פיצויים לשחקן כדורגל עקב תאונת דרכים

עד לתאונה עבד התובע כעובד שכיר בהרכבת דודי שמש, קודם לכן גם עבד בגינון וכמתדלק. בנוסף שימש התובע גם כשחקן כדורגל בקבוצת הפועל מג'ד אל כרום לדעת ב"כ התובע יש לקחת בחשבון שאלמלא התאונה היה התובע ממשיך לשחק בקבוצתו עד הגיעו לגיל 35, לרבות אפשרות לשחק גם בליגה הארצית או הלאומית, ולשפר הכנסותיו, ולאחר סיום פעילותו כשחקן כדורגל סביר שהיה מתפקד כמאמן כדורגל עד גיל 65 ומגדיל את השתכרותו באופן משמעותי ביותר. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצויים לשחקן כדורגל עקב תאונת דרכים: א. התובע מוחמד מנאע יליד 13.11.1973 (להלן: "התובע") נפצע בתאונת דרכים שאונתה לו ביום 2.12.1995. התובע אושפז כתוצאה מן התאונה משך 53 יום בבתי חולים. ארבעה מומחים רפואיים מינה בית המשפט לקביעת נכותו של התובע. (1) האורטופד ד"ר הלל אדמוני בדק את התובע פעמיים כשבחוות דעתו השניה מתאריך 18.10.98 קבע הד"ר ה. אדמוני לתובע 10% נכות בגין חיבור גרוע של עצם השוקה משמאל, 10% נכות בגין הגבלה ניכרת של תנועות הקרסול השמאלי, וכן 10% בגין צלקות מכערות ומכאיבות, וביחד נכות אורטופדית משוקללת בשיעור של 27% לצמיתות. (2) הנוירולוג ד"ר רון פלד קבע לתובע בחוות דעתו מיום 1.9.97 5% נכות לצמיתות בציינו כי התובע סובל עקב התאונה מתסמונת פוסט-טראומטית שלאחר זעזוע מוח. (3) מומחה פה ולסת הד"ר אביגדור שרון קבע בחוות דעתו מיום 23.9.97 שהתובע סבל בתאונה משברים בלסת התחתונה שגרמו לנזק שהוא בעקרו עצבי-תחושתי. בגין מצב הרידום בשפה ובסנטר משמאל, מצב שהוא צמית, קבע הד"ר שרון לתובע 10% נכות לצמיתות, עקב קרע של עצב התחושה. המומחה הוסיף שריפוי העצמות והשיניים, לאחר הטיפול הכירורגי בשברי הלסת, הוא תקין. (4) הרופא הכירורג ד"ר ע. כהן קבע בחוות דעתו שעקב התאונה עבר התובע ניתוח פתיחת בטן, שם נמצא טחול קרוע אשר נכרת ובגין כריתה זו נקבע המומחה לתובע 10% נכות לצמיתות. אשר לצלקת האורכית, מעצם החזה עד הטבור, קבע המומחה שאין היא גורמת להפרעות. ב. עד לתאונה עבד התובע כעובד שכיר בהרכבת דודי שמש, קודם לכן גם עבד בגינון וכמתדלק. בנוסף שימש התובע גם כשחקן כדורגל בקבוצת הפועל מג'ד אל כרום. ג. שמעתי בתיק זה (בישיבת 16.5.99, עמ' 19 עד עמ' 26 לפרוט') את עדותו של התובע עצמו, שגם הגיש את תצהיר העדות הראשית שלו כולל הנספחים, (ת3/), וכמו כן שמעתי בישיבת 29.4.99 את עדות עד התביעה מס' 1 מר עיסא סמיר (עמ' 9-12 לפרוט'), שהעיד על עבודתו והשתכרותו כשחקן כדורגל וכמאמן, וכן את עדותו של עד התביעה מס' 2 מר יגאל אלקסלסי (עמ' 13 עד 16 לפרוט'), שעובד בעיריה ובנוסף משמש כשחקן כדורגל בקבוצת הפועל מג'ד אל כרום, שם גם הכיר את התובע. מר אלקסלסי גם הגיש את ההסכמים שבינו לבין קבוצת הכדורגל, הסכם מיולי 1996, ת1/, והסכם מאוגוסט 1997 ת2/. בנוסף שמעתי את עדות עד התביעה מס' 3 מר עאטף מנסור, (עמ' 17 - 18 לפרוט') שעובד במחלקת החינוך של המועצה המקומית מג'ד אל כרום ואשר שימש כמנהל קבוצת הפועל מג'ד אל כרום, וממיסדיה, והוא גם מכיר את התובע ששימש כשחקן בקבוצה זו. ד. בישיבת בית המשפט מיום 16.5.99 הגיעו הצדדים להסדר דיוני, על פי המלצת בית המשפט. בהתאם להסדר זה נקבע שבית המשפט יתן את פסק דינו בתיק זה כשסכום הנזק יהא לא פחות מ- 500,000 ש"ח, ולא יותר מ900,000- ש"ח (הכל מעבר לתשלומים תכופים ששולמו לתובע), בתוספת שכר טרחת עו"ד, מע"מ ואגרה, זאת לאחר שבית המשפט יעיין בטיעוני הצדדים, ועוד הוסכם "שפסק הדין יהיה מנומק בתמצית". (עיין: התוספת שבכתב יד לפרוט' מיום 16.5.1999). ה. סה"כ נכותו הרפואית המשוקללת של התובע מסתכמת בכ- 44% נכות לצמיתות. לדעת ב"כ התובע יש לקחת בחשבון שאלמלא התאונה היה התובע ממשיך לשחק בקבוצתו עד הגיעו לגיל 35, לרבות אפשרות לשחק גם בליגה הארצית או הלאומית, ולשפר הכנסותיו, ולאחר סיום פעילותו כשחקן כדורגל סביר שהיה מתפקד כמאמן כדורגל עד גיל 65 ומגדיל את השתכרותו באופן משמעותי ביותר. בשים לב לכישורים אלה ועבודתו כמתקין דודי שמש מחד גיסא, והפגיעות הגופניות הקשות הגורמות לתובע להגבלות בתנועות הרגליים וכן כאבי ראש, סחרחורת, כאבי בטן, חוסר ריכוז, שכחה, עצבנות, אבדן תחושה בשפה, מאידך גיסא, סבור ב"כ התובע שיש להעמיד את נכותו התפקודית של התובע על 65%. ו. בשים לב לעדויותיהם של עד התביעה מס' 1 סמיר עיסא, ועד התביעה מס' 2 יגאל אלקסלסי, וכן עדות מי שהיה מנהל הקבוצה בתקופה בה שיחק התובע, עד התביעה מס' 3 עאטף מנסור, ובשים לב לתצהיר העדות הראשית של התובע וחקירתו הנגדית, סבור ב"כ התובע שהכנסתו של התובע ערב התאונה כשהיא משוערכת להיום מגיעה ל5,473- ש"ח לחודש, מתוך זה 2,783 ש"ח לחודש בגין עבודתו כמתקין דודי שמש. ז. ב"כ התובע ער לכך שבמסגרת תשלום תכוף נתן התובע ביום 2.3.97 הצהרה שהכנסתו נטו הגיע לכדי 2,500 ש"ח לחודש בששת החודשים שקדמו לתאונה. ואולם ב"כ התובע מפנה לחקירתו החוזרת של התובע, עמ' 26 לפרוט', שם טוען התובע שהצהרה זו עליה הוא חתום לצורך בקשתו לתשלום תכוף, איננה כוללת, לדבריו, את ההכנסה מכדורגל שבה הוא רואה הכנסה נוספת מעבר ל2,500- ש"ח נטו לחודש. ח. חישוב הנזק שאותו מציע ב"כ התובע בסיכומיו הוא הפסד השתכרות מלא לעבר, מאז התאונה ועד היום, לפי 5,349 ש"ח לחודש, סה"כ 224,658 ש"ח, וכן הוצאות רפואיות ונסיעות בסך 40,000 ש"ח ועזרת צד ג' בסך 50,000 ש"ח . לגבי העתיד מציע ב"כ התובע לחשב את אובדן ההשתכרות של התובע לפי בסיס שכר של 16,500 ש"ח, ולאשר מתוך זה פיצוי של 65%, בהיוון מתאים לעתיד, סה"כ 2,992,275 ש"ח, ובנוסף כאב וסבל בסך 68,000 ש"ח (כולל האשפוז של 54 יום), ועוד 50,000 ש"ח בגין הוצאות רפואיות ועזרת צד ג' לעתיד. מכאן שהתובע זכאי בשים לב להסדר הדיוני, לדעת ב"כ התובע למלוא הסכום של 900,000 ש"ח, מעבר לתשלום התכוף. ט. עמדת ב"כ הנתבעת מנוגדת לחלוטין. לדעת ב"כ הנתבעת יש להתייחס לנכות שקבע המומחה הרפואי בתחום הנוירולוגי ד"ר רון פלד, בקב חומטין, שכן המידע שמסר התובע לד"ר רון פלד איננו עולה בקנה אחד עם נתונים אחרים, כך, למשל, טען התובע בפני ד"ר רון פלד שאין הוא זוכר את פרטי התאונה ואילו הודעת התובע מיום 20.12.95 לחב' הביטוח (והתובע אישר בעדותו כי הוא חתם על הודעה זו), מפרטת את אופן התרחשות התאונה, כמו כן 10% אחוזי הנכות שקבע המומחה לפה ולסת ד"ר שרון, אינם משקפים נכות תפקודית, הואיל ונכות זו מתייחסת לרידום השפה והסנטר. גם כריתת הטחול שבגינה קבע הד"ר ע. כהן לתובע 10% נכות, אין לראות בה נכות תפקודית לדעת ב"כ הנתבעת. כמו כן מציין ב"כ הנתבעת שמתוך 27% הנכות שקבע ד"ר ה. אדמוני לתובע 10% הינם בגין צלקות, ואלה אינן מגבילות את תפקודו של התובע. לדעת ב"כ הנתבעת יש להעריך את אבדן כושר ההשתכרות של התובע, לעתיד, על בסיס נכותו הרפואית המצטברת של 44% נכות לצמיתות. י. ב"כ הנתבעת גם מפנה בסיכומיו לתצהיר של מר אברהם מנצ'ל (הוגש לתיק בית המשפט ביום 11.5.99 ) אשר שימש כשחקן בקבוצת מכבי חיפה בין השנים 1952 עד 1965, וכן שימש באותן שנים גם כקפטן הקבוצה. מר מנצ'ל כותב בתצהירו שעל יסוד הסכם ההתקשרות שבין התובע לבין קבוצת הכדורגל הפועל מג'ד אל כרום מדובר לגבי התובע בשחקן מן השורה, ללא ייחוד מיוחד, אין המדובר בשחקן שכל זמנו מוקדם רק למשחק, אלא המשחק מבחינתו עיסוק צדדי. לדעת מר מנצ'ל רק שחקנים מעטים ובולטים במיוחד מאריכים את תקופת משחקם מעבר לגיל 30, ואילו שחקנים בינוניים ומטה מסיימים את תקופת המשחק עוד לפני גיל 30. יא. לפי חישובו של ב"כ הנתבעת מגיע הפסדו של התובע מחמת הפסקת משחק הכדורגל ל52,000- ש"ח זאת בגין אובדן של ארבע עונות משחקים, לפי 13,000 ש"ח כל עונה. ב"כ הנתבעת מחשב את הכנסתו של התובע בכדורגל לפי 1,300 ש"ח לחודש, כשעונת משחקים נמשכת 10 חודשים. ב"כ הנתבעת מוסיף ומחשב שתי עונות השתכרות עתידיות של התובע עד גיל 28 לפי 13,000 ש"ח כל עונה, וביחד: 26,000 ש"ח, כך שבסה"כ אובדן שכרו של התובע בכדורגל הוא 78,000 ש"ח. לדעת ב"כ הנתבעת טענת התובע שהוא יכול היה לשמש כמאמן כדורגל, לאחר גמר תקופת עיסוקו כשחקן כדורגל, היא אמירה סתמית ונטולת בסיס. יב. לענין עבודת התובע כמרכיב דודי שמש, סבור ב"כ הנתבעת ששכרו המשוערך של התובע כעובד שכיר בתחום זה הינו 2,000 ש"ח לחודש. ב"כ הנתבעת מצביע על דברי ב"כ התובע בעמ' 25, ש' 24 לפרוט', שהאישור הרפואי האחרון שברשות התובע הוא מיום 25.8.97. (מסמך זה מצורף כנספח לתצהיר העדות הראשית של התובע, (ת3/), ונאמר בו שהתובע נמצא במעקב של מרפאת בית חולים אלישע, וכי השבר שהיה לתובע וטופל במקבע חיצוני ובמערכת איליזרוב, התחבר). ב"כ הנתבעת טוען איפוא שהמסקנה היא שמזה קרוב לשנתיים לא נזקק עוד התובע לטיפול רפואי. בעדותו ציין התובע שהוא לא פנה ללשכת העבודה או למל"ל לצורך שיקום, וכשנשאל האם ניסה לחזור לעבוד כמתדלק, כפקיד, כגנן או עבודה אחרת, השיב התובע שאין הוא יכול לחזור לעבודה כיוון שאינו יכול ללכת זמן רב. יג. לדעת ב"כ הנתבעת התובע קיווה להטעות את בית המשפט באשר ליכולתו וכושרו לעבוד. בנוסף הפנה ב"כ הנתבעת לדברי התובע בעמ' 22 לפרוט', ש' 21 ואילך, שם נשאל התובע מדוע אין הוא נוהג, תשובת התובע היתה שאין הוא יכול ללחוץ על המצמד זמן רב, ואין הוא יכול לנהוג ברכב בעל תיבת הילוכים רגילה, וכן אמר התובע שברכב אוטומטי הוא יכול לנהוג, אך אינו יכול לשבת זמן רב בגלל סחרחורת וכאבי ראש. כאשר התובע נשאל בהמשך האם הוא נוהג ברכב אוטומטי השיב התובע שבינתיים אין הוא נוהג וגם לא ניסה לנהוג. בהמשך הוצגו בפני התובע תמונות שצולמו על ידי חוקרי חב' הביטוח (קובץ התמונות נ8/). בתמונות אלה נראה התובע כשהוא עומד ומשוחח ברחבת המודיעין בביה"ח נהריה, ללא קביים, וכן נראה התובע בתמונה מס' 11 של נ8/, כשהוא נוהג ברכב. התובע טען בעמ' 24 לפרוט', שהוא הגיע לבית החולים כדי לבקר חבר, אם כי לפי דו"ח החקירה, נ1/, התובע הסיע קרובת משפחה שלו לבית החולים בנהריה, ונראה נוהג ברכב, כפי שהדבר גם עולה מתוך התמונות שהוגשו . יד. התובע במהלך חקירתו הנגדית בקטע זה השיב לשאלות בהיסוס, כפי שהדבר צויין בפרוט', וכאשר הוצגה לתובע התמונה האחרונה, תמונה מס' 11 של נ8/, בה נראה התובע נוהג במכונית, טען התובע בעמ' 24 לפרוט', ש' 21, שאין לו מכונית, הוא לא נוהג, ואיש לא יתן לו את המכונית שלו. ואולם, בתום ישיבת 16.5.99 חזרו באי כח הצדדים ללשכה, ובטרם הודיעו על ההסדר הדיוני, שציינתי בפתח הדברים, נרשמו מפיהם הדברים הבאים, בנוכחות התובע עצמו: "לאחר גמר הישיבה כשהיינו במסדרון, ולאחר שהתובע שקל הדברים הוא אומר שבהחלט יכול להיות שהוא היה באוטו שבצילום האחרון של נספח הצילומים המוגש עכשיו ע"י עו"ד ריבק ומסומן כ- נ8/" טוען איפוא ב"כ הנתבעת כי דברי התובע מצביעים על מגמה להטעות את בית המשפט לגבי ה"מגבלות" שברגליו, וכן לגבי ה"מגבלות " הנוירולוגיות, כשהתובע מנסה לחפות על מצבו האמיתי ולהסתירו מפני בית המשפט ועל בית המשפט ליתן על כך את הדעת. טו. את הפיצוי המגיע לתובע בגין הפסד כושרו לשחק כדורגל מעריך ב"כ הנתבעת בסכום של 52,000 ש"ח מאז התאונה ועד היום, ומהיום ועד גיל 28 בסכום נוסף של 26,000 ש"ח בגין הפסד שתי עונות כדורגל. לגבי כושר העבודה של התובע (פרט לכדורגל), מעריך זאת ב"כ הנתבעת לפי הפסד שכר מלא של 2,000 ש"ח לחודש למשך 20 חודשים = 40,000 ש"ח, ולגבי התקופה מאוגוסט 1997 ועד היום, לפי 44% נכות מתוך 2,000 ש"ח שהם 880 ש"ח לחודש X 22 חודשים = 19,360 ש"ח. לגבי העתיד, מהיום ועד הגיע התובע לגיל 65, לפי הפסד של 880 ש"ח לחודש בהיוון מתאים = 242,590 ש"ח. לגבי היזקקות לעזרת צד ג' מציין ב"כ הנתבעת שבהתאם לאישורים נ2/, נ3/, נ4/, כיסתה אבנר את הוצאות עזרת צד ג' של התובע לתקופה של מחצית השנה עד מאי 1996, מעבר לכך לא היה התובע זקוק לדעת ב"כ הנתבעת, לעזרת צד ג', ובוודאי שאין לפצותו בגין ראש נזק זה לעתיד כשמדובר בצעיר חסון שמסוגל גם לנהוג במכונית, כעולה מעיון במוצג נ8/. בראש הנזק של כאב וסבל מציע ב"כ הנתבעת לפצות את התובע ב68,000- ש"ח, ובגין הוצאות נסיעה בקשר לטיפולים רפואיים בסכום של 2,500 ש"ח. סה"כ הפיצוי לפי חישוב ב"כ הנתבעת מגיע ל450,390- ש"ח, מהם יש לנכות את התשלום התכוף בסך 68,000 ש"ח. לאור ההסדר הדיוני סבור ב"כ הנתבעת שאין לפסוק לתובע סכום העולה על 500,000 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד. טז. אין מחלוקת בין באי כח הצדדים ביחס לפיצוי המגיע לתובע בגין הנזק שאיננו ממוני, דהיינו, פיצוי של 68,000 ש"ח. יז. לענין מידת התפקודיות של נכות התובע . מקובלת עליי עמדת ב"כ הנתבעת לפיה לא כל אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו לתובע הינם בעלי משמעות תפקודית. כך, למשל, הנכות בגין צלקות, ברגליים בעיקר, וכן צלקת קטנה מתחת לעין שמאל ומתחת לסנטר, לפי המפורט בחוות דעתו של האורטופד ד"ר ה. אדמוני, אין לייחס להן משמעות תפקודית, כך גם לגבי הנכות שקבע הד"ר א. שרון בגין רידום בשפה ובסנטר. במצב דברים זה אני סבור ש44%- הנכות הרפואית משקפים את הפגיעה בכושר השתכרותו של התובע, פרט למשחק הכדורגל, כשבאי כח הצדדים אינם חלוקים ביניהם על כך שעקב הפגיעה ברגליים אין התובע יכול לשחק כדורגל כתוצאה מן התאונה הנדונה. יח. ב"כ התובע ערך את חישובו מתוך נקודת מוצא לפיה כדבריו: "אין סיכוי כי התובע יחזור לאותן עבודות או לכל עבודה שמצריכה מאמץ פיזי ולא מינימלי" (עמ' 6 בסיכומי ב"כ התובע). לפי נקודת מוצא זו חישב ב"כ התובע פיצוי בגין הפסד מלוא הכנסתו של התובע לכל התקופה מאז התאונה ועד היום, ובגין אבדן כושר השתכרות בעתיד לפי 65% נכות תפקודית, על בסיס שכר של 16,500 ש"ח. אציין מיד שחישוב זה של ב"כ התובע איננו מקובל עלי. אתייחס תחילה לענין משחק הכדורגל. אין מחלוקת בין הצדדים שהתובע אכן איננו מסוגל מאז התאונה לשחק כדורגל. לענין ההכנסה הצפויה ממשחק הכדורגל מוכן אני לקבל עמדת התובע שהאמור בהצהרתו מיום 2.3.97, ולפיה הכנסתו נטו בששת החודשים שקדמו לתאונה היתה כ2,500- ש"ח נטו לחודש, איננו משקף את הכנסתו המלאה, כולל מכדורגל, אם כי עלי לציין שקשה לקבל את ההסבר שניתן בסעיף ד(4) של סיכומי ב"כ התובע, עמ' 6, שם נטען כי ההצהרה מיום 20.12.95, בדבר 2,500 ש"ח ניתנה כאשר התובע היה מאושפז בבית חולים, והיתה תקלה בהעברת הנתונים לבא כוחו. ככל שאני מבין, הדו"ח מיום 20.12.95 (נספח א' לסיכומיו של ב"כ הנתבעת) מתייחס להודעה על התאונה שמסר התובע לחב' הביטוח. בהודעה זו מופיע, בין היתר, תיאור של ארוע המקרה כולל תרשים, כמו כן צויין שם שהתובע שכיר, אך לא מופיע פירוט שכרו. אכן, במועד 20.12.95 היה התובע עדיין מאושפז. ואולם, ההצהרה בה נטען שהתובע השתכר בששת החודשים שלפני התאונה 2,500 ש"ח נטו לחודש, איננה מיום 20.12.95, אלא היא נושאת תאריך 2.3.97, ובאותה תקופה התובע לא היה מאושפז. (הצהרה זו מצורפת לתחשיב הנזק שהגיש ב"כ הנתבעת לביהמ"ש ביום 4.1.99). יט. אינני סבור שניתן ללמוד גזירה שווה מן האמור בעדויותיהם של מר עיסא סמיר ומר יגאל אלקסלסי לגבי הכנסתו של התובע מכדורגל . מר עיסא סמיר עצמו ציין (עמ' 10 לפרוט') שההכנסה של שחקן תלויה באיכות השחקן. העד עצמו בחר שלא להשיב על דיווחיו למס הכנסה, והוא הדין לגבי חוזים שבינו לבין הקבוצות שאיתן הוא קשור (עמ' 10 - 11 לפרוט'). מר עיסא סמיר גם ציין שהוא מורה לחינוך גופני, ולמד חינוך גופני במכון וינגייט אותו סיים בשנת 1981 (מה שאין כן לגבי התובע). כ. אין גם ללמוד גזירה שווה מהכנסותיו של עד התביעה מס' 2 יגאל אלקסלסי שהגיע לקבוצת הפועל מג'ד אל כרום כשחקן רכש, לאחר ששיחק משך 9 שנים בקבוצת מכבי חיפה. נראה לי שיש לקבל את האמור בתצהיר מר אברהם מנצ'ל, שהוגש לבית המשפט ביום 11.5.99, שהתובע איננו בגדר שחקן אשר כל זמנו מוקדש למשחק בלבד, וכי משחק הכדורגל לגביו הוא עיסוק שאיננו עיקרי. לפי האמור בתצהירו של מר מנצ'ל שחקנים בינוניים ומטה מסיימים את תקופת משחקם עוד לפני הגיעם לגיל 30. רק הבולטים שבשחקנים ממשיכים מעבר לגיל 30. כא. לפי עדות מר עיסא סמיר, שחקן כדורגל יכול לשחק עד גיל 38 או 37, ולאחר מכן הוא יכול להשאר בענף הכדורגל כמאמן או כמנהל, העד עצמו מר עיסא סמיר שהיה בזמנו שחקן, משמש כיום כמורה לחינוך גופני בשעות הבוקר, וכמאמן כדורגל בשעות אחה"צ. העד אלקסלסי ציין בעדותו ששחקן כדורגל יכול לשחק בדרך כלל עד גיל 36-37, אם כי יש שחקן ליגה לאומית שהוא כבר בן 44. לאחר סיום הקריירה יכול השחקן להמשיך כמאמן או עוזר מאמן (עמ' 16 לפרוט'). כב. לי נראה שנכון יהיה להעמיד את הכנסתו נטו של התובע מכדורגל על סכום של 1,800 ש"ח נטו לחודש, בגין כל התקופה שמאז ארוע התאונה ועד היום. בקביעת סכום זה לקחתי בחשבון שהפיצוי יחושב לפי מלוא החודשים שחלפו מאז התאונה ועד היום, והחישוב לתקופה העתידית בגין הפסד ההכנסה מכדורגל יחושב אף הוא על בסיס של 12 חודשים בשנה, הגם שבפועל עונת משחקים היא 10 חודשים (עיינו, למשל, האמור בהסכמים ת1/ + ת2/, וכן בהסכם של התובע עם קבוצתו מ- 2.8.95, נספח 2 של תצהיר התובע ת3/). בהסכם מיום 2.8.95 בין התובע לבין קבוצתו נקבע תשלום משכורת של 1,200 ש"ח נטו לחודש, ופרמיה של 400 ש"ח על כל תוצאת תיקו, ו- 800 ש"ח עבור כל נצחון ליגה של הקבוצה, וכן מענק של 10,000 ש"ח נטו בתום עונת המשחקים אם תעפיל הקבוצה מליגה ב' לליגה ג'. כג. ער אני לטענות ב"כ התובע בסיכומיו שמעבר לתשלום חודשי שבכל אחד מעשרת חודשי העונה קיימות הטבות נוספות כגון: מענק חתימה, ותשלומים בגין תוצאת ניצחון או תוצאת תיקו, אך כפי שציינתי הפיצוי חושב כאן לפי מלוא החודשים (ולא לפי עונת משחקים). גם אין ללמוד גזירה שווה בהכרח בין עדי התביעה לבין התובע, כשלגבי התובע נראה שההכנסה מכדורגל היתה בגדר עיסוק שאיננו עיקרי. גם אין בטחון שהתובע היה מועסק בכל עונות המשחקים ברציפות, לכן יש לראות את חישוב הפיצוי לפי 1,800 ש"ח נטו לחודש כחישוב הפיצוי בגין הפסד הכנסה מכדורגל על דרך החישוב הגלובלי . כד. מאז התאונה ועד היום חלפו כ44- חודשים, לפיכך הפיצוי בגין הפסד ההכנסה מכדורגל, מאז התאונה ועד היום, על יסוד המוסבר לעיל, הוא: 1,800 ש"ח לחודש X 44 חודשים = 79,200 ש"ח. כה. התובע כבן 26 כיום. יש להניח שהתובע היה ממשיך בעיסוקו הנ"ל כשחקן כדורגל עד הגיעו לגיל 30, דהיינו, ב- 4 השנים הבאות. נראה לי שיש לחשב את הפיצוי המגיע לתובע בעיסוק זה לתקופה זו, בהתאם לאותו בסיס כפי שקבעתי ביחס לעבר . 1,800 ש"ח לחודש X 12 חודשים = 21,600 ש"ח בשנה . 21,600 ש"ח בשנה X מקדם היוון ל4- שנים, 3.717 = 80,287 ש"ח. כו. אני מעריך שגם לאחר גיל 30 היה התובע מוצא עיסוק חלקי בתחום הכדורגל בין אם כמאמן, ובין אם כעוזר מאמן, וזאת לפי הערכתי עד הגיעו לגיל 37. גם לגבי תקופה זו אני סבור שיש להעריך באופן גלובלי את ההכנסה שהיתה צפויה לתובע מעיסוק חלקי זה, בתוספת ההסתיגות שחלה ביחס למשחק הכדורגל של התובע, דהיינו, שאין בטחון שהתובע היה מועסק בהכרח באופן רצוף. לאור שיקולים אלה אני סבור שיש לחשב את אובדן ההכנסה הצפויה מעיסוקו של התובע כמאמן או עוזר מאמן, לאחר גיל 30, לפי הכנסה של 1,500 ש"ח נטו לחודש, על בסיס גלובלי. החישוב ייעשה כך: 1,500 ש"ח לחודש X 12 חודשים = 18,000 ש"ח בשנה. לתקופה מהגיע התובע לגיל 30 ועד הגיעו לגיל 37, תקופה של 7 שנים, יש להכפיל את ההכנסה השנתית של 18,000 ש"ח במקדם היוון 6.23 = 112,140 ש"ח. הואיל והפסד זה יתחיל לפי המשוער בעוד 4 שנים, דהיינו, בהגיע התובע לגיל 30, יש להכפיל את הסכום הנ"ל בהיוון כפול למשך 4 שנים (מגיל 26 היום, עד תחילת ההפסד כמאמן או עוזר מאמן בהגיע התובע לגיל 30), מקדם זה הוא 0.8884, כך שהתוצאה היא : 99,625 ש"ח. כז. את הכנסתו של התובע מעבודתו בהרכבת דודי שמש אני מעריך בסכום משוערך של 2,500 ש"ח נטו לחודש. מקובלת עלי עמדת ב"כ הנתבעת שאין מקום לפצות את התובע בגין הפסד הכנסה מלא כעובד שכיר בהרכבת דודי שמש או כל עבודה אחרת מעבר לתאריך 1.9.97, הואיל ואין אישור רפואי הקובע שהתובע איננו כשיר לעבודה. מאז התאונה (2.12.95) ועד 1.9.97 חלפה תקופה של 21 חודשים, ולפי הפסד של 2,500 ש"ח לחודש הפיצוי המגיע לתובע בגין תקופה זו הוא 52,500 ש"ח . כח. החל מתאריך 1.9.97 יש לפצות את התובע באופן יחסי לדרגת נכותו, דהיינו, באופן יחסי ל44%- הנכות הצמיתה שנגרמו לו בתאונה הנדונה, הואיל וממועד זה ואילך אין הצדקה לכך שהתובע לא ימצא לעצמו עיסוק המתאים למגבלותיו. גם אינני מקבל את הטענה שהתובע איננו מסוגל לבצע כל עבודה שהיא. כעולה מן הראיות המגבלות של התובע אמנם אינן קלות, אך יחד עם זאת אין בהן כדי למנוע ממנו ביצוע עבודה המתאימה לסוג המגבלה. מאז תאריך 1.9.97 ועד היום חלפו 23 חודשים ולכן הפיצוי המגיע לתובע בגין תקופה זו יחושב כדלקמן: 2,500 ש"ח נטו לחודש X 23 חודשים X 44% נכות = 25,300 ש"ח. כט. אשר לעתיד: התובע כבן 26 כיום, ולפניו 39 שנות עבודה. אני סבור שלגבי העתיד יש לחשב את בסיס השכר של התובע לפי שכר נטו של 3,500 ש"ח לחודש, לפי נכות בשיעור של 44% לצמיתות. בחישוב הפיצוי לעתיד לוקח אני בחשבון שהתובע היה משפר הכנסתו ונראה לי שיש להעמיד את בסיס השכר לצורך חישוב הפסד כושר השתכרותו לעתיד על 3,500 ש"ח נטו לחודש. במועד ארוע התאונה היה התובע כבן 22 בלבד. התובע סיים בי"ס תיכון, כאמור בעמ' 20 לפרוט' ש' 3, ויש לקחת בחשבון שבמועד ארוע התאונה טרם מיצה את יכולתו ולא יהיה זה ראוי לערוך את חישוב הפיצוי המגיע לו מעתה ועד הגיעו לגיל 65 על יסוד הכנסתו בהיותו כבן 22 בלבד. יש גם לקחת בחשבון שהעיסוק החלקי במשחק הכדורגל תבע מן התובע הקדשה של חלק מזמנו לכל הפחות. מאידך, כפי שציינתי קודם לכן, אין להניח שהתובע היה ממשיך כשחקן כדורגל מעבר לגיל 30, ועוד כ7- שנים לאחר מכן יש להניח שהיה מקדיש חלק מזמנו לעיסוק כמאמן או עוזר מאמן. אם כך, יש להניח שבמשך השנים היה מתפנה התובע בהדרגה להקדשת זמן רב יותר בעבודה מקצועית רגילה, זאת ככל שהיה מצטמצם בהדרגה עיסוקו בכדורגל בין אם כשחקן, בין אם כמאמן, בין אם כעוזר מאמן. ל. החישוב לעתיד יהא כדלקמן: 3,500 ש"ח לחודש X 12 חודשים X 44% = 18,480 ש"ח לשנה. 18,480 ש"ח לשנה X מקדם היוון 22.8 ל39- השנים הבאות = 421,344 ש"ח. לא. לענין עזרת צד ג' לתקופת העבר: יש לקחת בחשבון שאבנר כיסתה עזרה לתקופה שעד 31.5.96 לפי המוצגים נ2/, נ3/, נ4/. נראה לי שיש להעריך את הפיצוי המגיע בגין עזרת צד ג' לעבר בסכום גלובלי של 10,000 ש"ח, ואת הפיצוי לעבר בגין הוצאות רפואיות ונסיעות בסכום גלובלי של 5,000 ש"ח. אינני סבור שיש הצדקה לפסוק פיצוי בגין עזרת צד ג' לעתיד או הוצאות רפואיות לעתיד בשים לב לכך שבגין הוצאות רפואיות עתידיות זכאי התובע לקבל את המגיע לו מקופת החולים בה הוא חבר, על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ולגבי עזרת צד ג' לעתיד אין תשתית ראייתית המצדיקה פסיקת פיצוי כזה. לב. סה"כ הפיצוי המגיע לתובע: 1. הפסד הכנסה ממשחק כדורגל ממועד התאונה ועד היום : 79,200 ש"ח 2. הפסד הכנסה ממשחק כדורגל מהיום ועד הגיע התובע לגיל 30 : 80,287 ש"ח 3. הפסד הכנסה כמאמן או עוזר מאמן מגיל 30 עד גיל 37 : 99,625 ש"ח 4. הפסד השתכרות מלא כמתקין דודי שמש מיום התאונה עד 1.9.97 : 52,500 ש"ח 5. הפסד השתכרות חלקי לפי 44% נכות מיום 1.9.97 עד היום: 25,300 ש"ח 6. הפסד השתכרות חלקי לפי 44% נכות מהיום עד הגיעו לגיל 65 : 421,344 ש"ח 7. פיצוי בגין נזק שאיננו ממוני : 68,000 ש"ח 8. פיצוי בגין עזרה לעבר : 10,000 ש"ח 9. פיצוי בגין הוצאות רפואיות לעבר : 5,000 ש"ח סה"כ 841,256 ש"ח בניכוי תשלום תכוף 68,000 ש"ח יתרת הפיצוי 773,256 ש"ח לג. התוצאה מכל האמור לעיל היא שאני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכום של 773,256 ש"ח בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 11.5% (עיינו: סעיף 6 בעמ' 7 של סיכומי ב"כ התובע) מן הסכום שנפסק, ומע"מ כחוק על שכר הטרחה, וכן החזר אגרת המשפט בסך 645 ש"ח, בצרוף הפרשי הצמדה למדד (בלי ריבית) מיום 7.8.96 ועד היום, והחזר הוצאות עדים בסך 750 ש"ח. הסכום הפסוק לעיל ישולם ע"י הנתבעת במשרד ב"כ התובע לא יאוחר מתאריך 30.8.99 שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. את יתרת אגרת המשפט תשלם הנתבעת ישירות לקופת ביהמ"ש לפי דרישה שתמציא המזכירות ישירות למשרד ב"כ הנתבעת. פיצוייםתאונת דרכיםדיני ספורטכדורגל