שכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל | עו"ד רונן פרידמן

מה הדין בסוגיית שכר טרחת עורך דין בהוצאה לפועל ? (מחיקת חובות, איחוד תיקים, ביצוע שטר) מה גובה שכר טרחת עורך דין פשיטת רגל ? (כינוס נכסים, הפטר) למי שייך שכר טרחת עורך דין שנפסק לטובת הזוכה ? ##(1) למי שייך שכר טרחת עורך דין בהוצאה לפועל ?## סוגיית שכר טרחה של עורך דין הוצאה לפועל, מוסדרת בסעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 הקובע כי זו כה המיוצג על ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל יהיה זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימאלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, ולענייננו נקבע בסיפא לסעיף 10 (א) לחוק ההוצאה לפועל כי בתיק הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל. משמעות הוראה זו היא כי הזוכה, המבקשת 1, זכאית לשכר טרחת עורך דין בגין ניהול תיק ההוצאה לפועל – בשיעור שיקבע רשם ההוצאה לפועל בהתאם לשיקול דעתו. שכר הטרחה בגין ניהול התיק נפסק לטובת הזוכה בתיק ההוצאה לפועל. קיימת הבחנה בחוק ההוצאה לפועל בין שכר טרחת עורך דין, הנפסק לטובת הזוכה (סעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל) , ובין שכר שנפסק לכונס נכסים (סעיף 59 לחוק ההוצאה לפועל). ##(2) שכר טרחת עורך דין הוצאה לפועל - מה אומר החוק ?## סעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל קובע כך: (א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל. (ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין. (ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9, ויווספו לו הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועדים שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, עד יום התשלום. (ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה. ##(3) האם מותר לעורך דין לקזז תשלומים עבור שכר טרחה שנפסק לזוכה ?## הוראת סעיף 10 נוקטת לשון ברורה כי מי שזכאי לשכר טרחת עורך הדין הוא הזוכה. חזקה על המחוקק כי לו סבר שיש לפסוק את שכר טרחת עורך הדין בתיק ההוצאה לפועל לעורך הדין עצמו, היה מציין זאת בהוראת החוק. יותר מכך, סעיף 10(ד) לחוק ההוצאה לפועל, קובע המחוקק כי רשם ההוצאה לפועל רשאי לפסוק שכר טרחת עורך דין לטובת החייב, ושכר זה יהיה ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה. הוראה זו מחזקת את המסקנה שמדובר בכספים השייכים לזוכה ולא לעורך דינו. שהרי לו היה מדובר בכספים השייכים לעורכי הדין של הצדדים, לא ניתן היה לקזזם אל מול החוב בתיק ההוצאה לפועל. יותר מכך, בסעיף 10(ג) לחוק ההוצאה לפועל קבע כי דינו של שכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל כדין הוצאות. סעיף 75 לחוק ההוצאה לפועל מסדיר את אופן זקיפת תשלומים בתיק ההוצאה לפועל ולפיו התשלום נזקף ראשית על חשבון ההוצאות ורק אחר כך על חשבון הקרן. בכך למעשה קבע המחוקק את " מחיר" ניהול תיק ההוצאה לפועל שיהיה על החייב לשלם לולא ישלם את חובו לזוכה, תוך שהוא רואה בשכר טרחת עורך דין כחלק מהחוב בתיק ההוצאה לפועל ולא כחוב נפרד שמיועד לעורך דין. ##(4) שכר טרחת עורך דין הוצאה לפועל לפי הסכם שכר טרחה:## שאלת קיומו או היעדרו של הסכם שכר טרחה עם הלקוח, היא שאלה עובדתית שהנטל להוכחתה מוטל על הנתבע. אמנם אין חובה כי הסכם שכר טרחה בין עורך דין ללקוח יהיה בכתב אולם גישת הפסיקה היא כי זוהי הדרך הרצויה על מנת למנוע חילוקי דעות (ראו: רע"א 4723/05 עו"ד לוי נ' ברוש). פסיקת שכר טרחת עורך דין בהליך בבית המשפט הינה במישור היחסים שבין בעלי הדין ואין בה כדי להגביל את חופש ההתקשרות של בעל הדין עם עורך דינו או להשליך על גובה שכר הטרחה שבעל הדין ישלם לעורך דינו, אלא אם כן יקבעו כך ביניהם בהסכם שכר הטרחה. הרציונל העומד בבסיס גישה זו הוא למנוע מצב בו בעל הדין יסכים עם עורך דינו על תשלום שכר טרחה גבוה מתוך הנחה שהצד שכנגד ישלמו ובציפייה שבית המשפט ייתן לכך תוקף בפסיקת שכר הטרחה בהליך. אותו הגיון המנחה את בית המשפט חל גם לגבי שכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל. קביעה אחרת יש בה למעשה כדי לפגוע בחופש ההתקשרות בין עורך דין ללקוח לגבי גובה שכר הטרחה שישלם הלקוח לעורך דינו בהליך ההוצאה לפועל. ##(5) למי שייך שכר טרחת עורך דין בהוצאה לפועל ? - פסיקה:## בע"א 2780/01 נחום פרבר נ' קאדרי בסאם (18.03.02), בוד השופט סלים ג'ובראן פסק כי "הלכה פסוקה היא, כי שכר טרחה שנפסק ע"י בית המשפט שייך ללקוח ... שכר טרחת עורך דין, כמו הוצאות משפט אחרות, נפסקות לטובת בעל הדין והן שייכות לו ולא לעורך הדין. ההוצאות נועדות לפצות את בעל הדין על הסכומים שהוציא או שהתחייב עליהם, ולא להעשיר את עורך הדין בנוסף על שכר הטרחה המוסכם עם לקוחו. יחד עם זאת, קובע סעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל,תשכ"ז-1967, כי 'זוכה המיוצג ע"י עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר טרחת עורך דין'. היינו, שכ"ט עו"ד נפסק לטובת הזוכה ומשולם לו ע"י החייב, והזוכה אמור להעבירו לידי עורך דינו". ##(6) שכר טרחת עורך דין הוצאה לפועל - תביעה בסכום קצוב או לביצוע שטר:## סעיף 81 א2 לחוק ההוצאה לפועל נותן לבית המשפט סמכות (ואף היא בשיקול דעת, כאמור בסיפה לו) למנוע שכר טרחת עורכי דין בתביעה שהוגשה לו בסכום קצוב (או לביצוע שטר), ככל " שהיה ניתן לבצעה לפי חוק זה". קרי, אם ניתן היה להגיש את התביעה ללשכת ההוצל"פ כתביעה לסכום קצוב, אך התביעה הוגשה לבית המשפט ( במתכונת אחרת כמובן, ובפרט תביעה בסדר דין מקוצר), לא יזכה התובע לשכר הטרחה, הנוהג בבית המשפט, ומכאן התמריץ לפנות ללשכת ההוצל"פ כאשר ניתן לעשות כן. עם זאת, מוסיף הסעיף וקובע חריגים לכלל, ולפיהם יהיה זכאי התובע לשכר טרחת עו"ד בהתקיים אחת מהחלופות הבאות: 1. בקשת התובע לסעד זמני התקבלה במעמד הצדדים או במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים; 2. בית המשפט מצא כי התקיימו נסיבות מיוחדות אחרות שיפורטו שהצדיקו להגיש את התביעה לבית המשפט. בהתאם לחריג השני לכלל, השאלה שעומדת להכרעה היא מהן אותן נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות הגשת התביעה לבית המשפט. חריג זה מהווה מעין סעיף סל, אשר מאפשר לבית המשפט להפעיל שיקול דעת נרחב במסגרת בחינת נסיבות המקרה הספציפי לצורך פסיקת שכ"ט עו"ד. הוראות סעיפים 81 א ו- 81א1 לחוק מתוות את הדרך הדיונית להגשת/ביצוע תביעה על סכום קצוב ותובענה לביצוע שטר. המחוקק ביקש שלא לעודד הגשת תביעות על סכום קצוב לבית המשפט אלא להפנותן ישירות להוצאה לפועל בכדי שלא תיווצר כפילות בין הערכאות ולא יבוזבזו משאבים ציבוריים ומנהליים על הליכים שניתנים מלכתחילה לביצוע במערכת ההוצאה לפועל. הוראת סעיף 81 א2 לחוק נועדה ביסודה להגביל הגשת תביעות על סכום קצוב ולביצוע שטר אל בית המשפט, תוך ניתובן אל ההוצאה לפועל בלבד, ומניעת פסיקת שכר טרחת עו"ד לזכות התובע כאשר זה מגיש את התביעה ישירות לבית המשפט. ##(7) חזקה על הלקוח כי הוא לא בקיא ברזי חוקי ההוצאה לפועל:## בת.א. (ת"א) אלקל תעשיות עץ בע"מ נ' עו"ד אורלי גלמן נקבע: לא זו כי אם אף זו, על פרקליט המחתים לקוח על חוזה שכר טרחה, בעיקר כשהדבר נעשה בהתכתבות, לבדוק ולוודא כי הלקוח הבין את סעיפי החוזה והשלכותיו. כך, למשל, קובע סעיף 1 להצעה כי התובעת תשא בשכרה של הנתבעת בשיעורים ובמועדים שייקבעו על־ידי ההוצאה־לפועל ובעוד 10% נוסף על אלה. חזקה על הלקוח כי איננו בקיא ברזי חוקי ההוצאה־לפועל ואיננו יודע כי שכר־טרחה א' וב', הנפסק בסמיכות לפתיחת תיק־ההוצאה לפועל, מהווה 20% מהסכום בו נפתח התיק – ועל כך עוד חויבה התובעת בהצעה ב־10% נוספים, הכול בצירוף מס־ערך־מוסף – בין אם ישולם החוב בין אם לאו. יכול, על־כן, לקרות שתיק הוצאה־לפועל שנפתח על־ידי הנתבעת בסכום של 100,000 ₪ יחייב את התובעת בתשלום שכר־טרחתה של הנתבעת, בסך 30,000 ₪, בצירוף מע"מ, אגרה והוצאות נוספות, וזאת גם אם לא נגבתה ולו אגורה בתיק. לפיכך, על פרקליט המחתים לקוח על חוזה שכר־טרחה ברוח זו החובה להבהיר ללקוח מהם שיעורי שכר־הטרחה אשר פוסק ראש ההוצאה־לפועל וכי הוא זה שעלול לשאת בהם, גם במקרה שהחייב לא ישלם תשלום כלשהו בתיק ההוצאה־לפועל. יש להסביר ללקוח משמעות הסעיף המעניק לפרקליט זכות קיזוז בין התיקים השונים הנפתחים בשמו בהוצאה־לפועל. על־פי ההצעה, רשאית הנתבעת לקזז שכרה בין התיקים השונים שפתחה בשם התובעת – עובדה אשר גם לפיה יכול והתובעת לא תזכה לקבל את חובה מהחייב, שפרע חובו בתיק מסוים מהטעם שהנתבעת קיזזה את שכרה מאותו תיק על חשבון תיק אחר בו לא גבתה סכום כלשהו, כפי שאכן אירע בפועל. מחובתו של פרקליט המחתים לקוח על תנאים קשים כל־כך לוודא כי הלקוח מבין את משמעות חתימתו עליהם בטרם חתם עליהם. .......". ##(8) טרחת עורך דין בהוצאה לפועל - סיכום:## יש לרשם ההוצאה לפועל שיקול דעת להתאים הסכום לנסיבות המקרה (ע"א 403/78 חברת מבני תעשייה בע"מ נ' ירחמיאל בורנשטיין). "בדרך כלל מקובל לפסוק שכר טרחת עורך דין לפי המכסה שבטבלת שכר הטרחה המינימלי של לשכת עורכי הדין, אבל אין זה כלל נוקשה, ובכל מקרה יש לבית המשפט שיקול דעת להתאים לנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה את הסכום שבו הוא מחייב את הנתבע בשכר טרחת עורך דין של התובע". מספרו של ד. בר אופיר שצויין לעיל , עמ' 339 , ניתן להבין כי שכ"ט עו"ד בהליך פינוי יש לחשב לפי כללי לשכת עורכי הדין. בכל הכבוד, דעתי שונה, שכן אני סבור כי שכ"ט בהליך פינוי נקבע על ידי רשם ההוצאה לפועל ע"פ שיקול דעתו כאמור בסעיף 10 (א) סייפא לחוק ההוצאה לפועל המפריד בין הליך כספי להליך שאיננו כספי בהקשר לסעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין. "ערכם של המקרקעין העומדים לפני הינו רכיב חשוב בקביעת שכר הטרחה, הגם שאינו רכיב יחיד ומרכזי". ראה בספרו של ד. בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, חלק שני, מהדורה שביעית, עמ' 993, וגם לדעתו של המלומד בר אופיר אם שווי המקרקעין גבוה במיוחד רשאי הרשם לקבוע שכ"ט נמוך מהקבוע בכללי התעריף המומלץ והכל כדי שסכום שכ"ט יהיה נכון וראוי בנסיבות המקרה. ##(9) שכר טרחת עורך דין פשיטת רגל:## לבית המשפט הוגשה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד בו נדחה ערעור בעניין גובה שכר טרחת עורך דין פשיטת רגל בו חויב המשיב. משלא שולמו המזונות כסדרם פתחה המבקשת, תיק הוצאה לפועל. לאחר פעולות גבייה שונות נפרע החוב ושולם שכר טרחת עורך דין. המשיב פנה בהליך פשיטת רגל, במסגרתו קצב בית משפט של פשיטת רגל את גובה המזונות, בהתאם לסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל. המזונות של שתי הקטינות נקצבו לסך של 3,000 ₪. עת נוהל תיק הפש"ר עוכבו ההליכים בתיק ההוצל"פ. המשיב הפטר, לאחר ששילם את חוב המזונות לפי גובה המזונות שקצב בית המשפט של פשיטת רגל. בהתאם לדין, ההפרש עד לחיוב על פי פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, הוחרג מההפטר. יצוין כי מההפטר הוחרג גם החיוב בכתובה שפסק בית הדין הרבני, וזכויות המבקשת בפנסיה של המשיב. לאחר ההפטר למשיב, חידשה המבקשת פעולות הגבייה בתיק ההוצל"פ. המשיב, מצידו, ביקש לסגור את תיק ההוצאה לפועל בטענה כי אחרי ההפטר אין לו שום חוב מזונות. רשמת ההוצאה לפועל דחתה עמדת המשיב, מאחר שחוב המזונות לא נכלל בצו ההפטר. המשיב פנה בעניין זה לבית משפט של פשיטת רגל, שם נקבע כי המבקשת זכאית לפעול לגביית יתרת חוב המזונות (החלטה מיום 9.7.2017). בהמשך נדרשה רשמת ההוצאה לפועל גם לבקשות המשיב להקטנת החוב ובקשות נוספות, כמו גם בקשות מטעם המבקשת. המבקשת ביקשה כי ייפסק לה שכר טרחת עורך דין בשיעור 10% מהסכומים שנגבו. נפסק שכר טרחה בגובה 6,000 ₪, כולל מע"מ. נפסק כי שכר הטרחה שנפסק בסך 6,000 ₪ כולל מע"מ, הוא נמוך מאוד ואינו תואם את ההליך המורכב והממושך שהמבקשת נאלצה לנהל כדי לגבות את מלוא מזונות הקטינות. עסקינן בהליך שהתנהל שנים ארוכות. יובהר כי סכום זה מתבסס בעיקרו של דבר על היקף המאמצים והיקף הגבייה בתיק ההוצאה לפועל, ולא על תשלום המזונות שנקבצו במסגרת תיק פשיטת הרגל. בסיכום הדברים, הערעור התקבל במובן זה שחיוב המשיב בשכר טרחה יעמוד על סך כולל של 12,000 ₪. המשיב יישא בהוצאות המבקשת בגין ההליך לפניי, בסך כולל של 10,000 ₪. ##(10) להלן פסק הדין בנושא שכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל:## ב"כ המבקשת טען כי, שכ"ט עו"ד והוצאות בתיק הוצל"פ שייכים לבעל הדין, וזאת על פי סעיף 10 לחוק ההוצל"פ ועל פי עקרונות בסיסיים של יחסי עו"ד לקוח. בפני בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 16.8.98, שניתנה בתיק מס' 13-000-31-95-4, אשר על פיה נדחתה בקשת המבקשים לביטול החלטתו מיום 1.7.98, בה נקבע כי יועבר לידי עו"ד זריהן שכר הטירחה. העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן: א. ביום 2.1.95 נפתח נגד המבקשת ע"י המשיבה מס' 2 באמצעות המשיב מס' 1 תיק הוצל"פ ע"ס 18,374.43 ש"ח, שמספרו 13-000-31-95-4. לסכום זה התווסף שכ"ט עו"ד בסך של 4,090.67 ש"ח. המבקשת הפקידה בתיק זה פיקדון בסך של 3,000 ש"ח. ב. בתיק אזרחי נפרד הגישה המבקשת תביעה נגד המשיבה מס' 2 ובמסגרת תיק זה הוטל עיקול זמני על הכספים המוחזקים ע"י המשיבה מס' 2 בלשכת ההוצל"פ בנהריה על הכספים המגיעים למשיבה מס' 2 מידי המבקשת בתיק 13-000-31-95-4. ג. העיקול הזמני שהוטל נגד המשיבה אושר בפסק דין ובעקבותיו נפתח תיק הוצל"פ ע"י המבקשת נגד המשיבה שמספרו 02-13859-97-0. ראש ההוצל"פ התבקש לסגור את תיק ההוצל"פ נגד המבקשת ולהעביר אליה את הכספים שהופקדו על ידה בתיק ההוצל"פ בו היתה החייבת. ד. המשיב מס' 1, עו"ד זריהן, ב"כ המשיב מס' 2, הגיש תגובה לראש ההוצל"פ וטען כי יש להעביר לו ראשית את שכה"ט בתיק ורק לאחר מכן לסגור את התיק, וראש ההוצל"פ נעתר לבקשתו בהחלטותיו מיום 2.6.97 ומיום 10.6.97. ה. המבקשת הגישה בקשה לעיון חוזר בהחלטת ראש ההוצל"פ לעיל, וביום 10.6.98 החליט ראש ההוצל"פ להעתר לבקשת המבקשת ולסגור את התיק נגדה. אולם, ביום 1.7.98 החליט ראש ההוצל"פ כי: "התיק לא נסגר עד כה לאור הפקדון שבו. לאור החלטתי מיום 10.6.98 ונוכח סגירת התיק על פי ההחלטה מיום 10.6.98 הכסף המופקד יועבר לעו"ד זריהן ע"ח שכ"ט משרדו. החלטתי הקודמת מבוטלת." המבקשת הגישה בקשה לביטול החלטה זו וביום 16.8.98 דחה ראש ההוצל"פ את הבקשה והחלטתו זו היא נשוא הבקשה שבפני. טענות הצדדים: ב"כ המבקשת טען כי, שכ"ט עו"ד והוצאות בתיק הוצל"פ שייכים לבעל הדין, וזאת על פי סעיף 10 לחוק ההוצל"פ ועל פי עקרונות בסיסיים של יחסי עו"ד לקוח. ב"כ המבקשת הוסיף וטען כי באם מגיע למשיב מס' 1 שכ"ט עובר לפעולותיו, הרי שכ"ט זה צריך להיות משולם ע"י לקוחתו - המשיבה מס' 2, ולא ע"י המבקשת. עוד טען ב"כ המבקשת כי, לא היתה לראש ההוצל"פ כל סמכות להורות כי הקיזוז בין שני תיקי ההוצל"פ יעשה למעט שכ"ט ב"כ המשיבה, כאשר התיק כולו היה תחת צו עיקול מטעם בית משפט השלום. ב"כ המבקשת הוסיף וטען כי הבקשה הוגשה במועד, שכן החלטת ראש ההוצל"פ מיום 16.8.98 נתקבלה במשרד ב"כ המבקשת ביום 20.8.98 ומכיוון שפגרת הקיף בבית המשפט התמשכה עד ליום 31.8.98 ועד ליום 7.9.98 היו בתי המשפט בשביתה, ללא ספק הוגשה הבר"ע בזמן. המשיב טען כי ההחלטה של ראש ההוצאה לפועל באשר לשכ"ט נתקבלה כבר ביום 2.6.97 ואילו הערעור הוגש ב- 9.2.98 למעלה משנה וחודשיים מהמועד החוקי ולו בשל כך יש לדחות את הבקשה. עוד טען המשיב כי, אין ללמוד מלשונו של סעיף 10 לחוק ההוצל"פ כי שכ"ט משולם דווקא לזוכה המיוצג ע"י עוה"ד ולא לעורך הדין עצמו. המשיב הוסיף וטען כי, המשיבה מס' 2 חייבת לו עוד כספים רבים אך קיבל את המלצת ראש ההוצל"פ לגבי סכום שכר הטירחה כתנאי לסגירת התיק ולא היה חייב לעשות כן. ומאידך, המבקשת יכולה לגבות את שכר הטירחה מהמשיבה מס' 2 במסגרת סכומים אחרים שהיא צריכה עוד לגבות ממנה. דיון החלטתי לתת רשות ערעור כמבוקש ולדון בבקשה כבערעור לגופו. לאחר עיון בבקשה שבפני, בטענות הצדדים ובהחלטות ראש ההוצאה לפועל, החלטתי כי דין הערעור להתקבל. השאלה המרכזית נשוא המחלוקת, הינה למי שייך שכ"ט עו"ד שנפסק ע"י בית המשפט? והתשובה לכך הינה חד משמעית. הלכה פסוקה מקדמת דנא, היא, כי שכר טרחה שנפסק ע"י בית המשפט שייך ללקוח. יפים בעניין זה דברי כב' השופט ברנזון בע"א 541/63, כהן נ' יחיא לוי, פ"ד יח(2), עמ' 120, 128: "שכר טרחת עורך-דין, כמו הוצאות משפט אחרות, נפסקות לטובת בעל הדין והן שייכות לו ולא לעורך הדין. ההוצאות נועדות לפצות את בעל הדין על הסכומים שהוציא או שהתחייב עליהם, ולא להעשיר את עורך הדין בנוסף על שכר הטרחה המוסכם עם לקוחו." יתר על כן, גם מלשון המחוקק נלמד, כאמור, בסעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז1967-, כי "זוכה המיוצג ע"י עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין". משמע, שכ"ט עו"ד נפסק לטובת הזוכה ומשולם לו והוא אמור להעבירו לידי עורך דינו. לפיכך, הסכום הכולל את שכ"ט עוה"ד וההוצאות בתיק ההוצל"פ שייכים למשיבה מס' 2, והמבקשת אכן זכאית לסכום כולל זה, במסגרת העיקול שהוטל. ראש ההוצאה לפועל ביקש את תגובתו של המשיב באשר לסוגיה ומאחר ולא הוגשו סיכומים ע"י ב"כ המשיב, החליט ביום 10.6.98 כי "בהעדר תגובה אני נעתר לבקשה נשוא התגובה, תיק ההוצל"פ נשוא הסכומים ייסגר." ואולם, מסיבה שאינה ברורה, החליט ביום 1.7.98 כי החלטתו לסגור את התיק טרם יושמה, והכסף המופקד יועבר לעו"ד זריהן ע"ח שכ"ט משרדו. לאור ההלכה הברורה בדבר שכ"ט עורך דין ונוכח לשון החוק אשר אינה משתמעת לשתי פנים בענין זה, הנני קובע כי טעה ראש ההוצאה לפועל משהחליט לשנות את החלטתו מיום 10.6.98 וכי יש מקום לבטל את החלטתו מיום 1.7.98. היוצא מן האמור לעיל הוא שאני מקבל את הערעור, מבטל בזה את החלטת ראש ההוצאה לפועל נשוא הערעור ומורה למשיב מס' 1 להשיב את הכספים אשר קיבל מלשכת ההוצל"פ, לשם העברת הכספים למבקשת וסגירת תיק ההוצל"פ נשוא הערעור. ניתן היום כ"ט בכסלו תש"ס, 8 בדצמבר 1999 בהעדר הצדדים. אני מחייב את כל אחד מהמשיבים לשלם למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,000 ש"ח + מע"מ.הוצאה לפועלשכר טרחהשכר טרחת עורך דיןעורך דין