שכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל

ב"כ המבקשת טען כי, שכ"ט עו"ד והוצאות בתיק הוצל"פ שייכים לבעל הדין, וזאת על פי סעיף 10 לחוק ההוצל"פ ועל פי עקרונות בסיסיים של יחסי עו"ד לקוח. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל: בפני בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 16.8.98, שניתנה בתיק מס' 13-000-31-95-4, אשר על פיה נדחתה בקשת המבקשים לביטול החלטתו מיום 1.7.98, בה נקבע כי יועבר לידי עו"ד זריהן שכר הטירחה. העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן: א. ביום 2.1.95 נפתח נגד המבקשת ע"י המשיבה מס' 2 באמצעות המשיב מס' 1 תיק הוצל"פ ע"ס 18,374.43 ש"ח, שמספרו 13-000-31-95-4. לסכום זה התווסף שכ"ט עו"ד בסך של 4,090.67 ש"ח. המבקשת הפקידה בתיק זה פיקדון בסך של 3,000 ש"ח. ב. בתיק אזרחי נפרד הגישה המבקשת תביעה נגד המשיבה מס' 2 ובמסגרת תיק זה הוטל עיקול זמני על הכספים המוחזקים ע"י המשיבה מס' 2 בלשכת ההוצל"פ בנהריה על הכספים המגיעים למשיבה מס' 2 מידי המבקשת בתיק 13-000-31-95-4. ג. העיקול הזמני שהוטל נגד המשיבה אושר בפסק דין ובעקבותיו נפתח תיק הוצל"פ ע"י המבקשת נגד המשיבה שמספרו 02-13859-97-0. ראש ההוצל"פ התבקש לסגור את תיק ההוצל"פ נגד המבקשת ולהעביר אליה את הכספים שהופקדו על ידה בתיק ההוצל"פ בו היתה החייבת. ד. המשיב מס' 1, עו"ד זריהן, ב"כ המשיב מס' 2, הגיש תגובה לראש ההוצל"פ וטען כי יש להעביר לו ראשית את שכה"ט בתיק ורק לאחר מכן לסגור את התיק, וראש ההוצל"פ נעתר לבקשתו בהחלטותיו מיום 2.6.97 ומיום 10.6.97. ה. המבקשת הגישה בקשה לעיון חוזר בהחלטת ראש ההוצל"פ לעיל, וביום 10.6.98 החליט ראש ההוצל"פ להעתר לבקשת המבקשת ולסגור את התיק נגדה. אולם, ביום 1.7.98 החליט ראש ההוצל"פ כי: "התיק לא נסגר עד כה לאור הפקדון שבו. לאור החלטתי מיום 10.6.98 ונוכח סגירת התיק על פי ההחלטה מיום 10.6.98 הכסף המופקד יועבר לעו"ד זריהן ע"ח שכ"ט משרדו. החלטתי הקודמת מבוטלת." המבקשת הגישה בקשה לביטול החלטה זו וביום 16.8.98 דחה ראש ההוצל"פ את הבקשה והחלטתו זו היא נשוא הבקשה שבפני. טענות הצדדים: ב"כ המבקשת טען כי, שכ"ט עו"ד והוצאות בתיק הוצל"פ שייכים לבעל הדין, וזאת על פי סעיף 10 לחוק ההוצל"פ ועל פי עקרונות בסיסיים של יחסי עו"ד לקוח. ב"כ המבקשת הוסיף וטען כי באם מגיע למשיב מס' 1 שכ"ט עובר לפעולותיו, הרי שכ"ט זה צריך להיות משולם ע"י לקוחתו - המשיבה מס' 2, ולא ע"י המבקשת. עוד טען ב"כ המבקשת כי, לא היתה לראש ההוצל"פ כל סמכות להורות כי הקיזוז בין שני תיקי ההוצל"פ יעשה למעט שכ"ט ב"כ המשיבה, כאשר התיק כולו היה תחת צו עיקול מטעם בית משפט השלום. ב"כ המבקשת הוסיף וטען כי הבקשה הוגשה במועד, שכן החלטת ראש ההוצל"פ מיום 16.8.98 נתקבלה במשרד ב"כ המבקשת ביום 20.8.98 ומכיוון שפגרת הקיף בבית המשפט התמשכה עד ליום 31.8.98 ועד ליום 7.9.98 היו בתי המשפט בשביתה, ללא ספק הוגשה הבר"ע בזמן. המשיב טען כי ההחלטה של ראש ההוצאה לפועל באשר לשכ"ט נתקבלה כבר ביום 2.6.97 ואילו הערעור הוגש ב- 9.2.98 למעלה משנה וחודשיים מהמועד החוקי ולו בשל כך יש לדחות את הבקשה. עוד טען המשיב כי, אין ללמוד מלשונו של סעיף 10 לחוק ההוצל"פ כי שכ"ט משולם דווקא לזוכה המיוצג ע"י עוה"ד ולא לעורך הדין עצמו. המשיב הוסיף וטען כי, המשיבה מס' 2 חייבת לו עוד כספים רבים אך קיבל את המלצת ראש ההוצל"פ לגבי סכום שכר הטירחה כתנאי לסגירת התיק ולא היה חייב לעשות כן. ומאידך, המבקשת יכולה לגבות את שכר הטירחה מהמשיבה מס' 2 במסגרת סכומים אחרים שהיא צריכה עוד לגבות ממנה. דיון החלטתי לתת רשות ערעור כמבוקש ולדון בבקשה כבערעור לגופו. לאחר עיון בבקשה שבפני, בטענות הצדדים ובהחלטות ראש ההוצאה לפועל, החלטתי כי דין הערעור להתקבל. השאלה המרכזית נשוא המחלוקת, הינה למי שייך שכ"ט עו"ד שנפסק ע"י בית המשפט? והתשובה לכך הינה חד משמעית. הלכה פסוקה מקדמת דנא, היא, כי שכר טרחה שנפסק ע"י בית המשפט שייך ללקוח. יפים בעניין זה דברי כב' השופט ברנזון בע"א 541/63, כהן נ' יחיא לוי, פ"ד יח(2), עמ' 120, 128: "שכר טרחת עורך-דין, כמו הוצאות משפט אחרות, נפסקות לטובת בעל הדין והן שייכות לו ולא לעורך הדין. ההוצאות נועדות לפצות את בעל הדין על הסכומים שהוציא או שהתחייב עליהם, ולא להעשיר את עורך הדין בנוסף על שכר הטרחה המוסכם עם לקוחו." יתר על כן, גם מלשון המחוקק נלמד, כאמור, בסעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז1967-, כי "זוכה המיוצג ע"י עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין". משמע, שכ"ט עו"ד נפסק לטובת הזוכה ומשולם לו והוא אמור להעבירו לידי עורך דינו. לפיכך, הסכום הכולל את שכ"ט עוה"ד וההוצאות בתיק ההוצל"פ שייכים למשיבה מס' 2, והמבקשת אכן זכאית לסכום כולל זה, במסגרת העיקול שהוטל. ראש ההוצאה לפועל ביקש את תגובתו של המשיב באשר לסוגיה ומאחר ולא הוגשו סיכומים ע"י ב"כ המשיב, החליט ביום 10.6.98 כי "בהעדר תגובה אני נעתר לבקשה נשוא התגובה, תיק ההוצל"פ נשוא הסכומים ייסגר." ואולם, מסיבה שאינה ברורה, החליט ביום 1.7.98 כי החלטתו לסגור את התיק טרם יושמה, והכסף המופקד יועבר לעו"ד זריהן ע"ח שכ"ט משרדו. לאור ההלכה הברורה בדבר שכ"ט עורך דין ונוכח לשון החוק אשר אינה משתמעת לשתי פנים בענין זה, הנני קובע כי טעה ראש ההוצאה לפועל משהחליט לשנות את החלטתו מיום 10.6.98 וכי יש מקום לבטל את החלטתו מיום 1.7.98. היוצא מן האמור לעיל הוא שאני מקבל את הערעור, מבטל בזה את החלטת ראש ההוצאה לפועל נשוא הערעור ומורה למשיב מס' 1 להשיב את הכספים אשר קיבל מלשכת ההוצל"פ, לשם העברת הכספים למבקשת וסגירת תיק ההוצל"פ נשוא הערעור. ניתן היום כ"ט בכסלו תש"ס, 8 בדצמבר 1999 בהעדר הצדדים. אני מחייב את כל אחד מהמשיבים לשלם למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,000 ש"ח + מע"מ.עורך דיןהוצאה לפועלשכר טרחהשכר טרחת עורך דין