צו מניעה נגד מכירת מוצר דומה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו מניעה נגד מכירת מוצר דומה: .1ביום 26.1.95 הוגשה התביעה ע"י התובעת ובה נתבקש ביה"מ ליתן לתובעת סעד של צו מניעה קבוע כנגד הנתבעים בשל ביצוע עוולה של גניבת עין, פגיעה בזכות קנינית ועשיית עושר ולא במשפט. לטענת התובעת היא עוסקת בייצור, שיווק והפצה של כיסוי הגה רפלקסולוגי, לגביו הוגשה בקשה לרישום פטנט, אותו המציאו מר מרדכי פרפרה ומר יוסף עזריה. בקשה זו הוגשה ביום .21.4.91 טוענת התובעת כי הנתבעים פגעו בזכויותיה באמצאה זו. .2ביום 2.5.95הודיעה התובעת כי הפטנט הנ"ל אושר ובהסכמת הצדדים הוגש כתב תביעה מתוקן, עקב כך, ביום .17.5.95 כתב תביעה זה מתיחס לפטנט והפרתו ע"י הנתבעים. ביום 10.12.95הוסכם על תיקון נוסף של כתב התביעה - צירוף מר מרדכי פרפרה כתובע נוסף, כך שהוא יקרא תובע מס' 1והתובעת המקורית, תובעת מס' .2עוד קודם לכך נמחקה הנתבעת מס' .3 .3התובע מס' 1הוא מנהל ובעל מניות בתובעת מס' .2יחד עם מר יוסף עזריה הוא המציא את הפטנט הרשום כפטנט מס' .97939הבקשה לאישור הפטנט הוגשה ביום 21.04.91והפטנט אושר ביום 25.4.95(ראה ת/ 1סע' 2-1). התובעת מס' 2עוסקת בייצור, שווק והפצה של כיסוי ההגה, נשוא הפטנט, מאז פברואר 1992אז הוקמה ע"י ממציאי הפטנט. (ראה ת/ 1סע' 5-4). .4הנתבע מס' 1הוא מנהל ובעל מניות בנתבעת מס' .2לטענתו, אין לו כל יריבות עם התובעים הואיל וכל הפעולות המיוחסות לו בפועל בוצעו ע"י הנתבעת מס' 2(ראה נ/ 3סע' 1ו-3). הנתבעת מס' 4מנוהלת ע"י מר ערן גרטלר. (ראה נ/1). אין מחלוקת לגבי העובדה שהנתבע מס' 1ומר ערן גרטלר הם בקשרי ידידות ומסייעים זה לזה בעיסוקיהם (פרוט' 21-20). .5תביעות הפטנט בעיקרן כדלקמן: " .1כיסוי הגה רפלקסולוגי המכיל בסיס הניתן לחבר להגה ומיוצר אינטגרלית עם לפחות מערך אחד של בליטות חד-צדדיות מחושבות לספק גירוי מישושי לעור הידיים לאדם הנוגע, אוחז או מעסה את הבליטות הנ"ל. .2כיסוי הגה לפי תביעה 1בו הבסיס האמור מכיל אלמנט הנוצק בהזרקה המתחבר להגה ע"י חיכוך. .3כיסוי הגה לפי כל אחת מן התביעות הקודמות, בו לפחות מערך אחד של בליטות האמור מכיל מספר מערכים של בליטות, כל אחד בצורה אחרת ובכך מספקים סוגים שונים של גירוי מישושי לידי המשתמש. .4כיסוי הגה לפי תביעה 3, בו כל אחד ממספר המערכים האמורים מכיל סוג של סוגים זהים של בליטות המסודרות במקומות יחסיים לא נגדיים, כך שהידיים של המשתמש, כאשר הן נמצאות בקצוות הנגדיים של היקף ההגה, הן פוגשות בסוגים שונים של בליטות. .5כיסוי הגה לפי כל אחת מן התביעות הקודמות שיש לו גם שני תחומים נגדיים בלי בליטות...". (ראה ת/2). .6לבית המשפט הוגשו כמוצגים כיסויי ההגה המיוצרים ע"י התובעים (ת/7 ו-ת/8), כיסוי הגה המיוצר ע"י הנתבעת מס' 2(ת/ 5הזהה גם ל-נ/5) וכיסוי הגה המיוצר ע"י הנתבעת מס' 4(ת/4). בעלי הדין נמנעו מלהגיש חוות דעת מומחים להשוות כיסויי ההגה השונים, וטענו כי לדעתם מיותר הדבר (פרוט' 22.6.95). בכל כיסויי ההגה אשר הוגשו לביה"מ יש בליטות מסוגים שונים. ממראה עיניים עולה כי אין הבליטות זהות בכיסויי ההגה, ואין זהות במראה חיצוני של הכיסויים. בכיסויי התובעים נראים מספר סוגים של בליטות ומשטחים: בליטות קטנות מנוקדות פסים לרוחב גליל הכיסוי, פסים לאורך גליל הכיסוי, פסים ספירליים ומשטחים חלקים. בכיסוי הנתבעת מס' 2הבליטות המנוקדות גדולות בהרבה מאלה שבכיסויי התובעת. אין כלל פסים לאורך גליל כיסוי ההגה והמשטחים החלקים מכוסים בבד. בכיסויי הנתבעת מס' 4הבליטות המנוקדות גדולות מאלה שבכיסויי התובעים, אין בליטות מסוגים נוספים, ובין הבליטות משטחים חלקים מכוסים בבד. .7בחקירה נגדית נשאל התובע מס' 1מה עיקר הפטנט והחידוש שבאמצאה. תשובתו היא שעיקר האמצאה בבליטות שבכיסוי ההגה ולא בחומר. גודל הבליטות אינו הפטנט אלא החריצים עצמם. הפטנט מתיחס לכל סוגי הבליטות. בעבר לא היו כלל כיסויי הגה עם בליטות. (פרוט' 12). בבקשה לפטנט נאמר לענין תמצית האמצאה: "האמצאה הנוכחית מבקשת לספק כיסוי הגה משופר, הכולל אמצעים לגירוי מישושי לידי המשתמש. ובכך מוצע לפי יישום מועדף של האמצאה הנוכחית, כיסוי הגה רפלקסולוגי המכיל בסיס אשר ניתן לחבר להגה ומיוצר אינטגרלית עם לפחות מערך אחד של בליטות ... בנוסף ביישום מועדף של האמצאה הנוכחית, יש מספר מערכים של בליטות, כל אחד בצורה אחרת, שבכך מספקים סוגים שונים של גירוי מישושי לידי המשתמש...". .8איש מהנתבעים לא התנגד למתן הפטנט, ולפחות לא הובאה כל ראיה המוכיחה אחרת. נאמר רק שיש כוונה להתנגד (נ/ 1סע' 3). .9בסע' 3לחוק הפטנטים תשכ"ז 1967(להלן יקרא חוק זה "החוק") נקבע מה היא אמצאה כשירת פטנט. "אמצאה ... שהיא חדשה ... ויש בה התקדמות המצאתית ..." מה היא "אמצאה חדשה" נקבע בסע' 4לחוק: "אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי ... לפני תאריך הבקשה - ע"י תיאור בכתב או במראה .... באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור; ע"י ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו". נפסק לכן, שאם היתה אמצאה נושא הפטנט נחלת הציבור לפני תאריך הבקשה, אין לפרוש עליה את הגנת החוק. ע"מ להוכיח פרסום קודם, יש להצביע על מסמך המכיל את האמצאה כולה. יש להראות כי המידע שהיה בידי הציבור איפשר הוצאתה לפועל של האמצאה (ראה ע.א. . 345/87נ hughesמ"י פד"י מ"ד (4) 45בעמ' 103-102). טוען התובע בעדותו כי לא היה בעבר מוצר נשוא הפטנט דומה לשלו. לא היו כלל כיסויי הגה שבהם בליטות (פרוט' 12-10). הנתבעים טוענים כי אין כלל מדובר באמצאה חדשה. טוען נתבע מס' 1כי כבר בספטמבר 1994ביקר בתערוכה אוטו מכניקה בגרמניה שם ראה כיסויים זהים לאלה המיוצרים ע"י התובעת. לטענתו נאמר לו כי מייצרים כיסויים אלה כבר חמש שנים - אך לא הובאה כל ראיה לתמוך בכך. הנתבע סבור ע"כ, כי אין כל ייחוד במוצריה של התובעת (ראה תצהירו של העד נ/ 3סע' 5ו-8). גם בחקירתו הנגדית של הנתבע חוזר הוא על גירסה דומה, אך עדיין אינו מציג כל ראיה לתמוך בגירסתו (פרוט' 21-20). גם ערן גרטלר, מנהלה של הנתבעת מס' 4, מציג גירסה דומה בחקירתו הראשית (נ/ 1סע' 4ו-7). הוא מפנה לקטלוג המציג מוצרים דומים אלא שזה לא צורף כלל לתצהירו. במהלך חקירתו הנגדית מוצג קטלוג הנושא ציון השנים 1995-1994, שאינו רלבנטי לענינינו, הואיל והבקשה לפטנט הוגשה כבר ב- 1991(ראה נ/2). כמו נתבע מס' 1הוא טוען כי ראה מוצרים דומים כבר בשנת 1990אך אין הוא מציג כל ראיות לתמוך בדבריו. הטענה כי ייצר תבנית לייצור הכיסוי בשנת 1992, גם אינה רלבנטית, לאור מועד הגשת הבקשה לפטנט (ראה פרוט' 19-17). בשל האמור לעיל אין בראיות שהביאו הנתבעים כדי לשלול טענת התובעים כי מדובר באמצאה חדשה. .10מעיד התובע כי הושקעו כספים רבים בפרסום ובהפצת המוצר תוך שהושם דגש על התכונות הרפלקסולוגיות שלו. התובעים אף השתתפו בתערוכות שונות בחו"ל. בעקבות השקעה רבה זו נצבר מוניטין למוצר המשווק ע"י התובעת (ראה ת/ 1סע' 7-6). הפרטים שסיפקו התובעים לענין זה דלים ביותר, אך לא נעשה כל מאמץ ע"י הנתבעים לסתור גירסה זו של התובעים אם בחקירה נגדית אם בדרך אחרת. .11כבר צויין לעיל (בסע' 6) כי כיסויי ההגה השונים אינם זהים בצורתם והמשותף להם מתבטא רק ברעיון של בליטות על גבי בסיס יצוק. מיקום הבליטות וצורתם אינו דומה. המשטחים החלקים בכיסויי הנתבעים, לעומת כיסויי התובעים החלקים, מכוסים בבד. טוען התובע כי תוספת הבד אינה רלבנטית כלל ואין משמעות לגודל הבליטות. הפטנט מתייחס לכל סוגי הבליטות (פרוט' 12). הנתבעים טוענים לעומת התובעים כי לא התכוונו ליחס תכונות רפלקסולוגיות למוצרים שלהם (נ/ 1סע' 5נ/ 3סע' 6). מוסיפים וטוענים הם כי אריזתם שונה מזו של התובעים וע"כ אין בה כדי להטעות את הציבור (נ/ 3סע' 13ונ/ 1סע' 12). .12טוען התובע כי הנתבעים משווקים כיסויי הגה שהם בגדר חיקוי ומנצלים לשם כך מסע הפרסום של התובעים. בכך מפרים הם את זכויות הפטנט וגורמים נזק רב לתובעים הן משום הפרת הפטנט הן משום פגיעה בשם הטוב של מוצריה של התובעת. אף נשלחו התראות בשל הפרת הפטנט (ראה ת/ 1סע' 19-11). ערן גרטלר, מנהלה של נתבעת מס' 4אינו כופר בכך שהנתבעת מכרה אלפי כיסויי הגה המיוצרים עלידיה מאז שנת 1992, ואף ייצאו לחו"ל (פרוט' 18-17). הוא עומד על כך שבכיסויי הגה של נתבעת מס' 4אין כלל בליטות דמוי חריצים, כפי שהדבר במוצרי התובעת ומעולם לא שיווק מוצרים של הנתבעת מס' .2לאחר שמציגים בפניו מוצר של נתבעת 2עם אריזה של נתבעת 4הוא מייחס זאת לטעות של יצרן האריזות. משמוצגת בפניו קלטת בה הוקלטה שיחה שלו עם נציג ממפעלי ים המלח הוא נאלץ לאשר כי נתבקש לספק כיסויי הגה עם בליטות וחריצים (אשר כונו "פסים" בסע' 6לעיל), אז פנה לנתבעת מס' 2לברר אפשרות של אפסקת כיסויי הגה מסוג זה עלידיה. הוא אף קיבל תשובה חיובית (ראה פרוט' 17- 15ו-ת/6). בין נתבעות 2ו- 4יש גם עסקים אחרים (פרוט' 15) ויש קשרי ידידות בין מנהליהן (סע' 4לעיל). צדיק אינו שולל האפשרות שנתבעת 2שיווקה כיסויי הגה באריזות של נתבעת מס' 4(פרוט' 20). הוא מאשר כי גרטלר פנה אליו 3חודשים קודם עדותו וביקשו לייצר עבורו 560כיסויי הגה (אותם ייעד גרטלר לעובדי מפעלי ים המלח - פרוט' 20). לדבריו הפסיק לייצר כיסויי הגה ארבעה חודשים קודם עדותו ביום 10.12.95(פרוט' 21). .13הן גרטלר הן הנתבע מס' 1טוענים כי התובעים ידעו אודות ייצור כיסויי הגה עלידה והישהו תביעתם (ראה נ/ 1סע' 10- 9ונ/ 3סע' 12-10). לענין זה של הפרת זכויות פטנט אין משמעות לטענת שיהוי הואיל והסעד המתבקש איננו מכוח דיני היושר (ראה ת.א. (ת"א) 3825/85בלאס ואח' נ. מפעלי מתכת נען ואח' פס"מ תשנ"ג א' עמ' 177בעמ' 214; ע.א. 689/69תריסול בע"מ נ. קובובי פד"י כ"ה (1) 75בעמ' 80). .14יש לבחון העובדות שפרוטו לעיל באור החוק והפסיקה. .14.1סע' 49לחוק מעניק הגנה לבעל פטנט. בע.א. 345/87(ראה סע' 9 לעיל) נאמר: "היקף ההגנה המשפטית על הפטנט, או - כפי שמקובל לכנות זאת 'תחום המונופולין של הפטנט', צריך להקבע ע"פ המוגדר בתביעות" (שם עמ' 64). מוסיף וקובע שם ביה"מ: "כאמור בסע' 49לחוק, ההגנה המוענקת לבעל הפטנט חלה לא רק כלפי הפרה מילולית של האמור בו, אלא גם כלפי נטילתו של עיקר האמצאה, היינו התוכן והמהות שלה ... ביסוסו של כלל זה במטרה אשר ביסוד דיני הפטנטים והיא - להגן על אמצאות ולא על ניסוחי לשון (שם עמ' 69). לרב מנסה מפר להסוות הפרה ע"י כך שהוא משנה במקצת מהמוצר המתואר כפטנט. אם השינוי חסר רלבנטיות, עדיין מתקיימת הפרה שכן נגנב עקר האמצאה. "משמע, החלפתו של רכיב מרכיבי האמצאה לא תמנע מסקנה של הפרה, אם המוצר המתחרה פועל פעולה הזהה במהותה לזו של האמצאה, המושגת בדרכים הזהות במהותן לאלה שנתבעו בפטנט" (שם עמ' 73-71). התובע נשאל כאמור, מהו עיקר הפטנט, או בלשון ההלכה "עיקר המצאה", ותשובתו לא היתה חדה וברורה. נראה כי ניסוח של עיקר ההמצאה ניתן למצוא ב-"תמצית האמצאה" שבבקשה למתן הפטנט כפי שצוטטה כבר לעיל (ראה סע' 7). נקבע כבר כי כיסויי ההגה של התובעת והנתבעים אינם זהים במראה (סע' 6 לעיל). עפ"י דוקטרינת האקוויוואלנטים, החלפת רכיב מרכיבי המצאה, לא תמנע מסקנה של הפרה, אם המוצר המתחרה פועל פעולה הזהה במהותה לזו של האמצאה, המושגת בדרכים הזהות במהותן לאלה שנתבעו בפטנט (ע.א. 345/87הנ"ל שם עמ' 73-72). על ביה"מ יהיה לקבוע ע"כ אם המוצרים המתחרים, על אף השוני פועלים פעולה זהה במהותה לזו של האמצאה. .14.2נאמר כבר כי תחום המונופולין של הפטנט צריך להיקבע עפ"י המגודר בתביעות הפטנט. נפסק שפרשנותו של פטנט איננה שונה בעיקרה מפרשונותו של כל מסמך אחר, ולכן יחולו עליו כללי הפרשנות הרגילים, החלים לגבי מסמכים. עם זאת מתחייבת זהירות פרשנית לאור אופיו וכוחו המיוחדים של הפטנט, כמקנה מעין מונופולין בשוק, כלל פרשנות בסיסי הוא, כי את הפטנט יש לקרוא כמסמך שלם, על מנת שניתן יהיה לעמוד על כוונת הממציא. אין לקרוא את תביעות הפטנט במנותק מהנאמר בתיאור ובשרטוטים (ע.א. 345/87הנ"ל שם בעמ' 65). חובתו של הממציא ליתן הגדרה ברורה וחד משמעית לגבולות ההמצאה. התביעות באות לתאר את ההגנה שהוא זכאי לה, אך גם להעמיד את הציבור על מה שנותר עדיין ברשות הכלל (ראה ת.א. (ב"ש) 21/83אקרשטיין ואח' נ. עלומים פס"מ תשמ"ט (ג) 197בעמ' 215). .14.3כבר היתה התייחסות לעיל לשאלה מה היא אמצאה כשירת פטנט. גם נקבע כי לא היה בראיות הנתבעים כדי לשלול הטענה כי הפטנט הנדון הוא בגדר אמצאה שהיא חדשה ולא נתפרסמה בעבר - קודם הגשת הבקשה למתן פטנט (ראה סע' 9לעיל). ע"מ שאמצאה תהא כשירת פטנט יש גם להראות כי יש בה משום "התקדמות המצאתית". בכתב הגנתם טענו הנתבעים כי "אין כל חידוש בהמצאה". טוען ב"כ התובעים כי הנתבעים לא העלו כל טענה בכתב הגנתם כי האמצאה נעדרת "התקדמות המצאתית". הטענה כי אין חידוש באמצאה מתייחסת רק לשאלה אם מדובר באמצאה שהיא חדשה, ועל כך כבר נתנה תשובה לעיל. לטענה זו של התובעים תמיכה בהלכה הפסוקה. נאמר לענין זה: "דרישה זו (התקדמות המצאתית - י.ט.) לתקפותו של פטנט, רחבה מן הדרישה של חידוש, וטעמה בכך שאין די בהיותו של המוצר או התהליך דבר חדש שטרם נתגלה לציבור, אלא כי לצורך קבלת הגנתו של החוק, יש להראות תרומה ממשית לתחום, אשר מצדיקה הענקת מונופולין לבעל האמצאה ...". מוסיף וקובע ביה"מ: "כלל בסיסי בשאלת ההתקדמות ההמצאתית הוא כי יש לבחון את הידע המקצועי הכולל בתחום הרלוונטי" (ראה ע.א. 345/87הנ"ל שם עמ' 108; וכן א.ע. 793/86פורת ואח' נ. ד.מ.ל פד"י מד (4) 578, 583). אכן הנתבעים בכתב הגנתם התייחסו לטענה כי האמצאה אינה חדשה, אך לא טענו כי היא נעדרת התקדמות המצאתית במובן הנ"ל. טענה זו גם לא הועלתה בעדותם של העדים מטעם הנתבעים. בנסיבות אלה נראה לי כי בית המשפט פטור מלדון בשאלה זו אשר לגביה אף לא הובאו ראיות. .14.4הלכה פסוקה היא: "בעוד שבשאלת ההפרה נטל ההוכחה רובץ על התובע (בעל הפטנט), הרי שבכל האמור לתקפותו של הפטנט, לאחר שנרשם רובץ נטל זה על הנתבע ... אמנם לתובע יכול לצמוח יתרון על ידי המצאת ראיות המאששות תוקפו של הפטנט, אך אין הוא חייב לעשות כן עצם מתן הפטנט משמש ראיה לכאורה לתקפותו" (ע.א. 345/87הנ"ל שם בעמ' 102). גם נפסק: "בחינת הבקשה ומתן הפטנט אינם משמשים ערובה שהפטנט הוא בר תוקף (סע' 37של החוק). הבדיקה שהרשם עורך לפי סע' 17לחוק, איננה נעשית בצורה מעמיקה ויסודית עפ"י ההוכחות ... בשלב הגשת הבקשה חייבת היא לכלול הבטחה בדבר היעילות. בכך מתקיימות בדרך כלל דרישות סע' 3לחוק. הוכחתה של הבטחה זו תידרש בשלב ההתנגדות, אם תוגש כזו, או בבקשה לביטול הפטנט בתביעה בגין הפרתו. בהליכי ההתנגדות יהיה נטל השכנוע על מבקש הפטנט, שטרם נרשם; בהליכי ביטול, או הפרה של פטנט שנרשם, יהיה הנטל על מבקש הביטול, או על הנתבע בתביעת הפרה" (ע.א. 665/85סאנופי בע"מ נ. אוניפראם בע"מ פד"י מא (4) 729בעמ' 737-736). לעינינינו, הוכח כי הפטנט הנדון נרשם קודם תיקון כתב התביעה (סע' 3לעיל). על הנתבעים, איפוא, עול השכנוע להוכיח אי כשירותו של הפטנט. בסעיף 182לחוק נקבע: "עילה שניתן על פיה להתנגד למתן פטנט תשמש הגנה טובה בתביעה על הפרה; קיבל בית המשפט את ההגנה, יצווה על ביטול הפטנט כולו או מקצתו, לפי הענין". על הנתבעים היה איפוא עול ההוכחה להוכיח עילה שעלפיה ניתן היה להתנגד למתן הפטנט. .14.5בסע' 179לחוק נקבע: "אין להגיש תביעה על הפרה אלא לאחר שניתן הפטנט; אולם משהוגשה תביעה על הפרה, רשאי בית המשפט להעניק סעד על הפרה שנעשתה לאחר יום הפרסום לפי סע' 26". סעיף 26לחוק מתייחס לפרסום בקשה למתן פטנט. התביעה הנדונה הוגשה ביום 26.1.95בעוד שהפטנט ניתן ב- 25.4.95(ראה סע' 3לעיל). לפיכך היתה התביעה מוקדמת לפי סע' 179לחוק, אלא שהנתבעים לא טענו דבר בענין. התביעה נסמכה גם על עילות אחרות. התביעה תוקנה ביום 17.5.95בעקבות מתן הפטנט. .14.6בסע' 178(ג) לחוק נקבע: "אם בעל הפטנט או חלק מן השותפים בפטנט ... לא הצטרפו כתובעים לתובענה על הפרה, יצורפו ע"י התובע כנתבעים". הפטנט הנדון ניתן לתובע ושותפו מר יוסף עזריה (סע' 3לעיל). התובע לא צירף שותפו לתביעה. הנתבעים לא העלו כל טענה לענין זה ובכך ויתרו על טענה זו. .14.7בסע' 183(א) לחוק נקבע: "בתביעה על הפרה זכאי התובע לסעד בדרך צו מניעה ולפיצויים". הסעד של צו מניעה הוא איפוא סעד סטוטורי ולא מכוח דיני היושר (ראה לענין זה ת.א. 2284/83הידרו פלן נ. נען פס"מ תשמ"ד (ב) 133בעמ' 139). .15לאור העובדות וההלכות שפורטו לעיל, מתבקשות המסקנות להלן בדבר התביעה על הפרת הפטנט הנדון: .15.1המוצרים אשר הנתבעים 2ו- 4יצרו ו/או שיווקו לכאורה מהווים הפרה של תביעות מס' 3- 1בפטנט. .15.2לכאורה יש במוצרים של הנתבעים 2ו- 4כדי להפר פטנט בהתחשב בעיקר האמצאה כפי שקיבלה ביטוי לעיל (סע' 7לעיל). כך, שאין זהות בין המוצרים לצורתם (סע' 11לעיל). .15.3 על הנתבעים היה עול השכנוע להוכיח אי-כשירות הפטנט - להוכיח עילה אשר עלפיה ניתן היה להתנגד למתן הפטנט. הנתבעים לא עמדו בנטל השכנוע (ראה בעיקר סע' 9ו- .14.3לעיל). .15.4 לא עלה בידי הנתבעים 2ו- 4להראות מדוע מוצריהם אינם עונים על התביעות 3- 1בפטנט. .15.5 התובעים לא הביאו בפני בית המשפט כל ראיה מדוע יש לחייב את הנתבע מס' 1באופן אישי בשל תביעה זו. .15.6 בהתחשב בכל האמור לעיל זכאים התובעים לסעד שנתבקש עלידיהם ונכון להורות לנתבעים 2ו- 4להמנע מלייצר ו/או לשווק כיסוי הגנה נשוא התובענה אם במישרין אם בעקיפין. .16התובעים טענו בכתב התביעה כי הם זכאים לסעד המבוקש גם בשל ביצוע עוולה של גניבת עין ע"י הנתבעים, לפי הגדרת העוולה בסע' 59לפקודת הנזיקין. בסע' האמור לפקודה נאמר: "מי שגרם או מנסה לגרום, ע"י חיקוי השם, התיאור, הזמן או התווית, או בדרך אחרת, שטובין יחשבו בטעות כטובין של אדם אחר, עד שקונה רגיל עשוי להניח שהוא קונה טובין של אותו אדם, הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם ..." התובעים סומכים בין היתר, לענין טענה זו, על פס"ד שניתן בין בעלי דין אחרים, ואין ללמוד מאותו פסק-דין לענינינו, כאשר פסה"ד ניתן על יסוד ראיות שונות. .17נראה לי כי לא היה מקום להעתר לתובענה הנדונה בשל עילה של גניבת עין וזאת מן הנימוקים להלן: 17.1 נקבע לעיל, כי מוצריהם של הנתבעים אינם דומים למוצרי התובעים במראה המוצר או צורת אריזתו (סע' 11לעיל). לפיכך סבור אני כי אין מדובר בחיקוי אשר עשוי לגרום לקונה סביר לחשוב כי הוא רוכש מוצריהם של התובעים. 17.2 לא הובאו ראיות ע"י התובעים, אשר יש בהן כדי להוכיח כי מוצריהם של התובעים רכשו להם הוקרה והכרה בקהל, אשר התרגל לזהות במוצרים עם עסקם של התובעים (ראה ע.א. 18/86מפעלי זכוכית ישראלים פניציה בע"מ נ. Les Virreiesפד"י מה (3) 224בעמ' 231). 17.3לא הובאו כל ראיות להוכיח כי החיקוי לו טוענים התובעים גרם לפגיעה כלשהי במוניטין של התובעים. חיקוי כשלעצמו, אין בו פגיעה במוניטין, אינו מהווה עוולה (ע.א. 18.86הנ"ל שם עמ' 232; ת.א. (ת"א) 1524/90להבי דניאלה נ. יעקובי יעקב פס"מ תשנ"א (א) 27). .18סיכומו של דבר הנני מורה כדלקמן: 18.1 הנני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבע מס' .1יחד עם זאת הואיל והנתבע הוא מנהלה של הנתבעת מס' 2ורצונו ומעשיו הביאו להפרת הפטנט ע"י נתבעת מס' 2, הנני מננע מלפסוק הוצאות לטובתו. 18.2 הנני מורה לנתבעים 2ו- 4להמנע מלייצר ו/או לשווק כיסויי הגה דוגמא כיסויי ההגה נשוא התובענה או דוגמאות הכיסויים המיוצרים עלידיהם (ת/ 4ונ/5), שיש בהם משום הפרת הפטנט הנדון. 18.3 הנני מחייב כל אחד מנתבעות 2ו- 4במחצית הוצאות משפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום ההוצאה ועד הפרעון בפועל ע"י הנתבעות. הנני מחייב כל אחד מהנתבעות בתשלום שכ"ט עו"ד בסך 500, 7ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.מוצרצו מניעהצווים