ביטול צו מניעה זמני עקב אי הגשת ערעור

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת ביטול צו מניעה זמני עקב אי הגשת ערעור: א. לפני שתי בקשות שהגישו המבקשים, הנתבעים בתיק זה. האחת - בקשה לביטול צו מניעה זמני שניתן ביום 27/11/08 "האוסר על המשיבים לבצע כל עבודת בנייה אשר יש בה כדי לחסום את חלון המקלט הממוקם בקיר המשותף", כלשון ההחלטה נשוא הבקשה. השניה - בקשה למתן צו עשה "המורה למשיבים לבנות לאלתר - ועל חשבונם, את החומה המשותפת המפרידה בין חצר ביתם של המבקשים לחצר ביתם של המשיבים בחלק הפונה לרחוב סמדר". ב. הרקע לבקשות אלה הינו, בקצירת האומר, כדלקמן. הצדדים הם בעלים במשותף של חלקה מס' 74 בגוש 6203, המצויה בשיכון וותיקים, רח' סמדר 46 בר"ג. על החלקה בנוי בית "דו משפחתי" ולו קיר משותף. המבקשים מתגוררים בחלקו הצפוני של הבית, והמשיבים - בחלקו הדרומי. המבקשים ביצעו עבודת שיפוץ נרחבת בביתם בהתאם להיתר בנייה שניתן להם. בהתאם להיתר הבנייה עמדו המבקשים לבנות חדר שהקיר הדרומי שלו בצידו המערבי של המבנה, נסמך על הקיר המשותף, במקום בו מותקן בבית המשיבים חלון מטבח בקומה הראשונה ומתחתיו "חלון מקלט" סמוך לפני הקרקע. בניית בית המבקשים על פי התוכנית תגרום לאטימת שני החלונות. ג. המשיבים הגישו תביעה בה הם עותרים לסעדים שונים, ובין היתר, לצו מניעה קבוע האוסר על המבקשים לחסום בכל דרך את חלון האוורור של המטבח ואת חלון האוורור של המקלט. עם הגשת התביעה עתרו המשיבים למספר סעדים זמניים, ובהם: צו מניעה זמני האוסר על המבקשים להמשיך בעבודות הבנייה על פי היתר הבנייה שניתן להם, צו מניעה זמני האוסר על המבקשים לחסום בכל דרך את חלון האוורור של המקלט, וצו מניעה זמני האוסר על המבקשים לחסום בכל דרך שהיא את חלון האוורור של המטבח. הנימוק העיקרי לבקשת הסעד הזמני היא שהבנייה שבונים המבקשים תפגע בזכויות הקניין של המשיבים, ותגרום לחסימת פתחי האיוורור של המטבח ושל המקלט. המבקשים טענו כי הבנייה אינה פוגעת בזכויות הקניין של המשיבים וכי "פתחי האיוורור" האמורים נבנו ללא היתר, תוך ניצול הקיר המשותף שלא כדין. כאמור, ביום 27/11/08, לאחר דיון במעמד הצדדים, ניתן צו מניעה זמני האוסר על המבקשים לבנות קיר החוסם את חלון המקלט. יתר הבקשות נדחו. צו זה הוא נשוא הבקשה הראשונה. ד. הבקשה השניה מתייחסת לקיר שהיה בנוי בין חצר בית המבקשים לחצר בית המשיבים בצד הפונה לרח' סמדר, ואשר ביום 24/7/09 נהרס על ידי המשיבים עד היסוד. ה. בעניינן של שתי הבקשות הוחלפו תגובות ותשובות, והן נדונו גם בדיון במעמד הצדדים שהתקיים ביום 24/11/09. הצדדים היו תמימי דעים כי על בית המשפט ליתן החלטה בשתי הבקשות על יסוד כתבי הטענות ותצהירי הצדדים שלפניו. ביום 1/12/09 ניתנה החלטה לפיה בטרם מתן החלטה בבקשות מבקש בית המשפט לבקר במקום, לצורך התרשמות באשר לטענות הצדדים. ביום 8/12/09 התקיים הביקור האמור, בנוכחות הצדדים עצמם, באי כוח הצדדים, והמודד שמונה על ידי בית המשפט, בעבר. במסגרת הביקור הוצגו בפני בית המשפט המוקדים הבאים: המקום בו ניצב בעבר הקיר שהפריד בין חצרות הצדדים בחזית הפונה לרח' סמדר. החדר בבית המבקשים שבנייתו לא הושלמה בשל צו המניעה. חלון המקלט נשוא צו המניעה בצידו החיצוני, וחלק החצר הסמוך לו. החלק בבית המשיבים הסמוך לקיר ההפרדה שנהרס. המטבח בבית המשיבים, והחלון שבקיר המשותף. גג בית המבקשים כפי שנראה מכיוון בית המשיבים. המקלט וחלון המקלט נשוא צו המניעה, מחלקו הפנימי. חצר המשיבים בחלק הסמוך למקלט, בקטע שבין קיר המטבח למחסן המותקן בחצר. בריכת הביוב אשר מותקנת בחצר המבקשים ומשמשת את מערכת הביוב של שני הצדדים, ובריכת הביוב העירונית אליה מחוברת בריכה זו. ו. הבקשה לביטול צו המניעה הזמני - המבקשים טוענים כי צו המניעה הזמני ניתן על יסוד מצג שוא ועובדות מסולפות שהוצגו בפני בית המשפט. לטענתם, חלון המקלט שבגינו ניתן צו המניעה נבנה ללא היתר והואיל והוא בנוי בקיר המשותף הרי שלא יכול היה להינתן היתר בעניינו על פי דיני התכנון והבנייה. לתמיכה בטענה זו מצרפים המבקשים כתבי טענות שהוגשו מטעם עיריית רמת גן בהליך המתנהל בין המשיבים לבין העירייה והמבקשים בבית המשפט לעניינים מנהליים, ועניינו היתר הבנייה שניתן למבקשים. המבקשים טוענים שהפגיעה בקניינם, בכך שלא ניתן להם להשלים את הבנייה גדולה לאין שיעור מן הפגיעה בעניינם של המשיבים, בין היתר מחמת שניתן לפתוח את חלון המקלט לחזית המערבית של בית המשיבים, ואין הכרח להותיר את החלון פתוח בקיר המשותף. עוד טוענים המבקשים כי המשיבים אינם פועלים בניקיון כפיים ואין להעניק להם את הסעד של צו המניעה הזמני. כדוגמה לכך, מציינים המבקשים את מעשי המשיבים הבאים: הרחבת חלון המקלט סמוך לפני ביקורו של המותב הקודם - הש' טובי - בשטח; נטיעת עץ על המדרכה בחזית בית המבקשים במקום המיועד להיות מעבר לחניית הבית; והריסת הקיר המפריד בין חצרות הבתים. ז. המשיבים טוענים כי יש לדחות את הבקשה על הסף הואיל והדרך לתקוף את ההחלטה בדבר מתן צו מניעה זמני הייתה בערכאת הערעור, ולא בדרך של הגשת בקשה לביטול הצו. המשבים טוענים כי רק בהתקיים שינוי נסיבות ידון בית המשפט שנית בצו שנתן, ובענייננו לא מתקיימות נסיבות חדשות כלשהן. המשיבים טוענים כי המבקשים פעלו בעורמה בקבלם היתר בנייה על תוכניות הכוללות חסימה של חלונות המשיבים, לאחר שקיבלו חתימה של המשיבים על תוכניות קודמות שלא כללו חסימה כאמור. עוד טוענים המשיבים כי גם אלמלא ניתן צו מניעה זמני היו מנועים המבקשים מלבנות את ביתם על היתר הבניה באשר היה עליהם לפנות לבית המשפט ולקבל רשות לחסום את חלונות ביתם של המשיבים הבנויים בקיר המשותף. ח. הבסיס הנורמטיבי - תקנה 368 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, שכותרתה "עיון מחדש" קובעת: "(א) לבקשת בעל דין רשאי בית המשפט לעיין מחדש בצו זמני שניתן, אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא היתה הצדקה למתן הצו. (ב) בעיון מחדש רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, את ההחלטה נושא העיון, או לתת החלטה אחרת במקומה; בין השאר, רשאי בית המשפט להורות כי אם יפקיד המשיב סכום מסוים כעירבון או ימציא ערובה מספקת אחרת להבטחת ביצוע פסק הדין, יפקע הצו הזמני. (ג) בקשה לעיון מחדש תוגש ותתנהל כאמור בסימן א' של פרק כ'. " ט. בנדון דידן מצטרפים כמה וכמה נימוקים המצדיקים עיון מחדש בצו המניעה הזמני שניתן: 1. בית המשפט ביקר במקום המחלוקת ועתה הוא יכול לבחון את העובדות שהוצגו בפני בית המשפט בעת שניתן צו המניעה הזמני על יסוד התרשמותו הישירה. נימוק זה מאפשר לבית המשפט לבחון אם היה הצו מוצדק מלכתחילה. 2. בעת מתן צו המניעה הזמני לא הייתה מונחת בפני בית המשפט עמדת העירייה והועדה המקומית באשר לטענות המשיבים בכל הנוגע לחוקיות החלונות שבנו המשיבים בבית המשותף. לעמדה זו יש משקל בקביעת מאזן הנוחות. ועוד זזאת, מאזן הנוחות יכול שישתנה עם שינוי הנסיבות. 3. ידוע לכל, וכך נכתב גם בהחלטה בה ניתן צו המניעה הזמני, כי צו מניעה זמני הוא סעד מן היושר, שיינתן, בין היתר, בשים לב לתום ליבם של המבקשים ולניקיון כפיהם. לטעמי, גם בעת העיון מחדש בצו המניעה רשאי בית המשפט לתת אל ליבו את מידת תום הלב וניקיון כפיהם של מבקשי הצו, המשיבים בבקשה זו. י. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים החלטתי לבטל את צו המניעה. אני סבור כי לו היו מונחות בפני בית המשפט העובדות לאשורן לא היה ניתן הצו מתחילה. ברם, גם לו היה מקום ליתן את הצו בשעה שניתן, הרי שנוכח התנהלות המשיבים מאז ניתן הצו יש מקום לבטלו. יא. ובמה דברים אמורים? - צו המניעה הזמני ניתן בעניין חלון המקלט בלבד. הבקשות לצווי מניעה זמניים נוספים - נדחו. בית המשפט דחה את הטענה בדבר פגיעה בזכויות הקניין של המשיבים, ונעתר לבקשה בעניין חלון המקלט בלבד מן הטעם שחסימת חלון זה תגרע באופן מלא את אור השמש החודר למקלט ואת אוורורו. משקל מיוחד נתן בית המשפט להיות החלון האמור פתח מילוט מן המקלט התת קרקעי. בביקורו בשטח גילה בית המשפט עובדה מפתיעה, שאינה מופיעה בכתבי הטענות של המשיבים, בתצהיריהם ובעדויותיהם, ואלמלא ראה אותה בית המשפט בעיניו לא היה יודע עליה. "חלון המקלט" נשוא הצו והמחלוקת אינו חלון מקלט כלל ועיקר. קיר המקלט בו מצוי חלון המקלט המקורי עד היום הוא הקיר הפונה לצד מערב, לכיוון חצר המשיבים. מעל חלון המקלט מצויה רצפת המרפסת שסגרו המשיבים שלא כדין. החלון נשוא הדיון והצו, הוא חלון שפתחו המשיבים, מחוץ למקלט, בקיר המשותף לכיוון צפון. כל החלק של בית המשיבים בו מצוי המטבח שמעל "חלון המקלט" נבנה ללא היתר בניה בדרך של סגירת מרפסת שהייתה במקום. בדיון מיום 27/11/08 העיד המשיב כי המרפסת נסגרה שלא כדין ונגד המשיבים הוגש כתב אישום. לדבריו שולם קנס ולאחר מכן הוגשו תוכניות וניתן היתר בנייה. היתר זה לא הוצג בפני בית המשפט מעולם וככל הנראה אינו קיים. די בכך שהעובדות לא הוצגו בפני בית המשפט באופן מלא כדי לשלול מן המשיבים את הסעד של צו מניעה זמני. יב. לא זו אף זו, כפי שעולה מתגובת העירייה שצורפה לטענות המבקשים, לא רק שמעולם לא ניתן היתר בניה לבניית "חלון המקלט" אלא שעל פי תקנות התכנון והבניה אי אפשר שיינתן היתר לחלון כאמור. סעיף 2.23 של התוספת השניה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל - 1970, שכותרתו "איסור בניית חלון בקירות מסויימים" קובע בהאי לישנא: "לא ייבנה חלון בקיר על קו גבול צדדי או אחורי של נכס". גם חלון המטבח וגם "חלון המקלט" הם חלונות אשר לא זו בלבד שנבנו ללא היתר, כעדות המשיב עצמו, אלא שנבנו בניגוד להוראות הדין ולא ניתן להכשירם. הדעת נותנת שלא יינתן צו מניעה האוסר על בניית בית שלגביו ניתן היתר כדין, על מנת להבטיח את קיומו של חלון שנבנה שלא כדין ובניגוד לדין, ולא ניתן להכשירו גם בדיעבד. יג. אפס, גם לגופו של עניין ביקור במקום מלמד כי אין מקום ליתן צו מניעה לצורך הגנה על החלון הבנוי בקיר המשותף, מחמת שבנקל יכולים המשיבים להתקין חלון חלופי לכיוון מערב, חלון שייפתח לעבר חצר המשיבים עצמם. ודוק, אין מדובר בקיר המקלט אלא בקיר החיצוני של המבנה, המרוחק מקיר המקלט מרחק של מטר ויותר. המשיבים טוענים כי החלון שייפתח בכיוון זה אין די בו כחלון מילוט מחמת הפרשי הגובה שבין רצפת החצר לתקרת המקלט התת קרקעי. אינני מקבל טענה זו. משהוכח שהחלון נשוא המחלוקת אינו חלון המקלט המקורי ואינו חלון מקלט כלל, ומשהוכח כי לא ניתן לבנות חלון בקיר המהווה גבול המגרש וקיר משותף לבית המבקשים, הרי שעל המשיבים להתקין חלון אחר באופן שלא יפגע בזכויות המבקשים. חלון כאמור אפשר שייפתח לכיוון חצר המבקשים ואם סבורים המבקשים שלא יהיה די בו לצורך מילוט, ייכבדו ויסירו את חלק רצפת החצר הסמוך לחלון ובדרך זו יוכלו להרחיב את הפתח כך שישמש פתח מילוט. כל זאת, לשיטת המשיבים עצמם, לפיה יש צורך בפתח מילוט למקלט. ראוי לציין כי כל נושא המילוט עלה לראשונה בדיון ביום 27/11/08 ואין לו כל זכר בתביעה או בבקשה לסעדים זמניים. בבקשות אלה נטען רק לגבי אוורור המקלט. אוורור המקלט יכול שיושג בוודאי על ידי פתיחת פתח בקיר המערבי כאמור לעיל. כמו כן, לאחר ביקור במקום אני מטיל ספק רב ביכולתו של החלון האמור לשמש חלון מילוט, בהתחשב בכך שמדובר בחלון שאינו חלון של המקלט ואשר על מנת להגיע אליו יש צורך לצאת מחלון המקלט המצוי סמוך לתקרת המקלט ואז לזחול ימינה למרחק של כשני מ' בתנאי צפיפות קשים ביותר. בהינתן כל אלה, הפגיעה במשיבים כתוצאה מסגירת החלון נשוא המחלוקת קטנה לעין שיעור מן הנזק שנגרם למבקשים אשר אינם יכולים להשלים את הבנייה על פי היתר שקיבלו כדין. יד. זאת ועוד. בבית המשיבים בנוי ממ"ד תקני. המקלט הנטען אינו מקלט תקני כלל ועיקר, ואני מסופק עם ניתן להשתמש בו כמקלט. הממ"ד עצמו משמש את המשיבים כחדר כביסה והוא חסום כולו במכונות. מכונות אלה ניתן יהיה להוציא מהממ"ד בעת צרה - חלילה. על מנת לשכנע את בית המשפט כי אין די בממ"ד טענו המשיבים בדיון שקדם למתן הצו כי בביתם מתגוררות 8-11 נפשות. לשאלת בית המשפט במועד הביקור במקום כמה נפשות מתגוררות בבית המשיבים, השיב המשיב כי מדובר ב-8 נפשות. כשנתבקש המשיב לפרט, השיב כי בנוסף למשיבים מתגוררים במקום 3 הבנים שלכל אחד מהם חברה המתגוררת עימו, ובסה"כ 8 נפשות. בכל הכבוד, תשובה זו אינה משכנעת. מבלי להיכנס לחקירה ודרישה באשר לגיל הבנים המתגוררים במקום וטיב יחסיהם עם כל אחת מהחברות, הרי שהמבקשים ודאי אינם צריכים לשלם את מחיר "הכנסת האורחים" שנוהגים המשיבים בחברות של בניהם. בהנחה, שאיני משוכנע באמיתותה, כי בבית המשיבים מתגוררים דרך קבע המשיבים ושלושת בניהם, הרי שהממ"ד יוכל לשמש להם מקום מחסה מתאים בעת מלחמה ואין מקום לחששות בדבר פיקוח נפש שהועלו בהחלטה בה ניתן צו המניעה הזמני. טו. ועתה לשיקולים שביושר - שוכנעתי כי המשיבים ניצבים בפני בית המשפט בידיים לא נקיות ובחוסר תום לב. להלן דוגמאות המבססות קביעה זו. 1. המשיבים הסתירו מבית המשפט את העובדות שפורטו לעיל באשר לטיב החלון בו מדובר, והדרך בה נבנה. די בכך כדי לשלול מהם את הסעד הזמני שביקשו. 2. מעיון בתמונות שהוצגו בפני בית המשפט עולה כי סמוך לפני הביקור הקודם שקיים בית המשפט במקום - ביקורו של כב' הש' טובי שהתקיים ביום 7/4/09 - הרחיבו המשיבים את החלון נשוא הצו. יש רגליים לטענה שהדבר נעשה כדי לאשש את הטענה לפיה מדובר בחלון מילוט. מכל מקום, מדובר במעשה חסר תום לב, שיש בו כדי להעיד על התנהלות המשיבים בתיק זה. אני מקבל את עדות המבקשים בעניין זה. 3. כפי שנראה להלן, במסגרת הדיון בבקשה למתן צו עשה, שוכנעתי כי המשיבים מתנהלים מול המבקשים בכוחניות ומבקשים להשליט את רצונם בכוח הזרוע ובקביעת עובדות בשטח. כך עשו המשיבים בהרחיבם את החלון כפי שצויין לעיל, וכך עשו המשיבים כשהרסו ללא היתר את הקיר המשותף אשר הפריד בין חצרות הבתים. 4. המשיב ניסה למנוע מהמבקשים את הגישה לחניית ביתם בדרך של שתילת עץ במדרכה הסמוכה לבית המבקשים, באופן שהיה חוסם את הכניסה לחניייה שבנו המבקשים כדין. טז. על יסוד כל אלה החלטתי לבטל את צו המניעה הזמני מיום 27/11/08. המבקשים רשאים להשלים את הבניה, ואני מורה למשיבים להימנע מכל פעולה שיש בה כדי להפריע את השלמת הבנייה על ידי המבקשים. אני מורה למשיבים לסלק לאלתר כל מתקן החורג מקו הקיר המשותף, ואשר יש בו כדי להפריע להשלמת הבנייה, ובכלל זה סורג החלון של המטבח, וצינור האוורור החורג מקיר הבניין. אם לא יעשו זאת המשיבים תוך 7 ימים מקבלת ההחלטה רשאים המבקשים לבצע עבודה זו בעצמם במסגרת השלמת עבודות הבנייה. יז. הבקשה לצו עשה - ביום 24/7/09 בשעה שבין הצדדים מתנהלים הליכי משפט בתיק זה ובתיק נוסף שעניינו פירוק השיתוף במקרקעין הרס המשיב את הקיר שהפריד בין חצר בית המבקשים לחצר בית המשיבים בחזית הפונה לרח' סמדר. עובדה זו אינה שנוייה במחלוקת ובפני בית המשפט הוצגו תמונות שצולמו בשעת מעשה. המבקש טוען כי לא זו בלבד שהעבודה נעשתה ללא היתר כדין אלא שהמבקש הפציר במשיב שיורה לפועלים להפסיק את הריסת הקיר, אך ללא הועיל. המשיב טוען כי עבודות הבנייה שנעשו על ידי המבקשים גרמו לסדקים עמוקים בסלון ביתם של המשיבים, ולשקיעת הריצוף. ביום 24/7/09 - לאחר שהמבקשים התעלמו מפניית המשיב לתקן את הנזקים שנגרמו למשיבים, ביקשו המשיבים לבצע תיקון ותמיכה לעמוד חדר השינה של המשיבים המצוי מעל לסלון של בית המבקשים. המשיבים נאלצו להסיר חלק קטע מהקיר המפריד כדי ליצור נגישות לאזור העמוד. לאחר הריסת הקטע הדרוש לצורך גישה לעמוד נוצר חשש שהקיר כולו יקרוס, ורק אז הורה המשיב להרוס את הקיר ולפנות את ההריסות מהמקום. לתגובתם מצרפים המשיבים תמונות של הקיר שהוסר ושל העמוד, לפני הריסת הקיר, ולאחריה. יח. עיינתי בטענות הצדדים, בתמונות שהוגשו, בשרידי הקיר במקום, ובנזקים הנטענים בבית המשיבים, והחלטתי לקבל את הבקשה. ראשית, מתחילה לא היה מקום "לעשיית דין עצמית" של המשיבים בדרך של הסרת קטע מהקיר המשותף לצורך גישה ל"עמוד שנפגע". בין הצדדים מתנהלים הליכים משפטיים ובגדרם יכולים היו המשיבים להגיש בקשה לסעד זמני כזה או אחר אשר יורה למבקשים להימנע מביצוע העבודה המזיקה, או לתקן את שהזיקו. כשם שפנו המשיבים בבקשה לצו מניעה בעניין הבנייה בחלקו האחורי של הבית יכולים היו לפנות בקשה מתאימה באשר לעבודות בחלקו הקדמי של הבית. אפס, המשיבים בחרו לעשות דין לעצמם, והסירו את הקיר המפריד, ללא היתר בניה וללא קבלת צו מתאים של בית המשפט. עתה, ייאלצו המשיבים לבנות את שהרסו, על מנת להשיב את המצב לקדמותו. שנית, אינני מקבל את טענת המשיבים בדבר הצורך להסרת הקיר לצורך חיזוק העמוד. אדרבה, התמונות שהוצגו בבית המשפט, והתרשמות בית המשפט מן הביקור במקום, מחזקים את המסקנה כי המשיבים הסירו את הקיר בכוונת מכוון על מנת לקבוע עובדות בשטח בדרך שלדעתם יש בה כדי לקדם את האינטרסים של המשיבים באשר לחלוקת המגרש מחדש במסגרת פירוק השיתוף. לא היה כל צורך בפירוק הקיר. אין כל ראייה כי הקיר עמד לקרוס. אדרבה, התמונות מעידות על גך שלמעט סדק "קוסמטי" בסמוך לחיבור של הקיר המפריד לקיר הבית, לא היה כל הכרח להרוס את הקיר. לא הוצגו בפני בית המשפט עבודות החיזוק שלשמן נהרס הקיר, לכאורה. מלאכת הריסת הקיר נעשתה "לשמה", ולא לשם עבודה אחרת כלשהי. יט. בין כך ובין כך, על המשיבים להחזיר את המצב לקדמותו באופן מיידי ולנקוט בפעולות הדרושות לשם כך. אמנם, המשיבים הרסו את הקיר ללא היתר כדין, אך אין בכך כדי להצדיק את בנייתו מחדש ללא היתר. המשיבים יפעלו בשקידה ראוייה לצורך קבלת היתר לבנייתו מחדש של הקיר המפריד, בתוואי בו היה בנוי עד להריסתו שלא כדין על ידי המשיבים, ועם קבלת ההיתר ישלימו את הבנייה עד להשבת המצב לקדמותו. תוך 14 יום מקבלת החלטתי יפנו המשיבים לרשויות המתאימות בבקשה לקבלת היתר תוך ציון העובדה שהבקשה מוגשת לפי צו בית המשפט המורה למשיבים לבנות את הקיר לאלתר. תוך 7 ימים מקבלת ההיתר ישלימו המשיבים את הבניה. המשיבים ידווחו לבית המשפט ולצד שכנגד על כל צעד שנעשה לצורך ביצוע הצו, ויצרפו להודעתם העתק של כל מסמך שהוצא מטעמם או נתקבל בידיהם בעניין זה. אם לא יבצעו המשיבים את הצו בשקידה ראויה, יתיר בית המשפט למבקשים לבצע את כל הדרוש לשם בניית הקיר מחדש, ויחייב את המשיבים בהוצאותיהם. כ. המשיבים ישלמו למבקשים את הוצאות שתי הבקשות בסך 10,000 ₪ ומע"מ. התשלום ישולם תוך 30 יום.צו מניעהצוויםערעורצו מניעה זמני