המצאה מחוץ לתחום הודעה לצד ג

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא המצאה מחוץ לתחום הודעה לצד ג: 1. הסוגיה אשר תידון בהחלטה זו הינה האם בוצעה המצאה כדין של הודעת צד ג' לצדדי ג' 2 ו-3. הקדמה 2. התובעת הינה חברה גרמנית שהשקיעה בחברה ישראלית בשם "מונלייט אלחוט בע"מ" (להלן: "חב' מונלייט"). הנתבע הינו מנהל ובעל השליטה בחברת עירא דבירטק בע"מ, חברה שהיא ממייסדות חב' מונלייט ובעלת מניות בה, ואף שימש מנכ"ל בחב' מונלייט. צד ג' 1 הינו מנכ"ל ויו"ר מועצת המנהלים בחב' מונלייט. צד ג' 2 הינו בעל השליטה בתובעת. צד ג' 3 המתגורר בספרד משמש לטענת הנתבע כמוציא לפועל ויד ימינו של צד ג' 2 בכל העניינים הקשורים לחב' מונלייט. צד ג' 4 שימש דירקטור בחב' מונלייט במינוי של חב' פרנדון ולטענת הנתבע חבר לדירקטורים מטעם התובעת על מנת ליצור רוב בדירקטוריון ובכך לרמוס את זכויות בעלי מניות המיעוט בחב' מונלייט. 3. התביעות המתנהלות במאוחד בין הצדדים הינן שתי תביעות כספיות שהוגשו על ידי התובעת נגד הנתבע, האחת בסך 240,042₪, סכום המהווה לטענת התובעת יתרת ההלוואה שהעמידה לנתבע בתאריך 30.6.03 (ת.א. 4029/06), והשנייה בסך של 1,470,740 ₪, סכום המהווה לטענתה יתרת ההלוואה שהעמידה לנתבע בתאריך 19.5.04 (ת.א. 2891/06). 4. במסגרת ת.א 4029/06 הגיש הנתבע (שייקרא להלן גם "שולח ההודעה") הודעת צד ג', ופנה לבית המשפט בבקשה כי יתיר לו להמציא את הודעת צד ג' מטעמו אל מחוץ לתחום השיפוט, וזאת לגבי צדדי ג' 2 ו-3 המתגוררים בחו"ל (בש"א 2872/07) . בית המשפט (כב' השופטת גנות) נעתר לבקשה זו בהחלטה מתאריך 10.7.07, בה נקבע כי את ההמצאה יש לבצע בדואר רשום עם אישור מסירה. 5. צד ג' 2, המתגורר בגרמניה, הגיש הודעה שהוכתרה בכותרת "הודעה על המצאה שלא כדין", בה טען כי המצאת הודעת צד ג', כפי שנעשתה אליו, לא נעשתה כדין. 6. סמוך לאחר מכן הגיש הנתבע בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה נגד צד ג' 2. נקבע כי בקשה זו תיראה גם כתגובה להודעה על המצאה שלא כדין. לאחר מכן הוגשה תשובת צד ג' 2 לתגובה. 7. כן הגיש הנתבע בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה נגד צד ג' 3, המתגורר בספרד. לבקשה זו אתייחס לאחר ההכרעה במחלוקת שבין שולח ההודעה וצד ג' 2. טענות הצדדים טענות צד ג' 2 8. בהודעתו טען צד ג' 2 כי המצאת הודעת צד ג' לא בוצעה כנדרש באמנה בדבר המצאתם, בחוץ לארץ, של כתבי בי-דין וכתבים שלא מבי-דין בעניינים אזרחיים או מסחריים שנערכה בהאג בתאריך 15.11.1965 (להלן:"אמנת האג" או "האמנה"). בישראל הותקנו תקנות לביצוע האמנה, הלא הן תקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, תשל"ו-1975 (להלן:"תקנות האג"). 9. המצאה באמצעות הדואר אינה מותרת, שכן גרמניה אימצה את הוראות אמנת האג בהסתייגויות שונות, ובכללן ההסתייגות הקבועה בסעיף 10 לאמנה, לפיה המצאה באמצעות הדואר תותר רק כאשר מדינת הייעוד לא התנגדה לכך. מאחר שגרמניה הצהירה במפורש כי היא מתנגדת לכך, היה צורך להמציא את ההודעה באמצעות רשות השיפוט הגרמנית בלבד, והמצאה אחרת איננה כדין. 10. המסמכים שהומצאו לצד ג' 2 היו בשפה העברית והאנגלית, בעוד שדרישת הרשות המרכזית הגרמנית המעוגנת בהוראות סעיף 5 לאמנה, היא כי מקום בו מסמכים נשלחים באמצעות רשות השיפוט של המדינה, יש להמציא לבקשת המדינה עותק מכתב בי-הדין בשפה הרשמית של המדינה. מכיוון שלא צורף עותק המסמכים בשפה הגרמנית, ההמצאה אינה כדין. טענות שולח ההודעה 11. ההודעה נשלחה לצד ג' 2 בשני אופנים שונים: באמצעות הדואר ובאמצעות חברת "פדקס". המשלוח בדואר רשום נעשה לפי הוראת בית המשפט, והמשלוח הנוסף באמצעות "פדקס" נועד להבטיח כי לא תהיינה תקלות במשלוח. 12. בתאריך 16.1.08 קיבל ב"כ המודיע מכתב מצד ג' 2 בו הוא מאשר קבלת שני המשלוחים. ואולם המסמכים הוחזרו למודיע במעטפה נפרדת ובמשלוח נפרד, בטענה כי ההמצאה אינה עומדת בדרישות הפרוצדוראליות של ההמצאה עפ"י הדין הגרמני ואמנת האג. 13. הדין הגרמני אינו חל בענייננו. התביעה הוגשה בארץ והיא מבוססת על שטר חוב הקובע תחולה מפורשת של הדין הישראלי. 14. עפ"י תקנה 502 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן:"תקנות סד"א" או "תקסד"א"), יש לנקוט באחת משתי פעולות כדי לתקוף את היתר ההמצאה - הגשת בקשה לביטול ההיתר או כפירה בסמכות בית המשפט, והכול לא יאוחר מהיום בו נטען לראשונה לגופה של תביעה. צד ג' 2 לא נקט באף אחת מהן. 15. הודעת צד ג' 2 נתמכת, בין היתר, בתצהירו של עו"ד פוריו בדבר הדין הגרמני, אולם אין לראות בה הוכחה של הדין הגרמני, מאחר שלא הוגשה חוות דעת מומחה בעניין זה. 16. עפ"י ההלכה הנוהגת בארץ, כלל הידיעה גובר על כלל ההמצאה, ומשהודה צד ג' 2 כי הוא יודע על קיומם של הליכים נגדו, הרי הוא מוחזק כמי שהמסמכים הומצאו לו, ואין באפשרותו להסתתר מאחורי טענות פורמאליות. 17. דרישת התרגום לשפה הגרמנית הינה דרישה קנטרנית וחסרת תום לב שנועדה לנצל את ההליך לרעה, בייחוד לאור העובדה כי כל ההתנהלות העסקית בין הצדדים וכל התכתובות נעשו באנגלית, מה גם שצד ג' 2 שולט מצוין באנגלית. כמו כן, דרישת תרגום המסמכים לגרמנית רלבנטית רק מקום בו ההמצאה מבוצעת ע"י רשות השיפוט הגרמנית, ואין בכך צורך כאשר ההמצאה נעשית בדואר רשום. בנוסף, לפי תקנה 5(ב) לתקנות האג גם כאשר ההמצאה היא באמצעות מערכת בתי המשפט המקומית הרי שניתן להדפיס ולצרף העתק באנגלית ואין חובה כי יצורף העתק בשפה הרשמית של מדינת הייעוד. 18. המסירה בוצעה ונתקבלה על ידי צד ג' 2 מרצונו הטוב, כך ש"הוכשרה" בהתאם לסעיף 5 לאמנה. 19. צד ג' 2 פועל בחוסר תום לב ותוך ניצול לרעה של הליכי בית משפט, שכן הוא בעל השליטה בחברה התובעת, והוא שבחר את ישראל כפורום הנוח והמתאים לניהול התובענה. תשובת צד ג' 2 לטענות המודיע 20. קבלת המשלוח שנעשה ע"י "פדקס" לא נעשתה מרצונו הטוב של צד ג' 2 כנטען, אלא שהחבילה התקבלה ע"י אחד מעובדיו, שחתם עליה ללא שידע מה תוכנה. כאשר פתח צד ג' 2 את המעטפה וגילה את כתבי בי-הדין שהיו בעברית ובאנגלית השיבם מיד לשולח. לאור האמור אין לקבל הטענה בדבר "קבלה מרצון טוב" שנועדה להכשיר המצאה בניגוד לאמנה. 21. הוראות אמנת האג שאומצו על ידי הדין הישראלי הן מהותיות ולא פורמאליות, והקפדה על ביצוע ההמצאה לפי הקבוע בהן מבטיחה, הן כי בית המשפט בישראל ירכוש סמכות שיפוט, והן כי נתבע גרמני פלוני יוכל להתגונן כראוי. ההסתייגות של גרמניה מהמצאת מסמכים שלא באמצעות רשות השיפוט הגרמנית, בהתאם להוראות סעיף 10 לאמנה, כמו גם דרישת תרגום המסמכים לגרמנית, נועדה לשרת מטרה זו. המודיע לא עמד בדרישות אלו ולכן ההמצאה שביצע אינה כדין. 22. אין לקבל את הטענה לפיה צד ג' 2 לא ביקש ביטולו של היתר ההמצאה ולא כפר בו בהזדמנות הראשונה שכן עפ"י לשון תקנה 502 (ב) לתקנות סד"א נדרש קודם כל כי תבוצע המצאה, ורק אחר כך על המתנגד להיתר לפעול כאמור בתקנה. במקרה דנן משטרם בוצעה המצאה כדין הרי שהדרישה להתנגדות/כפירה בהמצאה הינה דרישה המקדימה את זמנה. 23. "כלל הידיעה" אינו גובר על "כלל ההמצאה" כנטען וגם אם בעבר בחר בית המשפט להעדיף את כלל הידיעה הרי שבמקרים אלו לא דובר בכתב בי-דין ראשון . 24. תצהירו של עו"ד פוריו יכול לשמש להוכחת דין זר, שכן נפסק כבר כי גם עורך דין יכול להוכיחו. אין כל צורך בחוות דעת בעניין זה, ודי בתצהיר. כמו כן, מפסקי דין קודמים ניתן ללמוד כי גרמניה מתנגדת להמצאה באמצעות הדואר. בקשה להוספת ראיה נוספת 25. בשלב מאוחר יותר הוגשה בקשה על ידי הנתבע להגשת ראיה נוספת שתוכיח כי שליטת צד ג' 2 בשפה האנגלית מצוינת. הראיה היא תקליטור CD הכולל ראיון בשפה האנגלית עם צד ג' 2. צד ג' 2 התנגד לבקשה בטענה ששליטת צד ג' 2 בשפה האנגלית, אין לה כל משמעות לעניין ההמצאה, ואין להבחין בין מי שדובר את השפה האנגלית למי שאינו דובר אותה. כן נטען כי מדובר בקטע ראיון קצר בן 35 שניות אליו התכונן צד ג' 2 מראש, ואין בו כדי ללמד על שליטתו בשפה האנגלית. דיון 26. הלכה היא כי בית משפט לא ידון בעניינם של בעלי הדין אלא אם כן הומצאה להם הזמנה כדין. כאשר מדובר בהמצאה לגבי נתבע שהוא תושב זר יש להקפיד בעניין ההמצאה כדין, שכן על ידי ההמצאה קונה בית המשפט בארץ סמכות אקסטריטוריאלית לדון בעניינו, סמכות שלא הייתה לו אילולא ההמצאה. 27. משניתן היתר להמצאה מחוץ לתחום השיפוט היה על שולח ההודעה להמציא את ההודעה לצד ג' 2, והמחלוקת נשוא החלטה זו היא לגבי אופן ביצוע ההמצאה. 28. אופן ביצוע ההמצאה מוסדר באמנת האג, אשר אומצה לדין הישראלי עת תוקנו תקנות האג: "רק לאחר שבית המשפט נותן היתר להמציא מסמכים מחוץ לתחום, נוצר המצב, המתואר בסעיף 1 לאמנת האג, על פיו יש להעביר כתב בי-דין לשם המצאתו מחוץ לארץ. לשם ביצוע ההיתר, שניתן על ידי בית המשפט, יש לפעול על פי תקנות אמנת האג" [ת"א (מחוזי ת"א) 151/92 שאלתיאל נ' Reebok international ltd ( 13.7.94)]. 29. על פי סעיף 13 לחוק העזרה המשפטית בין מדינות תשנ"ח-1998 גוברות הוראות אמנת האג והתקנות שהותקנו על פיה על כל דין אחר, ועל כן זהו הדין החל לצורך המצאה של מסמכי בי-דין אל מחוץ לתחום השיפוט, כפי שנקבע שם: "נקבעו בהסכם בין-לאומי שמדינת ישראל צד לו, הוראות בענינים המפורטים להלן והותקנו תקנות לביצוען, יהיה להן תוקף של דין על אף האמור בחוק זה או בכל חוק אחר: (1) המצאת מסמכים, הוכחת תוכנם, אימותם ואישורם; (2) ........ 30. נושא המצאת כתבי בי-דין מוסדר בפרק 1 לאמנת האג ובפרק ג' לתקנות האג, כאשר עקרונית, ההמצאה אמורה להיעשות על ידי רשות מרכזית המתמנה בכל מדינה לעסוק בנושא זה. 31. סעיף 2 לאמנה קובע כדלקמן: "כל מדינה בעלת האמנה תציין רשות מרכזית אשר תיטול עליה, בהתאם לסעיפים 3-6 את התפקיד לקבל בקשות להמצאה, שמקורן מדינה אחרת בעלת האמנה, ולמלא אחריהן. כל מדינה תארגן את הרשות המרכזית בהתאם לדיניה שלה". סעיף 5 לאמנה עוסק בהמצאה על ידי הרשות המרכזית: "הרשות המרכזית של המדינה המתבקשת תמציא בעצמה את הכתב, או תעשה להמצאתו באמצעות גורם מתאים: א. אם בצורות הקבועות בתחיקתה של המדינה המתבקשת לשם המצאתם של כתבים שנערכו בארץ זו, והמיועדים לבני אדם הנמצאים בשטח ארצה, ב. ואם בצורה מיוחדת שנתבקשה ע"י המבקש, ובלבד שזו לא תהיה בלתי מתישבת עם דינה של המדינה המתבקשת. חוץ מן המקרה הנזכר בפסקה הראשונה, (ב), אפשר תמיד למסור את הכתב לידי הנמען, אשר יקבלנו מרצונו הטוב. מקום שיש להמציא את הכתב לפי הפסקה הראשונה דלעיל, רשאית הרשות המרכזית לבקש כי הכתב ייכתב בשפה הרשמית, או באחת מן השפות הרשמיות, של המדינה המתבקשת, או כי יתורגם לשפה כאמור. אותו חלק מן הבקשה, בטופס המצורף לאמנה זו, הכולל את תמצית הכתב שיש להמציאו, יומצא עם הכתב." סעיף 10 לאמנה קובע דרכים אפשריות לביצוע המצאה על פי האמנה: "למעט מקום שמדינת הייעוד מצהירה על התנגדותה לכך, לא תניח אמנה זו מכשול: א. לאפשרות לשלוח במישרין, באמצעות הדואר, כתבי בי-דין לבני אדם הנמצאים בחוץ לארץ, ב. לאפשרות, לגבי פקידים משפטיים, פקידים או בני אדם מוסמכים אחרים, להביא לידי המצאתם של כתבי בי-דין במישרין, באמצעות פקידים משפטיים, פקידים או בני אדם מוסמכים אחרים של מדינת הייעוד, ג. לאפשרות, לגבי כל אדם המעוניין בהליך משפטי, להביא לידי המצאתם של כתבי בי-דין במישרין, באמצעות פקידים משפטיים או בני אדם מוסמכים אחרים של מדינת הייעוד." 32. טענות צד ג' 2 הן כי נפלו שני פגמים בהמצאה: א. בהתאם לסעיף 10(א) לאמנה הודיעה גרמניה על התנגדותה לסעיף זה ולפיכך ניתן היה לבצע את ההמצאה רק דרך הרשות המרכזית הגרמנית, ולא כפי שבוצעה בפועל. ב. לפי סעיף 5 לאמנה רשאית הרשות המרכזית לבקש כי הכתב יומצא כשהוא מתורגם לאחת השפות הרשמיות של המדינה, ודרישת הרשות המרכזית הגרמנית היתה כי להמצאה המבוצעת בגרמניה יצורף עותק מתורגם לשפה הגרמנית. בפועל הומצא עותק מתורגם לשפה האנגלית, שבתוכו אף קטעים בעברית. 33. אני מקבל את טענת צד ג' 2 כי גרמניה הודיעה על התנגדותה לסעיף 10(א) לאמנה. הדבר נקבע במספר פסקי דין שניתנו בישראל [למשל, בש"א (מחוזי ת"א) 21088/01 GNUBREWTHCIL CAL נ' לינרו לייט בע"מ ( 16.8.04)], אך עם זאת, לגבי דין זר יש להוכיח את הדין למועד הרלבנטי, כך שקיים קושי לקבל פסקי דין אלה כראיה מוחלטת לאמור לעיל. עם זאת, דבר ההתנגדות אושר מפורשות בסעיף 4 לתצהירו של עורך הדין הגרמני קלאוס פוריו אודות הדין הגרמני. עורך דין העוסק בשיטת המשפט אותה מבקשים להוכיח, יכול לשמש כמומחה לדין הזר [ע"א 6796/97 ברג יעקב ובניו (רהיטים) בע"מ נ' Berg East Imports Inc., פ"ד נ"ד(1) 697 (2000)] ותצהירו של מי שבקיא בדין הגרמני יכול להוות ראיה מספקת לעניין הדין הזר החל ואין חובה להביא דווקא חוות דעת מומחה בעניין זה [ר': ת"פ (מחוזי ת"א) 211/89 מדינת ישראל נ' נחמיאס פ"מ תשנ"ב(2) 353, 360 (1992)]. אני מקבל גם את הטענה כי גרמניה דרשה שהמסמכים המומצאים יהיו בשפה הגרמנית או מתורגמים לשפה הגרמנית. נושא זה נזכר בסעיף 5 לתצהירו של עו"ד פוריו, ויחול האמור לעיל. 34. אין מחלוקת על כך שמסמכי ההודעה הומצאו לצד ג' 2 שלא באמצעות רשות השיפוט הגרמנית וכי לא הומצא עותק מתורגם לגרמנית של מסמכים אלה. 35. השאלה היא אם נוכח האמור לעיל יש לקבוע כי ההמצאה בוצעה שלא כדין, וכי על שולח ההודעה לשוב ולבצעה כנדרש תוך תיקון הפגמים האמורים לעיל. 36. לכאורה, ניתן היה לסבור כי משלא בוצעה ההמצאה על פי הדרישות שהוצבו על ידי גרמניה בהתאם לאמנה, אין מקום לאשר המצאה זו. 37. ואולם, לפני מספר שנים ניתן פסק דין ברע"א 8402/03 Raytheon Company נ' אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ ( 30.9.03) (להלן: "פס"ד אשבורן") שם התיר רשם בית המשפט המחוזי המצאה מחוץ לתחום לארצות הברית, וקבע כי תבוצע בדואר רשום. בקשה לביטול ההחלטה בטענה כי תקנות האג אינן מתירות זאת נדחתה, וגם ערעור עליה לבית המשפט המחוזי נדחה. גם בית המשפט העליון לא נעתר לבקשת ביטול החלטה זו. הוא קבע כי איננו רואה צורך להכריע בטענה כי לא ניתן היה לבצע את ההמצאה בדואר רשום ונימק זאת כך: "אומנם, בפסיקה ובספרות הובעה הדעה, כי הקפדה על קיומן של הדרישות הפורמליות הקשורות לאופן ההמצאה היא תנאי לקיום ההליך בפני בית-המשפט... אלא שאין זו הלכה פסוקה, ובמספר פסקי-דין והחלטות של בית-המשפט העליון נקבע כי ניתן לוותר על הדרישות הטכניות הקבועות בחוק ובתקנות אם ניתן להוכיח את ההמצאה בדרך אחרת, ישירה או עקיפה. דעתי היא, כי דרך ההמצאה הינה שאלה טכנית גרידא, ואין בה כדי להשפיע על הסוגיה המהותית של האפשרות לקיים הליך נגד צד, שהוכח כי קיבל בפועל את כתבי הטענות הרלוואנטיים". בעקבות פסק הדין בעניין אשבורן, המגמה הברורה הניכרת בפסיקה היא כי אין באי מילוי דרישות ההמצאה הקבועות בתקנות האג או באמנת האג, לכשעצמו, כדי לפסול את ההמצאה. בבש"א (מחוזי חיפה) 6422/05 ICC Handels A.G נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , מפי כב' השופטת וילנר נקבע בעקבות פס"ד אשבורן כי "הכלל הוא כי לדרך ההמצאה הקבועה בחוק ו/או בתקנות ו/או באמנת האג, אין נפקות, מקום בו הוכח כי הנמען מחזיק בפועל במסמך אשר הומצא לו". בת"א (שלום ת"א) 41865/01 החברה המאוחדת להפצה ולמסחר בע"מ נ' Kraft Food Deutchland GMBH ( 20.1.05) מפי כב' השופט ורדי נקבע, אף זאת תוך הסתמכות על פס"ד אשבורן, כי: "אני סבור שאין מקום לעמוד על הדרישות הטכניות אם ניתן, כמו במקרה דנן, להוכיח את ההמצאה בצורה ברורה, כשאין בדרך ההמצאה הטכנית כדי להשפיע על הסוגיה המהותית של האפשרות לקיום הליך כנגד צד שהוכיח כי קיבל בפועל את כתבי הטענות וניהל דיון בעניין זה בבית המשפט". בת"א (שלום ת"א) 60040/03 מדי ביירויט בע"מ נ' לה קונסטה בע"מ , מפי כב' השופט ורדי נקבע כך: "אני מאמץ את גישתה של כב' השופטת דורנר ברע"א 8402/03 Raytheon Company נ' אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ , שניתן לגבי המצאה לפי תקנות אמנת האג, לפיה ניתן לוותר על הדרישות הטכניות הקבועות בחוק ובתקנות, אם ניתן להוכיח את ההמצאה בדרך אחרת ישירה או עקיפה, כשדרך ההמצאה היא פעולה טכנית גרידא ואין בה כדי להשפיע על הסוגיה המהותית של האפשרות לקיים הליך נגד צד שהוכח כי קיבל בפועל את כתבי הטענות הרלוונטיים". בבש"א (מחוזי ת"א) 18457/02 LAKE MARION GOLF ESTATE LTD נ' פרוור ( 19.7.04) קבע כב' השופט המנוח ד"ר עדי אזר בהסתמך על פס"ד אשבורן כי "...למרות דברים אלה, פירשה הפסיקה של בית המשפט העליון הנכבד את התקנות המחייבות הנ"ל באופן מוגבל ונקבע כי רק כאשר המסמכים לא הגיעו לידי הנמען והוא מעורר טענה של פגם במסירה, יש לשמוע טענה זו, אולם במקרה שבו המסירה הצליחה וגרמה לכך שהמסמכים הגיעו לידי הנמען והוא אישר זאת, ניתן לוותר על הדרישות הטכניות בעניין המסירה. בע"א (מחוזי ת"א) 1144/05 1943/05 LAKE MARION GOLF ESTATE LTD נ' פרוור ( 4.12.05) שהוגש על ההחלטה דנא קבעה כב' השופטת דותן כי: "גם בסוגיה זו מקובלת עלי מסקנתו של כב' הרשם אשר קבע כי רק כאשר המסמכים לא הגיעו לידי הנמען והוא מעורר טענה של פגם במסירה יש מקום לבחינת סוגיה זו". ברע"א 99/06 LAKE MARION GOLF ESTATE LTD נ' פרוור , לא התערב בית המשפט העליון בקביעות אלה של הערכאות הנמוכות, וזאת מבלי להתייחס אליהן לגופן. 38. בתקופה שלאחר פס"ד אשבורן נמצא פסק דין אחד שפסל מסירה בדואר רשום לגרמניה. היה זה בבש"א (מחוזי ת"א) 21088/01 GNUBREWTHCIL CAL נ' לינרו לייט בע"מ ( 16.8.04) - מפי כב' השופטת שיצר. באותו עניין הורה בית המשפט על המצאה לפי כללי אמנת האג, אך הרשות השיפוטית בגרמניה לא המציאה את המסמכים אלא החזירה אותם, או אז נעשתה פניה לבית המשפט להמציא את המסמכים בדואר רשום, וזו נענתה. בית המשפט קבע בהחלטה מאוחרת יותר כי מאחר שסירוב הרשויות הגרמניות לטפל בהמצאה נבע מאי עמידת התובעת בכללי אמנת האג, וזו ביקשה לעקוף את הדרישות ופנתה בבקשה להמציא את המסמכים בדואר רשום, אין להתיר זאת. לפיכך נקבע כי המסירה שבוצעה בדואר רשום לא בוצעה כדין וכי יש לבצע מסירה חוזרת לפי כללי אמנת האג. בית המשפט לא התייחס, אגב, בהחלטה זו לפס"ד אשבורן. 39. אין ספק כי הסוגיה דנן מעוררת שאלות נכבדות. האם ניתן "לעקוף" את דרישות אמנת האג ותקנות האג ולבצע מסירות שלא על פי האמור שם, והאם יש להכיר במסירות אלה רק משום שהנמען קיבל את המסמכים, אפילו בוצעה המסירה שלא כדין? האם אין אימוץ הוראות האמנה מחייב כיבוד דווקני של הוראותיה? האם אין ישראל מחויבת כלפי המדינות האחרות בעלות האמנה לכבד את דרישותיהן המעוגנות באמנה הנובעות, מן הסתם, מרצונן לוודא כי מסירת מסמכים משפטיים המגיעים ממדינות אחרות לתושביהן תיעשה בדרך הנראית להן כדרך הראויה על מנת להבטיח את זכויות תושביהן? 40. אינני סבור, עם זאת, כי בענייננו יש צורך להכריע בסוגיות אלה, שכן ההכרעה תיעשה על בסיס מישור שונה ונוסף, שיפורט להלן. 41. אין מחלוקת כי מסמכי הודעת צד ג' מתורגמים לאנגלית נתקבלו בידי צד ג' 2. הדבר עולה באופן מפורש ממכתבו מיום 15.1.08 אל ב"כ שולח ההודעה (נספח "ה" לבקשת שולח ההודעה למתן פסק דין בהעדר הגנה), שם אישר כי המסמכים נתקבלו בידו הן באמצעות פדקס והן בדואר רשום. 42. צד ג' 2 הוא בעל השליטה בתובעת שהגישה את התביעה נגד שולח ההודעה. בהחלטה מיום 18.6.07 (עמ' 4 לפרוטוקול) התייחסה כב' השופטת גנות לאי התייצבות צדדי ג' 2 ו-3 להליך גישור שנקבע והוסיפה: "אמנם טרם בוצעה המצאה כדין לצדדי ג' 2 ו-3 אלא שמדובר באורגנים מרכזיים בתובעת, ואין לי כל צל צילו של ספק כי הם לא רק מודעים לקיומו של ההליך אלא הם אלו אשר מושכים בחוטים באשר להתנהלות ההליך באמצעות נציגם בישראל - צד ג' 1, מר אהרון ולדמן" בהחלטת כב' השופטת גנות מיום 10.7.07 באשר להמצאה מחוץ לתחום ובהתייחסה לטענת שולח ההודעה כי יש לראות בצדדי ג' 2 ו-3 כאילו הומצאה להם ההודעה, קבעה היא כי "כפי שהבהרתי בהחלטה מיום 18/6/06 (צ"ל 18/6/07 - י.ק.), הנני סבורה כי המשיבים (צדדי ג' 2 ו-3 - י.ק.) יודעים ומודעים היטב להליכים המתנהלים כנגדם והם המניע שמאחורי הקלעים, ואלו אשר מנווטים את ההליכים המתנהלים נגד המבקש, אלא שלמרות האמור הנני סבורה כי בשלב מקדמי זה של ניהול התובענה, נכון יהיה להמציא לצדדי ג' את הודעת צד ג' כדין, ולו רק בכדי למנוע אפשרות להתדיינות סרק בשלבים מאוחרים יותר בסוגיה זו". 43. לא רק נוכח האמור לעיל אלא גם מעצם העובדה שצד ג' 2 הוא בעל השליטה בחברה התובעת, וביכולתו לקבל ממנה כל מידע הדרוש לו בעניין תביעה זו, יש קושי רב לקבל את טענותיו בנוגע ל"אי כשרות" ההמצאה. בטענות אלה יש קורטוב של חוסר תום לב ואף יותר מכך. החברה התובעת שבשליטתו של צד ג' 2 יזמה את ההליך נגד הנתבע בישראל, וכעת, כאשר שלח הנתבע 2 הודעת צד ג' לצד ג' 2 וההודעה נמסרה לידיו, וביכולתו של צד ג' 2 לקבל כל מידע שיידרש לו בעניין זה מב"כ התובעת, המצויה בשליטתו, נתלה הוא בטענות טכניות לגבי אי כשרות ביצוע ההמצאה. כאשר האמור לעיל מתווסף לכך שהמסירה הגיעה לידיו של צד ג' 2 לרבות בדואר רשום, כפי הוראת בית המשפט, מתקיימות לטעמי נסיבות מיוחדות שיש בהן כדי להצדיק הכרה במסירה זו. אין אף צורך לדון בעניין זה בעדיפות כלל ה"ידיעה" על כלל ה"המצאה" או להיפך, הן מאחר שפס"ד אשבורן קבע כי למעשה כלל הידיעה יחול באשר לסוגיית ההמצאה מחוץ לתחום כאשר המסמך הומצא בפועל, והן מאחר שלמעשה, בנוסף לכך שהמסמכים המשפטיים נמסרו בפועל לצד ג' 2, קיימת ידיעה קודמת שלו אודות ההליך, וקיימת יכולת של צד ג' 2 לברר כל אשר יחפוץ בקשר להליך שנפתח ביוזמת התובעת שבשליטתו, כך שבעניין זה קמים השתק, מניעות וחוסר תום לב דיוני של צד ג' 2 לטעון כי המסירה לא בוצעה כדין. אלה מהווים את היסוד להחלת חריג "הידיעה" שיחול במקרים חריגים קיצוניים בהם חובת תום הלב הדיונית מחייבת את בעל הדין לנקוט בהליך הנדרש ממנו (ובענייננו, הגשת כתב הגנה להודעת צד ג') למרות הפגמים שנפלו בהמצאה, במיוחד כשלצד ג' 2 הומצא בפועל המסמך המלא אליו נדרש להתייחס [בש"א 1788/06 קלינגר נ' זקס ]. הרף הטכני של אופן ביצוע המסירה נמוך במקרה זה, וכדי לעבור רף זה, די בכך שהמסמכים הגיעו לידיו של צד ג' 2, אף בדרך אותה קבע בית המשפט, כשבנסיבות שפורטו לעיל, אין מקום לקיום דווקני ודקדקני של הוראות האמנה ותקנות האג. 44. לא למותר יהיה להפנות גם להחלטתו של כב' השופט אמיר בת"א (כפר סבא) 4141/04 קלאסטיק בע"מ נ' פרץ ( 12.3.06). גם שם נטען לכך שמסירה לבעל דין המתגורר בגרמניה בוצעה בניגוד להוראות האמנה ותקנות האג. גם שם נקבע "..שדרך המסירה היא עניין טכני גרידא, ולא שומעים בו למי שקיבל את המסמכים בפועל", וגם שם נקבע כי קיים חוסר תום לב וניצול לרעה של הכוחות הדיוניים על ידי בעל הדין הגרמני, המחזיק בידיו תקופה ארוכה את המסמכים שנמסרו לו (אף שהחזיר את המקור), תוך שהוא מנצל התנהלות איטית מאד ובעייתית של הרשות הגרמנית, כפי שמתואר שם, תוך שהוא עומד על טענותיו הפורמליסטיות לגבי המסירה. בעקבות כך נדחו טענות פורמאליות אלה. אמנם, בענייננו, טוען צד ג' 2 כי לא שמר בידיו כלל העתק המסמכים, אך אין בכך כדי לגרוע מהאפשרות שהיתה לו לשמור את ההעתק בידיו (והרי קיבל פעמיים את המסמכים), ואין הדבר מחזק את טענותיו ולו כהוא זה. 45. בשאלת אי התרגום לגרמנית, יש לדחות את טענות שולח ההודעה כאילו תקנה 5(ב) לתקנות האג מאפשרת לצרף העתק המסמכים באנגלית ואין חובה כי יצורף העתק בשפה הרשמית של מדינת הייעוד. החובה לצרף עותק מתורגם לשפה הגרמנית נובעת מדרישת הרשות הגרמנית המעוגנת בהוראות סעיף 5 לאמנה. תקנה 5(ב) לתקנות האג מתייחסת לטופס הבקשה שצריכה להיות מוגשת להמצאת מסמך לנמען שמענו באחת ממדינות האמנה, כאשר נקבע כי תורף טופס הבקשה ימולא בשפה הרשמית של המדינה המתבקשת, או באנגלית או בצרפתית. ההתייחסות היא, אפוא, לשפה בה ימולא טופס הבקשה, ולא לשפת המסמכים שיש להמציאם. 46. עם זאת, יש לדחות את טענות צד ג' 2 המתייחסות לנושא התרגום. 47. באשר לטענות המתייחסות לכך שהמסמכים שנתקבלו הם בעברית ובאנגלית, משלא דאג צד ג' 2 להציגם לבית המשפט, אין אפשרות להתייחס לטענות בדבר "עירוב השפות". אני מניח כי כל המסמכים שהיה על שולח ההודעה להמציא לצד ג' 2 תורגמו לאנגלית (ככל שלא היו כתובים באנגלית מראש) וכך נמסרו לצד ג' 2. יש להניח כי בצד התרגום האנגלי צורף העותק בעברית של המסמכים ומכך אולי נובעת אי ההבנה. 48. באשר לשליטת או אי שליטת צד ג' 2 בשפה האנגלית, לא מצאתי מקום לקבל את הראיה הנוספת שהתבקשה הגשתה (CD הכולל ראיון באנגלית עם צד ג' 2). לא ראיתי גם חשיבות מיוחדת לכך. צד ג' 2 טוען בתצהיר שצורף לתשובה לתגובה כי: "I am not a native English speaker and in general do not draft complex, professional or otherwise important documents in English" על כך חולק שולח ההודעה הטוען כי שליטתו של צד ג' 2 בשפה האנגלית היא מצוינת, אולם גם אם אין הדבר כך, בנסיבות שפורטו לעיל ובהיות צד ג' 2 כאמור בעל השליטה בחברה התובעת, וביכולתו לברר על נקלה את כל הנחוץ באשר להודעת צד ג' לא מצאתי כי הטעם של אי מסירת מסמכים מתורגמים לגרמנית יש בו כדי לפסול את ההמצאה. לכך יש להוסיף כי מקורה של מערכת היחסים בין הצדדים היא השותפות בחברה הישראלית מונלייט, ומערכת היחסים שם מהווה הבסיס להודעת צד ג', והנה, תקנונה של החברה הישראלית הינו בשפה האנגלית וכולל גם הוראות כי האסיפות הכלליות והישיבות הדירקטוריון יתנהלו באנגלית וכי כל הפרוטוקולים יירשמו באנגלית, ואף בכך יש לתמוך בתוצאה דלעיל. עוד יש לציין כי תרגום לשפה הגרמנית מתחייב במקרה של המצאה באמצעות רשות השיפוט הגרמנית, אך אין חובה כזו אם ההמצאה בוצעה בדרך שונה (סעיף 5 לאמנה). 49. אשר על כן יש לדחות את הודעתו של צד ג' 2 כאילו ההמצאה בוצעה שלא כדין. צד ג' 2 - סיכום 50. עם דחיית טענות צד ג' 2 היה מקום להיעתר לבקשת שולח ההודעה למתן פסק דין בהעדר הגנה נגדו, אך אני מוצא כי יש לאפשר לצד ג' 2 את יומו בבית המשפט, ולפיכך ולפנים משורת הדין ייקצב מועד להגשת כתב הגנה על ידו. מאחר שצד ג' 2 קיבל כבר את מסמכי ההודעה, אין מקום להמציאם פעם נוספת, אך מאחר שצד ג' 2 החזיר את המסמכים לב"כ שולח ההודעה, אזי לפנים משורת הדין ידאג ב"כ שולח ההודעה להמציאם בשנית תוך 7 ימים לצד ג' 2, הפעם באמצעות מיופה כחו הנוכחי בהודעה זו, וכתב הגנה יוגש על ידי צד ג' 2 תוך 45 יום מביצוע ההמצאה כאמור. אני ער לכך שיפוי הכח של ב"כ צד ג' 2 מוגבל, אך הוראה זו ניתנת כאמור לטובת צד ג' 2 ולפנים משורת הדין, על מנת למנוע ממנו את הצורך לדאוג לצילום ההודעה מתיק בית המשפט, שכן אין חובה לבצע מסירה פעם נוספת. לפיכך, אם תהא התנגדות של צד ג' 2 או ב"כ צד ג' 2 להמצאה הנ"ל או לנפקותה, יחלו 45 הימים האמורים להימנות עוד קודם לכן, מיום המצאת החלטה זו לב"כ צד ג' 2. 51. צד ג' 2 ישלם לשולח ההודעה הוצאות הליך זה בסך 7,500 ₪ ובתוספת מע"מ. צד ג' 3 52. שולח ההודעה הגיש כאמור בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה נגד צד ג' 3. 53. על-פי הנטען בבקשה צד ג' 3 "הנו יד ימינו, המביא והמוציא, של מר אויגן פיהוף ונציג חברת JKV, בכל העניינים הקשורים, נוגעים ו/או נובעים ממונלייט. ממקום מושבו בספרד הוא טווה את כל התככים והקנוניות שהביא לקריסת מונלייט שלא לצורך ושלא כדין. הוא מונה מטעם התובעת כדירקטור עם 3 (שלושה!) קולות בהצבעת דירקטוריון". בהמשך הועלו טענות פרטניות שונות לגבי צד ג' 3 ומעלליו לטענת שולח ההודעה. 54. מכל מקום, עולה מהבקשה כי שולח ההודעה לא הצליח לבצע מסירה לצד ג' 3. לפי טענה, שאינה מגובה בתצהיר, אלא במכתב חברת פדקס (נספח ג/6) הוברר כי כתובת צד ג' 3 המתגורר בספרד הינה שגויה. המכתב איננו מציין כי נמסרה לחברת פדקס כתובתו הנכונה של צד ג' 3, אלא רק מספר טלפון. לפי המכתב, אנשי פדקס בספרד הצליחו להשיג טלפונית את צד ג' 3, אך כששמע שמדובר במשלוח מישראל, ניתק את השיחה. לגבי המשלוח שנעשה בדואר רשום לא נתקבל אישור מסירה. 55. שולח ההודעה טוען כי המסמכים המתורגמים לאנגלית נשלחו בנוסף לכך לצד ג' 2 עבור צד ג' 3 ונמסרו לצד ג' 2 וכן נשלחו בדואר אלקטרוני לצד ג' 3. ומבקש לראות בכך מסירה לצד ג' 3. כן טוען הוא כי המסירה בוצעה גם לנציגי התובעת בישראל ואף בכך יש לראות מסירה לצד ג' 3. 56. אינני רואה אפשרות להיעתר לבקשה זו. לא ניתן למתוח את גבולות המסירה התחליפית עד אין קץ. המסירה צריכה להיעשות לצד ג' 3 בעצמו או לפי אחת מהדרכים החלופיות הקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אך לא ניתן לראות באף אחד מהתחליפים שהוצגו על ידי שולח ההודעה משום מסירה כדין לצד ג' 3. עניינו של זה שונה כמובן מזה של צד ג' 2 שקיבל בפועל את המסירה. 57. לא ניתן לקבל גם את בקשתו החלופית של שולח ההודעה לתחליף המצאה באמצעות פרסום בעיתון או באמצעות המצאה לידי נציג התובעת בישראל. שולח ההודעה טען בתצהירו כי כתובתו הידועה של צד ג' 3 בספרד היא הכתובת הנכונה (סעיף 2.14.1 לתצהיר), ואם כך, אינני רואה מניעה לביצוע ההמצאה לכתובת זו, לידי צד ג' 3 אישית או לידי אחד מבני משפחתו המתגורר עימו שהוא מעל גיל 18 שנה. אם כתובת זו איננה נכונה (כפי שעולה ממכתב פדקס שנזכר לעיל), אזי יש לפעול לבירור כתובתו הנכונה של צד ג' 3, ורק אם יוכח כי נעשו מירב המאמצים בעניין זה ללא הצלחה, תישקל האפשרות להורות על תחליף המצאה. 58. לפיכך מוקצבים לשולח ההודעה 60 יום מהיום לביצוע ההמצאה לצד ג' 3 ולחלופין להגשת בקשה מתאימה, ואם לא ייעשה אחד משני אלה, תימחק ההודעה נגד צד ג' 3 מחוסר מעש.משפט בינלאומיהיתר המצאה מחוץ לתחוםהודעה לצד שלישי