מחיקת כתב הגנה בגין אי גילוי מסמכים

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מחיקת כתב הגנה בגין אי גילוי מסמכים: הבקשה והרקע לבקשה 1. בקשה למחיקת כתב ההגנה של המשיבה עקב אי גילוי מסמכים ואי מתן תשובות לשאלון. 2. ביום 10.9.07 ניתן צו גילוי מסמכים הדדי לביצוע תוך 30 יום. ביום 4.11.07 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת בה הודיעו, בין היתר, כי יקיימו הליך גילוי מסמכים עד יום 25.12.07, וכי אם יחפוץ מי מהצדדים לשלוח שאלון למשנהו, יעשה כן עד 25.12.07 והצד שכנגד ישיב על השאלון עד 25.1.08. בית המשפט האריך את המועדים כמבוקש. ביום 24.12.07 שלחה המבקשת למשיבה מכתב ובו נתבקש גילוי מסמכים כללי, גילוי מסמכים ספציפי ועיון בהם וכן מענה לשאלון. משלא נתקבלה תשובה מהמשיבה, הוגשה הבקשה הנוכחית. רק לאחר הגשת הבקשה הועבר על ידי המשיבה תצהיר גילוי מסמכים כללי. לגבי גילוי מסמכים ספציפי ועיון בהם ומענה לשאלון, הוגשה על ידי המשיבה תגובה ובה נטען כי אין על המבקשת לגלות ולהמציא את המסמכים הספציפיים וליתן מענה לשאלון, מטעמים שונים. הוגשה תשובה לתגובה זו שבה התייחסות לרלבנטיות של המסמכים. 3. משניתן על ידי המשיבה תצהיר גילוי מסמכים כללי, אין מקום עוד לעסוק בנושא מחיקת או אי מחיקת כתב ההגנה. מדובר בסנקציה החריפה ביותר האפשרית, ואין היא מתאימה עוד כאשר מילאה המשיבה אחר צו גילוי המסמכים הכללי, גם אם באיחור. באשר לאי גילוי המסמכים הספציפיים ואי מתן מענה לשאלון, ברי כי המשיבה לא עמדה בלוח הזמנים שקבעו הצדדים, אך לא ניתנה החלטת בית משפט שחייבה גילוי מסמכים ספציפיים ומענה לשאלון (דרישתה המפורטת של המבקשת נשלחה למשיבה לאחר שהצדדים הסכימו על לוח הזמנים) ולפיכך אין מקום לסעד של מחיקת כתב טענות המבוקש בנושא זה. בכך יש גם מענה למחלוקת שהתגלעה בעניין זה בין הצדדים בבקשה מאוחרת יותר (בש"א 3444/09), שבה ניהלו הצדדים ויכוח נוסף לגבי הבקשה הנוכחית, ואותה בקשה נמחקת בזאת. 4. יש להתייחס, אפוא, עניינית לבקשה זו כאל בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים ולמתן מענה לשאלון. 5. מובן שאין באמור לעיל כדי להצדיק את התנהגות המשיבה אשר חדלה בכך שלא קיימה את צו גילוי המסמכים הכללי במועד, וכן לא נתנה תשובה עניינית לדרישה לגילוי מסמכים ספציפיים ומתן מענה לשאלון, אלא רק לאחר הגשת הבקשה. נושא זה יבוא במניין השיקולים לעניין הוצאות בקשה זו. התביעה 6. התביעה הוגשה במקורה על ידי המבקשת נגד המשיבה ונגד עיריית פתח תקווה (להלן: "העירייה"). התביעה היתה לסך של 764,726 ₪ ונתבעה במסגרתה השבה של אגרות והיטלים שונים שנגבו מהמשיבה על ידי שתי הנתבעות, בקשר לשני נכסים של המבקשת בתחום העירייה. עוד לפני קדם המשפט הראשון הושג הסכם פשרה בין המבקשת לבין העירייה, שקיבל תוקף של פסק דין. נוכח כך הוגש כתב תביעה מתוקן נגד המשיבה בלבד, להשבת אגרות הנחת צינורות מים ואגרות חיבור ששולמו על ידי המבקשת, ולא נכללו בו עוד תביעות להשבת אגרות תיעול והיטלי סלילה. הסכום הנתבע בכתב התביעה המתוקן הצטמצם לסך של 210,308 ₪. 7. כך גם לעניין הבקשה, יש להתייחס לנושא אגרות הנחת צינורות מים ואגרות חיבור מים בלבד ולא לנושאי התיעול והסלילה הנכללים בה (הבקשה הוגשה עוד בטרם הושג הסכם הפשרה הנ"ל). 8. גילוי מסמכים נועד להגשים את החתירה לגילוי האמת העומדת ביסוד ההליך המשפטי. על מנת ליצור ככל האפשר שוויון בין הצדדים, על ההליך להתנהל ב"קלפים גלויים" כשבכך יתאפשר לכל צד להתכונן כראוי לדיונים, ולא להיות מופתע ממהלכי יריבו (ע"א 327/68 זינגר נ' ביינון, פ"ד כב(2) , 602, 604 (1968). בהליך גילוי המסמכים יש כדי לשרת מטרות דיוניות נוספות, הן בנוגע לחסכון בזמן שיפוטי והן בנוגע לקבלת נתונים שיאפשרו לצד להוכיח את טענותיו [בש"א (מחוזי ת"א) 12215/06, 7867/07 כהן נ' אלטמן ( 26.7.07)]. התנאי הראשון והמרכזי אותו יש לבחון לגבי בקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים הוא רלבנטיות המסמכים לעניין נשוא התביעה. דרישה זו פורשה על ידי הפסיקה במגמה מרחיבה. כך, למשל, ניתן לבקש גילוי מסמכים ספציפי לגבי סוגי מסמכים. כמו כן נקבע כי חובת הגילוי מתפרסת גם על מסמכים שתועלתם להליך המשפטי עקיפה. אין גם חובה כי הרלבנטיות של המסמך תהא ודאית, ודי בכך שמבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלבנטיות [ר' סיכום ההלכה ברע"א 9322/07 Greber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ ( 15.10.08)]. עם זאת, יש לבחון גם האם אין בגילוי המסמכים משום הכבדה בלתי סבירה בנסיבות העניין, כשהמבחן בעניין זה גמיש, וככל שמדובר במסמך שחשיבותו לליבון המחלוקת בין בעלי הדין רבה יותר, כך תהא נטיה להורות על גילויו גם במחיר תוספת הכבדה, וככל שגילויו של מסמך מכביד יותר, כך יש לבחון ביתר הקפדה את נחיצותו (שם, סעיף 8 לפסק הדין בעניין Gerber). 9. לאור האמור לעיל יש לבחון את המסמכים שגילויים מתבקש ואת טענות הצדדים ביחס אליהם. 10. קודם שנעשה כן, יש לדחות את טענתה הכללית של המשיבה כי אין לדרוש ממנה מסמכים שקדמו למועד הקמתה (2004), ואשר אינם נמצאים בידיה אלא בידי העירייה. 11. המשיבה היא תאגיד עירוני שהוקם לפי חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 (להלן: "החוק") על מנת ליתן שירותי מים וביוב לצרכנים בתחום העירייה, שירותים שסופקו קודם לכן על ידי העירייה. במסגרת זו נקבעו הוראות בחוק לגבי העברת עובדים מהרשות המקומית לתאגיד (סעיף 8 לחוק), העברה לתאגיד של הנכסים התפעוליים ששימשו את הרשות המקומית לצורך הפעלת משק המים והביוב (סעיף 9 לחוק) והעברה לתאגיד של זכויות וסמכויות הרשות המקומית לפי הסכמים בכל הנוגע להפעלת מערכות המים והביוב ומתן שירותי מים וביוב (סעיף 10 לחוק). 12. בהתאם להוראות המעבר שבסעיף 152 לחוק כל עוד לא נקבעו לתאגיד תעריפים לפי החוק, ימשיכו לחול בתחומו תעריפים שנגבו לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב תחילת פעילות התאגיד, אשר זכאי לגבות תשלומים מהצרכנים לפי תעריפים אלה. בהתאם לכך נגבו גם האגרות מהמבקשת לפי התעריפים שבחוק העזר לפתח תקוה (אספקת מים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק העזר"). 13. למבקשת טענות שונות לגבי אי מילוי תנאים נדרשים לגביית האגרות האמורות, כאשר במסגרת הגילוי והעיון המבוקשים נתבקשו מסמכים מתקופה שלפני הקמת המשיבה, מסמכים שאמורים להימצא בידי העירייה. 14. משבאה למעשה המשיבה בנעלי העירייה גם בכל הקשור לגביית האגרות, והגבייה מתבצעת לפי תעריפי חוק העזר, אין המשיבה יכולה לחמוק מגילוי המסמכים המצויים בידי העירייה ככל שיש להם רלבנטיות לנושא המחלוקות בתיק זה. גם אם המסמכים אינם מצויים בידי המשיבה מוטלת עליה חובה, בנסיבות שתוארו לעיל, לפעול ולעשות את המאמץ המירבי על מנת להשיג מסמכים אלה. לא נטען כי אין שיתוף פעולה בין העירייה לבין המשיבה (מדובר כאמור בתאגיד עירוני שהעירייה הינה בעלת מניות בו) ואין לכאורה כל מניעה כי ייעשה על ידי המשיבה מאמץ, בין בעצמה ובין באמצעות עובדי העירייה, למצוא את המסמכים הרלבנטיים המבוקשים, ואלה יימצאו ויומצאו למבקשת [ר' למשל, רע"א 1217/94 מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' המועצה לשיווק פרי הדר, ,סעיף 3 לפסק הדין (1994)]. גילוי מסמכים 15. ועתה - למסמכים המבוקשים. פרוטוקולים של ישיבות מועצת העירייה בהן הוחלט על הנחת קו צינור מים - 16. המבקשת טוענת כי מסמכים אלה נדרשים לצורך בירור מועד התקנת התשתיות, שכן לטענתה, ככל שהותקנה מערכת המים קודם לכניסתם לתוקף של החוקים הרלבנטיים, אין למשיבה סמכות להטיל חיוב באגרות מים. לא מצאתי בסיס לטענתה זו של המבקשת. 17. שיעור ההיטל אינו תלוי במועד התקנת מערכת המים, ובחוק העזר אין התנאה כי הנחת הצינורות צריכה להתבצע לאחר כניסת החוקים הרלבנטיים לתוקף. בעוד שעל פי שיטת דמי ההשתתפות (השיטה שקדמה לחוק העזר) נדרשה זיקת מימון וזיקת הנאה גם יחד, דהיינו דמי ההשתתפות ששולמו מימנו בדיעבד את ביצועה של עבודת התשתית הספציפית ששימשה את הנכס, הרי הזיקה הנדרשת על פי שיטת ההיטל נשוא חוק העזר שבענייננו היא זיקת הנאה בלבד, כלומר, ביצוע עבודת התשתית הספציפית מגבש את חיוב בעל הנכס בתשלום היטל שלא נועד לממן ביצועה של עבודה זו דווקא, אלא בעיקרו את כלל הוצאותיה הנוכחיות והעתידיות, ולעיתים אף הקודמות של הרשות המקומית בגין העלויות הגלובליות של אותו סוג עבודת תשתית [ראה: עפר שפיר אגרות והיטלי פיתוח ברשויות המקומיות 114-115, 227-228 כרך א (מהדורה שנייה), (2005)] (להלן: "שפיר, אגרות והיטלי פיתוח"). ובע"א 1842/97 עיריית רמת-גן נ' מנחמי מגדלי דוד רמת-גן בע"מ פ"ד נד(5) 15, 24-26 (2000) נאמר כך: "היטל משולם גם למימון הוצאות עתידיות. שיעור ההיטל נקבע מראש, בהסתמך על הערכות ועל תחשיבים של ההוצאות הצפויות". 18. על זיקת ההנאה הקיימת לא יכולה להיות מחלוקת שכן אלמלא זיקה זו, לא ניתן היה לחבר את הנכס לתשתיות המים הקיימות. נוכח כך, ונוכח האמור לעיל לעניין תוכנו של חוק העזר ומהותו של ההיטל, אין רלבנטיות למסמכים הנ"ל שנתבקשו על ידי המבקשת, שכן טענתם, כפי שהוצגה לעיל, איננה יכולה לעמוד. 19. טענה נוספת למבקשת בנוגע למועד התקנת מערכת המים, קיימת בסעיף 9 לכתב התביעה המתוקן שם נטען כי בנכס שעליו שולמו דמי השתתפות, לא יחוייב עוד בעל הנכס בהיטל לגבי השלב שעליו שולמו, אפילו הותקנו התשתיות בשנית (המבקשת מפנה לסעיף 27 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הביוב"). המבקשת טוענת כי הנכסים נשוא התביעה ממוקמים באזורים ותיקים של פתח תקוה, כי היו קיימים עליהם מבנים ישנים שנהרסו, וכי בעבר שולמו תשלומים שונים לעירייה בגין אגרות חיבור והנחת צינורות מים. הצורך בהוכחת מועדי הנחת הצנרת נובע מרצון המבקשת להוכיח את ותק העבודות שיש בו לדעתה כדי לחזק את טענתה כי שולמו דמי השתתפות בגין אגרות הנחת צינורות וחיבור מים. מבלי להתייחס לטענה בדבר אותו "חיזוק" נטען, כשאין מובאות ראיות לגבי אותו תשלום, אין לקבל את הטענה כי תשלום דמי השתתפות בעבר פוטר מתשלום ההיטל נשוא חוק העזר. 20. חוק העזר מחייב בעל נכס המבקש להרוס בניין קיים ולהקים בניין אחר במקומו ולחברו למערכת המים, לשלם אגרת חיבור ואגרת הנחת צינורות (סעיפים 2(א), 2(ג), 2(ו), 4(ב) ו-4(ג) לחוק העזר), דהיינו אין חוק העזר מעניק פטור או זיכוי למי ששילם דמי השתתפות בעבר על נכס ישן שנהרס. לעניין הצידוק לאי מתן פטור כאמור, ר' שפיר, אגרות והיטלי פיתוח, עמ' 722-724 סעיף 27 לחוק הביוב הקובע כי "בנכס שכבר שולמו עליו דמי השתתפות בהתקנת ביוב, לא יחוייב עוד בעל הנכס בהיטל לגבי השלב שעליו שולמו", איננו חל על אגרות הנחת צינורות וחיבור מים. גם אם היה חל סעיף זה על ענייננו, נקבע במקרה דומה בע"א 1842/97 עיריית רמת-גן נ' מנחמי מגדלי דוד רמת-גן בע"מ פ"ד נד(5) 15, 24 (2000) כי מהותם של דמי ההשתתפות ודמי ההיטל (ר' סעיף 17 לעיל) אינה מובילה למסקנה כי מששולמו דמי ההשתתפות אין עוד מקום להטלת ההיטל. מסקנה זו, כאמור שם, יכולה להשתנות על ידי הסדרים ספציפיים בחוק העזר, אך בענייננו, אין חוק העזר מעניק פטור או זיכוי בגין תשלום דמי השתתפות בעבר. באשר לסעיף 27 לחוק הביוב קובע אותו פסק דין כי הוראתו חלה רק בעניין היטל "לגבי השלב שעליו שולמו" דמי ההשתתפות, וכאשר מדובר בשלב חדש, דהיינו ביצוע עבודות על מנת שניתן יהיה לשרת את המבנים החדשים, אין בתשלום ההיטל משום תשלום כפל (שם, עמ' 25). 21. טעם נוסף לגילוי הפרוטוקולים הנטען על ידי המבקשת הוא כי מדובר באסמכתא לגבי קבלת החלטה להתקנת תשתית צנרת המים המשרתת את הנכסים, החלטה הנדרשת לפי סעיף 16 לחוק הביוב. לטענתה, דרישה זו חלה גם לגבי אגרות הנחת צנרת המים, מכח סעיף 17 לפקודת העיריות (אספקת מים), 1936 (להלן: "פקודת אספקת המים"). המשיבה טוענת מנגד, בין היתר, כי בשיטה ההיטלית, להבדיל משיטת דמי ההשתתפות, אין רלבנטיות לקבלת החלטה (כמו גם למסירת הודעה לבעל הנכס). סעיף 16 לחוק הביוב קובע אכן חובת קיום החלטה של הרשות המקומית על התקנת ביוב או קנייתו. באשר להחלתו של סעיף זה על תשתיות צנרת המים מכח סעיף 17 לפקודת אספקת המים, קיימים שני פסקי דין של בית המשפט העליון, אשר דומה כי אינם מתיישבים זה עם זה. פסק הדין האחד הוא בג"צ 215/62 מויאל נ' ראש העיר, חברי המועצה ובני העיר תל אביב - יפו, פ"ד טז 2384 (1962). בפסק דין זה נקבעה גישה מצמצמת לפיה הוראת סעיף 17 לפקודת אספקת המים מתייחסת רק לסמכויות המקצועיות-ביצועיות הנוגעות להנחת צנרת המים. פסק הדין השני הוא ע"א 2939/93 המועצה המקומית ראש העין נ' בן יקר גת חברה להנדסה ובניין בע"מ, שם נקבעה גישה מרחיבה ולפיה מכח הוראות סעיף 17 לפקודת אספקת המים חלות הוראות סעיפים 16 ו-17 של חוק הביוב גם על היטל הנחת הצינורות. ביקורת על פסק הדין השני אשר קבע את הגישה המרחיבה קיימת בספרו של שפיר, אגרות והיטלי פיתוח, עמ' 254 - 257, 706-711) המונה בפירוט את הסיבות בשלהן יש לפי דעתו להעדיף את הגישה המצמצמת. 22. מובן כי במסגרת החלטה זו, ואף בטרם ניתנה התייחסות מרחיבה של הצדדים לסוגיה זו, לא תוכרע השאלה שבמחלוקת, ולפיכך ולצורך הדיון בבקשה זו יש לצאת מנקודת הנחה כי המסמכים המבוקשים רלבנטיים לענייננו. 23. לפיכך, ומטעם אחרון זה, יש ליתן את הצו המבוקש לעניין הפרוטוקולים המבוקשים, וכך אני מורה. 24. אציין כי המשיבה העלתה בתשובתה טענות עובדתיות שונות לגבי קשיים באיתור ההחלטות האמורות. טענות אלה לא נתמכו בתצהיר, ולפיכך לא אוכל להתחשב בהן. יתרה מזו, על המשיבה לעשות את המאמץ המירבי לאיתור המסמכים המבוקשים (ר' סעיף 14 לעיל), ואם לא הצליחה בכך, תפרט את כל המאמצים שנעשו על ידה בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה, כשהצדדים יוכלו כמובן לטעון בסיכומיהם להשלכות הנובעות מכך. הודעה לבעלי הנכסים על הנחת צינור מים - 25. מהטעם הנזכר בסעיפים 21-23 לעיל, על המשיבה לגלות את ההודעה האמורה, הרלבנטית לכאורה מכח הוראות סעיפים 16 ו-17 לחוק הביוב. מסמכים המעידים על מיקומה המדוייק של צנרת המים המשרתת את הנכסים - 26. מהטעמים הנזכרים בסעיפים 16-20 לעיל, אין מקום להורות על גילוי מסמכים אלה. אסמכתאות לגבי המועד בו חוברו לראשונה הנכסים למערכת המים העירונית - 27. מהטעמים הנזכרים בסעיפים 16-20 לעיל, אין מקום להורות על גילוי מסמכים אלה. אסמכתאות לביצוע ולזהות מבצע עבודות הנחת הצנרת, עבודות חיבור, התקנת מדי מים המשרתים את הנכס וכן אסמכתאות לגבי המועד בו בוצעו בפועל - 28. מהטעמים הנזכרים בסעיפים 16-20 לעיל, אין מקום להורות על גילוי מסמכים אלה, אך המבקשת מעלה טעם נוסף, והוא כי לא העירייה ולא המשיבה ביצעו את עבודות חיבור הנכסים לתשתית צנרת המים ואת התקנת מדי המים בנכסים, ולפיכך אין הן זכאיות להשית על המבקשת את אגרות החיבור ומדי המים, כשעבודות אלה לא בוצעו על ידן. הפסיקה תומכת בגישה כי אם הרשות המקומית איננה מבצעת את עבודות החיבור או נושאת לפחות בעלותן, אין היא זכאית לאגרה הקבועה בחוק העזר. לעניין זה ר' ע"א 2939/93 המועצה המקומית ראש העין נ' בן יקר גת; ת.א (ב"ש) 1043/02 התאחדות הקבלנים והבונים נ' עיריית באר שבע ; ע"א 3888/99 התאחדות הקבלנים הארצית נ' מועצה מקומית מודיעין, פ"ד נו(1) 835 ,839 (2001). בכתב התביעה המתוקן לא נטען כי העירייה לא ביצעה את עבודות הנחת הצנרת, ולפיכך נעתרת הבקשה לגבי האסמכתאות שבכותרת רק לעניין עבודות החיבור והתקנת מדי המים בנכסים נשוא התובענה. התחשיב והסקר על פיהם נקבעו התעריפים שבתוספת לחוק העזר וכן לכל חוק עזר שקדם לו - 29. על פי תגובת המשיבה לבש"א 3444/09 הוגש על ידה לפני זמן לא רב התחשיב של אגרות הנחת צנרת המים שנעשה לקראת חקיקת חוק העזר, וזאת בתיק אחר המתנהל בבית משפט זה בין תובעת אחרת לבין המשיבה (ת"א 2941/08). מאחר שמדובר באותם משרדי עו"ד מייצגים, תוכל המשיבה בתצהיר גילוי המסמכים הספציפי מטעמה להפנות לאותו תחשיב שצורף בתיק האחר ואין הכרח לצרפו פעם נוספת, אך יש לנהוג באופן מסודר, כאמור לעיל, ובמסגרת תצהיר גילוי מסמכים. 30. בעת"מ (חיפה) 4067/07 עידן נ' המועצה המקומית פרדס חנה כרכור , נקבע כך: "לצורך יישומה של שיטת ההיטל שומה, אפוא, על הרשות המקומית לערוך תחשיב המושתת על הערכות הצופות פני עתיד והמתייחסות, בין היתר, לעלות העבודות הרלוונטיות ולהיקפן. הערכות אלה מבוצעות על ידי אנשי מקצוע, ביניהם מהנדסי תעשיה וניהול, מהנדסי בניין, כלכלנים ושמאי מקרקעין, ומטרתן להבטיח כי שיעור ההיטל יהיה מיוסד על תחשיב מקצועי וישמש לכיסוי הוצאותיה של הרשות ולא להעשרה שרירותית של קופתה (ע"א 620/82 מועצת עיריית הרצליה ואח' נ' רשף פ"ד לז(4) 57, 66; ע"א 263/78 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' המועצה המקומית פ"ד לג(1) 757, 764). החובה לערוך תחשיב אשר ישמש בסיס לקביעת היטלי פיתוח שונים וביניהם היטלי סלילה, אגרות תיעול ואגרות הנחת צינורות אף מעוגנת ב"נוהל להכנת חוקי עזר לסלילת רחובות ותיעול" שהוציא משרד הפנים בשנת 1995, וכן בחוזרים של מנכ"ל משרד הפנים (ולענייננו ראו: החוזרים מיום 25.11.87 ומיום 7.4.1992 אשר צורפו כנספחים לסיכומי המערערים). התחשיב מהווה אפוא מרכיב מרכזי וחשוב בתהליך קביעת ההיטלים והאגרות וממילא הוא נושא משקל מהותי בעת שנבחנת סבירותם של ההיטל או האגרה שנקבעו". מפסק הדין בע"א 620/82 מועצת עיריית הרצליה נ' רשף פ"ד לז(4) 57 (1983) עולה אכן כי תנאי עיקרי לתקפות היטל הוא היות התחשיב עליו מבוסס חוק העזר המטיל את ההיטל תחשיב אמת המגלם את ההוצאות ריאליות של הרשות ומכוחן יש לגזור את ההיטל. 31. מכאן ברורה הרלבנטיות של התחשיב לעניין סבירות האגרות שנקבעו לפי השיטה ההיטלית. בנוסף לאמור בסעיף 29 לעיל יש לגלות גילוי ספציפי גם את התחשיב לעניין אגרות חיבור המים והתקנת מדי המים. ככל שלא הוכן תחשיב כזה יש לכלול עובדת אי הכנת תחשיב זה בתצהיר גילוי המסמכים. אם הוכן סקר נכסים נפרד בנוסף לתחשיב - יש לגלות גם אותו. המועד בו הוגש התחשיב לאישור משרד הפנים ו/או לכל גורם מאשר אחר ותגובות והערות לסקר או ולתחשיב (סעיפים 2(א)(7-8) למכתב מיום 24.12.07 נספח "ד" לבקשה) - 32. מהטעמים הנזכרים בסעיפים 30-31 לעיל על המשיבה לגלות מסמכים אלה. פרוטוקולים של ישיבות המועצה בהן אושר חוק העזר - 33. אף כאן, כדי לבחון אם הועלו בדיון נתונים הרלבנטיים לנושא סבירות אגרות חוק העזר, יש רלבנטיות למסמכים אלה ויש לגלותם. פירוט הכנסות העירייה או המשיבה מאגרות הנחת צנרת, אגרות חיבור ואגרות מדי מים אל מול הוצאותיהן במהלך 10 השנים האחרונות - 34. המבקשת מנמקת בקשה זו בכך שהנתונים יסייעו בידה להוכיח כי האגרות אינן סבירות ואין מתאם בין ההוצאות לבין ההכנסות בנושאים הנ"ל. סבורני כי בקשה זו מהווה כבר מסע דיג, ואולי אף לצורך מטרות שאינן דווקא לצורך תיק זה, כמצויין בתגובת המשיבה. יש להביא בחשבון כי ההיטל מביא בחשבון מסה של הוצאות בעבר ובעתיד, ובידוד הוצאות והכנסות על פני 10 שנים, הינו מלאכה מסובכת, מורכבת ומכבידה. לא רק זאת, אלא שתוצאות אלו, לכשיונחו בפני הצדדים ובית המשפט, לא יהא בהן כדי לאושש או לסתור את טענות המבקשת. לפיכך הבקשה בעניין זה נדחית. העלויות בפועל להן נדרשו העירייה ו/או המשיבה להתקנת צנרת המים המשרתת את הנכסים - 35. מהטעמים הנזכרים בסעיפים 16-20 לעיל, אין מקום להורות על גילוי מסמכים אלה. תחזיות, היתרים, רשיונות וכל תכתובת אחרת בין המשיבה לבין הרשות לשירותים ציבוריים - מים וביוב בקשר לתעריפי האגרות נשוא תביעה זו - 36. אני מחייב גילוי המסמכים האמורים, רק ככל שיש בהם רלבנטיות לגבי גובה תעריפי האגרות וסבירותם. דוחות,תכניות והסכמים בין המשיבה לבין העירייה - 37. אין הסבר, לא בבקשה ולא בתשובה לתגובה באשר לנחיצות מסמכים אלה והבקשה לגביהם נדחית. סקר הנכסים שנעשה עובר להעברת נכסי תשתית המים מהעירייה למשיבה - 38. על המשיבה לגלות מסמך זה, שיכול שיהא בו כדי להשליך על סבירות תעריפי האגרות. מסמכי ההתאגדות ודוחות כספיים של המשיבה ממועד התאגדותה ועד היום - 39. אינני רואה רלבנטיות למסמכים אלה ואינני מחייב את גילויים. פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון המשיבה בהם התקבלו החלטות על התקנת קווי מים - 40. אין הסבר, לא בבקשה ולא בתשובה לתגובה באשר לנחיצות מסמכים אלה והבקשה לגביהם נדחית. שאלון 41. המבקשת לא טרחה לנמק, לא בבקשתה ולא בתשובה לתגובה את הרלבנטיות של השאלות שנשאלו בשאלון. כבר הוסבר לעיל כי לא היה מקום לבקש מחיקת כתב ההגנה, אלא לבקש לחייב את המשיבה להשיב על שאלון, ומי אשר מבקש לחייב את הצד שכנגד להשיב על שאלון, חייב לנמק מהי הרלבנטיות של השאלות הנשאלות. בהעדר נימוקים כאמור, אין להיעתר לבקשה. 42. יתרה מכך, עיון בשאלות הן הכלליות והן הספציפיות המתייחסות לאגרות אספקת מים, מגלה כי ברובן, מתייחסות הן לגילוי המסמכים הספציפיים שנתבקש, ויש בכך משום כפילות, כאשר התייחסותי לנושאים השונים ניתנה במסגרת התייחסותי לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים. השאלות הנותרות נעדרות הנמקה כאמור, וגם אינני מוצא כי ייגרם עוול כלשהו למבקשת, אם המשיבה לא תחוייב להשיב עליהן. סיכום 43. הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים מתקבלת חלקית כמפורט בסעיפים השונים. תשומת לב המשיבה לכך כי יש להקפיד להשיב על הבקשה בתצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין, ובנוסח שיפרט את המסמכים הספציפיים המגולים, אשר יצורפו לתצהיר, ולגבי מסמכים שלא אותרו על ידי המשיבה לאחר חקירה ודרישה יש לפרט את המאמצים שנעשו על ידה לאיתור המסמכים. חיובי המשיבה יבוצעו עד ליום 31.10.09. 44. הבקשה למתן תשובות לשאלון נדחית. 45. בסוגיית ההוצאות ובהתחשב בתוצאות הבקשה, שהתקבלה באופן חלקי בלבד, בכך שלא היה מקום להגיש את הבקשה כבקשה למחיקת כתב ההגנה, בכך שנימוקי הבקשה (רלבנטיות השאלות) הובאו למעשה, ואף זאת באופן חלקי בלבד, רק בתשובת המבקשת לתגובת המשיבה (במקום להביאם בבקשה גופה) , וכן בהתחשב באמור בסעיף 5 לבקשה לגבי איחור המשיבה בגילוי המסמכים הכללי ואי מתן תשובה עניינית למכתב הדרישה שהופנה אליה, החלטתי שלא לעשות הוצאות בבקשה זו. מסמכיםמחיקת כתב הגנהכתב הגנהגילוי מסמכים