ביטול הבחירות ברשות מקומית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול הבחירות ברשות מקומית: פתח דבר: 1. ערעור מנהלי לפי סעיפים 72 ו-73 חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק הבחירות"), לפיו מבוקש לקבוע כי הבחירות למועצת עיריית הרצליה, אשר נערכו ביום 11.11.08, לא נערכו כדין, וכי חלוקת הקולות והמנדטים לא נעשו נכונה. 2. המערער (להלן: "יעקובי") עותר לסעד לפיו ייקבע בית המשפט כי הסיעה "להשאיר את הילדים בהרצליה" (להלן: "הסיעה") עברה את אחוז החסימה הנדרש, וכי הינה זכאית להיות חברה במועצת העיר. לחילופין, עותר המערער כי בית המשפט יורה על עריכת בחירות מחדש בקלפיות בהן התגלו כשלים ו/או להורות על ספירה מחדש של הקולות הפסולים בקלפיות בהן התגלו כשלים ו/או להורות על ספירה מחודשת של קולות החיילים ועריכת פרוטוקול עבור קולות אלה ו/או לקבוע כי קולות החיילים שנפסלו אינם פסולים ולצרפם לרשימות שהשתתפו בבחירות ו/או להורות על בחינתם מחדש של קולות החיילים. רקע עובדתי: 3. ביום 11.11.08 נערכו בחירות לראשות עיריית הרצליה ולמועצת העיר. המערער הינו מועמד למועצת העיר מטעם סיעת "להשאיר את הילדים בהרצליה". ביום 3.12.08 פורסמו ברשומות תוצאות הבחירות, מהן עולה, כי הסיעה קיבלה סך של 1,283 קולות, כאשר אחוז החסימה לכניסת מועמד למועצת העיר הינו 1,293 קולות. לאמור, בשל חוסר בעשרה קולות, לא עברה הסיעה את אחוז החסימה ואינה חברה מן המניין במועצת העיר. טענות הצדדים: 4. המערער טוען, כי המשיבים 1-2, אשר בתחום אחריותם מצוי הליך הבחירות, הינם אלו האחראים על הכשלים עליהם הצביע בערעורו ולכך שחסרו לסיעתו קולות אשר היה בכוחם להוביל להצטרפותה של הסיעה למועצת העיר. לגישת המערער, באם הליך הבחירות היה מתנהל כסדרו ורצון הבוחרים היה מקוים, הרי שלסיעה היו מצטרפים קולות נוספים רבים, וזו הייתה מצטרפת למועצת העיר. 5. המערער הלין על תפקודה של המשיבה 1, הגב' ביריה גרנות, בהליך הבחירות שנתקיים, והינו סבור, כי הינה משיבה נדרשת בהליך ערעור זה, שכן בסמכותה ליתן תשובות לגבי התנהלות ההליך וסדריו. 6. המערער הצביע על מספר כשלים שנתגלו, לגישתו בהליך הבחירות כדלקמן: א. חלק מהקלפיות לא נפתחו בשעה המיועדת, ולפיכך נמנעה זכות ההצבעה מבוחרים שהגיעו בשעת הפתיחה והיו מוגבלים בזמן. ב. חלק מהקולות הכשרים נקבעו כפסולים בניגוד לקבוע בחוק. ג. לא נערך פרוטוקול לקולות החיילים. אשר כך, סבור המערער כי תיקון הפגמים הנ"ל יוביל להוספת מספר קולות כשרים לטובת הסיעה, וזו תעבור את אחוז החסימה, ותצטרף למועצת העיר כסיעה מן המניין. 7. מנגד סבורה המשיבה 2, כי לא מתקיימים פגמים המצדיקים מתן הסעדים המבוקשים ע"י המערער. המשיבה 2 ציינה, כי גם באם אכן התקיימו אי אילו פגמים בהליך הבחירות כולו, הרי שהמדובר בפגמים מינוריים שאין בכוחם להביא לפגיעה בתוצאות הבחירות. בנוסף טענה המשיבה 2, כי המערער לא עמד בנטל להראות כי הפגמים להם הוא טוען היו מביאים לשינוי תוצאות הבחירות כך שהיו נוספים עשרת הקולות החסרים. 8. המשיבה 3 טענה, כי המערער לא צירף את כל הרשימות שהתמודדו למועצת העיר, נתון המהווה פגם בערעורו, שכן תוצאות הערעור - באם יתקבל - עשויות להשפיע על כל אחת מן הרשימות שהתמודדו בבחירות. בנוסף, לגישתו, עילות הערעור עליהן הצביע המערער אינן עומדות בתנאים שנקבעו לכך בחוק, ולפיכך דין הערעור להידחות. המסגרת הנורמטיבית: 9. סעיפים 72 ו-73 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965 קובע את דרך הערעור על בחירות ברשויות המקומיות כדלקמן: "72. ערעור בחירות (א) כל אדם שהיה זכאי לבחור למועצה פלונית רשאי להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא תחום הרשות המקומית על תוצאות הבחירות לאותה מועצה בטענה - (1) שהבחירות בקלפי מסויימת לא התנהלו כחוק והיתה עלולה להיות לדבר השפעה על תוצאות הבחירות; (2) שבהנהלת הבחירות או במהלכן היה פגם העלול להשפיע על תוצאות הבחירות, על מספר הקולות או על חלוקת המנדטים; (3) שהמנדטים לא חולקו כחוק. (ב) היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו זכאי גם הוא להגיש ערעור בחירות כאמור בסעיף קטן (א). (ג) ערעור לפי סעיף זה יוגש תוך 14 יום מיום פרסום ההודעה על תוצאות הבחירות. (ד) ועדת הבחירות, פקיד הבחירות וכל אדם שמערערים על בחירתו, יהיו משיבים בערעור בחירות. (ה) ערעור בחירות יוגש ויתברר בצורת בקשה בדרך המרצה ולא ישולמו אגרות בית משפט בקשר אליו. (ו) ערעור בחירות לא יעכב את המועצה הנבחרת מהיכנס לתפקידה". "73. פסק דין בערעור (א) בית המשפט יפסוק בערעור בחירות תוך שלושים יום מיום הגשתו, ופסק דינו יהיה סופי. (ב) בערעור בחירות רשאי בית המשפט - (1) לבטל את הבחירות בכלל או באזור קלפי מסויים ולצוות על עריכתן שנית; אולם בית המשפט לא יבטל בחירות אלא אם נראה לו שהליקוי המשמש עילה לערעור עלול היה להשפיע על התוצאות; (2) להכריז - מיד או אחרי עריכתן של הבחירות שנית - שפלוני לא נבחר חבר המועצה וכי אדם אחר נבחר. (ג) פסק בית המשפט שהבחירות בטלות בכלל, יקויימו בחירות חדשות תוך שלושים יום מיום פסק הדין, במועד שיקבע השר;עד לאחר הבחירות החדשות יתנהלו עניני הרשות המקומית על ידי ועדה שתמונה על ידי השר; דין ועדה כזאת והיושב ראש שלה - כדין מועצה וראש רשות מקומית. (ד) פסק בית המשפט שהבחירות באזור קלפי מסויים בטלות, יקויימו בחירות חדשות באותו אזור קלפי תוך שלושים יום מיום פסק הדין, במועד שיקבע השר עד לאחר הבחירות החדשות כאמור תמשיך המועצה לכהן לפי ההרכב שפורסם בהתאם לסעיף 71". צא וראה, תכלית חוק הבחירות הינה להבטיח רצון הבוחר מחד, ולשמור על טוהר הבחירות מאידך [ראה למשל: רע"א 414/94 חוסיין מרעי נ' ועדת הבחירות למועצה המקומית, פ"ד מח(4) 421]. 10. שתי שאלות מתעוררות בנוגע לסעיפים 72 ו-73 לחוק הבחירות: האחת, האם הוכחה עילה לפסילת תוצאות הבחירות, והשנייה, כיצד על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו בהפעלת סמכות הפסילה. ע"פ החוק קיימים שני תנאים מצטברים לביטול הבחירות: א. על בית המשפט להשתכנע כי הליך הבחירות היה לקוי. ב. היה בליקוי כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. בית המשפט העליון, מפי כב' השופטת נאור הוסיף וקבע בעקבות פסק דינה של כב' השופטת דורנר, כי בהתקיים תנאים אלה: "לבית משפט יש שיקול דעת אם להורות על פסילת הבחירות" [בר"ם 10462/08 אריה טל ואח' נ' דוד פרג'ון ואח' (לא פורסם) מיום 29.12.08; רע"א 176/89 עמאש אז אל דין נ' מוראד עמאש ואח', פ"ד מג(2) 281; רע"א 6456/99 רשימת אלופאק "פא" וראש הרשימה יונס עיזאת נ' וועדת הבחירות למועצה המקומית ולראשות המועצה ג'לג'וליה (לא פורסם) מיום 10.10.99]. מידת הסטייה המספקת לפסילת הבחירות אינה נקבעת ע"פ חומרת הסטייה כשהיא עומדת לעצמה, אלא היא תקבע על פי השפעת הפגם על תוצאות הבחירות בכל מקרה ומקרה. הבחירות ייפסלו רק בהתקיים חשש שהסטייה מהחוק השפיעה על מספר קולות שבגינם הוכרעו הבחירות [ראה למשל: רע"א 105, 140/94 נאג'י נאסר ואח' נ' חאלד באדר כפר טורעאן ואח' (טרם פורסם) מיום 3.3.94]. לאמור, על בית המשפט לבחון תחילה האם הוכח קיומו של פגם או סטייה מנוהל שנקבע בחוק, ובאם אכן התקיים ליקוי שכזה, על בית המשפט לבחון האם הפגם עשוי להשפיע על תוצאות הבחירות, כאשר הנטל להוכיח זאת מוטל על כתפי המערער. בית המשפט העליון חזר ושנה בשורה ארוכה של פסקי דין מהו הפירוש המתאים שיש ליתן לביטוי "עלול היה להשפיע על התוצאות". כב' השופט לוין פסק ברע"א 1863/90 רביץ ואח' נ' דיין ואח', פ"ד מה(2), 309 מידת הוודאות הנדרשת לצורך הוכחת פגם על תוצאות הבחירות כדלקמן: "הואיל וניתן להעלות על הדעת במערכות שונות של נתונים קיומם של ארבעה מצבים שונים זה מזה: א. שקיימת וודאות מוחלטת (CERTAINTY) שבהצבעה החוזרת עשויה חלוקת המנדטים להשתנות לעומת חלוקתם בבחירות המקוריות; ב. שקיימת הסתברות (PROBABILITY) שבהצבעה החוזרת עשויה חלוקת המנדטים להשתנות, כאמור, ז.א. שהסיכוי שהתוצאה תשתנה גדול מהסיכוי שהתוצאה לא תשתנה; ג. שקיימת אפשרות (POSSIBILITY) של שינוי בתוצאות שקשה או לא ניתן להעריך את סיכוייה; ד. שקיימת אפשרות רחוקה של שינוי בתוצאות, לאמור, הסבירות שיחול שינוי בתוצאות היא קטנה, בדרגות שונות של הסתברות, לפי הנתונים. במקרה הראשון, לאמור, כאשר קיימת וודאות מוחלטת שבהצבעה החוזרת עשויה חלוקת המנדטים להשתנות, לא ניתקל בכל קושי. במקרה זה אין טעם להורות על בחירות חוזרות אלא בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו בסעיף 86(ג)(2) ויורה - אם הדבר ניתן - "שפלוני לא נבחר לחבר כנסת וכי אדם אחר נבחר". בשלשת המקרים האחרים תלויה התשובה בפתרון השאלה הפרשנית מהי משמעותו של הדיבור ו"יש בכך כדי להשפיע על תוצאות הבחירות" המצויות בפסקה (א)(2) של סעיף 86 וכאמור יש לקראו גם לתוך הטקסט של פסקה (א)(1). לדעתי מתייחס הדיבור הנזכר לכל שלשת המצבים: (ב), (ג) ו-(ד) שהזכרתי, משום שבשלושתם קיימת אפשרות כלשהי - בדרגות שונות של ודאות - שתוצאות הבחירות עשויות להשתנות בהצבעה חוזרת...". כב' הנשיא (כתוארו דאז) ברק ציין לעניין נטל ההוכחה המוטל על כתפי המערער ברע"א 3055/05 רון פרומר נ' ג'קי סבג ואח' (לא פורסם) מיום 21.8.05 כדלקמן: "סופיות הבחירות, יציבות השלטון, והגשמת רצון הבוחרים בהליך דמוקרטי, הם כולם ערכים חשובים המובילים למסקנה כי לא בנקל ייעתר בית המשפט לבקשה לבטל תוצאותיהן של בחירות. עם זאת, אין ערך להגשמת "רצון הבוחרים" בהליך דמוקרטי אם תוצאות הבחירות אינן משקפות רצון זה. לפיכך, טוהר הבחירות אף הוא ערך בעל חשיבות עליונה. האיזון הראוי בין ערכים אלה מוצא את ביטויו, בין השאר, בנטל המוטל על המבקש את ביטולן של תוצאות בחירות. נטל זה מצוי בטווח שבין הכלל בדבר מאזן ההסתברויות הנהוג במשפט האזרחי לבין דרישת ההוכחה מעבר לכל ספק סביר הנהוגה במשפט הפלילי". לאמור, על כתפי המערער מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט מדוע יש מקום לבטל הבחירות בהן הינו טוען כי קיים ליקוי המצדיק זאת. אשר כך, אבחן בחוות דעתי האם אכן הפגמים להם טוען המערער קיימים, ובאם התשובה לכך חיובית, אבחן האם יש בכוחם של פגמים אלו להשפיע על תוצאות הבחירות, ואם יש מקום לבטלן. דיון: צירוף משיבים לערעור: 11. ביום 29.12.08 הגישה המשיבה 1, הגב' ביריה גרנות, בקשה למחיקתה על הסף מהערעור. הגב' גרנות ציינה בבקשתה, כי הינה עובדת עירית הרצליה, אשר ריכזה אך את הפן הלוגיסטי של הכנת הבחירות מטעם העיריה, זה תו לא. הגב' גרנות הדגישה, כי כלל לא הייתה חברה בוועדת הבחירות, המורכבת מנציגי הסיעות המיוצגות במועצת העיר היוצאת, ואין בכוחה ליתן סעד כלשהו מהסעדים המבוקשים בערעור. המשיבה 2 לא התנגדה לבקשה זו בתגובתה מיום 31.12.08, ואילו המערער הותיר ההכרעה בידי בית משפט, לאחר שציין בתגובתו מיום 30.12.08, כי הגב' גרנות נדרשה משום שפעלה מול המערער מטעם וועדת הבחירות, אולם אין מניעה ששמה של הגב' ביריה גרנות יימחק מן הערעור, וועדת הבחירות תיוותר כמשיבה. לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים בנושא, הגעתי לכלל מסקנה, כי הגב' ביריה גרנות אינה משיבה נדרשת בערעור זה. הגב' ביריה גרנות הינה עובדת עירית הרצליה, אשר מונתה מטעם ראש העיר לסייע למנהלת הבחירות במנהלות הליך הבחירות. משגב' גרנות לא הייתה חברה בוועדת הבחירות, ובוודאי שלא בעלת סמכות מהותית כלשהי בהליך הבחירות, וכל תפקידה הסתכם בניהול לוגיסיטי - אינה נדרשת זו כמשיבה בערעור דנן. המערער לא צירף כמשיבים לערעורו את יתר הרשימות שהתמודדו יחד עימו למועצה, פרט למשיבה 3, בניגוד לסעיף 72(ד) לחוק הבחירות לפיו: "וועדת הבחירות, מנהל הבחירות וכל אדם שמערערים על בחירתו, יהיו משיבים בערעור בחירות". המערער טען, כי מכיוון והמשיבה 3 עתידה להיפגע באם ערעורו יתקבל, צירף רק אותה כמשיבה מתוך כל הרשימות שהתמודדו למועצת העיר. קשה לקבל טיעון זה משהחוק מורה כי יש לצרף כמשיב את כל מי שמערערים על בחירתו. אדון עתה בטענות המערער, ראשון - ראשון, אחרון - אחרון. איחורים בפתיחת הקלפיות: 12. המערער טען בערעורו, כי מספר קלפיות לא נפתחו בשעה היעודה, ולפיכך נמנעה ממספר לא מבוטל של מצביעים הזכות להצביע. המערער צירף לכתב הערעור 16 תצהירים - מאומתים טלפונית - לפיהם הגיעו המצהירים אל הקלפיות בהן היו אמורים להצביע בשעה היעודה, ולאור היותן סגורות, לא הצביעו כלל בבחירות. בנוסף, צירף המערער 11 תצהירים שונים - מאומתים טלפונית - לפיהם הגיעו המצהירים לקלפיות בשעת הפתיחה המיועדת, ומשהקלפי הייתה סגורה, נאלצו לשוב בשעה מאוחרת יותר על מנת לממש את זכות ההצבעה. אשר כך, סבור המערער, כי לאור האיחורים שהיו בפתיחת הקלפיות נגרעו מסיעתו קולות, אשר היה בכוחם להוביל לצירופה למועצת העיר. 13. סעיף 15(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, מורה כדלקמן: "מקום שמותר לאדם על-פי דין, או שנדרש אדם, להוכיח דבר על-ידי תצהיר בכתב, בשבועה או בהן צדק, יהיה תצהירו בכתב ראיה כשרה, אם הוזהר המצהיר כי עליו להצהיר את האמת וכי יהא צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן". בית המשפט העליון עמד על כך, כי התצהיר הינו מסמך המשמש לצורך הוכחת עובדות במסגרת הליכים משפטיים או מעין שיפוטיים, וככזה השימוש בו מחייב הקפדה על דרישותיו הפורמליות כקבוע בחוק. הקפדה זו נדרשת על מנת להבטיח כי המצהיר מבין את משמעות הצהרתו, וכי התצהיר נחתם על ידי המצהיר עצמו ולא על ידי אחר. משתנאים אלו לא קויימו, ותצהיר שהוגש אינו נחתם ואומת כדין, הרי שדין התצהיר להימחק [ראה רע"א 9722/07 מרדכי ציינווירט נ' ישראל כהן (לא פורסם) 10.11.08]. 14. ה"תצהירים" הטלפוניים עליהם נסמך המערער אינם בבחינת תצהירים. נתון זה, לעצמו, מאיין טענת המערער מבסיסה. המערער לא הוכיח טענתו. בדיון בפני ביקש ב"כ המלומד של המערער, עו"ד גיא בוסי, לתרץ נושא זה ב"סד זמנים" בו היה נתון. צרת טיעון זה שחלפו נקפו ימים ארוכים ותצהירים לביסוס טענת האיחורים בפתיחת הקלפיות לא הונחו בבית המשפט. 15. זאת ועוד, בחינת ה"תצהירים" מצביעה, כי לא בכוחם של כל אלה לתמוך בטענה. למשל, מר שלום יעקובי וגב' מרים יעקובי ציינו ב"תצהיריהם", כי הגיעו לקלפי 124 בשעה 7:00, אולם זו הייתה סגורה. עיון בפרוטוקול הקלפי מלמד, כי הקלפי הייתה פתוחה החל משעה 6:44 בבוקר, אולם ההצבעה החלה בשעה 7:10. גב' גלי לוי ציינה ב"תצהירה", כי הייתה אמורה להצביע בקלפי 124, ומשהגיעה בשעה 7:00 לקלפי, זו הייתה סגורה. דא עקא, על פי פנקס הבוחרים, משתייכת הגב' גלי לוי לקלפי מס' 88, למשמעות עובדה זו. גב' נאורה פונדמן ציינה ב"תצהירה", כי הייתה אמורה להצביע בקלפי 86, ומשהגיעה בשעה 7:00 לקלפי, זו הייתה סגורה. עיון בפרוטוקול הקלפי מלמד, כי הקלפי נפתחה בשעה 7:00 בדיוק. מר ניב ברקנר ציין ב"תצהירו", כי היה אמור להצביע בקלפי 45, ומשהגיע בשעה 7:00 לקלפי, זו הייתה סגורה. עיון בפרוטוקול הקלפי מלמד, כי הקלפי נפתחה בשעה 7:00 בדיוק. מר יחזקאל רג'ואן ציין ב"תצהירו", כי היה אמור להצביע בקלפי 39, ומשהגיע בשעה 7:00 לקלפי, זו הייתה סגורה. עיון בפרוטוקול הקלפי מלמד, כי הקלפי נפתחה בשעה 7:00 בדיוק. מר יצחק נגר ציין ב"תצהירו", כי היה אמור להצביע בקלפי 49, ומשהגיע בשעה 7:00 לקלפי, זו הייתה סגורה. עיון בפרוטוקול הקלפי מלמד, כי הקלפי נפתחה בשעה 7:00 בדיוק. לאמור, ה"תצהירים" שפורטו עתה משליכים ותומכים בקביעה כי אין ב"תצהירים" שצורפו על ידי המערער לבסס טענתו. 16. המערער מנה בכתב ערעורו קלפיות אשר לטענתו לא נפתחו בזמן. המערער ציין, כי על פגם זה להוביל לביטול הבחירות. סעיף 55 לחוק הבחירות קובע כדלקמן: "(א) מקום הקלפי יהיה פתוח להצבעה ביום הבחירות ללא הפסקה מ-7 בבוקר עד 10 בלילה, אך ברשות מקומית שמספר הזכאים להצביע בה אינו עולה על 350, יהיה מקום הקלפי פתוח מ-7 בבוקר עד 8 בלילה; מקום הקלפי ייסגר לפני השעות האמורות אם כבר הצביעו כל הזכאים להצביע בו. (ב) מי שהגיע למקום הקלפי תוך שעות ההצבעה, זכאי להצביע גם אם נתעכבה הצבעתו עד אחרי גמר שעות ההצבעה". לאמור, על הקלפי להיפתח בשעה 7:00 בבוקר. עם זאת, בחינת פרוטוקולי הקלפיות מלמדת, כי מרבית האיחורים בפתיחת הקלפיות הינם מינוריים, דקות ספורות בלבד, איחורים שנבעו מסיבות מנהלתיות שהינן, למגינת הלב, חלק בלתי נפרד מהליך הבחירות. 17. פתיחת קלפי באיחור, וגם איחור של מספר דקות, הינה בבחינת פגם בהליך הבחירות. עם זאת, בנסיבות המקרה דנן, משמרבית האיחורים היו מינוריים ביותר, הרי שהמדובר בפגם קל ושולי. הקלפיות עליהן הצביע המערער היו פתוחות לאורך יום הבחירות כ-15 שעות תמימות. אזרח שחפץ היה לממש זכותו האזרחית לבחור היה טורח ושב לקלפי בשעה מאוחרת יותר או ממתין מספר דקות עד יפתחו דלתות הקלפי בפני המצביעים. אזרח המבקש לבחור יודע כי מדובר לעיתים בטרחה ולעיתים בהמתנה בתור להצבעת אזרחים שהקדימו ובאו לפניו להצביע. 18. המערער לא עמד בנטל להוכיח, כי לו הקלפיות היו נפתחות בשעה 7:00 בדיוק, תוצאות הבחירות היו משתנות, והסיעה הייתה עוברת את אחוז החסימה. שכן, יתר הסיעות היו מקבלות גם כן תוספת קולות. המערער לא הניח תצהירים - ויפה עשה כן - של אזרחים שהצבעתם נמנעה בשל איחור בפתיחת הקלפי, ואלה היו מצביעים עבור הסיעה. תצהירים על הצבעה בדיעבד, לאחר יום הבחירות, משקלם, מטבע העולם אינו ממשי. יתר על כן, הלכה היא מלפני בית המשפט העליון, שתצהירים כאלה נוגדים את רוח הבחירות החשאיות, כאשר ההנחה העומדת בבסיסן הינה כי החשאיות מבטיחה את הגשמת רצון הבוחר ויכולתו להצביע על פי צו מצפונו, כשהוא חופשי מלחצים לפני הבחירה ואחריה [ראה פרשת חוסיין מרעי לעיל]. 19. כללא של טענה: המערער לא הוכיח כי נפל פגם בהליך הבחירות. הפגם אותו ביקש להציג הינו פגם שולי ומינורי, שבהתחשב במצוין לעיל לא הוכח כי היה בו להשפיע על תוצאות הבחירות. פסילת קולות שלא כדין: 20. המערער טען בערעורו, כי עיון בפרוטוקולי הקלפיות מלמד, כי חלק מהקולות נפסלו ללא סיבה ובניגוד לחוק, כך שחמישה קולות שהיו אמורים להתקבל לטובת סיעת המערער נפסלו שלא כדין. כך למשל, בקלפי 019.0 נתקבלו שתי מעטפות לטובת סיעת המערער בהן היו שלושה פתקי הצבעה או יותר לסיעה בתוך אותה המעטפה. בקלפי 051.0 נתקבלו שתי מעטפות לטובת סיעת המערער בהן היו שלושה פתקי הצבעה או יותר לסיעה בתוך אותה המעטפה. קלפי 114.0 נתקבלה מעטפה לטובת סיעת המערער בה היה פתק הצבעה שאינו מתאים לדוגמה שאישר מנהל הבחירות. בדיון בפני טען ב"כ המערער, כי המשיבה 1, הגב' ביריה גרנות, נתנה אישור טלפוני למערער, מר יעקובי, כי תיכתב על הפתק הלבן אות סימונה של סיעת המערער, ולפיכך יש לאשר לגישתו, הקול שנפסל בהתאם. 21. סעיף 63 לחוק הבחירות מגדיר מה ייחשב כקול פסול. כך למשל, בסעיף 63(7) נקבע כדלקמן: "מעטפת הצבעה שנמצאו בה יותר מפתק הצבעה אחד; אולם אם היו במעטפת ההצבעה לא יותר משני פתקי הצבעה זהים לרשימת מועמדים אחת, לא ייפסל הקול בשל כך, אך הפתק השני לא יובא בחשבון". לאמור, פסילת הקולות בקלפיות 019.0 ו-051.0 נעשתה כדין, מאחר ובכל מעטפה היו למעלה משני פתקי הצבעה, ובמצב זה לא ניתן להכשיר קולות אלו כקולות כשרים. 22. סעיף 63(12) לחוק הבחירות קובע, כי דינו של פתק הצבעה שאינו מתאים להוראות סעיף 51 או סעיף 61(ג) פסילה. סעיף 51(א) לחוק הבחירות קובע כדלקמן: "פתקי הצבעה יהיו מודפסים על פי דוגמה שאישר מנהל הבחירות ועליהם אות, או כינוי ואות ותו לא". סעיף 61(ג) לחוק הבחירות קובע כדלקמן: "במקום פתק מודפס בהתאם להוראות סעיף 51, יכול בוחר להשתמש להצבעה גם בפתק ריק שצורתו נקבעה על ידי השר בתקנות ושעליו מסומנים בכתב ידו של אותו בוחר אות הרשימה או האות עם הכינוי, ותו לא; הרישום בכתב יד ייעשה בעברית, בערבית או בשתי השפות; כל בוחר רשאי לקבל מועדת הקלפי פתק ריק". לאמור, משפתק ההצבעה שנמצא במעטפה לא תאם את הדוגמה שאישר מנהל הבחירות, לא ניתן להחשיב הקול כקול כשר. מעל לכך, הגב' ביריה גרנות אינה בבחינת מנהלת הבחירות, הגורם המוסמך לאשר דוגמה לפתק כשר. המדובר במי שאך סייעה בידי מנהלת הבחירות בפן הלוגיסטי, ואשר כך, לא ניתן לקבל טענת המערער כי הסתמך על אישורה הטלפוני - נתון שכלל לא אומת, והועלה לראשונה במסגרת הדיון בפני. מעל לכך, כעולה מתגובת המשיבה 2 מיום 31.12.08, בקלפי 114.0 נפסלו חמישה קולות מהנימוק שפורט לעיל, כאשר קול אחד מהקולות שנפסלו היה לטובת המערער. קולות החיילים: 23. המערער טען בערעורו, כי לא נרשם פרוטוקול לספירת קולות החיילים, ולפיכך, לא בוצע מעקב על עניין זה. המערער, שנכח בזמן ספירת קולות, טען עוד, כי הינו זוכר שבמהלך הספירה נפסלו קולות רבים "כך סתם", וביניהם לפחות שבעה קולות עבור סיעתו. ואילו בהמשך, משפרוטוקול קולות החיילים צורף לתגובת המשיבה 2, טען המערער, כי פרוטוקול זה לא נמסר לידיו, לאחר שביקש לקבלו פעמים רבות. אשר כך, עתר המערער להורות על ספירה חוזרת של קולות החיילים או לחילופין על בחינת הקולות הפסולים בקולות החיילים. 24. במהלך הדיון בפני נלמד, כי נערכו שני פרוטוקולים ידניים על ידי מנהלת הבחירות והן על ידי הגב' ביריה גרנות (פרוטוקולים שהוגשו כנספחים לתגובת המשיבה 2). אלה לא נערכו באופן הקבוע בתקנות, אלא ידנית, אולם הפרוטוקולים שנערכו כוללים את את כל מרכיבי הטופס שנקבע בתקנות. על פי הפרוטוקולים של ספירת קולות החיילים נמצא, כי מתוך 1,301 מעטפות כפולות, 1,262 מעטפות היו כשרות ו-39 מעטפות היו פסולות. סיבות הפסילה היו אי המצאות המצביעים בספר הבוחרים או מצביעים שהצביעו בקלפי רגילה. יצוין בעניין זה, כי טופס פרוטוקול ספירת המעטפות הכפולות שונה מטופס ספירת הקולות הרגיל, שכן טופס פרוטוקול ספירת המעטפות הכפולות אינו כולל דרישה לרישום סיבת פסילת הקולות. ספירת קולות החיילים העלתה, כי בתוך המעטפות הכפולות הכשרות, נמצאו 1,173 קולות כשרים, 87 קולות פסולים ו-2 מעטפות ריקות, כאשר 42 קולות מסך הקולות הכשרים היו לטובת סיעת המערער. בהמשך, הוקלדו הנתונים ונחתמו בידי יו"ר וועדת הבחירות ושלושת חבריה. 25. טענת המערער כי במהלך ספירת קולות החיילים נפסלו קולות "כך סתם" לא הוכחה, ולו במקצת. נראה כי מדובר ב"התרשמות" של "נוגע בדבר", שבאה לעולם רק לאחר שהוחוורו תוצאות הבחירות. 26. חשוב לציין, המערער נכח כ"משקיף" במהלך ספירת קולות החיילים. המערער - בדומה לנוכחים האחרים בהליך ספירת קולות החיילים, נציגי סיעות ובעלי תפקידים על פי חוק - לא גרס ב"זמן אמת" כי תהליך הספירה מתנהל שלא כחוק, או מתנהל באופן פגום ועכור בו נפסלים קולות החיילים "כך סתם". המערער שהוצב במקום השני ברשימת הסיעה, לא העיר דבר וחצי דבר במהלך הספירה, כמו גם לא ביקש לרשום הערה בפרוטוקול או במקום אחר. טענתו באה לאוויר העולם רק לאחר שהתוצאות נתחברו והושלמו למורת רוחו. 27. זאת ועוד, שבעה קולות החיילים שנפסלו לא היה בהם לשנות תוצאות הבחירות. קל וחומר, משנפסלו 80 קולות חיילים נוספים שהצביעו עבור סיעות אחרות, קולות שבכוחם, על פני הדברים, להטות תמונת ההצבעה לרעת הסיעה. סוף דבר: 28. המערער לא עמד בנטל להוכיח כי נפלו פגמים בהליך הבחירות. לא ניתן לקבוע, כטענתו, שהבחירות נוהלו שלא על פי תחיקת הבחירות. גם אם ניתן היה להכשיר ה"תצהירים" הטלפוניים, אזי הפגם שנמצא בהליך הבחירות בשל האיחור בפתיחת מספר קלפיות בדקות ספורות, אינו בבחינת פגם היורד לשורש העניין, פגם שבכוחו להוביל לפסילת הבחירות כולן או בחלקן. (ראה הפרק הנורמטיבי והפסיקה שם). ה"פגמים" עליהם הצביע המערער - לו הוכחו בפני - לא היה בהם להביא לשינוי תוצאות הבחירות. האפשרות לשינוי תוצאות הבחירות, אם הן ייערכו מחדש, היא רחוקה (ראה רע"א 414/94). 29. הערעור נדחה. 30. המערער יישא בהוצאות משיבות 2 ו-3 ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪. הסכומים יהיו בצירוף מס ערך מוסף כדין, כשהסכומים נושאים ריבית והפרשי הצמדה עד התשלום המלא בפועל. אין הוצאות למשיבה 1.בחירותבחירות לרשות מקומיתרשויות מקומיות