בית הדין הנכבד מתבקש בזאת להבהיר את הפסיקתא שניתנה ביום 15.1.06, באופן שיכלול את סכומי החיוב המפורטים והסופיים המגיעים למבקשת, על בסיס החישוב המתוקן שנערך על ידי רואה החשבון _________, וזאת בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסק הדין, תוך התייחסות לשיעור הריבית על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 ותקנותיו. ואלו נימוקי הבקשה: ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקשת: מדינת ישראל, באמצעות משרד האוצר, רשות המיסים. 2. המשיב 1: מר אלי כהן, ת.ז. _________, תושב _________, _________. 3. המשיב 2: מר דוד לוי, ת.ז. _________, תושב _________, _________. ## ב. מסכת העובדות ## 4. ביום 15.1.06 ניתן פסק דין על ידי בית דין זה, אשר קבע כי על המשיבים להשיב הטבות שקיבלו, כשהן צמודות ונושאות ריבית על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 ותקנותיו, ולא בשיעור הנקוב בתצהירו של רואה החשבון _________. בנוסף, חויבו המשיבים בהוצאות משפט בסך 3,000 ₪ כל אחד. 5. בעקבות פסק הדין, הוגשה בקשה למתן פסיקתא, אשר כללה את חלקו האופרטיבי של פסק הדין, אך לא פירטה את סכומי החיוב הסופיים, אלא רק את עקרונות החישוב. 6. המבקשת טוענת כי המשיבים מפרשים את פסק הדין באופן שגוי, כאילו אינו מהווה חיוב כספי כלפיהם ומחייב הגשת תביעה חדשה, דבר המעכב את ביצוע פסק הדין ופוגע ביעילות ההליך המשפטי. 7. לאור עמדת המשיבים, הגישה המבקשת בקשה להבהרת הפסיקתא, בה ביקשה להבהיר באופן מפורש את סכום חובם של המערערים, על פי חישוב מתוקן שנערך על ידי רואה החשבון _________, אשר לטענתה מהווה יישום טכני וחישובי בלבד של תוצאת פסק הדין. 8. המשיבים התנגדו לבקשה, בטענה כי מדובר בהליך בלתי ידוע, מנוגד לסדרי דין, וכי הבקשה דורשת הכרעה בבירור עובדתי ואינה מאפשרת הפעלת מנגנון טכני מצומצם של הבהרת פסיקתא, וכי תיקון כזה מהווה שינוי העולה כדי מתן פסק דין חדש. 9. בית הדין דחה את הבקשה להבהרת הפסיקתא, בקובעו כי בפסק הדין לא ננקבו הסכומים אותם על המשיבים לשלם, וכי הבהרת הפסיקתא המבוקשת כרוכה בהכרעה עובדתית בדבר הסכום הנותר לחיוב, דבר שאינו בסמכותו של בית הדין לאחר שסיים מלאכתו בתיק. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## סמכות בית הדין להבהרת פסיקתא ## 10. הפסיקה קבעה כי פסיקתא אינה "חי הנושא את עצמו", אלא היא סמוכה להחלטה או פסק דין שניתנו, והיא נערכת על פיהם, וכי תפקידה לשקף את התוצאה האופרטיבית של פסק הדין שכבר ניתן, ולא לשנות או להוסיף על תוכנו. 11. יחד עם זאת, קיימת סמכות טבועה לבית המשפט להבהיר את פסיקתו כאשר קיימת אי-בהירות או כאשר נדרשת הבהרה טכנית גרידא לצורך יישום פסק הדין, וזאת מבלי לשנות את מהותו או להכריע בסוגיות עובדתיות חדשות. 12. במקרה דנן, המבקשת אינה מבקשת לשנות את פסק הדין או להוסיף עליו, אלא ליישם את עקרונות החישוב שנקבעו בו באופן ברור ומוחלט, על מנת למנוע פרשנויות שונות ועיכובים בביצוע. 13. הבהרת הפסיקתא באופן שיכלול את הסכומים הסופיים, על בסיס הנוסחה שנקבעה בפסק הדין, תמנע התדיינויות עתידיות מיותרות ותבטיח את מימוש פסק הדין באופן יעיל ומהיר, תוך שמירה על עקרון סופיות הדיון. 14. סירוב להבהיר את הפסיקתא במקרים בהם החישוב הוא טכני ונגזר ישירות מפסק הדין, עלול להוביל למצב אבסורדי בו צד זוכה בפסק דין אך נאלץ לפתוח בהליכים משפטיים חדשים לצורך אכיפתו, דבר המנוגד לעקרונות היעילות הדיונית. ## פרשנות פסק הדין ויישום עקרונותיו ## 15. פסק הדין קבע באופן מפורש כי על המשיבים להשיב את ההטבות שקיבלו, כשהן צמודות ונושאות ריבית כאמור בחוות דעת רואה החשבון _________, אלא ששיעור הריבית יעמוד על שיעורה על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 ותקנותיו. 16. קביעה זו אינה מותירה מקום לספק באשר לעצם החיוב, אלא רק באשר לשיעור הריבית שיש להחיל, כאשר גם שיעור זה נקבע על פי דין ברור ומוגדר, שאינו דורש הכרעה עובדתית מורכבת. 17. החישוב המתוקן שהוגש על ידי המבקשת, אשר נערך על ידי רואה החשבון _________, מהווה יישום טכני גרידא של עקרונות אלו, ואינו כולל הכרעות עובדתיות חדשות או שינוי מהותי בפסק הדין. 18. טענת המשיבים כי חלק מהסכומים שולמו זה מכבר, היא טענה עובדתית שאינה קשורה להבהרת הפסיקתא עצמה, אלא להליכי גבייה ואכיפה, ואין בה כדי למנוע את הבהרת הסכום הבסיסי המגיע על פי פסק הדין. 19. הבהרת הפסיקתא באופן שיכלול את הסכומים הסופיים, תאפשר למשיבים להתמודד עם טענותיהם בדבר תשלומים שבוצעו במסגרת הליכי האכיפה, מבלי לעכב את קביעת החוב הבסיסי. ## מניעת התדיינויות מיותרות ## 20. מטרת הפסיקתא היא להוות מסמך ברור וחד משמעי המאפשר את ביצוע פסק הדין ללא צורך בהתדיינויות נוספות, ואי-בהירות בסכומים עלולה להוביל לסכסוכים חדשים ולבזבוז זמן שיפוטי יקר. 21. עמדת המשיבים, לפיה פסק הדין אינו מהווה חיוב כספי ומחייב הגשת תביעה חדשה, מדגישה את הצורך בהבהרה מפורשת של סכומי החיוב, על מנת למנוע פרשנות שגויה זו. 22. הבהרת הפסיקתא תחסוך לצדדים ולמערכת המשפטית משאבים רבים, שכן היא תמנע את הצורך בהגשת תביעה חדשה לצורך קביעת סכומי החיוב, ותאפשר את מימוש פסק הדין הקיים. 23. עקרון סופיות הדיון מחייב כי פסק דין יהיה ברור וניתן לאכיפה, ואי-בהירות בסכומים פוגעת בעקרון זה ומאפשרת לצדדים להתחמק מביצועו. 24. בית המשפט העליון הדגיש לא אחת את חשיבות הבהירות בפסקי דין ובפסיקתאות, על מנת להבטיח את יעילות המערכת המשפטית ואת אמון הציבור בה. ## יישום טכני מול הכרעה עובדתית ## 25. המבקשת טוענת כי החישוב המתוקן הינו יישום טכני וחישובי בלבד של תוצאת פסק הדין, ואינו דורש הכרעה עובדתית חדשה, אלא רק פעולה אריתמטית פשוטה על בסיס הנתונים הקיימים. 26. קביעת שיעור הריבית על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה היא פעולה מתמטית גרידא, שאינה דורשת שיקול דעת שיפוטי או בירור עובדתי מורכב, אלא רק יישום של הוראות חוק ברורות. 27. טענת המשיבים כי הבקשה דורשת הכרעה בבירור עובדתי ואינה מאפשרת הפעלת מנגנון טכני מצומצם, אינה עולה בקנה אחד עם מהות הבקשה, המבקשת רק להשלים את החישוב על בסיס הנתונים הקיימים. 28. גם אם קיימות מחלוקות עובדתיות לגבי תשלומים שבוצעו, אין בכך כדי למנוע את קביעת סכום החוב הבסיסי על פי פסק הדין, שכן מחלוקות אלו יכולות להיפתר במסגרת הליכי הוצאה לפועל. 29. בית הדין אינו נדרש לשמש "חותמת גומי" לחוות דעת חשבונאית, אך הוא כן נדרש להבטיח כי פסיקתו תהיה ברורה וניתנת ליישום, וזאת ניתן לעשות באמצעות הבהרה טכנית של הסכומים. ## עקרון היעילות הדיונית ## 30. עקרון היעילות הדיונית מחייב כי הליכים משפטיים יתנהלו באופן מהיר ויעיל, וכי פסקי דין ימומשו ללא עיכובים מיותרים או צורך בהליכים נוספים. 31. סירוב להבהיר את הפסיקתא במקרה זה, יחייב את המבקשת לפתוח בהליכים משפטיים חדשים לצורך קביעת סכומי החיוב, דבר שיגרום לבזבוז זמן שיפוטי ומשאבים כלכליים. 32. הבהרת הפסיקתא תאפשר למבקשת לפעול באופן מיידי לאכיפת פסק הדין, ובכך תתרום ליעילות המערכת המשפטית ולמימוש זכויותיה. 33. עמדת המשיבים, המבקשת למנוע את הבהרת הפסיקתא, נועדה למעשה לעכב את ביצוע פסק הדין ולגרור את המבקשת להתדיינויות נוספות, דבר המנוגד לעקרון היעילות. 34. בית המשפט העליון קבע לא אחת כי יש לפרש את סדרי הדין באופן המקדם את עקרון היעילות, וכי אין להיתפס לפורמליסטיקה יתר המעכבת את מימוש הצדק. ## חובת תום הלב של הצדדים ## 35. על הצדדים להליך המשפטי מוטלת חובת תום לב, המחייבת אותם לפעול בשקיפות וביושר, ולשתף פעולה לצורך יישום פסקי דין. 36. עמדת המשיבים, המבקשת לפרש את פסק הדין באופן המרוקן אותו מתוכן כספי ומחייב הגשת תביעה חדשה, עשויה להיחשב כחוסר תום לב, שכן היא נועדה לעכב את ביצוע פסק הדין. 37. הבהרת הפסיקתא תאפשר למנוע התנהלות בחוסר תום לב מצד המשיבים, ותחייב אותם להתמודד עם סכומי החיוב המפורטים באופן ישיר. 38. בית המשפט העליון קבע כי חובת תום הלב חלה גם על הליכי אכיפה וביצוע פסקי דין, וכי אין לאפשר לצדדים לנצל פרצות פורמליות לצורך התחמקות מחובותיהם. 39. הבהרת הפסיקתא תבטיח כי הצדדים יפעלו בתום לב ובשיתוף פעולה לצורך יישום פסק הדין, ותמנע ניסיונות להתחמק מחובותיהם. ## מניעת עיוות דין ## 40. אי-בהירות בסכומי החיוב עלולה להוביל לעיוות דין, שכן היא מונעת מהמבקשת לממש את זכויותיה על פי פסק הדין באופן מלא ויעיל. 41. פסק הדין קבע באופן ברור כי על המשיבים להשיב את ההטבות, ואי-הבהרה של הסכומים בפסיקתא מרוקנת את פסק הדין מתוכנו האופרטיבי. 42. הבהרת הפסיקתא תבטיח כי הצדק ייעשה וכי המבקשת תקבל את הסכומים המגיעים לה על פי פסק הדין, ללא עיכובים או התדיינויות נוספות. 43. בית המשפט העליון הדגיש את חשיבות מניעת עיוות דין, וקבע כי יש לפרש את סדרי הדין באופן המאפשר את מימוש הצדק המהותי. 44. הבהרת הפסיקתא תמנע מצב בו פסק דין שניתן לטובת המבקשת, נותר בגדר "הצהרה" בלבד, ללא יכולת ממשית לאכיפה. ## סופיות הדיון וכיבוד פסק הדין ## 45. עקרון סופיות הדיון מחייב כי פסק דין יהיה סופי ומחייב, וכי לא ניתן יהיה לפתוח מחדש את הדיון בסוגיות שכבר הוכרעו. 46. הבהרת הפסיקתא אינה פותחת מחדש את הדיון בסוגיות שכבר הוכרעו, אלא רק משלימה את יישום פסק הדין באופן טכני וחישובי. 47. סירוב להבהיר את הפסיקתא עלול לפגוע בעקרון סופיות הדיון, שכן הוא מאפשר למשיבים לטעון כי פסק הדין אינו ברור ואינו ניתן לאכיפה. 48. כיבוד פסק הדין מחייב כי הוא יהיה ברור וניתן ליישום, וכי לא ניתן יהיה להתחמק מביצועו בטענות של אי-בהירות. 49. הבהרת הפסיקתא תבטיח את כיבוד פסק הדין ואת מימושו המלא, ובכך תחזק את אמון הציבור במערכת המשפטית. ## תפקיד בית הדין בהשלמת פסיקתו ## 50. לבית הדין סמכות טבועה להשלים את פסיקתו במקרים בהם נדרשת הבהרה טכנית או חישובית, וזאת מבלי לשנות את מהות פסק הדין. 51. במקרה דנן, בית הדין קבע את עקרונות החישוב, וכל שנותר הוא להשלים את החישוב עצמו, פעולה שאינה דורשת הכרעה עובדתית חדשה. 52. אי-השלמת החישוב על ידי בית הדין, עלולה להוביל למצב בו פסק הדין נותר חלקי ואינו ניתן לאכיפה מלאה, דבר הפוגע בתפקידו של בית הדין. 53. בית הדין, כגוף המופקד על עשיית צדק, צריך להבטיח כי פסיקתו תהיה ברורה וניתנת ליישום, וכי לא יידרשו הליכים נוספים לצורך השלמתה. 54. הבהרת הפסיקתא תאפשר לבית הדין להשלים את מלאכתו באופן מלא ויעיל, ובכך תתרום למימוש הצדק. ## מניעת התעשרות שלא כדין ## 55. המשיבים קיבלו הטבות שלא כדין, ופסק הדין חייב אותם להשיבן, בתוספת ריבית והצמדה, ואי-הבהרה של הסכומים בפסיקתא עלולה לאפשר להם להמשיך ולהתעשר שלא כדין. 56. עמדת המשיבים, המבקשת למנוע את הבהרת הפסיקתא, נועדה למעשה להתחמק מתשלום החוב המלא, ובכך להמשיך ולהתעשר שלא כדין על חשבון המבקשת. 57. הבהרת הפסיקתא תבטיח כי המשיבים ישיבו את מלוא הסכומים המגיעים למבקשת, ובכך תמנע התעשרות שלא כדין. 58. עקרון מניעת התעשרות שלא כדין הוא עקרון יסוד במשפט הישראלי, ובית הדין צריך לפעול ליישומו באופן מלא. 59. הבהרת הפסיקתא תאפשר למבקשת לגבות את הסכומים המגיעים לה, ובכך תמנע מצב בו המשיבים נהנים מהטבות שלא כדין. ## סיכום הסעד ## לאור האמור לעיל, בית הדין הנכבד מתבקש להורות על הבהרת הפסיקתא שניתנה ביום 15.1.06, באופן שיכלול את סכומי החיוב המפורטים והסופיים המגיעים למבקשת, על בסיס החישוב המתוקן שנערך על ידי רואה החשבון _________, וזאת בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסק הדין, תוך התייחסות לשיעור הריבית על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 ותקנותיו. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.בקשת הבהרהפסיקתא