דחיית בקשה לקבלת רישיון ברפואת שיניים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דחיית בקשה לקבלת רישיון ברפואת שיניים: 1. לפני עתירה שהגיש העותר על החלטתו של מנהל האגף למקצועות רפואיים במשרד הבריאות (להלן - המשיב) מיום 30.3.09, בה דחה את בקשתו של העותר לקבל רשיון לעסוק ברפואת שיניים, לאחר שקבע כי העותר עסק ברפואת שיניים מבלי שהיה בידו רשיון כדין והשתמש במסמך מזויף שאינו רשיון כדין (נספח א' לעתירה). רקע עובדתי 2. העותר, יליד 1973, סיים בשנת 2000 את לימודיו בבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים. העותר לא סיים את עבודת הגמר בה הוא מחויב ובשל כך לא היה זכאי לקבל רשיון קבוע לעסוק ברפואת שיניים. ביום 16.11.00 ניתן לעותר היתר זמני לעסוק ברפואת שיניים (מספרו 10491) שתוקפו עד ליום 16.5.01 (נספח א' לתשובת המשיב). ביום 3.5.01 פנה העותר בכתב למשיב וביקש להאריך את תוקף הרשיון הזמני. העותר ציין כי ביום 16.5.01 יפוג תוקפו של הרשיון הזמני שניתן לו ואם עד מועד זה הוא לא יחודש, לא יוכל לעסוק ברפואת שיניים (נספח ב' לתגובת המשיב). המשיב נעתר לבקשה ותוקפו של ההיתר הזמני הוארך לתקופה נוספת, עד ליום 16.11.01. 4. ביום 22.11.01 שב העותר ופנה למשיב בבקשה להארכה נוספת של ההיתר הזמני כדי שיוכל להמשיך ולעסוק ברפואת שיניים (נספח ג' לתגובת המשיב). למכתבו צירף העותר מכתב מד"ר ערן רגב, מדריכו של העותר, בו נאמר כי העותר עתיד לסיים את עבודת הגמר תוך חודשיים, דהיינו עד סוף ינואר 2002 (נספח ד' לתגובת המשיב). לפנים משורת הדין, הנפיק המשיב לעותר היתר זמני נוסף לתקופה של 4 חודשים, עד ליום 16.3.02. 5. העותר השלים את עבודת הגמר בה היה חייב רק באוגוסט 2005 ובנובמבר 2008 פנה אל המשיב בבקשה לקבל רשיון קבוע לעסוק ברפואת שיניים. 6. ביום 8.2.09 זומן העותר להופיע בפני הוועדה המייעצת לרישוי בהתאם לסעיף 12(א) לפקודת רופאי השיניים (נוסח חדש) תשל"ט-1979 (להלן - פקודת רופאי השיניים או הפקודה). 7. ביום 30.3.05 הודיע המשיב לעותר על החלטתו לאמור: "בתאריך 8.3.09 נפגשת עם הועדה המייעצת לרישוי רופאי שיניים לדיון בבקשתך לרישיון קבוע לעסוק ברפואת שיניים במדינת ישראל. כידוע, הונפק עבורך בעבר היתר זמני לעיסוק ברפואת שיניים שהיה בתוקף עד ה- 16.5.2001. לפנים משורת הדין, לבקשתך, הוארך תוקף ההיתר עד לתאריך 16.3.2002, זאת כדי שתוכל בתקופה זו, לסיים עבודת הגמר, לסיים בכך המטלות הנדרשות לקבלת דיפלומה ברפואת שינים ולאחר הצגת הדיפלומה למשרד הבריאות, להיות זכאי לרישיון קבוע לעיסוק ברפואת שיניים במדינת ישראל . כיוון שלא המצאת למשרדנו את הנדרש לשם הארכת ההיתר או לשם קבלת רישיון קבוע, לא חודש היתר זה וכאמור, תוקפו פג בתאריך - 16.3.2002. ב-11.08, הגשת, באמצעות לשכת הבריאות בת"א, בקשה לרישיון קבוע. לבקשה צרפת את ההיתר הזמני שתוקפו פג בתאריך 16.3.2002. ואת צילום הדיפלומה שלך ברפואת שיניים. כדי לברר במה עסקת משנת - 2002 ואילך ומדוע לא המצאת הנדרש לשם קבלת רישיון לעיסוק ברפואת שיניים עד כה, הוזמנת לפגישה עם הועדה המייעצת לרישוי רופאי שיניים. במהלך הפגישה ציינת כי, על אף העובדה שההיתר הזמני לעיסוק ברפואת שיניים לא הוארך עבורך, המשכת לעסוק ברפואת שיניים ואף התמחית ברפואת שיניים בביה"ח ברזילי באשקלון. עוד הוספת ואמרת, כי עסקת ברפואת שיניים על סמך רישיון קבוע לעיסוק ברפואת שינים שהעתק ממנו הצגת בפנינו. לדבריך, הרישיון המקורי אינו בידיך וגם אינך יודע מי שלח הרישיון שהצגת בפנינו, רישיון שהוצג למעסיקיך בביה"ח ברזילי. כאמור, משרד הבריאות לא האריך ההיתר הזמני הנ"ל וודאי שלא הנפיק עבורך מעולם רישיון קבוע לעיסוק ברפואת שיניים. תמוהה העובדה שהשתמשת ברישיון זה שידעת כי אינך זכאי לו כלל ועוד יותר תמוהה העובדה כי הגשת למשרדנו בקשה לרישיון קבוע לעיסוק ברפואת שיניים אף שלטענתך, היה בידך רישיון שכזה. לסכום, עסקת שנים רבות ברפואת שיניים ללא רישיון, בניגוד לחוק, דבר המהווה עבירה פלילית. יתר על כן, גם בהסתמך על דבריך, עשית שימוש במסמך מזויף וגם זו עבירה חמורה על החוק. כידוע לך, המבקש רישיון לעסוק ברפואת שיניים נדרש, בין היתר, להיות אדם הגון. כיוון, שלכאורה, אינך עומד בדרישה זו, אינך זכאי לרישיון לעסוק ברפואת שיניים במדינת ישראל. לאור העובדה שעסקת ברפואת שיניים ללא רישיון בניגוד לחוק ולאור העובדה כי לכאורה, השתמשת במסמך מזויף, אגיש למשטרת ישראל תלונה כנגדך ואבקש לפתוח בחקירה של כל הנ"ל" (נספח א' לעתירה). על החלטה זו הוגשה העתירה שבפני. עיקרי טענות העותר 8. העותר טוען כי לאחר שפג תוקף רישיונו הזמני (ביום 16.11.01) הוא פנה ל"כמה ממיודעיו באגף לבריאות השן במשרד הבריאות וביקש שיסייעו בידו לקבל אורכה נוספת של תוקף הרשיון הזמני" (סעיף 10 לעתירה). לטענתו, זמן מה לאחר מכן פנו אליו מלשכת הבריאות המחוזית באשקלון והודיעו לו כי רשיונו הגיע והוא ביקש כי יעבירו לו את הרשיון בפקס למקום עבודתו בבית החולים ברזילי. העותר טוען כי כשקיבל את העתק הרישיון הבחין כי מדובר ברשיון קבוע לעסוק ברפואה אך, למרות זאת, כדרכם של בני אנוש, כך לטענתו, הוא עשה שימוש ברישיון זה. העותר מאשר כי לא פנה לקבל את הרשיון המקורי הקבוע אלא סרק את העותק שקיבל למחשב האישי שלו ועשה שימוש בעותק זה כברשיון הרופא שלו. העותר טוען כי לקראת סוף שנת 2008 כאשר עבר להתגורר בגבעתיים הוא ביקש להעביר את תיקו האישי ממחוז דרום לתל אביב. לטענתו, במועד זה, הסתבר לו לראשונה כי בתיק האישי מצוי אך ורק הרשיון הזמני שתוקפו פג בשנת 2002 ואילו הרשיון הקבוע לא נמצא בתיק. העותר מוסיף וטוען כי לא הבין אז את עומק הבעיה ופנה בנובמבר 2008 למשיב בבקשה לקבלת רשיון קבוע לעיסוק ברפואת שיניים. 9. העותר טוען כי נוכח החלטת המשיב הוא מצא עצמו לפתע ללא יכולת לעסוק במקצועו, כל זאת מבלי שלטענתו הוכח ולו בבדל ראיה, כי הוא זייף את רשיונו הקבוע, ומבלי שגרסתו בדבר האופן בו קיבל את רשיונו הקבוע, נבדקה ולו בדיקה ראשונית. 10. העותר טוען כי רק הרשעתו בפלילים בעבירות של זיוף מסמך ושימוש במסמך מזויף יכולה להוביל לקביעה כי הוא אינו "אדם הגון" כמשמעותו של מונח זה בפקודה. לטענתו, חשדות חמורים ככל שיהיו, אינם יכולים להוות בסיס לקביעה כי הוא אינו "אדם הגון". 11. העותר טוען כי לא ניתן לראות בו כמי שעבד ללא רשיון אך ורק בשל העובדה שפג תוקפו של רשיונו הזמני. לטענתו גישתו של המשיב בעניין זה דרקונית ובלתי סבירה. העותר מוסיף וטוען כי כל עוד הוא לא הורשע בפלילים, הרי הוא בחזקת חף מפשע וזכאי לעבוד ולהתפרנס ממקצועו. לטענתו, במידה והוא יורשע בפלילים, המשיב יוכל לפעול נגדו בהתאם להליכי המשמעת הקבועים בפרק ט' לפקודת הרופאים. העותר טוען כי החלטתו של המשיב פוגעת בזכויות יסוד מן המעלה הראשונה, אינה מידתית, אינה סבירה ויש לבטלה. 12. העותר מוסיף וטוען כי פסקי הדין המתיחסים לשאלה מהו "אדם הגון" כמשמעותו של מונח זה בפקודה דנים במקרה בו ההחלטה התבססה על הרשעה בפלילים. לטענתו, מעולם לא התקבלה החלטה מעין זו על בסיס ראיות מינהליות בלבד. עיקרי טענות המשיב 13. המשיב טוען כי התנהלות העותר כשלעצמה בעייתית ומחשידה. לטענתו, מעבר לתאריך 16.3.02 לא הונפק עבור העותר כל היתר זמני ובוודאי שלא הונפק עבורו רשיון קבוע לעיסוק ברפואת שיניים. 14. המשיב טוען כי המסמך שהציג העותר המתיימר להיות העתק של רשיון קבוע אינו אלא מסמך מזויף. לטענתו, בדיקה שערך מעלה כי מספר הרשיון הקבוע - הזהה למספר ההיתר הזמני שניתן לעותר בעבר - שייך לרופא שיניים אחר. לטענתו די בעובדה זו כדי להשמיט כל יסוד בדבר אמיתות המסמך האמור. בהקשר זה טוען המשיב כי העותר לא צרף לעתירה העתק של המסמך האמור. העותר גם לא צירף העתק של ההיתר הזמני שהיה בידו וגם לא צירף את מכתביו למשיב להארכת תוקפו של אותו היתר. המשיב טוען כי בכך יש כדי להצביע על חוסר נקיון כפיו של העותר. 15. המשיב מוסיף וטוען כי, ככלל, רשיון קבוע נושא בחלקו האחורי את חתימתו של מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים. המשיב מציין כי בחלק האחורי של המסמך המזויף שהציג העותר בפני הוועדה המייעצת, חתום אדם אחר ותחולת הוותק שנקבעה בו (אוקטובר 2000) אינה מתאימה לזכאותו האמיתית של העותר (נספח ו' לתגובת המשיב). המשיב מוסיף כי כעניין של מדיניות, האגף לרישוי מקצועות רפואיים ולשכת הבריאות באשקלון אינם שולחים רשיונות באמצעות הפקס, ללא יוצא מן הכלל. המשיב טוען כי בבדיקה שערך מול לשכת הבריאות ומול האגף לבריאות השן מוכחשות כל הטענות שהעלה העותר לפיהן נשלח אליו כביכול העתק הרשיון באמצעות הפקס, כמו גם מוכחש כי העותר פנה וביקש מהם סיוע בהנפקת רשיון. 16. המשיב טוען כי העותר ידע או לפחות היה צריך לדעת כי אינו זכאי להארכת ההיתר הזמני, וודאי שידע כי אינו זכאי לקבל רשיון קבוע לעיסוק ברפואת שיניים ולא ברור כלל מדוע הגיש בקשה לרשיון קבוע בנובמבר 2008. 17. למעלה מן הצורך טוען המשיב כי גם אם יצא מההנחה כי כל טענותיו של העותר נכונות - דבר המוכחש - די לבחון את התאריכים על גבי הרשיון, על מנת להגיע למסקנה כי העותר עסק ברפואת שיניים ללא רשיון תקף ובניגוד לחוק. 18. המשיב מוסיף כי במסגרת בדיקה שערך, בעקבות הגשת העתירה, התברר כי בתיקו האישי של העותר נמצא צילום של היתר זמני שתוקפו עד לתאריך 6.11.02 שאף הוא נראה מזויף. המשיב מציין כי, על ההיתר המקורי שהונפק לעותר אין כל זכר לתקופות ההארכה הנוספות המופיעות במסמך המזויף שנמצא בתיקו האישי של העותר. 19. בהשלמת טיעון בכתב שהגיש המשיב הודיע המשיב כי משרד הבריאות הגיש תלונה למשטרה נגד העותר בשל עיסוקו ברפואת שיניים ללא רשיון, שימוש במסמך מזויף וחשד לזיוף רשיון. המשיב הוסיף כי בקשתו של העותר לקבלת רשיון תידון פעם נוספת, לאחר השלמת החקירה המשטרתית שתתקיים בעניינו. דיון והכרעה 20. השאלה המרכזית העומדת להכרעה בפני היא האם החלטת המשיב כי העותר אינו "אדם הגון" כמשמעותו בסעיף 6(א)(1) לפקודה וכי, בשלב זה, הוא אינו זכאי לקבל רשיון לעסוק ברפואת שיניים, הינה החלטה סבירה וראויה. להלן אבחן שאלה זו על בסיס טענות הצדדים, המסמכים שהוגשו והמצב המשפטי. הצד הנורמטיבי 21. סעיף 6 לפקודת רופאי השיניים קובע את התנאים הנדרשים ממבקש לצורך הוכחת זכאותו לקבלת רשיון לעסוק ברפואת שיניים בישראל: "6. מתן רשיון לבעלי השכלה מושלמת (א) מי שנתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רשיון: (1) הוא אדם הגון; (2) הוא בעל השכלה בריפוי שיניים; (3) הוא עמד בבחינות שקבע המנהל בתקנות לאחר התייעצות עם המועצה המדעית; (4) הוא אזרח ישראלי או בעל רשיון לישיבת קבע או לישיבת ארעי בישראל. (ב) ואלה בעלי השכלה לענין סעיף קטן (א)(2): (1) מי שקיבל תואר המעיד על סיום חוק לימודיו כרופא שיניים בבית ספר לרפואת שיניים של מסוד השכלה גבוהה בישראל שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה בו; (2) מי שסיים חוק לימודיו ברפואת שיניים באוניברסיטה או בבית ספר לרפואת שיניים ברמה אוניברסיטאית בחוץ לארץ שהמנהל הכיר בהם ובידו דיפלומה שהמנהל הכיר בה". 22. התנאים המפורטים בסעיף הינם מצטברים ודי באי קיומו של אחד מהם כדי לשלול מהמבקש את זכאותו לרשיון. לענייננו רלבנטי ס"ק א(1) הקובע את התנאי של "אדם הגון". משמעותו של מונח זה נבחן על פי הקשרו ובמיוחד על פי התכלית והמטרה העומדת ביסוד הפקודה. על בסיס אלה, יש לבחון את דרישת ההגינות המופיעה בסעיף קטן (א) (1) לאור האופי של המקצוע המיוחד בו עוסקת הפקודה, ייעודו, ואמות המידה הבסיסיות הנדרשות ממי שמבקש לעסוק במקצוע רפואת השיניים. נדמה שאין צורך להכביר מילים על כך שמקצוע הרפואה בכלל, ורפואת השיניים בפרט, דורש ממי שמבקש לעסוק בו להיות "אדם הגון". אך ברור הוא כי דרישת ההגינות מאדם המבקש להיות רופא, הינה פועל יוצא של המקצוע החשוב והמיוחד של רופא שבידיו מופקדים חייו ובריאותו של אדם. 23. העותר טוען כי כל עוד לא הורשע בדין אין המשיב רשאי לקבוע כי אינו אדם הגון וכפועל יוצא למנוע ממנו קבלת רשיון לעסוק ברפואת שיניים. טיעון זה יש לדחות. המשיב, ככל רשות מינהלית, רשאי לקבל החלטה על יסוד תשתית ראייתית היכולה להיות מבוססת גם על ראיות מינהליות - ראיות אשר כל אדם סביר היה רואה אותן כבעלות ערך הוכחתי וסומך עליהן. לפיכך, השאלה העומדת לבחינה בפני היא האם בפני המשיב עמדה תשתית ראייתית מבוססת היטב והאם היו בידיו ראיות מינהליות, בעלות משקל וערך הוכחתי שניתן לסמוך עליהן. מן הכלל אל הפרט 24. בחינת מכלול הנתונים והראיות שהיו בפני המשיב מביאה למסקנה כי בידי המשיב קיימת תשתית ראייתית מבוססת היטב וכי אין עילה להתערב בהחלטתו. מהנתונים והמסמכים שעמדו בפני המשיב עולה בבירור כי המשיב לא האריך את ההיתר הזמני שנתן לעותר, אשר תוקפו פג ביום 16.3.02. עוד עולה בבירור כי המשיב לא העניק לעותר מעולם היתר קבוע לעסוק ברפואת שיניים. אין חולק כי המשיב עסק ברפואת שיניים גם לאחר שפג תוקפו של הרשיון הזמני שניתן לו (16.3.02) ועד למועד החלטתו של המשיב (מיום 30.3.09). לפיכך, על פניו, נראה כי העותר עסק במקצוע רפואת השיניים בלא שהיה בידו רשיון חוקי ותקף לכך. 25. הזכאות לרשיון קבוע לעסוק ברפואת שיניים קמה רק לבוגר פקולטה לרפואת שינים שסיים בהצלחה את עבודת הגמר ועמד בהצלחה בבחינות הרישוי הממשלתיות. אין חולק כי רק בשנת 2005 השלים העותר את חובותיו האקדמיים וקיבל דיפלומה ברפואת שיניים. מהנתונים שעמדו בפני המשיב עולה כי למרות שההיתר הזמני שניתן לעותר לא הוארך מעולם מעבר ליום 16.3.02 ולמרות שלא הונפק לו מעולם היתר קבוע לעסוק ברפואת שיניים, עסק העותר ברפואת שיניים מאז פקיעת תוקפו של הרשיון הזמני שניתן לו (16.3.02) ועד למועד החלטתו של המשיב מיום 30.3.09 (תקופה של כ-7 שנים) ללא רשיון תקף כחוק. 26. בחינת המסמך הלא מקורי שהציג העותר למשיב ואשר נחזה להיות רשיון של קבע העלתה כי מדובר לכאורה במסמך מזויף. ראשית יש לציין כי העותר לא הציג כנדרש את הרשיון המקורי, אלא עשה שימוש בצילום סרוק של רשיון אף לא טרח לצרף לעתירה העתקו של מסמך זה. אולם - וזה העיקר - בחינת המסמך הנושא כותרת רשיון קבוע העלתה לכאורה כי מדובר במסמך מזויף. ראשית, בחלק האחורי של המסמך שהציג העותר חתום אדם אחר, ונתוני הוותק שנקבעו בו אינם מתאימים כלל לנתוניו של העותר. המשיב ציין כי, כעניין של מדיניות, האגף לרישוי מקצועות רפואיים, כמו גם לשכת הבריאות באשקלון, אינם שולחים (ללא יוצא מן הכלל) רשיונות באמצעות הפקס, דבר המעלה תמיהות ומעמיד בספק את גרסתו של העותר. זאת ועוד, גרסתו של העותר על פניותיו לגורמים שיסייעו לו בקבלת הרשיון או פנו אליו והודיעו לו על כך שרשיונו הגיע, לקתה בעמימות ונעדרו ממנה פרטים מזהים כלשהם אודות זהותם של אותם גורמים. בהקשר זה יש לציין כי המשיב ערך בדיקה עם עובדי לשכת הבריאות והאגף לבריאות השן אשר הכחישו את כל הטענות שהעלה העותר על פניותיו לסיוע או משלוח העתק רשיון בפקס. העיקר הוא שעותק הרשיון שהעותר עשה בו שימוש נראה על פניו כחשוד בזיוף וחשוב לא פחות הוא שמדובר ברשיון שכלל אינו מתאים לנתוניו של העותר, מה גם שהעותר באותה עת לא היה זכאי, ועל כך אין חולק, לקבל רשיון של קבע לעסוק ברפואת שיניים. 27. כבר בשלב זה ניתן לקבוע כי היה על העותר, שידע כי ממילא אינו זכאי לרשיון קבוע, שלא לעשות שימוש ברשיון מעין זה, והתנהלותו בעניין זה אינה מתיישבת לכאורה עם חובת ההגינות המצופה ממנו. מפניותיו של העותר למשיב עולה בבירור כי העותר ידע היטב כי אינו רשאי לעסוק ברפואת שיניים ללא רשיון זמני ובכלל, ועל פניו עולה תמיהה מהעובדה כי למרות שעסק ברפואת שיניים מספר שנים (לאחר שפג תוקפו של הרשיון הזמני ביום 22.11.01) הוא פנה בבקשה לקבלת רשיון קבוע לעסוק ברפואת שיניים רק בנובמבר 2008. למותר לציין כי בכל מקרה, גם לפי גרסתו של העותר, הוא עסק ברפואת שיניים ללא רשיון משך תקופה של כשמונה חודשים, נוכח העובדה שתוקפו של ההיתר הזמני שהונפק לעותר היה עד ליום 16.3.02 ואילו הרשיון שהציג העותר (המזויף לטענת המשיב) נושא תאריך 8.10.02. 28. זאת ועוד, במסגרת בדיקה נוספת שערך המשיב בעקבות הגשת העתירה, התגלה בתיקו האישי של העותר צילום של רשיון זמני שתוקפו עד ליום 16.11.02. בדיקת המשיב העלתה כי מדובר ברשיון שאף הוא לכאורה מזויף אשר העותר כלל לא הציג בפני המשיב (נספח ז' לתגובת המשיב). בנוסף לכך, העותר נדרש למסור למשיב את ההיתר הזמני המקורי שהיה בידיו שכאמור לטענת המשיב תוקפו לא הוארך מעולם מעבר ליום 16.3.02. בדיקת ההיתר שהמציא העותר העלתה כי על ההיתר המקורי שהונפק לעותר אין כל זכר לתקופות הארכה הנוספות המופיעות במסמך, המזויף לטענת המשיב, שנמצא בתיקו האישי של העותר בבית חולים ברזילי. 29. ממכלול הנתונים והראיות שעמדו בפני המשיב עולה לכאורה כי קיים בסיס לחשד כי העותר עסק ברפואת שיניים ללא רשיון משך תקופה ממושכת, כי הרשיון שהציג הינו מזויף לכאורה וכי העותר עבד ברפואת שיניים על בסיס רשיון זמני החשוד לכאורה כמזויף ובהמשך על בסיס רשיון קבוע החשוד לכאורה כמזויף. על בסיס הראיות שעמדו בפני המשיב המעלות חשד לביצוע עבירות פליליות מצד העותר הגיש המשיב תלונה למשטרת ישראל. יש לדחות את טענת העותר כי המשיב לא בדק את גרסתו, גם לא בדיקה ראשונית. היפוכו של דבר, למרות שגרסת העותר היתה חסרה ומעורפלת, ערך המשיב בדיקה יסודית ומקיפה שהעמידה בסימן שאלה את אמינות גירסתו של העותר והעלתה חשדות, מבוססים לכאורה, לביצוע עבירות פליליות. נראה כי הנתונים והתשתית הראייתית שעמדו בפני המשיב הצדיקו את המסקנה כי בשלב זה לא ניתן להעניק לעותר רשיון לעסוק ברפואת שיניים שכן הוא אינו עומד בדרישת ההגינות כמשמעותה בסעיף 6 (א)(1) לפקודה. 30. לעותר אין זכות לעסוק במקצוע רפואת שיניים אם אינו עומד בכל הדרישות שהציבה פקודת רופאי השיניים וכנגד זכותו של העותר, עומדת זכותו של הציבור כי במקצוע הרפואה יעסקו רק מי שעומדים בדרישות ובתנאים שנקבעו בפקודה בכלל ובדרישת ה"הגינות" בפרט. על בסיס מכלול הנתונים והראיות שעמדו בפני המשיב בעניינו של העותר, החלטת המשיב סבירה ומידתית ואין כל הצדקה להתערב בה. מהתשתית הראייתית שעמדה בפני המשיב עולה לכאורה כי התנהלותו של העותר היתה חמורה ובעייתית ובשלב זה היא מעוררת ספק בנוגע ליושרו והגינותו בשים לב למקצוע הרפואה הדורש אמון, אחריות והגינות, בנוסף על הידע והכישורים המקצועיים. עם זאת, החלטתו של המשיב בנוגע להגינותו של העותר נכונה וסבירה לעת הזו בלבד ויש לשוב ולבחון את בקשתו של העותר למתן רשיון קבוע לעסוק ברפואת שיניים, לאחר שתסתיים החקירה המשטרתית או לאחר חלוף זמן סביר, אם החקירה לא תסתיים במלואה. ואכן בהודעה משלימה שהגיש המשיב הוא הודיע כי ישוב ויבחן את בקשתו של העותר פעם נוספת לאחר השלמת החקירה המשטרתית בענייננו. לאור כל האמור החלטתי לדחות את העתירה. המשיב ישוב ויבחן פעם נוספת את בקשתו של העותר לאחר שתושלם החקירה המשטרתית בעניינו או בחלוף 6 חודשים מהיום, לפי המוקדם. למותר לציין כי יש לעשות כל שניתן כדי שהחקירה בעניין זה תתנהל ביעילות ותוך זמן סביר כדי שניתן יהיה לבחון - גם על בסיס מימצאיה - את עניינו של העותר פעם נוספת. בהתחשב במכלול נסיבות המקרה, אין צו להוצאות. רופאי שינייםשיניים