היפוך סדר הבאת הראיות בבית הדין לעבודה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא היפוך סדר הבאת הראיות בבית הדין לעבודה: 1. בפני בקשה מטעם התובע יעקב מזרחי (להלן- המבקש) להורות על היפוך סדר הבאת הראיות בתובענה, באופן שיוטל על המשיבה לפתוח בהבאת ראיותיה בטענה כי הגנתה הינה מהסוג של "הודאה והדחה" וטענת "אמת דיברתי" בנוגע להאשמותיה כלפי המבקש. לחילופין מבוקש עוד להתיר למבקש הבאת ראיות ועדים נוספים מטעמו בתגובה לראיות התביעה שכנגד, לחילופי חילופין מבוקש עוד לאפשר למבקש להביא ראיות הזמה לעדויות שבכתב התביעה שכנגד. 2. הנתבעת- תה ויסוצקי (ישראל) בע"מ (להלן- המשיבה) מתנגדת לבקשה על כל חלקיה. 3. רקע עובדתי העולה מהתיק - א. ביום 18.10.06 הוגש כתב התביעה המקורי בתיק זה; ב. ביום 3.12.06 הוגש כתב תביעה שכנגד מטעם המשיבה, בו טענה המשיבה למעורבות המבקש במעשה גניבת סחורות מהמשיבה, וביום 4.1.07 הוגש כתב תשובה מטעם המבקש; ג. ביום 4.2.08 הוגש כתב תביעה מתוקן מטעם המבקש, על רקע סגירת תיק המשטרה כנגדו בגין גניבה לכאורה, וזאת מחוסר ראיות; ד. ביום 13.3.08 הומצא לב"כ המבקש כתב הגנה מתוקן בו עומדת המשיבה על טענותיה חרף סגירת התיק במשטרה; ה. ביום 2.11.08 הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם המבקש וביום 5.1.09 הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבה. 4. נימוקי הבקשה בתמצית - א. המבקש הואשם על ידי המשיבה בהאשמות אשר אין להן כל בסיס תוך הטחת האשמות מופרכות בדבר גניבה, אשר למבקש לא היה יד בדבר. כן הואשם המבקש על רישומים כוזבים לכאורה שנעשו בהנחייתו - טענה אשר הוכחשה מכל וכל על ידי המבקש, כמפורט בכתב התשובה לכתב התביעה שכנגד; ב. מנגד המשיבה הודתה בפיטוריו של המבקש ואי מתן מלוא התגמולים ובחלק לא מבוטל מהמעשים שנעשו כלפיו וזאת לטענתה נוכח האישומים הכבדים לכאורה כלפיו; ג. מכאן שמדובר במקרה מובהק של "הודאה והדחה" על ידי המשיבה. המשיבה הכפישה בצורה בוטה את המבקש תוך שהיא מאשימה אותו בהאשמות כוזבות חסרות כל שחר, בטענה כי הוא ביצע לכאורה גניבת סחורות מהמשיבה וזאת חרף העובדה שהתלונה נושא האשמות נסגרה. לאחר סגירת התלונה המבקש תיקן את תביעתו והוסיף פרט זה וכן הגדיל את סכום התביעה משהמשיבה המשיכה בין היתר לרדוף אותו למקומות עבודה אחרים ולהעליל עליו כפי שעשה עת עבד אצל המשיבה; ד. המבקש אמנם ראה מכתב ההגנה שהמשיבה עומדת על טענותיה כלפיו לפיהן לכאורה הוא גנב ופעל בחוסר יושר עימה אך המבקש לא יכול היה לדעת כיצד ובאיזה אופן המשיבה תנסה להוכיח את ההאשמות שלה כנגדו ומי יהיו העדים מטעמה. עובדה זו התבררה רק לאחר קבלת חומר הראיות הנגדי, במסגרת תצהירי העדות הראשית מטעם המשיבה; ה. חומר הראיות של המשיבה הוא גם חומר ראיות להוכחת התביעה שכנגד מטעמה משכך, בכל מקרה רשאי המבקש להביא ראיות מטעמו להדיפת תביעה זו; ו. משמדובר בטענות הגנה ותביעה שכנגד שיש בהן משום הודאה בפעולות שנעשו כלפי העובד על ידי המעבידה וכן טענת "אמת דיברתי" העומדת למבקש ברור הוא כי זהו מקרה מובהק של הודאה והדחה ואין ספק כי הדרך הנכונה לדון בתיק היא על ידי היפוך סדר הבאת הראיות; ז. טענותיה וראיותיה של המשיבה כלפי המבקש הן בעלות אופי של האשמות חמורות בגין האשמה פלילית ומרמה לכאורה. מדובר בטענות המתאימות להליך מעין פלילי אשר בו אין הנילון יכול להתגונן עד אשר אין לו את מלוא הראיות כנגדו; ח. נטל הראיה של צד הטוען טענות מסוג זה הוא כבד יותר גם בהתאם לפסיקה וגם בהתאם לדרישות הדין ומסכת הראיות הנדרשת בהקשר זה גבוהה מזו הדרושה בהליך אזרחי רגיל; ט. הבקשה הועלתה בהזדמנות הראשונה בסמוך לאחר קבלת חומר הראיות ובישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 8.1.09 שנועדה בין היתר לבחון את כל הנושאים ודרך ניהול ההליך; י. המבקש קובל כנגד השתת ההוצאות שהוטלו עליו בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 8.1.09 נוכח המועד בו הוגשה הבקשה. בהתאם לתקנות ולפסיקה לא נפל כל פגם בהגשת הבקשה במועד בו הוגשה ואין כל עיכוב משום שתיק זה היה קבוע לישיבת קדם משפט בטרם שמיעת ראיות; יא. לחילופין מבוקש להתיר למבקש להביא עדי הזמה מטעמו במסגרת התביעה שכנגד אשר יעדיו ויבארו כי המבקש כלל לא ביצע את העבירות המיוחסות לו לכאורה על ידי המשיבה. המבקש מבקש לזמן חמישה עדים מטעמו שעבדו אצל המשיבה בתקופה הרלבנטית וכן את בתו של המבקש; יב. המבקש יוכל להוכיח אליבי ו/או הסבר לנוכחותו במקומות שונים וכן לשאלות ראייתיות אחרות כפי שעולות בעדויות מטעם המשיבה וזאת באמצעות עדים מטעמו במטרה לנקות את שמו ולהסיר מעליו האשמות חמורות המוכחשות ; יג. תקנה 159 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 שכותרתה- "סדר הטיעון כשיש הודיה בעובדות" קובעת- "הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע וטוען כי על פ י דין או מחמת עובדות שטען להן הנתבע אין התובע זכאי לסעד המבוקש- יהיה הנתבע הפותח, וסדר הטיעון יהיה בהיפוך לסדר האמור בתקנה 158"; יד. לעניין טענת המבקש בדבר טענת "אמת דיברתי" בנוגע להאשמות כלפיו הן בכתב ההגנה המתוקן והן בתביעה שכנגד, מופנה בית הדין לסעיפים 14 ו- 18 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965; טו. משטענת המבקש הינה כי שעה שבעניינו טענת ההגנה המרכזית של המשיבה הינה טענת הגניבה לכאורה, אזי נטל ההוכחה הוא על המשיבה ועליה להתחיל בהבאת ראיותיה; טז. לעניין הבאת עדי הזמה מופנה בית הדין לתקנה 51(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991 (להלן- התקנות); יז. ככל שבית הדין לא ייעתר לבקשה עולה חשש כבד כי יגרם עיוות דין ממשי ומשמעותי ביותר וקיים חשש כי חייו של המבקש יהרסו בגין האשמות כוזבות ולא נכונות ורק משום שלא ניתנה לו האפשרות להביא ראיות שכנגד; יח. נסיבות הסכסוך והטענות שהועלו מצדיקות היפוך נטל הראיות ולא יתכן כי רק מטעמים טכניים ההליך בתביעה יתנהל באופן לא תקין מתחילתו ועד סופו; יט. מדובר בעובד בודד מול אחת החברות הגדולות במשק וניתן להיווכח בנקל כי האמצעים העומדים לרשותו שונים מהאמצעים העומדים לרשות המשיבה ומשמעות תוצאות פסק הדין הינן מכריעות באופן קיצוני ומשמעותי עבור המבקש. 5. נימוקי המשיבה בתמצית - א. המשיבה גוללה בכתב ההגנה בפירוט רב את המסכת העובדתית שקדמה לפיטורי המבקש; ב. המשיבה טענה בסעיף 39 לכתב ההגנה כי תביעות המבקש לפיצוי בגין "פגיעה בשמו הטוב" ובגין "אי מציאת מקום עבודה" אינן מצויות כלל בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה; ג. עם הגשת כתב ההגנה הגישה המשיבה כתב תביעה שכנגד כנגד המבקש על סך של 671,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לה בעקבות פעולות המבקש בתקופה שעבד אצלה; ד. ביום 4.2.08 הגיש המבקש כתב תביעה מתוקן כאשר הנימוק העיקרי לתיקון היה העובדה שהתיק שנפתח נגדו במשטרה בעקבות תלונת המשיבה נסגר ומשכך הגדיל המבקש את סכום התביעה; ה. המשיבה הגישה ביום 12.3.08 כתב הגנה מתוקן בו חזרה על כל טענותיה שבכתב ההגנה; ו. ביום 15.6.08 נתן בית הדין החלטה בדבר סדרי הדין בתובענה בין היתר נקבעו בהחלטה סדרי הבאת הראיות כך שקודם על המבקש היה להביא את ראיותיו ועל המשיבה לאחריו. כמו כן קבע בית הדין מועד לקדם משפט וקבע כי בקשות מקדמיות תוגשנה 30 יום לפני מועד קדם המשפט, ככל שבאמת היה סבור המבקש כי יש מקום לשנות את סדר הבאת הראיות היה עליו להגיש בקשה מיד לאחר קבלת ההחלטה, ברם המבקש לא פעל כן ורק לאחר שקיבל לידיו את תצהירי העדות הראשית מטעם המשיבה הגיש בקשה לשנות את סדר הבאת הראיות; ז. בתצהירי העדות הראשית שהגישה המשיבה יש פירוט העובדות שטענה המשיבה בכתב ההגנה המתוקן, למשיבה נדרשו מספר תצהירים על מנת להציג בפני בית הדין את העובדות כהוויתן; ח. בהתאם לתקנה 51 לתקנות, המסגרת הנורמטיבית קובעת כי על התובע לפתוח בהבאת ראיותיו ולאחר מכן הנתבעת. תקנה 51 נותנת לבית הדין סמכות להתיר הצגת ראיה נוספת רק לאחר שנסתיים שלב הגשת התצהירים ולפני הגשת הסיכומים- אין מקום לסטות מהכלל שבתקנה בנסיבות מקרה זה; ט. חרף האמור בבקשה, המחלוקת בין הצדדים איננה רק בשאלה האם פיטורי המבקש ללא פיצויי פיטורים היו כדין אלא בין המבקש למשיבה מחלוקות עובדתיות באשר לנסיבות שהביאו לפיטורי המבקש, מחלוקת בעניין הנזקים שנגרמו למבקש בגין פיטוריו אם בכלל. בנוסף קיימות מחלוקות גם לעניין רכיבי התביעה הנוספים שהגיש המבקש, תביעתו לשכר עבודה בגין חודש אוגוסט, פדיון חופשה, תחולת ההסכם לסיום עבודה שנחתם בין הצדדים ביום 31.7.06 ועוד. אין ספק כי על המבקש להוכיח את כל רכיבי תביעתו כפי שפורטו בהרחבה בכתב התביעה; י. בבקשה מבלבל המבקש בין נטל הבאת הראיות לבין סדר הבאת הראיות. אין חולק כי על המשיבה מוטל הנטל להוכיח את טענותיה נגד המבקש אותן פירטה בהרחבה בכתב ההגנה, אולם אין בכך כדי להביא לשינוי בסדר הבאת הראיות; יא. כמו כן אין מחלוקת כי על המשיבה להוכיח את התביעה הנגדית שהגישה נגד המבקש אולם גם הפעם אין בהגשת תביעה נגדית כדי לשנות את סדר הבאת הראיות; יב. אין מקום לשעות לבקשה להגיש עתה ראיות נוספות. בהתאם לתקנה 51 לתקנות רק לאחר שיסתיים שלב הבאת הראיות רשאי יהיה בית הדין להתיר למבקש להציג עדות סותרת; יג. באשר לרשימת העדים שמבוקש לזמן- המבקש לא מפרט מדוע העדים הנ"ל לא נתנו תצהיר ומה הרלבנטיות של עדותם לתביעה, הבקשה שבכותרת איננה המסגרת הנאותה לדון בנושא והיה על המבקש להגיש בקשה נפרדת להזמנת עדים; יד. כן טוען המבקש כנגד החלטת בית הדין לחייבו בהוצאות- ככל שהמבקש מסתייג מהחלטת בית הדין היה עליו להגיש בר"ע על ההחלטה ואין מקום לדון בטענות המבקש במסגרת בקשה זו. המבקש טען את כל הטענות המפורטות בבקשה בדיון שהתקיים והן נדחו ע"י בית הדין באותה ישיבה; טו. לעניין ההודאה וההדחה- טענה זו לא חלה בענייננו. מקריאת כתב התביעה המתוקן ומקריאת כתב ההגנה המתוקן עולה כי המשיבה אינה מודה בכל העובדות היוצרות את עילת התביעה של המבקש; טז. המשיבה הכחישה את העובדות אותן פירט המבקש בכתב התביעה המתוקן ופירטה גרסה עובדתית שונה מהגרסה העובדתית לה טען המבקש; יז. באשר לטענת "אמת דיברתי" - טענת אמת דיברתי הינה טענת הגנה העומדת לנתבע במסגרת תביעת לשון הרע. המשיבה טענה בסעיף 39 לכתב ההגנה כי אין לבית דין זה סמכות עניינית לדון בתביעת לשון הרע ולכן גם הגנת "אמת דיברתי" איננה רלבנטית. 6. בתשובת המבקש לתגובת המשיבה הוסיף המבקש עוד טענות אלה - א. המשיבה לא תמכה תגובתה בתצהיר ומטעם זה בלבד יש להורות על קבלת הבקשה; ב. עצם העובדה שהוגשה תביעה שכנגד מאפשרת למי שנתבע בתביעה שכנגד להביא ראיות מטעמו לצורך מענה לתביעה זו ואין למנוע זאת ממנו ו/או לחסום את הנתבע בתביעה שכנגד מלעשות כן רק בשל הנימוק הפורמאלי לפיו התביעה שכנגד מאוחדת עם התביעה העיקרית. ג. המשיבה הודתה למעשה בכתבי הטענות כי פיטוריו של המבקש, אי תשלום מלוא התגמולים למבקש וכן חלק הארי של המעשים שננקטו כנגדו, נעשו לנוכח האישומים הכבדים כלפיו משכך מדובר במעשה מובהק של "הודאה והדחה" על ידי המשיבה, וזאת נוכח העובדה כי התלונה מושא ההאשמות כנגד המבקש נסגרה; ד. הבקשה הועלתה בהזדמנות הראשונה לאחר שתצהירי המשיבה הועברו לידי המבקש; ה. בנסיבות מקרה זה יש מקום לסטות מהכלל הקבוע בתקנה 51 לתקנות; ו. רק לאחר מועד הגשת תצהירי העדות הראשית של המבקש הביע כל אחד מהעדים את רצונו לבוא ולהעיד כעד הגנה לטובת המבקש, המבקש סבור כי בכל אחת מהעדויות הנ"ל יש כדי לבסס ולחזק את גרסתו; ז. רק בעיתוי זה היה באפשרות המבקש לנוכח היקף תצהירי המשיבה לדעת את היקף ההאשמות המיוחסות לו ומה משקלן ומשכך ראוי וצודק ליתן למבקש את יומו בבית הדין ולאפשר לו להביא ראיות ועדים מטעמו בתגובה לראיות התביעה שכנגד כמפורט ברישא להחלטה. לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה כמו גם בכתבי הטענות המתוקנים ובתצהירי הצדדים הנני מורה כלהלן - 6. באשר לבקשה להיפוך סדר הבאת הראיות מהטעם של טענת "הודחה והדחה" - בספרו של א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, סיגא הוצאה לאור בע"מ, בעמ' 91 נאמרו הדברים הבאים בהקשר ל"הודאה והדחה" - כאשר בעל דין מודה בעובדות שטוען בעת הדין שכנגד, אך טוען שמחמת עובדות נוספות אין יריבו זכאי לסעד המבוקש - הוא טוען טענת :" הודאה והדחה" (A plea in confession and avoidance) . הטוען טענת "הודאה והדחה" נתפס על הדברים שהודה בהם, ואילו לגבי העובדות "המדיחות" הנטענות מפיו , נטל ההוכחה מוטל עליו. אם לא ירים נטל זה יינתן פסק דין נגדו... לסיטואציה של "הודאה והדחה"- יש פן מהותי ופן דיוני. הפן הדיוני הוא, כי סדר הטיעון הרגיל הקבוע בתקנה 158 לתקנות מתהפך והנתבע הוא הפותח בהבאת ראיותיו". בכתב ההגנה המתוקן נכתב בין היתר כך ביחס לסעדים להם עתר המבקש - "35. לאור כל האמור, בנסיבות בהן נשללת מעובד הזכות לפיצויי פיטורים , אין כל ספק כי הנתבעת נהגה כדין משלא נתנה לתובע את ההטבות אשר התנדבה ליתן לו במסגרת הסכם סיום העבודה ביניהם. 36. דין זה חל גם לעניין הודעה מוקדמת. ... אם זה הדין החל על פיצויים והודעה מוקדמת שהינן זכויות קוגנטיות מכח חוק, קל וחומר כי זה הדין החל על הטבות אחרות וכספים נוספים , לרבות קרנות וביטוחים , אשר במצב רגיל ניתנים לעובד. (ההדגשה במקור- א.ס.) בנסיבות בהן התובע ביצע עבירה פלילית לכאורה של מעורבות בגניבה מהנתבעת , והסב לנתבעת נזק כלכלי רב כאמור לעיל , התובע אינו זכאי לתשלום כלשהו מעבר למה ששולם לו , והנתבעת רשאית להיפרע בגין נזקיה מתוך הכספים הנ"ל". 7. נוכח כל האמור לעיל מקובלת עלי עמדת המשיבה לפיה מקריאת כתב התביעה המתוקן ומקריאת כתב ההגנה המתוקן עולה כי המשיבה אינה מודה בכל העובדות היוצרות את עילת התביעה של המבקש ומשכך אין לקבל את הטענה כי מדובר בטענת "הודאה והדחה" שיש בה כדי להפוך את סדר הבאת הראיות . 8. באשר לבקשה להיפוך סדר הבאת הראיות מהטעם של טענת "אמת דיברתי" - עוד טוען המבקש כי יש להורות על היפוך נטל הראיה נוכח טענת "אמת דיברתי" . אף כאן מקובלת עלי עמדת המשיבה לפיה טענת "אמת דיברתי" הינה טענת הגנה העומדת לנתבע במסגרת תביעת לשון הרע ומשאין לבית דין זה סמכות עניינית לדון בתביעת לשון הרע (ראה: דב"ע נה/ 283-2 חנה מרגלית נ' פז חברת נפט בע"מ פד"ע כט 26).הרי שגם הגנת "אמת דיברתי" איננה רלבנטית. 9. באשר לבקשה לזימון עדים - הסמכות להתיר לתובע לזמן עדים, לאחר שסיים להביא את עדיו ולהציג ראיות מטעמו, נתונה לשיקול דעת בית המשפט. בהקשר זה קובעת תקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 כלהלן-   "(א). לא הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע, יהיה סדר הטיעון כזה: (1) התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות."   בבתי הדין לעבודה חלה תקנה 51 לתקנות הקובעת -   "בכפוף לכל הסדר שיקבע השופט בתוקף סמכותו לפי סעיף 18(ד)(4) לחוק - (1) ייפתח הדיון בבית הדין האזורי בדברי פתיחה של התובע ולאחר מכן יישמעו עדיו - אם יש לו עדים, ויוגשו ראיותיו האחרות; לאחר מכן ישמע בית הדין את דברי הפתיחה של הנתבע ואת עדיו, אם יש לו עדים, ויוגשו ראיותיו האחרות, אולם רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, להתיר לבעל הדין הפותח להביא עדות סותרת בטרם יסכמו בעלי הדין את פרשותיהם;" נוכח האמור נקבע כי הכלל בהגשת ראיות לבית המשפט הוא כלהלן- "בעל דין צריך להגישן ב"חבילה אחת". רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות (ראו: מרדכי וגילה רוז'ין נ' ציפורה בן- נון פ"ד מו (3) 738, 742; ע"א ג'ני בטאן נ' יעקב זאבי ואח', פ"ד יט (4) 337, 339). בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא "פשוטה"; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר (ראו:ע"א 188/89עפיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה פ"ד מז (1) 661, 665)." (רע"א 2137/02 ממן נ' פז חברת נפט בע"מ, ).   כן נפסק - "הנה כי כן, הבאת ראיות הזמה הוא עניין הנתון לשיקול דעת בית המשפט. עניין שעל התובע הנטל להוכיחו לא תותר לגביו הבאת ראיות מפריכות אלא בנסיבות יוצאות דופן בהן הוא הופתע מטיעון או מראיות של הנתבע (ע"א 4494/97 סלאח נ' סלאח (לא פורסם, , 4.1.00). ראו בהקשר זה דברים מפי השופט זילברג,ע"א 73/49 ויסרברג נ' חב' מייסדי חדרה בע"מ פ"ד ד (1) 776, 780 (1950)). בנוסף, ייתכנו מקרים בהם תותר הבאת עדות הזמה על מנת לערער את מהימנותו של עד מעדי ההגנה (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995) 508; ע"א 365/81 אזולאי נ' לביא פ"ד לח(4) 125, 130 (1984); רע"א 2825/01 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אולמי נ' מלכה בע"מ (לא פורסם, , 31.7.01)). ואולם, מדובר בשאלה של שיקול דעת המסור לערכאה הדיונית." (רע"א 1412/06 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' ש. פרידמן ש' לנדסמן הנדסת בניין בע"מ , , מיום 13.7.06) אלא שבתיק שבפנינו הוגשו הן תביעה עיקרית והן ותביעה שכנגד ומשכך הנני סבורה כי משהמשיבה שהיא הנתבעת והתובעת שכנגד הגישה תצהיריה, אף למבקש צריכה להינתן ההזדמנות להגיש תצהיריו בהתייחס לתביעה שכנגד בה הוא משמש בתפקיד "נתבע שכנגד" באופן שתצהירים אלה יוגשו לאחר שהוגשו תצהירי המשיבה כתובעת שכנגד. ככל שתביעת המשיבה כנגד המבקש לא היתה מוגשת כ"תביעה שכנגד" אזי ברי כי היתה ניתנת למבקש הרשות (שלא לומר החובה) להגיש תצהיריו לאחר הגשת תצהירי המשיבה, אין כל סיבה לכך שבמקרה זה יחול דין אחר. מעתה אמור לא מדובר במקרה זה בהגשת תצהירי הזמה או תצהירים מפריכים אלא מדובר בתצהירי נתבע שכנגד. באשר למועד בו הוגשה הבקשה, מקובלת עלי בהקשר זה עמדת המשיבה כי היה מקום להגיש את הבקשה בסמוך לאחר קבלת החלטת הנשיאה ולא להמתין לקבלת תצהירי המשיבה , שחל בסמוך לקיום ישיבת קדם המשפט וזאת משעוד במועד קבלת החלטת הנשיאה כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד היו בידי המבקש. עמדתי זו באה לידי ביטוי באופן של הטלת הוצאות על המשיבה בישיבת קדם המשפט. באשר לבקשה לביטול החיוב בהוצאות שהוטל על המשיבה, אף כאן מקובלת עלי עמדת המשיבה כי ככל שהמבקש מעוניין היה להשיג על ההחלטה היה עליו לעשות כן בדרכים ובזמנים המותווים בדין. באופן בו הדברים נעשו לא מצאתי מקום לשנות את החלטתי בדבר הטלת הוצאות. 10. סוף דבר- נוכח כל האמור הנני מתירה למבקש להגיש תצהירים מטעמו המתייחסים לתביעה שכנגד בלבד בתוך 30 יום מהיום. 11. לאור התוצאה אליה הגעתי ומשהתקבלה הבקשה בחלקה בלבד - אין צו להוצאות. בית הדין לעבודהראיותסדר הבאת הראיותהיפוך סדר הבאת הראיות