קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מסמך חסר בהצעה במכרז: 1. העותרת השתתפה במכרז שפרסם המשיב מס' 1, לפיו נתבקשו הצעות לרכישת ערימות של עודפי חפירה והוצאתן מאיזור התעשייה ציפורית [להלן - "המכרז"]. משנפתחה תיבת ההצעות, הכריזה ועדת המכרזים של המשיב 1, כי המשיבה 2 הינה הזוכה. מבירורים שנערכו על ידי העותרת, הסתבר כי הצעתה נפסלה עקב העובדה שלא צורפה לה תעודת התאגדות כפי הנדרש בתנאי המכרז. 2. לטענת העותרת, לא היה מקום לפסול את הצעתה, שכן, היא צירפה תעודת התאגדות כנדרש, ומכל מקום, גם לו אכן נכונה קביעת ועדת המכרזים, הרי מדובר בפגם טכני גרידא שאינו מצדיק את פסילת הצעתה. לשיטתה, פגמים טכנים שאינם יורדים לשורשו של עניין ואינם פוגעים בכללי היסוד של שיטת המכרזים הציבוריים, לא יביאו לפסילת ההצעה. הואיל והצעת העותרת, לפיה הציעה תשלום של 11.10 ₪ למ"ק גבוהה מהצעת המשיבה 2, אשר הציעה תשלום של 10.99 ₪ למ"ק, הרי היה מקום להכריז עליה כזוכה במכרז. 3. נוכח האמור לעיל, הגישה העותרת את עתירתה זו שבפני, ובגדרה אף בקשה למתן צו ביניים. לאחר שנעתרתי לבקשה לצו ביניים וניתן צו ארעי, הסכימו בעלי הדין כי הדיון יערך לאלתר לגוף העתירה, וכך נעשה. 4. כאמור, טוענת המבקשת כי הצעתה היתה ההצעה הגבוהה ביותר, ועל כן, ראויה היתה להיות מוכרזת כזוכה במכרז. רק ביום 12.5.09, נתקבל אצלה מכתב, לפיו בישיבת הועדה מיום 6.5.09, הצעתה נפסלה וזאת ללא נימוק כלשהו. פרוטוקול הועדה לא נמסר לידה עד היום הזה, אולם, בשיחה טלפונית, נמסר למנהל העותרת על ידי נציג המשיבה מס' 1, כי ההצעה נפסלה עקב אי צירוף תעודת התאגדות. בטיעוניה, מפנה העותרת לפסקי דין שונים, בהם נקבעה ההלכה כי פגמים טכניים אשר אינם יורדים לשורש העניין ואינם פוגעים בכללי היסוד של שיטת המכרזים, לא יביאו לפסילת ההצעה. לטענתה, גם אם אכן שגתה ולא צירפה את תעודת ההתאגדות - חרף טענתה כי זו אכן צורפה - הרי מיתר המסמכים שצורפו על ידה להצעתה במכרז, ניתן היה לוודא כי אכן מדובר בחברה שהתאגדה ונרשמה כדין. עוד היא מוסיפה וטוענת, כי כל עוד נשמרת ההקפדה על עקרון השיוויון והמכרזים, ניתן לסטות מכללי המכרז ולאפשר את תיקונם של פגמים קלים שנפלו בהצעות. טענה נוספת שבפיה של העותרת הינה, כי הועדה לא נימקה כלל את ההחלטה לפסילת ההצעה. רק משיחת טלפון נודע לה הטעם לפסילת הצעתה. לשיטתה, חובת ההנמקה הינה חובה מהותית והפרתה מהווה פגם חמור בחובת ההגינות, השיוויון וניקיון הכפיים. טעמים אלה אף מחייבים את המשיב 1, לקבל את ההצעה הגבוהה ביותר. לועדת המכרזים נתונה סמכות רחבה לתקן טעויות חשבונאיות וטכניות שנפלו בהצעות השונות, וזאת אף בעצמה, ואף לברר פרטים שונים החסרים לה, על מנת לקבל תמונה שלמה על מכרזי המסמך שהוגשו לה על ידי המשתתפים. הועדה לא עשתה כל שימוש בשיקול הדעת המוקנה לה, ובכך חטאה לתפקידה. 5. המשיב 1 חוזר על הטענה, כי תעודת ההתאגדות לא צורפה למסמכי המכרז. לתמיכה בטענה זו, מצרף המשיב 1 את תצהירו של יו"ר ועדת המכרזים, שהינו סמנכ"ל שיווק וכלכלה, ממנו עולה כי עם פתיחת תיבת המכרזים, הוחלט לפסול את הצעת העותרת, הואיל ולא צורף לה העתק מתעודת ההתאגדות של העותרת. אף פרוטוקול ועדת המכרזים המצורף לתצהירו, מלמד כי אכן כך היו הדברים. לדעת המשיב 1, אין לומר על החלטתה של ועדת המכרזים כי הינה בלתי סבירה במידה קיצונית, שעה שתנאי הסף של המכרז קבעו כי צירוף תעודה זו הוא אחד התנאים להשתתפות במכרז. על כן, אל - לו לבית המשפט לעניינים מנהליים להתערב בהחלטתה זו ולהחליף את שיקול דעתה בשיקול דעתו. החלטתה עולה בקנה אחד עם הכללים אשר התפתחו לעת האחרונה בפסיקת בית המשפט העליון, אשר בחן עניניים דומים. בית המשפט העליון קבע כי אין מקום ליתן שיקול דעת גורף לועדות מכרזים בבחינת פגמים בהצעות. שכן, הדבר עלול, מטבע הדברים, לגרום "למדרון חלקלק שיצור אי ודאות ויפתח פתח להתדיינויות משפטיות שיקשו ויסרבלו את עבודת ועדת המכרזים". עמדתה של ועדת המכרזים הינה, כי מן הראוי לדקדק בתנאי המכרז, על פי הנחיות בית המשפט העליון, כאשר מציע שלא דיקדק בעמידה בתנאי המכרז, ישא בתוצאות התנהלותו זו. במקרה דנן, פסלה ועדת המכרזים את ההצעה בשל אי צירוף תעודת התאגדות, כפי הקבוע בתנאי המכרז. תנאים אלה הינם תנאים סבירים, ואין להתערב בהם. הועדה אינה מסוגלת, בנסיבות עבודתה, ללכת בדרך לה טוענת המבקשת, של בחינה דקדקנית של כל פגם ופגם בין אם המדובר בפגם של אי צירוף מסמכים או בצירוף מסמכים בלתי הולמים, מבלי שהדבר יפתח פתח להתדיינויות אין ספור גבי כל החלטה והחלטה מהחלטותיה. הועדה פועלת בהתאם להנחיות שפסיקת בית המשפט העליון, לפיה, לא ניתן להותיר בידי ועדות המכרזים שיקול דעת רחב, שכן הדבר פוגע בהתנהלותם היעילה כמתחייב בעבודת ועדות המכרזים, ויפתח פתח גדול מידי לפרשנויות, תוך הגדלת חוסר הודאות, השרירותיות, הפגיעה בשיוויון וקיפוחם של מציעים שדיקדקו במילוי תנאי המכרז. 6. המשיבה 2, אף היא מבקשת כי העתירה תדחה על הסף. לטעמה, לוקה העתירה בשיהוי ניכר. שכן, מאז החליטה ועדת המכרזים ביום 6.5.09, כי היא הזוכה במכרז, היא פעלה למימוש זכויותיה, תוך התקשרות בחוזים, אשר דרשו ממנה להוציא ממון רב מכיסה, וכן שילמה כספים בהתאם לתנאי המכרז. כבר בשלב זה אציין, כי תגובתה של המשיבה לא גובתה בתצהיר, אולם נוכח הנסיבות שהביאו לדיון המזורז בעתירה, ומבלי שניתנה הוראה על הגשת תגובה ערוכה בהתאם לתקנות, והסכמתם של הצדדים לדיון מיידי בעתירה, לא אדחה את תגובתה בשל סיבה זו. אף המשיבה 2, טוענת כי העותרת לא עמדה בדרישות שנקבעו בתנאי המכרז, ומשלא צירפה את המסמכים הדרושים, היא אינה רשאית להיכנס לבית המכרז. לטעמה, אין הדרישה לצירוף תעודת התאגדות, מהווה משום דרישה צורנית גרידא. המדובר בקביעת זהותו של הגוף המתקשר במכרז. על כן, הערפל או הספק שנוצר בקשר לזהות המתקשר, הינה דבר בסיסי וזכותו של מזמין העבודה או השירות לעמוד על דרישותיו. על כן, אין המדובר בפעם טכני אלא בפגם מהותי היורד לשורש העניין. מוסיפה המשיבה 2 ומציינת, כי בניגוד לדעת העותרת, הרי מן המסמכים האחרים שצירפה, אין לקבל תמונה ברורה. שכן, אישור רואה החשבון שצורף על ידה במסמכי המכרז, הינו מחודש נוב' 2006. אישור זה, כבר אינו רלוונטי לתקופת המכרז. על כן, יש לקבוע כי העותרת לא עמדה בתנאי הסף שהציב המכרז. עוד טוענת המשיבה 2, כי מכל מקום, לא היה על המשיב 1 לקבל את הצעתה של העותרת, וכי בחינת התוצאות הינה עניין לועדת המכרזים לעסוק בו, כמי שמומחיותה בעניין. במקרה שלפנינו, הפער בין הצעתה לבין הצעת העותרת, מגיע לכ- 5,000 ₪ בלבד. על כן, אין לומר כי פער זה מהווה משום שיקול מכריע לקבלת הצעת העותרת. 7. במהלך הדיון בפני, התנצחו בעלי הדין באשר לעובדות שונות, הנוגעות לאירועים שאירעו לאחר פתיחת תיבת המכרזים, והתווכחו ביניהם בסוגיה האם נמסרה הודעה טלפונית ולמי, באשר להעדר התעודה, וכן בסוגיית המצאת המסמכים מצד למשנהו, והעובדות אשר הביאו לשינוי מצבה של המשיבה 2 לרעה. לא מצאתי מקום לדון ברובן של מחלוקות עובדתיות אלה, אשר אינן נוגעות לסלע המחלוקת. השאלה אם משרדו של עורך דין או חברה פתוחים ביום א' או ביום שבת, אינה נדרשת לצורך הכרעה במחלוקת שלפנינו. עם זאת, נתתי דעתי לטענותיה של העותרת, לפיה הזדרזה המשיבה 2 ושילמה כספים בגין החוזה שעל פי המכרז והמשיכה בכך, חרף העובדה כי על פי תנאי המכרז, יכולה היתה לדחות תשלומים עד ליום 6.5.09. מנגד, אף לא התעלמתי מכך שהמשיבה מס' 2 החלה במימוש תנאי המכרז, כפי שראוי היה, מיד לאחר שקיבלה הודעה על זכייתה בו, וזאת עוד בטרם נודע לה על העתירה דידן. 8. איני סבור כי העותרת נקטה שיהוי, אשר יתפס כשיהוי המלמד על זניחת טענותיה. לעותרת נמסרה הודעה בכתב על דבר ההחלטה רק ביום 12.5.09. בו ביום, פנה פרקליטה למשיב מס' 1, הלין על כך כי ההודעה על אי זכייתה לא נומקה, והדבר רק הודע טלפונית, תוך דרישה לקבל את פרוטוקול הועדה, וכן דרישה שלא לממש את החלטתה. רק ביום 17.5.09 נתקבלה תשובה למכתב זה, ובעקבותיו הוגשה העתירה ביום 21.5.09, כאשר בגדרה הוגשה הבקשה למתן צו ביניים. אין ספק, כי התנהלותה של העותרת בקצב זה, אין בה כדי ללמד על זניחת טענותיה. שכן, זו פעלה באופן מיידי על מנת להביע את מחאתה כנגד תוצאות המכרז. עם זאת, אין להתעלם אף מכך שהמשיבה מס' 2 פעלה באופן זריז ויעיל, תוך שהיא נכנסת להוצאות נכבדות, וזאת קודם שידעה על ההליך דידן. הוצאות נכבדות אלה, וכן התקשרותה של המשיבה 2 בחוזה - המבוסס על תוצאות המכרז - עם לקוח אחר, הביאו לשינוי מצבה לרעה. שינוי מצב זה, אף הוא יובא בחשבון בין שיקולי, בבואי להחליט בתוצאות עתירה זו, נוכח מאזן הנוחות שבין בעלי הדין. 9. החלטתי לדחות את העתירה. פרוטוקול ועדת המכרזים ברור וחד משמעי. לפי פרוטוקול זה, לא נמצאה במעטפת ההצעה שהגישה העותרת, תעודת התאגדות. עיון במסמכי המכרז צפ/2009/ 19 מעלה, כי המשיב העלה מספר מועט של תנאי סף להשתתפות במכרז. ביניהם נאמר בסעיף 1.ג לנספח א' למכרז, כלדקמן: "מציע שהוא תאגיד, יצרף להצעתו העתק מתעודת הרישום של התאגיד וכן אישור רו"ח/עו"ד בדבר המוסמכים לחתימה בשם התאגיד". כאמור, העותרת לא עמדה בתנאי סף זה. אף יש רגליים לטענתה של המשיבה 2, כי אישור רואה החשבון שצורף אינו עדכני ואין לדעת האם הוא משקף את מעמדה של העותרת וזכויות החתימה בה. עם זאת, משלא התייחסה ועדת המכרזים לסוגיה זו, אף אני לא אתייחס אליה. איני מקבל את טענת העותרת כי דרישת צירוף תעודת ההתאגדות, הינה דרישה טכנית גרידא. תעודת ההתאגדות מלמדת על אישיותו המשפטית של המציע. משעמד בעל המכרז על דרישת צירופו של מסמך זה, הרי לא היה כל קושי לצרפו להצעה. העדרו של המסמך אכן יוצר אי בהירות באשר לגוף המציע והמתקשר על פי המכרז. משלא נמצא מסמך זה בין מסמכי המכרז, בעת בדיקת ההצעות, אין ועדת המכרזים רשאית לנהוג על פי תקנה 20 [ג] לתקנות חובות המכרזים התשנ"ג - 1993 כטענת ב"כ העותרת. תקנה 20 [ג] מתייחסת אך ורק לטעויות סופר או טעויות חשבונאיות, אשר עולות, מינה וביה, על פני המסמכים, כאשר אין ספק באשר לעובדה כי מדובר בטעויות גרידא. תקנה 20[ד] מתייחסת להצעות חסרות מוטעות ומבוססות על הנחות בלתי נכונות אלא אם החליטה הועדה אחרת מטעמים שירשמו בפרוטוקול. אמנם תקנה זו מקנה שיקול דעת לועדה, אולם שיקול דעת זה הינו צר ומצומצם, כאשר על פי הפסיקה אין לעשות בו שימוש, שעה שמדובר בפגם מהותי. ראה למשל עע"מ 10785/02 חברת י.ת.ב בע"מ נ' מדינת ישראל פ"ד נח [1] 897 [2003]: "רק במקרים נדירים, כאשר האופי ה"טכני" של הפגם ברור וגלוי מנסיבות העניין, כאשר מדובר בפליטת קולמוס, כאשר מדובר בטעות בלתי משמעותית של חישוב וכיוצא באלה, טענות של פגמים בלתי משמעותיים שניכר על פניהם שנפלו בתום לב, וכאשר ניתן לקבוע כי הפגם הנדון אינו מסכל את מטרת הערבות, ותיקונו אינו עומד בסתירה לעקרון השוויון, התחרות ההוגנת וטוהר המידות במכרזים, ניתן להכשיר את הפגם". וראה גם בהמשך עעמ 5022/06 ויספיש נ' מינהל מקרקעי ישראל, פורסם באתר נבו ביום 15.4.08. בעע"מ 5853/05 אחים כלדי נ' רכבת ישראל, , עמד בית המשפט העליון על הגישה הראויה להינקט על ידי ועדות המכרזים, ועל שיקולי ההקפדה והדייקנות אשר אמורים לאפיין את גישתן. "לתורת המכרזים יפה גישת בית שמאי. אין מנוס, שמירה קפדנית ודקדקנית על כללים ברורים ואחידים היא ערובה לקיום העקרונות המהותיים של שוויון והגינות המכרז, להגברת אמון הציבור בשיטת המכרזים, למאמץ לנעילת דלתי השחיתות ולשינוי היחס המקל ראש, לעיתים, בדרישות המכרז מצד חלק המציעים...." גם אם אין המקרה דנן מתאים לפסילת המכרז, עדיין יש אף בו כדי ללמד על חשיבות ההקפדה, ואידך זיל גמור". 10. העותרת מפנה לפסקי דין רבים, בהם מצא בית המשפט מקום להכשיר הצעות במכרז, חרף תקלות שנפלו בהם. עיינתי בכל פסקי הדין אחד לאחד. לא מצאתי בהם התאמה למקרה שלפנינו. בישיבת היום הציג בפני ב"כ העותרת, עו"ד חאיק, פסק דין נוסף שיצא מעם קולמוסו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל -אביב בעמה 1203/02 רמט בע"מ נ' ועדת המכרזים של עיריית תל-אביב, פמ סב 865. באותו עניין, קבע בית המשפט המחוזי בתל-אביב כי אמות המידה להבחנה בין פגם מהותי לבין פגם טכני, נבחנות על פי מידת הפגיעה בעקרון השיוויון. כאשר אי צירוף אישור הינו פגם טכני שאינו מקנה יתרון כלשהו לצד, הרי אין לומר כי נפגע עקרון השיויון. דברים אלה עומדים כיום בסתירה לפסיקתו המאוחרת של בית המשפט העליון, עליה הצביעה באת כוח המשיב 1. זו האחרונה צודקת בהפנותה לפסקי הדין שניתנו לאחרונה בעעמ 6090/05 ו- עעמ 2696/06. בעעמ 2696/06, מדינת ישראל נ' רמי ג'מיל חרכוש, , קבע כב' השופט רובינשטיין את הדברים הבאים: "נוסף את אלה: תורת המכרזים, במציאות של מכרזים רבים ברשויות וגופים שונים, גדולתה בפשטות יישומה, ללא צורך בפרשנות כל מקרה. לא נאמר כי לא ייתכנו, במציאות אנושיםת, חריגים כלשהם - המערער ציין לעניין זה תקלות בועדות המכרזים, ואכן אין מגישי הצעות צריכים להיות ניזוקים מתקלתה של הרשות. אולי חריג אחר - ואני מותיר זאת בצריך עיון, הוא כוח עליון מוכח, בטרם נפתחו המעטפות, וכמובן כל מקרה ייבדק לנסיבותיו. אך החריג יהיה חריג שבחריגים, שכן לשון התקנה ברורה, ונימוקה עמה, כדי למנוע "מדרון חלקלק". התרת הרצועה ולוא במעט, ראשיתה מצער ואחיריתה אינה ידועה, וראוילהימנע מ":מצבי פרשנות", שהדיון היצירתי יוסיף עליהם כהנה וכהנה, ונמצאנו מכבירים התיידנות. ראו גם עע"מ 7799/05 יהלומית פרץ נ' מדינת ישראל [טרם פורסם] . אוסיף, כי בעוונותינו הרבים, לטעמי גם אותם "פגמים בעלי אופי טכני שאינם יורדים לשורשו של עניין", שעליהם אמר השופט ברנזון בשעתו בבג"צ בן יקר נ' המועצה האזורית באר טוביה, פ"ד כט [2] 707, 711 כי לא יגרמו בהכרח לפסילת הצעה, יש לפרשם בצמצום. חוששני כי יצר לב האדם מחייב זאת. כב' השופט רובינשטיין התייחס לדברים שנאמרו על ידו בחוות דעת נפרדת בעעמ 6090/05 מ.ג.ע.ר מרכז גבייה ממוחשבת בע"מ נ' מי נתניה [2003] בע"מ, . בפסק דין זה העיר כב' השופט רובינשטיין, כי אין מקום להקל בפורמליות של דיני המכרזים. לטעמו, מן הראוי להקפיד על קוצו של יוד במילוי דרישות המכרז. אי עמידה על הקפדה זו, עלולה לפתוח פתח נרחב למחלוקות וחוסר בהירות, שאין מקומם במסגרת זו. על כן, הוסיף הוא לדעת הרוב את הדברים הבאים: "פשיטא הוא, כי ככל שיוותר כר מועט יותר ל"פרשנות יצירתית" של תנאי מכרז, כן ייטב לשוויון, להגינות, ולעשיית צד ק עם כולי עלמא. הותרת מרווח לפרשנות בענייני מכרזים משמעה, כפי שציינה חברתי בפרשת א.ג.י, חוסר יעילות וביטול זמן בועדות המכרזים, דיונים שיפוטיים לאחר מכן, וכיוצא בזה; ולא למותר לציין כי כל ההתדיינויות הללו עולות ממון רב לקופות הציבור וגם לצדדים אחרים. ולא אלה בלבד, אלא גם - ובל אחטא בשפתי - במכרז הנתון לפרשנות פתוח פתח לשאלות של טוהר המידות [אין הדברים נאמרים כלפי העניין שבפנינו כשלעצמו]. כל אלה נאמרים כמשקל - נגד לנטייה הרווחת לעיתים להקל ראש בפורמליות של מכרזים, ובדרך כלל הקלת הראש תהא כשהיא נוחה למקל הראש ומשיגה לו יתרון. אשר על כן, לדידי על מגישי הצעות במכרזים לבדוק בשבע עיניים אם מילאו אחד לאחד את התנאים למינהם, ובבוא ועדות המכרזים לדון בהם, גישתן צרירה להיות קפדנית. אשר להבחנה בין פגמים "מהותיים" ו"טכניים", זו אינה פשוטה כידוע ויש בה פתח לפלפולים לא מעטים שחכמי הישיבות השוקדים יום ולילה על תלמודם לא היו בוראים כמותם. חברתי מציינת בדין, כי השאלה האמיתית היא "האם הפגם שנפל הינו מסוג הפגמים המצדיקים ביטול ההצעה או לאו", וככל שימעטו פגמים כן ימעטו שאלות. לעניין זה יש לזכור כי חברי ועדות המכרזים על פי רוב אינם משפטנים; ייעוץ משפטי צמוד הוא נחוץ, אך גם הוא עלול לעמוד חסר אונים בנסיבות של הצורך להחליט על אתר. כמובן יהיו מקרים שפגם יהא זניח בגדרי השכל הישר, או יימצא כדי כך בתוך המובן מאליו, שלא יהא מקום לפסולת בגינו; אך מקרים אלה הם לדעתי החריג שבחריג, והכלל הוא כי פגם הוא פגם ותוצאותיו עמו. אם לא כן, במציאות הישראלית, שאן צריך להכביר עליה מלים, יש חשש לא מבוטל למדרון חלקלק, ופתח שהוא "כחודה של מחט" עלול להיפתח כפתח "שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו". [שיר השירים רב, ה']. אין לי אלא, עם כל הצניעות והענווה, לצרף דעתי לדברים אלה. גם במקרה שלפנינו היה על העותרת לבדוק, בשבע עיניים, את הצעתה ולדקדק בכל תו ותג שבה. אין המדובר בדרישה זניחה המסתתרת לה אי שם בין תנאי המכרז, אלא באחת משלוש דרישות הסף העיקריות של המכרז. כפי שקבעתי לעיל, המסמך האמור נדרש לצורך בחינת אישיותה המשפטית של המציעה. על כן, משחדלה העותרת, ולא דאגה לצרף מסמך, אשר צירופו מהווה תנאי סף להשתתפות במכרז, אין לה להלין, אלא על עצמה. איני מקבל את הטענה כי על ועדת המכרזים היה לחקור ולחפש בעצמה מסמכים וראיות באשר לאישיותה המשפטית של העותרת. כאמור, על ועדת המכרזים לנקוט בגישה קפדנית. הבחנה בין פגמים מהותיים וטכניים, אינה הבחנה פשוטה, כפי שראוי שתעשה על ידי הועדה. על כן, הקלת ראש באי מילויים של תנאים, הנתפסים על ידי המציע כתנאים פורמלים גרידא, עלולה לפתוח פתח לפילפולים לא מעטים וליצור עמימות וחוסר ודאות בכל הקשור לדיני המכרזים. 11. במקרה שלפנינו, לא נמצא לי אף כי נתקיימו נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, אשר יצדיקו שימוש בסמכויותיה החריגות של הועדה לאשר זכייה במכרז חרף הפגמים שנפלו בהצעה. לעניין זה, מסכים אני עם המשיבות כי הפער הזניח שבין שתי ההצעות, אינו מצדיק עשיית שימוש בסמכות כה חריגה. אף מסכים אני עם ב"כ המשיבה 2, כי יש להביא בין שיקולי בית המשפט את שיקול הנזק הכבד אשר יגרם למשיבה 2 אם זכייתה במכרז תבוטל. כפי שראינו, המשיבה 2 נכנסה להוצאות ניכרות ואף התקשרה בחוזה אשר ביטול זכייתה במכרז, עלול להביא להפרתו. על כן, מאזן הנוחות, שהינו שיקול בין שיקוליו של בית משפט זה, אף הוא נוטה, בנסיבות שלפנינו, לצד דחיית העתירה. 12. סוף דבר, נוכח האמור לעיל, אני מחליט לדחות את העתירה. העותרת תשלם לכל אחד מן המשיבים בנפרד הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,500 ₪. מכרזמסמכים