עונש על עבירות מין במשפחה (ניסיון אונס ומעשה סדום)

קראו את גזר הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גזר דין בעבירות מין במשפחה: הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בכתב האישום המתוקן המייחס לו עבירות מין במשפחה- ניסיון למעשה אינוס, מס' עבירות לפי ס' 351 (א) בנסיבות המנויות בס' 345(א)(3)+ ס' 25 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"); עבירות מין במשפחה- ניסיון למעשי סדום- מס' עבירות לפי ס' 351 (א) בנסיבות המנויות בס' 347 (ב)+ ס' 25 לחוק העונשין; עבירות מין במשפחה- מעשים מגונים- מס' עבירות לפי ס' 351(ג)(1) בנסיבות המנויות בס' 348(א) בנסיבות המנויות בס' 345 (א)(3) לחוק; עבירות מין במשפחה- מעשים מגונים בפני קטין- עבירה לפי ס' 351(ג) לחוק. הנאשם, יליד 1988, הינו אחיה של המתלוננת, ילידת 11/10/01. עובדות כתב האישום המתוקן מלמדות, כי בחודש 9/07, הנאשם השכיב את המתלוננת על גבה במיטת אמם, שכב עליה והזיז את גופו, חרף תלונותיה שכואב לה, עד שהגיע לסיפוק מיני. זמן קצר לאחר מכן ב-11/07, עת שהו הנאשם והמתלוננת בחדרו של הנאשם, צווה הנאשם על המתלוננת להסיר את בגדיה בפלג גופה התחתון, הסיר את בגדיו בפלג גופו התחתון, השכיב את המתלוננת על גבה וניסה ללא הצלחה להחדיר את איבר מינו לאיבר מינה. לאחר מכן, סובב הנאשם את המתלוננת על בטנה וניסה להחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של המתלוננת, אך שוב ללא הצלחה. לאחר מכן, השכיב הנאשם את המתלוננת על איבר מינו והזיז את גופה עד שהגיע לסיפוק מיני. לבסוף חדל הנאשם ממעשיו לאחר שאחד מבני המשפחה ראה אותם. במהלך האירוע ביקשה המתלוננת מהנאשם להפסיק, הנאשם הפסיק לרגע קט את מעשיו אך במהרה שב לבצע את זממו במתלוננת. בתאריך 23.4.08, בשעות הבוקר, הנאשם צווה על המתלוננת להביא שמיכה מחדר השינה לסלון, המתלוננת הביאה את השמיכה, הנאשם ציווה עליה לשבת איתו על הספה ונישק את המתלוננת לשם גירוי מיני.או אז, נשכב הנאשם על גבו, ציווה על המתלוננת לשבת עליו ולהניח ראשה על כתפו וכך עשתה המתלוננת, הנאשם כיסה את שניהם בשמיכה, הסיר את מכנסיה ותחתוניה של המתלוננת וכן את מכנסיו ותחתוניו וניסה ללא הצלחה להחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של המתלוננת. לאחר מכן, הנאשם הרים את המתלוננת, הושיבה על איבר מינו וניסה להחדיר את איבר מינו לאיבר מינה, הנאשם הזיז את המתלוננת קדימה ואחורה עד אשר הגיע לסיפוק מיני. מעשים אלו בוצעו בפני דודו של הנאשם ואחיו הקטין (כבן 9 שנים). במעשים אלו גרם הנאשם למתלוננת לכאבים. לאחר מתן הכרעת הדין הוגשו תסקיר שירות המבחן וחוות דעת של המרכז להערכת מסוכנות. על פי התרשמות המרכז להערכת מסוכנות, עסקינן בעבריין מין רצבידיסט שהחל לבצע עבירות מין מגיל 15 לאחר שנפל קורבן לתקיפה מינית בפנימייה בה למד, לעיתים ביצע מעשים שונים כלפי אותו קורבן במהלך תקיפה אחת. הנאשם בעל הפרעת אישיות עם קווים אנטיסוציאליים ואישיות לא בשלה, בעל רמת אינטליגנציה נמוכה, דימוי עצמי וגברי נמוכים מאוד, מפגין התנהגות אימפולסיבית ואלימה כלפי עצמו וכלפי אחרים, בעל סף גירוי ותסכול נמוכים ביותר, בעל דחפים מיניים מוגברים ונעדר יכולת לדחות סיפוקים עד כי אינו נרתע מביצוע עבירות אף בנוכחות אחרים וכן במקומות ציבוריים. לאורך חייו, לא השתלב ה נאשם לאורך זמן במסגרות לימודים או תעסוקה ולא ניהל מערכת יחסים זוגית. בעברו ניסיונות אובדניים, כיום מוגדר בשב"ס כבעל סיכון אובדני לא מיידי (אסיר השגחה רמה ב'). הנאשם אינו מבין את חומרת מצבו, הוריו עומדים מולו חסרי אונים ומתקשים להוות בעבורו דמויות חינוכיות וסמכותיות, מה גם שמדובר במשפחה דיספונקציונלית, בה דפוסי התקשורת וההתמודדות רוויים באלימות. הנאשם לוקח אחריות חלקית על מעשיו תוך שימוש במנגנוני הגנה מסוג מינימליזציה וייחוס הדדיות. הנאשם אמנם הביע מוטיבציה לטיפול אך, להתרשמות המרכז להערכת מסוכנות, עסקינן במוטיבציה חיצונית מהפה לחוץ. נוכח כל האומר לעיל, הוערכה מסוכנותו המינית של הנאשם כגבוהה. בענייננו של הנאשם הוגש תסקיר שרות המבחן מיום 3.5.09 ואין זה התסקיר הראשון נוכח עברו הפלילי. התסקיר מלמד על נאשם רווק, בן 20, המתגורר בבית הוריו וטרם מעצרו לא עבד אלא ימים ספורים בלבד במקומות עבודה שונים. הנאשם אובחן כסובל מדיכאון ללא סימנים אובדניים ומהפרעת אישיות אנטי סוציאלית, ללא פסיכופתולוגיה מז'ורית, כמו גם מהפרעת הסתגלות ונראה כי סובל אף מלקות למידה וקשיי קשב וריכוז, הוגדר ע"י שב"ס כעצור במצוקה נפשית. הגורמים המאבחנים סברו כי מקור קשייו בעיקרו אורגני ומשולב עם חסכים סביבתיים והעדר טיפול הולם. להתרשמות שרות המבחן, הנאשם בעל דימוי עצמי נמוך ביותר, גדל במשפחה בעייתית בתחושות של בדידות מתמדת וניכור מהסובבים אותו, בילדותו, היו הוריו עסוקים במאבקים ביניהם עד כי הנאשם נטל על עצמו משימות הוריות רבות, אימו ריצתה עונש מאסר בפועל בגין אלימות כלפי ילדיה. מגיל צעיר שולב הנאשם במסגרת החינוך המיוחד ונדד בין מסגרות שונות בשל בעיות לימודיות וחברתיות, כמו גם בעיות הסתגלות; הנאשם מסר כי היה קורבן להתעללות מינית ולפגיעות אחרות מצד חבריו לפנימייה ולאירועים אלו קושר את התנהגותו הבעייתית, מתאר התנהגות מינית חסרת עכבות בילדותו הכוללת התחככות וגירוי מיני במקומות ציבוריים; בעל אינטליגנציה וכוחות נפש דלים להתמודדות במצבי לחץ במשבר, או אז מגיב באימפולסיביות ובאלימות כלפי עצמו וכלפי האחר; בעל שיפוט לקוי, נוקשה בעמדותיו ומתקשה להתבונן באופן ביקורתי על עצמו; בעל דחפים עזים לנהוג באופן מיני אף כלפי זרים והוא חסר עכבות. הנאשם הינו קורבן ומקרבן בו זמנית. במהלך השנים פיתח הנאשם מנגנון להתמודדות עם מצבים קשים באמצעות פנטזיות של כוח ואלימות וכי אלמנט של כוח והפחדה הוא נושא משמעותי בחייו. הנאשם מודה בביצוע המיוחס לו ולוקח אחריות על מעשיו, אותם תולה בדחפים עזים שלא הצליח לעכבם. הנאשם ציין כי המתלוננת לא התנגדה וכי לא ייחס כל משמעות לכך שביצע את העבירות בנוכחות אחרים. שרות המבחן התרשם מהתייחסות שטחית וקונקרטית של הנאשם למעשיו הקשורה לחוויות של אלימות בילדותו, מניתוק רגשי וחוסר אמפטיה למתלוננת ומרמת דחפים מיניים חזקה שהנאשם מתקשה לרסנה. כיום הביע הנאשם רצון להשתלב במסגרת טיפולית, לאחר שבעבר סרב והכחיש כל בעייתיות, אלא ששירות המבחן התרשם כי ההכרה בבעייתיות נתונה לתנודות וכי אין בנמצא מסגרת טיפולית שיש בה לאיין את מסוכנותו. בנסיבות אלו, לא בא שרות המבחן בהמלצה טיפולית. בד בבד, המליץ שירות המבחן על ענישה ממשית ומרתיעה בצד שילובו במסגרת לטיפול בעברייני מין הפועלת בכלא "איילון" תוך שציין כי ההשתלבות בטיפול שכזה מותנית ביתרת מאסר מינימאלית של שנה וחצי. כראיות לעונש הגישה ב"כ המאשימה את גיליון ההרשעות של הנאשם (ת/1) וכן כתב האישום שהוגש נגדו במסגרת ת"פ (קרית גת) 112/04, לרבות פרוטוקול הדיון וגזר הדין בתיק (ת/2). מסתמא, כי הנאשם הורשע בעבירות של מעשה מגונה באדם, מעשה מגונה בחבלה ומעשה מגונה בקטינה שלא מלאו לה 14 שנים; ביום 7.9.05 הושתו על הנאשם עונש מאסר בן 6 חודשים שירוצה בעבודות שרות ו12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יבצע עבירות מין מכל סוג שהוא. בטיעוניה לעונש, עמדה המאשימה על חומרתם של המעשים בהם הודה הנאשם ועל השלכותיהם על קורבן העבירה. עסקינן בעבירות מין אותן ביצע הנאשם בהיותו בן 19 באחותו בת ה-6.5, בתוך כותלי ביתם ובנוכחות אחרים; יש במעשים אלו, שבוצעו לא אחת ולא שתיים, בתוך ביתה, המשמש כמבטחה של הילדה וכל שכן עת מבוצעות הן ע"י אחיה ואין בנוכחות אחרים כדי להצילה, כדי לפגוע קשות בתמימותה של המתלוננת ובתחושת הביטחון שלה. יתר על כן, מדובר במעשים אכזריים לכשעצמם אותם ביצע הנאשם חרף שהקורבן, אחותו, ילדה קטנה, התלוננה על כאבים חזקים. מעבר לכך, אין זה מפגשו הראשון של הנאשם עם מערכת המשפט בשל ביצוע עבירות מין. הנאשם הורשע בהיותו קטין בביצוע עבירות מין בארבע מתלוננות, שהתאפיינו בהתנפלות כוחנית על נשים ונערות זרות לו, תוך כדי הליכתן ברחוב. ב"כ המאשימה הדגיש כי הנאשם נידון, בין היתר, למאסר על תנאי בן שנה שהינו חב הפעלה וטען, כי לא היה בעונש שריצה ולא בהליכים הטיפוליים, ובכלל זה מעון נעול והוסטל, כדי להרתיע את הנאשם, מה גם שלא היה בתקופת מעצרו הממושכת בתיק זה כדי להביא לשינוי אמיתי בהתנהגותו כמו גם בגישתו כלפי קורבנותיו. הנאשם אינו מביע חרטה אמיתית והמוטיבציה שלו לטיפול חיצונית בלבד ונובעת מניסיון להפיק רווחים אישיים. עיון בהערכת המסוכנות ובתסקיר מלמד על מסוכנותו הגבוהה של הנאשם ועל גישתו ש"אם זה לא ילך בטוב זה ילך בכוח", צרף לכך את השילוב בין דחפים מיניים מוגברים ובין העדר יכולת לדחות סיפוקים ולמד כי הנאשם מהווה סכנה של ממש לציבור. מטרת הענישה, בין היתר, להרחיק את הנאשם מהחברה על מנת להגן עליה מפניו. מעבר לכך, ראוי למנוע את שובו של הנאשם לביתו על מנת להגן על המתלוננת. אשר על כן, ביקש ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר ממושך ובד בבד להורות על הפעלת עונש המאסר על תנאי העומד כנגד הנאשם במצטבר לכל עונש אחר. בטיעוניו לעונש, ביקש ב"כ הנאשם להבהיר ולהדגיש כי הנאשם מוגבל מאוד הן בתפיסתו השכלית והן ביכולתו הרגשית. הנאשם, בחור צעיר, נפל קורבן לתקיפה מינית בילדותו, סבל מהזנחה של שנים רבות וארוכות, ביצע מספר ניסיונות אובדניים וסובל מקושי עצום לחיות וכל שכן לחיות עם עצמו. הנאשם הודה בכל מעשיו ויש לייחס את היעדר השינוי בהתנהגותו ובדפוסי חשיבתו של הנאשם לכך שטרם קיבל טיפול הולם. ב"כ האשם טען כי מטרתה של הענישה אינה דווקא להרחיק את הנאשם מהחברה אלא להחזירו לחברה כאדם משוקם, בייחוד עת עסקינן במשפחה אחת החובקת הן את הנאשם והן את הקורבן והיא קרועה ושסועה. ב"כ הנאשם ביקש את התחשבות בית המשפט בעובדה שהנאשם בגר אך עתה אלא שמבחינה נפשית, רגשית ושכלית, עודנו קטין ואין ביכולתו להטיב ולהבין את מלוא המשמעות של מעשיו. בנסיבות אלו, ביקש ב"כ הנאשם מבית המשפט להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל למשך שנה וחצי, וזאת בכדי לאפשר את השתלבותו במסגרת טיפול בעברייני מין בשב"ס. הנאשם ביקש שלא לומר דבר. דיון הנאשם הורשע על יסוד הודאתו במסכת של עבירות מין אותן ביצע באחותו בת ה- 6.5 שנים בבית הוריהם, שם התגוררו יחדיו. המערער הורשע בהיותו קטין בעבירות מין אותן ביצע בנשים ובנערות זרות והושם במעון נעול אלא שבכך לא היה כדי להחזירו למוטב. הנאשם נתן דרור ליצרו תוך שהוא בוחר לו את המטרה הזמינה והחלשה ביותר באותה השעה, אחותו הקטינה. הנאשם ניסה מספר פעמים לאנוס את המתלוננת ולבצע בה מעשי סדום ומשלא הצליח, הסתפק בביצוע מעשים מגונים עד אשר הגיע לסיפוקו. משנה חומרה נודע למעשיו עת לא נתן ליבו כלל ועיקר לנוכחותם של אחרים בשעת ביצוע העבירות, וכל שכן לא לנוכחותו של אחיו בן ה-9 שנים באירוע האחרון מיום 23.4.08, עת כל מעייניו היו נתונים אך ורק לפורקן יצריו. אין המדובר במעידה חד פעמית אלא במעשים שבוצעו לאורך זמן וחרף תלונותיה החוזרות ונשנות של המתלוננות על כי הינו מכאיב לה והפצרותיה שיחדל, אמנם הנאשם עצר בשני מקרים לרגע קט להרהר בתלונותיה אלא שבמהרה המשיך בשלו. בכל אלו יש כדי להצביע על מסוכנותו הגבוהה של הנאשם ועל ההכרח לנהוג בו במידת הדין ולהרחיקו מהחברה, ובייחוד מביתו ומהמתלוננת, לתקופה ארוכה. זאת ועוד, כעולה מתסקיר שרות המבחן ומדו"ח הערכת המסוכנות, הנאשם סובל מהפרעת אישיות אנטי סוציאלית ובעל דחפים מיניים מוגברים בצד חוסר יכולת לדחות סיפוקים, שילוב שהביאו בעבר לבצע עבירות מין אף בנוכחות אחרים ו/או במקומות ציבוריים. הנאשם סיגל לעצמו מנגנון של כוח ואלימות ככלי להתמודדות עם מצבים קשים בחייו תוך שהוא מפעיל מנגנוני הגנה להפחתת אחריותו למעשי האלימות בהם נקט. מה גם שאין בכוחה של משפחתו לסייע בידו לשקם את חייו, כעולה מדו"ח הערכת המסוכנות. בנסיבות אלו, מסוכנותו של הנאשם הוערכה כגבוהה ושירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בענייננו תוך שהמליץ על ענישה ממשית ומרתיעה בצד שילובו במסגרות טיפול בעברייני מין. נפשה של המתלוננת מטבע הדברים פצועה ושסועה, כמו גם נפשו של אחיה בן ה-9 אשר צפה בנאשם עת ניסה לבצע בה מעשה סדום ללא הצלחה, ואחר כך מנסה לאנסה בלא הצלחה ולאחר מכן מבצע בה מעשים מגונים עד לסיפוקו המיני. אכן בענייננו לא הוגש תסקיר קורבן אך חומרת המעשים זועקת. המתלוננת נפגעה בתוך כותלי ביתה ע"י אחיה אשר שמה בו, מיניה וביה, את מבטחה, אף לעיני אחדים מבני הבית אשר ראו את מעשי הנאשם בה ולא הביאו להפסקתם, כך אין תמה שאיבדה המתלוננת את תומתה ותמימותה ויידרש לה זמן לא מועט למצוא מנוח לנפשה (ראה למשל: ע"פ 3648/04 פלוני נ' מ"י (, 18.5.05)). דא עקא, הנאשם טרם השכיל להפנים את חומרת מעשיו ואת פגיעתו בנפשם של קורבנותיו- המתלוננת בענייננו, לרבות האח הקטין ומתלוננות בעבירות קודמות. בית המשפט העליון הביע לא אחת את שאט נפשו מעבירות המין המבוצעות בחיק המשפחה ואת חובתו של בית המשפט להגן על הקטינים ולהוקיע את הנאשמים בעבירות אלו באמצעות ענישה חמורה והולמת שיהא בה כדי להשיג את מטרות הגמול וההרתעה שבענישה. אל לה לחברה להסכין עם פגיעה חמורה בגופן ובנפשן של קורבנות עבירות מין, בעיקר עת מבוצעות הן לאורך זמן ולא ניתן לעמוד על מלוא השלכותיהם על נפש הקורבנות, ולהוקיע את עבריין המין ולבודדו מהחברה לתקופה ארוכה (ראה למשל: ע"פ 9902/04, פלוני נ' מ"י (, 24.5.07); ע"פ 8001/00, 7657 מחג'נה נ' מדינת ישראל, )). חומרה יתרה יש לראות בעבירות אלו, עת מבוצעות הן בקטינים במסגרת התא המשפחתי, לאחר שבן משפחתו, מי ששמו בו את מבטחו, בגד באמון שניתן בו (ע"פ 5607/02, פלוני נ' מדינת ישראל, ; ע"פ 2485/00, פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(2), 918). וכפי שנקבע: "עבירות מין במשפחה הן מן החמורות בקשת העבירות, ובמיוחד כך, כאשר הן מתבצעות כלפי קטין חסר ישע ולאורך תקופה ארוכה של שנים. הנזק הכבד לקורבן, שלרוב אינו בר-תיקון, מחייב החמרה בדין כאמצעי גמול והרתעה..." (ראה ע"פ 2485/00 האמור לעיל, בעמ' 932). לקולא יש לשקול את הודאתו של הנאשם שבכך חסך זמן שיפוטי יקר וחסך את עדותה של המתלוננת, את המשמעות הרבה שיש להודאתו עבור המתלוננת, את העובדה כי ביצע את המיוחס לו ללא אלימות ואת נסיבותיו האישיות. נסיבות חייו של הנאשם אינן קלות, הנאשם סבל מילדותו מהפרעת אישיות ומקשיי קשב וריכוז אשר נזנחו ולא טופלו, כך נדד בין מסגרות שונות ובעיותיו החברתיות והאישיות הלכו והתעצמו, מה גם שהנאשם גדל בסביבה משפחתית אלימה ושאינה תומכת ויתר על כן, נפל בצעירותו קורבן לתקיפה מינית בפנימייה בה למד. אלא שאין בכל אלו כדי להטות את כפות המאזניים לטובתו של הנאשם בהיעדר כל הפנמה של מעשיו, מה גם שהמוטיבציה לטיפול אותה הפגין הנאשם נובעת לדעתם של הגורמים המטפלים מרצון להפיק רווחים משניים ואין היא נאמרה אלא מן הפה אל החוץ. אשר על כן, ולאחר ששקלנו את נסיבות העניין וטענות הצדדים, הננו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל בן 9 וחצי שנים בניכוי ימי מעצרו מיום 23.4.08. כמו כן, מופעל עונש מאסר על תנאי שהושת על הנאשם בת.פ (קרית גת) 112/04, מיום 21.9.05, שהינו חב הפעלה, לתקופה של שנה, חציה במצטבר וחציה בחופף, כך שבסה"כ ירצה הנאשם עונש מאסר בפועל בן 10 שנים, בניכוי ימי מעצרו. מאסר על תנאי בן שנתיים והתנאי הוא שלא יבצע עבירת מין שהיא פשע במשך 3 שנים מתום ריצוי עונש המאסר בפועל. זכות ערעור תוך 45 ימים מהיום. עבירות מיןמשפט פלילי