ערעור על פיטורי עובד שחשף התנהלות בלתי תקינה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על פיטורי עובד שחשף התנהלות בלתי תקינה: סגנית הנשיא נילי ארד המבקש עתר לבית הדין האזורי בתל-אביב-יפו (השופטת נטע רות ונציג הציבור מר גיורא בשור, בש"א 5301/09 עב 7175/09) למתן צווים זמניים לביטול פיטוריו מעבודתו במשיב (להלן גם: מפעל הפיס) ; להורות על השבתו לעבודה לתפקידו עובר לפיטוריו או לתפקיד אחר; ולאסור על מפעל הפיס לאייש את תפקידו עד להכרעה בתיק העיקרי. בית הדין האזורי דחה את הבקשה ומכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. רקע עובדתי 2. המבקש הועסק במפעל הפיס החל מחודש מרץ 1998 עד לפיטוריו ביום 20.5.2009. בתקופה שבין 1.8.2003 עד 29.1.2009 שימש המבקש בתפקיד אב בית בבנין מפעל הפיס באָזוּר (להלן גם: הבניין). במסגרת תפקידו, היה אחראי על טיפול בבעיות תחזוקה במבנה. בנוסף היה אחראי בקרה על תיקון ליקויי תחזוקה וניקיון על ידי ספקים ונותני שירותים, ובהם חברת צוות 3 ניקיון ושירותים כלליים בע"מ (להלן גם: צוות 3) שסיפקה למפעל הפיס שירותי ניקיון בבניין. במסגרת תפקידו זה, היה המשיב אחראי על מילוי משובים תקופתיים הנמסרים לצוות 3 בהם דווח על שביעות רצונו ממתן שירותיהם לאתר המפעל באזור. 3. במהלך שנת 2007 נודע כי מאז שנת 2003 מועסקת בתו של המבקש על ידי צוות 3 בבניין, בניגוד לנוהל העסקת קרובים במפעל הפיס (להלן: הנוהל). במכתב מיום 28.11.07 נמסר למבקש סיכום הדיון מישיבת בירור שהתקיימה בהשתתפותו שלושה ימים קודם לכן. בסיכום הדיון נקבע, כי על פי הנוהל אסורה העסקת קרובים באותו אגף, בין במישרין ובין באמצעות נותני שירותים; כי על כל עובד להצהיר על קרבת משפחה כאמור; כי חל איסור מוחלט על ביצוע עבודות של עובדי הניקיון באופן אישי על המבקש; כי צוות 3 יתבקשו על ידי מפעל הפיס להעביר את בתו לאתר עבודה אחר שאינו נמנה על איזה מאתרי מפעל בפיס באזור או בתל אביב; וכי הישנות איזה מהמקרים המתוארים במכתב תגרור הליך משמעתי על כל הכרוך בכך. 4. חרף סיכום הדברים, התעוררו חשדות בדבר התנהלותו של המבקש ונפתחה חקירה על ידי קצין הביטחון של הבניין. ממצאי בדיקתו העלו, כי בתו של המבקש ממשיכה להיות רשומה בצוות העובדים של צוות 3 בבניין, כאשר עבודתה בפועל מבוצעת על ידי חברתה (להלן גם: דליה) שאינה מוּכרת לצוות 3. ממצאים אלה הועברו לבדיקתו של מבקר הפנים של מפעל הפיס (להלן: מבקר הפנים). מבקר הפנים ערך חקירה נוספת, ומצא כי קיים חשד לפיו המבקש פעל להסתרת העובדה כי בתו הוסיפה לקבל שכר מצוות 3 עבור רישומה כעובדת בבניין, למרות שחברתה דליה היא שביצעה בפועל את עבודת הניקיון. מסקנתו של מבקר הפנים הייתה כי מדובר בהתנהגות פסולה, גם אם נכון הדבר שהממונים הישירים עליו ידעו אודות צורת העסקה זו. בנוסף מצא, כי קרוב משפחה נוסף של המבקש (להלן גם: אקפרנקו) מועסק על ידי צוות 3. 5. בעקבות ממצאים ומסקנות אלה, הוגשה נגד המבקש תלונה לוועדת המשמעת שהוקמה בעניינו, בהתאם להסכם הקיבוצי המיוחד החל על הצדדים ולפי נהלי המשמעת במפעל הפיס. עבירות המשמעת נגד המבקש היו אלה: שימוש לרעה במזיד בתפקיד, שגרם נזק למפעל הפיס או עלול היה לגרום נזק למפעל הפיס; התנהגות שאינה הולמת את התפקיד ושיש בה כדי לפגוע בתדמיתו של מפעל הפיס; אי-ציות להוראות הממונים, בין היתר נוכח האמור במכתב מיום 28.11.2007; התנהגות בלתי-הוגנת במילוי התפקיד; הפרת החובה לנהוג כלפי מפעל הפיס ביושר ובנאמנות; הפרת החובה לפעול תוך מניעת ניגוד עניינים בין תפקידיו של העובד לבין ענייניו האישיים; הפרת נוהל איסור העסקת קרובי משפחה. 6. בהחלטתה מיום 20.5.2009 קבעה ועדת המשמעת כי המבקש יפוטר לאלתר מעבודתו במפעל הפיס. במסגרת ההחלטה סקרה הוועדה את התשתית העובדתית שהתבססה בעיקרה על הודאתו של המבקש; בנוסף ציינה כי המבקש עבר, בהסכמה, בדיקת פוליגרף ונמצא דובר אמת בשאלות אלה: האם דיווח לממונה הישיר שלו (להלן גם: מר אלון) על כך שדליה היא המנקה את הבניין במקום בתו, המעבירה לה את משכורתה? האם האחראי בצוות 3 ידע ואישר את צורת ההעסקה הזו? האם מר אלון אישר את העסקתו של אקפרנקו לאחר היוודע קרבתו המשפחתית למר בן יצחק? הוועדה קבעה, כי טענתו של המבקש לפיה מר אלון ידע על דבר העסקה זו וכי לא קיבל טובות הנאה ישירות מדרך העסקה זו, אינה גורעת מפסלות התנהלותו. במיוחד כן, לאחר שהוזהר קודם לכן שלא לנהוג כך, בעניין זה ממש. נדחתה טענתו לפיה לא הייתה אפשרות, לכאורה, להחליף את בתו בעובדים אחרים של צוות 3. על בסיס התשתית העובדתית שנפרשה לפניה קבעה הוועדה כי המבקש פעל באופן פסול, בכך שבעת היותו אחראי על הניקיון באתר, וממלא משובים אודות שביעות רצונו מהניקיון בביצועו של צוות 3, המשיכה בתו להיות מועסקת בבניין על ידי צוות 3, הגם שבאופן פורמאלי. הוועדה קבעה כי הסתרת העניין מההנהלה הבכירה פסולה ואינה סבירה ויצרה סיכון בחשיפה שלילית למפעל הפיס. עוד קבעה הוועדה, כי התשתית העובדתית מלמדת על דפוס התנהגות שלילי של המבקש המצדיק פיטורים ללא פיצויים. עם זאת, התחשבה הוועדה לקולא בטיעוני המבקש בנוגע להסכמתו לעבור בדיקת פוליגרף וממצאיה; ידיעתו של הממונה הישיר על מצב העניינים; הסוגיה הפרשנית לעניין הקשר המשפחתי לאקפרנקו; ודרישת ועד העובדים. על רקע זה החליטה הוועדה כי המבקש יפוטר לאלתר מעבודתו במפעל הפיס. נקבע, כי ישולמו לו פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת, והוא לא יידרש להחזיר למפעל הפיס את המשכורת ששולמה לו ממועד הוצאתו לחופשה במהלך הבירור המשמעתי, עד למועד הפיטורים ביום 20.5.2009. החלטת בית הדין האזורי 7. המבקש עתר לבית הדין האזורי למתן סעד זמני נגד פיטוריו. נוכח נסיבות המקרה והמסכת העובדתית כפי שפורטה בהחלטתו, דחה בית הדין את עתירתו של המבקש וקבע כי אין להיענות לה מטעמים אלה: לא הוכחה ולוּ לכאורה טענת המבקש לפיה ועדת המשמעת השתיתה החלטתה על קביעות עובדתיות בלתי נכונות; הוברר, כי ועדת המשמעת קיבלה בעיקרו של דבר את התשתית העובדתית כפי שהוצגה לפניה על ידי המבקש, והתייחסה לעובדות אלה בגישה מקלה; המבקש לא הוכיח כי הוּפלה ביחס למנהליו. בנדון זה הוברר מתגובת מפעל הפיס, כי מתקיים בירור משמעתי למנהלו הישיר של המבקש, מר אלון; המבקש לא הוכיח כי הוּפלה לרעה ביחס לעובדים אחרים, אשר לכאורה לא פוטרו בגין מעשים חמורים הרבה יותר. בבחינת שיקולי מאזן הנוחות, קבע בית הדין, כי מפעל הפיס, הוא גוף ציבורי הנדרש להקפיד על תקינות פעילותו. לפיכך סירובו להמשיך להעסיק עובד שלשיטתו עבר עבירת משמעת חמורה הפוגעת בתקינות המנהלית, מטה את הכף לטובת המעסיק. לבסוף נקבע כי על מפעל הפיס ליידע את העובד המאייש את משרתו של המבקש, כי תלויה ועומדת תביעה בעניינו בבית הדין האזורי, וכי המשך איוש התפקיד תלוי בתוצאות ההליך המשפטי. הבקשה למתן רשות ערעור 8. המבקש הגיש בקשה לרשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי. במסגרתה טען כי הוא עובד חרוץ, נאמן, הגון ומוערך, והדבר מוכח ממכתבי ההמלצה שצרף לבקשתו; כי מפעל הפיס לא מילא אחר חובתו ליידע את צוות 3 על הצורך להעביר את בתו של המבקש לאתר אחר וכי אחריותו של מפעל הפיס לפעול כן נלמדת אף מסיכום הישיבה מיום 28.11.2007; עוד טען, כי לא ידע ולא הוּדע לו שעליו לדווח למנכ"ל מפעל הפיס ולא רק לממונים הישירים עליו, אודות העסקת קרובים, אף לא לאחר ישיבת הבירור, כפי העולה מאמור במכתב מיום 28.11.2007. הוסיף המבקש וטען כי "העסקתה" של דליה כפי שהייתה, נעשתה משום הקושי האובייקטיבי למצוא עובד אחר לבניין. זאת משום שעובדים רבים מעדיפים להימנע מלהגיע לבנין מחמת מיקומו, ומשום שדליה העדיפה לעבוד ללא תלוש שכר; הוסיף המבקש וטען כי נמצא דובר אמת בבדיקת פוליגרף; כי הוועדה לא עשתה עבודתה, לא חקרה עדים ולמעשה החליפה את שיקול דעתה בשיקול דעתו של מבקר הפנים, מבלי לבדוק את טענותיו בעניינים מהותיים כגון ידיעת המנהלים ואישורם; עוד טען כי הוא אדם פשוט, ולא התכוון לגרום נזק וגם לא קיבל טובת הנאה כלשהי ממצב הדברים שנוצר, מה גם שדיווח על הדברים למנהלו הישיר, מר אלון. הכרעה 9. לאחר שבחנתי את ההחלטה ואת הבקשה על נספחיה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת מבלי להידרש לתגובתו של מפעל הפיס. טעמיי לכך אבאר להלן. 10. ככלל אין ערכאת הערעור מתערבת בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהחלטתה ליתן סעד זמני או להימנע מנתינתו, אלא במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן [עע 215/03 ענבר נ' יישום חברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים, 3.11.2006]. המקרה שלפנינו, בנסיבותיו אינו נמנה על המקרים החריגים. אף לגופו של עניין אין טעם משפטי המצדיק התערבות בהחלטתו של בית הדין האזורי. ההחלטה מנומקת ומבוססת היטב בממצאיה העובדתיים ובמסקנותיה המשפטיות. במסגרתה התייחס בית הדין האזורי להשתלשלות העניינים כהווייתה, לרבות ישיבת הבירור מנובמבר 2007 וההליך המשמעתי על תוצאותיו. כל זאת, מבלי לקבוע מסמרות לעניינו של ההליך העיקרי. על פני הדברים נמצא, כי הובהרו למבקש הנהלים המחייבים, למרות זאת המשיך בהתנהלותו הבלתי תקינה אשר חשפה את מפעל הפיס לטענות בדבר תקינות פעילותו שלא לצורך. [בסוגיה זו ראו והשוו פסק הדין עע 583/06 שני רם - מט"ב עמותה לטיפולי שירות ורווחה, פסקה 26, 6.3.2007]. 11. סוף דבר - לאור כלל האמור לעיל, משלא נמצא טעם משפטי המצדיק התערבות בית דין שלערעור בהחלטתו של בית הדין האזורי, הבקשה נדחית. הוצאות הבקשה בערעור זה יילקחו במניין ההוצאות בהליך העיקרי התלוי ועומד בפני בית הדין האזורי. בנסיבות העניין ונוכח מהות ההליך, מתבקש בית הדין האזורי לקבוע את ההליך העיקרי לדיון בכל ההקדם האפשרי ולהביא לסיומו בהתאם.פיטוריםערעור