קבילות פוליגרף בהליך אזרחי

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קבילות פוליגרף בהליך אזרחי: 1. בפני בקשה מטעם הנתבעות תמיר פישמן השקעות בע"מ וגב' אירה פרידמן (להלן- המבקשות) להוצאת ראיות מתיק בית הדין - נספח ח' לכתב התביעה, והחזרתו למשיב, וכן למחיקתם של סעיפים 78, 88 וכן חלק מסעיף 116 לכתב התביעה. ככל שתדחה הבקשה מבוקש לאפשר למבקשות לטעון לעניין אמינותה של הראייה לרבות באמצעות חוות דעת מומחה וטיעונים בכתב. 2. התובע- דרור קרני (להלן- המשיב) מתנגד לבקשה. 3. טעמי הבקשה בתמצית - א. נספח ח' לכתב התביעה הוא בדיקת פוליגרף שביצע המשיב על דעת עצמו , במכון לפי בחירתו. בדיקת פוליגרף היא ראיה לא אמינה ולא מהימנה; ב. בדיקת הפוליגרף אינה קבילה בהליך אזרחי אלא אם כן התקבלה הסכמתם המפורשת של בעלי הדין ובכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט כאשר ההסכמה המפורשת צריכה להתייחס גם לעריכת הפוליגרף וגם להגשת התוצאות כראיה בהליך משפטי; ג. הלכה זו אומצה גם על ידי בתי הדין לעבודה. הגם שסעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969 (להלן - החוק), פוטר את בתי הדין לעבודה מדיני ראיות, אין הוא פוטר מעקרונות דיני הראיות. תכליתו של סעיף 32 לחוק היא לפשט את הדיון, להגמיש את ההליך השיפוטי ולסייע לבית הדין להגיע לתוצאה נכונה, צודקת ופשוטה; ד. התרת הראיה בענייננו תסרבל את הדיון ותגרור את הצדדים להליכי קדם משפט ולדיוני הוכחות ארוכים ויקרים מהנדרש וכל זאת כשאין רלבנטיות לבדיקת הפוליגרף לצורך בירור עילות התביעה ; ה. המבקשות לא הביעו הסכמתן לביצוע בדיקת הפוליגרף והן מתנגדות להגשתה כראיה; ו. המשיב ערך בדיקת פוליגרף על דעת עצמו, במכון אותו הוא בחר והוא נשאל שאלות שניסוחן בעייתי ותמוה. המשיב לא צירף את חומרי הגלם של הבדיקה וכן קיימות בעיות רבות נוספות שעל הצדדים יהיה להידרש אליהם ככל שתותר הראיה - (ראה פרוטוקול ועדת השימוע מיום 13.8.08 בעמ' 3 ולהחלטת ועדת השימוע מיום 24.8.08 סעיפים 46-48); ז. התרת הראיה תדרוש מהצדדים ללבן את כל הבעיות הנובעות מבדיקת הפוליגרף , לדון באמינותה של הבדיקה לרבות הגשת חוות דעת מומחה , הידרשות להליכי גילוי מסמכים ודיוני הוכחות ארוכים מהנדרש, הגדלת הוצאות משפט, הימשכות הליכים וסרבול דיון והכל שלא לצורך שכן בדיקת הפוליגרף איננה רלוונטית כלל לבירור עילות התביעה שכן טענותיו המוכחשות של המשיב מתייחסות להליך סיום העסקתו; ח. בדיקת הפוליגרף עשויה לכל היותר להיות רלבנטית לבחינת שיקול הדעת של המבקשות בתיק העיקרי אלא שבחינה זו יכולה להיעשות באמצעות הראיות הקבילות שהוצגו בבית הדין לרבות הפרוטוקולים המפורטים של ועדת השימוע , החלטתה המנומקת, חקירות עדים וכיוצ'; ט. הותרת בדיקת הפוליגרף בתיק מרחיבה את יריעת הדיון שלא לצורך בעוד שהוצאתה מתיק בית הדין ממקדת את המחלוקת ומייעלת את הדיון; י. מתייתר הצורך לברר את טענות הצדדים בדיון העיקרי בנוגע להליך הפוליגרף ולאמינותו וכן אין מקום לכך שבכתב התביעה יסופר אודות הבדיקה ותוצאותיה. משכך מתבקשת מחיקתם של סעיפים 78 ו 88 לכתב התביעה הנוגעים לעניין זה וכם חלק מסעיף 116; יא. המשיב צירף את בדיקת הפוליגרף לכתב התביעה באופן חד צדדי והתייחס לבדיקה ולתוצאותיה שלוש פעמים בגוף כתב התביעה במטרה ליצור דעה מוקדמת אצל בית הדין ובניסיון להשפיע על ההליך העיקרי. 4. מנגד טען המשיב - א. יש להותיר את המסמך כחלק בלתי נפרד מכתבי הטענות בתיק, המסמך הינו קביל ורלבנטי מאד לטענות בתיק; ב. בהתאם להלכה הפסוקה יש להבחין בין קבילות תוצאות בדיקות פוליגרף כראיה במישור הפלילי שבו כפוף בית המשפט להלכה פסוקה ומושרשת על פיה ממצאי פוליגרף לא ישמשו ראיה קבילה במשפט פלילי ואין בהסכמת הצדדים כדי להתגבר על מחסום הקבילות לבין המישור האזרחי שבו הצדדים רשאים בהסכמה או אגב ויתור על התנגדות להתגבר על מחסום הקבילות; ג. בדיקת הפוליגרף הינה מסמך שהמבקשת 1 הסכימה לקבלו כחלק מטיעוני המשיב במהלך ישיבת השימוע שקוימה לו עובר לפיטוריו, ייחסה לו משקל בהחלטתה, ציטטה חלקים נרחבים ממנה בהחלטתה על פיטורי המשיב ובמו ידיה הכשירה את הגשתו של המסמך כראיה לתיק ומשכך יש בהתנגדות כעת משום חוסר תום לב מובהק; ד. ממצאי בדיקת הפוליגרף היוו חלק בלתי נפרד מהמסמכים וטענות המשיב שהוגשו על ידו בישיבת השימוע; ה. המשיב היה עובד המבקשת 1 עד אשר פוטר לאחר שהואשם על ידי המבקשת בהאשמות שווא ונשללו ממנו זכויות שהגיעו לו בהתאם להסכם ההעסקה שבין הצדדים ובגין שלילת הזכויות ופיטורים שלא כדין הוגשה התביעה; ו. המשיב זומן ביום 6.7.08 לשיחה אצל המבקשת 2 בה נכחו גם עורך דין וסמנכ"ל משאבי אנוש אצל המבקשת. מיד עם תחילת השיחה נמסר לידי המשיב הזמנה לשימוע ובו האשמות חמורות ולפיהן המשיב קיבל ביודעין, במהלך יותר משנה, שכר על בסיס חודשי שאינו מגיע לו לכאורה וכי לא התריע על כך בפני איש - דבר העולה לכאורה כדי גניבה בידי עובד לפי סעיף 391 לחוק העונשין. באותו המכתב זומן גם המשיב לישיבת שימוע בנושא הכוונה לסיים העסקתו אצל המבקשת 1; ז. מיד לאחר קבלת המכתב פנה המשיב לבצע בדיקת פוליגרף אליה ניגש ביוזמתו נוכח ההאשמות החמורות שהועלו נגדו; ח. ביום 20.7.08 התייצב המשיב לישיבת השימוע ובמהלכה הגיש לחברי ישיבת השימוע את מצאי בדיקת הפוליגרף שנערכה לו; ט. ממצאי בדיקת הפוליגרף הוגשו לחברי הועדה אשר הסכימו לקבלת תוצאות בדיקת הפוליגרף, לא העלו במהלך הישיבה כל טענה בדבר קבילותה של בדיקת הפוליגרף (יצויין כי בישיבה נכחו עורכי דין מטעם המבקשת 1) אלא קיבלו את ממצאי הבדיקה כחלק בלתי נפרד מהליך השימוע שבוצע למשיב; י. בדיקת הפוליגרף הינה מסמך שהציג המשיב למבקשות במהלך ישיבת השימוע שהיווה חלק בלתי נפרד מטיעוניו בפני ועדת השימוע , ועדת הפיטורים הסכימה לקבלו ומשכך יש להתיר הצגתו כמו כל אחד מהמסמכים האחרים שעמדו בפני ועדת השימוע קודם לפיטורי המשיב; יא. משועדת השימוע הסכימה לקבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף אשר היוותה חלק בלתי נפרד מטיעוני המשיב ולא העלתה כל טענה כנגד קבילותן, המבקשת מנועה ומושתקת מלהעלות כיום כל טענה בדבר קבילותו של המסמך ובהתנגדותה כעת להגשתה של בדיקת הפוליגרף היא פועלת בחוסר תום לב מובהק ; יב. לא די בזאת שהמבקשת 1 הסכימה להגשת ממצאי הפוליגרף במהלך ישיבת השימוע, אלא שהמבקשת אף התייחסה באופן מפורש לבדיקת הפוליגרף והתבססה על בדיקת הפוליגרף במסגרת שקילת השיקולים שהובילו אותה להחלטה על פיטורי המשיב מיום 24.7.08, הגם שלטענת המשיב המבקשת לא ייחסה לבדיקת הפוליגרף את המשקל הראוי לה; יג. המשיב ציטט בתגובתו קטעים מהחלטת הועדה המתייחסים לפוליגרף. הגם שהמשיב אינו מסכים ואינו מקבל את מסקנותיה של ועדת הפיטורים, משועדת השימוע התייחסה באופן מפורש לבדיקת הפוליגרף וביססה את החלטתה בין היתר גם על סמך הבדיקה הרי שהיא במו ידיה "הכשירה" את בדיקת הפוליגרף והסכימה לקבילותה להבדיל מאי קבלת תוכן ממצאי הבדיקה; יד. יש להבדיל בין סוגיית קבילותה של בדיקת הפוליגרף אשר כאמור הוכשרה ע"י הצדדים לבין שאלת המשקל הראיתי שיש ליתן לממצאי הבדיקה , כמו גם למסמכים אחרים שניצבו בפני ועדת הפיטורים, סוגיה אשר המקום לדון בה הינו במסגרת שמיעת הראיות בתיק כאשר בית הדין הוא זה שבסופו של דבר יפסוק מה המשקל הראוי שיש ליתן לבדיקת הפוליגרף; טו. גם מעיון בפרוטוקול ישיבת ועדת השימוע הפנימית אשר התקיימה ביום 13.8.08 בה לא היה נוכח המשיב ואשר התקיימה לאחר ישיבת השימוע וקודם להוצאתה של ההחלטה בדבר סיום העסקתו של המשיב , עלה באופן חד משמעי כי המבקשת "זנחה" את טענתה בדבר אי קבילותו של המסמך, סוגיה אשר יש לציין עלתה באותה ישיבה, אולם נזנחה ע"י המבקשת 1, אשר החליטה כי יש ליתן משקל לדו"ח הפוליגרף ובכך ויתרה על זכותה להעלות טענה בדבר אי קבילותו של המסמך; טז. המשיב ציטט מדוח ישיבת השימוע הפנימית מיום 13.8.08 וטען כי הגם שסוגיית קבילותו של המסמך עלתה במהלך ישיבת השימוע הפנימית שערכה המבקשת 1 עוד קודם להחלטה בדבר פיטורי המשיב, המבקשת 1 בעצמה, כפי שעולה מהפרוטוקול, החליטה לזנוח את טענתה בדבר קבילות המסמך ולתת לו משקל מסוים בהחלטתה; יז. בדיקת הפוליגרף רלוונטית לצורך בחינת השיקולים ו/או הטענות שעמדו בפני ועדת הפיטורים עובר לקבלת ההחלטה על פיטוריו של המשיב , ובכלל זה טענות המבקשת 1, כנגד בדיקת הפוליגרף והמשקל שייחסה לבדיקת הפוליגרף; יח. בדיקת הפוליגרף הינה מסמך רלוונטי וחיוני משהעובדה שהמבקשת 1 הסתמכה על ממצאי בדיקת הפוליגרף מצריכה ליתן את הדעת למכלול הממצאים עליהם היא ביקשה לסמוך, על מנת שניתן יהיה לבחון האם שיקול הדעת של המבקשת 1 היה סביר או שמא בחרה היא להתעלם ממצאי הבדיקה שהינם רלוונטיים מאד לעניין הנדון; יט. כיצד ניתן יהיה לבחון את סבירות החלטתה של ועדת הפיטורים, לרבות החלטתה כי יש לייחס לבדיקת הפוליגרף משקל נמוך, מבלי להידרש לבדיקת הפוליגרף עצמה? הטענה כי הבחינה יכולה להיעשות באמצעות הפרוטוקולים המפורטים של ועדת השימוע והחלטתה הינה טענה מיתממת אשר יש לדחותה מכל וכל; כ. קבלת הבקשה ואי הצגת בדיקת הפוליגרף תוביל למצב בו יוצגו בפני בית הדין נימוקי ועדת הפיטורים והתייחסותה לבדיקת הפוליגרף ומבלי שבית הדין יוכל כלל לבחון את הבדיקה עצמה ובכך לא תינתן למשיב כל אפשרות להעלות טענותיו כנגד החלטת ועדת הפיטורים בכל הנוגע לקביעותיה הנוגעות לבדיקת הפוליגרף; כא. הצדדים הסכימו להצגת בדיקת הפוליגרף כראיה בהליך שימוע, המבקשת אף התייחסה אליה וציטטה חלקים מתוכה בהחלטתה בדבר הפיטורים, המבקשת 1 הסכימה לקבילותו של דו"ח זה המהווה חלק בילתי נפרד מכל המסמכים שהוצגו על ידי הצדדים במסגרת הליך פיטוריו של המשיב ומן הראוי שיוצגו בפני בית הדין בבואו לבחון את סוגיית פיטוריו של המשיב. 5. בתשובה לתגובה טענו המבקשות עוד את אלה - א. המשיב לא הביא בתגובתו ולו אסמכתא אחת משפטית ולא בכדי; ב. אין כל יסוד בעובדה או בדין לכך שבדיקת הפוליגרף היא ראיה קבילה בעניין דנא. בכדי שבדיקת פוליגרף תוכר בהליך אזרחי כראיה קבילה יש צורך בהסכמה מפורשת חד משמעית ובלתי מסויגת של הצדדים לעצם עריכת בדיקת הפוליגרף, ולכך שבדיקת הפוליגרף תוגש כראיה בבית משפט דווקא; ג. המבקשות מפנות לפסיקה בה דובר על הסכמה מפורשת להגשת תוצאות פוליגרף כראיה בבית משפט וטוענות כי בעניין זה אין מחלוקת כי לא ניתנה הסכמת המבקשות לעריכת בדיקת הפוליגרף ; ד. באשר לקבילות הפוליגרף, לא זו בלבד שהמבקשות לא הביעו הסכמה מפורשת אלא ההיפך הוא הנכון: המבקשות הביעו התנגדות מפורשת וברורה מספר פעמים ובכתב לכך שבדיקת הפוליגרף תהיה קבילה בהליך משפטי; ה. כך בדיון ועדת השימוע וגם בהחלטת ועדת השימוע. בתגובתו ציטט המשיב את החלטת ועדת השימוע באופן חלקי; ו. הטענה לפיה המבקשות "זנחו" לכאורה את טענתן בדבר אי קבילות הפוליגרף היא עורבא פרח; ז. מהאמור עולה כי המבקשות התנגדו לכך שבדיקת הפוליגרף תהווה ראיה קבילה בהליך משפטי וברי שאין את יסוד ההסכמה הנדרש בדין לצורך הכשרתה של בדיקת הפוליגרף כראיה קבילה; ח. גם לשיטתו (השגויה) של המשיב אין ב"זניחה" כדי לענות על דרישת ההסכמה המפורשת והספציפית הקבועה בדין וכדי להפוך את בדיקת הפוליגרף כראיה קבילה; ט. וועדת השימוע דנה בעניין הפוליגרף למעלה מהצורך ובאופן שולי וכן נתנה לו משקל קטן עד אפסי בהחלטתה. זו היתה אחת מטענות המשיב בכתב התביעה כי ועדת הפיטורים התעלמה מכך שהמשיב הציג בפניה בדיקת פוליגרף וכעת טוען המשיב שועדת השימוע נסמכה על בדיקת הפוליגרף בהחלטתה; י. אין ללמוד מהדיון שבוצע בועדת השימוע בעניין הפוליגרף הסכמה מפורשת וספציפית של המבקשות להגשת בדיקת הפוליגרף כראיה בהליך משפטי דווקא. לכל היותר ניתן ללמוד מכך על זכות הטיעון הרחבה שניתנה למשיב ועל הרצון הכן והאמיתי של ועדת השימוע להשתכנע. אלה לא עומדים לבחינה במסגרת בקשה זו. לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה ובתשובה לתגובה כמו גם בכתבי הטענות שבתיק לרבות הנספחים הנני מורה כלהלן - פוליגרף כללי - 6. בע"א 8987/07 יהודה מלכי נ' סבון של פעם (2000) בע"מ, נקבע כלהלן ביחס למהימנות ממצאי בדיקת הפוליגרף - "מידת המהימנות והתוקף הראיתי של ממצאי בדיקות פוליגרף שנויים במחלוקת ומוטלים בספק (ראו גרשון בן שחר, מיה בר-הלל וישראל ליבליך "הפוליגרף (מכונת האמת) בשירות המשפט - סוגיות מדעיות ומשפטיות" משפטים ט"ז 269 (1986-7); "שימוש בבדיקות פוליגרף על ידי רשויות המדינה" הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 3.1102 (התשס"ד)). קיימת הסכמה, גם בקרב המצדדים בשימוש בפוליגרף, כי לבדיקה שיעור לא מבוטל של תוצאות שגויות. לאור זאת, תוצאות הפוליגרף לא יהיו קבילות כראיה - גם לא במשפט אזרחי - אלא בהסכמת הצדדים. אולם גם משתינתן הסכמה שכזו לא יהיה בה להפוך ממצאי הפוליגרף לראיה מכרעת, אלא אם הצדדים הסכימו במפורש כי תוצאות הבדיקה הן שיכריעו בשאלה שבמחלוקת (ראו והשוו ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי, פ"ד מב(1) 446 (1988); ע"א 1742/90 בית חרושת לנרות "שער ציון" נ' אררט חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 3.11.94)). (ההדגשה הוספה- א.ס.) 7. בע"א 61/84 יוסף ביאזי נ' אברהם לוי, פ"ד מב(1) 446, שניתן עוד בשנות השמונים נדונה בהרחבה סוגית קבילות ראיה שנתקבלה ע"י פוליגרף. באותו פסק דין, לאחר בחינת המצב בעולם לעומת המצב בישראל, נפסק בין היתר - "בהתחשב בכל האמור לעיל, לרבות המלצותיה של ועדת כהן וההתפתחויות שחלו לאחר הגשתה, הייתי מציע לקבוע כדלהלן: בעוד שתוצאות הפוליגרף טרם הוכחו כאמינות די הצורך כדי לשמש כראיות במשפטים פליליים (להבדיל מהליכי ביניים שבהם נדונה שאלת המשך מעצרו של חשוד או נאשם, או בקשתו להשתחרר בערובה), אין מניעה להתיר קבילותן של אותן תוצאות בהליכים אזרחיים. זאת בתנאי ששני הצדדים הביעו הסכמתם לעריכת הבדיקה ולהגשת תוצאותיה כראיה, וכן בכפוף לשיקול-דעתו של בית המשפט. אשר לדרישת הסכמתם המפורשת של הצדדים ברצוני להוסיף את ההערה הבאה: ער אני לכלל, שבמשפטים אזרחיים עשויה גם אי-התנגדות לראיה מסוימת מצד היריב להביא לקבילותה. בספרו של י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (בורסי- פרץ את טובים, מהדורה 4תשל"ד) 393 מסוכמת הלכה זו כך: "ראיה שלא התנגדו לה בזמן הגשתה, נעשית כשרה לכל דבר; משמע, בעל דין חייב להתנגד לקבלת הראיה עת הוגשה; לא התנגד, נחשב הוא כמוותר ומסכים, ואינו יכול לעורר את ההתנגדות בשלב מאוחר יותר". עם זאת, בהתחשב באופיה ובמהותה של הראיה המיוחדת שבה עסקינן ובצורך לוודא שהצדדים מודעים היטב להשלכות האפשריות של הגשת הראיה האמורה, לא הייתי מסתפק במקרה זה באי-השמעת התנגדות על-ידי הצד שכנגד, והייתי מציע להתנות את קבלת הראיה בהסכמתם הפוזיטיבית של הצדדים. בנוסף על כך, לא הייתי משאיר את ההחלטה בעניין זה לצדדים בלבד, אלא הייתי משאירה להכרעה הסופית של בית המשפט". זוהי ההלכה הנוהגת עד היום. 8. מכאן שאין מניעה להתיר קבילותן של ממצאי בדיקת הפוליגרף בהליכים אזרחיים בתנאי ששני הצדדים הביעו הסכמתם לעריכת הבדיקה ולהגשת תוצאותיה כראיה ובכפוף לשיקול-דעתו של בית המשפט. 9. לאור האמור יש לבחון האם במקרה זה הסכימו שני הצדדים לעריכת הבדיקה ולהגשת תוצאותיה. באשר לעריכת הבדיקה, המשיב ניגש לבדיקת הפוליגרף ללא ידיעת המבקשות כך שהמבקשות לא יכלו וממילא גם לא נתנו הסכמה לעריכת הבדיקה . כן טוענות המבקשות כי המשיב ערך בדיקת פוליגרף על דעת עצמו, במכון אותו הוא בחר והוא נשאל שאלות שניסוחן בעייתי ותמוה , המשיב לא צירף את חומרי הגלם של הבדיקה וכן קיימות בעיות רבות נוספות שעל הצדדים יהיה להידרש אליהם ככל שתותר הראיה. באשר להגשת תוצאות הבדיקה - המבקשות טענו כי הן לא נתנו הסכמה מפורשת להגשת ממצאי הפוליגרף כראיה מנגד טען המשיב כי בדיקת הפוליגרף הינה מסמך שהמבקשת 1 הסכימה לקבלו כחלק מטיעוני המשיב ואף עשתה בו שימוש בעת קבלת ההחלטה ומשכך, בהתנגדותה כעת יש משום חוסר תום לב מובהק. 10. על מנת להשיב על השאלה האם ניתנה הסכמת המבקשות להגשת ממצאי בדיקת הפוליגרף יש לבחון את פרוטוקול הועדה והחלטתה והתייחסותה לממצאי הבדיקה. במסמך דיון ועדת השימוע - דרור קרני, מיום 13.8.08, דיון בו נכחו אירה פרידמן, עינת שחר יציב, איילת בן הרוש, עו"ד יקי מנדל ועו"ד ורד כינר נרשם בקשר לפוליגרף (עמ' 3) - "עינת: אני רוצה לדון לגבי הפוליגרף שהוא הציג לנו. לפי מה שידוע לי הפוליגרף הוא לא קביל. יקי: מאשר. עינת: אנחנו כחברה לא מאמינים בזה, מה שידוע לי שלא עשינו פוליגרף לאיש בחברה, לא כחובה ולא הצענו גם כי זה נגד האני מאמין של החברה. בגלל שזה לא קביל ובגלל שזה כלי לא אמין. דרור לא תיאם איתנו והלך לעשות פוליגרף ביוזמתו. הוא לא צירף את החומר רקע וגלם, לדעתי יש ניסוח בעייתי לחלק מהשאלות. בכל מקרה זה הערת שוליים. אני לא חושבת שצריך לראות במסמך הזה משהו קביל, לא להשתמש בו בכלל ולא לראות בתוצאות כמשהו בעל ערך. אירה: אני עוברת על חלק מהשאלות ורואה שלא רלוונטי בכלל. תקלות בדו"ח לא רלוונטי כי לא טענו בכלל שיש תקלות בדו"ח. השאלה עם המרמה גם לא רלוונטי כי זה לא מה שהחברה טענה אלא שהוא בא ואמר על טעות שגרמה לו לקבל שכר. העניין עם האסל- לא צריך לעשות שום פעולה, לא מקרו. צריך ידע בסיסי בחשבון לכל היותר לא ידע באקסל. השאלה הראשונה "שכר מנופח" נראה לי ניסוח בעייתי, ואפשר לשאול יותר מדויק, כמו איך שציינו במכתב שלנו אליו. בסופו של עניין, כלי לא קביל בבית משפט, והחברה לא רוצה להפוך אותו לקביל לעניין שבמדיניות. אבל בכל זאת, לדעתי אי אפשר להתעלם לגמרי. זה לא כלי אמין, ויש ראיות אחרות שמחלישות את התוצאות של הפוליגרף. לכן ניתן לו משקל מסוים, ערך נמוך". מהאמור עולה בבירור כי למבקשות הסתייגות ברורה מהליך הפוליגרף בכלל ומהאופן בו הדברים נעשו, והשאלות שנשאלו בעניינו של המשיב, בפרט. בהחלטת הועדה מיום 24.7.08 נרשמו הדברים הבאים - "46. דרור הציג בדיקת פוליגרף, אליה ניגש ביוזמתו המלאה, מרצונו החופשי, ובניגוד לעמדתה המערכתית של החברה. 47. באשר לבדיקת הפוליגרף, ועדת השימוע אינה רואה דווקא בבדיקה זו ראיה לאמת. 48. למעלה מן הצורך, ומבלי שתהיה לכך השפעה מהותית על החלטת הועדה, דרור הגיש לוועדת השימוע מסמך של בדיקת פוליגרף שהוא מסמך ערוך, ללא חומרי רקע וגלם. בנוסף, ועדת השימוע לא רואה בשאלות המופיעות בבדיקת הפוליגרף שהוצגה בפניה שאלות מהותיות להחלטה שקיבלה... 49. נוכח כל שנאמר לעיל, החליטה ועדת השימוע לתת לבדיקת הפוליגרף משקל קטן במכלול שיקוליה". 11. הפסיקה דורשת הסכמה מפורשת וספציפית להגשת ממצאי בדיקת הפוליגרף בהליך משפטי דווקא. לאור האמור לעיל שוכנעתי, אפוא, כי הסכמה כזו לא ניתנה ומקובלת עלי בעניין זה עמדת המבקשות כי לכל היותר ניתן ללמד מהדיון שבוצע בועדת השימוע בעניין הפוליגרף ומההחלטה שנתקבלה , אודות זכות הטיעון הרחבה שניתנה למשיב בהליך השימוע. למעלה מהצריך אציין עוד כי מהנספחים שצורפו לכתבי הטענות כמו גם נוכח האמור בבקשה ניתן להסיק כי אף לעצם עריכת בדיקת הפוליגרף לא ניתנה הסכמת המבקשות דבר שעל פי הפסיקה יש גם בו כדי להוביל למסקנה כי מדובר במסמך שאין להגישו לבית המשפט ולהציגו כראיה. 12. אין לראות בהסכמה בדיעבד לעריכת הבדיקה שניתנה בנסיבות המתוארות בדיון מיום 13.8.08 ובהחלטה מיום 24.8.08, הסכמה מפורשת וספציפית כנדרש בפסיקה. הנני סבורה כי בהיעדר הסכמה, נוצר איפוא מחסום המונע את הגשת ממצאי הבדיקה ואין מדובר בשאלת המשקל שיש ליתן לראיה, אלא בעצם קבילותה. 13. לא בכדי דורשת הפסיקה כי תינתן הסכמה מפורשת על ידי שני הצדדים להגשת ממצאי בדיקת הפוליגרף בהליך משפטי שהרי מדובר בכלי שמהימנותו מוטלת בספק ואכן לאורך כל דיוני הועדה נראה כי הועדה מסתייגת מקבלת ממצאי הפוליגרף אלא שבשלב מסוים החליטה הועדה נוכח נימוקים כגון - "אי אפשר להתעלם לגמרי" כמו גם נוכח העובדה כי "יש ראיות אחרות המחלישות את התוצאות של הפוליגרף" , לקבל את הראיה ולתת לה משקל נמוך. אך היום שהמבקשות טוענות בבית הדין כי אין הן מסכימות להגשת המסמך כראיה בבית הדין וכתמיכה בטענותיהם מראות הן כי גם בזמן אמת היתה הסתייגות מהגשתו וכבר אז נטען שמדובר במסמך שאינו קביל , קשה בעיני לומר כי ניתנה הסכמה מפורשת להגשת ממצאי הבדיקה לבית הדין על מנת שיהוו ראיה במשפט. 14. סוף דבר- נוכח כל האמור לעיל כמו גם נוכח הנימוקים שהובאו בבקשה ובתשובה לתגובה ושהובאו בהרחבה לעיל, הבקשה להוצאת ראיה מתיק בית הדין מתקבלת. 15. ביום 6.4.09 הגישו המבקשות בקשה נוספת להוצאת ראיות מתיק בית הדין, בקשה המתייחסת לכתב הגנה לתביעה שכנגד אליו צורפו ממצאי בדיקת הפוליגרף כנספח 6, עד היום לא הוגשה תגובה לבקשה, המשיב יגיש תגובתו לבקשה מיום 6.4.09 עד לא יאוחר מיום 25/5/09. לעיון - 26/5/09. 16. המשיב ישא בהוצאות המבקשות, ביחד ולחוד, בסך 500 ₪ ובנוסף סך 2,850 ₪ בצירוף מע"מ כחוק כשכ"ט עו"ד שישולם בתוך 30 יום מקבלת ההחלטה. לא ישולם הסך הנ"ל במועד ישא הוא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום קבלת ההחלטה ועד לתשלום המלא בפועל. קבילותקבילות ראיותפוליגרף (מכונת אמת)