##דוגמא לכתב תביעה## ## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובע, מר _________ ת.ז. _________, עובד ב_________ (להלן: "התובע"), תושב _________, _________. 2. הנתבעת 1, _________ (להלן: "הנתבעת"), תאגיד ציבורי הפועל מכוח חוק _________, שכתובתו _________, _________. 3. הנתבע 2, ועד עובדי _________ במרחב _________ (להלן: "הוועד"), אשר כתובתו _________, _________. ## ב. הסעד המבוקש (באופן מפורט) ## כבוד בית הדין מתבקש להורות כדלקמן: 1. להצהיר כי ניכוי חלק מתגמולי המילואים המועברים לנתבעת על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") והשארתם בקופת הנתבעת, במקום העברתם במלואם לתובע, הינו בלתי חוקי ומהווה הלנת שכר. 2. לחייב את הנתבעת להעביר לתובע את מלוא הסכומים שנוכו מתגמולי המילואים שהועברו אליה על ידי המל"ל בגין שירות מילואים פעיל (להלן: "שמ"פ") שביצע התובע, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הניכוי ועד התשלום המלא בפועל. 3. לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין הלנת שכר, בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, בגין הסכומים שנוכו מתגמולי המילואים ולא הועברו לתובע במועד. 4. לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לתובע עקב התנהלותה הבלתי חוקית והפגיעה בזכויותיו. 5. לחייב את הנתבעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כחוק. 6. לחייב את הנתבע 2, הוועד, כ"עותר ציבורי", לפעול להבטחת זכויות העובדים בעניין תגמולי המילואים, ולחייבו בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כחוק, ככל שיימצא כי התרשל במילוי תפקידו. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 7. התובע הינו עובד הנתבעת מזה שנים רבות, וביצע שירות מילואים פעיל (שמ"פ) בתקופות שונות. 8. המל"ל העביר לנתבעת תגמולי מילואים בגין שמ"פ שביצע התובע, בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. 9. הנתבעת, בניגוד לדין, ניכתה חלק מתגמולי המילואים שהתקבלו מהמל"ל והותירה אותם בקופתה, במקום להעבירם במלואם לתובע. 10. פערים אלו בין התשלום שקיבלה הנתבעת מהמל"ל לבין התשלום שהועבר בפועל לתובע, התגלו לתובע ביום _________, ומאז נולדה עילת התביעה. 11. התנהלות הנתבעת מהווה הפרה בוטה של חובתה החוקית להעביר את מלוא תגמולי המילואים לעובד, וכן מהווה הלנת שכר. 12. הוועד, כנציגות העובדים, היה מודע או היה צריך להיות מודע להתנהלות הנתבעת, ולא פעל באופן מספק להבטחת זכויות העובדים בעניין זה. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 13. עניינה של תביעה זו הוא סכסוך עבודה בין עובד למעסיקתו, הנוגע לתשלום זכויות סוציאליות ותגמולי מילואים, וכן סכסוך הנוגע לתפקידו של ועד עובדים. 14. בהתאם לסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענות מסוג זה. 15. מקום עבודתו של התובע נמצא במרחב _________, ועל כן לבית הדין האזורי לעבודה ב_________ סמכות מקומית לדון בתביעה. ## ה. פירוט הטענות ## ## אישיות משפטית של ועד עובדים ## 16. הוועד, כגוף המייצג את עובדי הנתבעת במרחב _________, אינו מהווה אישיות משפטית עצמאית הכשירה לתבוע ולהיתבע באופן רגיל, אלא מעמדו מוגבל למערך יחסי העבודה הקיבוציים. 17. הפסיקה קבעה באופן עקבי כי ועד עובדים אינו אישיות משפטית במובן הרחב, וכי מעמדו המשפטי נגזר מסמכויות המוענקות לו בחוק, בהסכם קיבוצי או בחוקת ארגון העובדים שבמסגרתו הוא פועל. 18. למרות העדר אישיות משפטית מלאה, הוועד יכול להיות צד להליך משפטי בתחום זכויותיו המוקנות, וזאת במקרים חריגים ומוגדרים, כגון כאשר הוא פועל כ"עותר ציבורי" בעל אינטרס ציבורי מובהק. 19. צירוף הוועד להליך זה נעשה, בין היתר, על מנת להבטיח את ייצוג האינטרס הציבורי הרחב של כלל העובדים בנוגע לתשלום תגמולי מילואים, נושא בעל חשיבות עקרונית ורוחבית. 20. העובדה שהוועד אינו אישיות משפטית עצמאית אינה שוללת את האפשרות לצרפו כצד להליך, במיוחד כאשר מדובר בסוגיה עקרונית הנוגעת לזכויות עובדים רבות ודורשת התייחסות כוללת. ## מעמד הוועד כ"עותר ציבורי" ## 21. הוועד, מתוקף תפקידו ושליחותו הציבורית כנציגות העובדים, זכאי ורשאי לפעול כ"עותר ציבורי" במקרים המתאימים, ובמיוחד כאשר מדובר בסוגיות בעלות חשיבות ציבורית רחבה הנוגעות לזכויות עובדים. 22. הפסיקה הכירה במעמדם של ועדי עובדים כ"עותרים ציבוריים" במערכת יחסי העבודה, תוך הדגשה כי יש להם עניין ציבורי בעל ערך מוסף מכוח האינטרס המיוחד והאינהרנטי שיש להם ביחסי העבודה. 23. הסוגיה של אי-העברת תגמולי מילואים במלואם על ידי המעסיק הינה סוגיה ציבורית מובהקת, הנוגעת לזכויותיהם של עובדים רבים ולקידום שלטון החוק, ועל כן מצדיקה את צירוף הוועד כ"עותר ציבורי". 24. צירוף הוועד כ"עותר ציבורי" יקל על בית הדין בבירור הסוגיות העובדתיות והמשפטיות המורכבות, ויבטיח כי האינטרס הציבורי הרחב של העובדים יקבל ביטוי הולם בהליך. 25. התנהלות הנתבעת, כפי שתוארה, פוגעת באופן מהותי בשלטון החוק ובזכויות יסוד של עובדים, ועל כן יש לאפשר לוועד, כגוף ציבורי, לפעול לתיקון העוול ולשמירה על עקרונות הצדק וההגינות. ## חובת המעסיק להעביר תגמולי מילואים במלואם ## 26. חוק הביטוח הלאומי קובע באופן מפורש כי תגמולי מילואים נועדו לפצות את העובד על אובדן הכנסה עקב שירות מילואים, וכי המעסיק משמש גורם מתווך בלבד בהעברתם. 27. הנתבעת, כמעסיק, אינה רשאית לנכות או להשאיר כל חלק מתגמולי המילואים המועברים אליה על ידי המל"ל, ועליה להעבירם במלואם לעובד הזכאי. 28. ניכוי חלק מתגמולי המילואים על ידי הנתבעת מהווה הפרה בוטה של הוראות חוק הביטוח הלאומי ופגיעה בזכויותיו הקנייניות של התובע. 29. עמדת המל"ל, כפי שהוצגה בהליכים קודמים, תומכת באופן חד משמעי בכך שהמעסיק אינו רשאי להשאיר חלק מתגמולי המילואים בכיסו, אלא עליו להעבירם במלואם לעובד. 30. התנהלות הנתבעת יוצרת מצב אבסורדי בו עובדים המשרתים במילואים נפגעים כלכלית, בניגוד מוחלט לתכלית החוק ולמדיניות הציבורית לעידוד שירות מילואים. ## הלנת שכר ## 31. תגמולי מילואים, בהיותם תשלום המגיע לעובד בגין עבודתו (גם אם עקיפה), נחשבים כחלק משכרו לעניין חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. 32. אי-העברת מלוא תגמולי המילואים במועד מהווה הלנת שכר, המזכה את התובע בפיצויי הלנה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר. 33. הנתבעת, בכך שניכתה חלק מתגמולי המילואים, עיכבה שלא כדין תשלומים המגיעים לתובע, ובכך גרמה לו נזק כלכלי ועוגמת נפש. 34. פיצויי הלנת שכר נועדו להרתיע מעסיקים מלעכב תשלומי שכר המגיעים לעובדיהם, ולהבטיח את קבלת השכר במועד ובמלואו. 35. יש לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנת שכר בשיעור המרבי הקבוע בחוק, לאור חומרת ההפרה והפגיעה בזכויותיו הבסיסיות של התובע. ## פגיעה בשלטון החוק וטוהר המידות ## 36. התנהלות הנתבעת, בניכוי חלק מתגמולי המילואים, מהווה פגיעה חמורה בשלטון החוק ובנורמות של טוהר מידות והגינות ציבורית. 37. גוף ציבורי כדוגמת הנתבעת מחויב לפעול בהתאם לדין ובשקיפות מלאה, וכל סטייה מהוראות החוק פוגעת באמון הציבור ובמערכת היחסים שבין המעסיק לעובדיו. 38. עמדת נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, כפי שצורפה לכתב התביעה המתוקן, מחזקת את הטענה כי הנתבעת אינה נוהגת על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי. 39. קבלת התביעה וחיוב הנתבעת בהעברת מלוא התגמולים תתרום לחיזוק שלטון החוק, לטיפוח טוהר המידות ולהגברת אמון הציבור במערכת המשפטית. 40. יש חשיבות ציבורית עליונה להבהיר כי מעסיקים, ובמיוחד גופים ציבוריים, אינם רשאים לעשות דין לעצמם ולגרוע מזכויות עובדים המעוגנות בחוק. ## אחריות הוועד המקומי ## 41. הוועד המקומי, כנציגות העובדים במרחב _________, נושא באחריות כלפי העובדים לדאוג לזכויותיהם ולפעול למען רווחתם, בכפוף למרות ההסתדרות וסמכויותיה. 42. תקנון ועדי העובדים של ההסתדרות החדשה קובע כי ועד העובדים יפעל בעניינים הקשורים בתנאי העבודה של כל עובד ושל כלל העובדים, וכן יטפל בנושאי פרט. 43. אי-פעולה מספקת של הוועד המקומי בעניין כה מהותי ורוחבי כמו אי-העברת תגמולי מילואים במלואם, עשויה להיחשב כהתרשלות במילוי תפקידו. 44. הוועד היה שותף לדיונים בתיק מראשיתו ובקיא בכל ההליכים נשוא התובענה, ועל כן היה עליו לפעול באופן נמרץ יותר להגנת זכויות העובדים. 45. למרות שהוועד הארצי החליט שלא להגיש תביעה בסכסוך קיבוצי, אין בכך כדי לפטור את הוועד המקומי מאחריותו לדאוג לזכויות העובדים שהוא מייצג. ## סמכות בית הדין לדון בעניין ## 46. סמכותו של בית הדין לעבודה לדון בתובענות של צדדים שלישיים, ובכלל זה של "עותרים ציבוריים", פורשה ככוללת גם מקרים בהם העותר אינו צד ישיר לחוזה העבודה. 47. השאלות השנויות במחלוקת בהליך זה, הנוגעות לפרשנות חוק הביטוח הלאומי ולזכויות עובדים, נופלות בגדרי סמכותו של בית הדין לעבודה. 48. בית הדין לעבודה נועד לברר ולפתור סכסוכים שעילתם ביחסי עבודה, ואין להבחין לעניין זה אם עילת הסכסוך מובאת בפניו על ידי הנפגע עצמו או על ידי "עותר ציבורי". 49. הרחבת זכות העמידה של "העותר הציבורי" במקרים המתאימים, ובנושאים בעלי אופי ציבורי מובהק, תורמת להגשמת תכלית קיומו של בית הדין. 50. קבלת התביעה תאפשר לבית הדין להכריע בסוגיה עקרונית וחשובה, ובכך לתרום לבהירות המשפטית ולהגנה על זכויות עובדים רבים. ## חשיבות ציבורית של הסוגיה ## 51. הסוגיה של תשלום תגמולי מילואים במלואם נוגעת לעובדים רבים המשרתים במילואים, ועל כן יש לה חשיבות ציבורית מיוחדת. 52. אי-העברת תגמולי מילואים במלואם פוגעת בתמריץ לשירות מילואים ועלולה להרתיע עובדים מלהתייצב לשירות חיוני למדינה. 53. יש אינטרס ציבורי מובהק להבטיח כי עובדים המשרתים במילואים יקבלו את מלוא התגמולים המגיעים להם, ללא ניכויים בלתי חוקיים. 54. הכרעה שיפוטית ברורה בסוגיה זו תספק ודאות משפטית למעסיקים ולעובדים כאחד, ותמנע התנהלות דומה בעתיד. 55. חשיבותה הציבורית של הסוגיה מצדיקה את התערבות בית הדין ואת קבלת התביעה, על מנת להגן על זכויות העובדים ועל עקרונות שלטון החוק. ## עוגמת נפש ## 56. התנהלות הנתבעת, בניכוי חלק מתגמולי המילואים, גרמה לתובע עוגמת נפש רבה, דאגה וטרחה מיותרת. 57. התובע נאלץ להתמודד עם פערים בתשלומים המגיעים לו, ולפעול באופן אקטיבי למימוש זכויותיו, דבר שגרם לו ללחץ נפשי ואי-נוחות. 58. הפגיעה בזכויותיו הכלכליות של התובע, ובמיוחד בתגמולים המיועדים לפצותו על שירות למען המדינה, מהווה פגיעה אישית קשה. 59. יש לפסוק לתובע פיצוי הולם בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו, כביטוי לחומרת הפגיעה בזכויותיו וכגורם מרתיע מפני התנהלות דומה בעתיד. 60. הפיצוי בגין עוגמת נפש נועד להשיב לתובע, ולו במעט, את תחושת הצדק שנפגעה עקב התנהלותה הבלתי חוקית של הנתבעת. ## אחריות הנתבעת ## 61. הנתבעת, כמעסיק, נושאת באחריות ישירה ובלעדית להעברת מלוא תגמולי המילואים לעובדיה, בהתאם להוראות הדין. 62. הנתבעת פעלה בניגוד מוחלט להוראות חוק הביטוח הלאומי, ובכך הפרה חובה חקוקה המוטלת עליה. 63. אין לנתבעת כל הצדקה חוקית או מוסרית לנכות חלק מתגמולי המילואים המיועדים לעובדיה, ופעולתה מהווה התעשרות שלא כדין. 64. הנתבעת הייתה מודעת או הייתה צריכה להיות מודעת לאי-חוקיות פעולותיה, ובחרה להמשיך בהן, ובכך הגבירה את חומרת ההפרה. 65. יש לחייב את הנתבעת במלוא הסעדים המבוקשים, לרבות השבת הכספים, פיצויי הלנה ופיצוי בגין עוגמת נפש, על מנת להשיב את המצב לקדמותו ולמנוע הישנות מקרים דומים. ## אינטרס העובדים ## 66. לכלל העובדים בנתבעת, ובמיוחד לאלו המשרתים במילואים, יש אינטרס מובהק ומשותף בכך שתגמולי המילואים יועברו להם במלואם. 67. קבלת התביעה תבטיח את זכויותיהם של כלל העובדים בנתבעת, ותמנע פגיעה עתידית בזכויות דומות. 68. הוועד, כנציגות העובדים, מחויב לפעול למען אינטרס זה, וצירופו להליך נועד להבטיח את ייצוגו המלא. 69. יש חשיבות עליונה להגן על זכויות העובדים, ובמיוחד על אלו הנובעות משירות למען המדינה, וזאת על מנת לשמור על יחסי עבודה הוגנים ותקינים. 70. הכרעה לטובת התובע תשלח מסר ברור לכלל המעסיקים כי אין לפגוע בזכויות עובדים, ובכך תתרום לשיפור תנאי העבודה בכלל המשק. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##האם ועד עובדים הוא אישיות משפטית ?## ##קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד ועד עובדים:## 1. לפנינו בקשת המבקש (להלן - מד"א) למחיקת המשיב 2 (להלן - הוועד) מתובענה זו. 2. ואלה הן העובדות הצריכות לעניין: א. ביום 28.5.07 הגיש המשיב 1 כתב תביעה, ובו עתר לתשלום תגמולי מילואים אשר לא הועברו אליו. קיימים פערים, כך נטען, בין התשלום עבור שירות מילואים פעיל (להלן - שמ"פ) שקיבל מד"א מהמוסד לביטוח לאומי (להלן - המל"ל) לבין התשלום שהעביר בפועל לידי המשיב 1 בגין אותו שמ"פ. ב. בהחלטת כב' הרשמת פיינשטיין מיום 12.6.08 ובהסכמת הצדדים צורף המל"ל כנתבע לתובענה . בקשת המל"ל לסילוק על הסף של התביעה נגדו נתקבלה בהסכמת הצדדים בהחלטה מיום 27.10.08. עוד נקבע באותה החלטה כי על המשיב 1 להגיש כתב תביעה מתוקן. ג. ביום 13.11.08 הוגש כתב התביעה המתוקן, ובו צורף הוועד כצד להליך. ד. בקשה למחיקת הוועד מן ההליך הוגשה ביום 2.2.09, היא הבקשה העומדת לפנינו. 3. ואלה טענות מד"א : א. במהלך דיון מיום 27.10.08 בפני כב' הרשמת פיינשטיין התברר כי סכום התביעה הינו נמוך באופן משמעותי מזה שהוצג על ידי התובע . על כן, ביקש מד"א כי המשיב 1 יגיש כתב תביעה מתוקן אשר יצמצם את יריעת המחלוקת הכספית. ב. צירוף הוועד נעשה בניגוד גמור להוראת בית הדין על תיקון כתב התביעה. ההחלטה זו נועדה לייעל את ההליכים, ולצמצם את יריעת המחלוקת. הוספת הוועד אינה מגשימה מטרה זו, אלא מסרבלת את ניהול ההליך. ג. המשיב 2, שהינו הוועד המקומי של עובדי האגודה במרחב ירושלים, אינו אישיות משפטית הכשירה לתבוע ולהיתבע, ומשכך צירופו להליך הינו מנוגד לדין. די בכך בכדי לשלול כל אפשרות של תביעה מצד הוועד כתובע ישיר, כצד שלישי, כעותר ציבורי או בכל צורה אחרת. ד. לגופו של עניין, מאחר שהשאלה השנויה במחלוקת הינה בעלת ספקטרום רחב, אין מקום לצירופו של ועד עובדים מקומי. אם רוצה המשיב 1 לצרף ארגון עובדים לתביעתו, עליו לצרף, אם בכלל, את ועד העובדים הארצי, שכן אין מדובר בסוגייה הנוגעת רק לעובדים במחוז ירושלים. 4. מנגד טוען הוועד כי: א. אין לבקשה על מה שתסמוך, וכל מטרתה לגרום להטרדה, תוך הוצאות כספיות מיותרות ושימוש מיותר ובלתי ענייני בהליכי משפט. ב. הבקשה הוגשה כדי לסרבל את ההליך, ולהעמיס נושאים הסוטים מעיקרי התובענה. ג. הוועד בקיא בכל ההליכים נשוא התובענה, והיה שותף לדיונים בתיק מראשיתו. צירופו להליך לא יגרום לסרבולו או להרחבת מחלוקות, אלא יקל על בית הדין, וישמש משענת בטוחה למשיב 1 שאינו מיוצג. ד. הוועד האמון על ייצוגו של המשיב 1 מתוקף תפקידו ושליחותו הציבורית, והוא רשאי לייצגו אף מכח סעיף 34 לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט- 1969. ה. צירוף הוועד נעשה בין השאר בעקבות תהייתו של בית הדין הנכבד לגבי עמדת ועד העובדים . ו. משלא הוגבל גדר התיקון, ומנגד אף ניתנה למבקש רשות להגיש כתב הגנה מתוקן, לא יכולה לקום כל טענה הנוגעת למהות התיקון. ז. לתובע 2 קמה זכות מובהקת כעותר ציבורי, ובשל השאלות השנויות במחלוקת בהליך זה מתחייב צירופו להליך, כפי שקרה במקרים שבהם מועלית שאלה קונסטיטוציונית חשובה ואינטרס ציבורי מן המעלה הראשונה. ח. הוועד קשור בקשר אינהרנטי להסכם הקיבוצי המיוחד (נספח א' לתובענה) ואף בשל כך קמה לו זכות עמידה. ט. ככל שמתקיימות בעתירה העילות המפורטות במסגרת סעיף 24(א)(1א) לחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט- 1969 נופלת היא בגדרי סמכותו של בית הדין וזאת אף אם העותר אינו צד לחוזה העבודה. סמכותו של בית הדין מכח סעיף זה פורשה ככוללת גם תובענות של צדדים שלישיים. מערך היחסים בין הוועד הארצי לוועד המקומי אינו מעניינה של הסוגייה העומדת לדיון, מה גם שהמד"א לא הוסמך להציג את עמדת הועד הארצי. הן ההסתדרות והן הועד הארצי מודעים לזכותם להצטרף להליך על פי סעיף 30 לחוק בית הדין לעבודה. 5. בית הדין לעבודה ייחס למושג ועד עובדים משמעות אוניברסלית, על פיה מדובר בגוף מופשט, המורכב מכלל העובדים המועסקים במקום העבודה. הארגון הפועל בשמו - הידוע, בדרך כלל בשם הוועד - נבחר על ידי כל העובדים במקום העבודה, וזכות הבחירה לאותו הגוף עומדת לכל עובד במקום העבודה מעצם היותו מועסק בו (פרופ' רות בן ישראל במאמרה "צדדים להסכם קיבוצי", עיוני משפט כרך יב', ע' 62,29 ). כאשר מאורגנים העובדים בארגון עובדים, הוועד הינו התא הראשון במערכת האיגוד המקצועי, אך אין הוא הוא הופך על-ידי כך לארגון עובדים בפני עצמו (דב"ע (ארצי) לג/ 7-4 הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל - ארגון הסגל האקדמי בטכניון ואח', פד"ע ה 85; ע"ע 1411/02 אברהם אלון ואח' - הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח', , ניתן ביום 2.5.05). סמכותו היא זו המוענקת לו בחוק, בהסכם קיבוצי או בחוקת ארגון העובדים שבמסגרתו פועל ועד העובדים (דיון מס' לה/ 8-3 מקורות חב' המים בע"מ - צבי מרקוביץ, פדע' כרך ו', ע' 125, 134 ). הוועד האיזורי, והוועד הארצי, הם אורגנים של הסתדרות העובדים הכללית, והוקמו מכוח חוקתה. לעניין מעמדם של וסמכויותיהם כמו גם המגבלות המוטלות עליהם מפנה חוקת ההסתדרות לתקנון ועדי עובדים הקובע כי: ”ועד העובדים יפעל בעניינים הקשורים בתנאי העבודה של כל עובד ושל כלל העובדים וכן יטפל בנושאי פרט ויפעל לקידום רווחת העובדים בכפוף למרות ההסתדרות וסמכויותיה" (תקנון ועדי עובדים של ההסתדרות החדשה, פרק 1, סימן א' סעיף 6, נספח "ו" לבר"ע 1357/02) . "בנוסף לקבוע בס"ק [א] לעיל, אחראים ועד העובדים וחבריו, ביחד ולחוד, לניהול תקין של כספי הועד ומשאביו במובן הרחב ביותר, וחייבים לנהלם ולנהוג בהם בתום-לב, תוך קיום הוראות המדריך הכספי הנספח לתקנון זה ומהווה חלק בלתי נפרד הימנו (תקנון ועדי עובדים של ההסתדרות החדשה, פרק 7 , סעיף 1 [ב]). ואולם בכך אין די כדי לבסס את מעמד הוועד כאישיות משפטית הכשירה לתבוע ולהיתבע (בר"ע (ת"א) 1357/02 ועד עובדי אזור התיכון בבנק לאומי לישראל בע"מ - יורשי המנוחה שושנה לוי ז"ל, , ניתן ביום 25.6.03). ברע"א 46/94 אילה זקס אברמוב נ' הממונה על מרשם המקרקעין , פ"ד נ(2), 202 נאמר מפי כב' הנשיא בדימוס השופט ברק: ”אין זה מספיק שפירושה של הוראת חוק פלונית מוביל למסקנה, כי אותה הוראה מתיישבת עם האפשרות כי תופעה מסויימת מהווה אישיות משפטית. כדי שלתופעה מסויימת יוקנה האופי של אישיות משפטית, בהיעדר הוראה מפורשת, נדרש כי הוראת החוק, על פי פירושה הראוי, מקנה לאותה תופעה, במשתמע, מעמד של אישיות משפטית. נדרשת מסקנה פרשנית, כי דבר היותה של אותה תופעה אישיות משפטית כתוב בדיו בלתי נראית, ועל כן מתבקש מבין השורות. נדרש, איפוא, כי אותה הוראת חוק תהווה את המקור המשפטי - היא עצמה, או יחד עם הוראות אחרות - לאישיותה המשפטית של אותה תופעה. נדרש, איפוא, כי אותן הוראות חוק הן היוצרות את האישיות המשפטית." השאלה הרלבנטית בענייננו הינה האם נמצא בדין עיגון למעמדו המשפטי של הוועד? בעניין זה כבר נפסק כי מיצוי מעמדה של חולייה ארגונית זו בפני בית הדין לעבודה במערך יחסי העבודה הקיבוציים אינו נמנע בשל העובדה שהיא אינה מהווה אישיות משפטית, וזכותו של ועד העובדים להתייצב בפני בית-הדין, כתובע, כנתבע, כמבקש, או כמשיב, הכל בתחום זכויותיו המוקנות בחוק, בהסכם קיבוצי או בחוקת ארגון העובדים ורק בתחום זה (דב"ע (ארצי) לח/6-4 רשות הנמלים - ועד עובדי מחלקת הים יצחק סמדר ו- 2 אח', ט(1) 281; דב"ע (ארצי) לג/3-4 משה שיטרית ואח' - מספנות ישראל בע"מ, פד"ע ד, 337). דהיינו, אין מדובר במעמד משפטי רגיל אלא בזכות ובמעמד המוגבלים למערך הקיבוצי, ואינם חלים על משפט העבודה האינדיבידואלי, גם לא בדרך של פרשנות מרחיבה, תוך העמדת אישיות משפטית יש מאין. טענת מד"א בעניין העדרה של אישיות משפטית בענייננו מקובלת עלינו במלואה, ואף מתיישבת עם הפסיקה בעניין (בש"א (ת"א) 6367/04 אליאס אליהו - בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, , ניתן ביום 24.2.08, עב 2527/05 וקסלר שלמה - ועד משרד מבקר המדינה, ניתן ביום 2.1.07; וראו גם בש"א (ת"א) 5112/02 מיכאל נקש נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, , ניתן ביום 18.12.02). 6. ואולם, בכך לא תם דיוננו. חרף העדר אישיות משפטית הנחנו בית הדין הארצי זה מכבר כי ועד עובדים יכול להיות "עותר ציבורי", אם התקיימו התנאים המיוחדים הנדרשים לכך. כך נפסק בע"ע (ארצי) 1233/01 יהודה אוריאלי נ' עיריית הרצלייה, , ניתן ביום31.12.01 (להלן - פרשת אוריאלי): ”במערכת היחסים המאפיינת את משפט העבודה והמיוחדות לו, ניתן לראות בגופים ציבוריים כגון ועדי עובדים, "עותרים ציבוריים" אשר להם עניין ציבורי בעל ערך מוסף, מכוח האינטרס המיוחד והאינהרנטי שיש להם ביחסי העובדה ומעורבותם במערכת יחסים זו". קביעה זו לא יוחדה לסכסוך קיבוצי דווקא, ויפה כוחה אף לענייננו. משכך, יש לדחות את טענת מד"א כי די בהעדר קיומה של אישיות משפטית כדי לשלול כל אפשרות של תביעה מצד הוועד בכל צורה שהיא. לוועד העובדים יש אינטרס שמקום העבודה יתנהל בהגינות, כי יישמרו זכויות העובדים בראייה רחבה, וכי זכויות אלו יזכו להגנה. פתיחת שערי בית הדין בפניו במקרים המתאימים מגשימה את תכלית קיומו של בית-הדין, אשר נועד לברר ולפתור סכסוכים שעילתם, בין היתר, ביחסי עבודה, ואין להבחין לעניין זה אם עילת הסכסוך מובאת בפני בית-הדין על-ידי הנפגע עצמו, על-ידי "העותר הציבורי" הטוען בשמו של הנפגע, בעבורו, או על-ידי צד שלישי - הכול במסגרת הסמכות שהקנה המחוקק לבית-הדין לעבודה (ראו פרשת אוריאלי לעיל). 7. נשאלת השאלה האם בענייננו מתקיימים התנאים לצירוף הוועד כ"עותר ציבורי". המגמה הכללית העולה מן הפסיקה משקפת תפיסה לפיה יש להרחיב את זכות העמידה של "העותר הציבורי", בעיקר כשהדבר נוגע לעותרים מסוג זה, ובנושאים בעלי אופי ציבורי מובהק, שיש להם חשיבות לשלטון החוק (ראה בג"צ 2148/94 גלברט נ' יו"ר ועדת החקירה לבדיקת אירועי הטבח בחברון פ"ד מ"ח (3) 578, 579, 595; ולאחרונה ממש ע"א 2902/97; 2912/97; 2965/97 אחים עופר נ' גליקמן ואח' (טרם פורסם) , פיסקה 11). כך קבע בית המשפט העליון בעע"מ 8723/03 עירית הרצליה נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חוף השרון ואח', פ"ד נח(6) 728: ”אכן פסיקתו של בית משפט זה הרחיבה בשנים האחרונות את זכות העמידה של 'עותר ציבורי' והיא מתפרשת גם על מי שאינו נפגע במישרין מפעולה של הרשות, אולם על 'העותר הציבורי', המבקש לתקן מה שנראה בעיניו כעוול, להראות 'דבר מה' נוסף, כמו חשיבותו הציבורית של הנושא, חומרת הפגם שנפל במעשה הרשות - כגון פגיעה מהותית בשלטון החוק - או בהיות הפעולה המותקפת בעלת חשיבות מיוחדת". על אף מגמת ההרחבה על "העותר הציבורי", על המבקש לתקן מה שנראה בעיניו כעוול, להראות "דבר מה" נוסף, כגון חשיבותו הציבורית של הנושא, חומרת הפגם שנפל במעשה הרשות - למשל, פגיעה מהותית בשלטון החוק - או היות הפעולה המותקפת בעלת חשיבות מיוחדת (עע"מ 8723/03 עיריית הרצליה נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חוף השרון ואח', פ"ד נח(6) 728; דב"ע נז/16-4 מרכז השלטון המקומי בישראל ואח' נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח', פד"ע לב). עמד על כך בית הדין הארצי בעניין אוריאלי (לעיל) לאמר: ”במקרים המתאימים ישקול בית המשפט ויחליט על מידת הצורך והחשיבות בהצטרפותו של 'עותר ציבורי' לצידו של 'העותר' בעל הענין הישיר בעתירה או אם יותר 'לעותר הציבורי' לבוא תחתיו של מי שניתן להצביע עליו כבעל ענין ישיר או מיידי בנושא הנדון. ... מעמד מעין זה יכול וינתן 'לעותר ציבורי' אשר יש בידו לבסס, בין היתר, טענה כי 'העתירה הציבורית' נוגעת בהיבטים בעלי ענין ציבורי; או שיש בידו להצביע על אינטרס המשותף לרבים, להבדיל מהאינטרס האישי המיוחד לעותר פלוני; או שמדובר הוא בקידומו של שלטון החוק או בקיומו הלכה למעשה; או בהשלכות העשויות להיות למושא העתירה על שלטון החוק או על ציבור מסוים העשוי אף הוא להיות נוגע בדבר, במישרין או בעקיפין". לאחר שבחנו את טענות הצדדים לגופן כמו גם את מהותה של התובענה מראשיתה, סבורים אנו כי דין הבקשה להידחות. 8. העומד ביסוד הרחבת דיני המעמד הוא החשיבות הציבורית המיוחדת של ההליך, הנושא אופי ציבורי, ויש לו נגיעה ישירה לקידומו של שלטון החוק (בג"צ 1/81 ויקי שירן ו-7 אחרים נ' רשות השידור ואחרים, פ"ד לה(3), 365). מעמד בדין יינתן לעותר ציבורי שעה שהוא מצביע על פגם לכאורי חמור במיוחד (בג"צ 910/86 רס"ן (מיל.) יהודה רסלר, עו"ד ואחרים נ' שר הבטחון, פ"ד מב(2), 441). בקיומה של מציאות משפטית כזו יש כדי לטפח את טוהר המידות, לחזק את שלטון החוק, ובטווח הארוך להגביר את אמון הציבור במערכת המשפטית כולה (עע"מ 8193/02 מקס ראובן נ' פז חברת נפט בע"מ ואח', פ"ד נח(2) 153). בתובענה שלפנינו עותר המשיב 1 לסעדים הצהרתיים וכספיים, והוא מבקש להצהיר, בין היתר, כי תשלום תגמולי המילואים כפי ששולם על ידי מד"א הינו בלתי חוקי ומהווה הלנת שכר, כי על מד"א להעביר כל תשלום המועבר אליו על ידי המל"ל כגמול מילואים במלואו, מבלי להפריש חלק מתגמולי המילואים לקופתו שלו. לכתב התביעה המתוקן צורפה בין השאר עמדת נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה (נספח כ'), ממנה עולה כי מד"א אינו נוהג על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי. עמדת המל"ל, הינה כי המעביד משמש גורם מתווך בלבד, ואין הוא רשאי להשאיר חלק מתגמולי המילואים בכיסו. מדובר, אם כן, בנושא ציבורי מובהק, הנוגע בלבו של שלטון החוק במישרין. תשלום תגמול המילואים נועד לפצות את העובד על הקדשת זמנו לשירות המדינה באופן שלא ייפגע שכרו הרגיל, והשאלה כיצד יועבר לעובד נוגעת לעובדים רבים. למסקנה זו הגענו למרות שכדברי המד"א תיקון כתב התביעה לא נועד לצירוף תובע. 10. מוסיף מד"א וטוען נוכח העובדה שהשאלה השנויה במחלוקת הינה בעלת ספקטרום רחב, אין מקום לצירופו של ועד עובדים מקומי אלא לצירופו של הוועד הארצי. מנגד טוען הוועד, בין השאר, כי הן ההסתדרות והן הועד הארצי מודעים לזכותם להצטרף להליך על פי סעיף 30 לחוק בית הדין לעבודה. אכן, לאור חשיבותה של השאלה המתעוררת בהליך זה, לא מן הנמנע כי הצטרפותו של הוועד הארצי כ"עותר ציבורי" הייתה מתאימה יותר. ואולם, אין זה מתפקידו של בית דין זה ליזום הצטרפותם של עותרים ציבוריים להליכים המתנהלים לפניו. יתר על כן, מנספח א' לתשובת הנתבע מיום 26.2.09, דהיינו מכתבה של הגב' עדה קרקמרסקי, ראש חטיבת מוסדות ציבור בריאות והסתדרות, עולה כי הוועד הארצי יודע על קיומו של הליך זה, וכי מזכירות הוועד הארצי קיימה דיונים והחליטה שלא להגיש תביעה בסכסוך קיבוצי. סוף דבר- לאור האמור לעיל ועל יסוד הנימוקים שפורטו לעיל הבקשה נדחית. הוצאות בקשה זו יובאו בחשבון יישקלו בתום ההליך, ובהתאם לתוצאה.כתב תביעהמסמכיםועד עובדים