אישור תשריט חלוקה ע''י בית משפט

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אישור תשריט חלוקה ע''י בית משפט ללא אישור מעדה מקומית: פתיח:- בפני שתי תובענות; האחת תובענה לפירוק שיתוף במקרקעין, לפי הוראת פרק ה' (סימן ב') לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969. (להלן: "החוק"); השנייה, תובענה למתן צו מניעה קבוע. ההליכים והנפשות הפעולות בתיק:- ההליכים בין הצדדים מתייחסים למקרקעין הידועים כגוש 19384 חלקה 1 מאדמות כפר עראבה (להלן ולשם קיצור : "המקרקעין"). בתביעה לפירוק שיתוף 1837/07 הצדדים הם:- התובע מר נאסר X הבעלים של 24 חלקים מתוך 92 ( להלן : " X") , מר שנאעה סאלח יאסין - נתבע מס' 1 - הבעלים של 44 חלקים מתוך 92 ( להלן : " שנאעה") , ו- מוחמד עלי עווד, אחמד עלי עווד , מחמוד עלי עווד ולביבה עלי עווד הנתבעים 2 עד 5 , הם הבעלים ביחד של 24 חלקים מתוך 92 חלקים. נתבע מס' 6 מר אחמד סאלח ג'רבוני נסאר, שהינו הבעלים של חלקה 3 גוש 19384 הסמוכה למקרקעין הנ"ל , רכש את זכויותיהם של הנתבעים 2 עד 5 והוא זכאי להירשם כבעלים של 24 החלקים מתוך 92 חלקים מהמקרקעין (להלן: "ג'רבוני"): למעשה התביעה היא בין הבעלים הרשומים וכן מר גרבוני הזכאי להיות הבעלים של המקרקעין. בתביעה לצו המניעה בתיק 1617/07 הצדדים הם: ג'רבוני ו שנאעה; לבית המשפט הוגשו מספר תובענות ,שתי תביעות לפירוק שיתוף והשלישית למתן צו מניעה קבוע; האחת לפירוק שיתוף שהוגשה לבית המשפט השלום בעכו בתיק אזרחי 3025/07 שהוגשה על ידי "שנאעה" הבעלים והמחזיק ב- 44 חלקים מתוך 92 חלקים במקרקעין. התביעה השנייה הוגשה ע"י "X" שהוא הבעלים של 24 חלקים מתוך 92 חלקים במקרקעין, בביהמ"ש כאן במסגרת ת.א. 1837/07 לפירוק שיתוף במקרקעין. שתי התביעות אוחדו ע"פ החלטתו של כב' הנשיא אהוד רקם ביום 30.7.07. ביום 23.10.08 נמחק ת.א. 3025/07 מאחר ותביעה זו זהה לתביעה בת.א. 1837/07 שהינה גם לפירוק שיתוף אך הוגשה ע"י שותף אחר במקרקעין, ואין מקום לניהול הליכים נפרדים של פירוק שיתוף. התביעה השלישית במסגרת ת.א. 1617/07 הוגשה לבית המשפט כאן למתן צו מניעה קבוע נגד "שנאעה" ע"י מר "ג'רבוני" , שהינו הבעלים של חלקה 3 גוש 19384 הסמוכה למקרקעין הנ"ל והזכאי להירשם כבעלים של 24 חלקים מתוך 92 חלקים מהמקרקעין. הדיון בשתי התביעות שנותרו אוחד, הוגשו סיכומים מטעם הצדדים ופסק דין זה ניתן בשתי התביעות. יש לציין כי בין הצדדים מתנהלים דיונים בוועדה המקומית לתכנון ובניה וישנם הליכים המתנהלים בפני הוועדה אודות בניה שנבנית במקרקעין והוגשו גם התנגדויות של חלק מהצדדים לוועדה. אין חולק בין הצדדים כי כיום הצדדים הרלבנטיים הם כדלקמן: "X" הבעלים של 24/92 חלקים מהחלקה. "שנאעה" הבעלים של 44/92 חלקים מהחלקה. "ג'רבוני" הבעלים של 24/92 חלקים מהחלקה. מינוי המומחה אבו ריא:- הצדדים הגישו לביהמ"ש הודעה מוסכמת ביום 13.3.08 לפיה מוסכם עליהם כי ימונה המודד מר אחמד מהדי אבו ריא מסכנין, כמומחה מטעם ביהמ"ש למתן הצעת חלוקה לחלקה וכן יכין טבלת איזון לאחר שיבקר במקום ויתרשם מהמצב הקיים. ביהמ"ש נתן תוקף של החלטה להסכמה הנ"ל. הצדדים הם שבחרו את המומחה המוסכם וקבעו גם את סמכותו בכך שהעניקו למומחה לבצע חלוקה וגם לקבוע תשלומי איזון. המומחה הגיש לביהמ"ש חוות דעת ביום 6.5.08 בגין חלוקת החלקה הנ"ל והמציא עותק ממנה לצדדים; על פי חוות הדעת חולקה בהסכמת הצדדים בחלוקה שהיא למעשה שיקוף של מצב קיים בשטח על ידי הסכם הסדרת חזקה ושימוש בין הצדדים ושיקפה את המצב בפועל כדלקמן:- X יקבל 438 מ"ר אשר סומנו כמגרש 1 /2 שסומן בצבע צהוב בתשריט החלוקה. נאעה יקבל 803 מ"ר אשר סומנו כמגרש 1 / 3 שסומן בתשריט החלוקה בצבע ירוק. גרבוני יקבל 438 מ"ר אשר סומנו כמגרש 1 / 4 שסומן בתשריט החלוקה בצבע סגול. כמו כן המומחה ולבקשת הצדדים קבע תשלומי דמי איזון; המומחה קבע שעל X ושנאעה לשלם תשלומי איזון לגרבוני בסכום 83,800 ₪ כמפורט בחוות הדעת מיום 9/4/08. כבר בשלב זה ,על לציין, שהמקרקעין בנויים כך שחלקם הראשון הם בצורת טרפז ובהמשכו החלקה הופכת לרצועה ברוחב 8 מ"ר בערך ולרוחב 78.38 מ"ר בערך, צורה זו של החלקה אינה מאפשרת ברירות רבות והחלוקה בכל מקרה יוצרת,בלית ברירה, מגרש בתוך הרצועה הנ"ל שלא ניתן לנצלה בצורה מיטבית מבחינת ניצול אחוזי בניה . הצדדים ביקשו לקבל כמה הבהרות מהמומחה ואכן קויימה ישיבה במשרדו של המומחה. ביום 12.6.08 הגיש ב"כ "שנאעה" בת.א. 1837/07 בקשה למתן פסק דין לחלוקת המקרקעין ע"פ ובהתאם לחוות דעתו של המומחה ולטבלת האיזון שצורפה לחוות הדעת. ביום 13.7.08 הוגשה לתיק ביהמ"ש הודעה מוסכמת ותגובה שמצורף לה טיוטת הסכם פשרה מטעם התובע בת.א. 1837/07 "X" והנתבעים 2-6 בת.א. 1837/07 (מוחמד, אחמד, מחמוד ולביבה עווד ואחמד ג'רבוני) לפיה הגיעו הצדדים להסכמה כי הדיון בשלושת התביעות יאוחד ולאחר פירוק השיתוף הצדדים יחזרו בהם מכל ההתנגדויות שהוגשו על ידם בועדת תכנון ובניה לב הגליל בסכנין וכן מחיקת הת.א. 1617/07 - צו מניעה קבוע ובשא 1447/07 צו מניעה זמני ובשא 1849/07 תיק בזיון שהוגשו במסגרתו אשר הגיש הנתבע מס' 6 נגד הנתבע מס' 1. הצדדים לעיל (התובע ונתבעים 2-6 בת.א. 1837/07 , להלן:"הצדדים") טענו כי אלו הם ההסכמות שהושגו בע"פ בין כל הצדדים למחלוקת נשוא התביעות, אולם משום מה מר שנאעה חזר בו מההסכמה שנתן וכעת הוא מבקש רק פסק דין בעניין חלוקת המקרקעין ללא קשר לשאר ההליכים המתנהלים בפני הוועדה לתכנון ובניה. כאמור, מר שנאעה אינו חתום על ההסכם המוזכר לעיל. לאור האמור לעיל כל הצדדים, למעט "שנאעה" טענו כי הם מסכימים למתן פסק דין המחלק את המקרקעין ע"פ האמור בחוות דעת המומחה וטבלאות האיזון וזאת בכפוף למחיקת ת.א.1617/07 והבשאות שהוגשו בו ולחילופין לזמן את הצדדים לדיון בבשא 1849/07 - בזיון בית משפט- , וכן כפוף לכך שכל הצדדים יסירו את ההתנגדויות שהוגשו בוועדה לתכנון ובניה לב הגליל בסכנין. מר שנאעה הכחיש בתגובתו להודעה את הסכמתו כפי שהובאה בסעיף 5 לעיל וטען כי מעולם לא התנה ולא ביקש כי שאר התיקים של צווי המניעה יבוטלו וכי תביעות הפירוק הן תביעות עצמאיות ונפרדות ומתן פסק דין בהם לא יכשיל כל המשך בדיון בתיק צו המניעה (1617/07). נתבע 1 טוען כי באם ינתן פסק דין בחלוקה במקרקעין, אז מובן מאליו כי כל התנגדות שהיתה מצד שותף נגד השותף האחר, בנושא חלוקת חלקה זו, מתבטלת מאליה בקיום פסק החלוקה ואין צורך בהסכמות כנטען בתגובת הצדדים. לאור חוות הדעת מטעם הצדדים הוריתי לצדדים על הגשת סיכומים; סיכומי הצדדים הוגשו לרבות סיכומי נתבע מס' 6 מר גרבוני אשר צירף לסיכומיו אישור חתום על ידי ראש ענף מחשוב!! שהחלוקה המוצעת על ידי המומחה מטעם בית המשפט לא תקבל אישור הוועדה וטען כי ההסכם בדבר החלוקה כלל ויתור של כל הצדדים על התנגדויות שהגישו זה נגד זה בחלקות נוספות לרבות חלקה 3 באותו גוש שאינה רלבנטית למחלוקות שבפני. מעיון בסיכומים ולמרות שהיה מקום לתת את פסק הדין, הזמנתי את הצדדים לישיבה נוספת בה הוריתי על זימון המומחה מטעם בית המשפט ונציג הוועדה החתום על המסמך, על מנת לברר את ההסכמות שהונחו בפני המומחה מטעם בית המשפט שעל יסודם נערך התשריט וכן מדוע תשריט זה אינו תואם לדרישות התכנון. הנימוקים לקביעת ישבה זו פורטו בפרוטוקול הדיון ומתוך מגמה להגיע לחקר האמת. מחקירת המומחה עולה כי אכן באי כוח הצדדים נפגשו במשרדו והגיעו להסכמות ,נערך פרוטוקול וכל הצדדים חתמו עליו. הפרוטוקול הוגש לתיק בית המשפט וסומן בת/1. עוד ציין המומחה בפני כי בהסכם לא הזכירו הצדדים כל סיכום בעניין הסרת התנגדויות לא מקרוב ולא מרחוק וכל ההסכמות שהועלו הועלו בכתב והצדדים חתמו על סיכום זה. נציג מטעם הוועדה שחתום על המסמך שצורף לסיכומי גרבוני נחקר בפני , מחקירתו התברר שאינו מהנדס כלל ועיקר ואחראי על מידע תכנוני של הוועדה בלבד והסכים כי אישור התוכנית הוא עניין של הוועדה. הכרעה: הלכה עמנו, מימים ימיה, כי פירוק השיתוף הוא זכות יסוד של כל בעל משותף. הוא מעודד, בדרך כלל, את המגמה הרצויה של פיתוח המקרקעין, סחירותם וניצולם באופן אופטימלי ביותר. זוהי התפיסה העומדת ביסוד החוק ראו: (ע"א 753/82 פלונית נ' פלוני, פ"ד לז(4), 626, 629; ע"א 319/74 רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' פיין, פ"ד ל(1), 454, 457; ויסמן, דיני קנין, (תשנ"ז- כרך שני), 278; מ. דויטש, קנין, (1997, כרך א') 595). קיימים חריגים מספר לזכות זו והחושבים בהם הם אלה: האחד, חוסר תום-לב בשימוש בזכות (ע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי, פ"ד מט )3), 529, 575); השני, קיומו של הסכם המגביל את הזכות לפירוק השיתוף (סעיף 37(יב) לחוק); והשלישי, קיומם של נכסים שאין לפרק בהם שיתוף כמו באר מים משותפת ומשמשת בעליהם של שני נכסים סמוכים וכו'. דין הוא, כי פירוק השיתוף יהיה על-פי הסכם בין השותפים ובאין הסכם, יהיה על-פי צו בית-המשפט, בהתאם לסעיפים 39 עד 43 לחוק. במקרקעין הניתנים לחלוקה,יהיה פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין ואין לבית-המשפט שיקול דעת להורות על פירוק השיתוף בדרך של מכירה-כך מורים לנו סעיפים סעיפים 39(א) ו- 49 (א) לחוק. משמעות העדרו של שיקולי דעת שיפוטי, בענין זה, הוא, בין השאר, כי שיקולים של תועלת כלכלית לא יוכלו לעכב את פירוק השיתוף במקרקעין. נכסים הניתנים לחלוקה, משמועתם, נכסים שתשריט לחלוקתם אושר על-ידי הרשות המאשרת, הפועלת על-פי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965. בלשון אחר: מותנית האפשרות לחלוקה בעין של מקרקעין משותפים בעמדת רשויות התכנון והבניה, וכל עוד לא אמרו רשויות אלה את דברן, יש להתייחס למקרקעין כאל מקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה (ויסמן, דיני קנין, לעיל, בעמ' 301). כאמור, סעיף 39(א) לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969 ( להלן:"חוק המקרקעין") קובע, כי הדרך המועדפת לפירוק שיתוף הינה חלוקה בעין. דרך המלך הינה פירוק השיתוף בעין שכן בדרך זו זוכה כל אחד מהשותפים במקרקעין בחלקה מהמקרקעין אשר היו בבעלותו המשותפת. באופן זה נשמרת זכותו הקניינית. חלוקה בעין, הינה חלוקת המקרקעין בין השותפים, כך שכל אחד מהם זוכה בבעלות עצמאית ונפרדת בחלקו היחסי במקרקעין. מקרקעין ניתנים לחלוקה בעין, אם ניתן לפצלם למספר חלקים שכל אחד מהם מסוגל לשמש נושא נפרד לבעלות (ע"א 587/78 רוטשילד נ' פרנק, פ"ד לג(3), 33, 35) . במסגרת התיק בפני ,הצדדים מסכימים לפירוק שיתוף ומסכימים גם שדרך פירוק השיתוף היא דרך החלוקה בעין, הסכמות אלו הובילו את הצדדים למנות מומחה מטעם בית המשפט שאת זהותו וסמכויותיו קבעו הצדדים בעצמם; אם כי, גרבנו בהמשך הדרך ובסיכומיו נסוג מעמדה זאת, ואדון בשינוי עמדה זאת בהמשך.   עמדת הצדדים לתשריט החלוקה:- עמדת X:- "X" הביע הסכמתו לפירוק השיתוף בחלקה 1 בהתאם לחוות דעת המומחה וכן הסכים להערכת המומחה לתשלומי האיזון שקבע בחוות דעתו וביקש לאמץ את חוות הדעת במלואה. אולם טען בסיכומיו כי אינו יכול לשלם את תשלומי האיזון בתשלום אחד וביקש מביהמ"ש לחלק לו את הסכום לתשלומים. ( ראה סעיף 2 לסיכומי התובע). עמדת שנאעה:- מר שנאעה יאסין ההסכים לחוות דעת המומחה על שני חלקיה, הן לעניין החלוקה ומיקום הבעלים לפי תשריט החלוקה והן לקביעת תשלומי האיזון ראו סעיף 8 לסיכומיו. עמדת גרבוני:- נתבע 6 - מר ג'רבוני מבקש בסיכומיו מביהמ"ש שלא לאשר את הצעת המומחה לחלוקת המקרקעין, ולהורות על פירוק השיתוף במקרקעין בחלקה בדרך של מכירת המקרקעין באופן פומבי וחלוקת הפדיון ו/או לחילופין להורות למומחה לשנות הצעתו כך שתותאם להוראות חוק התכנון והבניה, מאחר ו- הסכמתו לחוו"ד המומחה באה רק בתנאי שיוסרו כל ההתנגדויות ההדדיות של הצדדים בוועדה, אולם מאחר ונתבע 1 חזר בו מהסכמתו להסרת ההתנגדויות, אין עוד תוקף להסכמות שהושגו ובמצב דברים שנוצר החלוקה רק מרעה את מצבו ואינה משקפת את רצונו; הסכמתו לחלוקה היתה רק מתוך רצון טוב לסיים את המחלוקת בין הצדדים הסכים לקבל את החלק הדרומי של החלקה, חלק אשר מוחזק כיום ע"י התובע וזאת על מנת שנתבע 1 יוכל לקבל לפי ההסכמות את החלק שבו הוא התחיל לבנות. הסכמתו לחלוקה היתה מותנית בכך כי לאחר החלוקה יימחקו ההתנגדויות בוועדה לתכנון ובניה וכן יימחקו ת.א. 1617/07 והבשאות שהוגשו במסגרותו. ( סעיף 4 לסיכומיו). בהתאם להסכמות לעיל התחיל המומחה לבצע את עבודתו, אולם לאחר שהמומחה סיים את עבודתו, חזר בו שנאעה מהסכמתו המתייחסת להסרת ההתנגדויות בוועדה לתכנון ובניה . ( סעיף 6 לסיכומיו ). אין זה הגיוני שיסכים לחלוקה שלא תשאיר לו אפשרות לבנות בחלקה 1/4, והוא עשה זאת רק מאחר והיו הסכמות בין הצדדים להסרת ההתנגדויות. ( סעיף 11 לסיכומיו) נתבע מס' 6 מצרף לסיכומיו מסמך חתום ע"י ראש ענף מחשוב בוועדה לתכנון ובניה "לב הגליל" ובמסמך מצוין כי במגרש 1/4 אין אפשרות בניה אלא בנין ברוחב 2 מ' בלבד, מאחר ורוחב המגרש הוא 8 מטר וע"פ התוכניות המאושרות חלות קו הבנין מכל הצדדים הוא 3מ'. אין בידי לקבל טענותיו של נתבע מס' 6 אודות קיום הסכמה בין כל הצדדים,הכוללת הסרת התנגדויות מחלקה אחרת שאינה קשורה במחלוקת והיא חלקה 3 בגוש 19384 ואלה נימוקיי לכך. ראשית, ההסכם שהוגש לתיק ביהמ"ש ביום 13.7.08 אינו חתום כלל ע"י נתבע 1 מה שמעיד על כך שהוא לא היה צד להסכמות אלו. שנית, עו"ד עארף -ב"כ גרבוני הופיע על דעת כל הצדדים בישבת קדם המשפט ביום 27/12/07 והודיע לבית המשפט : "... שיש הסכמה עקרונית בקשר לפירוק.אנו הסכמנו כי ימונה מומחה שהוא גם מודד וגםפ שמאי, על מנת להכין את החלוקה בהתאם למה שסוכם וטבלת איזון....." מהודעה זו ככל הנראה הצדדים הגיעו לסיכום לגבי החלוקה, ואף מפנמים שיש צורך בפסיקת תשלומי איזון עקב צורת המיוחדת של החלקה נשוא תיק זה. שלישית, בהודעת הצדדים מיום 13/3/08 הודיעו הצדדים כי הם מבקשים למנות את המומחה להכין חלוקה לחלקה וטבלת איזון-כלשון ההודעה- לאחר שייבקר במקום ויתרשם מהמצב הקיים. בהודעה זו נפקד מיקומו של ההסכם הכולל בין הצדדים בעניין החלוקה והתנאים של הסרת ההתנגדות לגבי חלקה מס' 3 הנ"ל. רביעית, הצדדים נפגשו במשרד המומחה והעלו את ההסכמות לגבי חלוקת המקרקעין , ההסכמה הועלתה על הכתב ת/1 . מת/1 לא בא זכרה של ההסכמה בדבר הסרת ההתנגדויות לחלקה 3. באי כוח הצדדים חתמו על ת/1 ללא הסתיגות ולא נדרשה כל תוספת. חמישית, המומחה אישר בצורה ברורה כי הסיכום בין באי כוח הצדדים כלל החלוקה בלבד ולא כלל תנאים נוספים כגון הסרת התנגדויות; מכאן המסקנה שאם הייתה הסכמצה כזו הייתה מקבלת ביטוי בכתב בכל שלב ושלב שפורט לעיל. זאת ועוד , המומחה עצמו התייחס בסעיף 10.14 לחוות דעתו להסכמות הצדדים ביחס לחלוקת המקרקעין באופן מפורש, אולם לא צויין דבר בעניין הסתייגות מי מהצדדים או התנאה כלשהי שמישהו התנה בקשר למקרקעין, הדבר מחזק את מסקנתי לעיל כי לא היו הסכמות כאלו, ואם היו הסכמות,לכל היותר, הן הסכמות שנולדו לאחר הגשת חוות דעת המומחה ולא לפני. על מנת לא להותיר טענה עובדתית לוטה בערפל החלטתי לקיים דיון בפניי לאחר הגשת הסיכומים בתיק, וזימנתי את המומחה על מנת לברר מהות ההסכמות שהיו בין הצדדים בעניין חלוקת המקרקעין. בעדותו של המומחה בפניי בדיון שנערך ביום 13.7.09 הבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים , כי בין הצדדים לא היתה הסכמה כלשהי לגבי הסרת ההתנגדויות בוועדה לתכנון ובניה או הסכמות אחרות כלשהן למעט ההסכמות שהועלו על הכתב והוגשו לתיק ביהמ"ש וסומנו ת/1. עיון במסמך זה מראה בבירור כי אין זכר להתנאה כלשהי ממי מהצדדים להסרת התנגדותו מהוועדה לתכנון ובניה. על כן, ולאור האמור לעיל, הנתבע 6 נכשל בלהוכיח קיום הסכמה נוספת ומעבר להסכמה שקיבלה ביטוי בת/1. אם כך החלוקה בין הצדדים היא חלוקה מוסכמת, ואשר הנתבע מר גרבוני, מבקש כעת לחזור בו ממנה. טעמים נוספים לקבלת החלוקה המוצעת:- מעבר לעמדה שהתשריט משקף את הסכמת הצדדים,דומני כי קיימים טעמים נוספים התומכים באישור החלוקה בעין שהוצעה,גם אם לא הייתה הסכמה בין הצדדים, בוודאי מקום שניתנת הסכמה כזו. ראשית, הצעת החלוקה שהציע המומחה היא ההצעה המתאימה ביותר בנסיבות העניין בהתחשב בנתוני המקרקעין ובמצב הדברים בשטח.הצעת החלוקה האמורה לוקחת בחשבון את חלקו של כל שותף, הפרשות לצורכי גישה ודרכים ואת צורתו המיוחדת של המקרקעין, צורה שתותיר בעלים אחד ללא כל אפשרות בניה. שנית, החלוקה המוצעת במקרקעין עולה בקנה אחד עם עקרון שמירת המצב הקיים ועם הסכם החלוקה והשימוש שהיה קיים בין השותפים מזה זמן רב, והבעלים X ושנאעה המשיכו להחזיק בחלקים שהחזיקו קודם להצעת החלוקה. שלישית, כמו כן, מאפשרת ההצעה דרך גישה נוחה ומתאימה לחלקם של הנתבעים תוך פגיעה מינימלית בגרבוני; תוכנית החלוקה ,אם כך, מתחשבת, למעשה, במשאלותיהם של השותפים במקרקעין ובמצב הקיים בשטח, במיוחד הבנוי והנטוע עליהם. היא מגשימה, בצורה האופטימלית ביותר, את אפשרות פיתוחם, סחירותם וניצולם של המקרקעין. רביעית, במסגרת הצעת החלוקה של המומחה שומר כל חלק מחלקי בעלי הדין במקרקעין על פוטנציאל תכנוני ועצמאות בשימוש, כאשר המומחה אף התאים הצעתו למגבלות התכנוניות הנובעות מדרישות התב"ע החלה על המקרקעין, וכאשר חלקו של גרבוני נפגע ,הדבר קיבל ביטוי הולם בתשלומי איזון כפי שנקבעו על ידו . חמישית, הצדדים היו מודעים היטב לצורת החלקה וכתוצאה מכך אף ביקשו שהומחה יהיה גם שמאי על מנת לקבוע תשלומי איזון מתוך מודעות לכך שחלק מהחלקה לא ניתן לנצלו לבניה. שישית, הצעת החלוקה אינה ופגעת בגרבוני שכן היא עולה בקנה אחד עם עקרון שמירת רצף מקרקעין לאותם בעלים. גרבוני הוא הבעלים של חלקה 3 הגובלת בחלקה 1( ראה האמור בתביעה בעניין צו המניעה). קבלת חלקו בדרך הזו שמרה על רצף לכל אורך החלק המוצע עם חלקה 3 ובעתיד יוכל לצמצם נזקו ולבקש איחוד וחלוקה מחדש בין חלקו בחלקה 1 עם חלקה 3 ובכך יוכל לצמצם את נזקו עד המינימום האפשרי; דבר זה אינו אפשרי לגבי X ושנאעה שאינם הבעלים של קרקע סמוכה. שביעית, בניגוד לדעתו של גרבוני , החלוקה בעין של המקרקעין בהתאם לתוכנית החלוקה המוצעת, אינה גורמת לו הפסד ניכר, ואינה פוגעת שלא כדין בזכות קניינו. אכן, התוכנית האמורה גורמת, או מביאה לכך שגרבוני יקבל את החלק הפחות כדאי מתוך החלקה וכל השטח שיקבל יקבל בתוך הרצועה הצרה ; אך יחד אם זאת, אין לומר, כי ענין לנו בהפסד ניכר, שלא ניתן לתקנו דרך תשלום תשלומי איזון, כפי שמוצע על-ידי המומחה. תשלומי האיזון, כאמור בחוות-דעתו של המומחה, מתקנים למעשה, את הפסדו של גרבוני, במובן זה שהשווי היחסי של המגרשים משקף, למעשה, את השווי היחסי של המנות שבשיתוף. שמינית, מר גרבוני אין לו מעמד פורמאלי, אינו הבעלים הרשום והבעלים הרשומים שמכרו את זכויותיהם יש לכל אחד מהם בנפרד 181 מ"ר בלבד, שחלק זה אין לו כל הצדקה קיומית מבחינת דיני התכנון וממילא אין באפשרותם לקבל שטח שיוכל כל שותף מבחינת דיני התכנון והבניה לנצלו לצורך בניה, משכך גם מר גרבוני שנכנס בנעליהם אינו יכול לדרוש ולקבל ולהטיב את מעמדם של הבעלים הרשומים. תשיעית,למרות העדר מעמדו הפורמאלי של גרבוני כשותף, התייחסתי לכל טענותיו כאלו נאמרו מפי השותפים הרשומים ואני סבור כי אין בטיעונים אלו ממש.המקרקעין ניתנים לחלוקה בעין, השותף שהחזיק בעבר בחלק שנמצא בתוך הרצועה ,חליפם המשיך וקיבל אותו חלק ,וניתן לרפא את העניין באמצעות תשלומי איזון, כפי שנעשה בפועל. לעניין הטענה של העדר אישור הוועדה לתכנון ובניה: הנתבע מס' 6 ( מר ג'רבוני) טוען בסעיף 10 לסיכומיו כי אין ביהמ"ש יכול לאשר תשריט חלוקה המוצע ע"י המומחה כל עוד והחלוקה לא אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובניה וזאת בהתאם לסעיף 143 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה- 1965. פירוק על ידי חלוקה בעין של המקרקעין טעון אישור מכוח סעיף 143 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה - 1965 הקובע כדלקמן:   "לא תירשם חלוקת קרקע בפנקסי המקרקעין אלא על פי תשריט שאושר על פי פרק זה או על פי סימן ז' לפרק ג'; לא יינתן פסק-דין לחלוקת קרקע בין בעליה המשותפים אלא על פי תשריט ואישור כאמור, ולא יהא תוקף לכל רישום שנעשה בניגוד לסעיף זה לאחר תחילת חוק זה".   אין חולק כי בפני בית המשפט לא עומד אישור של רשויות התכנון והבנייה.    כאשר מדובר על אישור רשויות התכנון הכוונה היא ראשית, אישור לכך שהמקרקעין ניתנים לחלוקה בעין בכלל, שאם לא כן לא ניתן להורות על פירוק השיתוף באופן זה, וכי תשריט החלוקה תואם את המצב התכנוני. בהעדר אישור כי המקרקעין ניתנים לחלוקה יש הגורסים כי על בית המשפט להתייחס למקרקעין כאל כאלה שאינם ברי חלוקה ולקבוע דרך פירוק אחרת {ע.א. (ירושלים) 39/67 חברת סלים בילדינגס בע"מ נ. ג'אן בנין, פ"מ ע' בעמ' 58 ובספרו של פרופ' וייסמן, דיני קניין - בעלות ושיתוף, בעמ' 299 - 302} . לא הובאה כל ראיה מטעם מר גרבוני שהחלוקה אינה עולה בקנה אחד עם התוכנית החלה והמאושרת על המקרקעין, ולא הוצג בפני כל ראיה לפיה התוכנית המוצעת לא תקבל אישור כזה. המסמך שצורף לסיכומים אין בו דבר והוא הוצא על ידי גורם שאינו הסמכות לאישור התוכנית כלל ועיקר, ואף לא הוכח בפני כל מניעה לרישומה. המומחה בחוות דעתו ציין את התוכניות החלות על המקרקעין ולא ציין שהיא עומדת בסתירה לתוכניות ולא ציין שלא ניתן לאשר את החלוקה בוועדת התכנון והבניה. לפיכך, החלוקה שתינתן בתיק זה, כפופה לאישור הוועדה המקומית לתכנון ובניה כקבוע בסעיף 143 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה"). תשלומי האיזון:- המומחה קבע את תשלומי האיזון והצדדים לא חלקו על כך. המחלוקת היחידה היא אם תשלומים אלו מוצמדים מיום מתן חוות הדעת. במחלוקת זו אני סבור כי תשלומי האיזון צמודים למדד מיום מתן חוות הדעת ועד יום מתן פסק הדין. ההוראות לעניין פירוק השיתוף:- לאור האמור לעיל התוצאה היא, איפוא, כי אני נעתר לתובענה, ומורה בזה על פירוק השיתוף במקרקעין דרך חלוקה בעין בהתאם לתוכנית החלוקה שהוכנה על ידי המודד מר נמהדי אבו ריא ואשר סומנה על ידי בת/2 . אני קובע כי החלוקה המתבטאת בתשריט וחוות דעת המומחה הינה חלוקה כדין אשר הצדדים מחויבים לפעול לפיה והיא תואמת את האמור בחוק המקרקעין יש לפעול לפיה, וכן על הצדדים לשלם את סכומי האיזון כל אחד בהתאם לטבלה הנ"ל. הצעת החלוקה כפופה לאישור הוועדה המקומית לתכנון ובניה כקבוע בסעיף 143 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה"). ב"כ הצדדים יפעלו במשותף לצורך קבלת האישורים הנדרשים מהגופים התכנונים ורישום החלוקה בעין על פי פסק דין זה בלשכת רישום המקרקעין. עלויות רישום החלקה ישולמו ע"י בעלי הזכויות באופן יחסי לזכותם במקרקעין. במידה וצד יבצע את הרישום על חשבונו יוכל לשוב ליתר השותפים שלא שילמו חלקם, בדרישה לשיפוי בגין הוצאותיו כדי חלקם היחסי של אותם צדדים שלא שילמו. לאחר 30 ימים מיום קבלת פסק דין זה, ימנעו הצדדים להיכנס או לעשות שימוש במקרקעין שיוחדו לצדדים האחרים על פי תוכנית החלוקה שאושרה על ידי שסומנה ת/2 , ועל הצדדים לסלק ידם בתוך פרק זמן זה ולפנות כל מחובר או נטוע השייך להם ואשר נמצא בחלקים המוקצים לשימושם הייחודי של יתר הצדדים בתיק על פי תוכנית החלוקה שאושרה. כמו כן הנני מחייב בזה את מר שנאעה סאלח יאסין תז. 2107065 לשלם לה"ה מוחמד עווד ,אחמד עווד מחמוד עווד לביבה עווד ואחמד סאלח גרבוני ,ביחד ולחוד, תשלומי איזון, בסך של 39,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 9/4/08 ועד ליום מתן פסק הדין ומיום מתן פסק הדין בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק ועד התשלום בפועל, התשלום יועבר לידי בא כוחם עו"ד עארף עלי . כמו כן הנני מחייב בזה את מר נסאר X ת.ז. X לשלם לה"ה מוחמד עווד ,אחמד עווד מחמוד עווד לביבה עווד ואחמד סאלח גרבוני ,ביחד ולחוד, תשלומי איזון, בסך של 44,300 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 9/4/08 ועד ליום מתן פסק הדין ומיום מתן פסק הדין בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק ועד התשלום בפועל, התשלום יועבר באמצעות עו"ד עארף עלי . לעניין צו המניעה:- התביעה הנוספת לעניין צו המניעה ולאור פסק הדין לחלוקת הקרקע ע"פ חוות הדעת של המודד, אין עוד טעם לדון בצו המניעה ובבשאות בתיק 1617/07 , שכן עיקר הטעמים שבפי הצדדים קשורה בהעדר חלוקה של המקרקעין, מאחר וניתנה הכרעה בחלוקה, אין טעם בקיום צו מניעה במתקונת הנוכחית. יחד עם זאת בית המשפט לא יתן יד לבניה ללא היתר ולא יעודד בניה כזו, לכן הנני קובע כי צו המניעה יישאר בעינו, הצו יבוטל במידה ומר שנאעה סאלח יאסין תז. 2107065 יקבל היתר בניה כדת וכדין מרשיות התכנון( הועדה המקומית לתכנון ובניה) ומעת קבלת היתר הבניה צו המניעה יבוטל מיידית. הנני מחייב את מר אחמד גרבוני לשלם, בגין התנגדותו לתכנית החלוקה המוצעת והליכים שבאו לאחר התנגדות זו ,לשלם ליתר הצדדים מר נסאר X ו- שנאעה סאלח יאסין, הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ לכל אחד ,בתוספת מע"מ כחוק. תשריטבניהתוכנית בניה