הפרת הסכם ייעוץ וסיוע משפטי גירושין

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפרת הסכם ייעוץ וסיוע משפטי גירושין: הרקע לתביעה: 1. עניינה של התביעה שלפניי בהשבת כספים ותשלום פיצוי בגין הסכם למתן שירותי ייעוץ וסיוע משפטי (להלן: "ההסכם"). ההסכם נחתם בין התובע לבין חברת "אלמג"נ המרכז הבינתחומי לגישור, פישור ובוררות בע"מ" (להלן: "הנתבעת"), במסגרת הליכי גירושין בהם היה נתון התובע. התובע עותר לחיוב הנתבעת, וכן מנהלה ובעליה של הנתבעת, (להלן: "הנתבע") בסך 48,000 ₪ בגין הפרת ההסכם, עשיית פעולה הנוגדת את סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, עשיית עושר ולא במשפט, מצג שווא וכן פיצויים בגין נזק לא ממוני. סכום התביעה הועמד על סך 61,280 ₪. טענות התובע: 2. התובע פנה אל הנתבעת ביום 15.11.05, לאחר שהיה נתון במצוקה קשה במסגרת הליכי הגירושין מאשתו ולאחר שנחשף לפרסומי הנתבעים בדבר סיוע למען "זכויות הגבר במשפחה". במעמד זה, נדרש התובע לשלם דמי רישום בסך 350 ₪, כאשר הובטח לו כי סכום זה יקנה לו ייעוץ שוטף ללא הגבלה וללא כל תמורה נוספת. 3. זמן קצר לאחר פנייתו אל הנתבעת, הבהיר הנתבע לתובע כי הטיפול המשפטי בענייננו כרוך בתשלום סך 48,000 ₪, והלה שילם את הסכום ואף חתם על "כתב התחייבות למתן שירותים". אלא מאי, עורכת הדין שמונתה על ידי הנתבעת לייצגו הודיעה לו כי שכר הטרחה ששולם לה על ידי הנתבעת, בסך 1,000 דולר, אין בו כדי לפתוח בהליכים נוספים הקשורים בענייננו. 4. אליבא התובע, עורכת הדין נמנעה מלייצגו, גם לאחר שהנתבעת אישרה בפניו כי במסגרת התשלום ששילם יכללו שירותים נוספים ואף לאחר שנרשמה "תוספת" להסכם המעגנת זאת. לא זו אף זו, התובע הופנה לעורך דין אחר מטעם הנתבעת, והלה סירב לייצגו במסגרת שירותיה של הנתבעת. התובע הדגיש, שהנתבעת נמנעה מלהעניק לו שירותי חקירה (עד 10 שעות חקירה), כפי שהתחייבה לפניו. 5. אליבא התובע, הנתבעים הטעו אותו והפרו חובת גילוי משהציגו עצמם כמי שרשאים להעניק שירותים משפטיים. כך, הנתבעת הפרה את ההסכם הפרה יסודית משנמנעה מאספקת השירות לו התחייבה ומששילמה לעורכת הדין תמורה נמוכה מהנדרש, שלא אפשרה את ייצוגו, ומשנהגה בחוסר יושר ובחוסר תום לב. במעשיהם ומחדליהם אלו, התרשלו הנתבעים כלפי התובע והסבו לו נזקים, ביניהם: חסרון כיס בסך 48,000 ₪; ביטול זמן ועגמת נפש בסך 10,000 ₪; הפרשי ריבית והצמדה בסך 3,280 ₪. כך, הנתבעים הפרו את הוראות חוק לשכת עורכי הדין, הפרו צו מניעה שניתן בעניינם וכן הפרו חובות חקוקות שבהוראות חוק הגנת הצרכן. התובע הוסיף, כי פניותיו אל הנתבע להשבת כספו לא הועילו. טענות הנתבעים: 6. הנתבעת הינה חברה שהתאגדה כדין ומנהלת עסק המסייע לגברים שעומדים בפני הליכי גירושין. הנתבעת אינה מייצגת את לקוחותיה ואינה מספקת שירותים משפטיים, אלא היא בעלת קשרים עם מספר רב של אנשי מקצוע היכולים לסייע לקהל לקוחותיה להתמודד עם הליכי גירושין בהצלחה. כך, הנתבעת אינה מציגה עצמה כמספקת שירותים משפטיים וממילא התמורה לשירותים שמספקת הנתבעת אינם עולים על התמורה המקובלת התחום. 7. יש למחוק את כתב התביעה ככל שהוא מתייחס לנתבע, הואיל ואין יריבות בין התובע לנתבע, הן מבחינה חוזית והן מבחינת אישית. כך, הנתבע פעל בשמה של הנתבעת בלבד. משכך, הכללתו של הנתבע בכתב התביעה נעשית שלא כדין. 8. התובע קיבל את מלוא השירותים להם התחייבה הנתבעת ואף סיים את המחלוקות שהתגלעו בינו לבין אשתו בהצלחה. כך, עורכי הדין שסיפקו לתובע את השירותים המשפטיים סיימו את הטיפול בעניינו, אשר כלל: תובענה לביטול הסכם ממון; תובענה לסילוק יד; הגשת תביעה להסדרי ראיה; תביעה להפחתת דמי מזונות; ייצוג בבקשה למתן צו הגנה. כמו כן, התובע הודה בכתב לעורכי הדין על הטיפול המסור בעניינו. לא זו אף זו, הנתבעת עמדה בהתחייבותה לבצע חקירות בעניינו של הנתבע וראיה לכך בדוחות החקירה שצירפה. 9. התובע הגיע אל משרדיה של הנתבעת, לראשונה, כשהוא מלווה באביו ואחותו. במהלך פגישה זו, ובטרם החלו הליכים משפטיים בעניינו, קיבל התובע סקירה אודות יכולותיה של הנתבעת לסייע לו ואף קיבל פירוט בדבר עלות הטיפול מתחילתו ועד סופו. כך, הוסבר לתובע שבמידה והמחלוקת בינו לבין אשתו תסתיים בהליך של גישור, הוא ישלם סך 15,000 ₪ בצירוף מע"מ וכן אם לא יצלח הליך של גישור הוא ישלם את יתרת הסכום, בסך 48,000 ₪. רק לאחר שהתובע בחן את הוראות ההסכם, משך תקופה של חודש וחצי, הגיע אל משרדי הנתבעת וחתם על ההסכם. 10. אליבא הנתבעים, תביעה זו מוגשת בהמלצתם של עורכי הדין שטיפלו בעניינו של הנתבע בשל מחלוקת שהתעוררה בינם לבין הנתבעת וכן מתוך רצונו של התובע לזכות בכספו בחזרה ולהתעשר שלא כדין על חשבון הנתבעת. ראיה לכך, היא העובדה שהתובע לא צירף כל מסמך המעיד על בקשתו לקבל את כספו חזרה וממילא הנתבעת לא קיבלה כל פניה מצד התובע להפסיק את מתן השירות. 11. בדיון שנערך לפניי העידו: מטעם התובע - התובע. מטעם הנתבעים - עו"ד עמיקם הדר, עו"ד חדווה שפירא (ייצגו מטעם הנתבעת את התובע) והנתבע. דיון: 12. הנתבעת הינה חברה בע"מ המנהלת עסק המסייע לגברים אשר עומדים בפני או נקלעו להליכי גירושין. הנתבעת מספקת ללקוחותיה סל שירותים, זאת באמצעות אנשי מקצוע עימם מקיימת קשרים, כגון עורכי דין, חוקרים פרטיים, בוררים ומגשרים. הנתבע הינו המנהל ובעל המניות בנתבעת. 13. התובע פנה אל משרדיה של הנתבעת, ביום 15.11.05, על מנת לקבל הכוונה, ייעוץ וייצוג משפטי במסגרת הליכי גירושין, בהם היה נתון. הנתבע שילם, במעמד זה, "דמי רישום" בסך 350 ₪. כעבור זמן קצר, ביום 25.12.05, שילם הנתבע סכום נוסף בסך 48,000 ₪, עבור טיפול משפטי בעניינו וכן חתם על כתב התחייבות למתן שירותים, בזו הלשון: "1. אני הח"מ מתחייב בזה לשלם לאלמג"נ - המרכז הבינתחומי לגישור, פישור ובוררות (להלן: "החברה") עבור קבלת שירותים ומידע שמעניקה החברה בענייני ... לרבות היעזרות באנשי מקצוע, המתמצאים בבעיות הגבר בישראל בעת משבר ... לצורך תמיכה ו/או ייעוץ ו/או טיפול נפשי ו/או אחר (להלן: "אנשי המקצוע"). 2. ידוע לי כי החברה או מי מטעמה אינו איש מקצוע, אינו מוסמך להעניק לי טיפול נפשי מכל סוג ומין שהוא. טיפול זה ינתן לי אך ורק ע"י אנשי מקצוע מתחומם... 3. עבור הטיפול הכולל בענייני ע"י החברה, אני מתחייב לשלם סך של 48,000 ₪ כולל מע"מ כחוק ולהלן חתימתי.... סכום זה כולל את שכר טרחתם של אנשי המקצוע, בהתאם לנושאי הטיפול המפורטים בסעיף 13 (להלן: "דמי הטיפול"). 4. דמי הטיפול אינם כוללים אגרות ו/או תשלום עבור נקיטת הליכי הוצל"פ, ו/או תשלום עבור ערעורים ו/או הוצאות שונות כגון: שליחויות, מסירות אישיות, חקירות וכד'. אני מתחייב לשלם עבור הוצאות שונות אלו תוך 10 ימים מקבלת הודעת תשלום שנשלחה ע"י החברה. 5. התשלום הינו סופי ועד גמר ההליכים, בין אם יסתיימו ההליכים בפס"ד ו/או בפשרה ושאו בכל דרך אחרת. 6. אני מתחייב לשלם התשלומים בהם התחייבתי גם אם בכל עת או בכל שלב שהוא החלטתי מכל סיבה שהיא שלא לנקוט או להמשיך בהליכים כנגד הצד השני או בכל מקרה שבו החלטתי לחדול מלקבל את שירותי החברה, מכל סיבה שהיא. 7. בכפוף לסעיף 6 לעיל, במידה וטרם החל הטיפול בענייני ע"י איש המקצוע, אהיה רשאי להפסיק את הטיפול, וכספי יוחזר לי בניכוי 10% עבור הוצאות דמי טיפול. 8. החברה תהא רשאית להפסיק את הטיפול בענייני במידה ואחד או יותר מהשיקים שמסרתי לא יכובד/ו ו/או שלא אעמוד בהתחייבותי לפי סעיפים 3,4,6,10 שהם סעיפים מהותיים בהסכם זה. 9. ידוע ומוסכם על ידי כי האחריות המקצועית בגין כל נזק שיגרם לי במישרין או בעקיפין עקב הטיפול המקצועי (משפטי ו/או נפשי ו/או אחר) הינו באחריות הבלעדית של אנשי המקצוע שטיפלו בי, כל אחד בתחומו. לפיכך, לא תהיה לי שום טענה או תביעה כלשהיא נגד החברה לגבי תוצאות הטיפול בענייני וכל נזק שהוא שיגרם לי ע"י אנשי המקצוע. ברור לי שהחברה משמשת כגורם אשר מרכז את הטיפול בענייני, ואין לה כל קשר ו/או השפעה על אופי הטיפול של אנשי המקצוע. 10. החברה על פי שיקול דעתה בלבד רשאית להחליף איש מקצוע מבלי שיהיה בזה משום הפרת הסכם זה. 11. אני מסכים כי לחברה תהא זכות לקזז מכל סכום המגיע לי ושיגיע לי, לרבות הוצאות משפט שייפסקו לטובתי, את התשלומים וההוצאות אשר בהם התחייבתי וכן לעכב תחת ידה כל סכום המגיע ושיגיע לי כאמור, וכן ניירות, מסמכים ותעודות שלי המגיעים ו/או שיגיעו לי, הנמצאים ו/או שיימצאו תחת ידה, עד לסילוק כל תביעה או תביעות של החברה כלפיי מסוג כלשהוא. 12. הוסכם בין הצדדים כי כל מחלוקת ו/או סכסוך אשר קשורים במישרין ו/או בעקיפין להסכם זה, ידונו אך ורק בפני בורר שהוא שופט בדימוס ו/או בורר מוסכם היושב בתל אביב, ולו תהיה הסמכות הייחודית והבלעדית לדון בסכסוך ו/או המחלוקת כאמור. 13. נושאי הטיפול: גישור פישור תביעות ותביעות שכנגד בבית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. הוסכם שאם יגמר מחוץ לכותלי בית המשפט בהסכם גישור ישולם 15,000 ₪ + מע"מ. במידה והעניין יגיע לבית המשפט ישולם עד לסכום 48,000 ₪. לרבות פלילי במסגרת המשפחה ועד סוף ההליכים." [נספח י' לת/1] 14. בהמשך לחתימת ההסכם, בתאריך 25.12.05, שילם התובע לנתבעת סך 48,000 ₪, באמצעות הלוואות שנטל מבני משפחתו [קבלות נספח י' לת/1; פר' עמ' 10 ש' 6-10]. בתאריך 4.4.06 חזרה הנתבעת על התחייבותה כלפי התובע, להשלים את "מלוא השירותים" על פי ההסכם שנחתם עימו, מספר חודשים קודם לכן [נספח יא' לת/1]. 15. על פי עדותו של התובע, למרות שבהסכם הוצגה התובעת כמי שאינה מעניקה ייעוץ מקצועי, הלכה למעשה, הנתבע שפעל ממשרדי הנתבעת העניק לו ייעוץ מקצועי, החל מהפגישה הראשונה. לגרסתו, הנתבע הציג עצמו כעורך דין וביקש לייצג אותו: "הגעתי למשרדו תמורת 350 ₪ הובטח לי ייעוץ ותוך כדי ייעוץ מר אמנון שיושב מאחורינו דאג להכניס אותי ללחץ.....ונתן לי כמה עצות אחיתופל שבעטיין מצאתי את עצמי עצור בתחנת משטרה, ולאחר שהוא הבהיר לי שאני חייב עו"ד הוא מוכן לייצג אותי." [פר' עמ' 9 ש' 29-32] 16. הנתבע הכחיש את טענת הנתבע, כאילו הוא או הנתבעת, מעניקים שירותים משפטיים [ס' 21 לנ/3]. לטענתו, הנתבעת היא אך גורם "מרכז" בלבד, שקשריה ההדוקים עם אנשי המקצוע, גורמים לכך שהיא מצליחה להוזיל את העלויות בעבור לקוחותיה. 17. בחקירתו הנגדית, עומת הנתבע עם גרסת התובע והשיב בזו הלשון: "אני מעולם ומעולם לא נתתי יעוץ משפטי וגם למען הסר ספק בהסכם ההתקשרות בין הלקוח לביני או בין הארגון אלמגן לא קיבל ייעוץ משפטי מאיתנו אלא רק עם עו"ד חיצוניים שהם אמרו מה הצורך לעשות." [פר' עמ' 24 ש' 20-22] 18. לחיזוק גרסתו, זימן הנתבע את עורכי הדין החיצוניים, שלגרסתו נתנו את השירותים המשפטיים מטעם הנתבעת: עו"ד עמיקם הדר ועו"ד חדווה שפירא. עוה"ד הדר ושפירא הדגישו בעדויותיהם לפניי, שבעת ההתקשרות עם הנתבעת הם היו בתחילת דרכם המקצועית. מתכונת העבודה עם הנתבעת, הייתה שעורכי הדין יהיו "מעין מחלקה משפטית", אליה יופנו לקוחות שאותם ייצגו בהליכים השונים. 19. על פי עדותו של עו"ד הדר, לאחר זמן קצר הוברר לו "שהאירגון הזה הוא בעצם פיקציה". ועוד הוסיף עו"ד הדר בעדותו לפניי: "...אמנון נותן ייעוץ משפטי לאנשים הזהרנו אותו על זה והתרענו על כך. ומיוזמתנו הפסקנו את הקשר באופן מיידי". [פר' עמ' 15 ש' 19-20] 20. עו"ד חדווה שפירא הדגישה בעדותה לפניי, שבחלוקת העבודה בינה לבין עו"ד הדר, היא זו שאמונה על תחום דיני המשפחה ולכן התובע הופנה לטיפולה. עו"ד שפירא העידה, שהתובע הופנה אליה לאחר שקיבל ייעוץ משפטי מהנתבע. על פי גרסתה, גם היא קיבלה הנחיות מקצועיות מהנתבע, אילו פעולות לבצע. מכאן נוצרה מחלוקת בינה לבין הנתבע. עו"ד שפירא הדגישה שהסיבה לכך שהיא סיימה את הקשר העיסקי עם הנתבע, הוא פעולתו של הנתבע כעורך דין [פר' עמ' 20 ש' 22-23]. 21. הבאתי בחשבון שבין הנתבע לעוה"ד שפירא והדר נפל סכסוך, בגינו הוגשה תביעה לבית המשפט. יחד עם זאת, התרשמתי מעדויותיהם של עו"ד הדר ועו"ד שפירא ואני מוצא אותן עדויות מהימנות. שני עדים אלה העידו לפניי, בגילוי לב, אודות התקלה שנפלה אצלם בתחילת דרכם, עת התקשרו עם הנתבעים בהסכם להפניית לקוחות. שני העדים העידו לפניי אודות דרך פעולתו של הנתבע, שהביאה אותם להפסקה מהירה של מערכת היחסים העסקית עימו. 22. עם זאת, גרסאות "עורכי הדין החיצוניים", שלא נכחו במפגש בין התובע לנתבע, מהוות עדות מפי השמועה, באשר לתוכן הפגישה בין הנתבע לתובע. יתירה מכך, עוה"ד שפירא והדר לא פרטו בעדותם מה היה תוכן אותו יעוץ משפטי. אין די בכך, שעוה"ד שפירא והדר יכתירו את תוכן הפגישה בין הנתבע לתובע בכותרת "יעוץ משפטי" כדי להקנות לה תוכן ככזו, על פי המבחנים שנקבעו בהלכה הפסוקה [בג"צ 9596/02 פיצוי נמרץ - המומחים למימוש זכויות רפואית בביטוחים נ' שר המשפטים ואח', פ"ד נח(5) 792 (2004)]. לכך יש להוסיף שגם התובע עצמו, לא פירט בתצהירו או בעדותו לפני מה היה תוכן אותו יעוץ משפטי ובמה בא לידי ביטוי. 23. בנסיבות אלה, אין בידי לקבוע שהנתבע או הנתבעת פעלו בניגוד להוראת סעיף 20 (4) לחוק לשכת עורכי הדין. 24. על פי טענת התובע, הלכה למעשה, הנתבעים לא העבירו כסף לעוה"ד החיצוניים וכך פרט למספר פעולות מצומצם לא נעשו פעולות משפטיות של ממש בעניינו [ס' 10-13 לת/1]. מנגד, טען הנתבע שסופקו לתובע מלוא ההליכים המשפטיים להם נדרש [ס' 29 -30 לנ/3]. 25. על פי עדותה של עו"ד שפירא, שטיפלה בתובע מטעם הנתבעים, אכן הוכן כתב תביעה לבית המשפט לענייני משפחה. מעבר לכך, הטיפול בעניינו של התובע הצטמצם למספר ישיבות בודדות בבית המשפט, בין שתיים לארבע ישיבות. על פי גרסתה של עו"ד שפירא, הנתבעים לא העבירו לה תשלום בגין הטיפול המשפטי בתובע. בסופו של יום, הופסק הטיפול המשפטי בתובע. על פי עדותה, התובע הוא שביקש לסיים את קבלת השירות ממנה, לאחר שהבין כי עו"ד שפירא לא קיבלה כספים מהנתבעים ולכן חשש שהייצוג המשפטי שינתן לו, לא יהא נאות. 26. התובע הודה בחקירתו הנגדית שעורכי הדין החיצוניים החלו בנקיטת הליכים בתביעה לביטול הסכם ממון, בתביעה לסילוק יד, להסדרי ראיה ולהפחתת דמי מזונות. בנוסף יוצג התובע בהליך כנגד צו הגנה (לפי החוק למניעת אלימות במשפחה). עם זאת, התובע הוסיף שעו"ד שפירא הודיעה לו טלפונית, כי מאחר ולא קיבלה תשלום לא תוכל ולהמשיך לייצגו בהליכים נוספים [פר' עמ' 12 ש' 13-16]. התובע הסביר כי מבחינתו, עו"ד שפירא לא הסכימה לשרת אותו בהמשך הליכי הגירושין שלו, הליכים שמתמשכים עד היום. 27. אינני מקבל את טענת הנתבעים, כאילו סופקו לתובע מלוא השירותים המשפטיים, כפי שהתחייבה הנתבעת על פי ההסכם. על פי תנאי ההסכם, הנתבעת התחייבה לספק לתובע "סל שירותים" בתחום דיני המשפחה עד גמר ההליכים (סעיפים 3, 5 ו - 13 להסכם וכן הנספח להסכם מיום 4.4.2006). 28. מתוך הראיות שהובאו לפניי, למדתי שבין הנתבעים לעוה"ד שפירא והדר נפלה מחלוקת, הן באשר לתחומי האחריות של הצדדים והן באשר לחיובים המסחריים. הפועל היוצא של מחלוקות אלה, הוא ניתוק היחסים המסחריים בין עורכי הדין לנתבעים והגשת התביעה לבית משפט השלום בהרצליה [נ/3]. 29. אומנם, הנתבעים ועורכי הדין הדר ושפירא הגיעו לידי הסכם גישור [נ/2], בו הוסכם כי ימשיכו לטפל במלוא המקצועיות והנאמנות בתובע, אלא שבכך אין די. הסכם הגישור נחתם והוגש לבית המשפט רק בראשית חודש דצמבר 2006, או בסמוך לכך. היה זה למעלה משנה לאחר חתימת ההסכם בין הנתבעת לתובע ולמעלה משנה וחצי לאחר חתימת הנספח להסכם. 30. התובע הסביר בתצהירו, שעל רקע אי העברת הכספים לעו"ד שפירא, הוא חשש לקיומו של ההסכם על ידי הנתבעים. אז, שבה והתחייבה כלפיו הנתבעת כי יינתנו לו כל השירותים עד "גמר ההליכים" [נספח להסכם מיום 4.4.06]. למרות זאת, הטיפול בעניינו לא קודם, והנתבעת הפנתה אותו לעו"ד הרמן. גם עו"ד הרמן לא נאות היה ליתן לו שירותים משפטיים, בלא תשלום שכר טרחתו. גרסה זו של התובע לא נסתרה והיא עולה בקנה אחד עם המחלוקת שנפלה בין הנתבעים לבין עוה"ד שפירא והדר. 31. התובע נתן לנתבעת הזדמנות לתקן את ההפרה של ההסכם, זאת בחודש אפריל 2006. הנתבעת חזרה על התחייבותה לספק לתובע שירותים משפטיים עד "גמר ההליכים" (ראו הנספח להסכם מיום 4.4.06), אלא שהדבר לא נעשה. כתוצאה מכך, נאלץ התובע לשכור עורך דין אחר על חשבונו ולנהל את המשך ההליכים באופן עצמאי. בכך, הפרה הנתבעת את ההסכם. בנסיבות אלה, זכאי התובע לביטול ההסכם ולהשבת הכספים אותם שילם לנתבעת. 32. התובע טען שהנתבע אישית נהג כלפיו בחוסר תום לב, ברשלנות, הציג מצג שווא רשלני ואף עוול בעוולת התרמית. התובע לא פירט באופן קונקרטי אילו עצות נתן לו הנתבע, אילו פעולות ננקטו בהליכים המשפטיים ואיזה נזק נגרם לו כתוצאה מכל אלה. התובע לא תמך את טיעוניו במחלוקות אלה בחוות דעת מומחה, ממנה ניתן היה ללמוד אילו פעולות משפטיות או אחרות היה צריך לנקוט בעבור התובע. משכך, אני סבור שהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו לצורך הוכחת טענות אלה. על כן, דין התביעה כנגד הנתבע להידחות. 33. התובע טען לנזק לא ממוני בסך 10,000 ₪. לאחר ששקלתי את טענות התובע, אני סבור שאין מקום להוסיף לסעד ההשבה גם פיצוי בגין נזק לא ממוני. נסיבות המקרה אינן הולמות פסיקת סעד שכזה, מה גם שהתרשמתי שסעד ההשבה ממצה את טענות התובע, בגין ההסכם והפרתו. 34. לא מצאתי ממש ביתרת טענות הצדדים והן נידחות. 35. סוף דבר - התביעה מתקבל בחלקה. הנני מחייב את הנתבעת להשיב לתובע סך 48,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 2.1.06 ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף תישא הנתבעת בהוצאות משפט: אגרת בית משפט וכן תישא בשכ"ט ב"כ התובע בסך 7,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין. התביעה כנגד הנתבע - נדחית בלא צו להוצאות. שירותי יעוץגירושיןסיוע משפטיחוזההפרת חוזה