החלפת עורך דין בתביעת תאונת דרכים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפסקת ייצוג עורך דין בתיק תאונת דרכים / שכר טרחה לעורך דין לאחר הפסקת טיפול / החלפת עורך דין בתיק תאונת דרכים: כללי 1. מחלוקת נוספת בין עורך-דין - לקוח בנושא שכר טרחה המגיעה לפתחו של בית המשפט. הסכסוך התעורר הפעם במסגרת ייצוג בתביעת נזיקין לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים) לאחר שלבקשת הלקוח הופסק כעבור כחצי שנה מתחילת הטיפול. הלקוח סבור, כי זולת מה ששילם (לאחר הגשת התובענה) בגין תשלומים תכופים, אינו חב מאומה. העובדות 2. התובע, עורך דין תאונות דרכים במקצועו מנהל משרד עורכי דין העוסק בתחום הנזיקין. עמו עובד בנו, עו"ד X (להלן: עו"ד X). הנתבעת (להלן: דליה) נפגעה קשה בתאונת דרכים אשר אירעה ביום 1.4.06 ונזקקה לייצוג משפטי. מי מבני משפחתה המליץ בחום על עו"ד X (להלן: התובע) ולכן, כבר ביום 8.4.06, בעוד דליה מאושפזת בבית החולים בנהריה, פנה בן זוגה (להלן: יוסף) למשרד התובע ושוחח עם עו"ד X. התובעת ובן זוגה ייקראו להלן: בני הזוג אטס. 3. לאחר פגישת היכרות עם יוסף נפגש עו"ד X עם דליה בבית החולים בו היתה מאושפזת. בתום הפגישה מסר לה כרטיס ביקור משלו. במהלך חודש מאי 2006 הודיעו לו בני הזוג אטס כי החליטו לשכור את שירותיו. דליה חתמה על ייפוי כח אשר נשלח לבית החולים לשם הגיע לאחר מכן שליח מטעם משרד התובע כדי לאספו. 4. בין הצדדים נחתם חוזה שכר טרחה לפי נוסח המשמש את משרדו של התובע. אף כי על החוזה חתם יוסף, מודה דליה בתוקפו. סעיף 1 לחוזה קובע שכר טרחה בשיעור 8%, 11% או 13% לפי השלב בו מסתיים ההליך (תניה התואמת לנקבע בסעיפים 2 - 4 לכללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימאלי לשכר טרחה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975) תשל"ז-1977 שתוקנו מכח הוראת סעיף 16 לחוק הפיצויים). 3. ממועד תחילת הטיפול ועד להפסקת הייצוג לבקשת בני הזוג אטס קבלה דליה שני תשלומים תכופים. האחד על סך 10,000 ₪ ששולם ביום 26.7.06 והשני על סך 12,000 ₪ אשר שולם ביום 4.9.06. אין חולק, כי התובע העביר את מלוא הסכומים שנתקבלו מחברת הביטוח לידי דליה בלא שגבה ממנה באותו שלב שכר טרחה. תשלומים אלה שולמו ללא צורך בהגשת בקשה לבית המשפט. 4. הייצוג המשפטי הופסק בחודש נובמבר 2006. אין חולק, כי עד להפסקת הייצוג לא שילמה דליה מאומה כשכר טרחה וכי רק לאחר הגשת התובענה דנן שולם סך של 2,033 ₪, סכום המהווה 8% משני התשלומים התכופים בצירוף מס ערך מוסף. 5. אין חולק, כי זולת שיחה טלפונית אחת שהתנהלה בין התובע לבין יוסף, מי שטיפל בעניינה של דליה מתחילתו היה עו"ד X. מנספחי תצהיר עדות ראשית של עו"ד X כמו גם מעדותו ומעדות בני הזוג אטס עולה, כי בנוסף לפגישות שקיים במשרדו עם יוסף נפגש גם עם דליה בבתי החולים בנהריה ובני ציון בחיפה, אליו הועברה להמשך טיפול, קיים שיחות טלפוניות עמם, שלח מכתב הנחיות, עסק באיסוף חומר רפואי וקבלות, התכתב עם חברת הביטוח והשיג בעבור דליה התחייבויות כספיות לשאת בעלות טיפולים ועזרים רפואיים, דאג להסדר הסעות של דליה באמבולנס פרטי וגם ייעץ בנושא הזכויות במוסד לביטוח לאומי (שלטענת דליה היה ייעוץ לא נכון). זאת, בנוסף לתשלומים תכופים עליהם דובר לעיל. עו"ד X גם הכין בקשה לתשלום תכוף, שהתעתד להגיש לבית המשפט ברם לא עשה כן מחמת הפסקת הייצוג. 6. מעדות עו"ד X ויוסף עולה כי הראשון גם טיפל בעניינים אחרים שאינם רלוונטיים לטיפול בתביעת הנזיקין. תמורת עבודתו זו לא שולם שכר טרחה. 7. בשל אי-שביעות רצון מאופן הטיפול שלחה דליה מכתב, אשר התקבל במשרד התובע ביום 5.11.06, לפיו נתבקש "להקפיא את הטיפול בתביעתה ולבטל את ייפוי הכח שנתנה". חוסר שביעות רצונה הושפע מן הסתם מעזיבתו הזמנית של עו"ד X את העיר חיפה לתל אביב בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה בזמן שדליה עודנה מאושפזת. בד בבד עם ביטול ייפוי הכח שכרה את שירותיה של עורכת-דין מרסי ווינר, המייצגת אותה גם בהליך דנן. 8. ביום 5.11.06, עם קבלת מכתבה, שלח עו"ד X מכתב לדליה בו ציין כי אין לו התנגדות להעברת התיק לעורך-דין אחר כפוף לתשלום שכר טרחתו, אחרת תוגש תביעה לבית המשפט. פנייתו זו לא נענתה. נשלחו דרישות נוספות לתשלום שכר טרחה, שלא נענו אף הן. 9. ביום 27.12.06 שלחה פרקליטתה הנוכחית של דליה מכתב לבא כח התובע (משרד עורכי-הדין מרצקי) ובו טענה כי בשל טיפולו המשפטי הרשלני והבלתי-ראוי בעטיו נגרמו לה נזקים כספיים אין התובע זכאי לתשלום שכר-טרחה. בעת כתיבת מכתב זה טרם שולם שכר טרחה בגין התשלומים התכופים. שכר זה שולם כאמור לאחר הגשת התובענה. 10. ביום 14.1.07 הוגשה התובענה דנן בה נתבע שכר טרחה בסך 32,264 ₪. סכום זה כולל שכר טרחה בעבור טיפול התובע (באמצעות בנו, עו"ד X) בשני תשלומים תכופים, הוצאות בסך 200 ₪ ומע"מ כמוסכם בחוזה וסך של 30,000 ₪ כשכר טרחה על בסיס הערכה גלובלית בהתבסס על שעות העבודה שהושקעו ועל שכר הטרחה המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין. לחילופין, נתבע צו עשה אשר יורה לדליה לשלם לתובע שליש משכר הטרחה שייפסק בסיום ההליך המשפטי בעניינה. 11. דליה הגישה תובענה לתשלום פיצויי נזיקין בת"א 6640/06 של בית משפט השלום בנצרת, שעודנה תלויה ועומדת. חוזה שכר הטרחה 12. כאמור, בהתאם לחוזה הסכימו הצדדים כי שכר הטרחה יסתכם בשיעור מסוים מהפיצוי שייפסק לזכות דליה - 8% אם ההליך יסתיים בפשרה ללא צורך בהגשת תובענה לבית המשפט; 11% אם ההליך יסתיים בפשרה לאחר הגשת תובענה לבית המשפט ובטרם הוחל בשמיעת ראיות ו-13% בכל מקרה אחר, כשלסכומים אלה יתווסף מס ערך מוסף כדין. 13. סעיף 7 לחוזה כולל תניה לפיה "הלקוח מסכים לכך כי גם אם יפסיק הטיפול בעניינו, מכל סיבה שהיא, ישלם את שכר הטרחה אותו הוא חייב לעוה"ד, על פי השלב אליו הגיע התיק, או על פי הסכום שהוצע על ידי חברת הביטוח, או בית המשפט, (לפי הגבוה יותר) - מיד עם הודעתו על רצונו בהפסקת הטיפול או עם קבלת הודעת עוה"ד ללקוח כי הם נאלצים להפסיק הטיפול בשל חוסר שתוף פעולה..". 14. טענתה העיקרית של דליה הנה, כי עילת התביעה מושתתת על תניה חוזית לפיה זכאי התובע לשכר הטרחה לפי שלוש חלופות, שכל אחת מהן מניחה סיום השירות עקב סילוק תביעתה. משלא נקבע בחוזה מנגנון המסדיר את אופן הערכת שכרו למקרה של הפסקת הייצוג בטרם הסתיים הטיפול בעניינה, כפי שהיה במקרה דנן, אין התובע זכאי כלל לשכר טרחה. אפשרות תשלום שכר ראוי, המושתת על דיני עשיית עושר ולא במשפט (בין אם על בסיס היקף שעות העבודה שהושקע או על אחוז מסוים משכר הטרחה הכולל), לא נלקחה בחשבון בחוזה ועל כן אין התובע זכאי לו. עוד הוסיפה דליה, כי התובע בא על סיפוקו עם תשלום שכר הטרחה (לפי המוסכם) בגין טיפולו בתשלומים התכופים. 15. אין לקבל את הטענה לפיה אין התובע זכאי לשכר ראוי. לא זו בלבד שהתניה בסעיף 7 לחוזה, המוזכר לעיל, מעידה כי הצדדים חזו אפשרות הפסקת הייצוג בטרם תסתיים הטיפול בתביעת דליה אלא שעצם קיומו של חוזה אינו שולל מניה וביה את זכותו של עורך דין (או בעל מקצוע אחר) אשר ביצע עבודה ולא השלימה מחמת הפסקת ההתקשרות החוזית עמו, לקבלת שכר ראוי. הטענה לפיה בא התובע על סיפוקו עם הסכום ששולם לו בגין טיפולו בתשלומים התכופים יכולה להתקבל אך ורק אם תתקבל טענת בני הזוג אטס כי עבודתו הסתכמה בטיפול בתשלומים התכופים. הזכות לשכר ראוי 16. העדר מנגנון בחוזה לקביעת השכר (או בהעדרו של חוזה) אינו שולל מעורך דין שנתן שירות ללקוח את הזכות לקבלת שכר ראוי. שיקולי צדק מחייבים לעשות כן, אחרת, יימצא הלקוח כמי שעושה עושר ולא במשפט שעה שנהנה מפרי עמלו של עורך הדין בלא שישלם מאומה רק משום שלא סוכם במפורש גובה השכר. נכון הדבר, העדר סיכום בנושא שכר טרחה פועל לרעת עורך הדין, אך אינו שולל כאמור את זכותו לקבלת שכר ראוי.   ראה ע"א 499/89 רמת אביבים בע"מ נ' מירון, פ"ד מו(4) 586 [1992], בו נדונה פרשה דומה לזו שבמקרה דנן. שם נפסק שכר ראוי בהסתמך על דיני עשיית עושר ולא במשפט וכן על הוראת סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים), שבבסיסו עקרונות של דיני עשיית עושר. כן ראה ע"א 6181/93 עו"ד עמנואל סולומונוב נ' שרבני, פ"ד נב(2) 289 [1998], שם הוכחה כריתת חוזה, שנקבע כי הנו פסול ועל כן בטל. חרף זאת, ראה בית המשפט לפסוק לטובת עורכי הדין שכר ראוי בהסתמך על דיני עשיית עושר ולא במשפט ותוך הפניה לסעיף 46 לחוק החוזים. גם בע"א 525/81 גזית ושחם חברה לבנין בע"מ נ' עו"ד צבי רוזן, פ"ד לו(2), 337 [1982] נפסק שכר ראוי לעורך דין שטיפל בעסקת מקרקעין שלא יצאה אל הפועל, אף כי בחוזה בינו לבין לקוחו נקבע מנגנון שכר שהתבסס על טיפול עורך הדין בשלב שלאחר הקמת בניין, שלא הוקם בשל אי-ביצוע העסקה, כאמור. כן ראה מאמרו של פרופ' ד' פרידמן, "שכר-טרחה ראוי לעורך-דין", המשפט, תשנ"ה-1994, כרך ב' עמ' 105. 17. עקרונית, זכאי אפוא התובע לשכר ראוי תמורת העבודה שביצעו, הוא או בנו, כעורך דין במשרדו. האם הניח התובע תשתית לביסוס זכותו לשכר ראוי 18. הנטל להוכיח זכות לשכר ראוי מוטל על מי שטוען זאת, בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה. יש לבחון אפוא האם עמד התובע בנטל המוטל עליו להוכיח כי ביצע עבודה (מעבר לטיפול בשני תשלומים תכופים) והאם הוצגו נתונים המאפשרים הערכת השכר הראוי. 19. לטענת בני הזוג אטס, עבודת עו"ד X התאפיינה בחוסר מקצועיות וביחס מזלזל ובוטה כלפיהם. כך נטען, כי תלונות דליה בדבר פגיעה בשיניה נפלו על אוזניים ערלות, כי היה עיכוב בקבלת תשלום תכוף וכי ניתן ייעוץ שגוי בנושא זכויותיה במוסד לביטוח לאומי. זולת אמירה סתמית אין טענות אלו נתמכות בחומר הראיות. נהפוך הוא - עולה ממנו כי בנושא השיניים התייחס עו"ד X לתלונותיה וייעץ לה כיצד לנהוג; טענות ביחס לעיכוב בקבלת תשלום תכוף או גובהו אינן מתיישבות עם הסכומים ששולמו ומועד התשלום; התברר כי עו"ד X התייחס לנושא הגשת תביעה אפשרית למוסד לביטוח לאומי ואי-הגשתה בזמן ייצוגו את דליה לא זו בלבד שאינה מעידה על חוסר מקצועיות אלא נראית כתואמת להוראות הדין. המדובר אפוא בטענות המצטיירות יותר כאי-עמידה בציפיות בני הזוג אטס מאשר כחוסר מקצועיות ורשלנות מצד עורך הדין. 20. טענת בני הזוג אטס, כי ציפו לייצוג התובע אישית ולא זה של בנו אינה מעוגנת אף היא בחומר הראיות. אמנם נכון, הומלץ על התובע ולא על בנו. עם זאת, אין ראיה כי בשלב כלשהו התריעו על כך שלא התובע הוא אשר מטפל בעניינם באופן אישי. עובדה היא כי מלכתחילה היה כל הקשר עם עו"ד X. למותר לציין, כי בכתב ההגנה טענו בני הזוג אטס ההפך הגמור. שם נטען כי בקשו לשכור את שירותיו של עו"ד דניאל X דווקא. גם טענות בני הזוג אטס, כי קבלו מעו"ד X יחס מזלזל לא הוכחו. טענותיהם, רובן ככולן, נותרו בעלמא או מתייחסות לעניינים החורגים מטיפולו המשפטי של עורך דין, כגון התגובה המיוחסת לתובע או לעו"ד X שעה שהתלוננו בפניו על טיב האוכל המוגש בבית החולים או על העדר מיזוג אוויר בחדר בית החולים. 21. כבר נאמר בסעיף 5 לעיל כי במסגרת טיפולו בענייניה של דליה ביצע עו"ד X פעולות דרושות להכנת תובענה לפי חוק הפיצויים. פעולות אלו לא הצטמצמו רק לטיפול הדרוש לקבלת תשלומים תכופים. 22. המסקנה מכל האמור לעיל הנה, כי התובע (בעצמו או באמצעות בנו) טיפל לא רק בהשגת שני תשלומים תכופים אלא במגוון נושאים אחרים אשר נועדו להכין את הקרקע להגשת תובענה לבית המשפט. 23. ואמנם, הכנת תיק נזיקין דורשת פעולות רבות בטרם "יבשיל". מטבע הדברים דורש התהליך זמן שהרי החל ממועד הפגיעה חל שינוי במצב הרפואי של הנפגע ודרוש זמן עד להתייצבותו. נושאים, כגון פנייה למוסד לביטוח לאומי, מחייבים בחינה ושיקול ולעתים החפזון בעוכרי הנפגע. גם ההפרדה בין טיפול בתשלום תכוף לבין טיפול בתובענה העיקרית הינה מלאכותית ולא ניתן לקבוע אלו פעולות הכנה נעשו לצורך גיבוש התביעה כולה ואלו לצורך תשלום תכוף (זולת המסמכים הנערכים לצורך תשלום תכוף או לצורך התובענה העיקרית). לכן בעוד עורך דין המתמחה בתחום ינהג בצורה שקולה ועניינית מצפה הנפגע לקבל את הפיצוי לו הוא זכאי (ולעתים אף למעלה מכך) בזמן הקצר ביותר. חוסר תיאום ציפיות זה מהווה קרקע פוריה לחילוקי דעות בין עורכי דין ולקוחות, וההליך דנן נראה כדוגמה לכך. 24. משהוכח ביצוע עבודה יש לבחון כיצד להעריך את השכר הראוי. לפי חוות דעת עו"ד שפרבר, שמשרדו עוסק רבות בתחום הנזיקין, הנוהל המקובל הנו, כי עורך דין אשר החל לטפל בתביעת נזיקין אשר הועברה בשלביה הראשוניים לטיפול עורך דין אחר זוכה בשליש משכר הטרחה המשולם בסופו של דבר. אם העברת הטיפול נעשית בשלב מאוחר יותר יהיה על פי רוב שכר הטרחה גבוה יותר. כן הצביע בחוות דעתו על אפשרות הערכת שכר טרחה על בסיס שעות עבודה לפי 100 עד 150 דולר לכל שעת עבודה של עורך דין בעל ותק כזה של עו"ד דניאל X. חוות הדעת לא נסתרה בחקירה נגדית ותוכנה מתיישב עם הנוהג המקובל בקרב עורכי-הדין והמלצותיה של לשכת עורכי-הדין. 25. נראה כי פסיקת שכר טרחה המבוסס על אחוז מסוים משכר הטרחה שייפסק בתום ההליך המשפטי בתביעתה של דליה מהווה בסיס נכון להערכת השכר הראוי. מחוות דעת עו"ד שפרבר עולה, כי לפי השלב בו הופסק הייצוג מסתכם שכר טרחה לו זכאי "עורך הדין המעביר" בשליש מהשכר הכולל שנפסק בתביעת הנפגע. שיעור זה נראה סביר ואין בו כדי לגרום נזק לנפגע שכן תשלומו נדחה עד לסיום ההליך המשפטי המתנהל בגין התאונה. 26. לעומת זאת, בנסיבות המקרה דנן הערכת השכר הראוי על בסיס היקף שעות עבודה הנה בעייתית הן משום שלא נוהל רישום של שעות עבודה כך שקיים קושי בבירור היקף העבודה והן משום שדרך זו עלולה לקפח את דליה, שתחויב לשלם שכר בטרם קבלה פיצוי ובסכום שיתכן שיעלה על זה שנקבע בכללי לשכת עורכי הדין. 27. אשר על כן, תשלם דליה לתובע שכר ראוי בשיעור 33% משכר הטרחה הכולל שייפסק בסיום התובענה שהגישה לבית משפט השלום בנצרת. מובהר בזאת, כי דליה תשא בשכר טרחה בשיעור 11% או 13% מהסכום הפסוק בצירוף מס ערך מוסף, לפי השלב בו תסתיים תביעתה, ומתוך סכום זה יהיה על "עורך הדין הנעבר" לשלם לתובע את חלקו. סוף דבר 28. התביעה מתקבלת אפוא. התובע יהיה זכאי לתשלום 33% מסכום הפיצוי שייפסק לנתבעת בתום הדיון בתביעת הנזיקין. אין מקום להפחית את שכר טרחה ששולם בגין טיפולו בתשלומים התכופים, שכן ממילא לא ישולם שכר נוסף בגינם. 29. מאחר שהתובע העמיד את תביעתו על סך 32,264 ₪ לא יעלה סכום שכר הטרחה בכל מקרה על סכום התביעה. במקרה זה יהיה מקום להפחית את הסך של 2,033 ₪ ששולם לאחר הגשת התובענה.   30. הנתבעת תשלם לתובע את אגרת המשפט וכן שכר טרחת עורך דין בשיעור 20% מהסכום הפסוק. בקביעת גובה שכר הטרחה הובאה בחשבון התנהגות הנתבעת שסירבה לכל הסדר, התכחשה לחובתה לשלם שכר טרחה ועמדה על ניהול ההליך בדרך הרגילה.תאונת דרכיםהחלפת ייצוגעורך דין