קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חתימה מזוייפת על צ'ק: עניינה של התביעה שני שיקים שנמשכו מחשבונו של המנוח יוסף מנשס ז"ל (להלן: "המנוח"), אשר התנהל אצל הנתבעת. שיק אחד על סך 25,000 ₪ שזמן פירעונו 16.12.02 ושיק שני על סך 41,958 ₪ שזמן פירעונו 26.12.02. התובעת היא אחותו של המנוח והיורשת שלו. לטענת התובעת, החתימות על גבי השיקים שנפדו הינן מזויפת ומשכך מהווים השיקים ניר נטול ערך. עוד לטענת התובעת, הנתבעת התרשלה בכל הנוגע לבדיקת החתימות על גבי השיקים שכן השוואת החתימות על גבי שני השיקים, כמו גם השוואת החתימות לחתימות בכרטיס החתימות, אמור היה להעלות בפני כל בוחן סביר חשד לזיוף. לטענתה גם הסכום הגבוה לפירעון ושמות המוטבים שהופיעו על גבי השקים היו אמורים לעורר ספק בקרב איש המסלקה. לטענת הנתבעת, בדיקת ההמחאות נעשית על ידי עובדי הנתבעת, שזה עיקר עיסוקם, ואשר מבצעים את מלאכתם ברצף, תוך בדיקת המחאות רבות, וכאשר בעת ביצוע הבדיקה מופיעה בפני הבודק דוגמת חתימה מפתיחת החשבון והשוואת החתימות נעשית מול דוגמא זו. עוד לטענת הנתבעת, טיבו של כתב יד להשתנות מפעם לפעם ואלו המבצעים את הבדיקה אינם מחפשים ואינם אמורים לחפש זהות, אלא דמיון, ומקום שקיים דמיון מספיק לא ייטו הבודקים להחזיר המחאות בשל אי התאמה, וזאת על מנת לאפשר ככל הניתן זרימה של חיי המסחר בלא חשש סביר מפני זיוף. מטעם התובעת הוגשו תצהיר של התובעת וחוות דעת של מומחית בתחום הגרפולוגיה, חנה קורן (נספח ח1' לתצהיר התובעת). ב"כ הנתבעת ויתר על חקירתן של התובעת ושל המומחית. מטעם הנתבעת העידה הגב' פנינה טוקטלי, סגנית מנהל בנק הדואר והאחראית על תחום הפעילות של שירותי לקוחות. בחוות דעת מתאריך 2.11.06 התייחסה חנה קורן לחתימות על גבי שני השיקים. ביחס לשיק על סך 41,958 ₪ שזמן פירעונו 26.12.02 כתבה המומחית: "לא מצאתי התאמה בין החתימה שבמחלוקת אשר סומנה ב א' ונראה לי על פי מיטב שיקול דעתי המקצועי כי אין מקום לספק שהחתימה לא נחתמה על ידי המנוח מר יוסף מנשס." ביחס לשיק על סך 25,000 ₪ שזמן פירעונו 16.12.02 כתבה המומחית: "לא מצאתי דמיון בין החתימה שבמחלוקת אשר סומנה ב ב' ואין מקום לספק כי נעשה ניסיון עילג לזיוף." הנתבעת ביקשה להגיש חוות דעת רק ביום ההוכחות וגם זאת לא להוכחת טענת הזיוף, אלא כראיה לכך שניתנו חוות דעת אשר קבעו אחרת, אך בקשתה נדחתה (עמוד 23 לפרוטוקול). די בחוות הדעת שהוגשה על מנת להרים את הנטל המוטל על התובעת להוכיח את טענת הזיוף (לעניין הוכחת זיוף ראו את ע"א 5293/90 בנק הפועלים נ' שאול רחמים בע"מ, פ"ד מז (3) 261 (1993), פסקה 15). סעיף 23 (א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] קובע כי: "חתימה על שטר שהיא מזוייפת או שומה בו שלא בהרשאת האדם שהחתימה נחזית כשלו, אין כוחה יפה כלשהו, ואין רוכשים על ידיה או על פיה כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר ממנו או לאכוף פרעונו על כל צד שבו, אלא אם האדם שכנגדו באים להחזיק את השטר או שעליו באים לאכוף פרעונו מנוע מלטעון טענת זיוף או העדר הרשאה, והכל בכפוף להוראות פקודה זו." כפי שנפסק, שיק אשר חתימת עושהו זויפה, אינו אלא פיסת ניר בעלמא "ואין שם של שיק ראוי שיקרא עליו כלל; ובנק המשלם כסף על-פי פיסת נייר שכזאת. פשיטא שאינו יכול לחזור ולהיפרע ממי שלא חתם עליה כל עיקר" (ע"א 550/66 שטאובר נ' בנק מזרחי, פ"ד כב (1) 240 (1968)). אשם תורם של התובעת סעיף 23 לפקודת השטרות קובע כי יכול שאדם יהיה מנוע מלטעון נגד פרעונו של שיק, על אף שהחתימה בו זוייפה. בכל הנוגע לאחריות בעל החשבון ניכר בפסיקה מעבר משימוש בדוקטרינת המניעות או ההשתק לשימוש בדוקטרינה של אשם תורם (ת"א (מחוזי ת"א) 2771/00 אקיטה סנטר 1999 בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (, 17.3.05); הנשיא ברק בדנ"א 1740/91 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' שרגא פורסט קוסטמן כיורש, פ"ד מז (5) 31 (1993)). בת"א (שלום חיפה) 21744/02 אל-דין אנעאם נסר נ' בנק הפועלים בע"מ סניף דאלית אל כרמל (, 7.4.08) סוקר השופט וגנר את המקרים בהם הוטלה בפסיקה אחריות על הלקוח, בין אם מכח מצג ובין אם מכח אשם תורם. אחריות הוטלה על לקוח כאשר הוא יצר בהתנהגותו אצל הבנק מצג כי חתימתו אמיתית והבנק פעל בהתאם למצג זה, וזאת הן במקרה של מצג מפורש והן במקרה של שתיקה. אחריות הוטלה גם על בעל חשבון שחתימתו זויפה על גבי כמות גדולה של שיקים, על פני תקופה ארוכה, והוא לא גילה זאת מאחר והוא לא בדק את חשבונותיו וכן על לקוחה שלא הגיבה להעתקי דפי חשבון שנשלחו אליה, שבאמצעותם היא יכולה הייתה לגלות את מעשי הזיוף. המנוח נפטר ביום 7.1.03. השיק על סך 25,000 ₪ נפרע ביום 7.2.03, דהיינו כחודש לאחר הפטירה והשיק על סך 41,958 ₪ נפרע ביום 11.2.03, סמוך לאחר השיק הראשון. אין, אפוא, קשר סיבתי בין אי הדיווח לבנק במשך חמישה חודשים ובין פירעון השיקים, אשר נעשה כחודש לאחר פטירת המנוח ולפיכך דין הטענה לפיה יש להטיל על התובעת אשם תורם להדחות. רשלנות הבנק אני מקבלת את טענת התובעת לפיה בנסיבות המקרה התרשל בנק הדואר כאשר אישר את השיקים לפירעון. אין מחלוקת כי השיקים המקוריים נמסרו לנתבעת ואבדו כאשר היו ברשותה (ב"כ הנתבעת, עמוד 6 לפרוטוקול). העתקי השיקים צורפו לתצהיר התובעת. כמו כן צורפו לתצהיר מסמכים נוספים שעליהם מופיעה חתימה מקורית של המנוח. אין דמיון בין החתימות על גבי השיקים נשוא התביעה ובין החתימות האחרות של המנוח. אין גם דמיון בין שתי החתימות אשר מופיעות על גבי שני השיקים. פנינה טוקטלי, אשר העידה מטעם הנתבעת, לא בדקה בעצמה את השקים נשוא התביעה (עמוד 7 לפרוטוקול). לפי עדותה, לא ניתן היה לאתר את העובד הספציפי אשר טיפל בשיקים, שכן מדובר באחד מתוך צוות של עשרה (עמוד 8 לפרוטוקול). פנינה טוקטלי העידה על נוהלי העבודה במסלקה. לפי עדותה: "העובדת שלנו מקבלת את דוגמת החתימה שבתיק של הלקוח, ויש לה אפשרות לראות מסמכים נוספים, כגון, אם הוא כתב מכתב או יש שיקים קודמים, והיא יודעת.." (עמוד 13 לפרוטוקול). פנינה טוקטלי העידה עוד כי דוגמת החתימה של המנוח בבנק הייתה משנת 95'. לפי עדותה יש להניח כי המנוח הלך והתבגר והיה לאיש זקן ולכן חל שינוי בחתימה. כאשר הוצגו לעדה שני השיקים נשוא התביעה, אחד ליד השני, על מנת להראות את ההבדלים בין החתימות, היא השיבה: "היא (הפקידה, ע.כ.) יודעת שהוא חותם בצורות שונות, והחתימה לא אחידה, ויודעת שהוא כותב את שמו" (עמוד 13 לפרוטוקול). לשאלת ביהמ"ש האם היא הייתה מאשרת את השיק על סך 25,000 ₪ לאחר שהייתה משווה את החתימה עליו לדוגמת החתימה בבנק, השיבה הגב' טוקטלי: "אני כעובדת שרואה את ההתנהגות של הלקוח, ויודעת מה הוא עושה במהלך השיקים שלו, הייתי מאשרת את השיק, ועובדה שהוא אושר" (עמוד 14 לפרוטוקול). קשה לקבל את עדותה של פנינה טוקטלי. עדותה בעניין היכרות העובדים עם הלקוחות היא עדות שמיעה. כך גם עדותה בעניין מה ידעה הפקידה אשר אישרה את השיק על אופן התנהגות המנוח. הנתבעת לא הוכיחה מהי אותה התנהגות של המנוח אשר גרמה לפקידה לחשוב שהמנוח חתם על השיק. הנתבעת לא הציגה שיקים אחרים של המנוח על מנת להראות שחתימותיו אכן היו שונות משיק לשיק. התובעת, לעומת זאת, הציגה שני שיקים אחרים של המנוח, האחד שזמן פירעונו 7.7.02 והשני שזמן פירעונו 8.11.02, אשר חתימת המנוח עליהם דומה יותר לדוגמת החתימה בבנק ושונה לחלוטין מזו אשר על גבי השיקים נשוא התביעה. לפי עדותה של פנינה טוקטלי, במסלקה היו ששה צוותים שבדקו את השיקים, כאשר כל צוות הכיר את הלקוחות שלו (עמוד 11 לפרוטוקול) אלא שבחקירתה הנגדית התברר כי לבנק הדואר יש כשש מאות אלף לקוחות ועולה מכך שעובדת אחת אמורה להכיר כעשרים אלף לקוחות (עמוד 12 לפרוטוקול). בעקבות שאלת ביהמ"ש השיבה פנינה טוקטלי כי תזמין את אחת הפקידות לעדות, אולם אף פקידה לא הוזמנה. טענה לפיה ניתן לדעת כי חתימה היא חתימתו של הלקוח, שכן חתימותיו אינן אחידות, מרוקנת מתוכן את מטרת הבדיקה. בקשתה של הנתבעת להגיש חוות דעת נוספות, אשר התייחסו לחתימות על גבי השיקים, נדחתה, ולכן אין מקום להתייחס לחוות דעת אלה. העובדה שהוגשו חוות דעת שכאלה בהליך אחר, מבלי שחוות הדעת מוצגות בהליך זה, חסרת משקל ראייתי ואינה יכולה לתמוך בטענות הנתבעת, במיוחד כאשר הנתבעת מודה שחוות הדעת לא התקבלו על ידי ביהמ"ש בהליך אשר בו הן הוגשו. לפי עדותה של פנינה טוקטלי, אם יש ספק קל שבקלים ביחס לחתימה ואין תשובה לספק, מחזירים את השיק מיד (עמוד 13 לפרוטוקול). לא שוכנעתי כי הנתבעת פעלה בעניין השיקים של המנוח על פי נוהל זה. סיכום אני מקבלת את התביעה. הנתבעת תשלם לתובעת את סכומי השיקים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בחוק מהיום בו נפרעו השיקים ועד התשלום בפועל. הנתבעת תשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסכום של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ. כמו כן תישא הנתבעת בהוצאות בהן נשאה התובעת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל הוצאה ועד ההחזר בפועל. את הסכומים שנפסקו על הנתבעת לשלם לתובעת תוך 30 יום מהיום. שיקיםמסמכיםזיוף חתימהזיוף