חתימת מנהל חברה על ערבות כלפי ספקים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חתימת מנהל חברה על ערבות כלפי ספקים: 1. זוהי תביעה על סך של 1,179,884 ש''ח שעניינה דרישת ספק לתשלום עבור סחורה שסיפק ללקוחותיו ואשר תמורתה לא שולמה. רקע עובדתי 2. התובעות הינן חברות בע''מ אשר סיפקו לנתבעים מכונות צילום על מנת להשכירן לאחרים. (להלן: ''מכונות הצילום''). 3. הנתבעת מס' 1 רכשה מכונות הצילום להשכרה, באמצעות מנהליה, הנתבעים מס' 2 ו - 3. רעיית הנתבע מס' 2 , הנתבעת מס' 3, משמשת מנהלת רשומה ובעלת כל מניותיה. (להלן: ''החברה''). 4. החברה נכנסה להליכי פירוק לאחר שביום 15.3.05 הוגשה ע''י התובעות בקשה לפירוקה עקב אי תשלום חובותיה בסך של 509.509 ש''ח לתובעת מס' 1 ובסך של 662,374 ש''ח לתובעת מס' 2. (להלן: ''החובות''). 5. הנתבעים מס' 2 ו - 3 התחייבו לפרוע החובות במסגרת הסדר לפריסתם בתשלומים, אולם שיקים שמסרו לבצוע הסדר זה חזרו בהעדר פרעון. 6. כן נטען שהנתבעים הבריחו נכסים לחברה אחרת, באמצעות הסכם עימה, היא חברת ''מעתק ירושלים בע''מ". (להלן: ''חברת מעתק''). 7. הנתבעים מס' 2 ו - 3 גורסים כי נקלעו למצב כלכלי מכביד שבעטיו פיטרו את עובדי החברה ופינו משרדה. 8. לטיעונם, על פי הסכם עם חברת מעתק, על האחרונה לשלם לנתבעת מס' 1, קרי, לחברה, סך של 1,452,000 ₪. 9. הנתבע מס' 4, אשר שימש כמנהל כספים בבית עסקה של החברה, גורס כי לא שימש כבעלי החברה או כבעל מניות בה, אלא כשכיר, ועל כן אין לתובעות כל יריבות עימו לעניין דרישתן לפרעון החובות על ידו. ראיות הצדדים ראיות התובעות 10. מטעם התובעת מס' 1 העיד מר גד שכנאי בתצהירו ת/1 כי שימש כסמנכ''ל שיווק ומכירות בה, וכי במסגרת תפקידו פעל מול החברה, בניהול הנתבעים, אשר נכנסה להליכי פירוק על פי צו בית משפט מיום 30.6.05. 11. הנתבעים, בני זוג, מסרו בידיו ערבויות אישיות לתשלום חובות החברה כלפי התובעות, כשהיקף ערבותו של הנתבע מס' 2 הינו על מלוא החובות שייווצרו וערבות הנתבעת מס' 3 מוגבלת עד לסכום של 300,000 ש''ח . 12. הנתבע מס' 4 שימש מנהל כספים בחברה ואחראי ישירות להתקשרויות עם ספקים, לרבות התחייבותו שלו באופן אישי, בעל פה, לסילוק חיובי החברה. 13. התובעת סיפקה לחברה מכונות צילום משך שנים רבות, ומאז שנת 1999 החלה זו לפגר בתשלומים, תוך ששיקים שלה חוזרים בהעדר פרעון. 14. נוכח אלה, הגיעו התובעות להסדר תשלום באמצעות פריסת חובות, כשההסדר האחרון נערך בטיפולו של הנתבע מס' 4, בפגישה אשר התקיימה עימו ביום 28.9.04. (להלן: ''ההסדר''). 15. במסגרת הסדר זה, סוכם כי החברה תפרע חובה באמצעות שיקים מעותדים, וכן נחתמה ערבות אישית של הנתבע מס' 2 . 16. התובעת מס' 1 הפקידה השיקים דנן בבנק, אולם השיקים הראשונים חזרו בציון ''א.כ.מ.'' או ''חשבון מוגבל'' ולפיכך השיקים הנותרים לא הופקדו. 17. התובעת מס' 1 פנתה אל הנתבעים, לרבות אל הנתבע מס' 4 , אשר ערך את ההסדר עימה, והודיעה להם על חילול השיקים, אולם הללו התחמקו מליתן תשובות והסתירו מצבה האמיתי של החברה. 18. התובעת מס' 1 גורסת כי בהתנהגותו זו ניהל הנתבע מס' 4 משא ומתן בהעדר תם לב, פעל תוך הטעייה ורמייה, והציג מצג שווא בדבר יכולת עמידת החברה בהסדר. 19. עדות דומה העיד מנהל התובעת מס' 2 מר רמי יגרמן בתצהירו ת/2, על פיה משנקלעה החברה לקשיים, נערכה פגישה עם הנתבע מס' 4 בביתו ביום 23.4.04, בה מסר לו האחרון כי החברה עתידה לקבל כספים רבים מנושים, ועל כן ראוי לפרוס את חובה. 20. כן מסר לו כי באם יהיו חסרים כספים יפקיד הוא עצמו כספים מכיסו הפרטי לפרעון החובות, ואחר כך יתקזז עם החברה. 21. שיקים שניתנו לבצוע ההסדר חזרו בהעדר פרעון, ולו היתה התובעת מס' 2 יודעת על מצבה הכלכלי האמיתי של החברה, לא היתה מוסיפה ומספקת לה סחורה. 22. כן העיד מטעם התובעת מס' 2 מר מיכאל שירין בתצהירו ת/3 כי ידועים לו הארועים דנן, וכי הנתבעת מס' 3 מסרה ערבות אישית עד לסך של 300,000 ש''ח, בשטר חוב, ולעמדתו, אין להגביל חיובה עקב התנהגותה העולה כדי התנהגות בהעדר תם לב ותוך הטעייה. ראיות הנתבעים 23. הנתבע מס' 2 , מר ישראל הירשוביץ, העיד בתצהירו נ/1 כי שימש כשכיר אצל החברה, וכי הכרותו עם התובעות החלה עוד בשנות השמונים, וכי בשנת 1999 נקלעה החברה לקשיים כלכליים עקב המצב הקשה שהשתרר בענף השכרת מכונות הצילום. 24. כאשר נערך הסכם פריסת החובות דנן עם התובעות, סבר כי השיקים אשר נמסרו ייפרעו לאור שיפור צפוי במצב החברה, עם הגדלת מסגרת האשראי של הבנק. 25. בשנת 2003 עמדו חובות החברה לכל אחת מן התובעות, כהדגשתו, על סך של כ- 900,000 ש''ח. פריסת השיקים בוצעה בעצתן ובהסכמתן של התובעות. הללו ידעו על מצב החברה אך בחרו להוסיף ולנהל עסקים עימה, מתוך מודעות למצבה זה. הנתבעת מס' 3 מסרה, כאמור, כתב ערבות על סך של 300,000 ש''ח בלבד כלפי התובעת מס' 2, וערבותו שלו היתה ללא כל הגבלה בסכום לכל חובות החברה כלפי התובעת מס' 1. 26. בחודש נובמבר 2004 נאלצה החברה להפסיק פעילותה, אף שטרם לכך עמדה בתחרות קשה בשוק וכן עמדה בכל מסגרות האשראי בבנקים השונים ופרעה באופן סדיר את כל חיוביה. 27. עוד גורס הוא כי התובעות נהגו בהעדר תם לב שעה שיזמו הליך פירוקה של החברה, לה מונה מפרק מטעם התובעות. 28. החברה חיסלה את עסקיה, ולצורך צימצום חובותיה פעלה לאיתור קונה אשר ירכוש את פעילותה. ביום 8.12.04 התקשרה החברה עם חברת מעתק בהסכם למכירת המכונות והמלאי. (להלן: ''ההסכם''). 29. במסגרת הסכם זה, התחייבה מעתק לשלם לנתבעים הסך של 500.000 ש''ח ותמורתו לרכוש חוג הלקוחות של הנתבעים ומכונות הצילום להשכרה ובד בבד, את חובותיה לספקים. 30. ביום 28.12.04, נערכה ישיבה עם ספקי החברה, בעקבותיה שלח מכתב ביום 9.1.05, מתוך כוונה להגיע עם הספקים להסדר, הסדר אודותיו ידעו אף מנהלי התובעות. התובעות ברכו על ההסכם עם חברת מעתק, ולגישתו, על מעתק לשלם לתובעת מס' 1 סך של 1,452,000 ש''ח. 31. במסמכי הליך הפרוק צויין כי חובות לקוחות המגיעים לחברה הינם בסך של 124,445 ש''ח, חובות לגביהם פעלה החברה לגבייתם על מנת לשלמם ללקוחותיה שלה. 32. ממכירת נכסי החברה שולמו חובות החברה לנושים מובטחים ולנושים בדין קדימה, וכן נותר סכום לתשלום בשעור של 30 אחוזים מן החובות לנושים רגילים. מהלך זה ידוע היה לתובעות והאמירה כי הבריחו, כביכול, נכסים של החברה, מקוממת אותו. 33. אשר למעמדו של הנתבע מס' 4, גורס הוא כי שימש כמנהל כספים של החברה. בחודש נובמבר בשנת 2004 ניתק קשריו עם הנתבעים ונמנע מלמסור להם פרטים, מידע או נתונים על פעולותיו או מעשיו במסגרת תפקידו זה. 34. באם נמסרו לתובעות מצגים או התחייבויות על ידיו, נעשו הללו ללא ידיעת הנתבעים, תוך חריגה מסמכות וללא הרשאה, ועל כן אין באלה כדי לחייב אותם. 35. עוד מצהיר הוא כי הנתבעים אינם חייבים לתובעות דבר, מעבר לערבותם האישית, ולא נתקיימו העילות הנדרשות לחייבם בחובות החברה. 36. כן סבור הוא כי חובה של החברה לתובעות יידון במסגרת בית המשפט של הפירוק, ורק לאחר קביעתו, יהיה מקום להפעלת הערבויות. 37. הגב' רבקה הירשוביץ, הנתבעת מס' 3, העידה בתצהירה נ/2 כי הינה מנהלת רשומה ובעלת המניות היחידה בחברה, מאז ומתמיד. כן ציינה כי בעלה, מר הירשוביץ, שימש עד ליום 30.11.04 כשכיר בחברה. 38. החברה עסקה בהשכרת מכונות צילום ובאספקת שרותי אחזקה לאלה, וכן במכירת מחשבים. בהמשך עדותה, העידה עדות זהה לזו של בעלה בכל הנוגע לקשיים הכלכליים שנוצרו משנת 1999 ועד למכירת עסקה של החברה לחברת מעתק. 39. כן גורסת היא דברים זהים לשלו בכל הנוגע למעמד הנתבע מס' 4 ולפעילותו אצל החברה. 40. הנתבע מס' 4, מר ירון גולדהבר, העיד בתצהירו נ/3 כי הועסק ע''י הנתבעים בהיותו בגיל צעיר ביותר, וכי עשה רבות עבורם, ואולם לחברה היו קשיי אשראי עקב עסק קודם שניהלו הנתבעים בשם ''צילומית'', אשר לא צלח. 41. החברה נכנסה לקשיים כלכליים ואז נאלץ לעזוב עבודתו אצלה. זמן מה אחר כך, מכרה החברה עיסקה לחברת מעתק ופיטרה את עובדיה. 42. לעדותו, לא היה ''מנהל פיננסי'' או ''שותף סמוי'' אצל הנתבעים, כתאור התובעות, אלא ביצע משימות אשר הוטלו עליו ע"י הנתבעים מול ספקים, אולם לא חתם על כל מסמך בעל נפקות משפטית מטעם הנתבעים. 43. לעמדתו, לא היה בעלי חשבון הבנק של החברה, לא היה בעל זכות חתימה בו, לא קשר חוזים עם ספקים, לא משך שיקים, אלא ניסה לעזור לנתבעים בגיוס כספים של גמח''ים. כמו כן, לא נדרשה ממנו ערבות אישית כשם שנדרשה מן הנתבעים. 44. כן הצהיר כי לא קיבל כל המשכורות אשר מגיעות היו לו עת סיום עבודתו, וכן לא זכה לקבל כספי הפיצויים אשר הגיעו לו. 45. בהתייחס לפגישה מיום 23.4.04, הרי שנשלח אל מר יגרמן כדי להגיע להסדר פריסת חובות, והאחרון הסכים לכך כדי להציל את החברה ועל מנת שיוכל לקבל ולו חלק מחובו. 46. מר יגרמן מחל לחברה על חוב בסך של 120,000 ש''ח, והסכים לפריסת יתרת החוב, דבר שלא היה חד פעמי ונעשה במהלך השנים, בפריסות חוב חוזרות ונשנות, שבמהלכן הצליחה החברה להתאושש מעט. החברה צימצמה חובה לתובעת מס' 1 מסך של מליון ש''ח כדי סך של כחצי מליון ש''ח, ואולם העסקה עם מר הירשוביץ הניבה מספר תשלומים זעומים ולאחר מכן חדלה להיות סולבנטית. 47. ביום 17.5.04 נפגשו מר יגרמן ומר הירשוביץ כדי להחליט על צעדי ההמשך, ובפגישה זו החליט מר יגרמן כי הוא נותן לחברה כמות רבה של מכונות צילום בהנחה משמעותית ובפריסה של 24 חודשים, וכן פתחה כרטיס של חברה ''חדשה'', מהלכים בהם לא היה לו כל חלק. 48. כן לא נטל חלק בעסקה עם מעתק אשר נחתמה ביום 8.12.04 שכן עזב משרתו בחודש נובמבר 2004. ביום 9.1.05 התקיימה פגישה עם ספקי החברה בה לקחו חלק מר יגרמן ומר שכנאי, והללו בקשו למנות את מר יגרמן כנציג הספקים לצורך ניהול משא ומתן לסילוק החובות. 49. במהלכים אלה, כל גורם לא הצביע עליו כאשם בקריסת החברה ובהיווצר חובות התובעות, ולפיכך, גורס הוא, כי מכל הטעמים הללו אין לתובעות כל יריבות עימו. 50. כן מדגיש הוא כי לחברה היתה הנהלת חשבונות מסודרת, כשרואה החשבון שלה הינו מר בלאי יהושע אשר טיפל בענייני החברה, וכן טיפל באלה אף מנהל החשבונות מר אסף גרינפלד. 51. הנתבעים מס' 2 ו - 3 ביצעו בעצמם פעולות גבייה מנושים והם אשר הוציאו חשבוניות וניהלו ספרים - ולו רצו התובעות להיוודע דבר מצבה הכלכלי של החברה יכולות היו לפנות לאלה, אף שידעו כי שרוייה היא בקשיים כלכליים וחבה חובות כבדים לנושיה. הכרעה אחריות הנתבעים מס' 2 ו - 3 52. התובענה דנא מהווה דרישת ספק לתשלום חובות עבור שרותים ומוצרים שניתנו ללקוחותיו. התובעות איששו תביעתן בדוחו''ת הנהלת החשבונות אשר התנהלה במשרדיהן, הנספחים ח' ו- י''א לכתב תביעתן. אמיתות חשבונות אלו לא נסתרה בחקירה הנגדית של מנהלי התובעות, וסכומים אלו מופיעים כחובות החברה כלפי התובעות אף בבקשת הפירוק שהגישו הללו כנגדה, חובות עליהם לא חלקה בעבר החברה. 53. חברת מפעיל בע''מ, התובעת מס' 1, דורשת החזר חוב בסך של 509,509 ש''ח, וחברת קרט ישראל בע''מ דורשת החזר חובה בסך של 662,374 ש''ח - והנתבעים אינם חלוקים, למעשה, על סכומים אלה. 54. מר הירשוביץ ישראל מסר, מרצונו החפשי, במסגרת עסקותיו עם התובעות, כתב ערבות אישית ביום 14.7.04, לטובת חברת מפעיל בע"מ, התובעת מס' 1, בו כלולה הצהרה כי ערבותו מתמדת, בלתי חוזרת וסכומה אינו מוגבל. להלן חלקה הרלבנטי של הודעת הערבות כלפי חברת מפעיל: " 1. לפרעון המלא והמדויק של כל האמור בהזמנות מכונות צילום, חומרים וחלפים למכונות אלה מתוצרת טושיבה וריקו וציוד הקפי נלווה שנרכש על ידי חברת רב מיגון בע"מ (להלן:"החברה"), מחברת מפעיל. 2. לפירעונם המלא והמדויק או במועד של כל השיקים, החובות וההתחייבויות של הרוכש למפעיל, בין אלו שנוצרו וניתנו בעבר ובין אלו שיווצרו או ינתנו בעתיד. מפעיל תהיה רשאית לפנות אלי ולדרוש את מימושה של הערבות, אף אם לא נעשתה קודם לכן פנייה לחברה. נעשתה דרישה כנ"ל, אני מתחייב למלא אחריה מיידית. 3. ערבותי הינה מתמדת ובלתי חוזרת, אינה מוגבלת בזמן ובסכום ואינה ניתנת לביטול על ידי וזאת עד לגמר פירעון כל חובות החברה כלפיכם." (ראה: נספח ד' לנ/3). 55. כן יצויין כי גב' רבקה הירשוביץ מסרה ביד חברת קרט, התובעת מס' 2, שטר חוב כבר ביום 7.11.1996 , על הסך של 300,000 ש''ח. (ראה: נספח ג' לנ/3 ) . 56. על פי חומר הראיות דנן, מנהלי התובעות מר יגרמן ומר שכנאי פעלו מול הנתבעים מאז שנות השמונים, והחל משנת 1999 נקלעה החברה לקשיים כספיים כבדים. מנהלי התובעות האריכו אפם עם החברה ועם מנהליה, אשר אותם הכירו רבות בשנים באופן אישי, וניסו לעזור לאלה, תוך שעוזרים הם אף לעצמם לקבל חובם, באמצעות פריסת החובות התופחים וגדלים, הסדר אשר נכשל שכן השיקים במסגרתו חוללו בהעדר פרעון. 57. מנהלי התובעות פעלו אף להגשת בקשה לפירוק החברה ולמינוי מפרק לעסקיה, והודיעו, כאמור, בהליך דשם על היקף החובות דנן. 58. הנתבעים אינם חולקים על קיומן של ערבויות אישיות להבטחת חובות אלה, כפי שהודו אף בחקירתם הנגדית על תצהיריהם, אלא גורסים כי יש לקשור הפעלתן בהחלטות אשר יינתנו במסגרת הליך הפירוק. (ראה: פרטיכל מ-27.11.08 עמ' 3 שורות 4-8; עמ' 36 שורות 1-11). 59. סבורתני, כי הערבויות מטעם הנתבעים עצמאיות הן, ועל סמכן של אלה ניתנה סחורה לנתבעים, וברי הוא כי אלמלא ערבויות אישיות אלה בוחרות היו התובעות, בסבירות רבה, שלא ליצור קשר עסקי עם הנתבעים, מה גם שמדובר באספקת טובין בהיקף נכבד של מאות אלפי ש''ח. 60. על פי עדות הנתבעים, הרי שנכסי החברה חולקו, רובם ככולם, לבעלי שיעבודים ולנושים בדין קדימה, כך שאין לצפות כי התובעות יקבלו חובן בכפל תשלום. 61. לאור אלה, יש לחייב את מר הירשוביץ, הנתבע מס' 2, במלוא החובות לחברת מפעיל, התובעת מס' 1, ואת גב' הירשוביץ, הנתבעת מס' 3, בחובות חברת קרט, התובעת מס' 2 , עד כדי סך של 300,000 ש''ח. 62. לא ראיתי להענות לדרישת ב"כ התובעות בסיכומיו להרמת מסך ולחיוב הנתבעים, יחדיו, בכל חובות שתי החברות התובעות, יחדיו, וזאת על פי חוק החברות, התשנ"ט - 1999, באשר הצדדים פעלו על פי ערבויות אישיות שסיפקו את התובעות - והן אשר היוו הבטוחות על פיהן סיפקו סחורה. מעמד הנתבע מס' 4 63. לעניין מעמד הנתבע מס' 4, מר ירון גולדהבר, הרי שזה שימש כפקיד וכמנהל כספים אצל הנתבעים, ובא בדברים עם מנהלי התובעות להשגת הסדר פריסת חובות, כשבפיו הבטחות כי ''הפעם'' ישולמו החובות, ובמידה שלא ישולמו, ישלם מכיסו ויתקזז אחר כך עם הנתבעים. 64. מנהלי התובעות גורסים כי פעל תוך הצגת מצג שווא וברמייה, ברם, לגישתי, מנהלי התובעות ידעו מה היקף החובות, ואין זה סביר כי ציפו, באמת ובתמים, כי עובד שכיר אצל הנתבעים, אדם עול ימים, יגרום לפרעון חובות בסכומי עתק, היה וההסדר אליו הגיעו יקרוס, כפי שאכן ארע. בחקירתו הנגדית העיד לעניין זה, כדלקמן: "ש. תגיד לי, זה נכון להגדיר אותך כזה שניהל את המשא ומתן עם התובעות? ת.       התשובה היא לא. ש.       ואם טוען את זה מר הרשוביץ? ת. מר הרשוביץ אני שמעתי מה הוא טוען אבל אני לא ניהלתי את המשא ומתן, זה לא היה ניהול משא ומתן. נכון באתי להתבכיין לפני הספקים. " (ראה: פרטיכל בעמוד 4 שורות 22-26). ובהמשך העיד: "ש. מה היה תפקידך בחברה? ת.       אז אני אענה מה תפקידי היה בחברה. ש.       כן. ת.      הגברת הרשוביץ גבתה כל יום שיקים, צלצלה אלי במהלך היום ירון גביתי 10,000, 15,000 שקל, אנא ממך קח את השיקים, למחרת בערב היא הביאה לי את השיקים, בבוקר ניגשתי לבנק עם השיקים, הפקדתי אותם בתמורה לשיקים שיצאו ובזה נגמר תפקיד אחד. תפקיד שני, כל סוף חודש ישראל היה מביא ניילונים וחשבוניות של ספקים, היה אומר אדוני 15,000 שקל ביום נא לא להוציא שיקים ביום זה ביום אחר, בזה היה נגמר התפקיד. הוצאתי שיקים לספקים. מדי פעם גם מכרתי מחשב, מכרתי מכונת צילום, במקרה הכי גרוע. " (ראה: פרטיכל בעמוד 7 שורות 28-30; עמוד 8 שורות 1-7). משמע, הנתבע מס' 4 טיפל בענייניה השוטפים של החברה, אולם אין לומר כי ניהלה בעצמו, על פי שיקול דעתו הבלעדי או על פי יזמותיו העצמאיות. 65. מנהלי התובעות שמו יהבם, איפוא, על מנהליה של החברה אשר מסרו בידם ערבויות אישיות, וזה היה מקור בטחונם העיקרי בהמשך פעילותם מול החברה, ולא כיסו של הנתבע מס' 4. 66. כמו כן, הנתבע מס' 4 לא חתם על כתב ערבות אישית או על כל מסמך המקים חובה משפטית לפרוע חובות החברה כלפי התובעות, ואף לא נדרש לכך, דבר המצביע על כך שאף שמר גולדהבר היה פעיל במתן הבטחות לפרעון החובות ובהשגת ההסדרים עבור החברה, מנהלי התובעות לא ציפו כי הוא יישא בתשלומם שכם אחד עם הנתבעים. 67. לו רצו מנהלי התובעות לדעת לאמיתו של דבר מה מצבה הפיננסי של החברה ומה איתנותה הכלכלית, יכולים היו לפנות לבני הזוג הירשוביץ, על מנת שאלה יאששו יציבותה של החברה בהסתמכם על רואי החשבון אשר נתנו להם שירותים מקצועיים, אולם הללו לא עשו כן, להתרשמותי, מתוך תקווה רבה כי חובם לא ירד לטמיון, תקווה אשר נתבדתה. 68. מטעמים אלה, לא ראיתי לקבל התביעה כלפי הנתבע מס' 4, והרי היא נדחית כלפיו. סיכום 69. אשר על כן, ישלמו הנתבעים כדלקמן: א. הנתבע מס' 2 ישלם לתובעת מס' 1, חברת מפעיל בע"מ, הסך של 509,509 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. ב. הנתבעת מס' 3 תשלם לתובעת מס' 2, חברת קרט ישראל בע"מ, הסך של 300,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. ג. הנתבעים מס' 2 ו-3 ישאו בהוצאות התובעות, ביחד ולחוד, ובשכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ בצירוף דמי מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 70. התביעה כנגד הנתבע מס' 4 - נדחית. התובעות תישאנה בהוצאותיו, ביחד ולחוד, בסכום של 7,500 ₪ בצירוף דמי מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. ערבותמסמכים