נפילת מכסה מנוע על היד בזמן בדיקת שמן - האם תאונת דרכים ?

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נפילת מכסה מנוע על היד: הסוגיה: תאונת דרכים, אם לאו? סוגיה בפרשנות "תאונת דרכים" על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים - תשל"ה, 1975 (להלן: "החוק, או חוק הפלת"ד). 1. בפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונה מיום 9/1/06. התאונה ארעה עת בדק התובע שמן ומים ברכבו שחנה בחניית ביתו. מכסה המנוע נפל על ידו עקב רוח חזקה שנשבה, והוא נפגע בגופו. הצדדים חלוקים בשאלת נסיבות התאונה לרבות בשאלה המשפטית אם התאונה מהווה "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק. הנסיבות: 2. לטענת התובע, ביום 9/1/06, ערב חג אל אדחא, סמוך לשעה 16:00-17:00, יצא לחניית ביתו על מנת לבדוק נזילת שמן ברכבו לפני הנסיעה לצורך קניית מצרכים לחג. באותה העת נכחו בביתו אשתו, ילדיו, משפחת אחותו ואחיו. מזג האויר היה חורפי וסגרירי ומלווה ברוחות חזקות. התובע פתח את מכסה המנוע לשם בדיקת מים ושמן, אז נפל מכסה המנוע על כף ידו הימנית שנמעכה ונתפסה מתחת למכסה הרכב (להלן: "התאונה"). למשמע צעקתו של התובע, יצא אליו גיסו אשר הרים את מכסה המנוע ושחרר את ידו התפוסה של התובע. בני המשפחה יצאו אחרי כן וראו את התובע אוחז בידו הימנית. הנתבעת הכחישה את נסיבות התאונה הנטענות והוסיפה וטענה כי התאונה הנטענת אינה "תאונת דרכים" על פי חוק הפלת"ד. 3. אעיר כי התובע טוען לנכות רפואית ומסיבה זו הוריתי על פיצול הדיון, כך שתחילה תידון ותוכרע שאלת החבות בתיק. 4. בתיק נשמעו ראיות הצדדים. מטעם התובע העיד הוא בעצמו, העידה אשתו, העיד גיסו שאח נימר וכן העידה אחותו גב' מלוק אבו שאח. מטעם הנתבעת לא הובאו עדים כלשהם. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. התשתית הראייתית: 5. אבחן להלן את הראיות ואכריע תחילה בתשתית העובדתית שהוכחה ורק לאחר מכן אפנה לשאלה המשפטית אם האירוע מהווה "תאונת דרכים". אין זה מיותר לציין כי הגדרת נסיבות התאונה לפרטים הנה דבר נחוץ והכרחי על מנת לבדוק את תחולת החוק. אבחנות דקות ודקיקיות הן מאלכתו של השל השופט העוסק בפרשנות "תאונת דרכים" ויישומה על המקרים "האפורים". 6. לטענת התובע יום לפני חג אל אדחא, בתאריך 9/1/06, בסמוך לשעה 16:00- 17:00 הוא יצא לחניית הבית לשם בדיקת שמן ומים ברכבו. מזג האויר היה חורפי. הוא פתח את מכסה המנוע והרימו מעלה, תוך הפעלת מאמץ מעבר לרגיל, זאת בשל הרוח החזקה שנשבה בחצר הבית משלושה כיוונים. מכסה המנוע של הרכב אינו נשען על מוט, כי אם על מערכת קפיצית. כאשר רצה התובע לבדוק שמן ברכב, נפל המכסה מעוצמת הרוח ובטרם הספיק התובע להוציא ידו הוא נפגע מהפין שמחזיק המכסה בתא הנעילה שלו (ראה תצהיר עדותו הראשית של התובע, מיום 14/9/07). 7. התובע טען כי רכבו סובל מנזילת שמן "כרונית" וכי הוא נוהג לבדוק את רכבו לפני כל נסיעה. כאשר נחקר התובע בחקירתו הנגדית בבית המשפט לעניין "כוונתו" לנסוע לקניות, לולא קרתה התאונה, הלה השיב: "הייתי יושב איתם (הכוונה עם האורחים בבית - ג.נ.) חצי שעה בפנים ויוצא אח"כ" (עמ' 6 לפרוטוקול מיום 22/9/08). דהיינו, התובע מציין כי באופן טבעי היה יושב בביתו כחצי שעה ורק אחר כך היה ניגש אל רכבו על מנת לנסוע למקום חפצו. התובע נשאל בחקירתו הנגדית מתי יצא בפועל לקניות, הוא השיב: "לא זוכר. שעה- שעה וחצי" (שורה 7, עמ' 8 לפרוטוקול מיום 22/9/08- הדגשה שלי). בסיכומיו ציין ב"כ התובע כי "לאחר עזיבת האורחים עם סיום הקפה, רבע עד חצי שעה לאחר אירוע התאונה התובע יצא עם אשתו לקניות" (סע' 12 לסיכומי התובע). טיעון זה אינו עולה בקנה אחד עם עדות התובע עצמו. על פי תצהיר עדותה הראשית של אשתו של התובע, היא מציינת כי התכוונה יחד עם בעלה לערוך קניות לחג לאחר שיעזבו האורחים: "ביום 09.01.06 ... התכוונו אני ובעלי לצאת לערוך קניות לחג לאחר שיעזבו האורחים. אך בעלי הקדים ויצא לבדוק את האוטו בחניה, שבה הוא בודק שמן ומים לפני נסיעה. כאשר באתי להגיש קפה לאורחים שמעתי צעקה... לאחר שהאורחים עזבו יצאנו לערוך קניות" (סע' 2-6 לתצהיר עדותה הראשית של נרימאן אבו חמדה מיום 10/10/07- הדגשה שלי- ). לעניין תכנון מועד הנסיעה לקניות השיבה אשתו של התובע: "אם לא היתה קורית התאונה בעלי היה אמור לחזור הביתה לשתות קפה יחד עם האורחים וכשילכו ניגש ביחד לקנות מצרכים. לא יודעת להעריך את הזמן שהיה חולף, אילו הכל היה מתנהל כשורה. ברור שלא אבקש מהם לעזוב את הבית על מנת שאלך לקנות, הם אורחים שלנו" (שורות 16-19, עמ' 9 לפרוטוקול מיום 22/9/08). אשתו של התובע אישרה בעדותה כי אחרי שהאורחים עזבו, ניגשה יחד עם בעלה לחנות וקנו מצרכים לבית. (שורה 28, עמ' 9 לפרוטוקול מיום 22/9/08). אחותו של התובע העידה כך: "בערב חג אל- אדחא... נכחתי בבית אחי מחרז... תוך כדי הביקור מחרז הסביר לנו שהוא מתכוון לצאת עם אשתו נרימאן לערוך קניות לחג, ולכן הוא יצא לבדוק שמן ברכב שלו שחנה בחנית הבית. לפתע שמענו חבטה וצעקות" (סע' 2-5 לתצהיר עדותו הראשית של מלוק אבו שאח מיום 8/1/0/07). גיסו של התובע: "... יום לפני חג אל- אדחא... מחרז התכוון לצאת לבצע קניות לחג הוא ואשתו ואנחנו עמדנו לשתות קפה אצלו ולחזור הביתה... מחרז אמר לי שהוא צריך לבדוק שמן ברכב הוולבוו שלו בחצר לפני יציאתו לקניות. אנחנו נשארנו בביתו עם אשתו והילדים והוא יצא החוצה. שניות מעטות אחרי יציאתו שמעתי חבטה חזקה וקולו של מחרז צועק... נשארנו אצלו עוד 10-15 דקות כשהוא ממשיך לקרר את היד ועזבנו אותו כדי שיצא לעשות קניות..." (תצהיר עדותו הראשית של נימר אבו שאח, מיום 8/10/07). כאשר נשאל הגיס בחקירתו הנגדית מתי יצא התובע לבדוק את הרכב, הוא השיב: "ישבנו, אח"כ הוא נזכר שחסרים לו דברים והוא צריך קניות. אמר שנחכה שיסיים את הקניות. יצא החוצה לבדוק ו..." (שורות 29-30, עמ' 10 לפרוטוקול מיום 22/9/08). 8. מכל העדויות לעיל הגעתי למסקנה כי התאונה אכן אירעה כפי שהתובע טוען. היינו, התובע יצא מביתו לבדוק שמן ומים ברכבו שחנה בחניית הבית. במהלך הבדיקה נפל מכסה המנוע על ידו והוא נפגע. האירוע התרחש כחצי שעה לפני ה"מועד" שהתובע תכנן לצאת לקניות. הזמן הזה אינו קשור בפגיעת התובע בתאונה, שכן התובע העיד מפורשות כי הוא הקדים בדיקה של השמן והמים ברכב על מנת שחצי שעה לאחר מכן (ואולי שעה) ייצא לקניות. "תאונת דרכים" - הגדרה ורישום 9. השאלה כעת: האם התיאור העובדתי הנ"ל הנו "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק? הגדרת "תאונת דרכים" זכתה להתייחסות מרובה בפסיקה ענפה של בית המשפט העליון. גם הערכאות הדיוניות נדרשו לכך תכופות. המקרה שבפנינו נופל לגדר אותם מקרים "אפורים" שמתן תשובה לשאלת סיווגם כתאונת דרכים אינו מלאכה פשוטה. הגדרת "תאונת דרכים" מורכבת ממספר שלבים: תחילה מופיעה ההגדרה הבסיסית ובעקבותיה באות שלוש חזקות מרבות ולבסוף קיימת חזקה ממעטת. להלן נוסח ההגדרה כפי שמופיעה בסעיף 1 לחוק: "תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי; הגדרה זו נכנסה לחוק בתיקון מס' 8 של החוק וזכתה להתייחסות תקדימית בפסק הדין בעניין: ר.ע.א. 8061/95 יצחק עוזר נ' אררט - חב' לביטוח בעמ' ואחרים פ"ד נ' (3) 532 . ביהמ"ש קבע מפי הנשיא ברק את התהליך הפרשני אותו יש לבחון על מנת לבדוק תחולת ההגדרה על אירוע עובדתי נתון. אינני רואה צורך להידרש לכך, שכן השאלה העומדת בפנינו להכרעה הינה האם יש תחולה להגדרה הבסיסית, וביתר דגש האם יש תחולה לרכיב הרביעי בהגדרה הבסיסית שעניינו "שימוש" ברכב מנועי. הגדרת שימוש על פי החוק כוללת מגוון של מצבים שהמחוקק ציין אותם, והחלק שמעניין אותנו מתייחס לטפול או תיקון ברכב, וזו לשונו: "טיפול דרך או תיקון דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו..." "טיפול דרך או תיקון דרך" - המבחן הראוי 10. מהתיאור העובדתי שהובא לעיל (בחלק הראשון של פסק הדין) ניתן למקד את המחלוקת המשפטית בשאלה: האם הבדיקה שעשה התובע ברכבו בחניית ביתו, כחצי שעה לפני השימוש ברכב, מהווה "טיפול דרך או תיקון דרך" ברכב, או שמא מדובר ב"טיפול בית" כפי שהפסיקה כינתה זאת. מתן תשובה לשאלה הנ"ל מותנה בקביעה משפטית אחרת שעניינה המבחן הראוי לשם קביעת תחולתו של הדיבור "טיפול דרך או תיקון דרך". במלים אחרות, השאלה הינה האם המבחן הוא מבחן גיאוגרפי פורמאלי (במסגרתו בודקים את מיקומו של הרכב עובר לאירוע התאונה: האם בתוך המתחם של הבית הפרטי או שמא בדרך הציבורית), או שמא מדובר במבחן נורמטיבי הקשור למטרה התחבורתית שעתידים לעשות ברכב במועד אירוע התאונה. 11. בדיקה של פסיקת בית המשפט העליון מלמדת כי אין תקדים מחייב בסוגיה זו. אני מציין דברים אלה חרף ההלכה שיצאה תחת ידו של ביהמ"ש העליון בפסק הדין בעניין : ע"א 4469/95 דראושה נ' אררט - חב' לביטוח בע"מ, פד"י נ' (3) עמ' 475. בפסק דין זה, עשה הנשיא ברק שימוש במונח "טיפול בית" על מנת לאבחן את המקרה הנדון שם מ"טיפול דרך" או "תיקון דרך". ראוי להביא בתמצית את ממצאיו של פסק הדין הנ"ל. בעניין דראושה, היה מדובר בקבלן שנהג בטרקטור שבבעלותו באתר העבודה. במהלך ביצוע העבודה, היה צריך להחליף את הפטיש הקיים על הזרוע של הטרקטור ולשים במקומו את ה"סל" של הטרקטור. לשם כך היה על הקבלן להזיז את הסל ממקומו והוא אכן דחף אותו למטרה זו. תוך כדי כך החליק המערער עקב קיום שמן או גריז במקום ונפל ונפגע בגופו. על רקע נתונים אלה נדרש ביהמ"ש לשאלה האם מדובר ב"טיפול דרך" או "תיקון דרך" וזאת במסגרת בדיקת קיום יסודותיה של ההגדרה "תאונת דרכים". הנשיא ברק הפנה לכך כי ככל שמדובר באירוע אשר נופל ל"גרעין" הברור של אחת האפשרויות המופיעות בהגדרת שימוש, הרי לא מתעוררת בעיה מיוחדת. הקושי מתעורר כאשר קיימת בעייתיות במיון או שיוך אירוע מסוים לאחת החלופות המופיעות בהגדרת "שימוש". באותו מקרה (כמו במקרה שלנו) עמדה לדיון השאלה אם האירוע מהווה "תיקון דרך" טיפול דרך או שמא מדובר בטיפול "בית" שאינו נופל לגדרה של ההגדרה הנ"ל. האפשרות של סיווג האירוע כ"טיפול ברכב" על ידי אותו קבלן לא היה ברור מאליו, אך הנשיא ברק ציין בעמ' 482 לפסק הדין כדלקמן: "אפילו נמיין כך את פעולות המערער, הרי הטיפול אינו "טיפול דרך", אלא הוא מהווה "טיפול - בית". אכן ה"טיפול" הוא "טיפול דרך" אם הוא נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי והוא נעשה אגב הנסיעה או לצורך המשכתה המיידית". ביישום הכלל המשפטי הנ"ל על המקרה שנדון בעניין דראושה, הגיע הנשיא ברק למסקנה כי : "בענייננו "הטיפול" נעשה בחצרים של מקום העבודה, והוא נועד לאפשר את השימוש בטרקטור לייעודו הלא תעבורתי. אין הוא בגדר "טיפול דרך". מסקנתנו הינה איפוא, כי הנזק שנגרם למערער לא נגרם עקב "שימוש" ברכב, כמשמעות הדיבור "שימוש" בתיקון 8". 12. לטעמי, חרף הלשון בה נקט הנשיא ברק ולפיה הוא עשה אבחנה בין מקרים של "טיפול דרך" לעומת מקרים של "טיפול בית", אין ללמוד מכך על אימוץ המבחן הגיאוגרפי לשם תחימת גבולותיה של הגדרת אותו רכיב של השימוש העוסק ב"טיפול דרך". עדיין ניתן ללמוד מדבריו של הנשיא ברק כי העיקר הינו הזיקה התעבורתית שעתידים לעשות ברכב עובר לאותו תיקון או טיפול. 13. בפסיקה הובעה דעה לפיה העובדה שנוסח ההגדרה מדבר על "בדרך" אינו מעיד בהכרח כי רק טיפול בדרך נכלל בהגדרה, ולכן ראוי לאמץ מבחן לפיו הכוונה הינה לטיפול או תיקון שנהוג לעשותם בדרך גם אם לא נעשו בפועל בדרך. 14. בתיקון מס' 8, ביקש המחוקק לאמץ את המבחן התעבורתי כמבחן בסיסי, אם כי הדבר לא צלח לאורך כל ההגדרה המופיעה בחוק. במסגרת ההגדרה הבסיסית, אכן המבחן התעבורתי הוא זה שמככב, בעוד שבחלק מהחזקות המרבות אימץ המחוקק את המבחן הייעודי וכפה את תחולתו גם על מקרים שאינם מהווים שימוש תחבורתי ברכב. 15. אני בדעה כי המבחן הראוי לתחולת הרכיב "טיפול דרך" או "תיקון דרך" הינו מבחן נורמטיבי אשר נותן ביטוי לזיקה התעבורתית של השימוש ברכב ואיננו מצומצם למיקום הגיאוגרפי של הרכב עובר לאותו תיקון או טיפול. אי לכך, יש להכיר ב"שימוש" כמשמעותו בחוק, גם בתיקונים או טיפולים שנעשו ברכבו של אדם בתוך המתחם הפרטי של הבית, ובלבד שהוכח קיומה של זיקה תחבורתית לשימוש ברכב שאמור להיעשות בתכוף לאחר מכן. אני מודע כי מבחן זה מוסיף על האבחנות הדקות והדקיקות הקיימות ממילא ביישומו של חוק הפלת"ד, אך רוח התיקון של חוק הפלת"ד, לרבות התכלית הסוציאלית שעמדה בבסיסו, ראוי כי ינחו אותנו להעדיף פרשנויות המזכות את הנפגע בפיצוי על פני פרשנות הדוחה את זכותו של נפגע לקבלת פיצוי. (כך התבטא השופט ברק בפסק הדין בעניין: ע"א 358/83 שולמן נ' ציון חב' לביטוח בע"מ, פ"ד, מב' (1) 844, וכך נהג הנשיא ברק הלכה למעשה בפסק הדין בעניין עוזר יצחק שצוטט לעיל. להיבט ביקורתי של התייחסות פסיקת בית המשפט העליון לתכלית הסוציאלית של חוק הפלת"ד, ראו: עבודת חקר תחת השם: "התכלית הסוציאלית של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים"). ישום הדין לענייננו 16. במקרה שבפנינו: יישום המבחן, עליו הצבעתי לעיל, על הנתונים העובדתיים כפי שאלה הוכחו על פי הראיות, הביאו אותי למסקנה כי דין תביעתו של התובע להידחות. הנימוק המרכזי לכך הינו שהוכח על פי ראיות התביעה (ומפיו של התובע עצמו) כי לא קיימת כל זיקה מיידית או תכופה בין בדיקת השמן והמים ברכב לבין השימוש שהתובע היה אמור לעשות ברכב. התובע העיד כי התכוון לנהוג ברכבו בחלוף חצי שעה לפחות מאז הבדיקה שביצע ברכב (וייתכן לאחר שעה). פרק זמן זה נחשב, בעיני, סיבה מספקת לניתוק כל קשר בין התיקון/הטיפול שנעשה לבין השימוש ברכב. 17. לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי האירוע בו נפגע התובע אינו תאונת דרכים ועל כן אני מורה על דחיית התביעה. אני מחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד תאונות דרכים בסך 2,000 ₪ כולל מע"מ, לתשלום תוך 30 יום.נפילהמנועשאלות משפטיותתאונת דרכיםידיים