רציפות בעבודה - זכויות עובד בחילופי מעסיקים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא רציפות זכויות עובד בחילופי מעסיקים: השופט שמואל צור 1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופטת רונית רוזנפלד ונציגי הציבור מר אליהו מחלב וגברת תמר זיו, עב 2345/03) , בו נדחתה תביעת המערער לביטול פיטוריו והחזרתו לעבודה. כמו כן נדחתה תביעת המערער להורות על צירוף שנות כהונתו כראש המועצה המקומית רמת חובב לשנות עבודתו בשרות המדינה, ולזכאותו עליהן לפנסיה תקציבית. הרקע העובדתי 2. בפסק הדין האזורי פורטו העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים: המערער החל את שרותו במדינה בשנת 1984, והחל מיום 5.10.87 הוא מועסק כעובד קבוע על פי כתב מינוי. ] המערער שימש בתפקידים שונים במשרד הפנים ותפקידו האחרון היה מנהל מינהל האוכלוסין (מיום 1.7.97 במינוי בפועל ומיום 1.9.97 במינוי קבוע). המערער שהה בחופשה ללא תשלום בתקופה 1.9.93 ועד 31.7.95, תוך שמירת זכויותיו לפנסיה. ביום 26.2.98 נחתם עם המערער חוזה מיוחד להעסקת בכירים (להלן - חוזה הבכירים), לפי תקנה 1 (3) לתקנות שירות המדינה מינויים (חוזה מיוחד) תש"ך - 1960, בתחולה למפרע מיום 1.7.97 , לתקופה של 4 שנים. לפי חוזה הבכירים, עם החתימה על החוזה, בטל כתב המינוי של המערער, הוא חדל להיות עובד קבוע, ותנאי העסקתו נקבעים בחוזה. לפי סעיף 11 לחוזה הבכירים, חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב] התש"ל - 1970 (להלן - חוק הגמלאות), אינו חל על תקופת העסקתו של המערער בחוזה הבכירים. עם זאת, על המערער הוחל הסדר גמלאות כמפורט בסעיף 12 לאותו חוזה. העסקתו של המערער כמנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים הסתיימה ביום 31.12.99 והוא מונה להיות ראש המועצה המקומית רמת חובב, על פי כתב מינוי חתום על ידי מנהל משרד הפנים דאז, אבי מעוז. על נסיבות סיום תקופת העבודה כמנהל מינהל האוכלוסין - אם יש לראות בהן פיטורים אם לאו- נטושה מחלוקת בין הצדדים. שכרו של המערער כראש המועצה המקומית רמת חובב נקבע על בסיס רמת שכר של נבחר ציבור והוא שולם לו מקופת המועצה. ביום 4.7.01 הגיע למשרד הפנים "טופס דיווח על אשמה נגד עובד המדינה" לפיו המערער נחשד בעבירות של מתן שוחד, מרמה והפרת אמונים שבוצעו בדצמבר 1999, עוד בתקופת עבודתו במשרד הפנים. החל מחודש יולי 2001 קוימה התכתבות בין גורמים שונים במשרד הפנים לבין המערער בעניין זכויות הפנסיה שלו, וביחס לשאלה אם תקופת כהונתו כראש המועצה נחשבת כשירות במדינה לצורך חישוב גובה הפנסיה מן המדינה. במהלך חודש ינואר 2002 ועל פי סיכום מיום 30.12.01 - ומבלי שהוא מוותר על טענותיו כנגד המדינה - הסדיר המערער את זכויותיו לפנסיה לתקופת כהונתו כיו"ר המועצה בקופת פנסיה צוברת בשילוב ביטוח מנהלים. לצורך כך הפרישה המועצה את חלקה ואת חלק המערער, החל מיום תחילת כהונתו של המערער במועצה (1.1.2000). נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של שוחד והפרת אמונים. על רקע זה זומן המערער לשימוע בפני מנכ"ל משרד הפנים, בקשר לכוונת משרד הפנים לבטל את מינויו כראש המועצה. למערער נערך שימוע בעל פה ביום 1.3.02, במהלכו הוא היה מיוצג על ידי עו"ד. ביום 28.4.02 הודיע שר הפנים למערער על ביטול מינויו כראש המועצה החל מאותו מועד. על פי אישור משרד הפנים מיום 20.1.03, אושרה יציאתו המוקדמת של המערער לקצבה במסגרת הקפאת זכויות, בהתאם לסעיף 17(א) לחוק הגמלאות, מיום 31.12.99. המערער הורשע בעבירות של שוחד ונגזר עליו עונש מאסר, חלקו (שמונה חודשים) לריצוי בפועל. ביום 27.7.06 נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש על עונש המאסר שנגזר עליו (רע"פ 3081/06). פסק הדין האזורי 3. בית הדין האזורי דחה את תביעת המערער על כל רכיביה וקבע: א. לפני מינויו של המערער לתפקיד ראש המועצה המקומית רמת חובב, הוא ידע כי הסתיימו יחסי עובד ומעביד בינו לבין המדינה והוא עבר להיות עובד של המועצה המקומית רמת חובב. המערער ביקש אמנם להמשיך להעסיקו כעובד מדינה, אך עניין זה לא הוסדר והוא זנח בקשה זו. לא ניתנה למערער הבטחה ולא גובשה הסכמה בכל שלב שהוא, בין לגבי רציפות תקופת כהונתו כיו"ר המועצה עם תקופות קודמות במדינה במעמד של עובד מדינה, לעניין חישוב זכויות הפנסיה. ב. למערער לא קמה זכות לרציפות זכויות בין שרותו במדינה לשרותו במועצה. בית הדין דחה את טענת המערער כי בתקופת כהונתו במועצה הוא היה עובד מדינה. בית הדין קבע כי, לפי סעיף 2א' לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש], נציגו של שר הפנים במועצה יהיה מבין עובדי משרדו אך אין זה הכרח שהוא יהיה עובד מדינה בתקופת כהונתו כראש המועצה. מעבר לכך, נקבע כי עם מינויו של המערער כיו"ר המועצה, הסתיימה תקופת שירותו כעובד מדינה והופסקה העסקתו על פי חוזה הבכירים, ואין במינויו לראש המועצה כדי להקנות לו מעמד של עובד מדינה. ג. בית הדין עמד על כך שחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999) התשנ"ט-1999, המיר את זכויותיהם של נבחרים לפנסיה תקציבית לפי חוק הגמלאות, להסדר של פנסיה צוברת או ביטוח מנהלים. בהתאם לכך תוקן חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו) התשל"ז - 1977 ומשנת 1998, אין הנבחרים זכאים עוד לפנסיה תקציבית. התיקון לא הוחל על מי שחלו עליו, ערב התיקון לחוק, הוראות חוק שירות המדינה (גמלאות). אלא שלפי חוזה הבכירים על פיו הועסק המערער בתפקידו האחרון בשירות המדינה, לא חל עליו חוק שירות המדינה (גמלאות), אלא הסדר גמלאות מכוחו של החוזה. על כן, בהתייחס להוראות הדין הנוגעות לנבחרים, לא קמה למערער זכאות לפנסיה תקציבית. ד. המערער התמנה לתפקידו במועצה המקומית רמת חובב מכוח הדין, בלא שנקשר עימו חוזה עבודה. שכרו של המערער נקבע בהתאם למעמדו כנבחר ציבור (בתוספת הטבות) ולא כעובד מדינה. המערער זנח משיקוליו הוא את בקשתו למעמד של עובד מדינה בתקופת כהונתו כיו"ר המועצה. קיים הסדר חוקי המסדיר את זכויותיו המערער עם פרישתו ואין מדובר בהסדר שאינו הולם או מקפח. שירותו של המערער במדינה הסתיים בהסכמה. לאור זאת, לא ניתן להגדיר את המערער כעובד מדינה, או עובד רשות מקומית. ה. אין לראות את המערער עובד מדינה או עובד רשות מקומית, גם בשים לב לתכלית הוראותיהם של חוק שירות המדינה (משמעת) או של חוק הרשויות המקומיות (משמעת). זכויות המערער גם בהקשר זה לא קופחו ואפשר שאף יצא נשכר מאי תחולתן של ההוראות האמורות: כך, המערער לא הושעה מתפקידו עם קבלת הדיווח על האשמות שיוחסו לו והמשיך לעבוד ולקבל שכר עד אשר הוגש נגדו כתב האישום. ו. לאור כל האמור קבע בית הדין האזורי כי אין לצרף את תקופת כהונתו של המערער כיו"ר המועצה המקומית רמת חובב לתקופת שירותו במדינה, לעניין חישוב הפנסיה התקציבית ולכל עניין אחר. מכאן שהמערער אינו זכאי לפנסיה תקציבית מן המדינה מיום 1.1.00 ואין להורות על החזרתו לכהן בתפקיד יו"ר המועצה המקומית רמת חובב. טיעוני הצדדים בערעור 4. המערער טען כי הוא סיים את תפקידו כמנהל מינהל האוכלוסין ביוזמת משרד הפנים ועל כן יש להפעיל עליו את הוראות חוזה העבודה או את הוראות החוק המתייחסות למצב של פיטורים. לטענתו העובדה שהוא פוטר מתפקידו מזכה אותו מיידית בפנסיה תקציבית וזאת על פי האמור בסעיף 12 ד(1) לחוזה הבכירים. המערער טוען כי עד למועד בו הוא קיבל את מכתבו של מר אברהם אמונה מיום 18.7.01 לא היה לו כל ספק, כי קיימת רציפות בין עבודתו בשרות המדינה ובין כהונתו כראש הרשות ברמת חובב וכי זכותו לפנסיה תקציבית לא תיפגע בשום שלב, כפי שסוכם עימו. לטענתו, בישיבה מיום 20.2.00 (עליה לא ידע) סוכם על העסקתו בתפקיד ראש המועצה המקומית רמת חובב כעובד מדינה. עוד עולה מסיכום אותה הישיבה כי תוקפו של חוזה הבכירים שלו לא פג והוא ממשיך להתקיים. לטענתו, לא היה צורך בטיוטת הסכם לאחר הישיבה מיום 20.2.00 שכן הוטל על היועצת המשפטית של משרד הפנים להכין "טיוטא להוספת נספח לחוזה הבכירים". לטענתו עולה מכך כי חוזה הבכירים המשיך להיות בתוקף כל עוד לא שונה. לטענתו, בית הדין האזורי שגה בכך שהסתמך על תצהירו של מר גבי דנה, גזבר המועצה המקומית רמת חובב, למרות שלא התייצב לדיון ולא נחקר עליו. לטענתו, מינויו לראשות המועצה המקומית לא היה מותנה בויתור על הזכויות המוקנות לו על פי חוזה הבכירים לרבות זכויותיו לפנסיה. 5. המשיבים 1- 4 (להלן - המשיבים) טענו כי סיום העסקתו של המערער בתפקיד מנהל מינהל האוכלוסין נעשה בהסכמתו. לטענתם, המערער הסכים לסיים את העסקתו כמנהל מינהל האוכלוסין בלא שפוטר. גם אם היוזמה להפסקת ההעסקה הייתה של המשיבים, אין בכך כדי להצביע על מעשה של פיטורים. לטענת המשיבים ידע המערער שביום 31.12.99 הסתיימה העסקתו בשירות המדינה ולא נמשכו יחסי העבודה עם המדינה בתקופת כהונתו כראש מועצה. לטענתם המערער מסתמך על הישיבה מיום 20.2.00, אלא שהסיכום שלה הוא פנימי שלא הבשיל לכלל הסכם עם המערער. בנוסף טענו המשיבים כי המערער לא קיים את התנאים שנקבעו בסיכום הישיבה, שעל בסיסם הם לא התנגדו להמשך להיותו במעמדו של עובד מדינה בעת כהונתו כראש מועצה. המשיבים מוסיפים וטוענים כי בפגישה מיום 30.12.01 - ארבעה חודשים לפני ביטול המינוי - הובהר למערער על ידי עו"ד שרית דנה כי הוא אינו זכאי לפנסיה תקציבית עבור תקופת שירותו כראש מועצה וכי זכויותיו לגמלה מן המדינה יוקפאו עד גיל 65. לטענתם בית הדין האזורי לא התייחס לתצהירו של מר גבי דנה לגופו, אלא לחקירה הנגדית שנחקר המערער, בה נשאלו שאלות הנוגעות לתצהיר, שאלות שבא כוח המערער לא הביע כל התנגדות להצגתן. 6. המשיבה 5, (להלן - המועצה) טענה כי יש לדחות על הסף את תביעת המערער לחידוש מינויו כראש המועצה, בין היתר, מן הטעם כי תביעתו הוגשה בשיהוי ניכר, כשנה ושלושה חודשים לאחר ביטול המינוי. בנוסף נטען כי אין לאפשר להחזיר את המערער לתפקיד לאחר שהורשע בפלילים, פגע בציבור והפר את האמון שניתן בו. לטענתה, לעניין זה יש לתת את הדעת גם לעובדה שהחזרת המערער לתפקידו תחייב את הפסקת כהונתו של ראש המועצה הנוכחי אשר מונה לתפקיד עוד ב-7.11.04. המועצה טוענת כי היא אינה מוסמכת למנות או להדיח את ראשיה והיא אף לא התבקשה או יכלה להביע עמדתה בנוגע לכך. לטענתה, טענות המערער בעניין הדחתו מתפקיד ראש המועצה אינן רובצות לפתחה אלא לפתחם של המשיבים. לטענת המועצה, מעמדו של המערער אינו של "עובד" שכן הוא מונה לתפקיד מכוח חוק מבלי שנחתם עימו כל הסכם עבודה בתקופת העסקתו. לטענתה, זכויותיו של המערער בתקופת כהונתו במועצה מעוגנות בחוק ההסדרים שלא ניתן לראותו כמקפח. בנוסף, טוענת המועצה כי בפועל הופרשו כספים לזכות המערער בידיעתו ובהסכמתו. לטענתה, גם אם היו הסכמות בין המערער למשיבים בדבר שכרו או תנאי העסקתו, למועצה אין ולא היה כל חלק בהן. דיון והכרעה 7. לאחר שנתנו דעתנו לפסק הדין של בית הדין האזורי, למכלול טענות הצדדים בערעור ולכלל נסיבות העניין, אנו סבורים כי ראוי לאשר את פסק הדין של בית הדין האזורי מטעמיו, זאת לפי תקנה 108 (ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב - 1991 ולדחות את הערעור. פסק הדין של בית הדין האזורי מנומק היטב בעובדותיו ומבוסס במסקנותיו המשפטיות ולא נמצא טעם המצדיק התערבותנו בו. למעלה מן הצורך, נוסיף על האמור בפסק דינו של בית הדין האזורי מספר דברים משלנו. 8. המערער סיים את שרותו במדינה כמנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים ביום 31.12.99 ולמחרת היום הוא החל בכהונתו כראש המועצה המקומית רמת חובב. עם סיום כהונתו של המערער במשרד הפנים הסתיימו יחסי עובד ומעביד בינו לבין המדינה, בידיעתו ובהסכמתו. 9. מעברו של המערער למועצה כרוך היה לא רק בשינוי תפקידו ומקום עבודתו אלא גם בשינוי זהות מעסיקתו - המועצה המקומית רמת חובב במקום מדינת ישראל. אחד הסממנים העיקריים לכך היא העובדה כי משכורתו של המערער שולמה לו מקופת המועצה המקומית ולא מקופת המדינה. על פני הדברים, במציאות של חילופי מעסיקים ובאין הסדר מפורש אחר, לא מתקיימת רציפות זכויות בין תקופת העסקה אחת לאחרת. 10. המערער מונה לראשות המועצה המקומית על ידי מנכ"ל משרד הפנים (על פי סמכות שהואצלה לו על ידי שר הפנים) מכוח סעיף 2א' לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] (להלן - הפקודה). מינוי המערער על ידי שר הפנים אינו מעניק לו מעמד של עובד מדינה גם אם היה במעמד זה קודם לכן. אמנם, לפי האמור בסעיף 2א' לפקודה, סמכות השר היא למנות אדם לראש המועצה "מבין עובדי משרדו", אך לא ניתן להסיק מכך כי לאחר המינוי ימשיך בעל התפקיד להיות מועסק כעובד מדינה או שזכויותיו יהיו כשל עובד מדינה. לפי פשוטו של מיקרה, במועד הרלבנטי לענייננו, נציגו של השר במועצה נבחר מבין עובדי משרדו אך לאחר היבחרו אין הוא במעמד של עובד מדינה. כיום, לאחר תיקון 36 לפקודה משנת 2004, שונה המצב ונציגו של השר במועצה אינו יכול עוד להיבחר מבין עובדי משרדו. 11. לא קיים כל הסכם עם המערער הקובע רציפות בין תקופת שירותו במדינה לבין תקופת כהונתו כראש מועצה. בהעדר הסכם מעין זה או הוראה חוקית אחרת, לא ניתן לראות רציפות זכויות בין שרותו של המערער במדינה לבין כהונתו כראש המועצה, לא בכלל ולא לעניין זכויות לפנסיה בפרט. 12. בתקופת עבודתו במדינה, חל על המערער חוזה הבכירים בו נקבעו מעמדו וזכויותיו. חוזה הבכירים היווה הסכם בין המערער למדינה בלבד ולא היה לו כל תוקף כלפי מעסיק אחר דוגמת המועצה המקומית רמת חובב. לצורך החלת חוזה הבכירים במדינה על תקופת כהונתו של המערער במועצה, יש צורך בהסכם מיוחד עם המדינה הקובע זאת במפורש. הסכם שכזה לא נערך ולכן חוזה הבכירים מתקופת שרותו של המערער במדינה לא חל עליו בתקופת כהונתו כראש המועצה. 13. המערער נהנה בתקופת כהונתו במועצה המקומית מתנאים של נבחר. תנאים אלה היו עדיפים על פני תנאי השרות להם זכה כעובד מדינה. המערער אמנם הלין במכתבו מיום 24.7.01 על תנאי הפרישה שנקבעו לו וביקש לשנותם, אך בהמשך זנח בקשה זו. לאור זאת, ניתן לראות במערער כמי שהסכים לתנאים אותם קיבל במועצה המקומית וכמי שויתר על מעמדו כעובד מדינה. נעלה מספק שלא ניתן להנות משני העולמות, היינו - לקבל את התנאים המשופרים במועצה ויחד עימם ליהנות מתנאי פנסיה של עובדי המדינה. למעשה, ניתן לראות בהסכמת המערער כאמור משום הסכמה לעבוד בהסדר המנותק מאלה הנוהגים במדינה. 14. ביום 20.2.00 נערך דיון לגבי מעמדו וזכויותיו של המערער בתקופת כהונתו במועצה המקומית רמת חובב (להלן - דיון 2000). הדיון נערך עקב האמור במכתבו של המערער מיום 24.1.00 בו הלין על תנאי פרישתו. מדובר בדין פנימי בו לא השתתף המערער. מדובר בהתייעצות פנימית של גורמי משרד הפנים ונציבות שרות המדינה, בה הועלו אפשרויות בקשר לסוגיות שהועלו במכתבו של המערער. לא ניתן לראות בסיכום הדיון כהסדר מחייב החל על המערער. מדובר בהתייעצות פנימית, שהתקיימה בהעדרו של המערער. סיכום ההתייעצות לא גובש לכלל הסדר מחייב ביחסים שבין המדינה למערער. מעבר לכך, לפי סיכום הדיון התאפשר למערער להמשיך לעבוד במעמד של עובד מדינה בחוזה הבכירים, אך הסכמה זו הותנתה בכך שיושג סיכום בין משרד הפנים למועצה בנוגע לשכרו של המערער ולנשיאת המועצה בעלות החלק היחסי של גמלתו לכשתשולם, והסכמה בכתב של המערער כי עם סיום תפקידו במועצה המקומית הוא יעזוב את שירות המדינה. תנאים אלו לא התקיימו. לפיכך, גם אם היינו רואים בסיכום הדיון משנת 2000 בהסדר מחייב ביחסים עם המערער - מסקנה אותה דחינו כאמור - הרי שלא היה לו תוקף בשל אי קיומם של התנאים שנקבעו בו. 15. לאחר שנודע למשרד הפנים כי המערער חשוד בעבירות של מתן שוחד, מרמה והפרת אמונים, נערך ביום 30.12.01 דיון בנוכחותו, בו נדונו זכויותיו (להלן -דיון 2001). בדיון זה סוכם, בין השאר, על הקפאת זכויותיו של המערער לגמלה לאחר סיום כהונתו כראש מועצה, עד מלאת לו 65 שנים. הסכמה זו שונה מהותית מהסיכום בדיון 2000, בו נקבע לעניין זה כי עם סיום כהונתו כראש המועצה, יעזוב המערער את שירות המדינה, בהסכמה, ויהא רשאי להקפיא את זכויותיו לגמלה עד הגיעו לגיל 50. סיכום הדיון מ-2001 הוא האחרון והוא המחייב ואף אם היה תוקף לסיכום הדיון מ-2000, הרי יש לראות בזה מ-2001 כשינוי לו. 16. דיון 2001 על רקע האישומים הפליליים נגד המערער ולאור העובדה שתוצאות דיון 2000 לא יושמו והתנאים שנקבעו בו לא התקיימו. בשנת 2001 המערער כבר לא היה עובד מדינה, וחוזה הבכירים לא חל עליו ולא הייתה כל כוונה להקימו לתחייה. המשיבים פעלו בהתאם לחוק ונקבע כי זכאות המערער לקבלת גמלה תוקפא עד הגיעו לגיל 65 וזאת בהתאם לסעיפים 17 (א) ו-46 (ג) לחוק הגמלאות. אין כל פגם בהתנהלות המשיבים בעניין זה. התנהלות זו תאמה את הוראות החוק ואין למערער כל סיבה להלין על כך. השופט עמירם רבינוביץ אני מסכים לפסק דינו של חברי, השופט שמואל צור, אך מצאתי לנכון להביא כלשונם דברים שקבע בית הדין האזורי ביחס לסיכום הדברים מפברואר 2000 בזו הלשון: "26. אכן, בחודש יולי 2001, עם התעוררותו מחדש של נושא תנאי העסקתו של התובע וזכויות הפנסיה שלו, לא הפנתה המדינה אל אותו סיכום דברים מפברואר 2000. בקשר לכך אין לבוא אל נציגי המדינה בטענה. מאז אותו סיכום דברים פנימי שלא התגבש לכלל הסכם עם התובע (לרבות לענין התחיבויות שהיה על התובע לקבל על עצמו) חלפה למעלה משנה. הנסיבות השתנו בצורה משמעותית, כך, שכנגד התובע הוגש טופס דיווח על אשמה בעבירת שוחד מרמה והפרת אמונים. לא היה זה איפוא הזמן המתאים לבוא "לקראתו" של התובע בהצעות לענין תנאי העסקתו, ובעיקר, תנאי פרישתו. 27. בטענת התובע כאילו בכל זאת התגבש סיכום הדיון מיום 20.2.2000 לכלל הסכם מחייב, אין כל ממש. לא רק שלא נחתם הסכם על פי אותו סיכום, ולא רק שלא התקבלה בזמן אמת הודעה מטעם התובע כי לא יעמוד על המשך העסקתו כעובד המדינה לאחר תום תקופת מינויו כראש המועצה, אלא שאף בשלב הדיון המשפטי בתביעה אין התובע מודיע כי יהיה מוכן להשיב כל סכום שקיבל ביתר לפי תנאי העסקה של יו"ר מועצה נבחר. מכל ברור אך ברור הדבר כי תקופת ההעסקה על פי חוזה הבכירים הגיעה לסיומה ב-31.12.99. הצדדים לאותו הסכם לא הגיעו בשום שלב מאוחר יותר להסכמה משותפת בדבר החייאתו של אותו הסכם, והתנאים לכך, או בדבר העסקתו של התובע כעובד המדינה בדפוס העסקה אחר. 28. יוצא איפוא, על פי התשתית העובדתית כפי שהוכחה בפנינו, כי בפועל נסתיימה העסקתו של התובע כעובד המדינה ביום 31.12.99. לתובע לא ניתנה הבטחה ולא גובשה הסכמה בכל שלב שהוא, בין אודות רציפות תקופת כהונתו כיו"ר המועצה עם תקופות קודמות, במעמד של עובד מדינה, ובין אודות רציפות כזו, לענין חישוב זכויות הפנסיה. משכך, עלינו לבחון אם קמה לו לתובע זכאות לרציפות מאיזה משני הסוגים, מכוח הוראות הדין". הדברים מדברים בעד עצמם ומבהירים מדוע לא יכול המערער להסתמך על סיכום הדברים מפברואר 2000 כבסיס לטענותיו. השופטת ורדה וירט-ליבנה אני מסכימה לפסק דינו של חברי השופט שמואל צור. נציג עובדים מר אלי פז אני מסכים לפסק דינו של השופט שמואל צור. נציג מעבידים מר דוד רג'ואן אני מסכים לפסק דינו של השופט שמואל צור. סוף דבר הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט צור. הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיבים 1 - 4 בסכום של 5,000 ש"ח ובהוצאות המועצה בסכום זההזכויות עובדיםחילופי מעבידיםרציפות בעבודה