יחסי עובד מעביד בחברת היי טק

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא יחסי עובד מעביד בחברת היי טק: רקע עובדתי 1. התובע הינו פיזיקאי העוסק, בין היתר, בפיתוח תוכנות בתחום תעשיית ההי-טק. לענייננו רלבנטי מחקר שנערך על ידו בתחום טכנולוגיית הראייה המלאכותית, המחקה את פעולת העין האנושית ואת יכולת הקליטה המוחית של המראה הנשקף לעין. 2. הנתבעת הינה חברה פרטית שנוסדה כדין, מתוך מטרה להמשיך ולפתח גרסה קיימת של התוכנה שפותחה על ידי התובע, על מנת לשווקה לגורמים מסחריים. 3. תחילתה של מערכת היחסים בין הצדדים, בהסכם המייסדים שנחתם בחודש ינואר 2003 (להלן: "הסכם המייסדים" נספח א' לכתב התביעה). בין התובע, לבין יעקב לוי ואריק ניר (להלן: "המשקיעים"). התיווך בין התובע למשקיעים נעשה באמצעות חברת קלימרה. 4. בבסיס הסכם המייסדים עמדה התחייבותו של התובע להעביר לחברה שתוקם על ידי המייסדים ולהמשיך לפתח במסגרתה, תוכנה שעניינה בזיהוי ויזואלי של עצמים בצורה ממוכנת (להלן: "התוכנה"). מר יעקב לוי התחייב לגייס לטובת הנתבעת והמשך פיתוח התוכנה סך של 515,000$. חברה זו הינה הנתבעת. חלוקת המניות בנתבעת נקבעה כדלקמן: התובע - 44.45% יעקב לוי - 44.45% אריק ניר - 11.1%. יצחק (איז'ו) שלומוביץ מונה ע"י מר יעקב לוי כיו"ר הנתבעת ומר מנחם דסקל, בן דודו של יעקב לוי מונה כמנכ"ל הנתבעת. 5. במקביל להמשך פיתוח התוכנה על ידי הנתבעת, נחתם הסכם נוסף עם חברת קלימרה לאיתור לקוחות. בשלב מסוים תיווכה קלימרה בין הנתבעת לבין חטיבת מב"ט בתעשייה האווירית. התעשייה האווירית (להלן: - תע"א) ביקשה לבדוק את היכולות הקיימות של הטכנולוגיה, ולצורך כך סוכם על תשלום בסך 75,000$, שישולם על ידי התע"א כדי לפתח גרסת היתכנות שתתאים להצגת התוכנה לתע"א. הסכום שולם, התוכנה הוכנה על ידי התובע והוצגה בפני התע"א, ולאחר שזו השתכנעה בפוטנציאל התוכנה, החל מו"מ לחתימה על הסכם. ביום 31.3.05 ולאחר מו"מ ארוך ומייגע אשר התובע נטל בו חלק, נחתם הסכם עקרונות בין הנתבעת ובין התע"א בדבר שיתוף פעולה עסקי עתידי ביישום הטכנולוגיה לעיבוד תמונה המאפשרת זיהוי ויזואלי של עצמים בצורה ממוכנת, ולפיו תשקיע התע"א 2,300,000$ בפרויקט זה (להלן:" הסכם העקרונות" - נספח ד' לכתב ההגנה). אחד מן התנאים המקדמיים לקיומו של ההסכם היה קבלת אישור הממונה על ההגבלים העסקים, ולפיכך הוגשה לממונה בקשה לאישור ההסכם (נספח ז' לכתב ההגנה). 6. הצדדים להסכם המייסדים החלו ליישם את ההסכמים, ופיתוח התוכנה החל לקרום עור וגידים. לרשות התובע הועמד משרד, צוות עובדים ורכב צמוד. התובע קיבל מהנתבעת, וזאת עד לחודש 12/2004, סכום חודשי בסך 19,714 ₪ ברוטו, לתובע הונפקו תלושי שכר וכן עד לחודש 9/2004 הופרשו לזכותו סכומים לקרן השתלמות ולביטוח מנהלים. כל ההוצאות, כולל המשכורות של התובע, מומנו על ידי המשקיעים בסכום כולל של 515,000$. בנוסף למקדמה בסך 75,000$ ששולמה על ידי התע"א לצורך פיתוח גרסת ההיתכנות של התוכנה, שילמה התע"א סך של 50,000$ כתמורה לפרויקט נוסף שביצעה הנתבעת עבורה וכן סכום נוסף של 20,000$ כמקדמה עבור פרויקט נוסף, שעל פי הנטען, התובע סירב להשלימו. במקביל התנהל הליך מול הממונה על ההגבלים העסקיים לצורך קבלת אישורו להסכם העקרונות. אישור זה התקבל בחודש ינואר 2006, (ת/19 ג'). 7. בחודש 12/2004, משנוצלה כל השקעת המשקיעים אשר על פי ההסכם הועמדה על סך 515,000$ ונוצלו אף תשלומי התע"א, הופסק תשלום השכר לתובע. בחודש 9/2005 הגיש התובע מכתב התפטרות (ת/2) ולפיו: " עקב אי תשלום שכרי במשך תקופה ארוכה ועקב הרעת תנאי עבודתי אני מודיע בזאת, גם בכתב, על התפטרותי מעבודתי בנתבעת בדין מפוטר. ואני רואה עצמי ככזה החל מיום 25.9.05 ". 8. ביום 26.9.05 הגישו הנתבעת, יעקב לוי ואריק ניר המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד התובע (ה.פ 1128/05) , בבקשה ליתן צו הצהרתי לפיו כל הזכויות בתוכנה שייכות לנתבעת וכי התובע מחויב לפעול על פי הוראות הסכם המייסדים והסכם העקרונות עם תע"א וכן לתת צו המורה לתובע לקיים התחייבויותיו בהתאם להסכמים הללו . בד בבד עם הגשת המרצת הפתיחה הגישו הנתבעת, יעקב לוי ואריק ניר, בקשה דחופה למתן צווים זמניים (בשא 20913/05). ביום 1.11.05 ולאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים, נעתר בית המשפט המחוזי באופן חלקי לבקשה והורה בצו זמני לתובע להפקיד את התוכנה בכספת בית המשפט. 9. ביום 27.4.06 ניתן פסק דינה של כב' השופטת יהודית שבח בהמרצת הפתיחה שהוגשה כנגד התובע בביהמ"ש המחוזי כאשר נושא המחלוקת היה התוכנה אשר פותחה על ידי התובע ואשר המבקשים שם דרשו מסירתה לידי הנתבעת לצורך השלמת ההסכם עם התע"א ולצורך מימוש מטרת הקמת הנתבעת. המחלוקת בין הצדדים באותו הליך נסבה בעיקרה סביב הגדרת היקף הטכנולוגיה אותה אמור התובע להעביר לבעלות הנתבעת. בעוד שהמבקשים טוענים כי התובע מחויב להעביר לנתבעת את כל הטכנולוגיות שפותחו על ידו בנושא ראייה באמצעות בינה מלאכותית, כולל פיתוח עתידי של טכנולוגיה זו, הרי שהתובע טען כי ההסכם מצומצם לתחום אחד בלבד הכולל רק את הטכנולוגיה הספציפית הקשורה למכונת ראייה לזיהוי איומים X-RAY וכן את הפיתוח בנושא חלל ותעופה. בפסק הדין נתקבלה עמדת המבקשים ונקבע : " ניתן בזאת צו הצהרתי הקובע כי המשיב (התובע) מחויב בהוראות הסכם המייסדים ובהוראות הסכם העקרונות עם התעשייה האווירית. כן ניתן בזאת צו עשה המחייב את המשיב להעביר לחזקת הנתבעת המבקשת מס' 1 , את התוכנה, את קבצי המקור שלה ואת הקודים הדרושים, בכל הנוגע לטכנולוגיה העוסקת בראיה המלאכותית בכללותה, ולא רק את התוכנה המתייחסת ליישום ה- X-RAY. לאור ההחלטה בבקשה לצו מניעה זמני ולאור הצהרת המשיב לפיה הפקיד בכספת ביה"מ את התוכנה המתייחסת לטכנולוגיה כולה, כולל קוד המקור וההסברים- אני מורה למזכירות להפקיד את התוכנה בידיו של ב"כ המבקשים, עו"ד ד"ר רוי בר קהאן, ללא דיחוי. המבקשים יזמנו את המשיב על מנת שיהא נוכח בהפעלה הראשונית של התוכנה, על מנת למנוע טענות שונות העלולות להתעורר" . 10. ביום 22.5.06 ובהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי התקיימה פגישה ובה נכחו, בין היתר: התובע, יעקב לוי, יצחק שלומוביץ, מנחם דסקל, אריק ניר, עו"ד רוי בר- קהן ומשקיפים חיצוניים , בעלי ידע בתחום הבינה המלאכותית, שזומנו ע"י יעקב לוי. בפגישה זו פתח התובע את התוכנה באמצעות הקוד הסודי, כן ביצע קימפול והרצת המערכת, הכל ממצב אפס. המשקיפים אישרו את נכונות תהליך הפתיחה במחיצה חדשה לחלוטין, הקימפול, הקבצים המשתתפים והרצת המערכת. הקוד הסודי אף ניתן ליעקב לוי. ביום 21.9.06 הוציא יצחק שלומוביץ מסמך סיכום פגישה (ת/ 20ד') עליו חתומים התובע, יעקב לוי, אריק ניר ויצחק שלומוביץ וכן נושא הוא את חתימת הנתבעת. בסעיף 10 למסמך זה נכתב כדלקמן: "אנו מאשרים בזאת, כי התוכנה נפתחה, ואומתה כמפורט לעיל, וכי כל מידע, עדכון, תוספת פיתוח וכיוצא באלה, בקשר עם התוכנה לרבות קוד המקור שלה, אשר יגיעו לידי הנתבעת בעתיד, לא יהוו עילה לתביעה כלשהי נגדך על כי לא הועברו על ידך בעבר, וזאת כדי שתוכל להמשיך לעבוד ולפתח ללא חשש מתביעות מסוג זה כנגדך ". 11. על מנת להמשיך ולקיים את ההסכמים נחתם ביום 21.9.06 הסכם עליו חתומים התובע, יעקב לוי, אריק ניר והנתבעת (להלן: " הסכם מימון הביניים" - ת/21). הסכם זה קובע כי הואיל ובין הצדדים התנהל הליך משפטי וניתן בו פסק דין והואיל והצדדים מעוניינים להגיע להסכמות נוספות על אלו שבהסכם המייסדים והסכם העקרונות, נחתם הסכם זה. סעיף 2 להסכם קובע כי במקרה של סתירה בין הסכם זה להסכם המייסדים, יגבר האמור בהסכם זה. סעיף 3 להסכם קובע : " עם חידוש עבודתו של יוסי בחברה, במועד ההשקעה הראשונה בחברה, יהא זכאי יוסי למשכורת ותנאים נלווים לה, לרבות רכב צמוד, פלאפון וכו, הכל, כולל יחסי עובד מעביד, כפי שהיה עד להפסקת עבודתו. ייחתם הסכם העסקה כולל יחסי עובד מעביד בין יוסי והנתבעת, שבו יובטח שחרור כספי הפיצויים והפנסיה... התשלומים והתנאים על פי סעיף זה ישולמו על ידי הנתבעת לאחר קבלת תשלום ראשון מתע"א או השקעה אחרת לפי המוקדם מביניהם". סעיף 4 מימון ביניים - "עד לחידוש העבודה כאמור בסעיף 3 לעיל וקבלת ההשקעה מתע"א או השקעה חדשה אחרת, יעקב ידאג להשגת מימון לצורך קיומו של יוסי, בסכום של 10,000 לחודש... הסדר זה של מימון ביניים יהיה תקף למשך 6 חודשים מחתימת הסכם זה , או התקיימות תנאי סעיף 5... בתקופת מימון הביניים יעסוק יוסי בתמיכה בנתבעת וביעקב במאמצים להצלת הנתבעת, ובעיקר למימוש המגעים וההסכם עם תע"א.... " סעיף 5 חובות - יוסי יקבל את כל חובות השכר וההפרשות הסוציאליות השונות, שהנתבעת חייבת לו, וזאת בגין תקופה מיום 1/12/04 עד ליום הפסקת עבודתו ב- 27/9/05, בניכוי מקדמות שקיבל בתקופה זו. זאת מתוך כספים שיושקעו ע"י תע"א, בשני חצאים שווים, אחד באבן הדרך הראשונה והשני באבן דרך שלישית.. " 12. לאחר סיום המשפט בבית המשפט המחוזי, הגישה התע"א מסמך חדש הנקרא " תיקון מס' 1 להסכם העקרונות" (ת/22) ובו בין היתר נדרש התובע להיות צד להסכם. כמו כן נדרש התובע לחתום על הסכם " העברת I.P" ((Intellectual Property (ת/ 23 ד) .אולם עקב חילוקי דעות באשר להגדרת ה- I.P, לא נחתמו המסמכים. ביום 21.4.2007 קיבל התובע מייל מעו"ד צבי מעיין (ציקי) מהתע"א (ת/25) ובו נכתב : " יוסי, אנחנו מעוניינים לעבוד אתך ללא קשר לפסק הדין ". 13. ביום 2.9.07 נחתם מסמך הסכמות בין הנתבעת לבין התע"א אשר מטרתו חידוש הפעילות על פי הסכם העקרונות מחודש מרץ 2005. (להלן: " הסכם ההתנעה ו/או ההשקעה " - ת/31) . הסכם זה קובע כי לאחר בחינת הסכם המייסדים ופסק הדין של ביה"מ המחוזי, נחה דעתה של התע"א שטכנולוגיית ה- BIO VISION ENGINE שייכת לנתבעת, וכי לנתבעת מוקנות כל הזכויות גם ביחס לפיתוחים עתידיים של טכנולוגיה זו. תוצאה זו מייתרת, לעת עתה, את הצורך בחתימת הסכם העברת ה- IP שנועד להביא לתוצאה דומה. סעיף 4 קובע: " לאור האמור, הוחלט לממש באופן מידי ולקיים את הסכם העקרונות ככתבו וכלשונו מבלי לדרוש בשלב זה חתימה על ה- ASSIGNMENT AGREEMENT IP כאשר הנתבעת ותע"א התחייבו לנקוט בכל הצעדים הדרושים כדי לאכוף את קיום הסכם המייסדים והסכם העקרונות, מכוח פסק הדין ובהתאם לו..." על הסכם ההתנעה חתמו בשם הנתבעת התובע וכן יצחק שלומוביץ. 14. ב- 30.12.07 התקיימה ישיבה של הנהלת הנתבעת בנוכחות יעקב לוי, יצחק שלומוביץ, התובע ויועצים משפטיים. בסיכום הישיבה נכתב, כי נוכח הצהרות התע"א ולפיהן, תתחיל להעביר תשלומים עפ"י הסכם ההשקעה/ עקרונות בנתבעת וזאת במהלך 30 הימים הקרובים, אם וככל שהנתבעת תמנה מנכ"ל שיהווה כתובת למגעים וכן עו"ד שיטפל במו"מ לגבי ה- SPA (הסכם רכישת המניות) - ממונה מר יעקב גוטליב כמנכ"ל ועו"ד וולנרמן ימונה כבא כוח הנתבעת לצורך השלמת המו"מ לגבי ה- SPA. עוד נקבע כי התובע ויעקב לוי יפעלו במשך 30 הימים הקרובים בשיתוף פעולה על מנת להביא למימוש הסכם ההשקעה של תע"א (פרוטוקול הישיבה - ת/33). 15. כפועל יוצא של הסכם ההתנעה והחלטת הנהלת הנתבעת, החלה הנתבעת והתובע בשמה לפעול ליישומם. כך התובע עבד מול משרד הפטנטים ומסר מידע רב לעורכי הפטנטים , כך הביעו נציגי הנתבעת נכונות לקדם את חתימת ה- SPA וכך קיימו מספר פגישות בנוגע לפרויקט המשותף. (מכתביו של עו"ד וולנרמן, בשם הנתבעת, אל התע"א בטענה כי "תע"א היא זו שמעכבת את המשך המגעים והתחלת תהליך העבודה המשותף "צורפו כמוצגים ת/ 34א' - ת/34ד'. 16. ביום 6.10.05 הוגשה התובענה שבפנינו. ביום 13.11.05 הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת וכן כתב תביעה שכנגד. טענות התובע 17. התובע טען כי הינו עובד שכיר בנתבעת וכי החל מחודש 12/2004 ועד למועד התפטרותו ביום 27.9.05 לא שולמה לו משכורתו (למעט בחודשים מאי ויוני 2005). כך גם ההפרשות הסוציאליות בגינו הופסקו בחודש 9/2004 וזאת בניגוד למוסכם בינו לבין הנתבעת. לפיכך, כך לטענתו, יש לראות את התפטרותו כהתפטרות בדין מפוטר עקב הרעת תנאי עבודה. טענות הנתבעת 18. לטענת הנתבעת, מעמדו של התובע בנתבעת לא היה של עובד ובפועל לא התקיימו כלל יחסי עובד מעביד בינו לבין הנתבעת. התובע הינו בעל מניות בנתבעת , אחד ממייסדיה, בעל זכות חתימה ושותף פעיל בניהולה. העובדה כי הנתבעת נשאה בתשלום חודשי לתובע אינה גורעת ממעמדו זה. סכומים אלו שולמו לתובע על חשבון כספים עתידיים להם יהא זכאי. התובע חתם על הסכם המייסדים מתוך ידיעה ברורה כי לצורך המשך פיתוח התוכנה, קיימת מסגרת תקציבית מוגבלת, וכי עליו לתכנן עבודתו בכפוף לתקציב של 515,000$. ההסכם אינו כולל התחייבות של המשקיעים להשקיע בחברה סכום נוסף. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי תביעתו של התובע הוגשה בחוסר תום לב, לאחר שנתבע בבית המשפט המחוזי וכחלק מניסיונותיו לקבלת כספים להם אין הוא זכאי. 19. בכתב התביעה שכנגד טוענת הנתבעת, כי התובע הפר את הסכם המייסדים בכך שסרב להעביר את התוכנה שפיתח לידי הנתבעת, נעדר מהעבודה כל אימת שחשקה נפשו בכך, וחדל באופן מוחלט להגיע לעבודה בחודש 9/2005 בטענה כי אינו מקבל את שכרו, כשהוא יודע כי אין כסף בקופת הנתבעת. עוד נטען כי התובע זנח את כל התחייבויותיו כלפי הנתבעת בהפרת הסכמים עליהם הוא חתום עם צדדים שלישיים ובכלל זה עם התע"א. התשלום החודשי שקיבל התובע עד לחודש 12/2004 מומן בחלקו מסכום ההשקעה המקורי שהושקע בנתבעת על פי הסכם המייסדים וחלקו מהסכומים שנתקבלו מהתע"א. יתרת הכסף שהוזרם לנתבעת הושקעה בהוצאות השוטפות של הנתבעת. עת שנוצלו כל הכספים שהוזרמו לנתבעת וזו נקלעה לקשיי נזילות הופסקו גם התשלומים לתובע. לתובע הוצע לפעול בשיתוף פעולה לאיתור מקורות כספיים, לשם כך נדרש לחתום, כמקובל, על ערבות אישית , אולם הוא סרב לכך. בכך סיכל התובע בעצמו את האפשרות לקבל כספים נוספים מהנתבעת. 20. מוסיפה הנתבעת וטוענת שלא רק שהתובע נטש את העבודה והתנער מחיוביו לפי ההסכם, אלא שבשלב מסוים החל התובע מעלה דרישות לשנות את נוסח ההסכם עם התע"א, בטענה כי זה אינו טוב לנתבעת. במסגרת זו החל דורש כספים נוספים עבורו אשר בכפוף להם יסכים לקיים את ההסכם. בהתנהלותו זו טוענת הנתבעת, הסב, מסב ועוד יסב התובע לנתבעת נזקים רבים. לפיכך חב התובע בפיצוייה של הנתבעת בעבור ההפרשות הסוציאליות שהופרשו בגינו, השכר ששולם לו לרבות ההוצאות הנלוות וכן פיצוי בגין אובדן פרויקטים לרבות הפרת ההסכם עם תע"א, פיצוי בגין פגיעה במוניטין וכן סכום אותו צפויה תע"א לדרוש בחזרה אם התובע לא יעמוד בהתחייבויותיו. טענות התובע (הנתבע שכנגד) בכתב ההגנה לתביעה שכנגד 21. לטענת התובע, בכל תקופת עבודתו פעל למען הנתבעת, תמך וניסה לקדם ככל יכולתו את ההתקשרות בינה לבין התע"א. במסגרת זו עמד בכל מבחן ודרישה שהוצבו לפניו והצליח להציג ביצועים מרשימים. לשיטתו, מעולם לא נקבע לו סדר יום קבוע וכן לא נדרש לדווח על שעות פעילותו, ומכל מקום עבד מבוקר עד לילה , דיווח על פועלו, והשיג תוצאות שזכו לתשבחות. התובע מוסיף כי על פי הסכם המייסדים, כל החלטות הדירקטוריון של הנתבעת היו אמורות להתקבל פה אחד, על ידו ועל ידי יעקב לוי, אך הדבר לא בוצע. במהלך המו"מ לכריתת הסכם עם התע"א, הוא ביקש להגן על הנתבעת ועל הידע שמועבר לתע"א ולכלול בהסכם הגנות שונות. אולם, לטענתו, בעלי המניות האחרים נטרלו אותו ממעורבות בהליך המו"מ (ופרט לפגישה הראשונה בה הציג את גרסת ההיתכנות, לא שותף באף פגישה) . כמו כן הופעלו עליו לחצים ונשמעו כלפיו איומים שונים, תשלום שכרו הופסק והוא הגיע לכלל התמוטטות הן בהיבט הנפשי והן בהיבט הכלכלי. לפיכך ובלית ברירה חתם על הסכם העקרונות, תוך מחשבה שלמרות הקשיים יזכה לקבל את שכרו והבעיות המהותיות בהתקשרות ייפתרו. 22. אולם בחלוף הזמן, משנוכח לדעת ששום דבר לא מתקדם ומשאולץ לחתום על מסמך המופנה לממונה על ההגבלים העסקיים מבלי שניתנה לו האפשרות לעמוד על השלכותיו וכן משתשלום שכרו לא חודש - התפטר בחודש 9/2005. התובע טוען כי עזיבתו לא הייתה פתאומית וכי התריע על כך אין ספור פעמים . 23. התובע מכחיש את הטענה כי סרב להעביר את התוכנה לידי הנתבעת אלא שלטענתו עת שהגיעו הצדדים לידי הבנה באשר לאופן ומקום אחסונה, נתגלעה מחלוקת באשר להיקף הטכנולוגיה אותה הוא אמור להעביר. בנקודה זו נבקש לציין כבר בשלב זה את הדברים הבאים: בכתב התביעה שכנגד ובכתב ההגנה לו, מעלים הצדדים טענות שונות באשר לחובתו של התובע למסירת התוכנה לידי הנתבעת (לרבות היקפה), והפרת החובה הזו. סוגייה זו התבררה בבית המשפט המחוזי. כמפורט לעיל, ביום 27.4.06 ניתן פסק הדין אשר הינו פסק דין סופי וחלוט ובגדר מעשה בית - דין באותם נושאים. משכך, לא נדרש אנו להכרעה בסוגיות שהוכרעו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. 24. כך גם לשיטת התובע לא הפר כלל את ההסכם עם התע"א. הסכם זה כולל בחובו תנאים מתלים רבים כגון: אישור הממונה, חתימה על הסכם להעברת המניות וחתימה על העברת ה- IP שלא הושלמו. 25. התובע מכחיש את טענת הנתבעת ולפיה, מרבית הכספים שהוזרמו לנתבעת שימשו למימון הוצאות עבורו ומוסיף כי אלו שימשו לתפעול הנתבעת, לרבות משכורות לעובדים (ארבעה במספר), תשלום ליועצים, שכר טרחה לחב' קלימרה, שכר דירה, הנה"ח וכיו"ב. כך גם מאשר התובע כי ביקש כספים מאת הנתבעת אך זאת לצורך ביטוח התהליך של העברת התוכנה וקוד המקור לתע"א, דבר שנעשה ללא ידיעתו וכמובן ללא הסכמתו. דיון והכרעה יחסי עובד ומעביד 26. כאמור, טוענת הנתבעת כי לא התקיימו כלל יחסי עובד - מעביד בין הנתבעת לתובע. התובע לטענתה היה בעל מניות בנתבעת וכך גם התנהלותו היומיומית בחברה הייתה כשל בעלים. התובע לא היה במעמד של עובד פשוט אלא אחד ממייסדיה, בעל מלוא הידע והשליטה בתוכנה ובעל זכות חתימה בנתבעת. הנתבעת מפנה לפסה"ד חוטרמן שם נקבע כי לא התקיימו יחסי עבודה (דב"ע מג/ 74-3 דוד חוטרמן נ' חב' מוצרים כימיים בע"מ, מיום 26.2.84) וטוענת כי בדומה לעובדות שם כך גם בענייננו, הצדדים ביקשו להקים "עסק משותף", כאשר התובע התחייב בהסכם המייסדים לעבוד ולהעמיד לרשות העסק שבבעלותו את הידע המקצועי שלו. 27. השאלה המשפטית המונחת לפתחנו היא האם התקיימו במקרה שלפנינו יחסי עובד - מעביד בין התובע לנתבעת במקביל להיותו של התובע בעל מניות ושותף בה. הפסיקה נדרשה רבות לשאלה זו וקבעה מבחנים לבדיקת קיומה של אפשרות זו. ככלל נקבע כי אין מניעה שבעל מניות בחברה ישמיש גם כעובד שלה: " לית מאן דפליג שהיחסים בין שניים - בין תאגיד לבין פרט - יכולים להתקיים במקביל בשני מישורים: יחסים העולים מחברות או ממעמד בתאגיד, ויחסים חוזיים שהם יחסי עובד-מעביד. כך יכול ויתקיימו יחסי עובד-מעביד בין פרט לבין חברה, במקביל להיות אותו פרט בעל מניות בחברה או "מנהל" בה. יחסים מקבילים מכגון אלה אינם הכלל, וקיומם מחייב אפשרות הפרדה מבחינת מהות הקשר המשפטי בין השניים. (דב"ע לד/ 60-3 עזבון בלה ורי המנוח נ' ליאורווי בע"מ, פד"ע ו', 10). בפסקי הדין קמחי וגרוסקופף (בג"ץ 4295/95 אהרון דב קמחי נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים פ"ד נב(5) 773 ועבל 20182/97 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף צבי גרוסקופף פד"ע לד 97) נקבעו ההלכות הבאות:  א. הכלל הוא כי דירקטור הפועל אך ורק במסגרת תפקידו בדירקטוריון ואפילו מקבל על כך משכורת, אינו נחשב כעובד הנתבעת. עם זאת, אין מניעה שדירקטור יתקשר עם הנתבעת בחוזה עבודה וניתן יהיה לראותו כבעל תפקיד כפול. נציג הנתבעת הפועל בשמה וכן עובד הנתבעת, אשר לו זכויות וחובות כלפיה.   ב. הנטל להוכיח כי דירקטור משמש גם כעובד הנתבעת, מוטל על הטוען לכך, לאור הנחת המוצא, כאשר בגיבוש הכרעתו עשוי בית המשפט להיעזר, בין היתר, בבירור כוונת הצדדים.   ג. הכלל הוא כי קיימת חזקה לפיה אדם הוא "עובד" חברה כאשר הוא מבצע עבורה עבודה תמורת "שכר", מוגדר על ידי הנתבעת כ"עובד" שלה ושולמו עבורו דמי ביטוח כ"עובד". לכלל זה נקבעו חריגים, לגביהם אין חזקה שהאדם הינו עובד הנתבעת ומי שטוען שהוא "עובד" עליו נטל ההוכחה, אחד החריגים הוא דירקטור בעל מניות ובעל שליטה בחברה.   ד. ניתן להיעזר בשלושה מבחנים לקביעת היותו של בעל חברה "עובד" לצורך ענף ביטוח אבטלה, והדברים יפים אף לעניינו. האם ניתן להבחין בין תפקידו ופעילותו של האדם כ"עובד" לבין פעילותו כדירקטור, בעל מניות? האם הסדר העבודה בחברה הוא אמיתי או פיקציה? האם ניתן לקבוע מה שכרו של האדם כ"עובד"? כחלק ממבחן זה בוחנים אם היה לתשלומים אופי של "שכר" - האם התמורה היא אכן תמורה בעד עבודה.   28. בפרשת קמחי הובאו הדברים הבאים שנכתבו בדנג"ץ 4601/95 סרוסי נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נב (4) 817: "הגבול בין חבר בתאגיד, העובד בתאגיד בתוקף היותו חבר (או 'בעל שליטה') לבין חבר העובד בתאגיד כ'עובד' והכנסתו היא 'משכורת', הינו לעיתים דק וגמיש, ומבחנים שונים משמשים כאמצעי עזר לסייע לשופט להכריע בעניין. כך ישאל עצמו בית המשפט, בין היתר: מה הייתה כוונת הצדדים כאשר חתמו על הסכם העבודה? האם החבר - העובד סר למרות ה'מעביד'? האם שכרו עמד בפרופורציה לתפקידו ולערך הריאלי של עבודתו בשוק העבודה?"   כך גם נקבע כי מסמכי הנתבעת, חוזה ההעסקה ומכלול התנהגות הצדדים יש בהם כדי להעיד אם התקיימו יחסי עובד מעביד אם לאו (דב"ע 97/ 401-02 מב"ל נ' ביברט ממרן ואח', , פס"ד מיום 18.8.98).   בפרשת עזבון בלה ורי המנוח, נקבע כי ביסודם של יחסי עובד מעביד מונחת התקשרות חוזית שהמטרה העיקרית היא ביצוע עבודה, כאשר ביצוע העבודה צריך שתהא מטרה בפני עצמה ולא תוצאה נלווית להשגת מטרה אחרת. 29. מן הכלל אל הפרט. נקודת המוצא כאמור היא נקודת מוצא לפיה יחסים בין בעל מניות לחברה אינם יחסי עובד מעביד, אלא שבמקרה שלפנינו שוכנענו שבין התובע לנתבעת נתקיימו יחסי עבודה. כאמור, ביצוע ההפרדה בין שני התפקידים כעובד וכבעל מניות יכול וייעשה באופן ברור בתקנון התאגדותה של הנתבעת או במסמכי הנתבעת האחרים (פרוטוקולים, מסמכים רשמיים וכו'). 30. הנתבעת מפנה לסעיף 7 להסכם המייסדים , וטוענת כי כפי שעולה מסעיף זה, הרי שהמייסדים ובכללם התובע התחייבו "לשרת" את הנתבעת ולפעול למען האינטרסים שלה. הדברים אמנם נכונים אלא שבהמשך הסעיף נקבע כי התנאים לכך יסוכמו בהסכם העסקה שייחתם בין הצדדים : The Founders undertake to serve necwco for a period of no less "than 5 years, on terms to be agreed upon by the parties and formulated in a definitive emplyment agreement " אמנם הסכם העסקה לא נחתם בין הצדדים אלא שמעיון במסמכי הנתבעת האחרים ומיתר הראיות שהוצגו בפנינו, הגענו למסקנה כי כוונת הצדדים הייתה אכן לקיים מסגרת שבה בנוסף להיותו בעל מניות בנתבעת, ישמש התובע גם כעובד שלה. התובע קיבל מדי חודש תלושי שכר (ת/3 א,ב) וכן טפסי 106 שנתיים (ת/4 ו,ז,ח), כך גם הופרשו בגינו הפרשות סוציאליות (ראה ת/ 4 ב'- מכתב ובו מודיעה הנתבעת לחברת הביטוח, בעניינו של התובע : " אנו מתכבדים להודיעכם כי אין לנו התנגדות לשחרור כל הכספים שנצברו בקופתכם על שם העובד, הנ"ל... "). טענת הנתבעת שתשלומי השכר שקיבל התובע עתידים היו להיגרע מזכאותו הכוללת לכספים בשל היותו בעל מניות, לא נתמכה מסמך כלשהו ולא הוכחה. אף הטענה כי התובע היה שותף פעיל ומלא בכל תהליכי קבלת ההחלטות בחברה, לרבות במו"מ עם התעשייה האווירית נסתרה, זאת כאשר הוכח כי למעט הפגישה הראשונה בה הציג התובע את גרסת ההיתכנות של התוכנה, הרי שלא השתתף ביתרת הפגישות עם נציגי התע"א. עם זאת גם אם כך היו פני הדברים, אין בכך כדי לשלול קיומם של יחסי עובד - מעביד. 31. זאת ועוד. במסגרת הדיונים בתביעה שהגישו המשקיעים נגד התובע בבית המשפט המחוזי התבטא יצחק שלומוביץ ואמר, כי התובע היה עובד הנתבעת ובלשונו : "יוסי היה גם בעלים וגם עבד בשכר, במה זה התבטא- יוסי קיבל שכר, נדמה לי כ- 20,000 ברוטו, זה התחיל ממועד חתימת ההסכם - הסכם המייסדים " ובהמשך : " הוא הפסיק את העבודה ב- 25.9.05 מגיע לו שכר בניכוי ימי היעדרות, חודשיים שקיבל ובניכוי מקדמה. ש: האם אפשר לומר לפי תיאורך זה שנוצרו יחסי מעביד-עובד בין החב' לבין יוסי רז? ת: אני חושב שכן הוא היה גם בעלים וגם עובד " . (ת/16 א עמ' 5 ש' 4-11). וכך אף העיד יעקב לוי: " ש: מה היו יחסי העבודה בין יוסי רז לחברה? ת: היה עובד בחברה, היה צריך לעבוד על פיתוח ..." (ת/ 16א' עמ' 10 ש' 26). 32. יתרה מכך, אף בשלב מאוחר יותר, בעוד התביעה של התובע מתנהלת בפנינו, נחתם הסכם מימון הביניים (ת/21) ובו נאמר כדלקמן: " עם חידוש עבודתו של יוסי בחברה, יהיה זכאי יוסי למשכורת ותנאים נלווים לה, לרבות רכב צמוד, פלאפון וכו', הכל, כולל יחסי עובד מעביד, כפי שהיה עד להפסקת עבודתו" (סעיף 3 להסכם). נמצא איפוא כי הנתבעת מודה בפה מלא שבתקופה הרלבנטית לתביעה התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים. הודאה זו של הנתבעת ניתנה בשלב רגיש שבו מתנהלים הליכים משפטיים בין הצדדים וכאשר לעצם ההודאה עשויה להיות השפעה ממשית על תוצאת הליכים אלו, על כן יש לייחס לה את מלוא המשקל. לאור הנתונים דלעיל, אנו מקבלים את טענת התובע לפיה התקיימו יחסי עובד- מעביד בינו לבין הנתבעת. האם יש לשלול זכאותו של התובע לשכר בגין הפרות חוזה - התביעה שכנגד 33. לאחר שעיינו במכלול המסמכים והראיות שעמדו בפנינו, שוכנענו כי התובע לא הפר את ההסכמים שנכרתו עמו , וכי העיכוב בהוצאת ההסכמים אל הפועל, לא נגרם בעיקרו בשל מעשיו או מחדליו, ונפרט. למניעת ספק נדגיש, כי אין בדעתנו להכריע במחלוקות העובדתיות והמשפטיות, ככל שקיימות, באשר ליחסים שבין הנתבעת לבין התע"א. ענייננו בשאלת זכותו של התובע לשכר עבודה והזכויות הסוציאליות ממעסיקתו הנתבעת. טוענת הנתבעת כי התובע נעדר מן העבודה פעמים רבות ללא אישור, עשה ככל העולה על רוחו, לא דיווח על פועלו ולבסוף אף "נטש" את העבודה באופן פתאומי. אין אנו מקבלים טענות אלו של הנתבעת. ראשית לא הוצג מסמך הקובע את שעות עבודתו של התובע ואת מחויבותו לדווח על כל פעולה שעשה לשם פיתוח התוכנה ושיווקה. המדובר במשרת אמון מובהקת, כאשר גם לתובע אינטרס ממשי שעבודתו תשא פרי, על כן סביר, כי התובע השקיע את מלוא מרצו בפיתוח התוכנה, גם אם לא נמצא יום ביומו במשרד ולא דיווח על כל פעולה שביצע. יתרה מכך, הוכח כי התובע רצה יותר מכל בהצלחתה של הנתבעת ובשל כך תמך וניסה לקדם ככל יכולתו את ההתקשרות בינה לבין התע"א כמשקיע אסטרטגי ועבד ימים כלילות לצורך שיווק התוכנה. בשלב הראשון, כפי שמודה הנתבעת, פיתח התובע את גרסת ההיתכנות של התוכנה, עמד בשלושה מבחני תע"א/ מב"ט, ערך מצגת והציגה בפני התע"א, מה שהוביל לחתימה על הסכם העקרונות. (עדותו של יצחק שלומוביץ עמ' 22 ש' 28-30). 34. בנוסף לכך הוכח כי התובע תרם לקידום האינטרסים של הנתבעת ועמד במשימות שהוטלו עליו בהצלחה. בניגוד לטענה שהועלתה כנגד התובע לפיה סירב לערוך התאמות לצורך שיווק התוכנה ליזמים וגורמים מסחריים נוספים על התע"א, הרי שבפועל צירף התובע מסמכים והתכתבויות רבות המלמדות על ההיפך: א) בסעיף 21 לכתב ההגנה לתביעה שכנגד מוצגת התכתבות בין התובע לחברת קלימרה ובה תחילה מתבקש התובע לבצע פרויקט מהיר עבור חברת ISI העוסקת במסחר של תמונות חלל ולאחר מכן מודה נציג קלימרה לתובע על המערכת שפיתח תוך שעות בודדות. ב) מכתב מנציג חברת Rapiscan הכותב, לאחר מצגת שערך לו התובע, כי לא האמין שיכולה להיות מערכת ראיה שכזו ב- 5 עד 10 השנים הבאות - ת/18א. ג) מכתב של יחידה צה"לית " מערך החוזי והמיפוי בחמ"ן" שגם עבורה הכין התובע מצגת -ת/ 18ב. ד) כמו כן עבד התובע בנושא מבחן החברות שנעשה על ידי חיל האוויר (פרויקט חמסן). עבודתו בנושא זה הוגשה על ידי התעשייה האווירית ובשמה לחיל האוויר - ראה ת/ 18 ג1 (מכתב תודה מסגנו של מנכ"ל התע"א) וכן ת/ 18 ג2. ה) התובע אף הכין בהתאם להסכם העקרונות ולבקשת התע"א סיליבוס הקורס שהיה אמור להעביר בתע"א, ואך זכה לתשבחות על כך מצד יצחק שלומוביץ: (ת/ 18ד). שוכנענו כי עזיבתו של התובע לא הייתה פתאומית אלא לאחר שהתובע התריע מספר רב של פעמים על מצוקתו (ראה התכתבויות של התובע עם הנהלת הנתבעת ובהן מתריע על מצוקתו - נספח ג' לכתב ההגנה לתביעה שכנגד). 35. מקובלת עלינו טענת התובע כי למרות שסעיף 8 להסכם המייסדים קובע כי כל החלטות הדירקטוריון יתקבלו פה אחד, על ידי התובע ועל ידי יעקב לוי, הרי שבפועל במרבית הפגישות עם התע"א התובע לא השתתף (ראה עדות יצחק שלומוביץ עמ' 27 ש' 6 וכן סיכום מפגש הנתבעת - תע"א מיום 15.9.04 ולפיו התובע לא היה נוכח במפגש). התובע התנגד לחתימה על ההסכם שגובש עם התע"א התריע והעביר הערותיו להסכם בהן עמד על הצורך בהגנה מרבית על התוכנה (" הידע וקוד המקור" - ראה ת/13), אך לבסוף למרות החששות הכבדים חתם על הסכם העקרונות, ככל הנראה מתוך תקווה שהסכם זה יניב פירות ויחלצו מהמצב הקשה אליו נקלע. יש ליתן את הדעת לכך כי הסכם העקרונות נחתם בחודש מרץ 2005, אולם למעשה עד היום לא ייושם. ההסכם כולל מספר תנאים מתלים לביצועו, ובראשם אישור הממונה על ההגבלים העסקיים . במסגרת ההליכים בבית המשפט המחוזי, טענו המבקשים כי מייד עם קבלת אישור הממונה תזרים התע"א סכום של 150,000$ לחברה (ראה לדוגמה סע' 39 לבקשה למתן צווים זמניים- נספח ב' לכתב התביעה שכנגד). אישור הממונה ניתן רק ביום 27.1.06 (ת/19ג) וגם אז לא הוזרמו כספים לנתבעת. כך שלא ניתן היה לצפות כי התובע יעבוד , חינם אין כסף, משך כשנתיים. אולם בפועל, עד היום - כשש שנים מהצגת המצגת הראשונה בפני התע"א, לא התקדמו היחסים בין הנתבעת לתע"א. יצויין, כי בסיכומיה מתעלמת הנתבעת מהשתלשלות העניינים מהמועד שלאחר קבלת פסק הדין בבית המשפט המחוזי, למרות שלכך השלכות מהותיות לענייננו. ביום 21.9.06 בעקבות פסק דין זה, מסר התובע את התוכנה לידי הנתבעת, לאחר שזו נפתחה ואומתה כנדרש - (ת/20ד'). התובע אף שלח מספר פעמים הסברים על התוכנה לבקשת נציגיה (ת/20א - ת/20ג). 36. לאחר שניתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי, התחדשו המגעים בין התובע לנתבעת וביניהם לבין התע"א. ביום 21.9.06 נחתם בין הצדדים "הסכם מימון הביניים" - ת/ 21. בהסכם זה סוכמו חובות השכר שיש לשלם לתובע וסוכם על המשך שיתוף פעולה לקידום המגעים עם התע"א. כמו כן סוכם כי יעקב לוי ייתן לתובע עזרה כספית למשך מספר חודשים. בפועל, למעט עזרה כספית מינורית שניתנה לתובע, לא יושם ההסכם. בהמשך ביקשה התע"א לבצע מספר תיקונים בהסכם העקרונות (הכוללים דרישה להגדרת טכנולוגיה רחבה יותר, חתימה על הסכם העברת ידע (I.P (, הגדלת נתח מניות) - ת/ 22 וכן ת/23ד. במכתבו מיום 25.10.06 ליצחק שלומביץ ומנחם דסקל, מפנה עו"ד צבי מעיין מהתע"א, אצבע מאשימה כלפי התובע: " מצ"ב הסכם התיקון המשקף את ראייתנו את פני הדברים. אנו יודעים שלא בכם האשם אבל עלינו להגן על עצמנו מפני שיגיונות נוספים של יוסי רז אחרי שנשים כסף. בהקשר זה, ההבדל היחידי ביננו לבין יעקב הוא שלנו נודע על השיגיונות הנ"ל לפני שהספקנו לשים את היד בכיס. לכן זו לא אשמתנו שאנו רוצים להיזהר קצת יותר... " ובתגובה, נשלח מכתבו של יצחק שלומוביץ לתע"א מיום 10.11.06 : " קראתי את הצעתכם לתיקון ההסכם, ולמעט סעיף 1.1 אשר נדרש כדבריך, כתנאי לאישור הממונה על ההגבלים, אין אנו רואים מקום לשינוי כלשהו בתנאי ההסכם המקורי, דרישה שאינה מוצדקת ואינה מבוססת, אלא אם כוונתכם "לצאת" ממחויבויותיכם, אגב דרישות לשינויים. כאמור אין הסכמה מצדנו לשינויים המבוקשים. אני מקווה כי חברתכם תפעל על פי ההסכם ככתבו, אשר כזכור נחתם לאחר מו"מ מייגע וארוך. אנו ממתינים להודעתכם על התנעת התהליך כאמור בהסכם". (המכתבים צורפו כמוצג ת/ 26). 37. לאחר חילופי תכתובות בין כל הגורמים המעורבים (בהן, בין היתר, מנסים נציגי הנתבעת וביניהם התובע ויצחק שלומוביץ, לזרז את התהליכים - ראה ת/23 א - ת/ 23 ג וכן ת/25 מכתבו של יצחק שלומוביץ לתע"א מיום 14.11.06 : " לציקי שלומות, אני מקווה שהכל כשורה, וממתין לשמוע מכם. כולם על אדני הזינוק להתנעת התהליך ") נחתם לבסוף ביום 2.9.07 הסכם "ההתנעה המיידית" - ת/31. הסכם זה קובע, כאמור, כי : " לאור האמור, הוחלט לממש באופן מידי ולקיים את הסכם העקרונות ככתבו וכלשונו מבלי לדרוש בשלב זה חתימה על ה- IP Assignment Agreement כאשר... ". 38. אולם גם לאחר החתימה על הסכם זה, וכאשר התובע כבר החל לפעול ליישומו (כך למשל לבקשת התע"א החל לעבוד מול משרד הפטנטים, קיים פגישות ודיונים תוך מתן הסברים על הטכנולוגיה וראה גם ת/33 המוזכר לעיל), עיכבה התע"א את הוצאתו לפועל של הסכם העקרונות. בשלב זה אין מחלוקת כי העיכוב, אין מקורו בתובע - ראה מכתבו של עו"ד וולרנמן, בשם הנתבעת לתע"א - ת/34ד ובו נאמר כדלקמן: " ... ברור לי כי קיימים אילוצים, ואיני בא לקנטר, אך מצד שני מבחינתה של הנתבעת מדובר בעיכובים שעלולים להוביל לפירוק הנתבעת על כל המשתמע מכך. כפי שהבהרתי למר דובי כהן אם וככל שהנתבעת לא תקבל תשלום עד 1.2.08 היא עלולה לסיים דרכה, וזאת הן נוכח מינוי כונס נכסים מטעם נושה, והן נוכח אילוצים אחרים שמר דובי כהן מכיר היטב... " (כמו כן ראה מכתביו הנוספים של עו"ד וולרנמן- ת/ 34א- ת/34ג) יש לציין כי בכל אותה תקופה שלאחר מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי, פעל התובע וניסה לעניין גורמים עסקיים נוספים בתוכנה (כך עולה ממוצג ת/20א ולפיו ניסה התובע לקיים שיתוף פעולה עם קבוצת צידון/ BVR). אנו מקבלים את גרסת התובע לפיה לא היה מחויב להסכים לקבל פרויקטים חדשים, כאשר סירובו לכך נבע מן החשש שמא השקעת המאמצים בפרויקט חדש, תגרום לזניחת הפרויקט העיקרי, עליו עבד משך שנים. 39. יש לזכור כי התובע הקדיש תקופה לא מבוטלת מחייו לצורך מחקר ופיתוח התוכנה ובמרבית התקופה לא זכה לתגמול כלשהו בעבור כך. אין לצפות מאדם סביר כי לאחר שהתקשר בהסכמים להקמת חברה ולפיהם יעבוד תמורת שכר להמשך פיתוח התוכנה, ימשיך בפיתוח גם לאחר שתשלום השכר הופסק ומבלי שהוא רואה באופק דרך למימון הוצאותיו. 40. בכתב התביעה שכנגד עולים מספר נושאים נוספים, אשר נבקש להתייחס אליהם - 40.1 העברת התוכנה לידי הנתבעת בטרם ניתן פסק הדין במחוזי - טוענת הנתבעת כי אחת מהסיבות לפיהן יש לשלול מהתובע את זכותו לקבלת שכר עבודה הינה סירובו למסור לחברה את התוכנה שפיתח כפי שסוכם בהסכם המייסדים. באשר לשנתיים הראשונות להקמת הנתבעת, הסביר התובע כי התוכנה נשמרה אצלו בהסכמת יעקב לוי, עד להשלמת השקעתו בחברה וכן בשל הרצון לשמור על בטחונה, וכך העיד: " יעקב שלא כמתואר במכתבים שלהם, לא הביא את ההשקעה שלו בפעם אחת. יעקב טפטף את כספי ההשקעה במשך שנתיים ושאלתי את יעקב ביום שהוא ביקש ממני את הטפטוף הזה ושאלתי אותו אם הוא רוצה שאביא לו את התקליט והוא אמר לי הבנתי ואמר לי לשמור על הטכנולוגיה כרגע ואני אדאג לכספי ההשקעה של הנתבעת וכך היינו במשך שנתיים וזה היה בסדר. מה גם שהייתה לזה סיבה עניינית. הנתבעת לא הייתה מאשר חדר בתוך משרדי שובל של יעקב לוי בגיבור ספורט. החדר הזה היה עם דלת עץ והיתה בו תנועה שוטפת של אנשי נדלן יום ולילה". (עמ' 8 ש' 10-15) בשלב מאוחר יותר, מאשר התובע, הוצע לו להפקיד את התוכנה בנאמנות, אלא שלטענתו בשלב זה נוכח לדעת כי הנתבעת באמצעות יעקב לוי ואנשי שלומו מבקשים להרחיב את הגדרת הטכנולוגיה באמצעות החתמתו על ת/14, ועל כן סירב להפקידה. (בחקירתו הנגדית מאשר מר יצחק שלומוביץ כי אכן נתגלעו חילוקי דעות בשלב זה באשר להגדרת הטכנולוגיה וכן מאשר כי היה הבדל בין הגדרת הטכנולוגיה בהסכם המייסדים לבין הגדרתה במסמך ת/14 - ראה עמ' 29 ש' 18- עמ' 30 ש' 16) אמנם פסק הדין בבית המשפט המחוזי שם סוף לפרשה זו וקבע כי על התובע למסור את התוכנה לנתבעת, כשזו כוללת את הטכנולוגיה העוסקת בראיה מלאכותית בכללותה. אולם אנו סבורים כי סירובו של התובע להפקיד את התוכנה בידי הנתבעת, לא נבע ממניעים פסולים ומתוך רצון להפר את ההסכמים שבין הצדדים, באופן המצדיק שלילת שכר עבודתו של התובע. מהתכתובת שצירפו בעלי הדין עולה כי התובע טען כי ברגע שתושלם ההתקשרות עם התע"א (כדוגמה למשקיע אסטרטגי) וההגנה על התוכנה וקוד המקור תובטח, תימסר התוכנה באופן מיידי (ראה תכתובת התובע ליצחק שלומוביץ מיום 3.11.04- נספח ה' לכתב התביעה שכנגד). 40.2 העלאת דרישות סחטניות על ידי התובע - לטענת הנתבעת על מנת לאפשר קיום ההסכם עם התע"א, והעברת הידע שנמצא בידי התובע, הסכימה לשלם לתובע סכומים להם אינו זכאי. בתחילה דרש התובע כי מתוך הכספים שהתע"א הייתה צריכה להעביר ואשר היו מיועדים להמשך פיתוח הנתבעת ישמרו 100,000$ " כקרן עבור המדען" למקרה של "קטסטרופה". לאחר מכן דרש כי מתוך הסכום הנ"ל 25,000$ ישולמו לידו במזומן. ולאחר שנעתרה הנתבעת בלית ברירה לדרישה זו, העלה התובע את הסכום וביקש לקבל 60,000$ התובע מאשר כי דרש כספים אלו, אלא שלטענתו הדרישה מצדו באה לאחר שהסכם העקרונות יצר מצב כי בעוד הנתבעת התחייבה, שלא בהסכמתו וללא ידיעתו, למסור את כל הידע (תוכנה + קוד מקור), הרי שלתע"א נותרה אפשרות ל"חמוק" מן ההסכם במספר נקודות זמן אפשריות כך שחשש שיצא קרח מכאן ומכאן, ועל כן ביקש לבטח את עצמו. מה גם שבאותו שלב חלפו מספר חודשים מבלי שקיבל את שכרו, ועל כן החל לאבד את אמונו בחברה ובשותפיו. (ראה עמ' 9 ש' 8-23). מכל מקום הנתבעת הסכימה לדרישות אלו, ככל הנראה מתוך שיקולים עסקיים טהורים. 41. טרם סיום מוצאים אנו חובה להוסיף את הדברים הבאים וזאת מעבר לנחוץ להכרעה בשאלות שבמחלוקת. במהלך הדיונים התרשמנו, כי ניתן להניע את מערכת ההסכמים שבין הנתבעת לבין התע"א באופן שההסכמים יבואו לידי מיצוי והנתבעת תקבל את הכספים המגיעים לה. מדובר בתוצאה שתטיב עם כל המעורבים בסכסוך. הדבר תלוי, בין השאר, בהסכמת התובע לביצוע פעילויות מצידו תוך גילוי גמישות, גם אם מדובר בעשייה שלשיטתו אין הוא מחוייב בה. מן הראוי שהתובע יקבל יעוץ נכון בנושא זה. אין לנו ספק, כי התנהלות זו מצד התובע תביא לרווחתם הן של התובע עצמו והן של הנתבעת. סיכום 42. משקבענו כי בין התובע לנתבעת נתקיימו יחסי עובד מעביד, ומשלא מצאנו כי התובע הפר את ההסכמים באופן השולל זכאותו לשכר עבודה, הרי שהתביעה שהגיש התובע מתקבלת, כך שעל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: סך 173,442 ₪ בגין שכר עבודה. סך 19,214 ₪ בגין הפרשות לקרן השתלמות. סך 12,818 ₪ בגין הפרשות לביטוח מנהלים. לסכומים דלעיל, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום 26.9.05 ועד ליום התשלום בפועל. הסכומים דלעיל ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. אנו דוחים את התביעה לפיצויי הלנת שכר. בשל התיישנות ובשל חילוקי דיעות של ממש בין הצדדים. התביעה שכנגד נדחית. הנתבעת תשא בהוצאות התובע בסך 3,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מקבלת פסה"ד.יחסי עובד מעבידהיי טקמחשבים ואינטרנט