קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ניכוי מס ועד עובדים ממשכורת: רקע כללי: לפנינו תביעתה של הגב' רחל אוסטר כנגד הועד הארצי של מורי עמל, הועד המקומי למורי עמל- רמלה, הגב' אסתר סריוס ורשת עמל 1; להמצאת פרוטוקול הבחירות לוועד הארצי. להעתקת דוחו"ת כספיים מאושרים על ידי רואה חשבון. להמצאת המסמכים המראים את המקור החוקי והמשפטי לזכאות ועד המורים לקבלת כספים מניכוי השכר "ועד מור". למתן סעד הצהרתי לגבי מקור הזכות לנכות תשלומים מן התובעת ולחילופין קביעה כי ניכוי הכספים נעשה שלא כדין בניגוד לחוק הגנת השכר. תחילה הוגשה התביעה גם כנגד הסתדרות המורים וארגון המורים העל יסודיים. ביום 10.2.05 נמחקה התובענה ביחס לנתבעות אלו משהגיעו להסדר פשרה עם התובעת. כמו כן צורפו לתביעה תחילה הנתבעות אדריאנה פוגל, נחמה שילדקרוט וחוה פוחצ'בסקי. ביום ה-17.9.06 ניתנה החלטה המוחקת מן התביעה את הנתבעות הללו. התובעת משמשת בתפקיד סגנית המנהל הממונה על החטיבה העליונה בבית ספר עמל א' ברמלה. מדי חודש נוכה מתלוש שכרה של התובעת תשלום המכונה "ועד מור" (קרי- ועד מורים). מטעם התובעת העידה התובעת בעצמה. מטעם הנתבעים 3-1 (להלן בהתאמה: "הועד הארצי", "הועד המקומי" ו"גב' סריוס"), העידה גב' סריוס- יו"ר הועד הארצי. מטעם הנתבעת 4- רשת עמל 1 (להלן: "רשת עמל") העיד מר יגאל דורון- סגן מנהל משאבי אנוש ברשת עמל (להלן: "מר דורון"). תמצית טענות התובעת: התשלום אשר נוכה מתלוש שכרה מדי חודש והועבר כנראה לועד הארצי ולועד המקומי, נוכה ללא הסכמתה של התובעת וללא אישורה. הנתבעים 1 ו-2 אינם חלק מהסתדרות העובדים הכללית החדשה ומהסתדרות המורים ומשכך הגוף אשר מכנה עצמו "ועד מורים" איננו בבחינת ועד עובדים ואינו מוכר ע"י הסתדרות העובדים, הסתדרות המורים או ארגון המורים ולא נבחר בדרכים הקבועות בתקנוני ארגון עובדים כלשהו או הוכר על ידו. בדבע נד 7-4 תנובה - ההסתדרות הכללית פדע כז 283, נקבע כי "ועד עובדים" לעניין חוק הגנת השכר הינו ועד עובדים אשר הוכר על ידי ארגון העובדים ככזה, אולם אין בתיק כל מסמך המצביע על כך שועד העובדים הוכר על ידי ארגון עובדים כלשהו. במענה לטענת הנתבעים כי הזכות לניכוי מס ועד נובעת מחוקת העבודה, משיבה התובעת כי על פי חוקת העבודה מעביד רשאי לנכות מס לועד העובדים כאשר מדובר בועד שנבחר ופועל בהתאם לתקנוני הסתדרות העובדים. הנתבעת 4 מודה כי אין כל מקור חוקי לניכוי מס הועד ואף הפסיקה באופן חד צדדי את הניכויים. חובת הראיה על הנתבעים להראות מהו המקור החוקי לניכוי והנתבעים לא עמדו בה. טענת הנתבעים 3-1 לפיה הבקשה לקבל את פרוטוקול הבחירות אינה משנה כיוון שהמועד להגיש ערעור על הבחירות חלף, אינה רלבנטית שכן אין התובעת מעוניינת להגיש ערעור על תוצאות הבחירות. כל שמבקשת התובעת הוא לדעת מי האנשים שנבחרו לייצגה ומה היו הליכי בחירתם. טענת הנתבעים 3-1 כי פרוטוקול הבחירות מצוי בחדר השייך לנתבעת 4 והחדר נעול, הינה מופרכת ומגוחכת. הנתבעים 3-1 התחמקו ממסירת הדוחו"ת הכספיים לתובעת בטענות שונות וסותרות. בכתב הגנתן טענו כי הסכימו לתת לתובעת לעיין בדוחות אולם חזרו בהם כיוון שלהבנתם רצתה התובעת ללכת עם הדוחות הכספיים למשטרה. בתצהיר עדותה של הגב' סריוס נטען כי הדוחות לא נשלחו למורים לביתם עקב הוצאות צילום החוברת ומשלוח החבילה. בדיון מיום 20.9.07 טענה ב"כ הנתבעים כי הנתבעים היו מוכנים לתת לתובעת לעיין בדוחות הכספיים בתנאים מסוימים, אולם התובעת היא זו שחזרה בה מבקשתה. תקנון ועדי עובדים של הסתדרות העובדים החדשה קובע כי על הועד להביא את הדוחות הכספיים השנתיים לידיעת ציבור העובדים- דבר שכאמור, לא נעשה. תמצית טענות הנתבעים 3-1: עם קבלתה לעבודה, הוחתמה התובעת על מסמך הקרוי "כתב העסקה" לפיו תנאי עבודתה יהיו על פי חוקת העבודה. בצד ההטבות המוענקות על פי חוקת העבודה, קיים החיוב לשלם מס בגובה 0.4%. הסתדרות המורים דרשה לקבל לידה את כספי וועדי המורים. מנהלת המחלקה לסכסוכי עבודה בפרקליטות המדינה- עו"ד נורית אלשטיין קבעה בחוות דעתה כי כספי הועד לא יועברו להסתדרות המורים אלא הכספים יועברו לנציגות המרכזית של הוועדים אשר תחלקו בין ועדי המורים. ברשת עמל יישמו את המלצתה זו של עו"ד אלשטיין ורשת עמל עסקה בניכוי מהמשכורת והעבירה 0.3% מהכסף לועדים המקומיים ו-0.1% נותר בידי הועד הארצי. באותה עת הועד הארצי היה הועד היציג וזאת לאור הסכם שיתוף פעולה בין ההסתדרות הכללית להסתדרות המורים ומשכך נוכו מסי הועד מהתובעת ומהמורים. כאשר בוטל אותו הסכם שיתוף, ההסתדרות הכללית לא ראתה עוד בוועד הארצי כפועל מטעמה, אך הועד הארצי המשיך לפעול כוועד יציג מכוח שיתוף הפעולה שנוצר בינו ובין הסתדרות המורים. כאשר, בשנת 2006, הסתדרות המורים לא הכירה עוד בוועד הארצי, הפסיקה רשת עמל לנכות את מס הועד. לאור האמור, עד לשנת 2006 ניכוי המס היה תקין מכוח חוק הגנת השכר המאפשר ניכוי לוועד העובדים במפעל. הניכוי נעשה כדין גם מכוח סעיף 25(6) לחוק הגנת השכר שכן נעשה כפי המפורט בכתב העסקתה ובאישורה וחתימתה של התובעת. הנתבעים 3-1 טוענים כי שליחת הדוחות הכספיים לכלל המורים מהווה הוצאה כספית לא מבוטלת ולכן התובעת הוזמנה למשרדי הוועד הארצי על מנת לעיין בדוחות הכספיים אולם בחוסר תום ליבה טרפדה את המפגש. בסיכומים נטען כי התנהגותה חסרת תום הלב באה לידי ביטוי בכך שדקות ספורות בטרם הפגישה היעודה הגיעה למשרד הודעה על צו מניעה שהתובעת הגישה ועניינה דחיית הבחירות לוועד המקומי ברמלה. אל הבקשה לצו מניעה כרכה התובעת את עניין הדוחות וצרפה כמשיב את הוועד הארצי שכלל אינו קשור לפרשת הבחירות. הנתבעים 3-1 מעלים ספק בדבר קיומה של חובה משפטית לאפשר לתובעת לעיין בדוחות הכספיים. כיוון שהוועד הארצי אינו רשות ציבורית, אין לו חובת שקיפות מכוח חוק חופש המידע. כמו כן, כיוון שהוועד הארצי אינו רשום כעמותה, סעיפי חוק העמותות המעגנים את זכות העיון בדוחות ומסמכים, אינם חלים עליו. הנתבעים טוענים כי זכות העיון ודרכי העיון לאדם המיוצג על ידי וועד עובדים אשר אינו רשום כעמותה, לא הוסדרו בחוק או בתקנה. תקנון ועד העובדים אותו צרפה התובעת לתיק בית הדין, אינו מתייחס כלל לזכות העיון בדוחות וזאת בשונה מטענת התובעת והציטוט שהביאה בסעיף 16 לסיכומיה ממנו עולה כי ישנה חובה להביא את הדוחות לידיעת ציבור העובדים. התובעת לא העלתה כל נימוק לבקשתה להמצאת פרוטוקול הבחירות של הועד הארצי ולא העלתה בכתב תביעתה כל טענה לגבי חוקיות הבחירות לוועד הארצי וממילא אינה יכולה לערער כעת על חוקיות הבחירות לוועד. תמצית טענות רשת עמל: טענותיה של רשת עמל מתייחסות לעתירתה של התובעת לגלוי המקור החוקי לניכוי מיסי ועד המורים. במהלך השנים התקיימו ברשת עמל יחסי עבודה קיבוציים כאשר עובדי ההוראה שויכו לוועד המורים הארצי. וועד המורים פעל בשיתוף מלא עם הסתדרות המורים במשך שנים ארוכות ורשת עמל סברה כי ועד המורים הינו אורגן של הסתדרות המורים ומשכך נוכה משכר העובדים מס עבור ועד עובדים מכוח סעיף 25(א)(3) לחוק הגנת השכר. התובעת חתמה בתחילת עבודתה על כתב העסקה בו הובהר כי תנאי העסקתה יהיו בהתאם לחוקת העבודה. הן מכוח חוק הגנת השכר והן מכוח החוקה נוכה לתובעת מס הועד משכרה. במהלך שנים רבות לא העלתה התובעת כל טענה כנגד הניכוי או בקשה להפסיקו. הניכוי מהשכר הופסק כאשר התברר לרשת עמל כי ועד המורים איננו ועד עובדים כמשמעותו בפסיקת בית הדין לעבודה ואינו קשור להסתדרות המורים שהינה הארגון היציג ברשת ואף לא לארגון המורים העל יסודיים שחלק ממורי הרשת חברים בו. עוד התברר כי גם ההסתדרות הכללית שייצגה בעבר את מורי רשת עמל, אינה קשורה לוועד המורים. יחד עם זאת, הועדים הקודמים שייצגו את המורים פעלו במסגרת ההסתדרות הכללית והסתדרות המורים והניכוי בשל כך היה כדין. רשת עמל מדגישה כי רק הוועד הנוכחי ברשות גב' סריוס איננו ועד עובדים כמשמעותו בפסיקה. דיון והכרעה: הדוחות הכספיים- אין חולק כי התובעת זומנה לפגישה במשרד הוועד הארצי בכדי לעיין בדוחות. הנתבעים 3-1 התנו את העיון בדוחות הכספיים בהתחייבות מאת התובעת לדחיית התביעה כנגדם. בסעיף 24 לתצהירה של גב' סריוס נטען כי משרגעים ספורים בלבד בטרם הפגישה היעודה עם התובעת לצורך העיון בדוחות, הגיעה למשרדה הודעה על צו מניעה שהגישה התובעת כנגד הבחירות לוועד המקומי ומשגילתה גב' סריוס כי בדעתה של התובעת לאחר עיון בדוחות, להגיש תלונה במשטרה כנגדה, לא מצאה עוד טעם לקיום הפגישה. בסיכומים מטעם הנתבעים 3-1 נטען כי התובעת הייתה זו שטרפדה את הפגישה בכך ששלחה את הצו האמור. לא מצאנו ממש בטענות הנתבעים 3-1 באשר לסיבה בגינה לא אפשרו לתובעת לעיין בדוחות הכספיים. אמנם תקנון ועד העובדים אותו צרפה התובעת לתיק בית הדין, אינו מתייחס לזכות העיון בדוחות וזאת בשונה מטענת התובעת והציטוט שהביאה בסעיף 16 לסיכומיה (שאיננו יודעים מאין לקוח) ממנו עולה כי ישנה חובה להביא את הדוחות לידיעת ציבור העובדים. אולם הנתבעים לא הצביעו על מקור כלשהו בגינו ניתן למנוע מהתובעת לעיין בדוחות ואף הודו כי יש לאפשר לתובעת לעיין בדוחות כפי שיש לאפשר לעיין, בתנאים מסוימים ומקובלים, לכל מורה שיחפוץ בכך (סעיף 23 לתצהיר גב' סריוס). הנימוק שניתן על ידי הנתבעים 3-1 ועניינו כי הופתעו מהגשת צו המניעה על ידי התובעת, אינו מן העניין ואינו מקובל עלינו. גם הנימוק שהועלה בתצהיר גב' סריוס (סעיף 24) ועניינו חששה של גב' סריוס מפני תלונה כנגדה במשטרה "אם תניח ידה על הדו"ח או צילום כלשהו של הדו"ח", נימוק המבוסס לטענתם על תאוות הנקם של התובעת בגב' סריוס, אינו מקובל עלינו ואינו מצדיק את החלטת הנתבעים למנוע מן התובעת מלעיין בדוחות. הנתבעים שבים ומדגישים בסיכומיהם כי בהעדר מקור משפטי מוסדר לזכות העיון בדוחות הכספיים, יצאו ידי חובתם שעה שזימנו את התובעת, בטרם החל הדיון ואף במהלכו, למשרדי הוועד על מנת שתעיין בדוחות. אנו מסכימים עם השקפה זו, אולם, התניית הצגת הדוחות הכספיים לתובעת תמורת התחייבות מאת התובעת לדחות את התביעה כנגד הנתבעים 3-1 אינה במקומה. משכך אנו קובעים כי תביעתה של התובעת לעניין הדוחות הכספיים דינה להתקבל באופן שיותר לתובעת לעיין בדוחות הכספיים ולהעתיקם במידה ותחפוץ בכך. פרוטוקול הבחירות לוועד הארצי- לא מצאנו ממש בטענת הנתבעים כי אין להמציא לידי התובעת את פרוטוקול הבחירות בנימוק שממילא אין התובעת יכולה לערער כעת על חוקיות הבחירות לוועד. אנו קובעים כי תביעתה של התובעת לעניין פרוטוקול הבחירות דינה להתקבל. על הנתבעים להמציא לתובעת את פרוטוקול הבחירות המבוקש. המקור לניכוי מסי הוועד- הנתבעים טוענים כי חתימת התובעת על כתב העסקתה מהווה הסכמה של התובעת לניכוי מס הועד משכרה שכן בכתב ההעסקה הובהר כי תנאי עבודתה יהיו ע"פ החוקה, והחוקה מאפשרת למעביד לנכות מסי ועד. על פי חוקת העבודה מעביד רשאי לנכות מס לועד העובדים כאשר מדובר בועד שנבחר ופועל בהתאם לתקנוני הסתדרות העובדים (פרק ב', סעיף 10 לחוקה). על פי סעיף 25(א)(3) לחוק הגנת השכר, ניתן לנכות תשלומים "לועד העובדים במפעל". הנתבעים מודים כי גילו בשלב כלשהו שוועד המורים איננו ועד עובדים כמשמעותו בפסיקת בית הדין לעבודה ואינו קשור להסתדרות המורים שהינה הארגון היציג ברשת ואף לא לארגון המורים העל יסודיים שחלק ממורי הרשת חברים בו. התברר כי גם ההסתדרות הכללית שייצגה בעבר את מורי רשת עמל, אינה קשורה לוועד המורים (תצהיר מר יגאל דורון, פרוטוקול הדיון מיום 20.9.07). משכך, ועד המורים אליו הועבר המס אינו ועד עובדים כמשמעותו בחוקה, בסעיף 25(א)(3) לחוק הגנת השכר ובפסיקת בית הדין. הנתבעים 3-1 טוענים בסעיף 6 לסיכומיהם כי הניכוי נעשה כדין גם מכוח סעיף 25(6) לחוק הגנת השכר. טענה זו אינה מובנת כלל וכלל ודינה להדחות. לאור האמור אנו קובעים כי, משוועד המורים איננו משום "ועד" כמשמעו בפסיקה, בחוק ובחוקה, אין החוקה וחוק הגנת השכר יכולים להוות מקור חוקי לניכוי המס ומשכך אין לקבל הטענה כי המס נוכה מכוח החוקה ומכוח חוק הגנת השכר. כמו כן, לאור האמור, אין כל משמעות להסכמה כביכול של התובעת לניכוי משכרה ע"י חתימה על כתב ההעסקה. גם אם נקבל את טענת הרשת שנטענה בסיכומים מטעמה (ולא נתמכה על ידי מי מהנתבעים במסמך כלשהו) כי רק הועד הנוכחי בראשותה של גב' סריוס לא היה וועד עובדים כמשמעותו בפסיקה ואלו הועדים הקודמים היו "חוקיים", הרי שהגב' סריוס החלה לכהן כיו"ר הועד הארצי למורי רשת עמל כבר בחודש מרץ 2002. מכאן אנו למדים שהוועד הנוכחי מכהן כבר שנים רבות ובוודאי שמכהן בשנים הרלבנטיות לכתב התביעה. לאור האמור לעיל, אנו קובעים כי הנתבעים לא הצביעו על מקור חוקי ממנו ניתן ללמוד על הזכות לנכות משכרה של התובעת תשלומי מס "ועד מור". אנו קובעים כי ניכוי הכספים נעשה שלא כדין בניגוד לחוק הגנת השכר. סוף דבר: התביעה מתקבלת. הנתבעים ימציאו לתובעת את פרוטוקול הבחירות לוועד הארצי. הנתבעים יאפשרו לתובעת לעיין בדוחות הכספיים ובמידה ותחפוץ בכך- להעתיקם. משלא הצביעו על מקור חוקי ממנו ניתן ללמוד על הזכות לנכות משכרה של התובעת תשלומי מס "ועד מור", אנו קובעים כי ניכוי הכספים נעשה שלא כדין בניגוד לחוק הגנת השכר. הנתבעים 3-1 ישלמו לתובעת שכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. הנתבעת 4 תשלם לתובעת שכר טרחת עורך דין בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין, שאם לא ישולמו תוך 30 יום מהיום, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד תשלומם המלא בפועל. ההחלטה מיום 17.9.06, והיותו של הועד המקומי נתבע בהליך, נלקחו בחשבון לעניין הוצאות. ועד עובדיםמיסיםניכוי מסמשכורת