פיטורי מורה לאחר תקופת ניסיון

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העדר תקן למורה לאחר סיום תקופת ניסיון / פיטורי מורה לאחר תקופת ניסיון: 1. התובעת בכתב התביעה המתוקן שהוגש על ידיה בתאריך 2/3/09 ביקשה כי ביה"ד יקבע שמשרד החינוך לא פעל לגביה בהתאם לנוהלי השיבוץ, וכי פיטוריה בטלים ועל משרד החינוך להעסיק אותה במשרה קבועה או לחילופין במשרה זמנית כאמור בסעיף 5.1 לנוהלי השיבוץ, משרה שתיתן לה עדיפות במינוי על פני מועמדים שסיימו שתי שנות ניסיון ולחילופי חילופין ביקשה התובעת כי ביה"ד יחייב את הנתבע בסעדים כספיים בגין הנזקים שנגרמו לה עקב פיטוריה שלא כדין, כטענה. 2. הנתבעת בכתב הגנתה המתוקן טענה, כי עבודת התובעת היתה אמורה להסתיים ביום 31/8/08, ומאחר והתובעת הודיעה על היותה בהיריון, פנתה הנתבעת למשרד התמ"ת לצורך התרת פיטוריה שכן עקב עודף בעובדי הוראה לא ניתן היה להבטיח את החזרתה של התובעת לעבודה. כל עוד לא ניתן אישור משרד התמ"ת, שובצה התובעת לעבודה בחטיבת ביניים בבית ספר בנחף כמורה מחליפה. לאור שיבוץ זה הודיע משרד התמ"ת על החלטתו לסגור את התיק בעניין הבקשה להתיר את פיטורי התובעת. אלא שהתובעת עבדה בבית הספר בנחף עד 13/9/08 ואז עזבה מרצונה את העבודה, בטענה כי הנתבעת היתה צריכה להציע לה שיבוץ, למשך כל השנה, ולא רק שיבוץ כמורה מחליפה למורה שיצאה לחופשת לידה. בעקבות הפסקת עבודתה של התובעת, חזר משרד התמ"ת ופנה לנתבע ובעקבות המידע שקיבל מהנתבעת, התירה הממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת את פיטוריה של התובעת. המכתב נושא תאריך 16/12/08. לטענת הנתבעת לא היתה בבית הספר משרה תיקנית פנויה שבה ניתן היה לשבץ את התובעת בהתחשב בתחומי הכשרתה והתמחותה ובהתחשב בניקוד שצברה, ואף לא היתה משרה פנויה באחד היעדים בהם בחרה התובעת, ושבהם היתה הראשונה בתור בהתאם לניקוד שלה. בנסיבות אלה טענה הנתבעת כי דין תביעתה של התובעת להדחות. 3. נציין, כי בקשת התובעת למתן צו זמני שיאסור על הנתבעת להפסיק עבודתה כמורה בבית הספר היסודי ג' בנחף או שיאסור למנות מורים אחרים למשרה אותה מילאה התובעת בשנת הלימודים תשס"ח נדחתה על ידינו בהחלטה מנומקת מתאריך 6/1/09. באותה החלטה קבענו, כי התובעת לא הוכיחה שלפי שיטת השיבוץ בהתאם לנוהל העברות שיבוצים והשלמות משרה לקראת שנת הלימודים תשס"ט במגזר הערבי, ניתן היה לשבצה במשרה בתקן בהתאם לתחומי התמחותה ושובץ מורה אחר, וכאשר גם לגבי אותן דוגמאות של מורים אליהם הפנתה התובעת (מורים אותם לא צירפה כמשיבים לבקשה) הסתבר כי המדובר בתחומי התמחות שונים מאלה של התובעת או במורות בעלות ניקוד גבוה יותר, ועל כן נדחתה הבקשה. כמו כן קבענו ברישא לסעיף 13 להחלטה בבקשה לסעד זמני כי: "המבקשת תהא זכאית לקביעות רק אם תשובץ במשרה בתקן, שאם לא כן המבקשת אינה הופכת להיות קבועה אוטומטית רק לאחר חלוף שנתיים או שלוש בהן לימדה ולאחר שסיימה את תקופת הניסיון". 4. התובעת החליפה את עוה"ד המייצג אותה וביקשה להמשיך בתביעתה העיקרית. במעמד הדיון המוקדם בתאריך 21/6/09 הגיעו הצדדים ביניהם להסכמה בנוגע לתשתית העובדתית וביקשו רק לסכם בכתב במחלוקת המשפטית שביניהם. ואלה העובדות הצריכות לענייננו: 5. התובעת ילידת 1981, תושבת נחף. לתובעת תואר ראשון והסמכה להוראה במדעי המחשב ובמתמטיקה לחטיבת הביניים. 6. בשנת הלימודים תשס"ג (2002-2003) הועסקה התובעת ע"י משרד החינוך עפ"י חוזה מיוחד, כממלאת מקום מורה שהיתה בחופשת לידה, מתאריך 28/10/02 ועד 19/2/03. בתום תקופה זו הודיע משרד החינוך לתובעת על הפסקת עבודתה. 7. בשנת הלימודים תשס"ד (2003-2004) הועסקה התובעת עפי" חוזה מיוחד, מתאריך 1/11/03 עד 18/5/04. בתום תקופה זו הודיע משרד החינוך לתובעת על הפסקת עבודתה. 8. בשנת הלימודים תשס"ה (2004-2005) הועסקה התובעת על פי חוזה מיוחד, כממלאת מקום, מתאריך 22/9/04 ועד 14/12/04. בתום תקופה זו הפסיק משרד החינוך את עבודתה של התובעת. השיבוצים בשנים תשס"ד- תשס"ה היו לתקופות קצובות בחוזה מיוחד וללא זכות קנויה להמשך עבודתה בשנת הלימודים הבאה. 9. בשנת הלימודים תשס"ו (2005-2006) שובצה התובעת בבית ספר יסודי ג' בכפר נחף בשיבוץ זמני שנה א' כמורה מחליפה, מיום 7/11/05 עד 31/8/06. שיבוץ התובעת לעבודה בשנת הלימודים תשס"ו נעשה בהתאם לנוהל שיבוצים במגזר הערבי, וזאת לאחר שנמצא כי לתובעת עדיפות בניקוד, בהתאם לנוהל השיבוץ, על פני מועמדים אחרים שממתינים בתור. 10. בתום התקופה הנ"ל הודיע משרד החינוך על הפסקת עבודתה של התובעת אצלו, וזאת כמתחייב מהוראות סעיף 2 לנוהל שיבוץ עובדי הוראה בעבודה ובקביעות. 11. בשנת הלימודים תשס"ז (2006-2007) שובצה התובעת שוב לעבודה בבית ספר יסודי ג' בכפר נחף בשיבוץ זמני שנה ב', וזאת החל מ- 1/9/06 עד 31/8/07. גם שיבוץ זה נעשה לאחר שנמצא, כי לתובעת עדיפות בניקוד על פני מועמדים אחרים שממתינים בתור. 12. ביום 22/5/07 נערך בעניינה של התובעת דו"ח הערכה מטעם המפקח ד"ר סבאח סבאח. המפקח המליץ בדו"ח שלו על תקופת הניסיון של התובעת לשנת הלימודים תשס"ח, וכי אין לשבצה בשנת הלימודים תשס"ח במעמד קביעות. 13. עקב כך, הודיע משרד החינוך לתובעת, ביום 28/5/07 כי בשנת הלימודים תשס"ח תוארך תקופת הניסיון שלה לשנה אחת נוספת, והשיבוץ שלה לשנת הלימודים תשס"ח יהיה במעמד עובד הוראה זמני. ואכן, בשנת הלימודים תשס"ח שובצה התובעת ע"י משרד החינוך בשיבוץ זמני. 14. בתום שנת הלימודים תשס"ח (2007-2008) נשלחה לתובעת ב- 14/5/08 הודעה על הפסקת עבודתה. התובעת המציאה אישור רפואי על כך שהינה בהיריון (אישור מתאריך 22/7/08) . לאור זאת וכמתחייב מהוראות חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, פנתה הנתבעת ב- 30/7/08 למשרד התמ"ת לצורך קבלת היתר לפיטורי התובעת, מאחר ולטענת הנתבעת קיים עודף בעובדי הוראה ולא ניתן להבטיח את החזרתה של התובעת לעבודה לאחר חופשת הלידה. 15. במקביל לפניה לתמ"ת וכל עוד לא ניתן היתר, שובצה התובעת ב- 4/9/08 לעבודה בחטיבת הביניים בבית ספר בנחף כמורה מחליפה למורה שיצאה לחופשת לידה, ועבדה בבית ספר זה עד לתאריך 13/9/08 מועד בו עזבה את העבודה ביוזמתה ומרצונה בנימוק, כי ברצונה לקבל שיבוץ לכל שנת הלימודים תשס"ט ולא רק להיות משובצת כממלאת מקום. נציין, כי ב"כ הנתבעת הסתייגה מניסוחו של סעיף 14 לכתב התביעה המתוקן וב"כ התובעת הצהיר לפרוטוקול במעמד הדיון ביום 21/6/09, כי התובעת אינה עומדת על טענותיה המפורטות בסעיף 14 לכתב התביעה. מאחר והתובעת שובצה לעבודה החליט משרד התמ"ת בתאריך 7/9/08 לסגור את התיק בעניינה של התובעת. לאחר שהתובעת עזבה מרצונה את עבודתה בחטיבת הביניים בנחף, פנה משרד התמ"ת לנתבעת וביקש את התייחסותה לטענת התובעת באשר לזכאותה לקבלת מעמד של מורה קבועה. 16. הצדדים הסכימו ביניהם לאמור בסעיף 18 לכתב ההגנה המתוקן ועל פיו: "בדרך כלל אין משרד החינוך נוהג להפסיק עבודתו של עובד הוראה, בין המועסק באופן זמני ובין באופן קבוע, בעיצומה של עבודתו לצורך שיבוץ אותו עובד בשיבוץ שלכאורה מיטיב עמו יותר ... עת נדרש משרד החינוך להכריע בעניין כאמור בוחן הוא כל מקרה לגופו..." 17. בתגובה לפנייתו של משרד התמ"ת למשרד החינוך באשר למעמדה של התובעת כמורה קבועה שלחה הגב' דורית סעדה, רכזת בכירה גף כח אדם בהוראה ביום 3/11/08 מכתב אשר מנמק ומסביר מדוע שובצה התובעת בשיבוץ שנה ב' שניה ולא קיבלה קביעות וזאת נוכח חוות הדעת השלילית בעניינה של התובעת מיום 22/5/08. 18. ביום 16/11/08 נעשתה פניה נוספת של משרד התמ"ת בעניינה של התובעת לנתבעת, ובה התבקשה התייחסות משרד החינוך לטענת התובעת בדבר שיבוץ עובדי הוראה אחרים בעלי ניקוד נמוך ממנה. 19. בתגובה לכך שלחה הגב' דורית סעדה מזכר מיום 19/11/08 בו הסבירה כי השיבוצים אשר נעשו היו במשרות שאינן בתחום הכשרתה או התמחותה של התובעת, ולכן לא ניתן היה לשבץ את התובעת באותן משרות אפילו שהייתה בעלת ניקוד גבוה יותר מאשר אלה אשר שובצו בפועל. 20. התובעת הנה בעלת הסמכה למדעי המחשב ולמתמטיקה לחטיבות הביניים, בעוד שעובדי ההוראה ששובצו כאמור במזכרה של הגב' סעדה הנ"ל היו בעלי הכשרה והתמחות לגיל הרך, מוסיקה ולאנגלית - תחומים שכאמור אינם בתחום הכשרתה או התמחותה של התובעת. 21. בשנת הלימודים תשס"ט שובצה בבית ספר ג' בנחף מורה אחרת להוראת מדעי המחשב ולמתמטיקה וזאת לאחר שנבחנה מועמדותה של מורה זו לפי מיקומה בתור לשיבוץ והכל לפי חוזר השיבוצים והשלמות משרה במגזר הערבי, ונמצאה כי הינה ראשונה בתור לשיבוץ הנ"ל. 22. המורה ששובצה הינה מורה קבועה ובעלת 26 נקודות לשנת הלימודים תשס"ט, דהיינו בעלת ניקוד גבוה יותר מאשר הניקוד של התובעת ביישוב נחף, ועל כן קודמת היא לתובעת בשיבוץ זה. 23. ביום 30/11/08 הגישה התובעת בקשה למתן צו מניעה זמני "האוסר על המשיבים לשנות את המצב הקיים והאוסר עליהם להפסיק את עבודתה של המבקשת... ו/או למנות מורים אחרים במשרה אשר החזיקה בה..." כלשון הבקשה. 24. במהלך הישיבה אשר התקיימה ביום 22/12/08 בפני ביה"ד נחקרה הגב' יעל שטיינברג, מנהלת גף כח אדם בהוראה במשרד החינוך, בחקירה נגדית על תצהירה שצורף לתגובה מטעם הנתבעת. 25. החלטת הגב' חיה חוגי, הממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת, מיום 16/12/08 היתה להתיר את פיטוריה של התובעת. במכתב זה פרטה הגב' חוגי את השתלשלות העניינים העובדתיים בעניינה של התובעת, ותיעדה שיחה מיום 2/12/08 עם התובעת שבמהלכה אישרה התובעת כי היא זו שסירבה להמשיך בעבודה הזמנית שהוצעה לה. 26. הנימוקים שהובילו להחלטתה של הגב' חוגי להתיר פיטוריה של התובעת הינן כדלקמן: א. בהתייחס לחומר הראיות נמצא כי הפיטורים הינם פיטורים מנהליים, הנדרשים בגין סיום העסקתה. ב. טענות העובדת נבדקו בקפידה, ונמצא כי לא שובצו מורות בעלות וותק זהה או נמוך, ובעלות ניקוד נמוך משל העובדת באותו תחום התמחות של התובעת. ג. נמצא כי התובעת שובצה כממלאת מקום לתקופה זמנית אותה סירבה לקבל (התובעת הפסיקה ביוזמתה ועל דעתה את עבודתה הזמנית אליה שובצה בתחילת שנת הלימודים תשס"ט, לאחר ימים ספורים). ד. משלא נמצא קשר בין פיטורי התובעת להריונה, ומשסירבה התובעת להצעה הנתבעת למשרת ממלאת מקום, קבעה הגב' חוגי, כי הסירוב עונה להגדרת סעיף 9ב(2) ועל כן התירה היא פיטורי התובעת לסעיף 9ב. 27. הוראות נוהל השיבוץ בחלקים הרלוונטים לענייננו: א. במשרד החינוך קיים נוהל לשיבוץ עובדי הוראה בעבודה ובקביעות. בהתאם להוראות הנוהל (נספח ד' לכתב ההגנה המתוקן ונספח ב' לכתב התביעה המתוקן) עובד הוראה אשר עבד שתי שנות לימוד רצופות, ככל שישובץ לעבודה בשנה שלישית יהא במעמד של עובד הוראה קבוע אלא אם כן בשנה השניה לעבודתו תהא חוות דעת של הפיקוח הממליצה על הארכת תקופת ניסיון בשנה נוספת. ככל שעובד ההוראה עובר את שנת הניסיון הנוספת בהצלחה הרי בשנה שלאחריה, אם ישובץ לעבודה, יהא במעמד קבוע וישובץ בהיקף משרה שלא יפחת משליש משרה. בענייננו, הוארכה תקופת הניסיון של התובעת בשנה נוספת כך שגם בשנה השלישית היתה התובעת בשנת ניסיון, אותה סיימה בהצלחה. ב. ככל שלאחר תום שנתיים, או שלוש, לפי הענין, לא ניתן יהיה לשבץ עובד הוראה בקביעות מאחר ושיבוץ זה יגרום לחריגה תקציבית, על מנהל אגף כ"א במחוז הרלוונטי להבהיר את הענין לעובד ההוראה שסיים את תקופת הניסיון ואינו משובץ לעבודה בקביעות ולשלוח העתק למזכ"ל הסתדרות המורים. ג. בסעיף 5.1 לנוהל השיבוץ נקבע כי: "אם אין משרה לשיבוץ עובד הוראה בקביעות תעמוד הברירה בפני עובד ההוראה לבחור בין שתי חלופות: א. להשתבץ בשנה השלישית שלא בקביעות ומעמדו יהיה כשל מורה בשנה השניה על פי סעיף 2 לעיל. (בחירה במסלול זה מקנה לעובד הבוחר בו, בתום השנה השלישית לעבודתו, עדיפות על פני עובד הוראה אחר שסיים שתי שנות עבודה). ב. שלא להשתבץ בעבודה, ובמקרה כזה יהיה זכאי לזכויות עובד הוראה שפוטר." הסעיפים בנוהל הקשורים לזכות הסתדרות המורים לדרוש ועדה פריטטית, אינם רלוונטים לענייננו. ד. בנוהל השיבוץ כתוב כי ההסדר הינו עד שנת תשס"ז, אולם בפועל המשיכו לנהוג על פיו. ה. בסעיף 12 לנוהל צויין כי: "בכל מקרה שיתגלעו חילוקי דעות בקשר לפירושו ו/או ביצועו של הסכם זה יועבר הנושא לדיון בועדה על פי המנגנון המפורט בסעיף 5 (מנגנון הועדה הפריטטית הכוללת את מנהל אגף בכיר לכ"א בהוראה ויו"ר האגף המקצועי בהסתדרות המורים, כמפורט בסעיף 5.3 ובהעדר הסכמה ההרכב המפורט בסעיף 5.4). ו. העולה מהאמור בנוהל כי מעמדה של התובעת בתום השנה השלישית לעבודתה, היה זהה למעמדו של עובד הוראה שסיים שתי שנות לימוד רצופות שכן לגביה הוארכה תקופת הניסיון. 28. בענייננו עמדת הנתבעת היתה שהתובעת לא שובצה למשרה בתקן ופוטרה למעשה בתום שנת הלימודים תשס"ח, מאחר ולא היתה משרה פנויה המתאימה להכשרתה ולאור שיטת הניקוד, על פיה היה צורך לשבץ מורים בעלי ניקוד גבוה משלה בתחום הרלוונטי ובמיקום הגיאוגרפי הרלוונטי (ביטול הפיטורין והארכת תקופת יחסי עובד ומעביד היו בשל הריונה של התובעת ובסופו של דבר ניתן היתר לפיטוריה, הכל כמפורט לעיל). כפי שכבר ציינו בהחלטתנו בבקשה לסעד זמני התובעת אינה מקבלת אוטומטית מעמד של עובדת קבועה בתום השנה השלישית בלא שתהיה משרה תקנית. לא כל מורה המסיים שנתיים או שלוש של ניסיון, בהן לימד, משובץ בשנה שלאחר מכן ומקבל קביעות. 29. טענות התובעת בתמצית הינן כדלקמן: א. משרד החינוך היה צריך לפעול בהתאם לסעיף 5.1 לנוהל השיבוץ ולהודיע לתובעת כי אין משרה קבועה עבורה וכי באפשרותה לבחור בין שתי החלופות המפורטות בסעיף 5.1. בפועל משרד החינוך הודיע לתובעת על הפסקת עבודתה ולא נתן לה לבחור בחלופה האחרת - משרה זמנית. התובעת טוענת כי לו היתה ניתנת לה אפשרות הבחירה, היא היתה בוחרת לעבוד במשרה זמנית בהעדר משרה תקנית. ב. העבודה הזמנית שהוצעה לתובעת בחודש 9/08, מאחר והיתה בהריון, אין בה כדי לעמוד בדרישות סעיף 5.1 לנוהל השיבוץ, וכך אף נטען על ידי משרד החינוך בסעיף 44 לכתב ההגנה המתוקן. ג. שיבוץ זמני מתייחס לשיבוץ לשנת לימודים מלאה ולא לשיבוץ של חודשיים בלבד, בהתאם לנוהל השיבוץ. ד. החלטת התובעת להפסיק ביוזמתה את העבודה ב- 14.9.08 אינה מהווה ויתור על הזכות להשתבץ במשרה זמנית, כמפורט בסעיף 5.1 לנוהל והיא נעשתה על מנת לא לפגוע בסיכוייה להשתבץ במשרה קבועה. ה. אין בסיס לפרשנות של משרד החינוך את סעיף 5.1 לנוהל השיבוץ ולטענת משרד החינוך כי שיבוץ זמני הינו הארכת תקופת הניסיון פעם נוספת - שנה רביעית, שכן אין המדובר בשיבוץ לשנת ניסיון רביעית אלא לשיבוץ שלא לקביעות בהתאם לסעיף 5.1 בהעדר משרה בתקן. סעיף 5.1 אינו מדבר כלל בשיבוץ לתקופת ניסיון, שכן נקודת המוצא של הסעיף הינה שהמדובר בעובד הוראה שעבר וסיים את תקופת הניסיון שלו. הדבר אף עולה בבירור מניסוח סעיף 3 לנוהל השיבוץ על פיו אם המפקח לא מבקר בשיעורים של עובד ההוראה לצורך הוצאת חוות דעת, נחשב עובד ההוראה כמי שסיים בסוף אותה שנה את תקופת הניסיון בהצלחה. לגבי התובעת היא סיימה בסוף שנת הלימודים תשס"ח את תקופת הניסיון בהצלחה. ו. אין ממש בטענת משרד החינוך כי הארכת תקופת הניסיון לשנה שלישית מהווה הפעלת סעיף 5.1 לנוהל השיבוץ. שיבוץ בעבודה זמנית בשנה רביעית אינו הופך את עובד ההוראה לקבוע, ולא זה מה שמורות הוראות סעיף 5.1 לנוהל. גם גב' שטיינברג בהודעתה הבהירה כי ככל שהדבר תלוי במשרד החינוך אין מניעה להמשיך בהסדר הקבוע בסעיף 5.1 גם בשנה רביעית ומעבר לכך. לחילופין אם עובד הוראה מסכים להיות משובץ בשנה רביעית במשרה זמנית ומוותר על קביעות, הרי אין מניעה לעשות כן. ז. הסתדרות המורים, למרות פניה אליה מצד התובעת, סרבה להמציא חוות דעת כתובה או הבהרות מטעמה לגבי פרשנות סעיף 5.1 לנוהל. אין לראות בסירוב זה משום הבעת דעה כי פרשנותה של גב' שטיינברג היא הנכונה. בכל מקרה עובדתית לא הציע משרד החינוך לתובעת משרה זמנית בהתאם לסעיף 5.1 לנוהל ומשרד החינוך לא טען ולא הוכיח כלל שלא היו משרות זמניות פנויות. ח. התובעת מבקשת כי בית הדין יקבע שמשרד החינוך הפר את נהלי השיבוץ ועל כן יש לאכוף העסקתה ומאחר וסעד זה אינו רלוונטי כיום בהתייחס לשנת תשס"ט, יש לחייב את משרד החינוך בתשלום פיצוי כספי עקב אי מינוי התובעת למשרה זמנית בשווי שכר של 12 חודשים. התובעת מוותרת על ראש הנזק שענינו אובדן עדיפותה בשיבוץ לשנת תש"ע בגלל העדרה שיבוצה בתשס"ט. התובעת תובעת פיצוי בגין עוגמת נפש. 30. טענות הנתבעת בתמצית הינן כדלקמן: א. מאחר והתובעת עזבה ביוזמתה את העבודה הזמנית אליה שובצה בתחילת 9.08 - תחילת שנת הלימודים תשס"ט, חסמה התובעת את האפשרות לבחון את שיבוצה המחודש בעבודה זמנית נוספת או בעבודה קבועה, בתום העבודה הזמנית אליה שובצה כמורה מחליפה בתחילת תשס"ט. ב. עובדתית לא היתה משרה תקנית פנויה עבור התובעת בתחילת שנת הלימודים תשס"ט בהתחשב בהכשרתה ובהתמחותה, כמו גם בניקוד שצברה וגם במהלך שנת הלימודים לא התפנתה אצל הנתבעת משרה תקנית מתאימה. הנתבעת מפנה לעדותה של הגב' שטיינברג בעמודים 3 ו- 5 לפרוטוקול. ג. הזכאות לקביעות של עובד הוראה שסיים את תקופת הניסיון (ובענינה של התובעת המדובר ב- 3 שנות ניסיון) הינה רק כאשר קיימת משרה תקנית פנויה ולא באופן אוטומטי מעצם תום תקופת הניסיון. קביעות ניתנת רק בכתב מינוי מנציב שירות המדינה, לעובד הוראה שהתמלאו בו כל התנאים שפורטו בתקנון שירות עובדי הוראה, לרבות אזרחות, כושר רפואי, סייגים בדבר קרבה משפחתית ועמידה בתקופת ניסיון. כל עוד לא קיבל עובד הוראה כתב מינוי, הוא מועסק על פי הרשאה בהעסקה לשעה. הנתבעת הפנתה לפסקי דין רבים מהם עולה כי המינוי בשירות המדינה לפי חוק המינויים הינו אקט מהותי ולא הצהרתי בלבד. מסיבה זו ומאחר ולא היתה משרה פנויה בתקן עבור התובעת, אין מקום לקבוע כי התובעת זכאית לקביעות רק משום שסיימה 3 שנות ניסיון. ד. הנתבעת טענה שמאחר ותקופת הניסיון של התובעת הוארכה בשנה נוספת (בסה"כ 3 שנים) לא ניתן להאריך תקופת ניסיון בשיבוץ שלא בקביעות. נציין כבר עתה כי התובעת אינה טוענת כי היה צריך לשבצה בניסיון בשנה רביעית אלא בשיבוץ במינוי זמני בלא לקבל קביעות כלשון סעיף 5.1 לנוהל. למעשה טוענת הנתבעת כי הוראות סעיף 5.1 לנוהל חלות רק על עובד הוראה שסיים שתי שנות ניסיון ולא על עובד הוראה שסיים 3 שנות ניסיון כאשר בשל חוות דעת המפקח ביצע שיבוץ שנה ב' של ניסיון פעם נוספת. ה. ההנמקה של הנתבעת לכך שלגירסתה סעיף 5.1 לנוהל מקנה אפשרות למורה לבחור האם להיות מפוטר או להמשיך בעבודה במעמד זמני וזאת רק בתום שנת ניסיון שניה אולם לא בתום שנת ניסיון שלישית, הינה כי הסתדרות המורים עמדה על כך ששיבוץ בשנה רביעית יקנה קביעות בלא קשר לאפיון המשרה. הנתבעת לא הפנתה להסכמה הרלוונטית בכתב עם ארגון המורים בענין זה, ממנה ניתן יהיה ללמוד כי סעיף 5.1 לנוהל אינו חל על עובד הוראה שסיים 3 שנות ניסיון. הנתבעת טוענת כי מאחר והתובעת לא המציאה את עמדת הסתדרות המורים, יש לקבל את פרשנות הנתבעת ועמדתה בענין סעיף 5.1 לנוהל השיבוץ. ו. שיבוצה הזמני של התובעת בשל היותה בהריון אינו יכול להיות אמצעי לעקוף את התור ואת שיטת הניקוד הנהוגה במגזר הערבי ולהקנות לתובעת קביעות , כאשר זו אינה מוקנית לבעלי או בעלות ניקוד גבוה מזה של התובעת. ז. ניתן היתר לפיטורי התובעת החל מ- 2.9.08 ועל כן ממועד זה לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין הצדדים ומאחר והתובעת לא ערערה על החלטת הממונה על חוק עבודת נשים, הרי המדובר בהחלטה חלוטה. ח. התובעת עזבה מיוזמתה את העבודה הזמנית ולא עבדה אצל הנתבעת מאז עזיבה זו ועל כן ויתרה על מקומה בתור לשיבוץ לעומת עובדי הוראה אחרים ועל כן מעמדה זהה למעמדו של עובד הוראה המשובץ לשנת ניסיון ראשונה. הנתבעת טוענת כי הוותק שצברה התובעת בעבודתה אצל הנתבעת מקבל ביטוי מבחינת ניקוד עם שיבוצה המחודש של התובעת . ט. אין סמכות לבית הדין לתת סעד כי פיטורי התובעת היו שלא כדין, לאור החלטת הממונה על חוק עבודת נשים והוראות סעיף 9 (ד) (13) לחוק. מסיבה זו אף טוענת הנתבעת כי בית הדין נעדר סמכות לפסוק לתובעת סעד כספי מאחר ואין המדובר בפיטורין שלא כדין. י. אין מקום לפסוק לתובעת פיצוי המבוסס על שכרה במהלך שנת הלימודים תשס"ט מאחר והיא עזבה את משרתה הזמנית מרצונה. 31. נבהיר כבר עתה כי איננו סבורים ששיבוץ זמני, שלא בקביעות ושלא במשרה תקנית בשנה רביעית לאחר 3 שנות ניסיון, הינו שיבוץ לתקופת ניסיון. בנקודה זו צודק ב"כ התובעת בטענתו כי יש הבדל בין שיבוץ לניסיון לבין שיבוץ לעבודה זמנית, כאשר כל שיבוץ לשנת ניסיון הינו מטבע הדברים שיבוץ זמני, אולם לא כל שיבוץ לעבודה זמנית הינו שיבוץ לניסיון שכן עובד הוראה מסיים את תקופת הניסיון בתום שנתיים או לכל היותר בתום 3 שנים, אם תקופת הניסיון הוארכה בשנה לפי הוראות המפקח (בתום תקופה זו יש לקבוע כי עובד ההוראה עמד בניסיון אלא אם כן הפיקוח קבע כי עובד ההוראה נכשל בניסיון). כל עבודה מעבר לתקופת הניסיון אינה מהווה תקופת ניסיון נוספת והדברים עולים בבירור מנוסחו של סעיף 5.1 לנוהל המדבר על אפשרויות עבודה לאחר תום תקופת הניסיון. יתר על כן, בטיעוני הנתבעת קיימת סתירה שכן אם לגירסת הנתבעת כל שיבוץ זמני ותהא סיבתו אשר תהא, משמעותו שיבוץ לתקופת ניסיון, הרי גם שיבוץ עובדת הוראה, ובענייננו התובעת, בשנה רביעית, בשל היותה בהריון ובהעדר אישור הממונה על חוק עבודת נשים, יהא בו כדי להוות שנת ניסיון רביעית, שאינה אפשרית לאור ההסכמה עם ארגון המורים. ברור הוא כי לא אלה הם פני הדברים ואם עובדת הוראה משובצת באופן זמני בתום שתי שנות ניסיון או 3 שנות ניסיון, מאחר והינה בהריון ולא התקבל אישור הממונה, או טרם התקבל אישור הממונה, שיבוץ זמני כזה אינו מקנה לה קביעות. מקובלת עלינו טענת הנתבעת כי הריון אינו יכול לשמש כמסלול עוקף תור וכמסלול עוקף את שיטת הניקוד, אלא שאם אלה הם פני הדברים, לא ברור לבית הדין מדוע סבורה הנתבעת כי בנסיבות המתאימות, לא יכול עובד הוראה לעבוד בשנה רביעית על בסיס עבודה זמנית, כאמור בסעיף 5.1 לנוהל השיבוץ, ומבלי לקבל קביעות, וזאת כאשר השנה השלישית היתה לגביו שנת ניסיון נוספת בשל הארכת תקופת הניסיון, כך שדינה צריך להיות זהה לשנת הניסיון השניה. 32. עמדת משרד החינוך פורטה בכתב על ידי הגב' שטיינברג מנהלת גף כ"א בהוראה במחוז הצפון של משרד החינוך (עיין בהסבר מ- 1.6.09). הגב' שטיינברג הסבירה כי לפני ניסוחו של נוהל השיבוץ מורה קיבל מעמד של עובד קבוע אם עבד שתי שנות עבודה רצופות ומלאות בשליש משרה לפחות ושובץ בשנה השלישית במשרה פנויה. מאחר והיו מורים רבים שעבדו שנים רבות במערכת ללא קביעות, ביקשה הסתדרות המורים לשנות את המצב וגובש הנוהל הקיים כיום. בהתאם לעמדת הגב' שטיינברג, לפי הנוהל סעיף 5.1 מתייחס לשנה שלישית לאחר שתי שנות ניסיון ובמועד זה יש בידי העובד האופציה לבחור בין קבלת שיבוץ זמני לשנה נוספת לבין קבלת פיצויי פיטורין. עמדת הגב' שטיינברג הינה כי סעיף 5.1 אינו חל על עובד הוראה שתקופת הניסיון שלו הוארכה וכוללת 3 שנים וזאת בשל החשש שעבודה בשנה רביעית תקנה מעמד של קביעות בלא להתחשב באפיון המשרה, דהיינו האם המדובר במשרה פנויה בתקן, אם לאו. בכל מקרה הסבירה הגב' שטיינברג את עמדתה כי המדובר בשיבוץ בהתאם לסעיף 5.1 בנוהל בהיקף של שליש משרה לפחות על פני כל השנה למשרה זמנית שאינה פנויה בתקן. הגב' שטיינברג בהודעתה הבהירה כי: "ככל שהדבר תלוי במשרד החינוך, אין כל מניעה להמשיך בהסדר הקבוע בסעיף 5.1 גם בשנה רביעית, ומעבר לכך... " אלא שלטענתה לא זו היתה ההסכמה עם ארגון המורים. 33. על יסוד העובדות כפי שפורטו לעיל, כאשר שתי שנות הניסיון הרלוונטיות לצורך קבלת קביעות לגבי התובעת היו שנות הלימודים תשס"ו ותשס"ח (בשנת הניסיון השניה - תשס"ז, לא עמדה התובעת בניסיון ועל כן הוארכה לה תקופת הניסיון) ולאחר תום שנת הלימודים תשס"ח לא קיבלה התובעת הודעה כי לא עמדה בניסיון, הרי התובעת סיימה את תקופת הניסיון. לא מצאנו בחומר הראיות כפי שהובא בפנינו ועל יסוד הוראות הנהלים, החוק והפסיקה, כי התובעת היתה זכאית אוטומטית לקביעות, ובענין זה הננו מקבלים את עמדת הנתבעת המעוגנת בעדותה של גב' שטיינברג כי לא ניתן היה לשבץ את התובעת במשרה פנויה בתקן בשנת הלימודים תשס"ט ועל כן התובעת אינה זכאית בשלב זה למעמד של "עובדת קבועה". יחד עם זאת הננו סבורים כי לגבי עובד הוראה אשר מאריכים לו את תקופת הניסיון בהתאם לנוהל, ותקופת הניסיון לגביו הינה 3 שנים ולא רק שנתיים, צריכות לחול הוראות סעיף 5.1 לנוהל לגביו כשם שהן חלות על עובד שסיים שתי שנות ניסיון. מלשון הנוהל ומכך שדינו של עובד שמוארכת לו תקופת הניסיון בהתייחס לשנה השלישית, הינו למעשה כמו עובד שלא הוארכה לו תקופת ניסיון בתום השנה השניה, יש לקבוע כי היה צריך להציע לתובעת עבודה שלא בקביעות משלא היתה משרה פנויה בתקן ומשלא ניתן היה ליתן לה מעמד של עובד הוראה קבוע. נכון הוא כי הנתבעת לא פעלה והציעה לתובעת את שתי האלטרנטיבות המפורטות בנוהל, אלא שהתובעת עצמה ששובצה לעבודה במשרה זמנית, כמחליפת מקום, עזבה ביוזמתה את העבודה, בלא לפנות לנתבעת בדרישה להיות משובצת בעבודה זמנית לאורך כל השנה ובלא להמתין ולראות מה יקרה לאחר שתסיים את החלפת המקום, והאם תשובץ למקום אחר במשרה זמנית, עד הלידה או לאחר חופשת הלידה. בסיטואציה זו, אשר לאורה גם ניתן היתר הממונה לפי חוק עבודת נשים לפיטורי התובעת, והגם שהננו סבורים כי היה מקום להציע לתובעת את שתי האלטרנטיבות, הרי התובעת גרמה למעשה בהתנהגותה ובעזיבת מקום העבודה לאי המשכת העבודה במעמד זמני ועל כן בהתאם לעובדות שבתיק שבפנינו דין תביעת התובעת להדחות. התובעת היתה צריכה להמשיך לעבוד באותה עבודה זמנית אליה שובצה במקביל להעלות טענותיה כנגד משרד החינוך ככל שהיו לה כאלה, בענין שיבוץ לעבודה זמנית לאורך כל השנה, ולא לעזוב את העבודה מיוזמתה. 34. בנסיבות הענין אין צו להוצאות. מוריםפיטוריםתקופת ניסיוןדיני חינוך