תשלום ביטוח לאומי על בונוס

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תשלום ביטוח לאומי על בונוס: 1. לפנינו תביעת התובעים המתייחסת לתשלום בונוס ששולם להם, (להלן: "הבונוס"). לדידם, הבונוס פטור מדמי ביטוח לאומי ומס בריאות, ויש להשיב להם את דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות שנוכו מתשלום זה. הנתבע ראה בתשלום הבונוס "שכר עבודה" אשר חלים עליו הכללים של "תשלום נוסף", עפ"י תקנות 1, 3-5 לתקנות הביטוח הלאומי, (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשמ"א-1981. לטענתו, על הבונוס שהוא בבחינת "תשלום נוסף", משולמים דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, לפיכך, לדידו, כדין נוכו דמי ביטוח ומס בריאות מתשלום זה. 2. העובדות הרלבנטיות: התובעים היו עובדי חברת אוניגמה בע"מ, (להלן: "חב' אוניגמה"). לטענת התובעים, בחודש 10/06 נרכשה חברת אוניגמה על ידי חברת מקאפי בע"מ, (להלן: "חברת מקאפי"). כל אחד מהתובעים קיבל בונוס מחברת אוניגמה, כמפורט בתלוש שכרו לחודש 12/06. 3. הפלוגתא נשוא פסק דין זה נוסחה בקדם המשפט כדלקמן: "האם התשלום הקרוי "בונוס" ששולם לתובעים הוא בשל ניתוק יחסי עובד מעביד כטענת התובעים, או שמא כטענת הנתבע - יש לראותו בגדר שכר עבודה ועל כן בדין נוכו דמי ביטוח ומס בריאות". 4. עיקרי טענות התובעים: א. התובעים סיימו עבודתם בחברת אוניגמה בחודש 10/06 והבונוס שולם בתלוש 12/06. הבונוס שולם לאחר ניתוק יחסי עובד מעביד בין התובעים לחברת אוניגמה ובשל ניתוק יחסי עובד מעביד. ב. תשלום "הבונוס" לכל אחד מהתובעים ניתן בעבור תמיכתם בעסקת המכירה של חברת אוניגמה לחברת מקאפי, דהיינו, הבונוס שולם רק בשל ניתוק יחסי עובד מעביד עם חברת אוניגמה ואין מדובר "בשכר עבודה". לדידם של התובעים, אם עסקת המכירה לחב' מקאפי לא היתה מתבצעת ובעקבותיה, ניתוק יחסי עובד מעביד בינם לחברת אוניגמה, הרי שהבונוס לא היה משולם להם. ג. לטענת התובעים, מכיוון שהמשיב נוהג שלא לגבות דמי ביטוח מתשלומים המשולמים בגין ניתוק יחסי עובד מעביד, הרי שאין לגבות דמי ביטוח לאומי ומס בריאות מתשלום הבונוס ויש להשיב להם את הסכומים שנוכו. מטעם התובעים הוגשו תצהיריהם של ערן ורנר וישי גרין. כן הוגש אישור של עו"ד ארז מזרחי, אשר שימש כעורך דין של עיסקת המכירה של מניות חב' אוניגמה לחב' מקאפי. המצהירים, ערן ורנר וישי גרין הבהירו את גירסתם בדיון ב- 28.5.08. בישיבת בית הדין מיום 12.11.08 הודיע ב"כ הנתבע, כי מעבר למה שנאמר על ידי העדים ורנר וגרין בדיון הקודם, הוא לא מבקש לחקרם יותר. 5. עיקרי טענות הנתבע: יחסי עובד - מעביד בין התובעים למעבידתם לא נותקו כלל. לא הוכח כל אקט של פיטורים. מדובר במצב שכיח של חילופי מניות המעביד, כאשר המעביד החדש נכנס בנעלי המעביד הקודם וזכויותיהם של התובעים שהמשיכו בעבודתם כרגיל, נשמרו, נצברו ולא נפדו. על פי הפסיקה, על מנת שחילופי מעבידים ייחשבו כפיטורים, צריך להתבצע אקט של פיטורים או התפטרות מהעבודה ולא כמו במקרה דנן שהתובעים המשיכו לעבוד תחת המעביד החדש. ב. כלל לא מדובר בתשלום בגין ניתוק יחסי עובד מעביד, כי אם תשלום של בעלי המניות לתובעים בגין האופציות שברשותם ותו לא. מטרת התשלום היתה לדרבן את התובעים להמשיך בעבודתם אצל המעביד החדש, תוך שמירה על זכויותיהם. מטעם הנתבע העיד מר ליעד אגמון שניהל את מכירת חברת אוניגמה לחברת מקאפי. הוא נחקר על גירסתו. דיון והכרעה: 6. המוסד לביטוח לאומי נוהג שלא לגבות דמי ביטוח מהתשלומים המשולמים בגין ניתוק יחסי עובד מעביד, (להלן: "הנוהג"). ראה לעניין זה, עב"ל 123/07 המוסד לביטוח לאומי נ' יהודה זפרני, פס"ד מיום 26.3.08, (טרם פורסם) (להלן: "פסק דין זפרני"). בפסק דין זפרני צויין הנוהג כאמור של הנתבע: "המוסד לביטוח לאומי הודיענו כי לאחר בחינה נוספת של העניין לא מצא מקום לסטות מן הדרך בה נוהג המוסד, לפיה 'אין מקום לגבות דמי ביטוח מתשלומים המשולמים בגין ניתוק יחסי עובד מעביד', בהם מנה את תשלום פיצוי הפיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופדיון חופשה. חיזוק לעמדתו זו מוצא המוסד לביטוח לאומי בפסיקת בית המשפט העליון בעניין כבלי ציון. מפסק הדין הזה מבקש המוסד ללמוד כי תשלומים אלה אינם בגדר 'הכנסת עבודה' עפ"י סע' 2(2) לפקודת מס הכנסה. אנו לא מצאנו בפסק הדין את מה שמבקש מאיתנו המוסד לביטוח לאומי ללמוד ממנו. עניינו של פסק דין כבלי ציון הוא בתשלום פיצויי פיטורין, ואך בזה עניינו... להבנתנו, תשלום תמורת ההודעה המוקדמת אינו תשלום המשולם בגין ניתוק יחסי עובד מעביד כנטען על ידי המוסד לביטוח לאומי... ". לטענת התובעים, על המשיב להחיל את הנוהג כאמור גם בענין הבונוס ולקבוע, כי הוא שולם עקב ניתוק יחסי עובד מעביד ולפיכך, אין לגבות בגינו דמי ביטוח ומס בריאות. 7. על מנת לקבוע האם הבונוס שולם לתובעים בשל ניתוק יחסי עובד - מעביד, יש לבחון את מהות הבונוס ואת נסיבות תשלומו בפועל. עלינו לבחון האם במקרה דנן אכן עסקינן בתשלום שנובע מניתוק יחסי עובד מעביד? בענין זה, רלוונטי סע' 1(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963: "מי שעבד שנה אחת ברציפות- ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות - אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעבידו שפיטרו פיצוי פיטורים". הלכה פסוקה היא, כי חילופי מעבידים כשלעצמם אינם מזכים בפיצויי פיטורים, אלא אם כן הסתיימו בפועל יחסי העבודה עם חילופי המעבידים וזאת בדרך של פיטורים או התפטרות בנסיבות המזכות בפיצוי פיטורים: "סעיף 1(א) לחוק משקף את העיקרון על פיו זכויות מסוימות של עובדים נקבעות ומחושבות על פי תקופת עבודתם, לא רק אצל אותו המעביד אלא 'באותו מקום עבודה'", (דב"ע נד/1-4 הסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ ו-רמת"א בע"מ, פד"ע כט(1) 601). על פי אותה הלכה, עובד שעבד ברציפות במקום עבודה אחד ופוטר על ידי מעבידו, אף אם מעבידו זה לא היה המעביד שקיבלו לעבודה, קמה לעובד הזכאות לפיצוי פיטורים בגין כל תקופת עבודתו באותו מקום עבודה וזאת, מאת המעביד האחרון שפיטרו, (דב"ע תשן/105-3 ת.ד.ל -שירותים טכניים (1986) בע"מ-אהרון בביאן, פד"ע כב' 102). אומנם, לאחרונה נפסק, כי עובדים מסויימים כדוגמת עובדי נקיון, הממשיכים לעבוד באותו מקום עבודה, זכאים לפיצויי פיטורים ממעבידם הקודם, אולם, המדובר הוא בסקטורים מסויימים בלבד של עובדים ובמתכונת העסקה מיוחדת המתייחסת בעיקר לחילופי חברות כוח אדם המעסיקות עובדים, (עד"מ 1011/04 א. דינמיקה שירותים (1990) בע"מ נ' וורונין ו-5 אח', ניתן ביום 21.8.05, (טרם פורסם), , (להלן: "פס"ד דינמיקה"). על פי פסק דין דינמיקה, נוצר חריג, לפיו, בדפוסי ההעסקה הספציפיים שצויינו בו, ישולמו לעובד פיצויי פיטורים על ידי המעביד הראשון, גם אם העובד ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה אצל מעביד חדש. רק באותן נסיבות שצויינו ולגבי אותם עובדים מסויימים, קמה הזכאות לפיצויי פיטורים, עם החלפת המעביד במקום העבודה. המקרה שלפנינו, עת עסקינן בתובעים - עובדי חברת היי-טק, לא נופל בגדר מתכונת ההעסקה המיוחדת, בה עסק פסק דין דינמיקה. לפיכך, חל עליהם הכלל לפיו חילופי מעבידים כשלעצמם לא מזכים בפיצויי פיטורים. התובעים לא הוכיחו כי בפועל נותקו יחסי העבודה עם מעסיקתם, בדרך של פיטורים או התפטרות עקב חילופי המעבידים, ולפיכך נשמט הבסיס לטענתם, כי תשלום הבונוס ניתן בשל ניתוק יחסי עובד - מעביד. יתרה מכך, מה"אופר לטר" - נספח א' לתצהירו של מר ורנר, ניתן ללמוד כי לא מדובר כלל על ניתוק כלשהו של יחסי עובד מעביד וכי התובעים המשיכו בעבודתם למרות חילופי המעסיקים. מהאמור ב"אופר לטר" עולה, כי כל זכויותיהם של התובעים בחברת אוניגמה ימשיכו לחול, ישמרו ויצברו בעת עבודתם בחב' מקאפי. כך נאמר במפורש "באופר לטר" בפיסקה 3 לנספח א' לתצהירו של מר ורנר: “Your employment with the company shall commence on the first day following completion of the transaction ...Untill the starting date of employment; your current employment conditions shall continue to apply”. אף בחוזה של התובעים עם חב' מקאפי, נספח ב' לתצהיר ורנר, בסעיף 3.2 קיימת התייחסות מפורשת לשמירת כל זכויות התובעים מתחילת עבודתם בחב' אוניגמה. לאור האמור, נקבע בזאת, כי במקרה דנן, נמכרו מניות החברה המעבידה, חברת אוניגמה, לחברת מקאפי, כאשר חב' מקאפי נכנסה בנעלי המעבידה הקודמת. מכירת מניות המעבידה, כאמור, לא הביאה לניתוק יחסי העבודה עם התובעים. 8. זאת ועוד, בסעיף 11 לתצהיר עדותו של מר ורנר, מצטט מר ורנר מסעיף 1.8.3 לאישור מס ההכנסה לגבי חבות המס שחלה על העיסקה, נספח ה' לתצהירו. בסעיף זה, נקבע מפורשות כי הבונוס שולם לתובעים כתמריץ לתמיכתם בעיסקה, וזאת ישירות מבעלי המניות, "ללא קשר להסכם המכירה ו/או לחברה הרוכשת". (ההדגשה שלי - א.ל.). גם בסעיף 1.8.3.3 לאותו אישור מס הכנסה, (נספח ה' לתצהיר ורנר), מצויין במפורש, כי הבונוס שולם "ללא כל התחייבות מצידם של העובדים והיזמים להמשיך את עבודתם בחברה לאחר מועד ה- closing". מהציטוטים לעיל עולה, כי הבונוס שולם ללא קשר להסכם המכירה של מניות המעביד ומבלי שניתנה כל התחייבות של התובעים להמשיך לעבוד לאחר ביצוע עיסקת מכירת המניות. בכך יש חיזוק לגירסת הנתבע, כי לא מדובר במקרה של תשלום שבוצע בגין ניתוק יחסי עובד מעביד בין הצדדים. 9. גם מעדותו של התובע ישי גרין ניתן להסיק, כי הבונוס שולם כדי לשכנע ולדרבן את העובדים דווקא להמשיך לעבוד אצל המעביד החדש ולא לנתק את יחסי עובד - מעביד, כך בעמ' 5 לפרוטוקול שורות 9 עד 14: "אני אחד היזמים של אוניגמה. לקראת הרכישה של אוניגמה על ידי מקאפי התנהל דיון בישיבת הנהלה, שבה הוסבר לבעלי המניות שצריך לשכנע את העובדים לחתום על העסקה. העובדים זה הנכס. מקאפי לא קונה את הנכס האינטלקטואלי של החברה, אלא אף את העובדים עצמם וחייבים את הסכמת העובדים לביצוע העסקה". (ההדגשה שלי - א.ל.). 10. מקובלת עלינו עדותו של ליעד אגמון, לפיה תשלום הבונוס ניתן למעשה בעבור האופציות שהיו בידי העובדים. כך בעמ' 10 לפרוטוקול, שורה 14 ואילך: "בגדול ההסכם היה אמור לכלול שני אלמנטים: מענק לעובדים בגין אופציות ובונוסים עתידיים במקאפי לפי הישגים בחברה. הסעיף הראשון של התגמולים לפי אופציות, בגלל שהייתה בעיה עם המשקיעים הקיימים של החברה בחלק א' של האופציות עשינו אלמנט נוסף של הקצאה נוספת של כספים לעובדים וזאת בעצם בגין העסקה וסיום עבודתם באוניגמה וללא קשר לשום בונוסים עתידיים בחברה הרוכשת. כלומר, שאם לא הייתה הבעיה עם המשקיעים הם היו מקבלים את כל הסכום במסגרת הסכם האופציות של החברה...". (ההדגשה שלי - א.ל.). ראה גם עמוד 11 לפרוטוקול שורות 10-12: "...יש הקצאה נוספת לעובדים כתמורה נוספת עבור האופציות שברשותם וזה קשור לחלק של התגמולים שלהם בעסקה באוניגמה, בלי קשר לחברה הרוכשת". (ההדגשה שלי - א.ל.). יצויין, כי גם רשות המיסים מתייחסת לבונוס ששולם לתובעים בסעיף 1.8.3, (ובסעיפי המשנה שלו), לנספח ה' לתצהירו של מר ורנר, "כתמורה נוספת עבור האופציות שברשותם". לאור האמור, נקבע בזאת, כי הבונוס ניתן למעשה בעבור אופציות אשר היו בידי העובדים. משכך, לא מדובר על תשלום עקב ניתוק יחסי עובד מעביד ואין מקום להחלת הנוהג אצל המשיב כמצוטט מפסק דין זפרני, באשר לתשלום זה. 11. לסיכום, לא הוכח כי תשלום הבונוס נבע מניתוק יחסי עובד מעביד. לא הוכח כי התובעים הפסיקו עבודתם, פוטרו או התפטרו, עם החלפת מעבידתם. נקבע בזאת, כי הבונוס ניתן לתובעים כדי לדרבנם שימשיכו לעבוד בחברת מקאפי, תוך שמירה על זכויותיהם. הבונוס ניתן בעצם בעבור אופציות שהיו בידי העובדים. אשר על כן, התביעה נדחית. ביטוח לאומיבונוס