##בקשה למתן פרטים נוספים בתביעה כספית## בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להורות למשיבה, חברת "אורות הצפון בע"מ", להמציא למבקשים פרטים נוספים ומפורטים אודות הנזקים הנטענים בסעיף 136.4 לכתב התביעה, וזאת בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה. ##א. הצדדים לבקשה## 1. המבקשים בבקשה זו הינם מר איתן כהן, ת.ז. _________, וגב' שרה לוי, ת.ז. _________(להלן יחד ולחוד: "המבקשים"). 2. המשיבה בבקשה זו הינה חברת "אורות הצפון בע"מ", ח.פ. _________(להלן: "המשיבה"). ##ב. מסכת העובדות## 3. המשיבה הגישה כנגד המבקשים תביעה כספית על סך 20,000,000 ₪ (לצרכי אגרה), בגין נזקים שנטען כי נגרמו לה כתוצאה ממעשיהם של המבקשים. 4. התביעה הוגשה בעקבות פסק דין שניתן על ידי כבוד השופט אהרון, בבית המשפט המחוזי בחיפה, בת.פ. 4039/05, אשר במסגרתו הורשעו המבקשים בעבירות שוחד ובעבירות נוספות שבוצעו כנגד המשיבה. 5. על פסק הדין האמור הוגש ערעור לבית המשפט העליון, אשר טרם ניתן בו פסק דין סופי. 6. בסעיף 136.4 לכתב התביעה, טוענת המשיבה לנזקים כספיים בסך 13,205,453 ₪ (בערכם דאז), בגין הפרשי מחירים בין העלות שגבתה חברת "חשמל הצפון" מהמשיבה עבור מוצרים שרכשה, לבין עלות של מוצרים זהים או שווי ערך שנרכשו מחברות אחרות לאחר סיום ההתקשרות עם "חשמל הצפון", או לבין מוצרים שנרכשו מ"חשמל הצפון" עצמה כאשר השתתפה במכרז (ולא הוגדרה כ"ספק יחיד"). 7. המבקשים טוענים כי כתב התביעה, ובפרט סעיף 136.4, אינו מפרט פירוט מינימלי של הסעדים והנזקים הנטענים, וכי ציון סכום מדויק מחייב פירוט של החישובים שעמדו בבסיסו. 8. המבקשים עתרו לחיוב המשיבה לפרט את כל הנתונים העומדים בבסיס הטענה, לרבות כל המכרזים והחוזים הרלוונטיים, פרטים בדבר כל רכישה (מספרי הזמנות, תאריכים, מחירים, כמויות), הסכומים ששולמו והסכומים שהיו משולמים ללא המעשים הנטענים. 9. המשיבה התנגדה לבקשה בטענה כי כתב התביעה מפורט דיו, וכי הפרטים המבוקשים אמורים להינתן במסגרת הליכים מקדמיים ובשלב שמיעת הראיות, וכי הבקשה מהווה "מסע דיג" שמטרתו לסרבל את ההליך. ##ג. הטיעון המשפטי## ##10. חובת הפירוט בכתב התביעה## 11. כתב תביעה חייב לכלול את העובדות המהותיות המקימות את עילת התביעה, באופן שיאפשר לנתבע להתגונן כראוי, ואין די בציון סכום נזק כולל ללא פירוט המרכיבים והחישובים שהובילו אליו. 12. דרישת הפירוט אינה בגדר דרישה לראיות, אלא דרישה לפרט את הטענות עצמן, שכן ללא פירוט זה, אין הנתבע יכול להתייחס עניינית לטענות התובע ולהכין את הגנתו באופן אפקטיבי. 13. הפסיקה קבעה כי תובע המציין סכום נזק מדויק, כפי שנעשה בסעיף 136.4 לכתב התביעה, מחויב לפרט את אופן חישובו ואת הנתונים שעמדו בבסיסו, שכן סכום זה אינו יכול להיות שרירותי. 14. אי-פירוט הנזק באופן מספק פוגע בזכות הנתבע לדעת מה נטען נגדו, ובכך עלול להביא לעיוות דין ולפגיעה ביכולתו לממש את זכותו להליך הוגן. 15. מטרת תקנות סדר הדין האזרחי היא להבטיח הליך יעיל והוגן, ופירוט הנזק בשלב כתב התביעה תורם לצמצום המחלוקות ולייעול הדיון, בניגוד לטענת המשיבה כי הדבר יסרבל את ההליך. ##16. היקף הפירוט הנדרש לנזק## 17. כאשר מדובר בנזק כספי הנגזר מהפרשי מחירים בעסקאות רבות, כפי שנטען בסעיף 136.4, חובה על התובע לפרט את העסקאות הספציפיות, המחירים ששולמו, והמחירים שלטענתו היו משולמים אלמלא מעשי הנתבעים. 18. פירוט זה אינו בגדר "מסע דיג" אלא דרישה בסיסית להבנת מהות התביעה, שכן ללא נתונים אלו, לא ניתן לבחון את סבירות החישובים ואת הקשר הסיבתי בין מעשי הנתבעים לנזק הנטען. 19. הגישה המקובלת בפסיקה היא כי פרטים הנוגעים לאופן חישוב הנזק ומרכיביו אינם ראיות, אלא חלק בלתי נפרד מהטענה עצמה, ועל כן יש לכלול אותם בכתב התביעה או בנספח לו. 20. דרישת המבקשים לפרט את מספרי ההזמנות, התאריכים, המחירים והכמויות, הינה דרישה לגיטימית והכרחית על מנת שיוכלו להתייחס באופן ענייני לטענות המשיבה ולהכין את הגנתם. 21. אי-המצאת הפרטים המבוקשים תותיר את המבקשים בחוסר ידיעה מוחלט לגבי בסיס התביעה, ותמנע מהם כל אפשרות להתמודד עם הטענות הכספיות המפורטות בסעיף 136.4. ##22. ההבחנה בין עובדות לראיות## 23. תקנה 71(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי כתב טענות יכלול עובדות מהותיות בלבד, אך לא ראיות, אולם פירוט אופן חישוב הנזק אינו בגדר ראיה אלא עובדה מהותית. 24. הפסיקה הבחינה בין "עובדות מהותיות" לבין "ראיות", וקבעה כי פרטים המהווים את יסודות עילת התביעה, לרבות אופן חישוב הנזק, נחשבים לעובדות מהותיות שיש לפרטן. 25. טענת המשיבה כי הפרטים המבוקשים הם ראיות שייחשפו בשלבים מאוחרים יותר, אינה עומדת במבחן הפסיקה, שכן מדובר בפרטים חיוניים להבנת מהות התביעה ולא להוכחתה. 26. חשיפת הפרטים המבוקשים בשלב זה אינה חושפת ראיות, אלא מבהירה את הטענות העובדתיות של המשיבה, ובכך מאפשרת למבקשים להתגונן כראוי. 27. מניעת פירוט הנזק בשלב זה, בטענה שמדובר בראיות, עלולה להוביל לכך שהמבקשים יגישו כתב הגנה כללי ולקוני, דבר שיסרבל את ההליך ויאריך אותו שלא לצורך. ##28. מטרת הבקשה למתן פרטים נוספים## 29. מטרת הבקשה למתן פרטים נוספים היא להבהיר את השאלות השנויות במחלוקת, לצמצם את היקף הדיון ולייעל את ההליך המשפטי, ולא כפי שטוענת המשיבה, לסרבלו. 30. כאשר כתב התביעה אינו מפורט דיו, בקשה למתן פרטים נוספים היא הכלי המתאים להשלמת החסר, והיא נועדה לאפשר לנתבע להבין את הטענות נגדו ולהתגונן כראוי. 31. העובדה שהפרטים המבוקשים נדרשו גם במסגרת שאלון, אינה גורעת מזכותם של המבקשים לבקשם במסגרת בקשה למתן פרטים נוספים, שכן התקנות מאפשרות שימוש במספר כלים במקביל. 32. סירוב המשיבה למסור את הפרטים המבוקשים בשלב זה, יאלץ את המבקשים להגיש כתב הגנה כללי, דבר שיחייב בהמשך הדרך בקשות נוספות לגילוי מסמכים ושאלונים, ובכך יאריך את ההליך. 33. מתן הפרטים המבוקשים בשלב מוקדם יאפשר למבקשים להגיש כתב הגנה ממוקד וענייני, ובכך יתרום לייעול הדיון ולקיצור משך ההתדיינות. ##34. עקרון "קלפים פתוחים" בהליך האזרחי## 35. ההליך האזרחי בישראל מושתת על עקרון "קלפים פתוחים", המחייב את הצדדים לחשוף את טענותיהם וראיותיהם בשלב מוקדם, על מנת למנוע הפתעות ולאפשר דיון ענייני. 36. עקרון זה בא לידי ביטוי בהוראות התקנות בדבר גילוי מסמכים, שאלונים והגשת תצהירי עדות ראשית, ומטרתו היא להבטיח שקיפות והוגנות בהליך המשפטי. 37. טענת המשיבה כי חשיפת הפרטים תחשוף את ראיותיה בטרם הגשת כתב הגנה, אינה עולה בקנה אחד עם עקרון "קלפים פתוחים", שכן מדובר בפירוט טענות ולא בראיות גרידא. 38. מתן "חסיון בפועל" לפירוט הנדרש, כפי שמבקשת המשיבה, יפגע בעקרון השקיפות וימנע מהמבקשים את היכולת להתמודד עם הטענות נגדם באופן הוגן. 39. חשיפת הפרטים המבוקשים תאפשר למבקשים להבין את מלוא היקף הטענות נגדם, ובכך תסייע להם להכין את הגנתם באופן מושכל ותמנע מצב של "הפתעה" בהמשך ההליך. ##40. יכולת הנתבע להתייחס עניינית לטענות## 41. המבחן המרכזי לבקשה למתן פרטים נוספים הוא האם ללא המצאת הפרטים המבוקשים, יכול הנתבע להתייחס עניינית לנטען בכתב התביעה, ובמקרה דנן התשובה שלילית. 42. ללא פירוט העסקאות, המחירים והחישובים, המבקשים אינם יכולים להתייחס באופן ספציפי לטענת הנזק בסעיף 136.4, אלא רק באופן כללי ולקוני. 43. היכולת להתייחס עניינית לטענות היא זכות יסוד של כל נתבע, ואי-מתן הפרטים המבוקשים פוגע בזכות זו באופן מהותי. 44. מתן הפרטים יאפשר למבקשים לבחון את נכונות החישובים, את קיומן של העסקאות הנטענות ואת הקשר הסיבתי בין מעשיהם לנזק, ובכך יאפשר להם להגיש הגנה מבוססת. 45. אי-מתן הפרטים יחייב את המבקשים להעלות טענות כלליות בכתב ההגנה, דבר שיקשה על בית המשפט לברר את המחלוקות העובדתיות והמשפטיות באופן יעיל. ##46. הכבדה על המשיבה מול הצורך בפירוט## 47. אמנם, יש בצורך להמציא את הפרטים המבוקשים משום הכבדה מסוימת על המשיבה, אולם הכבדה זו מתגמדת אל מול הצורך החיוני של המבקשים בפירוט זה. 48. חזקה על המשיבה שפרטים אלה נמצאים בידיה, שכן לולא כך, כיצד ערכה את החישוב המדויק של הנזק בסעיף 136.4 לכתב התביעה? 49. הכבדה זו אינה בלתי סבירה, שכן מדובר בפרטים מהותיים לתביעה, ועל המשיבה היה לכלול אותם בכתב התביעה מלכתחילה. 50. האיזון בין הכבדה על התובע לבין זכות הנתבע לפירוט, נוטה במקרה זה באופן ברור לטובת הנתבעים, שכן מדובר בפרטים חיוניים להגנתם. 51. סירוב המשיבה להמציא את הפרטים, בטענה של הכבדה, אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות היעילות וההגינות של ההליך המשפטי. ##52. השלב המתאים למתן הפרטים## 53. טענת המשיבה כי המועד להמצאת הפרטים המבוקשים הוא שלב ההליכים המקדמיים או שלב שמיעת הראיות, אינה מקובלת בפסיקה ועלולה לסבך את הדיון. 54. פירוט הנזק הוא חלק מהותי מעילת התביעה, ועל כן יש לכלול אותו בכתב התביעה או בנספח לו, ולא לדחות את חשיפתו לשלבים מאוחרים יותר. 55. דחיית מתן הפרטים לשלבים מאוחרים יותר תמנע בירור יעיל של המחלוקות בשלבים הראשונים של המשפט, ותחייב את המבקשים להגיש כתב הגנה כללי. 56. הפסיקה קבעה כי פרטים הנוגעים לאופן חישוב הנזק ניתנים לבקשה במסגרת "פרטים נוספים", ואין לדחות את מתן הפרטים לשלבים מאוחרים יותר. 57. מתן הפרטים בשלב מוקדם יאפשר לבית המשפט ולצדדים להתמקד במחלוקות האמיתיות, ובכך יתרום לייעול הדיון ולקיצור משך ההתדיינות. ##58. השלכות אי-מתן הפרטים## 59. אי-מתן הפרטים המבוקשים ימנע מהמבקשים להתייחס עניינית לטענות המשיבה בסעיף 136.4, ויפגע בזכותם להליך הוגן. 60. במקרה של אי-מתן הפרטים, יש למחוק מכתב התביעה את הסעד הנתבע בסעיף 136.4, שכן לא ניתן להתגונן מפני טענה שאינה מפורטת דיה. 61. מחיקת הסעד היא סנקציה חמורה, אך היא מוצדקת במקרים בהם התובע אינו מפרט את תביעתו באופן המאפשר לנתבע להתגונן. 62. אי-מתן הפרטים עלול להוביל להגשת בקשות נוספות מצד המבקשים, כגון בקשות לגילוי מסמכים ספציפיים, ובכך לסרבל את ההליך ולהאריכו. 63. בית המשפט נדרש להבטיח כי כתבי הטענות יהיו מפורטים דיים, וכי הצדדים יוכלו להתמודד עם הטענות נגדם באופן הוגן ויעיל. ##64. מעמד פסק הדין הפלילי## 65. טענת המבקשים כי יש להשהות את הגשת כתבי ההגנה עד למתן פסק דין בערעור על פסק הדין הפלילי, נדחתה על ידי בית המשפט, ואין בה כדי להשפיע על הצורך בפירוט הנזק. 66. אף אם פסק הדין הפלילי אינו חלוט, התביעה האזרחית מתנהלת במקביל, ועל המשיבה לפרט את טענותיה באופן מלא, ללא קשר לתוצאות הערעור. 67. הצורך בפירוט הנזק אינו תלוי בחלוטיות פסק הדין הפלילי, אלא נובע מחובת התובע לפרט את עילת תביעתו באופן מספק. 68. דחיית מתן הפרטים עד להכרעה בערעור תאריך את ההליך האזרחי שלא לצורך, ותפגע ביעילות הדיון. 69. בית המשפט קבע כי לאור השלב המתקדם של הליכי הערעור, אין מקום להשהות את ההליך האזרחי, ועל כן יש להמשיך בבירור התביעה תוך הקפדה על פירוט נאות. ##70. סמכות בית המשפט להורות על מתן פרטים## 71. לבית המשפט סמכות רחבה להורות על מתן פרטים נוספים, מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, וזאת על מנת להבטיח הליך הוגן ויעיל. 72. סמכות זו נועדה לאפשר לנתבע להבין את הטענות נגדו ולהתגונן כראוי, ולמנוע מצב של "הפתעה" בהמשך ההליך. 73. הפסיקה הכירה בחשיבותה של בקשה למתן פרטים נוספים ככלי לבירור המחלוקות ולצמצום היקף הדיון. 74. במקרה דנן, לאור חוסר הפירוט המהותי בסעיף 136.4 לכתב התביעה, הפעלת סמכות בית המשפט להורות על מתן פרטים נוספים היא הכרחית. 75. מתן הפרטים יאפשר לבית המשפט לנהל את הדיון באופן יעיל וממוקד, וימנע התדיינויות מיותרות בשלבים מאוחרים יותר. ##ד. סיכום הסעד:## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על חיוב המשיבה להמציא למבקשים פרטים נוספים, כמבוקש על ידם, וזאת בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו. כמו כן, מתבקש בית המשפט להורות כי כתב ההגנה יוגש בתוך 30 יום מקבלת הפרטים הנוספים, וכי הוצאות הבקשה יובאו בחשבון במסגרת ההליך העיקרי. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.בקשה למתן פרטים נוספים