בקשה לקבל פטור מאגרה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לקבל פטור מאגרה: כללי 1. המבקש הגיש תביעה כספית כנגד המשיבות מס' 1 ו- 2 על סך 5 מיליון ₪ בגין הפרת קנין רוחני ופגיעה בזכות הפרסום של המבקש, שנגרמו, לטענתו, באמצעות שימוש בתמונותיו על גבי מוצר של המשיבה מס' 1. בד בבד, הגיש המבקש בקשה לפטור מאגרה, הבקשה שבפני. טענות הצדדים 2. המבקש טוען כי הוא כבן 21 שנים, חייל בשירות סדיר בצה"ל, אין לו זכויות כלשהן מקרקעין, אין לו מטלטלין, פרט לקטנוע, ואין לו חסכונות כלשהם. עוד טוען המבקש כי אינו נסמך על שולחן הוריו וכי עשה ניסיונות לגייס את סכומי האגרה באמצעות הלוואה בנקאית מסניף הבנק בו מתנהל חשבונו, אך נענה בשלילה. לגופה של התביעה, טוען המבקש כי עומדת לו עילת תביעה טובה וכי סכום הסעד הנתבע אינו מופרז לנוכח היקף רווחיה של המשיבה שהופקו תוך הפגיעה הנטענת בזכויות המבקש. 3. המשיבות 1 ו- 2 (להלן: "המשיבות") טוענות כי המבקש לא פירט את מלוא התשתית הדרושה לביסוס טענתו בדבר חוסר יכולת כלכלית. לשיטת המשיבות, המבקש לא הראה כי עשה מאמצים להשיג את כספי האגרה מקרובי משפחתו הקרובה, שעל שולחנם הוא סמוך, בהיותו חייל צעיר. המשיבות טוענות כי המבקש הנו בן למשפחה מבוססת מבחינה כלכלית, אשר יש באפשרותה לממן את אגרת ההליך מבלי להטיל את תשלום האגרה על הקופה הציבורית. כמו כן, למבקש ישנה אפשרות כלכלית לממן יצוג משפטי הן לשלב הבקשה דנן והן בתביעה העיקרית. עוד טוענות המשיבות כי ההליך אינו מגלה עילה, וכי התובענה דנן הנה תביעת סרק מוגזמת ומנופחת, הנעדרת כל ביסוס בנוגע לסכום הסעד הנתבע. 4. המדינה, כבעלת דין בענייני אגרות, טענה כי יש לדחות את הבקשה לפטור מאגרה, משום שהמבקש לא הראה כי הוא נעדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה, ובכלל זה, המבקש, שטען כי אינו סמוך על שולחן הוריו, לא פירט היכן הוא מתגורר ולא פירט אודות מקורות הקיום שלו, פרט לשכר הצבאי הזעום, ובין היתר, לא פירט את מקורות המימון של הקטנוע שבבעלותו. כמו כן, המבקש לא הראה האם עשה מאמצים לגיוס כספי האגרה ממשפחתו או ממעגל חבריו וקרוביו. דיון 5. הוראת תקנה 13ב לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשמ"ח-1987 קובעת כי בית המשפט רשאי לפטור מאגרה באופן מלא או חלקי אם הוכח בפניו כי אין מבקש הפטור נעדר יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה וכי ההליך מגלה עילה. יכולת כלכלית 6. על מבקש פטור מאגרה לפרוש בפני בית-המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי, ולהוכיח כי עשה נסיונות ממשיים לגייס את הסכומים הדרושים לאגרת בית-משפט מצדדים שלישיים (ר': רע"א 1877/04 באמונה חברה לניהול נאמנות והקדשות בע"מ נ' מדינת ישראל, לא פורסם ). על מבקש הפטור להתכבד ולהיכנס לפרטי רכושו והכנסותיו ולהציג בפני בית המשפט את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי, במטרה לשכנע את בית המשפט בחסרון כיס שאינו מאפשר לו לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניו (ר': בש"א 6669/94 מגרפטה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, ). 7. בענייננו, המבקש לא הראה כי הוא נעדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה, ומסר פרטים חסרים, כפי שיבואר להלן. המבקש טען כי אינו מתגורר בבית הוריו, אולם לא פירט היכן הוא מתגורר, ולא פירט מהם המקורות המשמשים אותו למימון מגורים אלה, ומה המקורות ששימשו אותו לרכישת הקטנוע שבבעלותו, שאת שוויו אמד המבקש בסכום של 5,000 ש"ח. המבקש צירף פירוט תנועות בחשבון הבנק שלו בחמשת החודשים שקדמו להגשת הבקשה (נספח א' לבקשה), המלמד כי, מחד, יתרת החשבון הנה שלילית (979 ₪ ביתרת חובה), אולם, מאידך, למבקש יתרה חיובית בפקדון לזמן קצוב (1,930 ₪). המבקש לא ביאר הכיצד הוא מתקיים ממשכורתו הצבאית ואף מצליח לקיים ממנה פקדון כספי זה. כמו כן, המבקש לא פירט אם יש ברשותו חשבונות בנק נוספים. יצוין, כי אם המבקש מתגורר בבית הוריו, היה עליו לפרט את מצבם הכלכלי ואת יכולתם לממן את תשלום האגרה (תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007). יתרה מזו, המבקש טוען כי בקשת האשראי שהגיש לבנק הפועלים (נספח ב' לבקשה), נענתה בשלילה, אולם, תשובתו השלילית הנטענת של הבנק לא עוגנה במסמך כלשהו. המבקש אף לא פירט אם עשה מאמצים להשיג את כספי האגרה מצדדים שלישיים, לאו דווקא ממקורות בנקאיים, כדוגמת משפחתו הקרובה ומעגל חבריו וקרוביו. 8. לא-זו-אף-זו, בענייננו מיוצג המבקש באמצעות עורך דין, הן בתביעה העיקרית והן בבקשה דנן. המבקש לא הציג כל פירוט או הסבר למקורות המימון ליצוג משפטי זה. לעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת מ' נאור בבשג"ץ 7997/05 יחזקאל דניאלי נ' פרקליטות המדינה ואח' (לא פורסם) ): "נטל הוכחת היעדר יכולת-כלכלית מוטל על מבקש הפטור. בהקשר זה נפסק, כי על מבקש הפטור "מחמת עוניו" (רע"א 35/99 הרצברג נ' פקיד הבחירות לעיריית ב''ש (לא פורסם) ) או מחמת "חוסר אונים חומרי" (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2) 383, עמ' 388), לפרט במדויק ובאופן מלא ומהימן את מצבו הכלכלי העדכני. כן נקבע, כי ללא פרטים מהימנים, הנתמכים במסמכים, על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו וחובותיו, לא ניתן כלל להיזקק לבקשה לפטור מאגרה (ע"א 6517/00 בניטה נ' עמותת שערי ציון (לא פורסם) ). פרטים אלה הם בידיעתו של המבקש ועל כן אי מסירת פרטים, או מסירת פרטים חלקית וחסרה, מצדיקים את דחיית הבקשה מטעם זה בלבד (ראו בש"א 128/89 מצא נ' מצא (לא פורסם) ). ... מידע זה, אודות יכולת המימון של ייצוג משפטי, עשוי להוות אינדיקציה נוספת - אחת מיני רבות - בדבר טיבה של היכולת הכלכלית. מדובר בכלי נוסף לחקר האמת החוסה תחת דרישת הפירוט המדויק, המלא והמהימן של היכולת הכלכלית העדכנית של מבקש הפטור. ואולם, המדובר באינדיקציה בלבד המצטברת לנתונים אחרים ולא ב"חזקת יכולת" (כטענת המדינה), וברי שאין בכוחה להרתיע מערערים מליטול ייצוג. כאן המקום להזכיר, כי בקשת הפטור מאגרה מבוססת על היעדר יכולת כלכלית ואין לנצל הליך זה לרעה. בלשונו של ש' לוין:  "לציבור יש עניין שהמבקש לא ינצל לרעה את הבקשה לפטור מאגרה על-ידי טענות שוא בדבר העדר יכולת... בקשה כזו מהווה, למעשה, שימוש לרעה בהליכי משפט" (ש' לוין פרוצדורה אזרחית - סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט (תשס"ג), 11)"." (סעיפים 8-9 לפסק הדין). מן האמור לעיל עולה כי המבקש לא הוכיח המבקש את חוסר יכולתו הכלכלית לשם קבלת הפטור המבוקש מתשלום האגרה. ההליך אינו מגלה עילה 9. בצד חשיבות זכות הגישה לערכאות - עומדת מטרת החיוב באגרת בית-משפט, שנועדה, בראש ובראשונה, לממן את השירותים המוענקים על-ידי המדינה למי שבא בשעריו בבקשת סעד, וכן מניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי, על דרך של הגשת תביעות סרק או תביעות בסכומים מופרזים (ר': המ' 502/59 בנין וביצוע ואח' נ' קסטיאל ואח', פ"ד יד (1) 675). לפיכך, בצד שקילת חוסר יכולת כספית של המבקש, יש לשקול גם את סיכויי התביעה (ר': בש"א 1236/91 מאור חיים נ' מ"י, ). לעניין פטור מאגרה, די כי המבקש יצביע על סיכוי כלשהו לזכות בתביעתו, ושנימוקיו אינם מופרכים מעיקרם (ר': בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383). 10. בענייננו, טענתו המבקש, לפיה תביעתו מגלה עילה, נטענה בעלמא ובלא פירוט, ונסמכה על כתבה עיתונאית, בה פורסם כי בית משפט בקליפורניה חייב חברת קפה לשלם 5% מרווחיה ממכירת קפה מסויים לאדם שתמונתו פורסמה על האריזה ללא רשותו. בכתבה זו אין די כדי לבסס קיומה של עילת תביעה טובה בענייננו. מעיון בכתב התביעה שהגיש המבקש עולה כי אין בה פירוט לעניין האופן בו חושב הסעד הנתבע בסכום כה גבוה של 5 מיליון ₪, או האומדן ששימש כבסיס לחישוב זה. כאמור, תכלית הדרישה לתשלום אגרת בית-משפט נועדה לא רק לממן את השירות המשפטי, אלא גם למנוע ניצול לרעה של ההליך המשפטי בדרך של הגשת תביעות סרק, תביעות מוגזמות או מנופחות. בעניין דנן, גם בהנחה כי התביעה מקימה עילת תביעה, הרי שאין בה כדי לבסס את גובה הסעד הנתבע, שכן סכום הפיצוי נקבע בעלמא וללא כל ראיה תומכת. התוצאה מהאמור לעיל עולה כי המבקש לא עמד בתנאים הנדרשים להענקת פטור מתשלום האגרה, ולפיכך, הבקשה נדחית. המבקש ישלם את האגרה עד ליום 20.8.09. לא יעשה כן - תימחק תביעתו. אגרהפטור מאגרה