בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להאריך את המועד להגשת כתב ההגנה מטעם הנתבעת 1 עד ליום 7.1.2010, ולחלופין, לכל מועד אחר שייראה לבית המשפט הנכבד כראוי בנסיבות העניין. ##ואלו נימוקי הבקשה:## ##א. הצדדים לבקשה## 1. התובע בתיק זה הוא מר _________ ת.ז. _________, אשר הגיש תביעה למספר סעדים במקרקעין, פיצויים כספיים בגין לשון הרע, פיצויים בגין אובדן הכנסה והוצאות לדוגמא, בסכום כולל של 400,000 ₪. 2. הנתבעת 1 היא רשות מקרקעי ישראל, המיוצגת על ידי פרקליטות מחוז _________, והיא תיקרא להלן "המדינה" או "הנתבעת". 3. הנתבעת 2 היא אגודה שיתופית לחקלאות, "כרמי יער", אשר קיבלה אף היא ארכה להגשת כתב הגנה בהסכמה עד ליום 10.12.2009. ##ב. מסכת העובדות## 4. כתב התביעה הוגש לבית משפט זה ביום 17.8.2009, והומצא לפרקליטות מחוז _________ רק ביום 21.10.2009, כאשר המועד המקורי להגשת כתב ההגנה היה ביום 22.11.2009. 5. ביום 16.11.2009 הגישה הנתבעת 1 בקשה ראשונה להארכת מועד להגשת כתב הגנה עד ליום 31.12.2009, תוך פירוט הקשיים באיסוף המידע וגיבוש עמדה מורכבת. 6. התובע הסכים באופן מסויג לבקשה הראשונה, והסכים למתן ארכה עד ליום 6.12.2009 בלבד, ובהתאם לכך, בית המשפט האריך את המועד עד ליום 15.12.2009. 7. חרף הארכה שניתנה, ונוכח העובדה כי רשות מקרקעי ישראל טרם גיבשה עמדה סופית והעבירה אותה לפרקליטות, הוגשה ביום 8.12.2009 בקשה זו, שהיא הבקשה השנייה להארכת מועד. 8. בבקשה זו, חוזרת הנתבעת 1 על טענותיה בדבר מורכבות התביעה, הצורך באיסוף מידע מגורמים שונים, והנחיות פרקליט המדינה המחייבות בחינה מעמיקה של כל טענה עובדתית. 9. הנתבעת 1 מבקשת ארכה נוספת של 30 יום מיום הגשת הבקשה, היינו עד ליום 7.1.2010, על מנת לאפשר לה להשלים את איסוף הנתונים ולגבש כתב הגנה מפורט ומנומק. ##ג. הטיעון המשפטי## ##הצורך בהארכת מועד להגשת כתב הגנה## 10. הנתבעת 1, בהיותה גוף ציבורי, נדרשת לבצע בדיקות מקיפות ומעמיקות של כל טענה עובדתית המועלית כנגדה, תוך איסוף מידע ממספר רב של גורמים פנימיים וחיצוניים, תהליך שלוקח זמן רב ואינו תמיד תלוי ברצונה הטוב של הפרקליטות. 11. מורכבות התביעה, הכוללת סעדים במקרקעין, פיצויים בגין לשון הרע, אובדן הכנסה והוצאות לדוגמא, מחייבת ניתוח משפטי ועובדתי מעמיק, שאינו ניתן לביצוע בלוחות זמנים קצרים, במיוחד כאשר מדובר בתיק בעל היקף כספי משמעותי. 12. הנחיות פרקליט המדינה מספר 16.1 מטילות על הפרקליטות חובה לבחון כל טענה לגופה, להימנע מהכחשה גורפת ולהציג גרסה עובדתית מפורטת, דבר המצריך השקעת משאבים רבים וזמן ניכר, ואינו מאפשר הגשת כתב הגנה חפוז. 13. איסוף המסמכים הרלוונטיים וקבלת עמדות מכל הגורמים המעורבים בתוך רשות מקרקעי ישראל, כמו גם מגורמים חיצוניים ככל שנדרש, הוא תהליך בירוקרטי מורכב וארוך, שאינו תמיד ניתן לקיצור, ועלול לעכב את גיבוש כתב ההגנה. 14. מתן ארכה נוספת, גם אם היא שנייה במספר, תאפשר לנתבעת 1 להגיש כתב הגנה מקיף ומפורט, שיסייע לבית המשפט בבירור האמת ובהכרעה צודקת, ובכך ישרת את האינטרס הציבורי בניהול הליך משפטי יעיל והוגן. ##היקף התביעה ומורכבותה## 15. התביעה הנוכחית אינה תביעה סטנדרטית, אלא כוללת מגוון רחב של סעדים בתחומים שונים, החל ממקרקעין וכלה בלשון הרע, דבר המצריך התייחסות משפטית ועובדתית נפרדת לכל רכיב ורכיב, ומכאן מורכבותה הרבה. 16. הסעדים במקרקעין דורשים בדיקה מעמיקה של היסטוריית הנכס, זכויות קנייניות, הסכמים קודמים, ותכתובות רבות מול גורמים שונים ברשות מקרקעי ישראל, תהליך שאינו יכול להתבצע בחיפזון. 17. טענות התובע בדבר לשון הרע ואובדן הכנסה מחייבות איסוף ראיות, עדויות ובדיקת נסיבות האירועים הנטענים, וכן הערכת נזקים, דבר המצריך זמן רב ואינו ניתן לביצוע בלוחות זמנים קצרים. 18. הדרישה לפיצויים לדוגמא בגין "סחבת, התעמרות והתעללות" מצריכה בחינה יסודית של התנהלות הנתבעת לאורך שנים, איסוף מסמכים רלוונטיים והתייחסות לכל טענה לגופה, על מנת להציג תמונה מלאה לבית המשפט. 19. נוכח היקף התביעה והסעדים המבוקשים, אשר עומדים על סך של 400,000 ₪, יש חשיבות עליונה להגשת כתב הגנה מפורט ומנומק, שישקף את עמדת המדינה באופן מלא ויסייע לבית המשפט בהכרעה מושכלת. ##הנחיות פרקליט המדינה## 20. הנחיות פרקליט המדינה מספר 16.1 אינן בגדר המלצה בלבד, אלא מהוות הוראות מחייבות עבור הפרקליטות, שמטרתן להבטיח ניהול הליכים משפטיים באופן מקצועי, יסודי ואחראי. 21. הנחיה זו מחייבת את הפרקליטות לבחון כל טענה עובדתית הנטענת בכתב התביעה לגופה, אל מול כל הגורמים הרלוונטיים, ולוודא כי כתב ההגנה משקף את העובדות במלואן ובאופן מדויק. 22. איסוף העמדות והמסמכים מכל הגורמים הרלווננטיים בתוך רשות מקרקעי ישראל, וכן מגורמים חיצוניים ככל שנדרש, הוא תהליך מורכב וגוזל זמן רב, ואינו תמיד תלוי ברצונה הטוב של הפרקליטות. 23. הימנעות מהכחשה גורפת של טענות והצגת גרסה עובדתית מפורטת, כפי שדורשות ההנחיות, מצריכה השקעת משאבים רבים וזמן ניכר, ואינה מאפשרת הגשת כתב הגנה חפוז ובלתי מבוסס. 24. עמידה בהנחיות אלו היא חיונית לשמירה על אמון הציבור במערכת המשפט וביושרת פעולתה של המדינה, ועל כן יש לאפשר לנתבעת 1 את הזמן הנדרש למילוי חובותיה אלו. ##השוואת מעמד המדינה לבעל דין פרטי## 25. על אף שסעיף 2 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי"ח-1958 קובע כי דין המדינה ככל אדם, יש להכיר בכך שמעמדה המיוחד של המדינה כגוף ציבורי מטיל עליה חובות נוספות וייחודיות. 26. המדינה אינה ישות פרטית הפועלת למטרות רווח, אלא גוף המופקד על שמירת האינטרס הציבורי, ועל כן נדרשת ממנה רמת בדיקה ואימות גבוהה יותר של העובדות והטענות המועלות כנגדה. 27. בניגוד לבעל דין פרטי, המדינה מורכבת ממספר רב של יחידות וגורמים, ואיסוף המידע וגיבוש עמדה אחידה ומגובשת מכלל הגורמים הללו הוא תהליך מורכב וארוך יותר. 28. הכללים החלים על המדינה, כגון הנחיות פרקליט המדינה, מטילים עליה נטל כבד יותר בהכנת כתבי טענות, ועל כן יש להתחשב בכך בעת בחינת בקשות להארכת מועד. 29. התייחסות למדינה כאל "כל אדם" באופן גורף, מבלי להתחשב במורכבות המבנית והחובות הציבוריות המוטלות עליה, עלולה לפגוע ביכולתה להציג את עמדתה באופן מלא ומדויק, ובכך לפגוע באינטרס הציבורי. ##האינטרס הציבורי בהגשת כתב הגנה מפורט## 30. הגשת כתב הגנה מפורט ומנומק על ידי המדינה אינה רק אינטרס של הנתבעת, אלא אינטרס ציבורי מובהק, שכן הוא מאפשר לבית המשפט לברר את האמת באופן יסודי ולהגיע להכרעה צודקת ומבוססת. 31. כתב הגנה מקיף ימנע הצורך בהגשת בקשות נוספות לתיקון כתבי טענות או להשלמת פרטים בהמשך ההליך, ובכך יתרום לייעול הדיון ולחיסכון בזמן שיפוטי יקר. 32. מתן ארכה סבירה יאפשר למדינה להציג את כלל טענותיה והגנותיה באופן מסודר ומלא, ובכך ימנע הפתעות דיוניות ויאפשר לתובע להתכונן כראוי לדיון. 33. שמירה על זכותה של המדינה להציג את עמדתה באופן מלא, גם אם הדבר כרוך בהארכת מועד, היא חלק מעקרונות הצדק הטבעי וההליך ההוגן, החלים על כל בעל דין. 34. אי מתן ארכה עלול להוביל להגשת כתב הגנה חלקי או כללי, דבר שיפגע ביכולת בית המשפט לברר את המחלוקת לעומקה, ועלול להוביל להארכת ההליך בהמשך הדרך. ##השפעת הדחייה על יעילות הדיון## 35. אמנם, יש חשיבות רבה ליעילות דיונית ולעמידה בלוחות זמנים, אך במקרים מסוימים, דחייה קצרה ומוצדקת עשויה לתרום דווקא לייעול ההליך בטווח הארוך, על ידי מניעת עיכובים עתידיים. 36. הגשת כתב הגנה מפורט ומנומק כבר בשלב זה, תמנע את הצורך בהגשת בקשות נוספות לתיקון כתבי טענות או להשלמת פרטים בהמשך ההליך, ובכך תחסוך זמן שיפוטי יקר. 37. דחייה קצרה זו, המבוקשת מטעמים ענייניים של מורכבות התיק והצורך באיסוף מידע, עדיפה על פני הגשת כתב הגנה חלקי שעלול להוביל להארכת ההליך בהמשך הדרך. 38. בית המשפט מתבקש לאזן בין הצורך ביעילות דיונית לבין זכותה של הנתבעת להציג את עמדתה באופן מלא ומקיף, תוך התחשבות במורכבות המיוחדת של תיק זה. 39. מתן ארכה זו, גם אם היא שנייה במספר, תאפשר לנתבעת להשלים את הכנת כתב ההגנה באופן יסודי, ובכך תתרום לניהול הליך משפטי יעיל, הוגן וצודק. ##התחשבות בנסיבות מיוחדות## 40. יש להכיר בכך שקיימים מקרים חריגים בהם נסיבות התיק מצדיקות מתן ארכה נוספת, גם אם הדבר חורג מהכלל הרגיל של עמידה במועדים, וכי המקרה דנן נמנה על מקרים אלו. 41. מורכבות התביעה, היקף הסעדים המבוקשים, והצורך באיסוף מידע מגורמים רבים בתוך רשות מקרקעי ישראל, מהווים נסיבות מיוחדות המצדיקות התחשבות בבקשה זו. 42. העובדה כי רשות מקרקעי ישראל טרם גיבשה עמדה סופית והעבירה אותה לפרקליטות, מעידה על הקושי האובייקטיבי בגיבוש כתב הגנה בלוחות הזמנים הקצרים שנקבעו. 43. בית המשפט מתבקש להפעיל את שיקול דעתו ולהתחשב בנסיבות המיוחדות של תיק זה, ולא לדחות את הבקשה באופן גורף, אלא לאפשר לנתבעת להשלים את הכנת כתב ההגנה. 44. דחיית הבקשה עלולה לפגוע בזכותה של הנתבעת להליך הוגן ולמנוע ממנה להציג את מלוא טענותיה והגנותיה, דבר שעלול להוביל לעיוות דין. ##היעדר פגיעה מהותית בתובע## 45. מתן ארכה קצרה נוספת, כפי המבוקש, לא תגרום לתובע פגיעה מהותית או בלתי הפיכה בזכויותיו, שכן מדובר בעיכוב קצר יחסית בהליך. 46. התובע יוכל להתכונן כראוי לדיון לאחר קבלת כתב ההגנה המפורט, וייתכן אף שהגשת כתב הגנה מקיף תסייע לו בהבנת עמדת הנתבעת ותייעל את ההליך בהמשך. 47. האיזון בין זכותו של התובע לניהול הליך מהיר לבין זכותה של הנתבעת להליך הוגן, מצדיק מתן ארכה קצרה זו, במיוחד נוכח מורכבות התיק. 48. בית המשפט יכול לקבוע תנאים למתן הארכה, כגון חיוב בהוצאות, על מנת לפצות את התובע על העיכוב, ובכך לאזן בין האינטרסים השונים. 49. יש לזכור כי מדובר בבקשה שנייה, אך היא נובעת מקשיים אובייקטיביים ולא מרצון למשוך זמן, ועל כן יש להתייחס אליה בהבנה. ##התנהלות הנתבעת בתום לב## 50. הנתבעת פועלת בתום לב ובשקיפות מלאה מול בית המשפט, ומציגה את הקשיים האובייקטיביים העומדים בפניה בגיבוש כתב ההגנה, ואינה מנסה למשוך זמן שלא לצורך. 51. העובדה כי הנתבעת פירטה את הסיבות לבקשה הראשונה והשנייה, והסבירה את מורכבות התהליך, מעידה על כוונתה הטובה ועל רצונה לנהל את ההליך באופן תקין. 52. הנתבעת אינה מבקשת דחייה בלתי מוגבלת בזמן, אלא ארכה סבירה ומוגדרת, שתאפשר לה להשלים את הכנת כתב ההגנה באופן יסודי ומקצועי. 53. יש להבחין בין בקשות דחייה המוגשות בחוסר תום לב לבין בקשות המוגשות מטעמים ענייניים ואובייקטיביים, כפי המקרה דנן. 54. מתן הארכה יאפשר לנתבעת לעמוד בחובותיה כלפי בית המשפט וכלפי התובע, ולהגיש כתב הגנה מפורט שיסייע בבירור המחלוקת. ##השלכות דחיית הבקשה## 55. דחיית הבקשה עלולה להוביל להגשת כתב הגנה חלקי, כללי או בלתי מבוסס, דבר שיפגע ביכולת בית המשפט לברר את המחלוקת לעומקה ועלול להוביל לעיוות דין. 56. הגשת כתב הגנה חפוז עלולה להוביל לצורך בהגשת בקשות לתיקון כתבי טענות בהמשך ההליך, דבר שיגרום לעיכובים נוספים ולבזבוז זמן שיפוטי יקר. 57. דחיית הבקשה עלולה לפגוע בזכותה של הנתבעת להליך הוגן ולמנוע ממנה להציג את מלוא טענותיה והגנותיה, דבר שעלול להוביל לערעור על פסק הדין. 58. אי מתן ארכה עלול להוביל לכך שהנתבעת לא תוכל לעמוד בהנחיות פרקליט המדינה, דבר שיפגע באיכות כתב ההגנה וביכולת המדינה להגן על האינטרס הציבורי. 59. בית המשפט מתבקש לשקול את ההשלכות השליליות של דחיית הבקשה על ניהול ההליך ועל זכויות הצדדים, ולאפשר לנתבעת את הזמן הנדרש להכנת כתב הגנה ראוי. ##ד. סיכום הסעד:## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על הארכת המועד להגשת כתב ההגנה מטעם הנתבעת 1 עד ליום 7.1.2010, ולחלופין, לכל מועד אחר שייראה לבית המשפט הנכבד כראוי בנסיבות העניין. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה. כתב הגנההארכת מועדמסמכים