הפורום הנאות לבקשת אישור פסק בוררות

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפורום הנאות לבקשת אישור פסק בוררות: 1. מר אברהם יצחקוב (להלן: "המבקש") פנה בבקשה לאישור פסק בוררות (בה"פ 7300/08) כנגד אבנר ודוד גליקרוב (להלן: "המשיבים"). בנוסף, ובשלב מאוחר להגשת בקשתו לאישור פסק הבוררות, פנה המבקש בבקשה למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט וצו, בהתאם, ניתן מכח תקנה 500 (5) ותקנה 500 (8) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984. 2. מנגד, המשיבים הגישו התנגדות לבקשה לאישור פסק בורר ובקשה לביטול המצאה אל מחוץ לתחום (ה"פ 8172/09). אין חולק כי המשיבים הנם אזרחי ארצות הברית ומתגוררים באותה מדינה במשך שנים רבות. הבוררות עצמה אף היא התקיימה בארצות הברית והמבקש שהה בארצות הברית במשך תקופות ממושכות. הבסיס העיקרי להיתר ההמצאה נוסד על טענת המבקש לפיה מקום מגוריו הנו בישראל ועל המשיבים למלא אחר חיוביהם, על פי פסק הבורר, במקום מושבו, קרי בישראל. יובהר כי הסכם הבוררות נחתם ביום 1/6/08 בניו-יורק (ואין חולק על כך), הבוררות התנהלה בניו-יורק, ועל פי פסק הבוררות, על המשיבים לשלם למבקש סך של 700,000 דולר. 3. בדיון אשר התקיים בשאלת היתר ההמצאה, המציא המבקש אישור מסירה לפיו הבקשה לאישור פסק הבוררות, בה"פ 7300/08, הומצאה, במסירה אישית, למשיב דוד גליקרוב, בהיותו בישראל. על עובדה זו אין חולק (ר' סעיף 77 לסיכומי המשיבים). באותו דיון הבהיר בא כח המשיבים כי טענתו הנה שישראל איננה פורום נאות לקיום ההליך וכי הפורום המתאים הוא בניו-יורק, תוך שאינו חולק על כך שישראל הנה "פורום בו ניתן לנהל את ההליך, כפוף לכל טענותינו לכך שישראל אינה פורום נאות". בהמשך, הסכימו הצדדים כי ההחלטה תינתן לאחר שיוגשו סיכומי הצדדים ובהתאם למסמכים שבתיק. 4. לאחר הדיון כאמור (שהתקיים ביום 30/6/09), באה מטעם המשיבים הודעת הבהרה לפיה ב"כ המשיבים סבור היה כי האמור בפרוטוקול הדיון "אינו משקף נאמנה את אשר הסכים עליו..." והוא מבקש להבהיר כי טענתו בדבר פורום לא נאות "אינה מבטלת ו/או דוחה את הטענה המקדמית כי היתר ההמצאה ניתן שלא כדין ויש להורות על ביטולו". אולם, ומבלי להתייחס לאמור בפרוטוקול הדיון ביום 30/6/09, ומבלי לכבול את המשיבים לאמור בו, מאחר שאין חולק כי בוצעה המצאה בישראל למשיב, מר דוד גילקרוב (ולא נטען כי המצאה זו לא בוצעה גם עבור המשיב אבנר גילקרוב), וכפי שיובהר להלן, כי אז השאלה העומדת לדיון הנה אך השאלה האם ישראל מהווה פורום נאות בשאלת קיום ההליך הנוגע לאישור פסק הבוררות. בשולי הדברים יוער, לגופו של עניין, כי אין מקום לביטול היתר ההמצאה, כפי שהוענק למבקש. 5. המשיבים, בסיכומיהם, העלו טענות שונות המבססות, לשיטתם, העתרות לעמדתם. בין היתר, נטען כי פסק הבורר הנדון אינו מהווה פסק בורר על פי חוק, כי הבקשה להמציא אל מחוץ לתחום לוקה בחוסר ניקיון כפיים בעיקר משום ציון עובדות בלתי נכונות, כגון לעניין מקום מגורי המשיבים, ובא פירוט להחלטות אשר דחו את בקשותיו הראשונות של המבקש להיתר המצאה. נטען כי התצהיר התומך בבקשה לוקה בחסר. עוד, ובעיקר, נטען כי מירב הזיקות לדון בעניין נוטות לבית המשפט במדינת ניו-יורק שכן המשיבים הנם אזרחי ארצות הברית, המתגוררים בתחומיה ואף עסקיהם שם. העסקה בין הצדדים נערכה ביו-יורק, הסכסוך פרץ שם, ההסכמה לבוררות, כמו גם ניהולה, נעשו בניו-יורק, וחוקי הבוררות המחייבים הם אלה החלים בניו-יורק. מכאן, כך נטען, אין למדינת ישראל קשר כלשהו לפן מהותי במחלוקת ומירב הזיקות מובילות, כאמור, לניו-יורק. כן נטען כי אמנת ניו-יורק מונעת אישור הפסק בישראל, שכן לא התקיימו כל התנאים הצריכים לכך (ר' סעיף 56 ואילך לסיכומי המשיבים). עוד נטען כי לטענת המבקש, לפיה פסק הבוררות נכתב בישראל, עת הבורר שהה בתחומה, אין כל משקל. 6. המבקש, מנגד, טען כי מירב הזיקות מוליכות לישראל: המבקש הנו אזרח ותושב ישראל, המשיבים הנם אזרחי ישראל (בנוסף להיותם אזרחי ארצות הברית) והם שוהים כאן מעת לעת. בני משפחותיהם של המשיבים מתגוררים בישראל, למשיבים כתובת רשומה לפי רישומי משרד הפנים ורכוש בישראל. עוד נטען כי למדינת ישראל סמכות לדון בבקשה לאישור פסק הבורר מכח אמנת ניו-יורק (סעיף 21 ואילך לסיכומי המבקש). דיון 7. המצאה לנתבע, הנמצא בתחומי המדינה, הנה אחת הדרכים לפיה בית המשפט יכול לרכוש סמכות שיפוטית לבית המשפט בישראל. בדרך זו רוכש בית המשפט בישראל סמכות שיפוט לאחר שהומצאו מסמכי בית-דין, לרבות הזמנה לדין, לידי הנתבע, בתוך גבולות המדינה. בענייננו, טוענים המשיבים כי הזמנה נמסרה לידי דוד גליקרוב עת הגיע לישראל בעקבות פטירת אביו, נסיבה שיש להביאה בחשבון. בהקשר זה נפסק כי "בית המשפט הישראלי קונה לעצמו את סמכות השיפוט הבינלאומית אפילו אם ההמצאה בוצעה בזמן הימצאות אקראית וזמנית של הנתבע בארץ... יתר על כן, אין צורך בקיום זיקה כלשהי בין עילת התובענה או בעלי הדין בה לבין המדינה שבה מוגשת התביעה...". יחד עם זאת, נאמר: "על אף האמור לעיל, קיימים מקרים, אך חריגים ונדירים בלבד, בהם ניתן יהיה לקבוע כי המצאה לנתבע אינה כדין, אף שזו נעשתה בתחומי המדינה", ר' רע"א 9810/05 Martin J.Hecke נ' Pimcapci Limited ואח', , חלטה מיום 30/8/09). באותו פסק דין הובאו דברי כב' השופט י' זוסמן מבר"ע 156/73 Uniroyal INC נ' ציון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד כ"ח (1) 229, לפיהם: "אכן אם יארוב התובע לנתבע תושב חוץ שנמצא במעבר בנמל התעופה בלוד, וימציא לו שם כתב תביעה כדי לבסס על ההמצאה שיפוטו של בית המשפט בישראל, יתכן שבית המשפט יבטל את ההמצאה, לבקשת הנתבע, מהיותה שימוש לרעה בהליך שיפוטי. אך כל עוד לא עשה כן, ההמצאה תקפה ואין מקום לבדוק תקפה מבחינת כללי הסמכות הבינלאומית...". ומוסיף בית המשפט עליון בעניין רע"א 9810/05 הנ"ל ומסכם: "משמע, רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ייפסל תוקפה של המצאה לנתבע בתחומי המדינה. בין מקרים אלה ניתן למנות מקרה שבו התובע הביא להגעתו של הנתבע לארץ בדרכי רמיה". 8. באשר לטענה בדבר פורום בלתי נאות, סיכם בית המשפט העליון, בעניין רע"א 9810/05, את הדברים כלהלן: "משהוענקה לבית המשפט סמכות לדון בתביעה, קמה לו חבה לעשות שימוש בסמכות זו. עם זאת, לכלל זה הוכרו מספר חריגים, אשר בהתקיימם עשוי בית משפט בעל סמכות לראות לנכון שלא להפעיל את סמכותו. אחד מאותם חריגים מקורו בדוקטרינת "הפורום הלא נאות" (Forum Non Conveniens). לפי דוקרטינה זו, בהתעורר שאלה של ברירת מקום שיפוט בין בית משפט מוסמך בישראל לבין בית משפט זר, שאף הוא בעל סמכות בינלאומית לדון בתובענה, רשאי בית המשפט בישראל בתנאים מסויימים למחוק את התביעה שהוגשה לו כדי שזו תנוהל בפני בית המשפט הזר... המבחן המכריע לבחינת תחולתה של דוקטרינת "הפורום הלא נאות" הינו האם הפורום המקומי הוא "הפורום הטבעי" או שקיים פורום טבעי זר בעל סמכות לדון בתובענה. מבחן זה מוכרע בהתחשב במכלול נסיבותיו של המקרה. בכלל זה יש לבחון את השאלה מהו הפורום בעל הקשר המשמעותי והמהותי למחלוקת נשוא הדיון, אליו מובילות מירב הזיקות הרלוונטיות... לשם בחינת שאלה זו, על בית המשפט להביא בחשבון שיקולים שונים. על שיקולים אלו ניתן למנות את מקום מושבם ועסקיהם של הצדדים, גישה למקור הראיות, האפשרות לחייב עדים להעיד בבית המשפט, ההוצאות הכרוכות בהבאתם ועוד... יובהר כי נטל ההוכחה לעניין קיומו של פורום זר מוסמך, שהינו בעל מירב הזיקות הרלוונטיות לסכסוך, מוטל על כתפיו של הנתבע. המבחן בו עליו לעמוד אינו מאזן נוחות רגיל, אלא עליו לשכנע את בית המשפט כי המאזן נוטה בבירור ובאופן משמעות לעבר הפורום הזר... מעבר לכך יצוין, כי בפסיקה כיום מסתמנת מגמה של הגברת נטל זה וצמצום ההיענות לטענת "פורום לא נאות". זאת, לאור ההתפתחויות שחלו באמצעי התחבורה ובדרכי התקשרות המודרנית". 9. יישום הכללים המפורטים לעיל לענייננו, מוליך למסקנה לפיה קיימות זיקות של הצדדים למדינת ישראל שהן, בעיקרן, העובדה כי לכולם אזרחות ישראלית, המבקש מתגורר כיום בישראל והמשיבים מגיעים מעת לעת לישראל לביקורים משפחתיים או אחרים. אולם, זיקות אלה הן פורמליות בלבד בעוד שזיקות מהותיות קושרות את הצדדים, ויתירה מכך, את פסק הבוררות עצמו והרקע שקדם לו, לניו-יורק: המשיבים מתגוררים בניו-יורק מזה עשרות שנים והם אף אזרחי ארה"ב. המבקש התגורר בניו-יורק בכל הזמנים הרלבנטיים לארועים נשוא פסק הבוררות. הבוררות נסבה על אירוע שהתרחש בניו-יורק: הפקדת רכוש (במזומן וביהלומים) בסך השווה ל - 1,050,000 דולר על ידי המבקש בידי המשיב דוד גילקרוב. בין הצדדים התקיימו, עובר לכך, יחסים עסקיים בארצות הברית. גם הכספים אשר הועברו מתוך סכום הפקדון הועבר בניו-יורק והאירועים אשר התרחשו לאחר מכן והיוו את המקור לסכסוך, התרחשו בניו-יורק, ועיקרם עסק בשאלת גורל הפקדון. בהמשך, אף הבוררות התקיימה בניו-יורק. הנה כי כן, מירב הזיקות המהותיות הרלבנטיות מובילות לכך שהפורום בעל הקשר משמעותי והמהותי למחלוקת נשוא הדיון הנו בניו-יורק. 10. אולם, חרף האמור לעיל, דהיינו קיומן של זיקות מהותיות המכוונות את קיום ההליך לניו-יורק, מדובר בענין דנן בבקשה לאישור פסק בורר. במרחב זה קיימת תחולה לאמנת ניו-יורק. הצדדים, כזכור, חתמו בניו-יורק על הסכם בוררות בנוגע לסכסוך המסחרי שפרץ ביניהם. חתימה זו יש בה משום "התחייבות מכללא לאכיפת הפסק" (ר' ה"פ (י-ם) 6203/07 זאבי אחזקות בע"מ נ' הרפובליקה של בולגריה, ). סעיף 29 א' לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968, עוסק בבקשה לאישורו או לביטולו של פסק בוררות חוץ שחלה עליו אמנה בינלאומית שמדינת ישראל צד לה והאמנה קובעת הוראות בעניין הנדון. הבקשה תוגש ותידון בהתאם לאותן הוראות ובכפוף להן. בענייננו, חלה אמנת ניו-יורק בדבר אכיפתם של פסקי בוררות חוץ משנת 1958. הן ישראל והן ארצות הברית הן צד לאמנה זו. מכח כך, הותקנו גם תקנות לביצוע אמנת ניו-יורק (בוררות חוץ), תשל"ח - 1978, שמטרתן, בין היתר, ביצוע הוראות האמנה. בעניין דידן, אין מדובר בסכסוך אשר טרם נדון וטרם הוכרע, אלא הצדדים קשורים בפסק בוררות אשר ניתן בעניינם, העומד על כנו, כל עוד לא בוטל כדין. כלומר, נקודת המוצא הנה שונה: קיומו של פסק בוררות לזכות המבקש בצירוף הסכמה בינלאומית לכך שניתן להביא לאישור פסק בוררות אף שלא בגבולות המדינה בה ניתן הפסק. מטרת ההליך של אישור פסק בוררות הנה לצורך אכיפתו והוצאתו לפועל. הליך אישור הפסק אינו אלא שלב בדרך לאכיפתו בהליכי הוצאה לפועל, מקום שיאושר. בכך יש להטות את הכף בשאלת הפורום הנאות לזכות המבקש. על-כן, המסקנה הנה כי הפורום הנאות לדיון בבקשה לאישור פסק הבוררות הנו בישראל. בוררותיישוב סכסוכיםמשפט בינלאומיהפורום הנאות