תאונות טרמפולינה | עו"ד רונן פרידמן

##מה הדין בסוגיית האחריות על תאונות ילדים בטרמפולינה ?## גישת בית המשפט היא כי הגם שמכשיר הטרמפולינה נחזה להיות מכשיר פשוט, לא אלקטרוני, הוא מתקן הטומן בחובו סכנות רבות במיוחד כאשר קהל היעד הוא ילדים ונערים אשר דעתם מוסחת למעשי שובבות וקונדס מטבעם. במסגרת תביעות נזיקין לקבלת פיצויים על תאונת טרמפולינה בית המשפט בודק בין היתר את: (1) תקינות מתקן הטרמפולינה - יציבות המבנה, תקינות חיבורי המבנה, תקינות הרשתות, תקינות הקפיצים וחיבורם, תקינות כריות המגן, תקינות משטחי העלייה למתקן, ומשטחי הדריכה ותקינות הגידור. (2) שילוט אזהרה - בהעדר שילוט האוסר על קפיצה ללא נעליים או ללא השגחת הורה. (3) שיטת העבודה והכשרת מפעיל המתקן (4) הדרכת המפעיל את הקהל לגבי שימוש נכון במתקן (5) העדר מספר מספיק של מפעילים ביחס לשימוש במתקן: ##חובת הזהירות של מפעילי טמפולינות:## בע"א 285/73 לגיל טרמפולין וציוד ספורט ישראל בע"מ נ' אסתר נחמיאס ואח', נדון ענינם של משתמשים בטרמפולינה שניזוקו בגופם כאשר השתמשו בה. בית המשפט ציין כי הסכנה בטמפולינה היא בביצוע בלתי-מושלם של תרגיל, שאז במקום לנחות על הרגליים נוחתים על הראש. כב' השופט ברנזון אימץ את מה שנקבע בע.פ. 74/62 צבי פישמן ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יז, 1478 וקבע כי הטרמפולינה היא חפץ מסוכן במובן סעיף 38 לפקודת הנזיקין שכן "אם מחמת תכונותיו המיוחדות של החפץ, כרוך סיכון גדול בשימוש ובטיפול בו למטרה הרגילה שלשמה נועד, כך שענין זה מחייב נקיטת מידה גדולה של זהירות, אזי יהיה מקום לראותו בגדר הדברים שהם מסוכנים מטבעם". לפיכך קבע כב' השופט ברנזון, שם בעמ' 68: "בהיות הטרמפולינה דבר מסוכן כזה הרי שנטל הראיה שלא היתה התרשלות עבר אל שכמה של המערערת, והיא לא הרימתו". גישה מחמירה אף יותר לגבי מי שיוצר סיכון ספציפי בלתי סביר נוכל לראות בע.א. 3124/90. מאיר סבג נ' דוד אמסלם ואח' פ"ד מט(1), .102(השווה גם לדבריו של כב' ס. הנשיא השופט אריאל בת.א. (חיפה) 1124/92 אורן סלמאן נ' קופת חולים, תקדין מחוזי 97(1), 712 לפיהם כאשר מדובר בחובת זהירות ברמת גבוהה בגלל סיכון מיוחד הנשקף לניזוק, ניתן להגדירה כ"חובה מוגברת"). גם בת.א. (חיפה) 339/94 נתיב ערן נ' משה ריטר ואח', בו דובר על נזקי גוף למשתמש בטרמפולינה נקבע עי טרמפולינה היא "מכשיר מסוכן". ##תקן טרמפולינות:## מטרתם של תקנים לעגן כחובה עפ"י חוק סטנדרט בטיחות, הנדרש פעמים רבות ממילא מכח חובת הזהירות המוטלת על הכפוף לתקן. אכן, צמצום מקרי הפגיעות עשוי להסתייע באמצעות הכפפה לתקני חובה וזהו שכרם, אולם מכלל הן אין ללמוד לאו, ובהעדרם של תקנים עדיין מוטלת מכח הדין חובה לנהוג בסבירות ובזהירות, בהתאם לנסיבות. בית המשפט ציין בפסיקתו כי הפתרון המתאים למקרי תאונה תוך שימוש במתקן מסוכן דוגמת טרמפולינה וריחוף וכד', ראוי כי יוסדר על ידי המחוקק בחיוב בעל המתקן והנהנה מרווחי הפעלתו בביטוחם של המשתמשים במתקן, מפני נזקי גוף העשויים להיגרם להם עקב השימוש בו, בדומה להסדר שנקבע בחוק הספורט, את להבדיל מביטוח בעל המתקן מפני אחריות בנזיקין כלפי המשתמש. ##תאונת ילדה על טרמפולינה - סוגיית העדר שלט אזהרה:## בע"א 2564/03 התאונה אירעה במהלך מסיבת יום-הולדת - כאשר הילדה, שהייתה כבת 16 באותה עת, השתמשה בטמרפולינה עם חברותיה. בית-המשפט קיבל בפסק-הדין את טענת הנתבעת כי כניסתה של הילדה למתקן הטרמפולינה נעשתה ללא היתר, תוך הסגת גבולה של הנתבעת ודחה את טענת המערערת כי השימוש במתקן הותר למוזמני מסיבת יום-ההולדת. בית-המשפט קבע בפסק-הדין, כי בשלב מסוים החליטו הילדה וחברותיה על-דעת עצמן לחדור למתקן הטרמפולינה וציין, כי הילדה העידה שקראה את שלט האזהרה לפני שניגשה למתקן זה וכן כי כאשר נשאלה הילדה מדוע לא ביקשה כי אחד המדריכים יבוא להנחותה בעת הקפיצה למרות שקראה את שלט האזהרה, היא השיבה: "הרגשתי ביטחון לקפוץ על הטרמפולינה". בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור שהוגש מטעם הילדה ופסק כי הוּכח שבשלט האזהרה לא נרשם במפורש שהקפיצה בצוותא אסורה וּמסוכנת. לוּ נכח מדריך במקום, ברי שהיה מונע את הקפיצה הזוגית, וקרוב לודאי שהתאונה היתה נמנעת. בנסיבות אלה, השאלה אם הנזק לילדה נגרם משום שהחברה נפלה עליה לאחר הנחיתה על המזרון או שנגרם בשל המגע בין השתיים במהלך הקפיצה - לא מעלה ולא מורידה. החברה אינה בגדר "גורם זר מתערב" שמאיין את התרשלות בעלי המקום. נוכחות המדריך הייתה אמורה למנוע מראש את אפשרות הקפיצה המשותפת. טרמפולינה