אחריות בנק מלווה עקב קשיים כלכליים של הקבלן

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אחריות בנק מלווה עקב קשיים כלכליים של הקבלן: 1. לפני בקשה אשר הוגשה בדרך המרצת פתיחה, למתן פסק דין הצהרתי וצו עשה, כנגד המשיב 1, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: הבנק), שהוא הבנק אשר העניק ליווי פיננסי לפרויקט נשוא דיוננו, אותו בנתה חברת מי-ערד להנדסה לפיתוח ובנין בע"מ (להלן: החברה), אשר נקלעה לקשיים כלכליים והפכה חדלת פירעון. מהות הבקשה, הינה הצהרה, ולפיה על הבנק להקצות כספים ומשאבים לצורך הקמת מועדון "קאנטרי", אשר היה אמור להיבנות במתחם בנייני הדירות של המבקשים, וכן להעמיד לרשותם מימון לתיקוני בדק בדירותיהם, אשר נגרע מהם. כל זאת, לשיטתם, מכוח חובת הזהירות, הנאמנות והאחריות של הבנק כלפיהם, שהופרה, משמע עילה של רשלנות, וכל זאת -מעבר להשלכות שיש לערבות הבנקאית אשר הונפקה להם, בהתאם לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל"ה-1974, (להלן: חוק הבטחת השקעות), על-ידי הבנק. 2. המבקשים הינם רוכשי דירות בפרויקט "מגדלי מודיעין" אשר בשכונת שמשוני בעיר מודיעין. המדובר בפרויקט הכולל שלושה מגדלי מגורים, בני 279 יחידות דיור, אליהם אמור היה, על-פי המפרט הטכני שצורף לחוזה המכר, להיות מוצמד "קאנטרי קלאב" (להלן: הקאנטרי) הכולל 2 בריכות שחיה, חדר כושר, סאונה ומתקנים נוספים, שיועד, על-פי התכנון, לרווחת דיירי שלושת המגדלים ולשימושם הבלעדי. את הפרויקט בנתה החברה, שהיא משיב 2 פורמאלי בהליך זה, כאשר הוא לווה פיננסית על-ידי הבנק, בהתאם להסכם לווי שנחתם ביניהם, וכנגד תשלום שהעבירו הרוכשים לחשבון הליווי, קיבלו חלקם ערבות בנקאית מהבנק, ולחלקם האחר, ניתנה פוליסת ביטוח של חב' אליהו בע"מ. בעיצומה של הבנייה, נקלעה החברה לקשיים כלכליים. בתחילה, ביום 11/08/05, הגישה החברה בקשה להקפאת הליכים (בתיק פש"ר 6327/05), ואכן ניתנו צווי ביניים שהוארכו מעת לעת, עד ליום 9/10/05. משלא נמצאו סיכויי הבראה לחברה, בוטל צו הקפאת ההליכים, ומונה לחברה, ביום 17/11/05 (בתיק פש"ר 6423/05) מפרק זמני, עו"ד איתן פישמן, שהפך עם הימים למפרקה הקבוע. הבנק, מצידו, הגיש, ביום 22/09/05, בקשה למימוש אגרות חוב ולמינוי כונס נכסים קבוע לפרויקט (ת/4) (בפש"ר 6395/05), , והוא נענה ביום 25/09/05, עת מונה עו"ד גיל הירשמן ככונס נכסים זמני, ולאחר מכן קבוע, על זכויות החברה. החלטת המינוי, שניתנה על-ידי כב' השופטת דברת, מבית-משפט זה, כללה הוראה בדבר סמכויות הכונס, כדלקמן: "לתפוס חזקה בפרויקט ולהשלים בנייתו. למסור את הדירות בפרויקט לרוכשיהם, לגבות הכספים המגיעים לחברה, בגין מכירת הדירות לרוכשים ולהפקידם בחשבון שיפתח ע"י כונס הנכסים לשם כך". יובהר, כי בשלב בו מונה הכונס, הסתיימה בניית שני המגדלים הראשונים, שולמה מלוא תמורתם והם אוכלסו על-ידי החברה עצמה, כך שהוא החל את המלאכה בבניית המגדל השלישי, גביית יתרת תמורתו מהרוכשים ואכלוסו, כאשר בעת הגשת הסיכומים בתיק זה, בוצעו הליכי רישומו על-שם הרוכשים הן במינהל מקרקעי ישראל והן בלשכת רישום המקרקעין. אשר לבניית הקאנטרי - בטרם קריסת החברה, נחפר הבור שהיה מיועד לתשתיות הבריכה וחדרי הכושר, אך בשלבי ניהול תיק פשיטת הרגל, ובמסגרת בקשה למתן הוראות שהגיש הכונס ביום 14.08.06, נסתם הבור ולמעשה - גם הגולל, תרתי משמע, על בנייתו, פעולה שנועדה לבל יהווה מפגע בטיחותי לציבור. בשלב מאוחר יותר, וכמסתבר, נמכר הציוד שנרכש לצורך זה. ביום 12/02/06 הגישו רוכשי הדירות במגדל השלישי, הכולל חלק מהמבקשים בהליך זה, ובגדרו של תיק הכינוס, בקשה למתן הוראות לבנק ולכונס הנכסים, ביחס להשלמת הפרויקט בהתאם למפרט הטכני, לרבות בניית הקאנטרי (בש"א 1537/06 , במסגרת פש"ר 6385/05) וביצוע תיקוני בדק בדירות, שהיא במהותה הבקשה נשוא דיוננו, אלא שבית-המשפט מצא כי אין מקומה של הבקשה להתברר בדרך של מתן הוראות, אלא כהליך אזרחי, הנפרד מתיק פשיטת הרגל. בקשה זו שבפני, עוסקת במגזר שונה של זכויות, ועניינה איננו הרובד הישיר שעניינו בערבות הבנקאית - שטופל במסגרת תיק הכינוס , כי אם ברובד העקיף - שעניינו חובות של הבנק כלפי הרוכשים, ככל שנוצרו בנסיבותיו הספציפיות של התיק הנדון, והשלכותיהן. מכאן ההליך דנן. 3. לטענת המבקשים, יש לחייב את הבנק בשני הרכיבים המבוקשים על-ידם בהמרצה, וזאת מאחר והוא הפר, לשיטתם, את חובת הנאמנות וחובת הזהירות שחב להם, כשהתנער בדיעבד מההתחייבויות הנובעות מהצגתו כמלווה הפיננסי וגבה הכלכלי של החברה, ו"שותף" בכל הנוגע לפרוייקט הנדון (כפי שכינוהו המבקשים בסיכומי התשובה שהגישו), וזאת במנותק ומעבר להתחייבות הבסיסית שעל-פי כתבי הערבות כפשוטם. המבקשים טוענים, כי בינם לבין הבנק יריבות משפטית בת קיימא, וזאת מהשלב בו מונה כונס הנכסים לחברה, שאז, לפי ראייתם, נכנס הבנק בנעלי החברה לכל דבר ועניין, דאג למימוש השעבודים שנחתמו לטובתו, למכירת חלק מהדירות, להשלמת בנייתן, ולגביית הכספים מהרוכשים, בטרם מסירת החזקה לידיהם. כפועל יוצא מכך, סבורים הם, כי עליו להשלים את הפרויקט כולו, לרבות הקאנטרי, על כל פרטיו ודקדוקיו, בהתאם למפרט הטכני, וכן לבצע בדק בדירות, כפי שהוסכם בחוזה המכר. לאור שיטת הליווי הפיננסי הסגור, שאפיינה את הפרוייקט, אשר במסגרתה תשלומי הרוכשים הופקדו לחשבון מיוחד הנמצא בפיקוח הבנק, מעלים המבקשים טענות אף לעניין מחדלים של הבנק במישור זה. לדידם, הבנק התרשל בפיקוח על התקדמות הבנייה, והזרים כספים מחשבון הליווי למיזם הקבלני, מבלי לדאוג שיוותר די כסף בחשבון גם לכיסוי הוצאות בניית הקאנטרי וביצוע הבדק בדירות ובשטחים הציבוריים. הטענה היא, כי אחוזי הבנייה בהם הכיר הבנק לצורך שחרור הכספים מחשבון הליווי, לא כללו את הפרטים להם התחייבה החברה במפרט הטכני, כלומר, מתקני הספורט והבדק. טענה מהותית נוספת שהועלתה על-ידי המבקשים, והיא לכאורה בבחינת הרחבת חזית - עניינה כי נספח ד', שהוא במהותו הסכם וויתור של הרוכשים על טענות כלפי הבנק, מסמך שעוד יידון בהרחבה בהמשך, מהווה חוזה אחיד בעל תנאים מקפחים. 4. עמדת הבנק, הינה כי אין כל יריבות בינו לבין המבקשים, באשר הוא אינו צד לחוזה שבין החברה לבינם. לדידו, במסגרת הקצאת האשראי והזרמת הכספים שנתן לחברה, לצורך בניית הפרוייקט, המחתה לו החברה את זכויותיה לקבלת כספים מהרוכשים, אך בשום אופן לא ניתן לומר, כי היא המחתה לו את חובותיה כלפי הרוכשים, ויש לראותו כמי שנכנס בנעליה, וגם לא ניתן לומר שמנגנון הפיקוח שהפעיל על הפרויקט נעשה כערובה כלשהי לכספי הקונים, אלא מטרתו היחידה היא להבטחת האשראי שהעמיד לרשותה. עוד הוא טוען, שהמבקשים לא הוכיחו כל רשלנות מצידו, ומעבר לכך - בת.א. (ת"א) חייק נ' בנק הפועלים בע"מ, , עליו הם סומכים טענתם, נאמר במפורש כי: "כדי לצאת ידי חובתו ולהסיר את חובת הזהירות שלו כלפי הרוכש, על הבנק להביא לידיעת הרוכש הודעה האומרת כי הפיקוח על פרויקט הבנייה נעשה לצרכי הבטחת האשראי של הבנק בלבד...". זה, לשיטתו של הבנק, בדיוק מה שעשה, באמצעות נספח ד' לחוזה המכר, עליו חתמו המבקשים. אשר לטענת המבקשים, לפיה נספח זה מהווה חוזה אחיד, בעל תנאים מקפחים, משיב הבנק, כי ראשית, מדובר בטענה שהועלתה לראשונה בסיכומיהם, והיא לא הוזכרה כלל בבקשתם, ועל כן מדובר בהרחבת חזית אסורה, ושנית, ולגופה של הטענה, הם לא הוכיחו אותה כלשהו, אם בהוכחת יתרון בלתי הוגן של הספק, העלול להביא לקיפוח לקוחות שנעשה אגב החוזה, ואם בדרכים אחרות. הבנק גם סקר בסיכומיו את סעיפי הנספח השונים, ופירט מדוע, לשיטתו, אין מדובר בתנאים מקפחים. הבנק מוסיף ומסביר, כי הטלת חבות על בנקים לטובת רוכשים, כפי שמתבקשת בהמרצה דנן, בכל פעם שבנק נותן ליווי פיננסי לפרויקט, חושפת את הבנקים לאחריות רחבה, העלולה להביא לעליית מחירי האשראי, להרתעה מהעמדת אשראי בדרך של ליווי פיננסי, לעליית הריבית, ובסופו של דבר - לייקור הדירות אף לרוכשים. אשר להתחייבות הספציפית לבניית הקאנטרי ולביצוע בדק ואחריות, שהם בלב דיוננו, טוען המשיב, כי אלו חלים על החברה, שלה יריבות עם המבקשים, ולא על הבנק. הוא מדגיש, כי אף לא אחד מן המבקשים היה בבנק או דיבר עם מי מנציגי הבנק, ואין טענה כי הבנק הטעה אותם על-פה או בדרך אחרת, לבד מהסתמכותם על הסכם הליווי, ואף זאת, לאחר שהתייעצות משפטית הבהירה להם, או לפחות למבקש מינין, כי ישנה בעייתיות מסויימת עם נספח ד', המשחרר את הבנק מהתחייבויות כלפיהם. לגופם של דברים, הבנק אף מציין, כי משאים ומתנים אשר נוהלו, על-ידי הכונס, עם קבוצות שונות של רוכשי הדירות בפרויקט, לא הבשילו לכדי הסכם, בין היתר, ובעיקר, משום שאין אחדות דעים בקרב הדיירים לעניין נחיצותו של הקאנטרי, לנוכח עלויות האחזקה הגבוהות הכרוכות בו. הבנק גם השיב בסיכומיו לטענה דיונית שהעלו המבקשים, ולפיה לא הביא מטעמו עדים רלוונטיים, אשר טיפלו ועסקו בהליך הליווי הפיננסי בעת הרלוונטית, ויכלו לשפוך אור על ההתחייבויות שניתנו להם במסגרתו, אלא הביאו לעדות את הגב' בליזובסקי טובה, שלא היתה כלל מעורבת בליווי הפרויקט מטעם הבנק. לשיטתו, מאחר ונטל ההוכחה רובץ על המבקשים, אם חפצו בכך - יכלו להזמין עובדים מן הבנק שהיו מעורבים בהליך הליווי, להוכחת טענותיהם בדבר הסתמכות, מצגים, רשלנות וכיוצא בזה, ואולם, משלא עשו כן, אין להם אלא להלין על עצמם, ואין מקום לטענותיהם במישור זה כלפי הבנק, והעדים שבחר להביא. בסיכומיו, חזר הבנק גם על טענות סף דיוניות, שהועלו על ידו בבש"א 7517/07, , שנדונה על ידי בית-משפט זה, ובקליפת האגוז, מדובר באלו: שסעיפים אחדים מתצהיר המבקש 1, שהוגש כתמיכה לבקשה, כוללים עובדות שאין המבקש יכול להוכיח מידיעתו האישית, כדוגמת הצהרות שלו לגבי תחושותיהם של שאר הדיירים, ליקויים המצויים בבתיהם, הסכמים שעליהם חתמו אחרים וכיוצא בזה, ולכן יש למוחקם. שעובדות שונות שצוינו בגוף המרצת הפתיחה, אינן נתמכות בתצהיר, לדוגמא עובדות וטענות לעניין המצגים הנטענים, מעשי הבנק, וטיפולו הרשלני בפרויקט, ולכן יש למוחקן. שמסמכים הוגשו שלא בהתאם לדרישות הדין, לגבי הגשתם כראיה, אם באמצעות עד מגיש ואם באימותם בתצהיר מתאים, ולכן הם בבחינת עדות שמיעה. שהצווים ההצהרתיים להם עותרים המבקשים בהליך זה, הינם מסווה לתביעה אופרטיבית וכספית, ומשכך יש לדחותם על הסף. הטענות נדונו, וחלקן אף הוכרע במסגרת הבש"א, ובתמצית - קבעתי כי הפרטים שאוזכרו בתצהיר, לרבות מסמכים אשר צורפו אליו, ככל שלא תואמים את הדין, יכול שיערמו קשיים בהוכחת המבקשים את עניינם ויהוו סיכון כזה או אחר לבקשתם העיקרית שבפני, ולעניין הסעד המבוקש - הוריתי כי מאחר ומדובר בסעד ברור, ו"לגיטימי", שהוא קביעה לפיה ההסכם שבין המבקשים למי-ערד מחייב את הבנק, ומקנה לרוכשים את הזכות לדרוש ממנו להשלים את כל חיובי החברה הקבלנית כלפיהם - יש לדחות הטענה ולדון בהמ"פ לגופה. עד כאן טענות הצדדים. 5. השאלה העומדת להכרעה, הינה, מה גדר האחריות ומידת מחויבותו של המשיב, אם בכלל, כבנק מלווה, שהעניק ערבות בנקאית לרוכשי הדירות, והאם במסגרת אחריות זו עליו להשלים את כלל התחייבויות החברה, לרבות בניית הקאנטרי וביצוע הבדק, כפי טענת המבקשים. המטריה לבחינת הסוגיה, בדבר גיבושן של הזכויות הנדונות, מצויה בהוראות חוק הבטחת השקעות, אשר בהתאם להן הוצאה הערבות הבנקאית, מכוחה שאובה הבקשה דנן, ולשיטת הבנק, הן גם אלו שמצמצמות את חובותיו לרוכשים, כפי שיובהר בהמשך. הרציונל העומד בבסיסו של החוק, נומק בדברי ההסבר לתחיקתו, ונשנה בפסקי דין רבים ובספרות נרחבת בעניינו, הגם שהוא ניתן להילמד כבר משמו - הבטחת השקעות של רוכשי דירות - המלמדנו כי מטרתו להגן, כאמור, על השקעותיהם ולמנוע מצב שבו רוכש דירה משקיע את מיטב כספו, ובשל קריסת החברה הקבלנית, נותר ללא קורת גג וללא כסף. אחד האמצעים שקובע החוק למניעת תוצאה מעין זו, הינו חיובו של הקבלן להבטיח את כספי הרוכשים, בין היתר, באמצעות הוצאת ערבות בנקאית לטובת הרוכש, כאמור בסעיף 2(1) לחוק, הקובע כי: "לא יקבל מוכר מקונה, על חשבון מחיר הדירה, סכום העולה על חמישה עשר אחוזים מהמחיר, אלא אם עשה אחת מאלה: 1) מסר לקונה ערבות בנקאית להבטחת החזרתם של כל הכספים ששילם לו הקונה על חשבון המחיר, במקרה שלא יוכל להעביר לקונה בעלות או זכות אחרת בדירה כמוסכם בחוזה המכר, מחמת עיקול שהוטל על הדירה או על הקרקע שעליה היא נבנית או מחמת צו לקבלת נכסים, צו פירוק או צו למינוי כונס נכסים שניתנו נגד המוכר או נגד בעל הקרקע האמור". אחת הסוגיות הנדונות בהקשר לסעיף זה, נוגעת למשמעות המילים "כמוסכם בחוזה המכר", ולשאלה עד היכן חלות חובות הבנק, במסגרת הערבות הבנקאית שהוציא תחת ידיו, מכוחו של החוק. כב' השופט טירקל, בע"א 8343/01 פרופ' ירדנה וד"ר ליאון עובדיה ואח' נ' סיבל נהריה בע"מ (בכינוס נכסים) ואח', פ"ד נח(6) 400, סבר כי: "פרשנות מילותיו של סעיף 2(1) לחוק על דרך הפשט היא שהמילים "כמוסכם בחוזה המכר" עניינן קיום התחייבויותיו של הקבלן - הבונה להעביר את הבעלות או זכות אחרת בדירה בלבד, ולאו דווקא קיומו של חוזה המכר על כל פרטיו ודקדוקיו. הדבר עולה גם מהמשכו של הסעיף המפרט את המצבים המונעים את העברת הדירה: עיקול, צו לקבלת נכסים, צו פירוק ומינוי כונס נכסים. אלה מצבים מובהקים המונעים את העברתה של הדירה, אך אין עניינם קיום התחייבויות אחרות של הקבלן - הבונה כלפי הרוכש; אם לא קוימו, זכאי הרוכש לתבוע מן הקבלן - הבונה את אכיפתן או פיצויים עבורן, אך אין הוא זכאי לתבוע זאת מן הבנק שנתן את הערבות הבנקאית, שהוא בגדר צד שלישי חיצוני ו"זר" לעסקה" (שם, בעמ' 410). פסק-דין סיבל שלעיל, עסק במקרה שבו הרוכשים קנו מהקבלן דירות נופש, שכללו זכויות שימוש במתקני נופש כגון בריכת שחיה וחדר כושר, אולם בפועל, לאחר שהקבלן נקלע לקשיים כלכליים ומונה כונס נכסים לפרויקט, סופקה להם בעלות בדירת מגורים רגילה, כיחידה בבית משותף, ללא זכויות שימוש במתקני הנופש, ונדונה שם השאלה האם בשל היעדר ההתאמה בין מה שהובטח לבין מה שסופק, קמה לרוכשים הזכות לתבוע את מימוש הערבויות שקיבלו מהבנק המלווה. בשאלה זו, פסק בית-המשפט שלא ניתן לממש את ערבויות חוק המכר, וקבע, אגב דיונו בסוגיה זו, כאמור, כי המשמעות הנכונה למילים "כמוסכם בחוזה המכר", אשר בסעיף 2(1) לחוק הבטחת השקעות, הינה שהערבות הבנקאית באה להבטיח את מסירת הדירה לקונה, אך לא את קיום מכלול התחייבויותיו של הקבלן בהתאם לחוזה המכר, על פרטיו ודקדוקיו, כלפי הרוכש, ובהקשר למתקני הנופש, נקבע שם, כי "הבטחת זכויותיו הנוספות, והחשובות כשלעצמן, כמו זכאותו לקבל לידיו מתקני נופש - חורגת מגדרו ומכוחו של החוק". אשר לסוגיית הבדק, אף זו כבר נדונה, לא אחת, והמשיב אף איזכר בש"א (ת"א) 14070/04 (פש"ר 1159/04) שלהבת קמיר ואח' נ' א.צ. ברנוביץ ובניו (1985) בע"מ (בהקפאת הליכים) ואח', , בה ביקשו רוכשי הדירות להתנות את השבת הערבויות, אשר ניתנו להם לפי חוק הבטחת השקעות, בין היתר, בהסדרת סוגיית הבדק. בקשתם נדחתה, ובסעיף 8, נקבע כי: "לאור ההלכה כי אין הערבות באה להבטיח את מלוא התחייבויותיו של הקבלן הבונה כלפי הרוכש, הרי שבוודאי אין כל מקום לדרישתם של המבקשים שלא להחזיר את הערבות עד שתוסדר סוגיית הבדק. סוגיית ביצוע תיקוני הבדק הינה ביחסים שבין המבקשים לבין החברה בלבד, ואין לה כל קשר לערבות המכר... בכל מחלוקת אשר תעלה בין המבקשים לעניין ליקויים או פגמים - יש לאמץ את דברי כב' השופט טירקל בפס"ד סיבל, על פיהם היריב האמיתי והנכון בעניין זה איננו הבנק אלא החברה אשר נגדה עליהם לכוון את טענותיהם". אם כן, ככלל, הפסיקה קובעת שחובותיו של בנק לכיסוי הערבות הבנקאית, מסתיימות ותמות, מבחינתו, כאשר דירת המגורים נבנית ונמסרת לידי הרוכש, ואין הוא חב כלפיו במילוי כל תנאי ופרט של חוזה המכר, המפרט ונספחיו. ואולם - הפסיקה סייגה צמצום חובות אלה, כאמור בפס"ד חייק, עליו סמכו המבקשים חלק מטיעוניהם, בקביעה כי על הבנק להבהיר לרוכשים, וללבן בכתובים, ברחל בתך הקטנה, צמצום חובותיו לערבות ולחוק, לבל תיווצר ציפייה שונה או הסתמכות שלא כדין, מצידם של הרוכשים, על הבנק, כמי שמלווה את הבנייה ומקצה לה אשראי. 6. ומן הכלל אל הפרט - המערכת החוזית בתיק דנן, כפי שהוצגה לבית-המשפט, תומכת אף היא במסקנה כי יש לדחות את הבקשה, כפי שיובהר להלן. בשלבי הקמת הפרויקט וניהולו, חתמה החברה, בעודה פעילה, על חוזים הן עם רוכשי הדירות, וביניהם חלק מהמבקשים, בהם הוסדרו ועוגנו חובות החברה כלפי הרוכשים מחד וחובות הרוכשים כלפי החברה מאידך, והן עם הבנק. במסגרת החוזים שנחתמו בין החברה לבין הבנק, שהם בעיקרם הסכמים לליווי פיננסי של הפרויקט מטעם הבנק, העניק הבנק לחברה אשראים, ערבויות ושירותים בנקאיים שונים. לשם הבטחת האשראי, ומנגד - שעבדה החברה את כל זכויותיה בפרויקט לטובת הבנק, ובין היתר, המחתה לו את זכותה לקבלת כספים מאת הרוכשים. במערכת זו, ניהלה החברה את הפרויקט במסגרת עסקית נפרדת שבה הקצה לה הבנק אשראים, בהתאם לקצב התקדמות הבנייה, כאשר הוא מצידו - העמיד מערכת בקרה, כשהרציונל העומד מאחוריה, הינו שבכך הוא מקטין את סיכוניו. טענת המבקשים, הינה כי חוזים אלה למעשה קשורים האחד בשני, ומהווים כמעין חוזה משולש, במסגרתו, ניתן לומר, כי מערכת הפיקוח שהעמיד הבנק, והמחאת זכות החברה לקבלת כספים מהם לבנק, מבססים אחריות של הבנק כלפיהם, ומעמידים אותו כמי שנכנס, בעת נפילתה של החברה, לנעליה, הן בזכויות והן בחובות. הבנק, כאמור, אינו מסכים כלל להגדרה זו של "חוזה משולש", ולשיטתו, יש לראות את המערכת החוזית כהוויתה, ולהפרידה על-פי החלוקה שצוינה לעיל. הוא טוען, כי בשום אופן, לא פיקח על הפרויקט עבור הרוכשים, כי אם לצרכיו ולאינטרסים שלו בלבד ומדגיש, כי נספח ד' להסכם המכר, עליו חתמו הצדדים, משחרר אותו מכל אחריות להסתמכות של צד ג' כלשהו, ובפרט - הרוכשים, עליו. ראינו, שהפסיקה הכירה בפרשנות מצמצמת של חובות נותן הערבות על-פי החוק, אך הכפיפה זאת למתן הודעה וגילוי נאות מוקדמים לרוכש. עלינו לברר עתה, את השאלה האם הבנק פעל כך והאם הצליח למנוע ההסתמכות הלכאורית עליו, אם לאו. 7. נספח ד' להסכם המכר, שניתן לכל אחד מהמבקשים, ונחתם על ידם, נותן מענה לשאלה. שם, מאשרים הרוכשים כלפי הבנק, בכתב, כי ידוע להם שאין ולא תהיה לבנק כל אחריות כלפיהם בקשר עם הפרויקט, השלמת בנייתו או לווי הבניה מטעמו, וכי מערכת הבקרה שהוא מעמיד לפרויקט ולהתקדמותו, באה לשמש אותו, ביחסיו עם החברה, ולא לשרת את האינטרסים הכלכליים הגלומים אצל הרוכשים. מפאת חשיבותם, ראיתי לצטט, במלואם, את סעיפים 1.ז ו-1.ח לנספח זה, שזוהי לשונם: 1.ז. "ידוע לנו כי אין לכם כל התחייבות ישירה ו/או עקיפה כלפינו, לא מפורשות ולא מכללא, בקשר עם הפרויקט ו/או בקשר עם הדירה. מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, מודגש בזה כי ידוע לנו כי אין לבנק כל מחוייבות כלפי החברה ו/או כלפינו להשלים את הקמת הפרויקט ו/או להשלים את הדירה ו/או לבצע בגינם השקעה ו/או הוצאה ו/או כל פעולה וכי אין מצידו של הבנק, כל כוונה לעשות אחד מאלו, וכי כתב התנאים שבין הבנק לחברה על כל מרכיביו ועל כל הכרוך בהם אינן בגדר חוזה לטובת צד ג'. להסרת ספק מיוחדת אנו קובעים ומבהירים כי ידוע לנו כי אין לכם כל אחריות כלפינו, מכל מין וסוג שהוא, בכל הקשור לביצוע הפרויקט ו/או בניית הדירה על ידי החברה, לרבות, אך לא רק, אחריות לטיב הבניה ו/או איכותה ו/או לקצב ביצוע הבניה ו/או לביצוע כל התחייבות שהחברה התחייבה כלפינו, על פי חוזה המכר בינינו לבינה" . 1.ח. "ידוע לנו כי אין לכם כל אחריות ו/או התחייבות כלפינו בקשר עם מתן ליווי הבניה לחברה ו/או אופן מתן הליווי ו/או קצב מתן הליווי וכי מתן הליווי הינו בשליטתו ובשיקול דעתו הבלעדיים של הבנק בלבד ואין ולא תהיה לנו כל דרישה ו/או טענה נגד הבנק בגין הליווי הבנקאי לבניית הפרויקט ו/או בכל הקשור לליווי זה, ואנו נהיה מנועים מלהעלות כל טענה שעילתה הליווי הבנקאי לבניה ו/או הקשורה לליווי זה". המסמך ברור ומפורט - והאמור בו מאיין את האפשרות להיווצר יריבות חוזית או נזיקית בין הצדדים לו, במישורים הרלוונטיים. דימה מינין, המבקש מס' 1, אף הודה בעדותו, כי עוה"ד ששכר לשם בחינתו המשפטית של חוזה המכר, הסב את תשומת ליבו לבעייתיות הקיימת, מבחינתו, בנספח זה, ואף-על-פי-כן, הוא החליט לקנות את הדירה. 8. אמנם - המבקשים שילמו על הדירות והם זכאים, באופן עקרוני, ליהנות ממלוא השירותים וההנאות הנכללים במפרט ובנספחים שצורפו לחוזה המכר. אין גם ספק, שהמחיר ששולם עבור הדירות, גילם בתוכו את אותן הטבות, שבפועל, נמנעו מהם, וכי המבקשים כללו ושקללו פרמטרים אלו בהחלטתם על רכישת הדירות מהחברה. ואולם, למצער, משעה שנקלעה החברה לקשיים, לא הושלמה בניית הקאנטרי, לא ניתנה להם הזכות לבדק, ולא הסתיימו העבודות בשטחים הציבוריים, שכן - והיא הנותנת בתיק זה - עבודות אלה וההפרות בהן עסקינן - אינן נכנסות לגדרו של חוק הבטחת השקעות, באשר הינן באחריותה הבלעדית של החברה, ואילו הבנק - דאג לצמצם את חובותיו אך ורק לנובע מכתב הערבות. מלכתחילה, החוק מסדיר, באמצעות מנגנון הערבות, החזר כספי של התשלומים ששולמו על-ידי הרוכשים לחשבון הליווי, בעבור דירתם שטרם הושלמה, למקרה בו החברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה, כמפורט שם, ואין הסדר כלשהו לעניין המשך הבנייה או השלמת התחייבויות החברה באופן זה או אחר על-ידי הבנק. במקרה שלפנינו, יצירת המנגנון שלפיו הבנק משלים את בניית הדירות, התבצעה אגב, ותוך כדי ניהול תיק הכינוס אצל כב' השופטת דברת, אולם אין לומר או ללמוד מכך שהדבר יוצר מנגנון חדש, וכי הבנק מחויב בכך מניה וביה עם מתן הערבות, וכפועל יוצא ממנה. בהינתן שחוזה המכר שבין החברה למבקשים אינו חוזה משולש, במובן המרחיב את האחריות אף לבנק המלווה על כל פרטיו ודקדוקיו, והכספים המובטחים הם אך אלה הנועדים לבניית הדירות ומסירתן לקונים בלבד, ולאחר שאף הנספח השנוי במחלוקת שלל אפשרות הסתמכות כלשהי על הבנק, הרי שיש לדחות בקשה זו שלפני, וכך אני מורה. 9. למותר לציין, שנפקות ההכרה בכוחו המחייב של נספח ד' הנ"ל, פועלה הוא גם באיון ונטרול טענת המבקשים דכאן במישור הרשלנות לכאורה בפיקוח מטעם הבנק, ובאשר למבנה אחוזי ההשלמה שלפיהם הבנק שחרר לחברה את הכספים. כל אלה יכולים להטען כעילות אפשריות רק בהנתן חובה - חוזית או נזיקית - מצד הבנק כלפי הדיירים, והנספח דנן אינו מאפשר הכרה בחובות שכאלה. מכאן גם שאין מקום להכנס לעובי הקורה בשאלות אתה ובטענות הדיוניות והראייתיות המגוונות ששמענו בהקשר זה. יצויין, כי ככל שהמבקשים טוענים לאכיפת מה שהובטח להם, או שנפסק לזכותם בהליכים המשפטיים כמו תיק הפש"ר, הרי, תיק זה לא הוגש בפני במלואו, ונמצאתי חסר פרטים בנוגע להחלטות בית-המשפט לעניין זכויות המבקשים לבניית הקאנטרי, והסיבה, ככל שישנה, לשחרור החברה מחובה זו באותו הליך. יש רגליים לסברה, כי הדבר לובן בצורה כלשהי בתיק הכינוס, אך משלא הוגש, אין בידי לקבוע ממצא, לא-כל-שכן ליתן סעד, כלפי הבנק. לסיום - יפים כאן דברי כב' הש' טירקל בעניין "סיבל", כאשר, כמו כאן, הובהר, שעם כל האמפתיה לדיירים, טרונייתם הופנתה לכתובת לא נכונה, ומשקבע: "נראה, אפוא, כי לאור כוונת הצדדים כפי שהיא עולה מחוזי המכר, לכאורה הדין עם המערערים. תכונותיהן של הדירות שהוצעו להם אינן כתכונותיהן של הדירות שהובטחו להם, כיחידות בתוך מכלול של סביבה ומתקנים. אולם, במחלוקת זאת היריב האמיתי והנכון שלהם אינו הבנק, אלא החברה, שנגדה עליהם לכוון את טענותיהם. בהציעו להם את הדירות יצא הבנק ידי חובתו ובכך הופטר מן החובה לשלם את הערבויות" (פסק-דין סיבל שלעיל, בעמ' 412). 10. סוף דבר, הבקשה נדחית. המבקשים ישאו, יחד ולחוד, בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסכום של 7,500 ₪, בצירוף מע"מ לבנק. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. קבלןבנקבנק מלווה