אי המצאת אזהרה לחייב בהוצאה לפועל | עו"ד רונן פרידמן

האם חייבים למסור אזהרה לחייב בהוצאה לפועל ? מה הדין במקרה של אי המצאת אזהרה לחייב בהוצאה לפועל ? מה הדין בסוגיית המצאת אזהרה לחייב השוהה בחו"ל ? האם ניתן לנקוט בהליכים ללא הזהרה לחייב ? ##(1) אזהרה לחייב בהוצאה לפועל - הקדמה:## לעניין הליכי הוצאה לפועל הכלל הוא שהמצאת האזהרה בפועל ממש היא תנאי מוקדם לקיום ההליכים או לתחילת מניינם של מועדים, ואילו הידיעה על דבר האזהרה כ"כתחליף להמצאה" היא היוצא מן הכלל. המטרה העיקרית של המצאת האזהרה לחייב היא להעמידו על כך שעליו לשלם את החוב הפסוק או את סכום השטרות בבת אחת או בתשלומים, שאם לא כן אפשר שיינקטו נגדו הליכי אכיפה שונים. אין זה עניין של מה בכך. ##(2) מהי אזהרה לחייב בהוצאה לפועל ?## חוק ההוצאה לפועל, כולל שורה של איזונים בין החובה להבטיח ידיעת החייב על החוב ומתן אפשרות נאותה להתגונן מפניו ומפני נקיטת הליכים דורסניים לגבייתו מחד גיסא, לבין זכותו של הזוכה שניתן לטובתו פסק דין לנקוט הליכי גבייה חוקיים לגביית החוב המגיע לו בדין, תוך צמצום האפשרות לסיכול מאמצי הגבייה, מאידך גיסא. ברי, כי ככל שיתאפשר לחייב, ע"י התחמקות מקבלת האזהרה, לסכל אפשרות נקיטתם של הליכי גבייה, נמצא כי חוטא יוצא נשכר והזוכה, אשר זכה בדין וקיים פסק דין לטובתו יוצא וידיו על ראשו בהעדר אפשרות לגבייתו. אין צריך לומר, כי אין מדובר רק בעניינו הפרטי של הזוכה לקבל את כספו אלא שמדובר באינטרס ציבורי ראשון במעלה להקפיד על ביצועם והוצאתם אל הפועל של פסקי דין שניתנו. לפיכך, ברי כי אין לאפשר מצב שבו החייב יטמון ראשו בחול, יסרב להכיר בקיומו של פסק הדין ולקבל המצאת אזהרה ובכך יסכל את אפשרות הגבייה של פסק הדין. ##(3) האם ניתן לנקוט בהליכים לפני המצאת אזהרה לחייב ?## בהתאם לסעיף 7( ה) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967 ותקנה 14 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, מסורה סמכות לרשם ההוצאה לפועל לנקוט בהליכים לביצוע פסק דין, אף לפני המצאת אזהרה לחייב, אם ראה כי נסיבות העניין מצדיקות נקיטת הליך שכזה. כך אכן נעשה במקרה שבפניי עת הטילה רשמת ההוצאה לפועל עיקול זמני על חשבון המבקש בבנק המזרחי- טפחות עוד בטרם המצאת אזהרה לידיו . ##(4) אזהרה לחייב בהוצאה לפועל - מה אומר החוק ?## סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 קובע הוראות לעניין המצאת אזהרה לחייב כתנאי לנקיטת הליכי גבייה נגדו במסגרת תיק ההוצאה לפועל. סעיף 7(ד) קובע, כי "סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה, לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה". סעיף זה נועד בבירור למנוע ניסיונות התחמקות של החייב מקבלת האזהרה ובדרך זו לסכל את האפשרות לנקוט נגדו הליכי גבייה. ##(5) אזהרה לחייב בחו"ל:## לרשם ההוצאה לפועל הוענק שיקול דעת לקבוע כי לא ניתן להמציא אזהרה לחייב בשל שהותו בחו"ל. כאן המקום לציין, כי גם תקנה 498 לתקסד"א תוקנה בתיקון מס' 7 מיום 13.9.12 (ק"ת תשע"ב מס' 7163) וגם היא דורשת ציון בתצהיר מבקש התחליף כי הנמען נמצא בישראל. עיננו הרואות כי דבר המחוקק מלמד כי תחליף המצאה של אזהרה מקום שהחייב אינו מצוי בישראל בוודאי לא ינתן כדבר שבשגרה אלא על פי שיקול דעת רשם ההוצאה לפועל המונחה בשיקולי יעילות ההמצאה. תיקון 35 הנ"ל בחוק ההוצל"פ הוסיף לסעיף 7 את ס"ק ו' הקובע כי : (ו)סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה הנתמכת בתצהיר, כי לא ניתן להמציא אזהרה לחייב מאחר שנראה כי החייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות למרשם האוכלוסין להמציא מידע בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל; המידע האמור יימסר לרשם ההוצאה לפועל בלבד והוא יהיה רשאי להודיע לזוכה האם החייב נמצא בישראל אם לאו; כמו כן רשאי הרשם, במקרים שבהם שוכנע שיש בכך צורך, למסור לזוכה מידע מלא או חלקי בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל." ##(6) המצאת אזהרה לחייב בהליכים לביצוע שטר:## להמצאת האזהרה חשיבות מיוחדת כאשר מדובר בהליכים לביצוע שטר. הטעם לכך הוא שבאזהרה מעמידים את החייב על כך שהוא זכאי להגיש התנגדות לביצוע השטר, או התנגדות לבקשת הביצוע, לפי העניין, וזאת בתוך המועד הקבוע בחוק. לשון אחר, אין גובין אלא אם כן מזהירין; ואין מבצעים שטר אלא אם כן משמיעים לחייב את זכותו להתנגד. לפיכך נקבע כי ידיעתו של החייב כשלעצמה (לאחר שעיין בתיק בית המשפט ונודע לו כי נפתחו הליכי הוצאה לפועל , ובמקרה כאן לאחר שהיה במשרד ב"כ הזוכה וראה את השטר) אין בה די ואין בה כדי לרפא את הפגם של אי המצאת האזהרה, ולכן מניין הימים להגשת ההתנגדות מתחיל במועד המצאתה של האזהרה בפועל לידיו ולא ביום בו נודע לו על ההליכים, גם אם שילם כספים על חשבון החוב. ##(7) מסירת אזהרה לחייב:## הליכי הוצאה לפועל, מביאים, בהכרח, לפגיעה בזכויותיו החוקתיות של החייב, כפי שהן מעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ומשום כך יש לאזן בין האינטרסים השונים של הזוכה ושל החייב. והדברים ידועים. סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, קובע כי המצאת אזהרה תתבצע באותה דרך שבה ממציאים כתבי בי-דין על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, עם המצאת האזהרה על החייב למלא אחר הוראות פסק הדין או לבצע אחת מהפעולות האחרות המפורטות שם, וזאת במטרה להמריץ את החייב לפנות לראש ההוצל"פ להחקר על יכולתו ולהתחיל בתשלום החוב. אם לא מתייצב החייב לחקירה, ניתן להפעיל כנגדו סנקציות הקבועות בסעיפי החוק. "הפעלת הסנקציות נובעת מהתעלמותו של החייב מחובותיו הבסיסיות, ובעיקר מכיוון שאיננו נוקט בצעדים החוקיים לקידום פירעון חובו" (השופט ד' בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, עמ' 46, מהדורה שישית) ברם, באם האזהרה לא הומצאה לחייב, לא ניתן לומר כי בהתעלמות עסקינן, והפעלת הסנקציות כנגד החייב איננה מוצדקת. ##(8) להלן פסק דין בנושא אי המצאת אזהרה לחייב:## א. בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 18.9.08 של ראש ההוצל"פ (כתוארה אז) כב' הרשמת לימור רייך בתיק הוצל"פ 2601472080, לפיה נדחתה הבקשה שהוגשה מטעם המערערים להעברת ההתנגדות לבית המשפט המוסמך. ביום 30.4.09 החלטתי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור. ב. העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן: ביום 29.1.08 נפתח כנגד המערערים תיק הוצל"פ לביצוע שיק בסך 757 ₪, שמסרו לידי המשיבה. אזהרות שנשלחו למערערים חזרו בציון "לא נדרש". ביום 18.9.08 הגישה המערערת 1 התנגדות לביצוע השיק, בה טענה, בין היתר, כי מאחר שהאזהרה לא הומצאה לידה, לא מוטלת עליה חובה לבקש הארכת מועד להגשת ההתנגדות. המערערת עתרה לקבל את ההתנגדות, לעכב ההליכים ולהעביר הדיון לביהמ"ש השלום בבאר שבע אשר לו נתונה הסמכות המקומית לדון בתביעה. ביום 22.6.08 דחתה ראש ההוצל"פ ההתנגדות וקבעה כדקלמן: "לכאורה מוגשת התנגדות באיחור לפיכך אינני מורה על העברתה לביהמ"ש מוסמך." משנודע למערערים, כי גם כנגד המערער 2 נפתח תיק ההוצל"פ, הגיש המערער 2 התנגדות, והמערערת 1 הצטרפה להתנגדות זו, כשהם חוזרים על הטענה לפיה האזהרה לא הומצאה להם ומשכך ההתנגדות מוגשת במועד - עם היוודע דבר פתיחת תיק ההוצל"פ, ולפיכך, אין צורך בבקשה להארכת מועד. ביום 18.9.08 ניתנה על ידי ראש ההוצל"פ החלטה בנומרטור 80544903ט לפיה: "מורה על עיכוב הליכים. מזכירות תעביר הבקשה לביהמ"ש המוסמך הוא ביהמ"ש שלום הרצליה." עוד באותו היום, ניתנה ע"י ראש ההוצל"פ החלטה נוספת בה תוקנה ההחלטה הקודמת ובה נקבע: "ההחלטה בנומרטור 80544903ט הוקלדה בטעות, להלן החלטתי: לכאורה מוגשת התנגדות באיחור לפיכך אינני מורה על העברתה לביהמ"ש מוסמך" החלטות אלה, מיום 18.9.08 הן נשוא הערעור שבפניי. ג. המערערים טוענים כי טעתה ראש ההוצל"פ בקובעה כי ההתנגדות הוגשה באיחור. המערערים טוענים כי לא קיבלו את האזהרות במועד ובאישורי המסירה מצוינת כתובת שאינה כתובתם. לפיכך מסירת האזהרה, שהיא עניין מהותי, לא בוצעה. המערערים טוענים כי לא הגישו בקשה להארכת מועד מאחר שלגישתם, התנגדותם הוגשה במועד, מיד כשנודע להם כי הוטל עיקול על חשבונם בבנק. המערערים טוענים כי לא קיבלו את האזהרה ומשכך לא איחרו בהגשת ההתנגדות. המערערים טוענים כי עצם מתן שתי החלטות סותרות באותו מועד, מצדיק קבלת הערעור. באשר להחלטה בה הוחלט על עיכוב ההליכים והעברת הדיון לביהמ"ש המוסמך הוא בימ"ש שלום בהרצליה, טוענים המערערים כי העסקה נערכה בבאר שבע, השיק נמסר בבאר שבע ולמשיבה סניף בבאר שבע, לפיכך, הסמכות המקומית מסורה לביהמ"ש בבאר שבע וטעה ראש ההוצל"פ בקביעתו לפיה ביהמ"ש המוסמך הוא ביהמ"ש השלום בהרצליה. ד. מנגד טוענת המשיבה כי גם הבר"ע בה עסקינן, הוגשה באיחור, לא צורפו לה תצהירים, המערערת 1 כלל לא התייצבה לדיון והעירבון הופקד באיחור. לגופו של עניין, טוענת המשיבה כי לאחר שהאזהרות שנשלחו בדואר לא נדרשו, האזהרות הומצאו שוב למערערים הפעם במסירה אישית ע"י שליחים, שתצהירם צורף. ההתנגדות הוגשה ע"י המערערים כחמישה חודשים לאחר מכן ולפיכך בדין נדחתה מפאת האיחור בהגשתה. בנוסף, טוענת המשיבה כי עיקול חשבונות המערערים נעשה ביום 18.6.08, קרי שלושה חודשים לפני הגשת ההתנגדות, וגם אם לשיטת המערערים לא קיבלו את האזהרות, לא יתכן כי לא ידעו על דבר העיקול שהוטל על חשבונות הבנק שלהם. המשיבה טוענת כי נתונה למערערים האפשרות להגיש לראש ההוצל"פ בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות. בנוסף, מעיון בהתנגדות עולה כי אין למערערים כל טענת הגנה כנגד השיק, לגופו של עניין ואין אסמכתאות לטענותיהם. ה. לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בתגובה לה ובעיקרי הטיעון מטעם הצדדים ולאחר ששמעתי טיעוני הצדדים בפניי. הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל. הליכי הוצאה לפועל, מביאים, בהכרח, לפגיעה בזכויותיו החוקתיות של החייב, כפי שהן מעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ומשום כך יש לאזן בין האינטרסים השונים של הזוכה ושל החייב. והדברים ידועים. סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, קובע כי המצאת אזהרה תתבצע באותה דרך שבה ממציאים כתבי בי-דין על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, עם המצאת האזהרה על החייב למלא אחר הוראות פסק הדין או לבצע אחת מהפעולות האחרות המפורטות שם, וזאת במטרה להמריץ את החייב לפנות לראש ההוצל"פ להחקר על יכולתו ולהתחיל בתשלום החוב. אם לא מתייצב החייב לחקירה, ניתן להפעיל כנגדו סנקציות הקבועות בסעיפי החוק. "הפעלת הסנקציות נובעת מהתעלמותו של החייב מחובותיו הבסיסיות, ובעיקר מכיוון שאיננו נוקט בצעדים החוקיים לקידום פירעון חובו" (השופט ד' בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, עמ' 46, מהדורה שישית) ברם, באם האזהרה לא הומצאה לחייב, לא ניתן לומר כי בהתעלמות עסקינן, והפעלת הסנקציות כנגד החייב איננה מוצדקת. המערערים בהתנגדותם התייחסו לכך, שלכאורה, נראה כי ההתנגדות הוגשה על ידם באיחור, ופרטו בהתנגדות מדוע לא הוגשה על ידם בקשה להארכת מועד. לפיכך, לגישתי, היה מקום לדון בטענה לפיה ההתנגדות הוגשה במועד, לגופה. במקרה דנן, לא הוכח לגישתי כי האזהרות אכן הומצאו למערערים. על אישורי המסירה כמו גם תצהירי השליחים שצורפו להם, התנוססה כתובת "ערערה בנגב מספר 70" בעוד כתובתם של המערערים היא "ערערה בנגב מספר 50" על פני הדברים, לא נראה כי האזהרות אכן נמסרו למערערים. משלא נמסרו לידי המערערים האזהרות, לא מצאתי פסול בהגשת ההתנגדות כשבועיים לאחר היוודע דבר העיקול בבנק. יתרה מזו, בנסיבות המקרה דנן, גם אם לא פעלו המערערים בהתאם להוראות הדין, ולא הגישו בקשה להארכת מועד אלא רק התנגדות, הרי שבאיזון הראוי בין תכלית ההקפדה על סדרי הדין ובין הרצון לרדת לחקר האמת, היה מקום לתת למערערים את יומם בביהמ"ש (ע"א 9876/06 צ'רלס ניבורג נ' ישראל ניבורג (טרם פורסם, , 17.8.09) ולראות בהתנגדות עצמה כבקשה להארכת מועד. בענייננו, אין מקום, לגישתי, לדחות את ההתנגדות מהטעם שהוגשה באיחור, אך ורק על מנת לאפשר למערערים לפעול בהתאם לדרך שעדיין פתוחה בפניהם, כפי שצוין ע"י ב"כ המשיבה עצמו, ולהגיש בקשה להארכת מועד. "הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות." (ע"א 189/66 ששון נ' "קדמה" בע"מ, פ"ד כ(3) 477, 479 (1966) לפיכך, נראה לי כי יש לקבל התנגדות המערערים ולהעבירה לביהמ"ש המוסמך לדיון בטענות ההגנה של המערערים כנגד השטר. יש לציין, כי לא מצאתי מקום להתייחס להחלטה הראשונה שניתנה ע"י ראש ההוצל"פ בנומרטור 80544903ט - משנקבע במפורש כי מקורה בטעות בהקלדה. ו. סוף דבר - הערעור מתקבל. הדיון יוחזר לראש ההוצל"פ לשם העברת ההתנגדות לביהמ"ש המוסמך. אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. אזהרה לחייבהוצאה לפועל