ערעור על גובה שכר טרחת מנהל עיזבון

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על גובה שכר טרחת מנהל עיזבון: לפנינו מונח ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן (כב' השופט ש' שוחט) מיום 17.9.2006, לפיו נפסק למערער שכר טרחת מנהל עיזבון בסך של כ-171,000 ₪ כולל מע"מ (בש"א 4058/06 ת"ע 101110/06) . רקע עובדתי 1. המנוחה הלכה לעולמה ביום 25.4.2000 (להלן - המנוחה). 2. המנוחה בצוואתה מינתה את המערער למנהל העיזבון. המערער הגיש בקשה למינויו כמנהל עיזבון לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, והבקשה אושרה. 3. המערער בתוקף תפקידו הגיש בקשה למתן צו לקיום צוואה. 4. התיק כאמור נפתח בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה ושם התנהל עיקר הדיון בו לפני כב' השופט א' גלובינסקי. בהחלטה מיום 21.9.2005 ועל-פי החלטתו של כב' הנשיא (כתוארו אז) א. קיטאי קבע בית המשפט דיון בשאלת שיעור שכר הטרחה ליום 29.9.2005, אולם לאור החלטתו של כב' השופט גלובינסקי מיום 28.9.2005, החליט ביום 6.10.2005 כב' הנשיא א' קיטאי כי יש להעביר את התיק למחוז אחר ועל-כן העביר את התיק לצורך הכרעה בעניין לכבוד נשיא (כתוארו אז) בית המשפט העליון - א' ברק. ביום 14.10.2005 החליט (בש"א 9571/05) כב' הנשיא ברק ההליך והחלטת בית משפט קמא 5. המערער הגיש מחדש את הבקשה לפסיקת שכר טרחה, לאחר שהושגו הסכמות עקרוניות בין המשיבים באשר לחלוקת נכסי העיזבון. המערער ביקש כי ייפסק לו שכר בשיעור של 3% משווי העיזבון עבור ניהול העיזבון ועוד שיעור של 1% משווי העיזבון עבור הגשת הבקשה לקיום הצוואה. לצורך עניין זה העריך המערער את שווי נכסי העיזבון בסכום של 49 מיליון ₪, כשעיקר השווי נובע ממניות אותן החזיקה המנוחה ולהערכת המערער שווין עולה לסכום של 46 מיליון ₪. 6. המשיבים טענו שתי טענות עיקריות כנגד דרישתו של המערער. האחת נוגעת לעניין שווי המניות והכללתן בשווי העיזבון. השנייה, כי בנסיבות העניין, ניהול העיזבון לא דרש פעולות מרובות או מורכבות ועל-כן יש לפסוק לו 2% מסכום העיזבון הכולל חשבונות בנק (כ-860,000 ₪), שווי של רהיטים (120,000 ₪), תכשיטים (47,000 ₪), היינו כ-20,500 ₪, ובנוסף 10,000 ₪ עבור הגשת הבקשה לצו קיום צוואה. ביום 11.7.2006 נתקיים דיון בבית משפט קמא וביום 17.9.2006 נתנה החלטת בית המשפט בעניין זה. 7. בית משפט קמא קבע כי בישיבה מיום 11.7.2006 צמצם ב"כ המערער את דרישת מרשו לכדי 2% משווי העיזבון בתוספת מע"מ עבור ניהול העיזבון והותיר את דרישתו לפסיקת שכר טרחה עבור הגשת הבקשה לצו קיום צוואה על כנה. יחד עם זאת דרש המערער כי בכל תחשיב, השכר הכולל שיפסק יעמוד על 3.5% משווי העיזבון. 8. באשר לשכ"ט בגין הגשת הבקשה לצו קיום צוואה, קבע בית משפט קמא כי יש לפסוק את שכרו של מנהל העיזבון בגין הגשת הבקשה בנפרד, משל היתה פעולה מקצועית חיצונית שנעשתה עבור העיזבון ועל פי תקנה 45ג(ג) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 (להלן - תקנות הירושה). אמנם סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 וכלל ג' לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 ממליצים על שכר טרחה של 1.5% משווי העיזבון בתוספת מע"מ, אך תקנה 512(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מאפשרות לבית המשפט לסטות מתעריף זה כלפי מטה, ואין צורך בטעמים מיוחדים לשם כך. בית משפט קמא ממשיך ואומר כי שווי העיזבון לא צריך להיות גורם בעל משקל בקביעת שכ"ט בגין הגשת בקשה שכזו, שכן הפעולות הכרוכות בהגשת הבקשה אינן תלויות בשווי העיזבון. הגורם היחיד הנצרך לקביעת שכ"ט, אמור להיות היקף העבודה שהושקעה בהגשת הבקשה. זאת להבדיל מניהול העיזבון שהינו פעולה מתמשכת החובקת בתוכה אחריות כבדה. בענייננו, קובע בית משפט קמא, אוחזת הבקשה לקיום צוואה שלושה עמודים סטנדרטיים, נספח חלוקה האוחז 3 עמודים נוספים ותעודת פטירה. ממשיך וקובע בית משפט קמא, כי אמנם הוגשה התנגדות לצוואה אך המערער לא היה צד לכך. כל חלקו של המערער התמצה בהתייצבות לדוכן העדים לחקירה. "מבחינה זו מוטב היה לב"כ מנהל העזבון שלא 'להגדיל ולהאדיר' בפעולותיו של מנהל העזבון באשר להגשת הבקשה לצו קיום צוואה. בכל הכבוד, העובדה שלמנהל העזבון אינטרס בקיום הצוואה, כמי שערך אותה, לא הופכת אותו ל'מגן הצוואה' כנגד 'הקמים עליה לכלותה' ואינה מעמידה אותו, למעט לענין האינטרס, במתרס אחד עם באי כוחם של הזוכים על פיה, בעלי האינטרס לקיומה..." לאור האמור העמיד בית משפט קמא את שכרו של המערער בגין הגשת הבקשה לצו קיום הצוואה על סך של 10,000 ₪ + מע"מ. 9. באשר לשכר טרחה בגין ניהול העיזבון קובע בית משפט קמא כי השכר נקבע על ידי בית המשפט (סעיף 91 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן - חוק הירושה)). השכר לא יעלה על 3% משווי העיזבון כשכר מקסימלי, אלא במקרים חריגים, בהם נדרשו פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד ממנהל העיזבון, שאזי רשאי בית המשפט לחרוג משכר זה ולהגדיל אותו כדי 4% משווי העיזבון (תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה). השיקולים אותם ישקול בית המשפט בעת קביעת השכר יהיו, בין השאר, השווי הכולל של נכסי העיזבון, סוג הנכסים שבעיזבון, טיב הפעולות שביצע והיקפן של פעולות אלה (תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה). מסביר בית משפט קמא, שווי העיזבון משום אחריותו של מנהל העיזבון לשמירה על הנכסים ולחלוקתם ליורשים, ככל שהשווי גבוה יותר האחריות כבדה יותר. היקף העבודה, משום המאמץ אותו משקיע המנהל בשמירה על הנכסים. שני אלה משתלבים זה בזה כשהמחבר ביניהם הוא מורכבות עבודת הניהול. המורכבות בעיקרה נקבעת על פי סוג הנכסים שבעיזבון. סוג הנכסים משליך על טיב הפעולות והיקפן. טיב הפעולות - מידת המעורבות של מנהל העיזבון ואופיה. היקף הפעולות - הזמן אותו השקיע מנהל העיזבון בביצוע פעולות אלה. עיזבון גדול מבחינת שוויו, המורכב מנכסים 'בעיתיים', מצריך ניהול מורכב ומקצועי יותר. 10. לאחר דברים אלה ניגש בית המשפט קמא לבחון את נכסי העיזבון: רהיטים וחפצי בית בשווי 120,000 ₪, תכשיטים ודברי ערך בשווי 47,000 ₪ - המשיבים לא חלקו על הערכות שווי אלו שנעשו על ידי המערער. המשיבים הסכימו לתשלום בגובה 2% אליו הסכים גם המערער במהלך הדיון, לפיכך דרישתו בעניין זה נענית. חשבונות בנק - המערער העמיד סכום זה על סך של 2.48 מיליון ₪ (נכון לנובמבר 2004). בית המשפט קבע כי לצורך קביעת שכר טרחת מנהל העיזבון יש לקבוע את שווי הנכסים לפי יום פטירת המוריש בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום פטירת המוריש. היינו, לפי חישובו של בית המשפט קמא, הסך של 1,916,252 ₪. זאת לאחר שהמשיבים הסכימו לראות במלוא הכספים שבחשבונות השונים, גם המשותפים עם אחרים, ככספי המנוחה. סה"כ 41,665 ₪ קרן בצירוף מע"מ בגין נכסים אלה. מניות - 10% במניות ____. שווי המניות עולה להערכת המערער ל-9.9 מיליון דולר שהם כ-46 מיליון ₪. המשיבים טענו כי אין ליתן למנהל העיזבון שכר כלשהו בגין המניות הואיל והמניות הינן מניות רכוש ולא מניות הנהלה/שליטה. בנוסף כפרו המשיבים בשווי הנטען של מניות המנוחה בית המשפט קבע כי אין חולק כי המניות הינן מניות רכוש. הפעולות אותן עשה המערער הן בדיקת זכויות העיזבון במניות, בבחינת איסוף נתונים. פעולה זו הינה חובה אלמנטרית המוטלת על כל מנהל עיזבון לגבי כל נכס מנכסי העיזבון והיא אינה תלויה בדרך כלל מבחינת הקושי והמאמץ בשווי נכסי העיזבון. הפעולה החריגה היחידה היתה הגשת בקשה, שנדחתה, למנותו כמנהל מיוחד. המערער לא ערער על החלטה זו, ולא פעל לקידום בקשה זו. אך הוסיף בית משפט קמא וקבע כי האחריות המוטלת על כתפי מנהל העיזבון בביצוע הפעולות שהוזכרו לעיל כבדה יותר ועולה ביחס ישר לשווי העיזבון. בית המשפט צריך בסופו של יום ליתן ביטוי בשכר טרחתו של מנהל העיזבון לאחריות זו. אשר על כן פסק בית המשפט קמא סך של 120,000 ₪ בצירוף מע"מ, בגין פעולותיו שנעשו בהקשר למניות. בית המשפט ציין כי שכר זה מביא לידי ביטוי הן את אחריותו הגבוהה והן את הפעולות הסטנדרטיות אותן ביצע. טענות הצדדים בערעור 11. בפתח דבריו מציין המערער כי המדובר בעניינו בשכר טרחה של מנהל עיזבון ולא שכר טרחה והוצאות במסגרת הליך משפטי בהם דנה הפסיקה שהובאה על ידי המשיבים, אשר ביחס להוצאות אלו נקבע כי ערכאת הערעור איננה נוהגת להתערב בסוגיה של שכר והוצאות. לטעמו, אין סיבה שערכאת הערעור לא תתערב בהחלטה של ערכאה קמא, באשר לפסיקת שכר של בעל תפקיד. 12. המערער טוען כי עיקר טעותו של בית משפט קמא, הייתה במתן יחס מכריע להיקף או מורכבות פעולות מנהל העיזבון, על חשבון השיקול של שווי העיזבון. המערער טוען כי היקף הפעולות עשוי להשפיע על אחוז השכר מתוך שווי העיזבון, אולם בכל מקרה הבסיס לשכר אמור להיות שווי העיזבון. בית משפט קמא התעלם כמעט לחלוטין משווי העיזבון, בעת שפסק שכר בסכום גלובאלי העומד על כ0.3% משווי העיזבון. לשיטתו יש להקיש לענייננו ממקרים אחרים בהם אנו מוצאים קביעת שכר לפי שווי ולא לפי היקף העבודה. כך למשל בתביעות נזיקין על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים שם השכר נגזר מגובה הפיצוי בין אם הושג בפשרה מיידית ובין אם חלפו שנים רבות עד למתן ההכרעה. הוא הדין לשכר טרחה בשל עסקאות תיווך בין בנכסי שלא ניידי ובין בתיווך ממון. כך גם בפסיקת שכרם של כונסי נכסים או מפרקים. 13. עוד טוען המערער כי היה מן הראוי לפסוק שכר אחד באחוזים מתוך שווי כלל נכסי העיזבון, היינו כולל המניות, כשלעניין גובה האחוז ניתן להתחשב בין היתר בפעולות אשר בוצעו על ידי המערער. באשר לשווי המניות, טוען המערער כי אין בעובדה כי המניות הן מניות רכוש, בכדי לפגוע בשווין. לא זו אף זו בעת שוויון, למניות נלווית זכות להצביע בעת שיוויון בהצבעה באסיפה הכללית. 14. טוען המערער כי בית משפט קמא לא העניק את המשקל הראוי לפעולות שנעשו על ידו. לטענתו, במהלך ביצוע הפעולות השונות השקיעו המערער ומשרדו למעלה מאלף שעות עבודה לאורך שש שנות פעילות. זו ואף זו, היה על בית המשפט קמא לבחון את פעולות מנהל העיזבון כמכלול אחד ולא לפרוט את הפעולות ביחס לגבי כל אחד מנכסי העיזבון בנפרד. 15. המערער טוען כי לא הגיש פירוט של שעות העובדה משום שלא נתנה כל החלטה המורה לו לעשות כן, ובצדק, הואיל ודרישה זו נעדרת כל בסיס משפטי. לטענתו, הפעולות המרכזיות שבוצעו על ידיו פורטו במסגרת הבקשה לפסיקת שכר טרחה. פעולות אלה, לטענתו, כלל אינן פשוטות. בין היתר היתה עליו חובה, למרות המידע שנתקבל מעם המשיבים, לפנות לכל הגורמים הרלבנטיים בניסיון לאתר נכסים נוספים ולוודא כי לא הושמט רכוש כלשהו. 16. מציין המערער כי במסגרת תפקידו ובסיוע אנשי משרדו נתן שירות מקצועי כעורך דין לעיזבון. דבר זה מהווה שיקול לקביעת שכר על הצד הגבוה יותר. המערער מפנה לתקנה 45ג(ג) לתקנות הירושה. 17. עוד טוען המערער כי נגרמה לו עוגמת נפש בשל הכפשות אישיות והאשמות שווא חמורות שהוטחו בו על ידי המשיבים 3-4. כך ההליכים הרבים שנאלץ המערער לנהל על מנת להסיר את התנגדויות המשיבים טרחתם הייתה מרובה, ועל-כן הצדיקו פסיקת שכר מירבי. 18. מציין המערער כי מינויו נעשה על פי בקשתה המפורשת של המנוחה. 19. עוד טוען המערער כי לנוכח היקף פעולות מנהל העיזבון, לא היה מקום לפסוק שכר בשיעור הנמוך מ-3%. בית משפט קמא פירש את דבריו של ב"כ המערער בצורה שאיננה נכונה. כוונתו הייתה כי ניתן לפסוק שכר בשיעור של בין 2% ל2.5% בהנחה שמתייחסים לכלל שווי העיזבון כולל המניות, אך אין לפרש כאילו הסכים המערער ל-2% משווי נכסי העיזבון מבלי הכללת המניות במצבת הנכסים. 20. באשר לשכר עבור הגשת הבקשה לקיום הצוואה, טוען המערער כי שגה בית המשפט קמא בשעה שהתעלם לחלוטין מהתעריף המומלץ שנקבע בכללי לשכת עורכי הדין. עוד טוען המערער כי התנהלה ליטגציה "מרה" וקשה, כדי להגן על הצוואה ולקיימה כרצון המנוחה. 21. המשיבים טוענים כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בעניין שכר טרחה. החלטת בית המשפט קמא ראויה ומנומקת כדבעי ואין כל מקום להתערב בה. 22. המשיבים טוענים כי ביחס למניות התקיימה מחלוקת מהותית בין הצדדים: המשיבים חלקו הן על עצם זכותו של המערער בעניין זה והן על הערכת השווי. לטענתם, בכדי שמנהל עיזבון יהיה זכאי לשכר טרחה באחוזים משווי הרכוש עליו להעיד על פעולות ומעשים הדורשים טרחה והשקעה ביחס לרכוש ממנו הוא מעוניין לגזור את שכר טרחתו, אולם בעניינו לא עשה המערער דבר הקשור למניות, שכאמור הינן מניות רכוש. זאת ועוד משמעות דרישתו תהיה נטילת כל כספי העיזבון שבבנק ובנוסף יהיה על המשיבים למכור רכוש אישי, בכדי לממן את שכר הטרחה. ביחס להערכת שווי המניות, טוענים המשיבים, כי הערכתו של המערער חסרת בסיס: המניות המדוברות הינן מניות רכוש, המסמך עליו מתבסס המערער הינו בן חמש שנים ונשאר כאות מתה, נסיונות למכור את החברה לא צלחו בשל הפסדים בהם הייתה נתונה. 23. באשר לבקשה לצו קיום צוואה חוזרים המשיבים למעשה על קביעותיו של בית משפט קמא. דיון והכרעה כלל אי ההתערבות 24. כלל אי-ההתערבות בכללותו קובע כי ערכאת הערעור לא תתערב בקביעות העובדתיות של הערכאה הראשונה אלא במקרים חריגים בלבד, זאת להבדיל מהתערבות במסקנות אותן גזרה מהראיות שבאו לפניה (ראו: ע"א 9784/05 עיריית ת"א-יפו נ' גורן ( 12.8.2009)). 25. הצדדים מסכימים כי אף ביחס לפסיקת הוצאות ושכר טרחת עורך-דין במסגרת הליכים משפטיים חל כלל אי ההתערבות. הרציונל לכך בלשונו של המלומד ח' בן -נון: "עניין הוצאות המשפט ושכר טרחה נמסר לשיקול דעתה של הערכאה הראשונה ובדרך כלל אין זה ראוי להתערב בשיקול דעת זה" (ח' בן-נון הערעור האזרחי 244 (התשס"ד-2004))). 26. נחלקו הצדדים מה הדין ביחס לשכרו של מנהל העיזבון: המשיבים מפנים לפסיקה שעניינה הוצאות משפט ושכר טרחה במסגרת הליכים משפטיים ואילו המערער טוען כי יש להבדיל בין השניים. 27. בע"א 2886/00 הקרן לטיפול בחסויים נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נה(5) 62 (פסקה 6) ערערה מנהלת העיזבון על שכר טרחה שנקבע לה בסכום של 2% משווי העיזבון. כב' השופט י' טירקל דחה את ערעורה וקבע כי: "הלכה פסוקה היא 'כי אין בית המשפט נוטה להתערב בשכר הטרחה שנקבע לכונסי נכסים, מפרקים ודומיהם על ידי הערכאה הראשונה, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן... כאשר בית המשפט התערב בענינים מסוג זה, היה זה באותם מקרים בהם טעה השופט קמא בעקרונות אותם הפעיל ולא באופן בו יישם את אותם עקרונות" (דברי השופט (כתוארו אז) ש' לוין בע"א 530/88 פרידמן ואח' נ' ארנון ואח' פ"ד מג(484 ,479 (4 והאסמכתאות שם; ע"א 797/89 ועד רוכשי הדירות בגדלי המלכים בטבריה נ' קרייתי פ"ד מה(716 ,710 (4; ע"א 5000/92 ע"א 5000/92 רע"א 4680/92 בן ציון נ' גורני ואח' פ"ד מח)". 28. הלכה זו סוכמה יפה על ידי המלומד ח' בן-נון (שם 247) (ההדגשות שלנו): "מפרק, כונס נכסים, נאמן בפשיטת רגל, מנהל עיזבון, מומחה רפואי ושאר בעלי תפקידים מתמנים על ידי בית המפשט ומסייעים לקיום ההליך השיפוטי. לפיכך, אף שאינם צד במשפט, יש לדאוג לתשלום שכרם... ככלל, התערבותו של בית המשפט לערעור בקביעותיו של בית המשפט קמא בעניינים אלה דומה להתערבותו בעייני שכר טרחת עורך דין ופסיקת הוצאות משפט. דהיינו: בכינוסים בפירוקים ובהליכים שבהם מתמנים בעלי תפקידים על ידי בית המשפט, לא תמהר ערכאת הערעור להתערב בשכר הטרחה שנפסק להם, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן". ביחס לערעור על שכר טרחה והוצאות משפט הוא אומר כי ערכאת הערעור תיטה להתערב, בין היתר, במקרים הבאים: מקום שנפלה טעות קיצונית בשיקול דעתה של הערכאה הדאשונה, כאשר נפלה טעות משפטית, כאשר ישנה סטייה באופן ניכר מהסכומים המקובלים, כאשר בית המשפט לא נימק את החלטתו בנידון (שם 245). 29. לא זו אף זו, בעניינו מדובר בערעור על בית המשפט למשפחה שהינו טריבונל מקצועי לתחומו. בכגון דא לא תמהר ערכאת הערעור להתערב בהחלטותיו. אומר המלומד ח' בן-נון כי ב"כדי להחליט על התערבות בהחלטות מי מהטריבונלים, על ערכאת הערעור להיות משוכנעת כי הטעות בהחלטתו היא ברורה" (הערעור האזרחי 265). 30. נוכח האמור שומא עלינו לבחון היטב האם אכן טעה בית המשפט קמא בעקרונות אותם הפעיל להבדיל מיישום העקרונות, וכי נפל פגם קיצוני ומהותי, כטענת המערער, בהחלטתו. המסגרת הנורמטיבית 31. המסגרת הנורמטיבית החלה בענייננו פורטה לעיל בדבריו של בית משפט קמא. כאמור סעיף 91 לחוק הירושה ותקנה 45 לתקנות הירושה הם החלים בענייננו ואין צורך לחזור על אשר כבר נאמר. שכר טרחה עבור הגשת בקשה לצו קיום צוואה 32. כאמור, בדברי בית משפט קמא לעיל, וכמוסכם על הצדדים פעולות שנעשו לשם השגת צו קיום צוואה אינן פעולות הכלולות בתפקידיו של מנהל העיזבון, ועל-כן יש לפסוק את שכרו בנפרד משכרו כמנהל העיזבון. 33. המערער טוען כי היה על בית משפט קמא לפסוק לו בגין כך 1.5% משווי העיזבון ועל פי התעריף המומלץ ואילו המשיבים תומכים טענותיהם בדבריו של בית משפט קמא. 34. נקדים ונאמר כי דבריו של בית משפט קמא בעניין זה מקובלים עלינו. כאמור בית משפט זה יבחן בעיקר את העקרונות אותם יישם בית משפט קמא ולא את אופן היישום. בעניינו בית משפט קמא יישם את העקרונות הראויים ובאופן ראוי. 35. לגופו של עניין, נוכל ללמוד לענייננו מן הנאמר ביחס לשיקולים אותם ישקול בית המשפט בבואו לפסוק שכר טרחה במסגרת ההליך שיפוטי (ראו עוד לקמן על היחס שבין שכר טרחה הנפסק במסגרת הליך לבין שכר טרחה המשולם לפקיד בית המשפט). אומר כב' השופט א' א' לוי בעניין זה: "בעבר חלשה על הסוגייה, באורח בלעדי, תקנה 512(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר הורתה: "לא יפחת סכום שכר הטרחה מן התעריף המינימלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), תשל"ז-1977, זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על תשלום סכום קטן מהסכום האמור". ברם, אלה אינם עוד פני הדברים. ראשית, מן הבחינה הפורמאלית, מיום שבוטלו כללי לשכת עורכי הדין הנ"ל והוחלפו בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000, שוב אין תקנה 512(א) מפנה לכללים בני תוקף. שנית, וזה העיקר, ספק רב אם בפועל, ובפרט לאור היותם של הכללים דהיום בגדר המלצה בלבד, יש באמור בתקנה כדי להבטיח את הגשמתה של התכלית בה דיברתי (ראו גם דברי השופט א' גרוניס בע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" ואח' נ' סיעת "יש עתיד לביאליק" ואח', , 16.6.05, בפסקה 3 לפסק-דינו; ודברי רשם בית-משפט זה, השופט י' מרזל, בבג"צ 891/05 תנובה בע"מ ואח' נ' משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ואח', , 30.6.05, בפסקה 21). בית-המשפט היושב לדין נדרש, אפוא, שעה שדן הוא בשאלת החיוב בשכר-טרחה, ליתן דעתו לתכלית האמורה ולאיזון הראוי בינה לבין שיקולים מתחרים, ככל שאלה קיימים. במסגרת זו עליו ליקח בחשבון, בין היתר, את הסכום ששולם בפועל, ואינדיקציה אפשרית לכך עשויה להימצא בכללי התעריף המומלץ. אך יש לשוב ולהטעים את שכבר נפסק - וראו ע"א 4445/03 אחיעזר בע"מ ואח' נ' מנהל מס שבח - רחובות, לא פורסם, 30.3.04 - כי התעריף המומלץ אינו בהכרח אמת המידה המכרעת בפסיקת ההוצאות". פסיקה זאת עניינה כיסוי הוצאותיו של בעל דין שזכה בדינו ולא יימצא חסר, בסופו של יום, אם ההוצאות שייפסקו לזכותו יהיו נמוכות מאשר נדרש לשלם בפועל לעורך-דינו. לכן ולא בכדי, נקבע כי למעשה התעריף המומלץ הינו בגדר מינימום. 36. רציונאל זה כוחו יפה בעת שקיים בפנינו סכסוך משפטי בין שני צדדים. לא כן כשמדובר בבעל תפקיד. יתר על-כן, מעת שפונה יורש או נוחל לעו"ד על מנת שיגיש בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, מצופה כי מראש יסוכם שכה"ט. לא כן בביצוע פעולה על ידי בעל עניין, כבמקרה דנן, הפונה בבקשה שכזו. אכן אין להיזקק כלל ועיקר לאותו תעריף מומלץ בין עו"ד ללקוחו, אלא יש לבחון את זכאות המערער לשכ"ט, בגין הגשת בקשה שכזו - בהתאם לסוג הפעולה. 37. הבקשה לצו קיום צוואה דרך כלל הינה עניין טכני ואיננה תלויה בשוויו של העיזבון. הנמקותיו של בית משפט קמא בעניין זה, מדוע יש לסטות מן התעריף המומלץ, מקובלות עלינו. ניכר כי בשל הנמקות אלה כך נוהג בית המשפט למשפחה. ראו למשל דבריו של כב' סגן הנשיא י' שנהב (בי"מ לענייני משפחה ר"ג) בבש"א 1568/07 תע 105990/03 ד.א. ז"ל נ' י. (ג) א. ( 22.7.2007) (פסקאות 17-19). יוצא איפוא כי השיקול המרכזי בעניין זה הוא היקף העבודה אותה ביצע מנהל העיזבון. 38. בענייננו, בית משפט קמא קבע (סעיף 7(א)) כי הבקשה הינה סטנדרטית ואין בה משהו מיוחד. את הטענה כי נדרשו פעולות מיוחדות בשל התנגדויות לצוואה דחה בית משפט קמא, ודחייתו מקובלת עלינו. לא רק שלכאורה מנהל העזבון לא היה צד להתנגדויות, כשהסכסוך בין המשיבים בינם לבין עצמם, אלא שעולה שעיקר חקירתו נסובה לא על בקשתו ותפקידו כמנהל עזבון, אלא כעורך הצוואה. מכל מקום אין לכך ולהגשת הבקשה לקיום הצוואה - מאומה. שכר טרחה עבור ניהול העיזבון 39. אף כאן קביעותיו של בית משפט קמא מקובלות עלינו. יחד עם זאת מצאנו כי יש מעט מקום לחזק את דבריו, על אף שטובים הם ויכולים לעמוד לכשעצמם. 40. לשונה של התקנה שהובאה לעיל ברורה. אחד מן השיקולים אותם יש לשקול הינו שווי העיזבון אך אין זה שיקול בודד או שיקול מכריע אשר אך לפיו יש לפסוק. צודק בית משפט קמא בדבריו כי שיקול מרכזי נוסף הוא מורכבות הניהול, היינו היקף וטיב הפעולות אותן ביצע מנהל העיזבון. כך קבע כבוד השופט (כתוארו אז) מ' שמגר בע"א 153/77 אלואשוילי נ' סמואל, פ"ד לב (1) 627 (פסקה 9(א) ; להלן - פס"ד אלואשוילי): "אשר לשיקולים המנחים את בית-המשפט בבואו לקבוע את שכר הטרחה, הרי מקובל עלינו מאז ומתמיד כי לא רק שוויו של העזבון הוא בגדר מרכיב שעל-פיו מחשבים את השכר אלא גם הפעולות אשר בוצעו על-ידי מנהל העזבון, מספרן והיקפן (ראה ע"א 474/65, הנ"ל, שם, ע' 95)". 41. כך גם בספרם המלומדים שוחט גולדברג פלומין דיני ירושה ועזבון 178 (הוצאת סדן, מהדורה שישית, התשס"ה- 2005) (להלן - דיני ירושה ועזבון): "בקביעת שכרו של מנהל העיזבון יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקף פעולות אלה (תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה). שיטת קביעת השכר מבוססת, אם כן, גם על שווי העיזבון וגם על היקף העבודה בפועל שהשקיע מנהל העיזבון בתפקידו... רק החיבור בין שני המרכיבים, במינונים הנכונים, נותן את מלוא התמונה של עבודת מנהל העיזבון הראויה לתגמול..." [וראו ההפניות שם]. 42. בין שני השיקולים "שווי העיזבון" ו"מורכבות הניהול", ניכר כי יש להעדיף את האחרון. שווי העיזבון בא לבטא את האחריות הרובצת על כתפיו של מנהל העיזבון, במידה והנכס יינזק וימצא כי המנהל התרשל בשמירתו, ואילו מורכבות הניהול עניינה העבודה אשר השקיע מנהל העיזבון. עלינו לזכור כי עניין האחריות הנובע מן השווי, קשור בקשר ישיר לסיכוי כי המנהל יימצא רשלן בשמירה על הנכס. ניקח דרך משל מקום בו נכסי העיזבון כללו בעיקר אוסף תכשיטים יקרים המצויים בכספת בבנק. העבודה הנדרשת ממנהל העיזבון הינה אפסית, שכן האוסף שמור כדבעי. אמנם מחד האחריות גבוהה במידה ויתרשל ויינזקו נכסי העיזבון, מאידך הסיכוי כי יימצא שהתרשל הינה נמוכה אם לא אפסית. במקרה כזה, וכפי שנטען על ידי המשיבים במקרה דנן, אם נגזור את שכר הטרחה משווי האוסף לא מן הנמנע כי נאלץ את יורשי העיזבון למכור חלק מנכסי העיזבון בשביל שיוכלו לממן את אותו שכר טרחה. תוצאה זו אינה מתקבלת על השכל הישר. 43. מקובלת עלינו טענת המערער, כי אין מקום להתעלמות מוחלטת משווי העזבון או חלקו, אך זאת בקורלציה ישירה לפעולות המתחייבות בהקשר לנכס זה או אחר. טול לדוגמא, בית מגורים שהותיר מוריש ובו מתגורר מי שהינו נוחל בית זה בהתאם לצוואה. ממנהל העזבון לא נדרשת כל פעולה ביחס לבית, למעט רישום הזכויות לפי הצו לקיום הצוואה. נניח גם כי שווי הבית כמיליון דולר. מה ההצדקה לגרוע מהעיזבון סכום של כ-20,000$ או 30,000$. 44. נוסף על שני שיקולים מרכזיים אלה יש לזכור את התקרה (3%-4% משווי העיזבון) הקבועה בתקנות הירושה. בהקשר לכך אומר כב' סגן הנשיא י' שנהב (פס"ד ד.א. לעיל פסקה 24): "המשמעות היא כי אין זה מובן מאליו שמנהל העזבון יזכה לאישור שכר טרחה בגבול העליון הקבוע בתקנה. ההיפך הוא הנכון, סביר להניח שה"ממוצע" בקביעת שכר טרחה של מנהל העזבון יתקרב יותר לאמצע, היינו % 2- % ½ 1. שכר טרחה גבוה של 3% משווי העזבון אמנם ישולם במקרים המתאימים, אבל רק כאשר השילוב בין שווי העיזבון להיקף פעולות הניהול, הינו כזה המצדיק שכר טרחה מקסימאלי. לעניין זה, ר' תמ"ש 50515/02 , עו"ד בזק משה, לעיל. יחד עם זאת, בית-המשפט רשאי לחרוג משכר זה ולהגדיל אותו לכדי 4% משווי העזבון אם כלל ניהול העזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העזבון (ר' תקנה 45 ב(ב) לתקנות ירושה)". [ראו גם תמ"ש (י-ם) 50515/02 עו"ד בזק, מנהל עזבון נ' האפוטרופוס הכללי ( 1.8.2002) ; דיני ירושה ועזבון 179] 45. טוען המערער כי שגה בית המשפט קמא בהפרידו בין הנכסים השונים (מניות לעומת יתר הנכסים). מהרציונלים שהוזכרו עולה כי צדק בית המשפט קמא בקובעו כי יש להפריד בין סוגי הנכסים השונים. ייתכן, וכפי שאכן ארע בנידון דידן, כי מצד אחד יהיה נכס אשר שוויו מאוד גבוה אך ניהולו פשוט למדי ומצד שני נכס שערכו פחות אך ניהולו מורכב. מקום בו הפער בין שני סוגי הנכסים מצומצם אין מקום להפריד ולהבחין ביניהם, כל נכס מאזן את הנכס השני. אך מקום בו הפער בין שני הנכסים מאוד גבוה ואינו ניתן לגישור כבנידון דידן (מניות בשווי 46 מיליון הדורשות מעט עבודה לעומת יתר נכסי העיזבון בשווי של כ-2 מיליון ₪) יש להפריד בין הדבקים ולקבוע שכר נפרד לכל אחד. [ראו ת"ע (י-ם) 42961/06 בש"א 58493/07 עזבון המנוח א.נ. נ' האפוטרופוס הכללי ( 22.6.2008) שם קבע בית המשפט כי מכיוון שהפעולות לא חרגו מהרגיל, ומכיוון שמנהל העיזבון לא טיפל בנושא השכרת הבית, שכר הטרחה יהיה בשיעור של 2% מכלל העיזבון פרט לערך הבית אשר לא ייכלל בחישוב]. 46. יתר על-כן במקרה דנן, יש ממש בטענת המשיבים כי למעשה לא הוכח כדבעי שווין של המניות ולא מצאנו כי בדיון בפני בית המשפט קמא, עתר המערער למינוי מומחה לקביעת השווי. עם זאת, נוכח הסכום שפסק בית המשפט קמא לעניין המניות, עולה כי בית המשפט קמא לא התעלם משווי זה או אחר של המניות, אלא העניק שכ"ט אשר לכאורה אינו משקף אך ורק את אותן פעולות שטען המערער כי נדרש להן בעניין המניות. 47. מן המקובץ עולה כי בית המשפט קמא שקל את השיקולים והעקרונות הראויים ועל-כן אין מקום להתערב. זו ואף זו, לדעתינו בית המשפט קמא אף יישם נכונה את השיקולים והעקרונות אשר הוזכרו. מכל מקום לא מצאנו כי בית משפט קמא טעה בשיקולים שהציב בפניו, המצדיקים התערבות ערכאת הערעור. 48. לאור דברינו כי קביעותיו של בית המשפט קמא ראויות ונכונות אין מקום להיזקק לטענתו של המערער כי בית המשפט לא פירש נכונה את הסכמתו לפסיקת 2% משווי העיזבון. הערכה זו ראויה אף אם לא הסכים לה המערער. שכר טרחה עבור שירותים מקצועיים 49. באשר לטענת המערער כי נתן שירותים מקצועיים כעורך-דין והדבר מהווה שיקול לקביעת שכר על הצד הגבוה יותר. אין לקבל טענה זו. נאמר לא אחת כי הכוונה לפעולות מיוחדות ולא לפעולות רגילות הנדרשות מעם מנהל עיזבון, שכן בסופו של יום מנהל העיזבון נבחר לכהן בתפקידו זה, בין היתר, בשל כושרו המקצועי אם עריכת דין ואם ראיית חשבון וכד'. 50. בפס"ד אלואשוילי אומר כב' השופט (כתוארו אז) שמגר (שם פסקה 11): "לענין זה אין לאחוז את החבל בשני קצותיו: אם בנסיבות נתונות אכן מעדיפים פרקליטים, כלכלנים או רואי-חשבון על אחרים, עת באים לקבוע מנהל לעזבון, הרי נעשה הדבר בשל הידע והנסיון המקצועי אשר הללו נושאים אתם. אם מאידך גיסא, דרושה בכל נושא מקצועי ממילא פניה למומחה לדבר, היינו אם בכל נושא של יעוץ משפטי יש לפנות לעורך- דין, מאחר ואין זו כביכול מלאכתו של מנהל העזבון שהוא עורך-דין, הרי מה הועילו הממנים בהחלטתם ? סבורני שיש הגיון בהשקפה שלפיה מנהל עזבון שהוא עורך-דין או רואה-חשבון איננו זכאי לשכר מיוחד עבור שירותיו המקצועיים גם אם אינם מאלה המנויים מפורשות בהוראותיהם של דיני הירושה - ועליו לבצע את תפקידיו הכרוכים בידע משפטי או אחר במסגרת תפקידו כמנהל עזבון. אולם אם נדרשת פעולה החורגת באופן מהותי ממערכת ההחלטות, השיקולים והפעולות של מנהל עזבון - כגון כאשר נדרש ייזום הליכים משפטיים או הופעה במשפט, אזי זכאי גם מנהל העזבון - שהוא עורך-דין - לתוספת תשלום בגבולותיו של תעריף לשכת עורכי-הדין כפי שהוא בתוקף מעת לעת..." [ראו גם דיני ירושה ועיזבון סוף עמ' 179 תחילת עמ' 180]. מהראיות המצויות בתיק לא מצאנו כי המערער עשה פעולות החורגות ממסגרת תפקידו כמנהל עיזבון, המזכות אותו בשכר נוסף, זאת למעט הגשת הבקשה לצו קיום צוואה שנידונה לעיל. 51. בעניין זה יש לציין כי מקובלים עלינו דבריו של בית משפט קמא כי מנהל העיזבון לא היה צד להתנגדות, למעט העובדה כי התייצב לדוכן העדים לחקירה בהליך ההתנגדויות, לפיכך אין לזקוף לזכותו שכר כלשהו בגין כך. 52. אכן המערער פירט בהרחבה את אותן הפעולות שביצע ובית המשפט קמא התייחס לפעולות אלו. עם זאת, ככל שנדרש לפעולות בנכסי העיזבון, נמצא למדים כי למעט כינוס כספי המנוחה והשקעתם לא נצרך המערער לפעולות מהותיות בהקשר לנכסי העיזבון, להוציא בדיקת היקף העיזבון ותיעודו. האמור הן ביחס לתכולת הבית, הן ביחס לתכשיטים והן ביחס למניות. חרף העדר פעולות מהותיות, הגם שבהסכמה, נלקח בחשבון שוווי חלק מאותם נכסים, ושכה"ט נגזר מאותו השווי. 53. יתר על-כן, מעיון בפירוט הפעולות, עיקרן קשורות לבקשות שהוגשו בעניין העיזבון מול המשיבים, כשחלק מהאמור אינו בגדר פעולות המערער כמנהל עיזבון, אלא הקשור לתקפות הצוואה. אכן, יכול וניתן היה לשום אותן פעולות ובמיוחד ביחס למניות בשיעור שונה, למעלה או למטה, אך בכגון דא, אין ערכאת הערעור מתערבת. 54. עם זאת, יוער, כי קביעת בית משפט קמא ביחס לפעולות אלו או אחרות, כי הן פעולות שגרתיות. המוטלות על מנהל עיזבון ואינן חריגות, אינה מחייבת את המסקנה שמנהל העיזבון אינו זכאי לשכר בגינן, לרבות בהתחשב בהיקף העיזבון. הגם שכך, בהתחשב באשר ציין בית משפט קמא והסכום שפסק, הרי הובאו אלו בחשבון. 55. לבסוף, מוצאים אנו להעיר, כי בהחלטת בית המשפט קמא, באה לידי ביטוי אותה מגמה שהתפתחה בבתי המשפט לענייני משפחה, ובהתאם לפסיקה שהובאה לעיל. בבוא בית המשפט לפסוק שכר מנהלי עיזבון, עליו לאזן בין האינטרס לתגמל את בעל התפקיד מול אינטרס היורשים/נוחלים. איזון זה מטה את הכף לשימת הדגש לפעולות מנהל העיזבון, הגם שיש להתחשב בשווי העיזבון. כך במקום ובו מדובר בנכס שלא נצרך לפעולות. אין הצדקה להעניק שכ"ט במקום שלא הייתה כל טרחה, למעט עצם קיומו של הנכס במסגת העזבון. סבורים אנו, כי אכן יש מקום למגמה זאת וכי עצם עריכת צוואה בה נקבע מראש מנהל עזבון, אין בה לכשעצמה להצדיק פסיקת שכר בהתעלם מהאמור. 56. נוסיף ונציין כי בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"ה - 1981, קביעת השכר נגזרת מהפעולות שבוצעו ואשר הניבו אותן פעולות. כך בגין כספים שהתקבלו, רווח שהופק (תקנה 7) או אחוזים מתקבולי מימוש, תוך הדגשה "למעט מוזמנים שהיו בידי החברה...", או השבחה (תקנה 8) וכן ראו לעניין שכר מפרק זמני בהתחשב בהיקף העבודה (תקנה 10). אכן אין להתעלם מההוראה השונה בתקנות הירושה דנן, אשר מתייחסות לשווי, אך לאור ההפניה של המערער לאמור, מצאנו להתייחס לכך ושוב כמשקפת אותה מגמה ראויה. 57. סוף דבר, מכל האמור הערעור נדחה. עם זאת נוכח התנהלות המשיבים, לרבות אשר פירט בית המשפט בחיפה, כל צד ישא בהוצאותיו. השופט ישעיהו שנלר, אב"ד השופט ד"ר קובי ורדי: אני מסכים. ד"ר קובי ורדי, שופט השופט איתן אורנשטיין: אני מסכים. איתן אורנשטיין, שופט הוחלט, כאמור, בחוות דעתו של השופט י' שנלר, אב"ד. שכר טרחהעיזבוןערעורמנהל עיזבוןירושה