מהו תיקון טעות קולמוס ע"י בית המשפט ? סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט קובע בזו הלשון: "מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה." סוגית תיקונה של טעות שנפלה בפסק דין או בהחלטה הוסדרה בעבר בתקנה 486 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963. נוסחה של התקנה דומה לנוסחו של סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט (ראו בר"ם 5720/05 גופר נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקווה (לא פורסם, 5.8.07) (להלן: "עניין גופר"); ד"נ 29/83 "סהר" חברה לביטוח בע"מ נ' כהנקא, פ"ד לט(4) 433, 437 (1985); ע"א 159/90 סולל בונה בע"מ נ' ברק אור בע"מ, פ"ד מז(4) 17, 22 (1993); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 906 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)). נוכח זאת, יפים הם דבריו של השופט (כתוארו אז) מ' שמגר באשר לסוגי הטעויות אותן ניתן לתקן במסגרת ההסדר הקודם על פי תקנה 486 באומרו: "מדובר בעיקרו של דבר על השמטה טכנית הנובעת מהיסח-הדעת ומתייחסת לדברים אשר בית-המשפט רצה לכלול בהחלטתו כאשר נתן אותה אך הדבר נשמט מתשומת-לבו ללא דעת; וכאשר חוזרים ומפנים תשומת-לבו לשאלה מתברר בעליל, כי הוא היה ער לקיומו של הצורך לציין פרט זה או אחר בהחלטה בעת שהיא ניתנה, אך לא עשה זאת בשל אחת מן הסיבות שנמנו לעיל. מן ההן גם משתמע הלאו, היינו אם בית-המשפט לא היה ער כלל לקיומה של הבעיה, אין הוא יכול לתקן את המעוות על-ידי תיקון טעות סופר, כביכול, גם אם הוא משתכנע בשלב מאוחר יותר כי לו היתה השאלה מתעוררת, היה פוסק בה בדרך פלונית הזהה לתוספת או לתיקון המתבקש ממנו בשלב מאוחר יותר. במילים אחרות, תקנה 486 אינה דנה בתקלות שהן ביטוי של שיכחה שבעטיה לא התייחס בית-המשפט להיבט זה או אחר של המחלוקת אלא דנה בנושאים אשר בית-המשפט היה ער להם בעת הדיון, אך כאשר תרגם מחשבתו לכתובים פסח עליהם בהיסח-הדעת". (ע"א 769/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב, פ"ד לב(1) 667, 671-670 (1978) (להלן: "עניין יוסיפוב")).   באשר להוראת סעיף 81 לחוק בתי המשפט, הובהר כי משמעות ה'טעות' הינה: "דבר, אשר נכלל בתוך פסק הדין בשל שגגה, או דבר, אשר אינו נכלל בפסק הדין אך היה במחשבתו של השופט ונשמט מפסק הדין. השמטה זו קורית לרוב שלא במודע..." (ע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה, פ"ד לט(2) 589, 590 (1984)). ברם, בעל דין לא יוכל להיכנס בשערי הסעיף, מקום בו מבקש הוא להכניס בפסק הדין שינויים מהותיים (רע"א 9078/08 פינקלשטיין נ' טיב בית חרושת לנקניק ובשר מעושן- שותפות מוגבלת (, 10.4.2009), וכן עניין יוסיפוב), שכן סמכות התיקון לא נועדה לאפשר שינויים אלו שהינם בגדר מסווה לכתיבת פסק דין חדש, וזאת נוכח עיקרון סופיות הדיון, הנועד להגשים ערכים של ודאות ולאפשר פעילות סדירה ותקינה של בתי המשפט (ראו עניין גופר). טעות סופר / טעות קולמוס / השמטה מקרית