תשלום שכר טרחת נאמן מכספי פיקדון בחשבון נאמנות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תשלום שכר טרחת נאמן מכספי פיקדון בחשבון נאמנות: ביום 30.5.08 נערך שטר נאמנות בין סטרלינג תקשורת מתקדמת בע"מ (להלן: "החברה") לבין הרמטיק נאמנות בע"מ (להלן: "הנאמן"), לפיו הופקדה כל התמורה המיידית ברוטו שהתקבלה מהנפקת 31,000,900 ₪ ע"נ אגרות חוב להמרה (סדרה א') שהנפיקה החברה (להלן: "הפיקדון"), בחשבון בנק אשר שועבד לנאמן ונוהל ע"י החברה והנאמן (להלן: "שטר הנאמנות"). על פי סעיף 5.6 לתנאי שטר הנאמנות בהתקיים תנאים שנקבעו בסעיף 6 לשטר (להלן: "אבן דרך") תודיע החברה לנאמן על עמידתה באבן דרך ועם קבלת ההודעה כאמור על הנאמן להעביר לחברה את הפיקדון על פירותיו. ביום 23.9.08 פרסמה החברה דיווח לפיו עמדה באבן דרך ובכוונתה לפנות לנאמן לשם קבלת הפיקדון. עקב הודעת החברה הגיש הנאמן לבית המשפט כאן בקשה למתן הוראות שנדחתה ביום 5.11.08תוך חיוב הנאמן בהוצאות (בשא 18747/08) , זימן אסיפה מיוחדת של מחזיקי אגרות החוב שעל סדר יומה השאלה אם להיענות לבקשת החברה לקבלת הפיקדון, כינס אסיפה כאמור ביום 4.11.08 חרף התנגדות החברה, והודיע לחברה כי בהמשך להחלטות האסיפה הכללית של מחזיקי אגרות החוב מיום 4.11.08 לא יעביר לה את הפיקדון ללא הוראה מבית המשפט. ביום 11.11.08 הגישה החברה תובענה בה עתרה להורות לנאמן למסור לה את הפיקדון (ה"פ 963/08). במסגרת התובענה האמורה מונה בהסכמת הצדדים כבוד השופט בדימוס ישי לויט ליתן חוות דעת בשאלה: האם עמדה החברה באבן דרך. בחוות דעתו מיום 30.11.08 קבע השופט בדימוס לויט, כי החברה עמדה באבן הדרך והיא זכאית לקבל את הפיקדון. ביום 1.12.08 ניתן פסק דין המורה לנאמן להעביר למבקשת את הפיקדון על פירותיו (הפ 963/08). ביום 5.12.08 העביר הנאמן לידי החברה את הפיקדון בניכוי סך של 550,000 ₪ אשר נשאר בחשבון הנאמנות (להלן: "יתרת הפיקדון"). בהפ 1115/08 עתרה החברה להורות לנאמן להעביר לה את יתרת הפיקדון (להלן: "תובענת החברה"). בהפ 17/09 עתר הנאמן להורות לחברה ולנאמן לשלם מיתרת הפיקדון את הוצאות הנאמן ושכר טרחת הנאמן בגין ההליכים המשפטיים שנוהלו בין הצדדים בנוגע לשאלה בדבר עמידת החברה באבן דרך בסך 551,899 ₪. כן עתר הנאמן לקבוע כי ההוראות לנאמן כאמור ניתנות מכוח סעיף 12 (ג) לחוק הנאמנות, התשל"ט - 1979 (להלן: "תובענת הנאמן"). טענות החברה במסגרת הליך המתנהל לפי הוראות סעיף 12 (ג) לחוק הנאמנות לא ניתן ליתן סעד נגד מי שאינו הנאמן, ומתן הוראות לנאמן ביחס לפעולות אותן מבקש הוא לבצע בחשבון הנאמנות לא יועיל נוכח הצורך בחתימת החברה. לפיכך, יש לדחות את תובענת הנאמן על הסף. על פי הוראות סעיף 5.6 לשטר הנאמנות, זכאי הנאמן לנכות מהפיקדון כספים לכיסוי הוצאות שהיו לו בהתקיים התנאים שלהלן: הוצאה שהוציא הנאמן. הוצאות שהצטברו עד למועד קבלת ההודעה מהחברה בדבר עמידתה באבן הדרך. ההוצאות שהוציא הנאמן בהתאם לשטר הנאמנות. הנאמן לא הצביע על הוצאה שהוציא בפועל אלא רק טען שנטל על עצמו התחייבויות לגביהן לא הציג כל הסכם. החברה פרסמה הודעה לפיה עמדה באבן הדרך ביום 23.9.08 וכל הוצאה שהוציא הנאמן לאחר המועד האמור, אינה באה בגדר ההוצאה אותה רשאי הנאמן לנכות מיתרת הפיקדון. הנאמן פעל באופן פסול ונעדר סמכות, בחוסר תום לב ושלא בהתאם לסמכויותיו על פי שטר הנאמנות, תחת לחציו של מר אריק סיקירסקי, מחזיק אגרות חוב קטן אשר ניסה לגרום לפירעון מיידי של אגרות החוב. ממילא ככל שהיו לנאמן הוצאות בקשר לכך לא היו אלה הוצאות שנגרמו לו בהתאם להוראות שטר הנאמנות ואין הוא רשאי לנכותן מיתרת הפיקדון. הנאמן צירף לתובענתו מכתב מטעם משרד עו"ד שבלת ושות' לפיו נדרש לשלם שכר טרחה בסך 190,613 ₪. למכתב האמור צורף פירוט חיובים מיום 30.11.08, ממנו עולה כי משרד שבלת העניק שירות לאריק סיקירסקי בהיקף של 57,376$ וסכום זה מבקש הנאמן לנכות מיתרת הפיקדון. בכך יש משום ניסיון להוציא כספים מהחברה בדרכי הונאה. שכר הטרחה אותו דורש הנאמן אינו מפורט, מופרז ואינו סביר. קודם לנקיטת ההליכים המשפטיים סבר הנאמן כי על מחזיקי אגרות החוב לשאת בהוצאותיו הנטענות. על כן, היה עליו לקבל מהם שיפוי מראש להוצאותיו. משלא עשה כן רשאי הנאמן לתבוע את הוצאותיו ממחזיקי אגרות החוב, אולם אין הוא זכאי לנכות את הוצאותיו מיתרת הפיקדון. בתשובתו מיום 1.1.09 טען הנאמן כי הוצאותיו מסתכמות בסך של כ - 455,000 ₪ וכל סכום שמעבר לסכום האמור נועד להבטיח הוצאות עתידיות, ואילו בתובענתו טען כי הוצאותיו מגיעות לסך של 551,899 ₪. טענות הנאמן ביום 23.9.08 פרסמה החברה דוח מיידי על עמידתה באבן הדרך ומהודעתה התעורר ספק באשר לעמידת החברה באבן הדרך. ספק זה התעורר גם בקרב מנהלי החברה אשר החליטו לבקש חוות דעת חיצונית בעניין. רק לאחר קבלת חוות הדעת פנתה החברה לבית המשפט ביום 9.11.08, בבקשה להורות לנאמן להעביר לה את הפיקדון. עקב הספק בדבר עמידת החברה באבן הדרך ודרישתו של מר אריק סיקירסקי לכנס אסיפה של מחזיקי אגרות החוב שעל סדר יומה העמדת אגרות החוב לפירעון מיידי, זימן הנאמן אסיפה כללית של מחזיקי אגרות החוב שעל סדר יומה מתן הוראות לנאמן ביחס לשחרור הפיקדון ובחירת עו"ד שייצג את מחזיקי אגרות החוב והנאמן בהליכים משפטיים הכרוכים בשחרור הפיקדון, וביום 12.10.08 הגיש בקשה למתן הוראות לפי סעיף 12 (ג) לחוק הנאמנות. באסיפה הכללית של מחזיקי אגרות החוב מיום 4.11.08 התקבלה החלטה, פה אחד, שלא לשחרר לחברה את הפיקדון ולמנות עורכי דין לייצוג בהליכים המשפטיים בינם לבין החברה. משזו הייתה עמדת מחזיקי אגרות החוב לא היה מנוס מהכרעה משפטית בשאלת שחרור הפיקדון לחברה, במסגרת ההליכים המשפטיים שהתנהלו בעניין אימץ הנאמן את עמדת שולחיו, מחזיקי אגרות החוב, בהתאם לקבוע בסעיף 35ט לחוק ניירות ערך, תשכ"ח - 1968. בהתאם להוראות סעיף 5.6 לשטר הנאמנות רשאי הנאמן לנכות מסכום הפיקדון את שכר טרחתו והוצאות שהוציא בהתאם לשטר הנאמנות ככל שהצטברו עד ליום שחרור כספי הפקדון לחברה. על פי הוראות סעיף 8 לחוק הנאמנות, והוראות שטר הנאמנות זכאי הנאמן לנכות מכספים שהגיעו לשליטתו במסגרת הנאמנות את הוצאותיו ושכר טרחתו, בין אם הנטל לשלם את הוצאותיו ושכר טרחתו מוטל על החברה ובין אם הנטל האמור מוטל על מחזיקי אגרות החוב. קרי, זכותו של הנאמן לנכות מיתרת הפקדון את שכר טרחתו והוצאותיו בגין הפעולות המיוחדות שנקט בקשר עם שחרור הפיקדון לחברה, אינה כרוכה ואינה תלויה בשאלה מי צריך לשאת בשכר טירחת הנאמן ובהוצאותיו המיוחדות בקשר עם שחרור הפיקדון לחברה, האם החברה או מחזיקי אגרות החוב. גם לפי גישת החברה לפיה על פי הוראות סעיף 5.6 לשטר הנאמנות זכאי הנאמן לנכות מסכום הפיקדון את שכר טרחתו והוצאות שהיו לו עד ליום דרישת החברה להעביר לה את כספי הפיקדון, זכאי היה הנאמן לנכות מהפקדון את שכר טרחתו והוצאותיו עד ליום 9.11.08, המועד בו הגישה החברה לבית המשפט בקשה להורות לנאמן לשחרר לה את הפיקדון, ולא רק עד ליום 23.9.08, בו פורסמה ההודעה בדבר עמידת החברה באבן הדרך. בהתחשב בנסיבות אלה, יש לקבוע כי המונח "עד לאותו מועד" הקבוע בסעיף 5.6 לשטר הנאמנות מתייחס ליום שחרור הפיקדון בפועל. על פי הוראות סעיפים 35ח ו - 35ט לחוק ניירות ערך חייב הנאמן לפעול לטובת כלל מחזיקי אגרות החוב, ולייצגם בכל עניין הנובע מהתחייבויות החברה כלפיהם. יתר על כן, בנייר עמדה שפרסמה רשות ניירות ערך ביום 15.7.025 נקבע כי בהתעורר חשש כי עלולה להתרחש הפרה של הוראות השטר מצד מנפיק, על הנאמן לנקוט בפעולות הנדרשות , למניעת ההפרה, לרבות צעדים משפטיים. בהתאם לסעיפים 9.1 ו 9.6 לשטר הנאמנות רשאי הנאמן לנקוט בהליכים משפטיים לפי שיקול דעתו הבלעדי. בהתאם להוראות סעיפים 21.5, 21.6, 21.10, 22.2, 24.1, ו - 24.3 לשטר הנאמנות זכאי הנאמן להחזר ההוצאות הסבירות שהוציא בביצוע תפקידו וסמכותו ובכלל זה החזר שכר טרחת עו"ד ששכר לייצגו בהליכים משפטיים, לשכר טרחה בגין כל פעולה מיוחדת שיידרש לביצוע תפקידו, והוא זכאי לשיפוי מהחברה או ממחזיקי אגרות החוב, לפי העניין, בגין הוצאות סבירות שהוציא ו/או יוציא בקשר לפעולותיו כנאמן מתוך כספים שיתקבלו אצל הנאמן ואף לעכב כספים אלה כדי לשלם את סכום השיפוי. נוכח הוראות שטר הנאמנות כמפורט לעיל, ברור כי בעת עריכת שטר הנאמנות התכוונו הצדדים שמחלוקת בין החברה לבין בעלי אגרות החוב לא תתברר על חשבון הנאמן שאינו צד לה, וממילא זכאי הנאמן לעכב בידיו את יתרת הפיקדון לצורך תשלום הוצאות שהתחייב בהן. בפסק דינו קבע בית המשפט כי על פסק הדין יחולו הוראות סעיף 12ג לחוק הנאמנות, ממילא פטור הנאמן מאחריות בכל הקשור להליכים המשפטייים שננקטו בקשר עם שחרור הפיקדון, ואין להטיל עליו את ההוצאות הכרוכות בהליכים אלה. בית המשפט רשאי להכריע במחלוקת בין הנאמן לבין החברה מקום בו הכרעה כאמור חיונית לצורך מתן הוראות לנאמן ובלעדיה עלול המשך תפקודו היעיל של הנאמן להיפגע. המחלוקת בין החברה לנאמן החלה כבר בחודש אוגוסט 2008 והנאמן לא העסיק עורכי דין בקשר עם המחלוקת האמורה עד 17.11.09 עת נדרש להגיב לבקשת החברה מיום 9.11.08 להורות לנאמן לשחרר את הפיקדון, ורק אז שכר הנאמן עו"ד ממשרד שבלת אשר במינוי תמכו 43% ממחזיקי אגרות החוב, ורק לאחר פסילתו מעיון במסמכי החברה, שכר הנאמן את שירותיו של עו"ד גבי ספרן, ולאחר שעו"ד גבי ספרן נפסל אף הוא לבקשת החברה, שכר הנאמן את שירותיו של עו"ד חיים סאמט. הנאמן הציע לחברה למנות עו"ד מנוסה שיבחן את סבירות שכר הטרחה של עוה"ד ששכר בקשר עם שחרור הפיקדון, אולם החברה התנגדה לכך. הוצאות הנאמן כוללות חיוב בגין שעות עבודה שהשקיע משרד שבלת לטובת מחזיקי אגרות החוב בהתאם להחלטתם מיום 4.11.08, לפיה נבחר משרד שבלת לייצגם ועד ליום 19.11.08 ובקשר עם הכנת תגובת הנאמן, חיוב בגין שעות עבודה של משרד ספרן עד ליום 19.11.08, וחיוב בגין שעות עבודה של משרד סאמט אשר ייצג את הנאמן בפני השופט בדימוס ישי לויט ובתובענות כאן עד ליום 5.1.09. הוצאות הנאמן כוללות חיוב בגין שעות עבודה שהשקיע מחודש יולי 2008 ועד תחילת ינואר 2009, ובהתאם להוראות שטר הנאמנות זכאי הנאמן לשכר טרחה בסך 150$ לשעה בהתאם לפירוט שעות העבודה שצורף לתובענת הנאמן. את הפער בין שיעור שכר הטרחה וההוצאות שננקב בתשובת הנאמן (455,850 ₪) לבין שיעור שכר הטרחה וההוצאות שנקב הנאמן בתובענתו (551,899 ₪) מסביר הנאמן בהוצאות ושכר הטרחה שהתווספו בדצמבר 2008 ובינואר 2009. ההוצאות שנפסקו נגד הנאמן במסגרת ההליכים המשפטיים אינן בגדר הוצאות אישיות שהוטלו על הנאמן, ועל כן, זכאי הנאמן לכלול הוצאות אלה בגדר ההוצאות הכרוכות בהליכים שננקטו בקשר עם שחרור הפיקדון. דיון בפסק הדין מיום 1.12.08 (הפ 963/08) נקבע כדלהלן: "כמוסכם, הנאמן יעביר למבקשת את הפקדון על פירותיו כמתחייב מסעיף 5.6 ו 6.1.1 להסכם הנאמנות". ביום 5.12.08 שחרר הנאמן את כספי הפיקדון למעט יתרת הפיקדון בסך 555,000 ₪ (סעיף 3 לתצהירה של עו"ד שרית לויתן מיום 25.12.08). סעיף 5.6 לשטר הנאמנות (נספח א לתובענת החברה), קובע: "הנאמן ינהג בפיקדון כדלקמן: עם קבלת הודעה מהחברה בדבר עמידתה באבן הדרך כמפורט בסעיף זה להלן, יעביר הנאמן לחברה את הפיקדון, על פירותיו בניכוי מס והוצאות בגין ניהול החשבון, שכר טרחת הנאמן והוצאות שהוציא בהתאם לשטר הנאמנות, ככל שיצטברו עד לאותו מועד." אין חולק, כי בהתאם להוראות סעיף 5.6 שלעיל זכאי הנאמן לנכות מהפיקדון את שכר טרחתו והוצאות שהוציא בהתאם לשטר הנאמנות. עם זאת קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר למהות ההוצאה הניתנת לניכוי מהפיקדון והמועד בו מתגבש סכום ההוצאה אותו זכאי הנאמן לנכות מהפיקדון. "שהוציא בהתאם לשטר הנאמנות" במבוא לשטר הנאמנות, צוין כי החברה פנתה אל הנאמן שישמש כנאמן למחזיקי אגרות החוב (הסיפא בע' 1). בסעיף 9.1 לשטר הנאמנות נקבע כי הנאמן יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, לנקוט בהליכים משפטיים לשם אכיפת התחייבויות החברה והגנה על זכויות מחזיקי אגרות החוב. בסעיף 9.3 נקבע כי הנאמן רשאי בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי וללא צורך בהודעה לחברה, לפנות לבית המשפט המתאים בבקשה לקבלת הוראות בכל ענין הקשור ו/או הנובע לשטר הנאמנות. מהוראות אלה והוראות נוספות באותה הרוח, אותן איני רואה צורך לפרט, נראה כי החברה הסכימה ליתן לנאמן שיקול דעת בלעדי בקבלת החלטה בדבר פניה לבית המשפט בקשר עם עניינים שהוסדרו בשטר הנאמנות, ובין היתר בעניין שחרור הפיקדון לפי הוראות סעיפים 6 ו - 5.6 לשטר. אכן, מכוח סמכותו האמורה אין הנאמן רשאי לנקוט בהליכים שאינם לטובת מחזיקי אגרות החוב, ובנקיטת הליכים כאמור עליו להתחשב באינטרסים של החברה כל עוד אין בכך כדי לפגוע בעניינם של מחזיקי אגרות החוב, אולם בגדר מגבלות אלה רשאי הנאמן להפעיל שיקול דעת בלעדי בנקיטת הליכים משפטיים להגנה על עניינם של מחזיקי אגרות החוב. לטענת החברה, החל מחודש יולי 2008 החל אריק סיקירסקי להפעיל "לחצים פסולים" על הנאמן. טענה זו של החברה נכללה בתצהירו של מיכאל סלומון, המצהיר מטעם החברה, אולם לא מצאתי בתצהיר האמור פירוט של הלחצים הפסולים הנטענים ועל כן אני דוחה אותה בהעדר תשתית ראייתית ממשית. ממילא, אין לקבל את טענת החברה כאילו בתקופה הרלבנטית נשלל מהנאמן שיקול הדעת העצמאי. אוסיף, כי טענתה של החברה, כאילו היה על הנאמן להתעלם מפניותיו של סיקירסקי אינה מקובלת עליי. החברה התקשרה עם הנאמן כדי שישמש נאמן למחזיקי אגרות החוב, ממילא רשאי היה הנאמן ואולי אף חייב להתייחס לטענותיו של סיקירסקי המחזיק באגרות חוב (מסדרה א') של החברה ולשקול אותן. מטעם זה ואף ביתר תוקף בהתחשב בהוראה הקבועה בסעיף 9.1 לשטר הנאמנות, לפיה חייב הנאמן לפעול בהתאם להחלטה מיוחדת של אסיפת מחזיקי אגרות החוב, היה על הנאמן להתחשב ולפעול בהתאם להחלטת אסיפת מחזיקי אגרות החוב מיום 4.11.08 (נספח ז) אותה כינס. טענת החברה, לפיה אסיפת מחזיקי אגרות החוב לא הייתה מוסמכת לדון בשחרור הפיקדון, אינה מקובלת עליי. אמנם בהתאם להוראות סעיף 5.6 לשטר הנאמנות אין הנאמן זקוק לאישור אסיפת מחזיקי אגרות החוב כדי לשחרר לחברה את הפיקדון בהתקיים אבן הדרך שנקבעה בשטר הנאמנות, אולם נוכח הוראות סעיפים 9.4 ו - 9.5 לשטר הנאמנות רשאי הנאמן על פי שיקול דעתו הבלעדי לעכב ביצוע של כל פעולה ולכנס בכל עת אסיפה של מחזיקי אגרות החוב על מנת לדון ו/או לקבל הוראותיה בכל עניין הנוגע לשטר הנאמנות ובכלל זה שחרור הפיקדון. לטענת החברה, אין הנאמן זכאי לשיפוי מהחברה מקום שבית המשפט דחה הליך משפטי בו נקט להגנה על עניינם של מחזיקי אגרות החוב. בשטר הנאמנות לא נטל על עצמו הנאמן התחייבות כזו לשאת מכיסו בהוצאות פעולותיו להגנת עניינם של מחזיקי אגרות החוב, וסביר להניח שלא היה מסכים ליטול על עצמו מחוייבות כזו. חיוב הנאמן בהוצאות הליכים שנדחו על ידי בית המשפט יפגע באופן חמור בשיקול הדעת ובחופש הפעולה של הנאמן אשר הופקד הגנת זכויות מחזיקי אגרות החוב מול החברה, ואזכיר בנושא זה את דברי מנהלת המחלקה המשפטית של רשות ניירות ערך, עו"ד דניאלה גורני, במכתבה מיום 15.7.02 (נספח ב לסיכומי הנאמן): "בהתעורר חשש כי עלולה להתרחש הפרה של שטר הנאמנות מצד המנפיק על הנאמן לנקוט את הפעולות הנדרשות, לרבות צעדים משפטיים, לשם מניעת ההפרה וקיום התחייבויות התאגיד. אירועי השבועות האחרונים בנושא זה מדגישים באופן מיוחד את חשיבות תפקידו של הנאמן למחזיק האג"ח ואת הצורך החיוני במעקב ממשי מצדו על מצב ענייני התאגיד ובנקיטת צעדים מתאימים, לרבות פניה שלו לבית המשפט, להבטחת קיום התחייבויות המנפיק כלפי מחזיקי האג"ח". בהתחשב בנסיבות שפורטו לעיל, נראה כי ההליכים המשפטיים בהם נקט הנאמן אינם חורגים מגדר סמכותו ותפקידו מכוח שטר הנאמנות. סעיף 24 לשטר הנאמנות קובע: "הנאמן יהיה זכאי לקבל שיפוי ממחזיקי איגרות החוב (סדרה א') או מהחברה, לפי העניין, בגין הוצאות סבירות שהוציא ו/או שיוציא בקשר לפעולות שביצע או שעליו לבצע מכוח חובתו לפי תנאי שטר זה, ו/או על פי חוק ו/או הוראה של רשות מוסמכת ו/או כל דין ו/או לפי דרישת מחזיקי איגרות החוב (סדרה א') ו/או לפי דרישת החברה על אף האמור לעיל, מובהר ומוסכם בזאת כי: 24.1.1.... 24.1.2 .... 24.1.3 החברה לא תשפה את הנאמן בגין הוצאות שהוציא ו/או יוציא בקשר לפעולות שביצע ו/או יבצע על פי דרישת מחזיקי אגרות החוב מכל סיבה שהיא, למעט פעולות הדרושות להגנה על ו/או מימוש זכויות מחזיקי אגרות החוב מכוח שטר הנאמנות" נוכח הוראות סעיף 24.1.3 לשטר הנאמנות, מהן עולה כי החברה חייבת לשפות את הנאמן בגין הוצאות שהוציא ו/או יוציא להגנה על זכויות מחזיקי אגרות החוב מכוח שטר הנאמנות, מקובלת עליי טענת הנאמן, לפיה כל הוצאה סבירה שהוציא להגנה על זכויות מחזיקי אגרות החוב בהתאם לסמכויות שהוקנו לו בשטר הנאמנות ניתנת לניכוי מהפיקדון בכפוף למועד התגבשותה כפי שיפורט להלן. "ככל שיצטברו עד לאותו מועד" למונח "מועד" בסעיף 5.6 לשטר הנאמנות מוצעות שתי חלופות: אחת, אותה מאמצת החברה גם אם לא באופן ברור (סעיף 4 לסיכומי החברה), מועד מתן ההודעה על עמידת החברה באבן הדרך. חלופה אפשרית שנייה: מועד שחרור הפיקדון. נראה לי, שיש להעדיף את החלופה השנייה על פני החלופה הראשונה. ראשית, סעיף 21.10 לשטר הנאמנות קובע כי הנאמן זכאי לעכב את הכספים שבידיו ו/או שיגיעו לידיו עד לתשלום כל הכספים להם הוא זכאי, לרבות סכומים אשר על פי שיקול דעתו הבלעדי עשוי הנאמן לשאת בהם בקשר עם הנאמנות. ממילא החלופה הראשונה אינה מתיישבת עם זכות זו של הנאמן ו/או מתאיינת נוכח זכותו של הנאמן לעכב כספים עד לתשלום הוצאותיו. שנית, סעיף 5.6 לשטר הנאמנות כולל בפיקדון את הפירות בניכוי מס, וההוצאות בגין ניהול חשבון הפיקדון, ומטבע הדברים חישוב רכיבים אלה נעשה ביום שחרור הפיקדון. בניסוח סעיף 5.6 לשטר כרכו הצדדים את זכות הנאמן לנכות מהפיקדון שכר טרחה והוצאות הנאמן עם מועד חישוב הפירות והוצאות ניהול החשבון. ממילא סביר להניח כי התכוונו שגם חישוב שכר הטרחה וההוצאות ייעשו ביום שחרור הפיקדון. שלישית, הנאמן מונה כדי להגן על האינטרסים של מחזיקי אגרות החוב אל מול החברה. אילו התקבלה גישתה של החברה לפיה המועד הקובע לחישוב ההוצאות אותן זכאי הנאמן לנכות מהפיקדון הוא מועד מתן ההודעה בדבר עמידת החברה באבן הדרך, הייתה בכך פגיעה קשה ביכולת הפעולה של הנאמן דווקא בתקופה קריטית בה נדרש הנאמן לקבל החלטות ביחס לשחרור כספי הפיקדון משליטתו, ולא סביר שלכך התכוונו הצדדים. לפיכך, אני קובע כי הנאמן זכאי לנכות מכספי הנאמנות שכר טרחה והוצאות שהוציא בהתאם לשטר הנאמנות עד למועד שחרור כספי הפיקדון. ההוצאות שהוציא הנאמן בהתאם להוראות סעיף 21.5 לשטר הנאמנות מלבד שכרו הקבוע בסעיפים 21.1 ו - 21.2 לשטר זכאי הנאמן להחזר הוצאות סבירות שיוציא במסגרת מילוי תפקידו ו/או מכוח הסמכויות שהוקנו לו על פי שטר הנאמנות. עוד נקבע כי הנאמן יהיה זכאי לשכר בסך 150$ בעבור כל שעת עבודה שיידרש לה. טענת החברה, לפיה בהתאם להוראות סעיף 5.6 לשטר הנאמנות זכאי הנאמן רק להוצאות שהוציא בפועל ולא להוצאות שנתחייב בהן וטרם שילם אותן בפועל, אינה נראית לי. שטר הנאמנות שזור הוראות שתכליתן להבטיח את תקינות פעולת הנאמן מבלי שיהיה מוטרד בנטל הכספי הכרוך בפעולותיו ואופן גביית שכר טרחתו והוצאותיו, כל עוד נעשות פעולותיו בהתאם לשטר הנאמנות, ראה סעיפים 10, 13.3, 13.4, 17, 21, 23 ו - 24. לפיכך, אין לפרש את המילה "שהוציא" באופן המחריג התחייבויות שנטל הנאמן וטרם שולמו בפועל. הנאמן צירף לתובענתו מסמכים אודות הוצאות וחיובים בתקופה שמיום 17.6.08 ועד 31.12.08 כמפורט להלן: מכתב מיום 31.12.08 לפיו דרש הנאמן מהחברה תשלום בסך 159,390 ₪ בעד 230 שעות עבודה (נספח א). פירוט חיובים לתקופה שמיום 20.7.08 ועד 2.12.08 לפיו השקיעו הנאמן ושלוחיו 231.8 שעות עבודה. כרטסת הוצאות נסיעה בסכום כולל של 2,965 ₪ (נספח א). מכתב מיום 6.1.09 לפיו דרש הנאמן מהחברה תשלום בסך 16,805 ₪ בגין פעולות מיוחדות שביצע בהיקף 24.25 שעות (נספח א). פירוט חיובים לתקופה שמיום 3.12.08 עד 6.1.09 לפיו השקיעו הנאמן ושלוחיו 24.25 שעות עבודה (נספח א). מכתב מיום 23.11.08 לפיו דרש משרד שבלת תשלום בגין שכר טרחה והוצאות בסך 190,613 ₪ (נספח ב). פירוט חיובים לתקופה שמיום 10.11.08 עד 19.11.08, לפיה השקיעו עובדי משרד שבלת 275.45 שעות בעבודה עבור סיקירסקי אריק (נספח ב). פירוט חיובים לתקופה שמיום 10.11.08 עד 19.11.08, לפיה השקיעו עובדי משרד שבלת 30.75 שעות בעבודה עבור הנאמן (נספח ב). חשבון עסקה מיום 30.11.08 לפיו חויב הנאמן בתשלום שכר טרחה למשרד נחושתן, ספרן, שרף ושות' בסך 31,748.06 ₪ (נספח ב). פירוט חיובים לתקופה שמיום 9.11.08 עד 25.11.08, לפיו השקיעו עובדי משרד נחושתן 39.75 שעות עבודה עבור הנאמן. מכתב מיום 27.11.08, לפיו דרש משרד סאמט, שטיינמץ, הרינג גורמן ושות' מהנאמן 49,099 ₪ בגין ייעוץ וייצוג משפטי (נספח ב). מכתב מיום 6.1.09, לפיו דרש משרד סאמט, שטיינמץ, הרינג גורמן ושות' מהנאמן 79,244.55 ₪, לפי פירוט שעות עבודה של עובדים במשרד ובצירוף הוצאות (נספח ב). מכתב מיום 31.12.08 לפיו חויב הנאמן בתשלום הוצאות בהליכים משפטיים בסכום כולל של 25,000 ₪ (נספח ב). בתשובה לתשובה העלתה החברה טענות ביחס לחיובה בתשלום שכר טרחה בגין 230 שעות, ובין היתר טענה כי הנאמן לא הראה שהעובדים להם מיוחסת העבודה הם עובדיו ומה עשה כל עובד בקשר עם הנאמנות (סעיפים 76 - 79. איני מוצא ממש בטענות כלליות אלה. בנספח א לתובענתו ולתשובתו לתובענת החברה, צירף הנאמן מסמכים המפרטים את היקף העבודה שהשקיעו כל אחד מעובדיו ו/או שלוחיו ואף את מהות העבודה שביצע כל אחד מהם. סכום החיוב בגין שעת עבודה תואם את הקבוע בשטר הנאמנות, ועל כן נראה כי ההוצאה שדרש הנאמן מהחברה בגין טרחתו הינה הוצאה סבירה בהתאם לשטר הנאמנות, וניתנת לניכוי מיתרת הפיקדון. טענת החברה, לפיה בחיובי משרד שבלת נכלל חיוב בגין עבודה שביצע משרד שיבולת עבור אריק סיקירסקי, נתמכת במסמכים שצירף הנאמן (נסמך ב). לפיכך, נראה כי כי הוצאה זו לא נעשתה בהתאם לשטר הנאמנות והנאמן אינו רשאי לנכותה מיתרת הפיקדון. עד לפסילתו ייצג ייצג משרד שבלת את הנאמן בהליכים משפטיים שנקט, ועל כן יש לראות בהוצאה הכרוכה בהעסקת משרד שבלת בתקופה שמיום 11.11.08 ועד 19.11.08, הוצאה בהתאם לשטר הנאמנות הניתנת לניכוי מיתרת הפיקדון. עו"ד ספרן ייצג את הנאמן עד שנפסל מליצגו בהחלטת בית המשפט מיום 24.11.08. לפיכך, יש לראות בהוצאה הכרוכה בהעסקת משרד ספרן בתקופה שמיום 9.11.08 עד 25.11.08, הוצאה בהתאם לשטר הנאמנות הניתנת לניכוי מיתרת הפיקדון. משרד סאמט ייצג את הנאמן בהליכים משפטיים קודמים ובהליכים כאן, ועל כן יש לראות את ההוצאה הכרוכה בהעסקתו הוצאה בהתאם לשטר הנאמנות הניתנת לניכוי מיתרת הפיקדון. תובענת הנאמן מטענות החברה עולה כי כדי להוציא כספים מחשבון הנאמנות נדרשת חתימת נציגי החברה ואין די בחתימת הנאמן כדי להעביר לנאמן כספים מחשבון הנאמנות (סעיף2). החברה הינה צד להליכים המשפטיים כאן, ניתנה לה הזדמנות ראויה לשטוח את טענותיה, והמחלוקת בינה לבין הנאמן הוכרעה, בין אם במסגרת תובענת החברה ובין אם במסגרת תובענת הנאמן. לפיכך ומשלא נגרם לחברה עיוות דין, איני רואה הצדקה שלא להורות לחברה לבצע את הנדרש על מנת שהנאמן יוכל לנכות מיתרת הפיקדון את שכר טרחתו וההוצאות שהוציא בהתאם לשטר הנאמנות. סוף דבר נוכח האמור עד כאן, אני קובע כי הנאמן רשאי לעכב את יתרת הפיקדון עד לתשלום שכר טרחתו והוצאותיו בהתאם לאמור לעיל. תובענת החברה להורות לנאמן להעביר לה את יתרת הפיקדון, נדחית. הנאמן רשאי לשלם מכספי הפיקדון המוחזקים בחשבון הנאמן את הוצאות הנאמן ושכר טרחתו בהתאם למפורט בנספחים א ו - ב לתובענה למעט סך של 57,376$ בצירוף מע"מ, סכום ההוצאה אותה אין הנאמן רשאי לנכות מיתרת הפיקדון בהתאם לאמור בסעיף יד שלעיל. ככל ששנדרשת חתימת החברה לתשלום האמור על החברה לצרף חתימתה כנדרש. אין צו להוצאות.אמנה בינלאומיתנאמנותשכר טרחהפיקדון