קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אישור מחלה מזויף לעבודה: .1התובע הגיש תביעה ובה תבע פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, דמי הבראה, תמורת הודעה מוקדמת ודמי מחלה. .2הנתבע הגיש כתב הגנה ובו טען, כי התובע עזב את העבודה לאחר ששכרו לא הועלה, וחזר כעבור שבועיים עם פתק מחלה מזוייף. לפיכך, סירב הנתבע לקבלו לעבודה. לענין חופשה, הבראה ודמי מחלה, טען הנתבע כי התובע היה עובד עצמאי, ואינו זכאי לתשלומים הנתבעים על ידיו. .3בעדותו אמר התובע: "אני עבדתי בחנות הירקות של הנתבע במשך שנתיים. מסוף אוגוסט 94' ועד תחילת אוגוסט 96'. הייתי מביא סחורה, עובד על הקופה, מביא משלוחים ומסדר את החנות. ביום א' החנות היתה סגורה. הייתי עובד מיום שני ועד יום שישי כולל. החנות עבדה מ-30: 07ועד 30:14, ומ-30: 16עד 30:נ.20 אני עבדתי כל הזמן בחנות. משכורתי היתה בסך 500, 2ש"ח. בשלושה חודשים לפני שפוטרתי המעביד הוסיף עוד 500ש"ח. באוגוסט היו לי כאבי גב, הנתבע התקשר אלי וביקש שאני אסע איתו ביום ראשון להביא סחורה ואמרתי לו שאני חולה. ביום א' הלכתי לרופא וקיבלתי את ת/ 1ו-ת/.2 במהלך חופשת המחלה באתי לנתבע ואמרתי לו שאינני מסוגל לעבוד. בתום חופשת המחלה הגעתי לנתבע, הצגתי את אישורי המחלה וביקשתי לשוב לעבודה, אך הנתבע הודיע שאיננו צריך אותי עוד. במהלך עבודתי לא קיבלתי חופשה. אם יצאתי לסידורים - זה ירד ממשכורתי. לא קיבלתי גם דמי הבראה. פוטרתי מהיום למחר. ... אני הודעתי לנתבע שאני חולה ואף ביקרתי בחנות בעת מחלתי 4-3 פעמים. יש לי עד שנמצא כרגע במעצר ולכן לא יכולתי להביאו. היו לי כאבי גב ולא יכולתי לזוז. בדרך לרופא הגעתי לחנות כאשר חבר הסיע אותי לשם. שנה לפני כן דרשתי העלאת משכורת. אני לא הפסקתי את העבודה. הנתבע הפסיק את עבודתי. לא נכון שסמוך לפיטורי התניתי את המשך עבודתי בהעלאת שכרי. לא נכון שסרבתי לחזור לעבודה". .4 הנתבע בעדותו העיד: "לא זכור לי בדיוק מתי התובע התחיל לעבוד. זה היה בסביבות חודש נובמבר .94אין לי שום רישומים לעניין העסקת התובע. הוא התחיל לעבוד לסירוגין, לא קבוע. העבודה התנהלה לפי שעות. בהתחלה הוא עבד שלושה ימים בשבוע ולא כל היום. יש ימים שעובדים וימים שלא עובדים. לקראת סוף העבודה הוא עבד 5ימים בשבוע, יש ימים שהוא הגיע ב- 30: 08או 00: 09ועד 00: .14בימי שלישי עבד עד 00:ו.14 בשאר הימים הוא עבד רגיל. היו ימים במשך כחודש שהוא הלך איתי לשוק. בשאר הימים הוא עבד כפי שפירט בעדותו הראשית, כ- 8שעות ביום. ביום שישי הוא עבד מ- 30: 08עד 00:ב.14 שלושה ימים בשבוע התובע עבד כ- 5שעות ביום, ויומיים כ- 8שעות ביום. נסיבות הפיטורים היו כדלקמן: לתובע היתה פציעה ביד מעבודה קודמת. הוא היה בחופשה בבית. כאשר הייתי עובד בחנות אמא שלו הציעה לי שהוא יעבוד אצלי. הודעתי לתובע שאני פטור מלנהל ספרים ולכן לא אוציא לו תלושי שכר. התובע לא רצה תלושים מכיוון שטען שהוא צריך לקבל דמי פציעה מביטוח לאומי. לעיתים התובע דרש העלאת שכר והיתנה המשך עבודתו אצלי בהעלאת השכר. זה קרה כמה פעמים. היו הפסקות של עבודה ואני הייתי צריך לבוא ולבקש ממנו שיחזור לעבוד. באוגוסט 96התובע בגלל שלא העליתי את שכרו איים בהתפטרות ועקב זאת התחיל לעשות התחמקויות בעבודה. אישתי היתה בהיריון באותה תקופה. היא לא עבדה בחנות בחודשים האחרונים להריונה. יום אחד בא אלי התובע לחנות עם תעודות מחלה כאשר באותה תקופה ראיתי אותו נוסע בכביש עם מכוניתו ללא נהג. הבנתי מזה שהוא לא רוצה לעבוד. לא פיטרתי אותו ולא נתתי לו הודעת פיטורים. היה לי ויכוח טלפוני עם התובע שהוא לא בא לעבוד ביום לחוץ. כעסתי על התובע. אחר כך התובע נעלם ולא בא. התובע בא עם תעודות המחלה חודש מאוחר יותר לקבל את משכורתו. אני נתתי לתובע בונוסים על כך שהוא לא מקבל זכויות סוציאליות. התובע קיבל שי לחג, ומפרעות. המשכורת של התובע היתה בסביבות 200, 2- 300, 2ש"ח. לפני זה הוא קיבל לעיתים 000, 1ש"ח כשלא עבד רצוף. אני פטור מניהול ספרים בשל העובדה שאבי נרצח ע"י מחבלים. התובע לא הביא לי תעודות מחלה, אלא רק חודש אחרי שחדל לעבוד". .5הצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ. .6מחומר העדויות שפורט בהרחבה לעיל, עולה התמונה העובדתית דלהלן: א. התובע היה עובדו של הנתבע. ב. לקראת סוף תקופת העבודה נעדר התובע מעבודתו במשך כשבועיים, וטען שהוא סובל מכאבי גב. ג. הנתבע לא האמין לטענת התובע וסבר שהוא מתחזה, ולפיכך פיטר אותו. ד. התובע הציג בפני הנתבע תעודות מחלה מקופ"ח (ת/1, ו-ת/2) אך הנתבע כפר באמיתותן. ה. התובע פוטר ללא הודעה מוקדמת. ו. התובע לא קיבל דמי מחלה, דמי הבראה או פדיון חופשה. .7לאור האמור דלעיל, אנו קובעים כלהלן: א. הנתבע לא הוכיח כי התובע התחזה. אנו מקבלים את גירסת התובע כי הודיע לנתבע על מחלתו. התובע הציג בפנינו את העתקי התעודות הרפואיות ת/ 1ו-ת/2, והנתבע לא הפריך את נכונותן ואת תקפן. ב. לפיכך, אנו קובעים כי פיטורי התובע נעשו ללא כל סיבה המצדיקה שלילת או הפחתת פיצויי פיטורים. ג. פיטורי התובע נעשו ללא הודעה מוקדמת, ללא כל סיבה המצדיקה שלילת הודעה מוקדמת. לגבי תמורת הודעה מוקדמת, לא ננקב סכום בתביעה, ולפיכך, אין בידינו לפסוק לתובע רכיב זה של תביעתו. ד. התובע השתכר -.500, 2ש"ח לחודש. לענין זה אנו מקבלים את גירסת התובע, כפי שנרשמה בכתב התביעה, שכן גירסת הנתבע אינה עקבית: בכתב ההגנה נאמר כי שכרו של התובע לא עלה על -.250, 1ש"ח לחודש, בעוד שבעדותו העיד הנתבע, שהתובע השתכר -.200, 2- -.300, 2ש"ח לחודש. ה. התובע זכאי לפדיון חופשה בגין החופשה שלא ניצל, ולדמי הבראה שלא קיבל. לגבי דמי המחלה לא ננקב כל סכום בתביעה, ולפיכך, אין בידינו לפסוק לתובע רכיב זה של תביעתו. ו. אשר לפיצויי הלנה: עקב העובדה שהנתבע סבר כי התובע רימה אותו והתחזה כחולה - אנו קובעים כי היתה מחלוקת של ממש לענין הזכאות לפיצויי פיטורים ומעמידים את פיצויי ההלנה על שיעור הריבית וההצמדה בלבד. .8לפיכך, הננו מחייבים את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים דלהלן: א. פיצויי פיטורים בסך -.000, 5ש"ח בתוספת ריבית והצמדה כדין מיום .31.8.96 על הנתבע לשלם סך זה עד ליום 30.4.97, אחרת יישא סכום פיצויי פיטורים פיצויי הלנת פיצויי פיטורים כדין מיום 30.4.97ועד לפרעון. ב. פדיון חופשה בסך -.400, 2ש"ח בתוספת ריבית והצמדה כדין, מיום .31.8.96 ג. דמי הבראה בסך -.475, 2ש"ח בתוספת ריבית והצמדה כדין מיום .31.8.96 ד. הוצאות המשפט בסך -. 600ש"ח צמודים כדין החל מיום .30.4.97 ניתן לבקש רשות ערעור משופט של בית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15יום מקבלת פסק דין זה.רפואהזיוףאישור מחלה