קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כריית חול בלתי חוקית: ביום 19.3.98 נדחתה בקשת המבקש למתן צו מניעה זמני (המ' 2667/98). בבקשה דנן (בש"א 2893/98) חוזר המבקש ומבקש כי בית המשפט יצווה על המשיבים להמנע מביצוע עבודות כריית חול ועבודות נוספות הקשורות בכך באגם שיקמה שבאיזור שיקמה. המשיבים הגיבו בכתב לבקשה דנן, לאחר שכב' השופט ענבר החליט ביום 21.7.98 שאין מקום לדון בבקשה דנן בפגרה. אינני רואה לנכון לחזור על הנימוקים שפורטו על ידי בהחלטתי מיום 19.3.98, ואתייחס רק לטענה כי למרות ההחלטה הנ"ל חל שינוי בנסיבות המצדיק הפעם מתן הצו המבוקש. לענין זה טוען המבקש כי המצב דהיום שונה מזה שהיה עובר להגשת הבקשה בהמ' 2667/98 בכך, שהיועה"מ הורה למבקש שלא ליתן הרשאות לכרייה מבלי שהכרייה תהא כדין. אינני רואה בענין זה משום שינוי נסיבות. גם עובר להגשת הבקשה הקודמת נטען ע"י המבקש כי עבודות הכרייה אינן כדין ומהטעמים שפורטו בהחלטה הנ"ל לא ראיתי ליתן צו למרות טענה זו. העובדה כי היועה"מ קבע מדיניות בסוגיה נשוא המחלוקת שבפניי איננה יכולה להיות שיקול שביכולתו לגבור על הנימוקים שהביאו אותי בשעתו לדחיית הבקשה המקורית. בבקשה נטען עוד כי אין בידי המשיבים היתר כדין מבחינת דיני התכנון והבנייה. ענין זה, גם אם יש בו ממש, הוא נושא להליך המתנהל בפני בית משפט אחר (כמפורט בבקשה) והמבקש עצמו מציין כי הבקשה דנן מבוססת בראש ובראשונה על נימוקים קנייניים ולא על נימוקים תכנוניים. מכאן שגם בעובדה הנ"ל אין בכדי להביאני לשנות את החלטתי שניתנה בהמ' 2667/98. זאת ועוד, כפי שמפורט בבקשה, על יסוד הנימוקים התכנוניים התקבל צו הפסקה, כך שמנקודת מבט זו בא המבקש על סיפוקו בהליך אחר. המבקש מפנה למצב הקשה השורר בתחום כריית החול שהגיע "לכדי קטסטרופה של ממש". גם אם כך הם פני הדברים, במסגרת התיק דנן יש לבחון את המקרה הספציפי של המשיבים, דבר שנעשה בהחלטתי מיום 19.3.98, ולנוכח בחינה זו הגעתי אז למסקנה שאין מקום ליתן סעד זמני. העובדה כי התמונה הכללית בסוגיית כריית החול במדינת ישראל היא תמונה לכאורה קשה (עפ"י גירסת המבקש) אין בה משום שיקול רלוונטי להליך דנן. כל יתר הענינים המפורטים בבקשה דנן הובאו בפני בית המשפט, בניסוח זה או אחר, גם במסגרת המ' 2667/98 ואין מקום לשוב ולדון בהם. לפיכך אני דוחה את הבקשה למתן צו מניעה זמני מהנימוקים שפורטו בהחלטתי מיום 19.3.98 בהמ' 2667/98 ולאחר שלא התקיים שינוי נסיבות המצדיק שינוי החלטה זו. על מנת לקדם את הדיון בתיק העיקרי (הקבוע לקד"מ ליום 26.11.98) החלטתי כדלהלן: העדויות הראשיות של הצדדים ועדיהם בתיק זה, לרבות חוות דעת מומחים, אם יש כאלה, יוגשו בתצהירים. כל האמור בהחלטה זו ביחס לתצהירים ולמצהירים יחול גם על חוות דעת המומחים ועל המומחים. לתצהירים יצורפו העתקים צילומים של כל מסמך שכל צד מבקש להגיש אשר יסומנו בראשי תיבות של שם המצהיר ובמספרים עוקבים. 3. הדברים שיובאו בתצהירים והמסמכים שיצורפו אליהם כאמור, יחשבו כקבילים על תנאי, דהיינו, אם לא תהיה התנגדות של הצד שכנגד. אם תהיה התנגדות, יחליט בית המשפט לאחר שמיעת ב"כ הצדדים. 4. אם לא יעלה בידו של מי מהצדדים להגיש תצהיר מטעם אחד מעדיו, יכלול בתצהירו פרטים בדבר שם העד, נושא עדותו והסיבה לכך שלא ניתן היה להגישה בתצהיר, כולל פירוט הנסיונות והפעולות שנעשו בקשר לכך. 5. כל אחד מהמצהירים יתייצב לחקירה נגדית על תצהירו במועד שייקבע להוכחות, אלא אם כן הצד שכנגד יוותר על חקירתו. 6. תצהירי העדות מטעם התובע יוגשו עד ליום 15.10.98. תצהירי העדות מטעם הנתבעים יוגשו עד ליום 22.11.98. כל צד ימציא למשנהו עותק מכל תצהיר שהוגש על ידו, ויציין את עובדת ההמצאה על העותק שיוגש לתיק בית המשפט. 7. כאמור התיק נקבע לקד"מ ליום 26.11.98 שעה 09: 15, בין היתר כדי לוודא שכל התצהירים הוגשו ושניתן לקבוע את התיק להוכחות. במועד הקד"מ הנ"ל תשמענה כל בקשות הביניים ותועלה כל טענה שתהיה, אם תהיה, ביחס לתצהירים. כריית חול