##דוגמא לבקשה## בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לקבוע את שכר טרחתו של מנהל העיזבון, עורך דין _________, ת.ז. _________, בגין פעולותיו בניהול עיזבון המנוחה _________, ת.ז. _________, בהתאם לפירוט המפורט בבקשה זו. ואלו נימוקי הבקשה: א. הצדדים לבקשה 1. המבקש: עורך דין _________, ת.ז. _________, שמונה כמנהל עיזבון המנוחה _________, ת.ז. _________, בצו מיום 15.03.1984. 2. המשיבים: יורשי המנוחה _________, ובכללם גב' _________, ת.ז. _________, ומר _________, ת.ז. _________, וכן יתר היורשים על פי דין וצוואה. ב. מסכת העובדות 1. המנוחה _________ נפטרה ביום 01.01.1984 והותירה אחריה עיזבון הכולל כספים רבים המפוזרים בחשבונות שונים, נכסי נדל"ן ומכונית. 2. המבקש מונה כמנהל עיזבון ביום 15.03.1984, לאחר שפעל להשגת צו קיום צוואה עוד קודם למינויו, כעורך דין מטעם היורשים. 3. ניהול העיזבון היה מורכב ומסובך, בין היתר, עקב פיזור הכספים בחשבונות רבים בעלי מועדי פדיון שונים, הצורך בהעברת נכסים מעיזבון אם המנוחה ובעלה על שם העיזבון הנוכחי, והתנהגות עוינת מצד חלק מהיורשים. 4. המבקש ביצע שורה ארוכה של פעולות לכינוס, ניהול וחלוקת נכסי העיזבון, לרבות ריכוז חשבונות, טיפול בנדל"ן (שתי דירות), מכירת מכונית, וייצוג העיזבון בתביעת נזיקין. 5. המבקש הגיש דו"ח מפורט על פעולותיו ובקשה לקביעת שכר טרחה, אליה התנגדו היורשים בטענה כי היא מוגזמת וכי יש לפסוק לו "שכר טרחה מינימלי". ג. הטיעון המשפטי ## סמכות בית המשפט לקביעת שכר טרחה ## 1. סעיף 91 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, מקנה לבית המשפט סמכות רחבה לפסוק למנהל עיזבון שכר טרחה "כפי שיראה למתאים", וזאת ללא כפיפות להסכמות חוזיות בין היורשים למנהל העיזבון, על מנת לשמור על מעמדו כפקיד בית המשפט. 2. הפסיקה קבעה כי גם בהיעדר התנגדות מצד היורשים, בית המשפט אינו כבול להסדר חוזי בדבר שכר הטרחה, ועליו לבחון את הסבירות וההוגנות של השכר המבוקש, תוך שמירה על האינטרס הציבורי ועל עקרונות הצדק. 3. אין תקנות ספציפיות הקובעות שכר טרחה מינימלי למנהל עיזבון, ולכן בית המשפט נדרש להפעיל את שיקול דעתו הרחב, תוך התחשבות בנסיבות המקרה הספציפיות, היקף העבודה, מורכבותה, ושווי העיזבון. 4. תפקידו של מנהל העיזבון כ"פקיד בית המשפט" מחייב את בית המשפט לפקח על שכר טרחתו, ולוודא כי הוא משקף נאמנה את התועלת שהביא לעיזבון ואת המאמץ שהושקע, ולא יהווה נטל בלתי סביר על היורשים. 5. קביעת שכר הטרחה על ידי בית המשפט נועדה להבטיח איזון ראוי בין זכותו של מנהל העיזבון לתמורה הולמת על עבודתו המקצועית לבין הצורך להגן על נכסי העיזבון ועל זכויות היורשים מפני חיובים מוגזמים. ## שכר טרחה עבור השגת צו קיום צוואה ## 6. השגת צו קיום צוואה היא פעולה משפטית מובהקת המבוצעת על ידי עורך דין, והיא קודמת למינוי מנהל העיזבון ולתחילת תפקידיו על פי סעיף 82 לחוק הירושה, ולכן יש לראותה כפעולה נפרדת המזכה בשכר טרחה נוסף. 7. פעולה זו אינה נכללת במפורש בין תפקידי מנהל העיזבון המנויים בחוק, והיא מהווה שירות משפטי שניתן לטובת כלל העיזבון והיורשים, אשר הסמיכו את המבקש לפעול בשמם עוד לפני מינויו הרשמי. 8. הפסיקה הכירה בכך שפעולות משפטיות החורגות מניהול שוטף של העיזבון, כגון השגת צו קיום צוואה, מזכות את מנהל העיזבון, אם הוא עורך דין, בשכר טרחה נפרד בגין שירותיו המקצועיים. 9. השכר המבוקש בשיעור של 1.5% מערך העיזבון עבור פעולה זו הוא סביר ומקובל, ומשקף את המאמץ והידע המשפטי הנדרשים להשלמת הליך קיום הצוואה, שהינו תנאי הכרחי לניהול העיזבון כולו. 10. דחיית הבקשה לשכר טרחה נפרד עבור פעולה זו תפגע בתמריץ של עורכי דין לפעול ביעילות ובמהירות להשגת צווי קיום צוואה, דבר שעלול לעכב את ניהול העיזבון ולפגוע באינטרס היורשים. ## שכר טרחה עבור ישיבות בבית המשפט ## 11. פניות לבית המשפט בבקשות למתן הוראות הן חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מתפקידו של מנהל העיזבון כ"פקיד בית המשפט", וכפועל יוצא מחובתו לנהל את העיזבון בכפוף להוראות בית המשפט, ואינן מזכות בשכר טרחה נפרד. 12. הפסיקה קבעה כי מנהל עיזבון, גם אם הוא עורך דין, אינו זכאי לשכר מיוחד עבור שירותים מקצועיים הכרוכים בידע משפטי, אם הם נבלעים במסגרת תפקידו כמנהל עיזבון, ופניות למתן הוראות הן דוגמה מובהקת לכך. 13. חיוב העיזבון בשכר טרחה נפרד עבור כל ישיבה בבקשה למתן הוראות עלול לסכל את מטרת המחוקק ולאלץ את הצדדים להימנע מפנייה לבית המשפט, ובכך לפגוע בניהול התקין והשקוף של העיזבון. 14. ישיבות אלו אינן שקולות לייצוג העיזבון בתביעות משפטיות, שם פועל מנהל העיזבון כעורך דין לכל דבר ועניין, אלא הן חלק מהניהול השוטף והפיקוח השיפוטי על פעולותיו. 15. בקשה למחיקת מכתב מתיק העיזבון, כפי שהוגשה בבקשה _________, אינה מהווה פנייה כדין לבית המשפט ואינה מייצגת אינטרס לגיטימי של העיזבון, ולכן אין מקום לחייב את העיזבון בשכר טרחה בגינה. ## שכר טרחה עבור ניהול העיזבון – כספים ומטלטלין ## 16. ניהול הכספים והמטלטלין בעיזבון, אף אם מדובר בריכוז חשבונות רבים, אינו מצדיק סטייה מהנוהג המקובל של פסיקת 3% מערכם כשכר טרחה, שכן פעולות אלו אינן מורכבות באופן חריג בימינו. 17. ריכוז חשבונות בנק רבים דורש בעיקר מתן הוראות מתאימות לבנקים, ואינו כרוך בדרך כלל במו"מ מורכב או בטרחה יוצאת דופן המצדיקה שכר טרחה גבוה יותר מהמקובל. 18. בהיעדר ראיות למו"מ קשה ומסובך בין מנהל העיזבון ליורשים בנוגע לחלוקת הכספים, ובהתחשב בכך שהיורשים הגיעו להסכם חלוקה, אין הצדקה להעלאת שכר הטרחה מעבר לשיעור המקובל. 19. הפסיקה מדגישה כי יש להתחשב לא רק בשווי העיזבון אלא גם בהיקף ומורכבות הפעולות שבוצעו, ובמקרה זה, הטיפול בכספים ובמכונית אינו חורג מהפעולות השגרתיות של מנהל עיזבון. 20. קביעת שכר טרחה בשיעור של 3% מערך הכספים והמכונית משקפת איזון הולם בין הטרחה שהושקעה לבין התועלת שהופקה לעיזבון, ומתיישבת עם הנוהג הקיים בפסיקה. ## שכר טרחה עבור ניהול העיזבון – נדל"ן ## 21. הטיפול בנכסי הנדל"ן, הכולל רישום דירות על שם העיזבון, השגת צו קיום צוואה נוסף עבור דירה שהייתה רשומה בחלקה על שם אם המנוחה, והשכרת דירה, מצדיק שכר טרחה גבוה יותר. 22. פעולות אלו דורשות ידע משפטי ספציפי, התנהלות מול רשויות שונות (טאבו, רשם הירושות) ומורכבות בירוקרטית, ולכן שיעור של 6% מערך הנדל"ן הוא סביר והולם את הטרחה והאחריות הכרוכות בכך. 23. הערכת שווי הדירה בסך 50,000$ על ידי מנהל העיזבון, המבוססת על ניסיונו המקצועי ועל הערכת שמאי ממשלתי לדירה דומה, עדיפה על פני הערכת היורשת שלא נתמכה בחוות דעת שמאית עצמאית. 24. הטלת נטל הבאת שמאות עצמאית על מנהל העיזבון הייתה מהווה הוצאה מיותרת לעיזבון, ולכן יש לקבל את הערכתו המקצועית, במיוחד כאשר היורשת לא הציגה ראיה חזקה יותר לסתור אותה. 25. קביעת שכר טרחה דיפרנציאלי בין כספים ומטלטלין לבין נדל"ן, כפי שהוצע, משקפת את השוני המהותי במורכבות הטיפול ובאחריות הנדרשת לכל סוג נכס, ומתיישבת עם עקרונות הצדק וההגינות. ## שכר טרחה עבור גביית דמי שכירות ## 26. גביית דמי שכירות עבור דירה אחת אינה נחשבת ל"ניהול בתים בקנה מידה גדול" ואינה מהווה פעולה החורגת באופן מהותי ממערכת הפעולות של מנהל העיזבון, ולכן היא נבלעת בשכר הטרחה הכללי עבור ניהול הנדל"ן. 27. הפסיקה קבעה כי רק במקרים של ניהול נדל"ן בהיקף נרחב, הכולל טיפול שוטף ואחזקה, יש מקום לפסיקת שכר טרחה נפרד עבור גביית דמי שכירות, ואין זה המקרה הנדון. 28. העסקת אדם מיוחד לגביית שכר דירה עבור דירה אחת אינה מוצדקת ומהווה הוצאה מיותרת לעיזבון, ולכן אין לראות בפעולה זו פעולה חריגה המצדיקה תשלום נפרד. 29. פסיקת שכר טרחה נפרד עבור גביית דמי שכירות, בנוסף לשכר הטרחה עבור ניהול הנדל"ן, עלולה להביא לכפל תשלום ולשכר טרחה מוגזם שאינו משקף את היקף העבודה בפועל. 30. השכר שנקבע עבור ניהול הנדל"ן (6% מערך הדירות) כולל בתוכו את הטיפול בהשכרת הדירה ובגביית דמי השכירות, שכן פעולות אלו הן חלק אינטגרלי מניהול נכס מקרקעין. ## שכר טרחה עבור ייצוג בתביעת נזיקין ## 31. ייצוג העיזבון בתביעת נזיקין שהוגשה נגד המנוחה הוא פעולה משפטית מובהקת, בה פועל מנהל העיזבון כעורך דין לכל דבר ועניין, ואינה נבלעת בתפקידו כמנהל עיזבון. 32. הפסיקה הכירה בכך שכאשר נדרש יזום או ייצוג בהליכים משפטיים, יש מקום לתוספת תשלום למנהל העיזבון, בגבולות תעריף לשכת עורכי הדין, שכן מדובר בשירות מקצועי נפרד. 33. אילו מנהל העיזבון לא היה עורך דין, היה צורך לשכור שירותיו של עורך דין חיצוני לצורך ייצוג בתביעה, ולכן יש לפסוק שכר טרחה נפרד עבור פעולה זו. 34. יש להבחין בין ייצוג בתביעה משפטית לבין פניות למתן הוראות, שכן בראשון מנהל העיזבון פועל כעורך דין עצמאי, ואילו בשני הוא פועל כזרוע של בית המשפט. 35. המבקש ימציא מסמך המאשר את ייצוגו בתביעה ודו"ח על מצב התביעה, ולאחר מכן יוכל להגיש בקשה נפרדת לפסיקת שכר טרחתו בגין פעולה זו, בהתאם להנחיות הפסיקה. ## חיוב צדדים שלישיים בתשלום ## 36. בקשה לחייב את קונה המכונית, מר _________, ת.ז. _________, בתשלום עבור שירותים שניתנו לו, אינה נופלת בגדר בקשה לקביעת שכר טרחת מנהל עיזבון, ואין לה מקום בתיק העיזבון. 37. עניינה של בקשה זו הוא תשלום שכר טרחה על ידי העיזבון עבור פעולות ניהולו, ולא תביעות כספיות נגד צדדים שלישיים, גם אם יש להם קשר עקיף לעיזבון. 38. קונה המכונית אינו צד לבקשה זו, ובית המשפט אינו יכול לחייבו בהחזרת כספים במסגרת בקשה למתן הוראות למנהל עיזבון, אלא בהליך נפרד ומתאים. 39. אם למנהל העיזבון קיימת טענה לחוב כלפי קונה המכונית, עליו לפנות בהליכים המשפטיים המקובלים לתביעת חוב, ולא לנסות לכלול זאת בבקשה לקביעת שכר טרחה. 40. הפרדת הדיונים בין קביעת שכר טרחה לבין תביעות נגד צדדים שלישיים מבטיחה יעילות דיונית ומונעת עומס מיותר על תיק העיזבון, תוך שמירה על זכויות כל הצדדים. ## מקור תשלום שכר הטרחה ## 41. סעיף 100 לחוק הירושה קובע כי חובות העיזבון, ובכללם שכר טרחת מנהל העיזבון, ישולמו בראש ובראשונה מכספי העיזבון, ורק אם אלו אינם מספיקים, ניתן לממש נכסים אחרים. 42. אין מקום לחייב יורש ספציפי, כגון גב' _________, בתשלום שכר טרחה בנפרד עבור חלקה בעיזבון, שכן שכר הטרחה חל על העיזבון כולו כחוב כללי. 43. הפסיקה קבעה כי שכר טרחת מנהל עיזבון הוא הוצאה של העיזבון, ואין להטיל אותה באופן ספציפי על יורש מסוים, גם אם הוא ירש נכס מסוים. 44. תשלום שכר הטרחה מתוך כספי העיזבון מבטיח חלוקה הוגנת של הנטל בין כל היורשים, בהתאם לחלקם היחסי בעיזבון, ומונע עיוותים. 45. עקרון זה מבטיח כי מנהל העיזבון יקבל את שכרו מתוך המסה הכללית של העיזבון, ללא צורך להתמודד עם דרישות תשלום נפרדות מכל יורש ויורש. ## התחשבות במורכבות הניהול והתנהגות היורשים ## 46. ניהול העיזבון היה קשה ומסובך, כפי שצוין על ידי המבקש, עקב פיזור הכספים הרבים בחשבונות שונים ובעלי מועדי פדיון מגוונים, דבר שהצריך עבודה רבה ומאמץ מיוחד לכינוסם. 47. הצורך בהעברת נכסים מעיזבון אם המנוחה ובעלה על שם העיזבון הנוכחי הוסיף נדבך של מורכבות בירוקרטית ומשפטית, שחייב טיפול מעמיק ומקצועי מצד מנהל העיזבון. 48. התנהגותם העוינת של חלק מהיורשים, כפי שצוין, יצרה קשיים נוספים בניהול העיזבון, האריכה את ההליכים ודרשה ממנהל העיזבון השקעת זמן ומשאבים מעבר למקובל. 49. הפסיקה מכירה בכך שמורכבות העיזבון והתנהגות היורשים הם שיקולים רלוונטיים בקביעת שכר הטרחה, ויש לתת להם משקל ראוי בעת הערכת היקף הטרחה והמאמץ שהושקעו. 50. על אף שהתנהגות היורשים אינה מצדיקה בהכרח סטייה משיעורי השכר המקובלים עבור פעולות ספציפיות, היא מהווה גורם שיש להתחשב בו בהערכה הכוללת של הטרחה שהושקעה בניהול העיזבון. ## עקרונות כלליים בקביעת שכר טרחה ## 51. קביעת שכר טרחת מנהל עיזבון צריכה לשקף את עקרון ההוגנות והסבירות, תוך התחשבות בכלל נסיבות המקרה, שווי העיזבון, היקף הפעולות שבוצעו, מורכבותן והטרחה שהושקעה. 52. אין תקנות מחייבות בנושא, ולכן בית המשפט נדרש להפעיל שיקול דעת רחב, תוך הסתמכות על הנוהג הקיים בפסיקה ועל עקרונות הצדק והיושר. 53. יש להבחין בין פעולות הנבלעות בניהול השוטף של העיזבון לבין פעולות החורגות באופן מהותי מתפקידיו של מנהל העיזבון ומצדיקות שכר טרחה נפרד. 54. מנהל עיזבון שהוא עורך דין זכאי לשכר טרחה נפרד עבור שירותים משפטיים מקצועיים שאינם חלק אינטגרלי מניהול העיזבון, כגון השגת צו קיום צוואה וייצוג בתביעות. 55. מטרת קביעת שכר הטרחה היא לתגמל את מנהל העיזבון באופן הולם על עבודתו, מבלי להכביד יתר על המידה על העיזבון ועל היורשים, תוך שמירה על מעמדו כפקיד בית המשפט. ד. סיכום הסעד: לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על: 1. פסיקת שכר טרחה למבקש בשיעור של 1.5% מערך העיזבון עבור השגת צו קיום צוואה. 2. פסיקת שכר טרחה למבקש בשיעור של 3% מערך הכספים והמטלטלין (684,192$) ובשיעור של 6% מערך הנדל"ן (78,500$) עבור ניהול העיזבון, הכל על פי ערכם בשקלים. 3. לא לפסוק שכר טרחה נפרד עבור ישיבות בבית המשפט בבקשות למתן הוראות ועבור גביית דמי שכירות. 4. לאפשר למבקש להגיש בקשה נפרדת לפסיקת שכר טרחה עבור ייצוג העיזבון בתביעת הנזיקין, לאחר שימציא את המסמכים הנדרשים. 5. לדחות את בקשת המבקש לחייב את קונה המכונית בתשלום כלשהו במסגרת בקשה זו. 6. לקבוע כי שכר הטרחה ישולם מתוך כספי העיזבון. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה. ##קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לקביעת שכר טרחה מנהל עיזבון:## זוהי בקשה לקביעת שכר-טרחת מנהל עזבון. מנהל העזבון הגיש דו"ח על פעולותיו ופירט את בקשותיו לשכר טרחה בהתאם לכל פעולה ופעולה. כמו-כן ציין מנהל העזבון שניהולו של העזבון, באופן כללי, היה קשה ומסובך עקב פיזור הכספים הרבים בחשבונות שונים, בעלי מועד פדיון שונה, עקב הצורך בהעברת עזבון אם המנוחה ובעלה על שם העזבון הנוכחי ועקב התנהגותם העויינת של חלק מהיורשים. לבקשתו זו של מנהל העזבון מתנגדים היורשים, ולטענתם בקשת מנהל העזבון היא מוגזמת ועליו לקבל את "שכר-הטרחה המינימלי". יש לציין, שגם אם היתה הסכמה מצד היורשים לגבי שכר הטרחה הנדרש, היה מקום להתערבות בית-המשפט - וראה בענין זה את דברי בית-המשפט בע"א 153/77 מרים אלואשוילי ואח' נ' יוסף סמואל ואח' [1] בעמ' 634-636, לפיהם אין בית-המשפט קשור להסדר חוזי בין היורשים ובין מנהל העזבון לגבי גובה שכר-הטרחה וזאת על מנת שלא לרוקן מתוכן את מעמדו של מנהל-העזבון כ"פקיד בית-המשפט". בהתנגדותם לבקשה ביקשו היורשים שיפסק למנהל העזבון "שכר טרחה מינימלי" - אך כידוע אין בנושא הנדון תקנות כלשהן הקובעות שכר מינימלי, ועד כה נקבע שכר הטרחה של מנהל העזבון ע"פ הנוהג. בית-המשפט נוהג ע"פ ההוראה הכללית שבחוק הירושה, ס' 91ולפיה "בית-המשפט רשאי לפסוק למנהל-עזבון שכר כפי שיראה למתאים". נדון בבקשות מנהל העזבון אחת לאחת: - (א) % 1 1/2מערך העזבון עבור השגת צו קיום צוואה: המבקש פנה לבית-המשפט בבקשה לצו קיום צוואה, עוד לפני מינויו כמנהל עזבון, ופעולה זו נעשתה על-ידו כעורך-דין. את מינויו כמנהל עזבון קיבל המבקש באותה ישיבה בה ניתן צו קיום הצוואה. פעולה זו אינה מן הפעולות המופיעות בסעיף 82לחוק הירושה [5] המונה את תפקידי מנהל העזבון. בסעיף נאמר שעל מנהל העזבון "...לעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או של צוואה מקויימת". דהיינו - השגת צו קיום הצוואה אינה פעולה הכלולה בין פעולות מנהל העזבון, ולכן - שכרו עבור פעולה זו משתלם לו בנפרד משכרו כמנהל עזבון. השכר עבור פעולתו זו כעו"ד, משתלם לו מן העזבון, מאחר וזוהי פעולה לטובת כל העזבון ומאחר וכל היורשים הסמיכו את המבקש לפעול בשמם בעניני העזבון - עוד לפני מינויו כמנהל עזבון (ראה נספח א/ 2לדו"ח פעולות מנהל העזבון). לכן, יש להענות לבקשתו זו של מנהל-העזבון ל-% 1 1 /2 מערך העזבון. (ב) שכר עבור 5ישיבות בבית-המשפט על-פי התעריף המינימלי של לשכת עוה"ד: מבדיקת התיק עולה שמדובר ב: (1) 4ישיבות במסגרת בקשות למתן הוראות של מנהל עזבון (בקשה 894/84, בקשה 526/84, בקשה 525/84, בקשה 2028/84). פנייה לבית-המשפט בבקשה למתן הוראות מהווה פעולה מובהקת וחלק בלתי נפרד מניהול עזבון. בסעיף 82לחוק הירושה נאמר: "מנהל העזבון חייב, בכפוף להוראות בית-המשפט, לכנס את נכסי העזבון, לנהל את העזבון..." דהיינו - כל פעולה של ניהול העזבון כפופה להוראות בית-המשפט. סעיף 83לחוק הירושה אף מאפשר לכל מעונין בדבר, כולל מנהל העזבון לפנות בכל עת בבקשה למתן הוראות מבית-המשפט. הכפיפות להוראות בית-המשפט מעמידה את מנהל העזבון בבחינת "פקיד בית-המשפט" וכדברי השופט זוסמן (כתארו אז) ב-ע"א 474/65 טראובר נ' מנהיים ואח' [2], בעמ' 95: "מנהל העזבון הוא עושה דברו של בית- המשפט". אם יחוייב העזבון בכל פעם שמנהל העזבון, או כל מעונין אחר, פונה לבית-המשפט בבקשה למתן הוראות - אזי, ישנו חשש שהצדדים ימנעו מלפנות לבית-המשפט ובכך תסוכל מטרת המחוקק. בית-המשפט העליון, ב-ע"א 153/77 [1], בתיתו הנחיות לקביעת שכרטרחת מנהל עזבון, קבע שיש לתת למנהל עזבון שכר טרחה עבור פעולותיו כעורך-דין, רק אם מדובר בפעולה החורגת באופן מהותי ממערכת ההחלטות, השיקולים והפעולות של מנהל העזבון. ועוד הוסיף בית-המשפט ואמר: "סבורני שיש הגיון בהשקפה שלפיה מנהל-עזבון שהוא עורך-דין או רו"ח איננו זכאי לשכר מיוחד עבור שירותיו המקצועיים, גם אם אינם מאלה המנויים מפורשות בהוראותיהם של דיני הירושה ועליו לבצע את תפקידיו הכרוכים בידע משפטי או אחר במסגרת תפקידו כמנהל-עזבון" (שם, בעמוד 638). פנייה בבקשה למתן הוראות על-ידי מנהל עזבון היא פעולה אותה חייב מנהל העזבון לבצע - באם הניהול דורש זאת - ולכן הוא מהווה חלק בלתי נפרד מניהול העזבון. אין ישיבות אלה כישיבות בהן מייצג מנהל העזבון העו"ד, את העזבון בתביעות משפטיות. (ראה המ' 413/76 סמואל ואח' נ' אלישוילי [3] בעמ' 40מול האות ה'). על כן אין לתת שכר בנפרד עבור ישיבות אלו, אלא השכר שישתלם עבור ניהול העזבון באופן כללי, יהווה שכר גם עבור ישיבות אלה. אם ישתלם שכר בנפרד עבור כל פנייה בבקשה למתן הוראות למנהל עזבון אזי יתרוקן מתוכן תפקיד שכר הטרחה עבור ניהול העזבון; אם כך - בקשת שכר הטרחה עבור ארבע הישיבות שצויינו לעיל - דינה להידחות. (2) המבקש דורש שכר גם עבור הישיבה שהתקיימה בבקשה .1599/84בקשה זו היתה בקשתו של מנהל העזבון ועניינה מחיקת מכתב של אחד המעורבים בחלוקת העזבון, מתיק העזבון. בהחלטה שנתנה על ידי ביום 9.4.84בעניין, ציינתי שלפי סדה"א, מכתב אינו מהווה כל פנייה לבית-המשפט. על-כן, אותה בקשה, לא בדין הוגשה, ואין מקום לחייב את העזבון בתשלום שכר טרחת מנהל עזבון בעבורה. פנייתו של מנהל העזבון לבית-המשפט בבקשה למחיקת המכתב, לא היתה לה על מה שתסמוך, ומנהל העזבון לא ייצג בה כל אינטרס של העזבון. בקשת שכר הטרחה עבור ישיבה זו, אף היא, דינה להידחות. (ג) סך של % 6מערך העזבון עבור ניהול העזבון: המבקש מציין בבקשתו שניהול העזבון היה מורכב והיקף הפעולות הנדרשות רחב, ולכן מבקש הוא את הסך הגבוה של %.6 הפעולות אותן ביצע הן: זימון הנהנים ע"פ הצוואה, עריכת פרטת העזבון, ביקור בכספות, ביקור בבנקים, ריכוז חשבונות המנוחה מ- 40סוגי חשבון שונים לחשבון אחד, נתינת הוראות לרכישת מט"ח ולבסוף - חלוקת הכספים. כל זאת באשר לכספים. באשר לנדל"ן - מדובר בשתי דירות, והמבקש רשם את אחת הדירות ע"ש אחד מהיורשים; לגבי הדירה השניה, שהיתה רשומה בחציה ע"ש אם המנוחה השיג מנהל העזבון צו קיום צוואה מהאם לבת (היא המנוחה) ומהמנוחה לעזבון. לאחר רישומה של הדירה ע"ש העזבון, היא הושכרה על ידי מנהל העזבון, תמורת שכר דירה חודשי. בעזבון היתה גם מכונית שהמבקש טיפל במכירתה, ובחלוקת התמורה בין היורשים. בחלק מן הפעולות הנ"ל פנה המבקש לבית-המשפט, בבקשה למתן הוראות למנהל עזבון, על-מנת לדעת כיצד לפעול (ראה סעיף ב' לעיל). כאשר באים לקבוע שכר טרחת מנהל עזבון, יש להתחשב לא רק בשוויו של העזבון אלא גם בפעולות אשר ביצע, מספרן והיקפן (ראה ע"א 474/65 לעיל [2], בעמ' 95). כאמור, אין כל תקנות וכל הנחיות מחייבות בנושא זה של שכר טרחת מנהל עזבון, והנוהג עד כה היה לתת בין % 3ל-% 6מערך העזבון כולו כשכר טרחת מנהל עזבון. לדעתי, יש להפריד בין מטלטלין וכספים בפרט, לבין נדל"ן, כאשר באים לקבוע את שכר-הטרחה. עבור טיפול בכספי העזבון ובמטלטלין יש לתת כשכר טרחה % 3מערכם, ועבור הטיפול בנדל"ן - % 6מערכם. כל זאת בכפוף לנסיבות כל מקרה ומקרה באופן פרטי. נסיבות המקרה שלפנינו, דהיינו היקף העבודה והטרחה, אינן מצביעות על סיבה המצדיקה סטייה מהקביעה דלעיל. הטיפול בכספים כלל בעיקר את ריכוז החשבונות והחלוקה. אמנם מדובר היה בחשבונות רבים, אלא שבימינו אנו אין הדבר מסובך כל-כך, וריכוז החשבונות דורש נתינת הוראות מתאימות לבנקים ותו לא. כמו-כן, אין בתיק ראייה על כך שחלוקת הכספים היתה כרוכה במו"מ מסובך וקשה בין מנהל העזבון והיורשים, ועל-פי האמור בבקשה 834/84, הם הגיעו להסכם ביניהם שעל-פיו חולקו הכספים. אין גם כל פניה לבית-המשפט בבקשה למתן הוראות לגבי הכספים מלבד בקשה לאישור הסכם החלוקה של הכספים. אשר למכונית שהיתה כלולה בעזבון - אין גם כאן כל סיבה לסטות מהקביעה של % 3כשכר טרחה. על-כן יש לתת כשכר טרחה % 3מערך הכספים והמכונית ו-% 6מערך הדירות. לגבי ערכה של אחת הדירות, התגלעו חילוקי דעות בין אחת היורשות שקיבלה הדירה ע"פ הצוואה, לבין מנהל העזבון. להערכתו של מנהל העזבון, שוויה של הדירה הוא - 000,50$ ולהערכת יורשת הדירה שוויה הוא בסביבות 000,35$. אין זה מתפקידו של בית-המשפט להעריך את שווי נכסי העזבון ואין לו כלים לכך; תפקידו הוא להפעיל את שיקול דעתו ולבכר הערכה אחת על חברתה על-פי הראיות שמובאות בפניו. מנהל העזבון סמך את הערכתו על נסיונו המקצועי ועל הערכת שמאי ממשלתי המתייחסת לדירה דומה הנמצאת בבית הסמוך לדירת היורשים. היורשת, הסתמכה אף היא על דו"ח השמאות הממשלתי בקשר לדירה האחרת, אך הגיעה להערכה שונה. אף אחד מן הצדדים לא סמך את הערכתו על ראייה של ממש ועל כן קשה להחליט איזו הערכה לקבל. אלא שנדמה, שאילו ביקשה היורשת לחלוק על הערכת מנהל העזבון, היה עליה להגיש דו"ח שמאות מטעמה, לעומת זאת - דו"ח שמאות מטעם מנהל העזבון היה בבחינת הוצאה מיותרת של העזבון כולו. בהתחשב בכך ובהתחשב בנסיונו המקצועי של מנהל העזבון - יש לקבל את הערכתו שלו לשווי הדירה, דהיינו -.000,50$. (ד) סך % 15מדמי השכירות שגבה ויגבה מנהל העזבון עבור השכרת הדירה ברחוב ז'בוטינסקי בחולון: בבקשתו זו מסתמך מנהל העזבון על המ' 413/76 סמואל, עו"ד ואח' נ' אליאשוילי ואח' [3], שם קבע השופט שילה תשלום נפרד עבור ניהול הנדל"ן של העזבון - בסך של % 15מדמי הגביה שנגבו בתקופת ניהול העזבון. באותו מקרה מדובר היה בכמה בתי מגורים שהושכרו על-ידי מנהל העזבון, דמי השכירות נגבו על-ידיו והוא אף דאג לאחזקת הבתים באופן שוטף. השופט שילה קבע באותה החלטה שפעולות אלה "אינן פעולות הנבלעות בתוך ניהול העזבון" (שם [3], בעמ' 41מול האות ב') אלא שהוא מסייג זאת באמרו... "על כל פנים אין כך הדבר כשמדובר בניהול בתים בקנה-מידה גדול..." (שם). במקרה שלפנינו, מדובר בדירה אחת בת חדר אחד, שהושכרה עבור 140$ לחודש ומנהל העזבון ערך את חוזי השכירות ואף גבה את דמי השכירות עבור העזבון, לכל הדעות, אין זה "ניהול בתים בקנה-מידה גדול". השאלה היא, האם פעולותיו של מנהל העזבון בנדון הן פעולות הנבלעות בניהול העזבון, או שמא יש לראותן בנפרד. המבחן שקבע ביתהמשפט העליון ב-ע"א 153/77 [1] לענין השאלה הנ"ל הוא: האם הפעולה שנעשתה חורגת באופן מהותי ממערכת הפעולות של מנהל העזבון? האם במקרה הנדון היה מקום שמנהל העזבון יעסיק עובד אחר שיטפל בביצוע המשימה? כך היה בהמ' 413/76 [3], ונקבע שם, שמאחר ומנהל העזבון בחר לדאוג בעצמו לניהול התקין של הבתים זכאי הוא לתמורה נאותה על עבודתו. נראה לי שבמקרה הנדון, אין כל מקום להעסקת אדם מיוחד שיטפל בגביית שכר-הדירה, ואין זו פעולה חריגה הדורשת שכר בנפרד. השכרת דירה אחת וקבלת שכר דירה עבור העזבון מהווה ניהול. אין מקום לראות בכך פעולה חריגה ועל כן היא נבלעת בניהול, ושכר הטרחה המשתלם עבור הניהול הכללי של הנדל"ן מהווה שכר טרחה גם עבור גביית דמי השכירות. שהרי אם לא נאמר כך, יוצא שמנהל העזבון מקבל % 6כשכרטרחה עבור רישום הדירה ע"ש העזבון ועבור השגת צו קיום צוואת אם המנוחה בעוד שעל-פי התעריף המינימלי של לשכת עוה"ד, השכר עבור פעולות אלה, נמוך מ-%.6 על כן יש לראות בשכר שנקבע עבור ניהול הנדל"ן, ככולל שכר גם עבור השכרת הדירה. וכפי שנאמר - אין ללמוד מהמ' 413/76 [3] לענין זה, מאחר ושם דובר בכמה בתי מגורים שהושכרו, והשכרתם דרשה ניהול בפועל ולא רק גביית דמי שכירות. (ה) סך % 15מסכום התביעה בתיק 638/84: מדובר בתביעת נזיקין שהוגשה נגד המנוחה והמבקש מייצג בה את העזבון. בענין זה פועל מנהל עזבון כעורך-דין; ואם לא היה מנהל עזבון הנוכחי בעל כושר וידע משפטי, הרי שהיה צריך לשכור שירותיו של עורךדין בנפרד. בית-המשפט העליון, ב-ע"א 153/77 [1] מציין, שכאשר נדרש יזום הליכים משפטיים - יש מקום לתוספת תשלום למנהל עזבון, בגבולותיו של תעריף לשכת עורך-הדין (שם [1], בעמ' 639). אין דין יצוג עזבון בתביעה שהוגשה כנגדו, כדין פניה בבקשה למתן הוראות למנהל עזבון - שהרי במקרה הראשון פועל מנהל העזבון כעורך-דין לכל דבר ואין משמעות למינויו כמנהל עזבון לענין התביעה, ולא כך הוא במקרה השני (ראה לעיל סעיף ב להחלטה זו). אלא שבמקרה שלפנינו לא מצאתי בתיק כל מסמך המאשר שהמבקש הוא אכן העו"ד שמייצג את העזבון בתביעה. על המבקש להמציא מסמך המאשר זאת, ולהגיש בקשה לקבלת שכר בגין תביעה זו. (ו) מנהל העזבון מבקש לחייב את קונה המכונית, שהיתה שייכת לעזבון, מר משה בר תקווה, בתשלום עבור השירותים שנתן לו. קונה המכונית הנ"ל - אין לו כל קשר לעזבון, מלבד היותו האפוטרופוס הטבעי של אחד היורשים. ותביעה נגדו אין לה מקום בתיק העזבון ובהמרצה זו. עניינה של המרצה זו הוא תשלום שכר טרחת מנהל עזבון, דהיינו תשלום ע"י העזבון עבור פעולות ניהולו. תביעה זו אינה נופלת בגדר תביעה לתשלום שכר טרחת מנהל עזבון, ועל המבקש לפנות בהליכים המקובלים על מנת לתבוע את חובו. עד כאן בקשותיו של מנהל העזבון לשכר טרחה - על-פי הפעולות השונות שביצע. שאלה נוספת, אותה העלה מנהל העזבון היא על מי חל שכר הטרחה לעיל, ובמיוחד, האם שכר הטרחה החל על חלקה של היורשת חדווה קולט, שירשה את הדירה ברחוב חנקין, חל על כספי העזבון או עליה בנפרד. סעיף 100לחוק הירושה קובע שלסילוקם על חובות העזבון ישתמש מנהל העזבון בראש ובראשונה בכספים הנמצאים בעזבון, ורק אם אין כספים אלו מספיקים לכיסוי החובות - יכול הוא לממש את נכסי העזבון, אך קודם את הנכסים שלא צוו באופן מסויים ליורש מסויים (ראה תע"ז (ח') 451/69מנהל עזבון המנוח קפקה ז"ל נ' קפקה ואח' [4]). על כן, את שכר הטרחה יש לשלם מתוך כספי העזבון. שכר הטרחה הוא כדלקמן: - א. % 1 1/2מערך העזבון עבור השגת צו קיום צוואה. ב. % 3מערך הכספים והמטלטלים - דהיינו % 3מ-684,192$. ג. % 6מערך הנד"ל - דהיינו % 6מ-500,78$. כל זאת על-פי ערכם בשקלים. כאמור - כאשר ימציא המבקש אישור על היותו ב"כ העזבון בתביעה שהוגשה נגדו ודו"ח על מצב התביעה, יוכל להגיש בקשה נפרדת לפסיקת שכר טרחתו בנדון. אשר לבקשת מנהל עזבון לחייב את קונה המכונית מהעזבון, בהחזרת כספי רשיון המכונית לעזבון: קונה המכונית, מר בר תקוה משה אינו צד לבקשה זו, מלבד היותו האפוטרופוס של אחד היורשים, ואין בית-המשפט יכול לחייבו בהחזרת הכספים במסגרת בקשה של מנהל עזבון למתן הוראות. על העזבון לתבוע זאת מהקונה בהליך נפרד. ירושהעיזבוןמנהל עיזבוןשכר טרחה