חובת ההנמקה של בית המשפט

חובת ההנמקה של בית המשפט מעוגנת בתקנה 192 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1964, הקובעת כדלקמן: "פסק דין בתובענה שהוגש בה כתב הגנה יכיל הרצאה תמציתית של הענין, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות המהותיות, השאלות שעמדו להכרעה, ההחלטה ונימוקיה". מכאן, שבהתאם לתקנות פסק הדין, תמציתי ככל שיהיה, חייב לכלול ולהתייחס לפרמטרים הבאים: תמצית העניין והמחלוקות העובדתיות והמשפטיות; ממצאי בית המשפט לגבי העובדות, לאחר ששמע הראיות; השאלות שעמדו להכרעה; החלטה בכל אחת מהשאלות שעמדו להכרעה; הנימוקים להחלטה. פסק דין אינו יכול לעמוד על כנו כאשר חסר בו אחד מהחלקים הנדרשים כנ"ל, בוודאי לא כאשר חסרה התייחסות לשאלות המהותיות שבמחלוקת, ובהעדר קביעות עובדתיות וניתוח של כל העובדות. ככלל, על בית המשפט להתייחס, לפחות בתמצית, להתרשמותו מהעדים וממהימנותם, וכאשר מוגשת חוות דעת של מומחים עליו להתייחס לחוות הדעת, לנתח אותן ולפרט את מסקנותיו ולנמקן. למותר לציין, שכאשר מוגשת הודעת צד ג', בית המשפט אינו יכול להתעלם ממנה, והוא חייב להתייחס ולהכריע במחלוקות, לנתח ולנמק מסקנותיו. ההנמקה היא חלק מהותי ובלתי נפרד מפסק הדין, אשר נועדה לסייע לשופט לבחון את טענות הצדדים ולגבש את החלטתו, נועדה לאפשר לצדדים להבין את היסודות עליהם עומד פסק הדין, וכן נועדה, במידת הצורך, לאפשר לערכאת הערעור לבקר את פסק הדין [רע"א 1982/05 מקומות כל הצפון נ' פלוני ( 23.01.06); רע"א 9294/09 חיים חן נ' בנק הפועלים ( 25.03.10)]. "שופט אינו יוצא ידי חובתו בלי לנמק החלטותיו" (בג"ץ 79/63 טרודלר נ' פקידי הבחירות לועדות החקלאיות, פ"ד י"ז 2505) ופסק דין שאינו מנומק, או שאינו מנומק דיו - יש מקום לשקול את ביטולו ולהחזיר התיק לערכאה הדיונית. ויודגש, יש מקרים בהם די בהנמקה קצר ותמציתית, ואולם, צריך שניתן יהיה ללמוד ממנה על התייחסותו של בית משפט קמא לטענות הצדדים ועל הבסיס להכרעתו בטענות אלה [רע"א 10141/07 חברת עובד לוי תיעוש האבן והבנייה בע"מ נ' עו"ד אמיר שושני, מפרק של חברת י. זקן מפעלי בניה בע"מ ( 02.06.08)]. חובת הנמקת פסק דיןחובת ההנמקה