פיטורים בגלל בדיקת פוליגרף

המבקש נחשד במעורבות בגניבה. בדיקת פוליגרף שנערכה לו העלתה, כי אינו דובר אמת. בעקבות זאת, הושעה המבקש מעבודתו בבנק. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורים בגלל בדיקת פוליגרף: 1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת פרוז'ינין ונציגי הציבור אולידורט ומלחי; בש"א 825,826/99, עב 1794/99) מיום 25.7.1999, אשר דחה את בקשתו של המבקש למתן סעדים זמניים. 2. העובדות הצריכות לענייננו, כפי שנקבעו על-ידי בית הדין קמא, הן כדלקמן: א. המבקש החל לעבוד במשיב מספר 1 (להלן: הבנק) בחודש אוקטובר 1995, כעובד בנסיון למשך שנתיים. תקופת הנסיון הוארכה בשנה נוספת, עד ליום 30.9.1998. ב. ביום 24.9.1998 נשלח למבקש מכתב פיטורים. ג. מאחר שבמועד זה המבקש כבר הפך לעובד קבוע, התנגד ועד העובדים לפיטוריו והפיטורים בוטלו. ד. בראשית חודש נובמבר 1998, ארעה גניבה בסניף הבנק בו עבד המבקש. אחד מעובדי הבנק נחשד בגניבה והוגשו נגדו כתב אישום ותביעה אזרחית. ה. המבקש נחשד במעורבות בגניבה. בדיקת פוליגרף שנערכה לו העלתה, כי אינו דובר אמת. בעקבות זאת, הושעה המבקש מעבודתו בבנק. ו. הבנק הגיש תביעה נגד המבקש. בהסכמת הצדדים נדחתה התביעה. נגד המבקש לא הוגש כתב אישום. ז. ביום 8.6.1999 נשלח למבקש מכתב, בו נאמר כי יש כוונה לפטרו. ביום 9.6.1999 נשלח אף לארגון העובדים מכתב המודיע על כוונה זו. ח. על-פי האמור בחוקת העבודה של הבנק, על ועד העובדים להודיע להנהלה על עמדתו בנושא, תוך 15 ימי עבודה. ט. ביום 28.6.1999 הודיע הועד על התנגדותו לפיטורים. בתגובה הודיע הבנק, כי חלף המועד למתן הודעה על התנגדותו לכוונת הבנק לסיים את העסקתו של המבקש בבנק. י. ביום 27.6.1999 נשלח אל המבקש מכתב פיטורים. 3. בית הדין קמא דחה, כאמור, את הבקשה ובין היתר נקבע כדלקמן: "...המבקש אינו מבקש לבטל את פיטוריו, אלא רק להשהותם עד לקיום בוררות בעניינו...זכותו של המבקש לקיום בוררות לפני פיטוריו מתבססת על סעיף 78 (ב) ו- 11 (ב) לחוקת העבודה של הבנק. כבר נפסק לא אחת כי הוראות בהסכם קיבוצי בדבר הקמתן והפעלתן של ועדות פריטטיות הן הוראות אובליגטוריות, ובעל הזכות להפעילן הוא הצד להסכם הקיבוצי...דברים אלה יפים בשינויים המחוייבים אף לענייננו. על כך שרק ארגון העובדים הוא בעל הזכות להפעיל ועדה פריטטית - ובענייננו הליך בוררות - ניתן ללמוד אף מן הפרק שבו מפורטת זכותו של ארגון העובדים להפניית סכסוך להליך של בוררות...מכאן, שהמבקש לא הוכיח בפנינו, לכאורה בשלב מקדמי זה של ההליך, כי קיימת לו זכות אשר לכאורה קנויה לו. לא זו אף זו. לא הובאה בפנינו אף לא ראיה לכאורה כי ארגון העובדים העלה דרישה לקיום בוררות כאמור. לא הוצג בפנינו מכתב או דרישה שהובעה באופן אחר לקיום בוררות. יתר על כן, ועד עובדי הבנק הינו המשיב מס' 2 בבקשה זו. אף על פי כן לא התייצב איש מטעמו לדיון לפנינו, ועובדה זו מדברת בעד עצמה. לא זו בלבד שהוועד לא הצטרף לבקשתו של המבקש להשהות את פיטוריו עד לקיום בוררות, אלא שהוועד בחר שלא להתייצב כלל כדי להביע את עמדתו...תגובתו...של ארגון העובדים מעידה כי הוא מסכים לקיום בוררות בלית ברירה, ומשום שנגרר להליך זה בעל כורחו. עם זאת, הוועד לא מצא לנכון לעשות מעשה כלשהו בעניין זה. ...ניתנה לכאורה הסכמת הוועד לפיטורים, ואין כל עילה לקיום בוררות. די בכל האמור לעיל כדי לדחות את הבקשה. זאת, באשר המבקש לא הוכיח זכות אשר לכאורה קנויה לו. טענותיו של ב"כ המבקש באשר לזכותו מעין קניינית של העובד למקום עבודתו, אין בה כל ממש כאשר בפיטורים מדובר, מה גם שהמבקש לא ביקש את ביטול הפיטורים. טענותיו של המבקש באשר לעילות הפיטורים, ובעניין החשדות שהועלו נגדו יידונו במסגרת ההליך העיקרי, ואולם אין בהן כדי לבסס עילה למתן צו כאמור. ההלכה הפסוקה קובעת כי סמכותו של מעביד לפטר מצויה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית הנתונה לו, בכפוף למגבלות שהוטלו עליו בחוק, או מכוח הסדרים חוזיים, ומגבלות אלה יש לפרש בצורה דווקנית...לא מצאנו כי קיימת בענייננו, לכאורה, מגבלה מעין זו". על החלטה זו בקשת רשות הערעור שלפני. 4. לאחר עיון בבקשה על נספחיה, בתגובה שהוגשה מטעם המשיב מספר 1, ההודעה שהוגשה מטעם המשיב מספר 2 ובהחלטה נושא הבקשה, אני מחליט שלא ליתן רשות ערעור. 5. הטעמים להחלטתי: א. הבקשה שלפני הינה בקשת רשות ערעור על החלטה בדבר מתן צו מניעה זמני. בכגון דא הכלל הוא, כי בית דין זה, כערכאת ערעור, אינו מתערב, בדרך-כלל, בשיקול דעתו של בית הדין קמא אלא אם כן שיקול הדעת הופעל שלא כהלכה או ששיקול הדעת היה מופרך במידה כזו המצדיקה התערבות (ראה: דב"ע תשן/ 3-142 מדינת ישראל - יצחק מרכוס ואח', פד"ע כב 48,44; א' וינוגרד צווי מניעה (תשנ"ג, כרך א') 242,241). ב. נסיבותיו של המקרה דנן, כפי שהן עולות מכל החומר שהונח בפני, אינן מצדיקות, בשים לב לשלב בו מצוי הדיון בהליך בבית הדין קמא ובכך שתלוי ועומד אף הליך קיבוצי בבית הדין קמא, שמיעת ערעור על החלטתה של הערכאה קמא. ג. זאת ועוד, בתשובה שהוגשה מטעם הבנק, לבקשת צד לדיון בסכסוך הקיבוצי ולבקשה למתן סעד זמני, נאמר, בין היתר, כי "הבנק מצהיר כי יקיים כל פסק דין סופי של בית הדין, ודי בכך כדי ליתר את הבקשה לסעד זמני". ד. המחלוקות באשר לחוקיות פיטוריו של המבקש ופירוש הוראות חוקת העבודה יידונו בהליך העיקרי. ה. למותר לציין, כי אי מתן הסעדים בשלב זה של הדיון בהליך, אינו גורם למבקש נזק שאינו ניתן לתיקון. אין באמור הכרעה לגופו של עניין ובית הדין קמא יכריע בהליך העיקרי ויבחן את השאלות המתעוררות בו, לאחר שמיעת כל טיעוני הצדדים. 6. סוף דבר - הבקשה נדחית. בית הדין קמא יביא הליך זה בחשבון, בעת קביעת שיעור ההוצאות בפסק-דינו בהליך העיקרי.פוליגרף (מכונת אמת)פיטורים