להלן סקירה משפטית בסוגיית דיני פסלות שופט: סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 קובע את הכלל בשאלת פסלות שופט מלישב בדין ולפיו, רק "אם קיימות נסיבות שיש בהם כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" יפסול עצמו השופט מלשמוע את התיק שהובא בפניו. הפסיקה הוסיפה וקבעה, כי כאשר שופט נחשף לראיות קבילות או למידע בלתי קביל, אין די בעצם החשיפה למנוע משופט לישב בדין, ונדרשת חשיפה ל"מסה קריטית" של מידע בלתי קביל כדי להקים עילת פסילה. הלכה זו נקבעה, בין היתר, נוכח מהות התפקיד השיפוטי ועל יסוד התפיסה לפיה שופטים מקצועיים יכולים, בדרך כלל, להפריד בין מידע קביל ומידע שאינו קביל, ולהכריע בהליך העומד בפניהם רק על סמך הנתונים הרלבנטיים. עוד נקבע, כי רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן, בהם דובר בחשיפה למסה כבדה של מידע בלתי קביל, וביהמ"ש שוכנע, כי בכוחה להשפיע על השופט המקצועי, או לפחות לעורר חוסר אמון ביכולתו של השופט להתעלם ממנה, הוחלט לפסול שופט מלדון בהליך (ע"פ 7759/09 קבהה נ' מדינת ישראל, פסק דינה של כב' הנשיאה ביניש מיום 1/11/09; ע"פ 4985/10 קסטרו נ' מדינת ישראל, פסק דינה של כב' הנשיאה ביניש מיום 11/7/10; ע"פ 9142/11 זיתון נ' מדינת ישראל, פסק דינה של כב' הנשיאה ביניש מיום 15/12/11; ע"פ 7888/08 חילף נ' מדינת ישראל, פסק דינה של כב' הנשיאה ביניש מיום 04/12/08; ע"פ 2473/07 אבוטבול נ' מדינת ישראל, פסק דינה של כב' הנשיאה ביניש מיום 10/04/07; ע"פ 4389/06 שוקר נ' מדינת ישראל, פסק דינו של כב' הנשיא ברק מיום 27/06/06; ע"פ 9238/03 דיין נ' מדינת ישראל, פסק דינו של הנשיא ברק מיום 23/11/03; ע"פ 2349/12 חג' יחיא ואחר נ' מדינת ישראל, פסק דינו של כב' הנשיא גרוניס מיום 01/04/12; וכן, ר' ספרו של כב' השופט מרזל דיני פסלות שופט, 298 - 303 (2006) ועוד). "הלכה היא, כי אין די במעורבותו של שופט בהליכים קודמים, כמו גם בהיחשפותו לחומר החקירה במהלך הליכי מעצר, כדי לפסול אותו מלדון בהליך העיקרי. הגם שרצוי כי שופט הדן במעצר החשוד לא ידון בתיק העיקרי, אין בכך כדי להקים עילת פסלות. יש לבחון האם במקרה הנדון קיימות נסיבות מיוחדות שבגינן מתקיים חשש ממשי למשוא פנים (ראו: ע"פ 9238/03 דיין נ' מדינת ישראל (לא פורסם, , 23.11.2003))" (דברי כב' הנשיא גרוניס, בע"פ 2349/12 ‏ ‏ סלים ריאד חאג' יחיא נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 1.4.2012). שופטיםפסלות שופט