הכרה בידועה בציבור כתלויה של אדם שנהרג בתאונת דרכים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכרה בידועה בציבור כתלויה של אדם שנהרג בתאונת דרכים: 1. התובעים הגישו תביעה נגד הנתבעת לתשלום פיצויים לפי החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, בגין תאונת דרכים מיום 8.1.95בה נהרג המנוח, ז"ל. 2. בכתב התביעה מבקשת תובעת מס' 1להכיר בה כתלויה במנוח, הזכאית לפיצויים לפי החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, בהיותה "הידועה בציבור" של המנוח ואילו תובעים 3, 2ילדיו של המנוח תובעים בשם העיזבון לפצותם עבור נזק שאינו ממון כהגדרתו בחוק, וכן הוצאות המצבה שהוציאו. 3. בישיבת קדם המשפט ביום 6.10.96 החלטתי לדון בטענת הנתבעת בכתב הגנתה שלפיה לא זכאית התובעת מס' 1 לתובע פיצוי כלשהוא בהיותה לפי טענתה "הידועה בציבור" של המנוח, שכן החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, מפנה לסעיף 78 לפקודת הנזיקין, שאינה מכירה בעילה זו, הצדדים הגישו סיכומיהם. 4. מדובר במקרה מיוחד, שכן התובעת מס' 1והמנוח היו נשואים זה לזו בעבר כ- 20 שנה ובמהלך שנות נישואיהם נולדו להם התובעים 3, .2חיי בני הזוג לא עלו יפה והם התגרשו מספר שנים לפני ארוע התאונה. 5. מסתבר, כי התובעת 1והמנוח חזרו לחיות יחדיו על אף הגירושין אך לא נישאו בשנית. 6. ב"כ התובעת, הן בסיכומיו והן בתביעה, טוען כי התובעת 1בנסיבות הענין היתה "הידועה בציבור" של המנוח ועל כן יש להכיר כתלויה במנוח, ואין צורך בסטטוס של נישואין. המצב המשפטי: 1. סעיף 4 לחוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים מפנה לסעיף 78לפקודת הנזיקין, בשאלה הנדונה והוא קובע כדלקמן: "גרמה עוולה למותו של אדם והיה אותו אדם אילולא מת זכאי אותה שעה לפיצוים לפי פקודה זו בעד חבלות גוף שגרמה לו העוולה יהא בן זוגו, הוריו וילדיו זכאים לפיצוים מן האדם האחראי לעוולה". 2. לצורך הכרעה בשאלה זו יש לבחון את מהותם וטיבם של חוקים אחרים ספציפיים אשר העניקו ל"ידועה בציבור" זכויות מתוקף הכללתה בהגדרת המונח "בת-זוג" בהם. א. בחוק הגנת הדייר (נוסח משולב) תשל"ו 1972- מוגדר בסעיף 1"בן זוג" - "לרבות הידוע בציבור כבן זוג". ב. בחוק הנכים (תגמולי ושיקום) תש"יט 1959 וחוק המלחמה בנאצים תשי"ז 1954- מוגדר המונח "אישה" - ובכלל זה אשה הגרה יחד עם הנכה והידועה בציבור כאשתו. ג. בחוק שירות המדינה (גמלאות) תשל"א 1970- בסעיף 4 נאמר - "מי שהיתהאשתו בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו וגרה עימו אותה שעה". ד. בחוק פיצויי פיטורין תשכ"ג 1963, מוגדר בסעיף 5(א) - שאירים: בן זוגו של העובד לרבות הידוע בציבור. ה. בחוק בתי המשפט לענייני משפחה תשנ"ה 1995- מופיע המונח "בן זוג" - לרבות הידועה בציבור כאישתו. ו. בחוק ביטוח הלאומי מכיר אף הוא בידועה בציבור כאשת המבוטח לצורך גמלאות. ז. חוק הירושה תשכ"ה 1965- בסעיף 57(ג) ראה המחוקק זכות למזונות במערכת יחסים של גבר ואשה שניהלו משק בית משותף עובר לפטירת אחד מהם ובלבד שבשעת מותו של בן הזוג אף אחד מהם לא היה נשוי לאחר. 3. ניתן ללמוד כי כוונת המחוקק מהחוקים הנ"ל הינה שאם היה ברצונו להכיר בזכויות "הידועה בציבור" כזכויות בן הזוג. הרי עשה זאת במפורש, דבר לא נעשה עד היום לגבי פקודת הנזיקין. 4. עד היום לא נדונה בבית המשפט העליון השאלה שמתעוררת במקרה שלנו, אך השאלה הנ"ל התעוררה בבתי המשפט המחוזיים - בהמ' (ת"א) 2642/90 במסגרת ת.א. 1428/88 תשנ"א (1) 89- בענין חגית רצון נ' גילה רחמני, קבע כב' השופט הומניר כי ל"ידועה בציבור" של מנוח שנהרג בתאונת עבודה לא יכולה להיות עילת תביעה לפי פקודת הנזיקין שכן היא לא נכללת במושג "בן זוג" לפי סעיף 78לפקודה ודחה את תביעתה מחוסר עילה. בפסק דינו חזר והבהיר כב' השופט הומניר כי המונח "בן זוג" אינו כולל "ידועה בציבור" כל עוד המחוקק עצמו לא הורה כך מפורשות. 5. בת.א. 683/92 המ' 2962/92תשנ"ג (2) 401- בענין "צים" חברת השיט הישראלית בע"מ נ' לאה עמר - דחה כב' השופט נאמן, תביעתה של אשה אשר טענה כי היא "הידועה בציבור" של המנוח שנהרג בתאונת עבודה, שכן המנוח "ידועה בציבור" לא נכלל בסעיף 78 לפקודת הנזיקין וכל עוד לא הורה על כך המחוקק עצמו אין להכיר בידועה בציבור כבת זוגו של המנוח. 6. בת.א. 4406/95 (הרצליה) (לא פורסם) בענין לביא מירי נ' אררט ניתח כב' השופט גורפינקל בצורה ממצה את המצב המשפטי הקיים ודחה את תביעתה של אשה אשר טענה כי היא "הידועה בציבור" של אדם שנהרג בתאונת דרכים, מאותה הסיבה. 7. כל פסקי הדין שצוטטו ע"י ב"כ הנתבעת חוזרים וקובעים כי אכן אין עילת ל"ידועה בציבור" לפי פקודת הנזיקין והחוק לפיצוי נפגעי תאונת דרכים. 8. כב' השופט קציר בספרו "פיצויים בשל נזקי גוף" אשר צוטט ע"י ב"כ התובעת קובע אף הוא כדלקמן: "נראה עוד שהמצב הזה טוען תיקון, בדרך של חקיקה על מנת להשוות את מצבו של "הידועה בציבור" התלוי בבן-זוג שנפטר, למצבו לפי חוקי הגמלאות למיניהם המכירים במעמדו כבעל זכות, במקרה של פטירת בן הזוג האחר". 9. ב"כ התובעים בסיכומיו מנסה ללמוד ולהקיש מהתיקון שנעשה בשנת 1982בחוק האנגלי, לפיו הורחב חוג התלויים במנוח וכולל את "הידועים בציבור" ובלבד שחיו במשק בית משותף אחד לפחות שנתיים לפי הפטירה. ב"כ התובעים מבקש במקרה זה להסתמך על החוק האנגלי שכן יש לפרש את פקודת הנזיקין לפי החוק האנגלי. 10. נראה לי כי טענת ב"כ התובעים מרחיקת לכת, שכן התיקון שנעשה בחוק האנגלי בשנת 1982 נעשה במפורש ומצביע על כוונת המחוקק האנגלי לשנות את המצב המשפטי באנגליה, דבר שחוזר ומדגיש את גישת פסקי הדין כי תיקון המצב המשפטי אצלנו, צריך לבוא בדרך של חקיקה ותומך בטענות ב"כ הנתבעים בסיכומיו. 11. הנסיבות המיוחדות במקרה שלפני, בו מדובר בבני זוג שהיו נשואים בעבר, התגרשו וחזרו לחיות יחדיו, אינו יכול לשנות את המצב המשפטי הקיים לפיו המונח "בן זוג" בפקודת הנזיקין אינו כולל את "הידועה בציבור" ובכלל זה התובעת מס' 1ומתכוון לנישואין חוקיים בפועל. 12. לאור האמור אני קובע כי לתובעת מס' 1, גם אם היתה "הידועה בציבור" של המנוח, דבר שעדיין לא הוכרע, אין עילת תביעה נגד הנתבעת לפי החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. 13. אני דוחה את תביעת התובעת מס' 1ומחייב את התובעת לשלם לנבעת סך של 000, 2 ש"ח שכ"ט עו"ד תאונות דרכים בצירוף מע"מ, סכום שיישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל. 14. הדיון בתביעתם של תובעים 4,3, 2 ימשך בדרך הרגילה.ידועים בציבורמקרי מוותתאונת דרכיםמוות בתאונת דרכים