הפחתת פיצויים מוסכמים

ההלכה הפסוקה קובעת כי כאשר מדובר בפיצויים מוסכמים מראש, אין צורך להוכיח כל נזק. דהיינו: אפילו לא נגרם לתובע במקרה מסויים כל נזק או שנזקו הוא בשיעור הנופל מן המוסכם, זכאי הוא לפיצוי בשיעור המוסכם, באשר סעיף זה יוצר הנחה חלוטה כפולה שאכן סבל התובע נזק, וכי נזק זה הוא בשיעור המוסכם. בבוא בית המשפט לשקול באם אכן יש מקום להפחית את שיעור הפיצוי המוסכם, הרי "יש 'להעביר' את ההפרה הקונקרטית על תוצאותיה בכור המבחן של סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א- 1970, דהיינו, לקבוע, אם מלכתחילה, בעת כריתת החוזה, עשוי היה המפר לראות את הפיצויים המוסכמים כמשקפים לפי קנה מידה סביר כלשהו את הנזק, העשוי להגרם מאותה הפרה" (ע"א 707/78ידיד יוסף ואח' נ' פרופ' שמואל קניאל ואח’, פ"ד ל"ה (4) 796עמ' 800ב'-ג'). ##קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפחתת פיצויים מוסכמים:## 1. המשיבים הגישו תביעת השבה כנגד המערערים, בין הצדדים נחתם זכרון דברים (להלן: "זכרון הדברים") לפיו התחייבו המערערים למכור למשיבים את זכויותיהם בדירה תמורה הסך של 000, 280 דולר. במעמד חתימת זכרון הדברים שילמו המשיבים למערערים סך 000, 10 דולר. 2. בזכרון הדברים נאמר: " 10.חוזה מפורט ייחתם ביום 25.2.94במשרד עורכי דין כפי שיקבע על ידי הצדדים. 11. והיה אם לא ייחתם החוזה מפאת כל סיבה וכל סיבה שלא תהיה, יראה זכרון דברים זה כאילו הוא היה חוזה בעל תוקף, מחייב לכל דבר...". חוזה לא נחתם, והמשיבים ביקשו איפוא מאת המערערים, להשיב את הסכום ששולם על חשבון הדירה, במעמד חתימת זכרון הדברים, מכח סעיף 21 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- .1973המערערים עומדים על זכותם להחזיק בתשלום אשר שולם על חשבון העסקה בגין הפיצוי המוסכם אשר נקבע. בזכרון הדברים נקבע: " 12. כל צד אשר יסרב לקיים את המכירה או את הקניה על פי הסכם זה או לעמוד במועדים אשר נקבעו בהסכם זה, ישלם לצד שמקיים, סך של 000, 10 דולר כפיצויים מוסכמים ומוערכים מראש... לצדדים תעמוד הזכות לחלט ו/או לקזז כספים וכל חשבונות שביניהם לצורך גביית הפיצויים, או הבטחת גבייתם..." 3. בית המשפט קמא קבע הפלוגתאות כדלקמן: 1. האם אכן מדובר בזכרון דברים כמסמך זמני בלבד ולא מחייב. 2. אי קיום דרישות מהותיות של גמירות דעת הצדדים. 3. דרישת מסויימות - אי ציון פרטים מהותיים בזכרון דברים. 4. אי חתימה על הסכם סופי ומחייב כפי שהוסכם בזכרון הדברים. .4 לאחר שמיעת הראיות נקבע על ידי ביהמ"ש קמא כי המדובר במסמך מחייב אשר נחתם על ידי הצדדים לאחר גמירת דעת, וגם עצם החלפת הטיוטות כשלב לפני חתימת הסכם סופי, לא היה בו כדי לשכנע את ביהמ"ש כי המדובר בזכרון דברים זמני ובלתי מחייב. בפועל נקבע על ידי בית המשפט קמא כי היו אלה דווקא המשיבים אשר ביטלו את ההסכם, בעוד שהמערערים היו נכונים לקיימו גם במהלך הדיון בביהמ"ש קמא. ביהמ"ש קמא גם קבע כי זכרון הדברים מכיל בחובו את כל הפרטים המהותיים הדרושים לביצוע העיסקה, ועצם קביעתם של הפיצויים המוסכמים והמוערכים מראש מעיד על אומד דעתם של הצדדים בבואם לחתום על זכרון הדברים. סוף דבר, נקבע כי המשיבים הפרו את זכרון הדברים וביטלו את העיסקה ועל כן זכאים המערערים לפיצוי. 4. דע עקא, החליט בית המשפט קמא לשלול מהמערערים את מלוא סכום הפיצוי המוסכם, ולהעמידו על מחציתו - 000, 5 דולר. בית המשפט שאל עצמו השאלה: האם סכום הפיצוי נקבע תוך יחס סביר לנזק שניתן היה לצפותו כתוצאה מהפרה כזו, שארעה בפועל (עמ' 35 סעיף ג' לפסק הדין), והגיע למסקנה כי: "לא יהא זה סביר לאפשר לנתבעים (המערערים) לחלט את כל הסכום ששולם להם כדמי קדימה - כפיצוי מוסכם. השלב בו נפסק המשא ומתן הוא שלב לאחר שכבר הוחלפו טיוטות של הסכם ולכן יהיה זה אך סביר להעניק לנתבעים מחצית מסכום הפיצוי המוסכם..." (עמ' 36 לפסק הדין). ועל כך הוגש הערעור בפנינו. 5. מטיעונם של ב"כ המערערים עולה כי נושא הפחתת הפיצוי המוסכם, זכרו נפקד מכתב ההגנה, והועלה לראשונה בסיכומיהם של המשיבים, וזאת כטענה בעלמא. עוד נטען על ידי ב"כ המערערים, כי מאחר והוחלפו טיוטות של הסכם בין הצדדים, הרי לא יהא זה בלתי סביר להעניק למערערים את מלוא הפיצוי המוסכם, מה גם שהיחס בין הפיצוי המוסכם לסכום העיסקה - סביר. המשיבים טוענים לעומתם, כי זכותם של המשיבים להשבתם של דמי הקדימה, גם אם הם הפרו את זכרון הדברים, וזאת מכח סעיף 21 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973. 6. לאחר שמיעת טיעון ב"כ הצדדים ועיון בעיקרי הטיעון ובתיק בית המשפט קמא, נראה לנו כי אכן קיימת חובת השבה לפיה עם ביטול החוזה חייב כל צד להשיב לשני את מה שקיבל על פי החוזה (סעיף 21שם). אולם זכות השבה זו אין בה כדי לפגוע בזכות לפיצויים מוסכמים, לפי סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א- 1970 (להלן "החוק"), כפי שקבעו הצדדים. 7. ההלכה הפסוקה קובעת כי כאשר מדובר בפיצויים מוסכמים מראש, הרי על פי סעיף 15 לחוק, אין צורך להוכיח כל נזק. דהיינו: אפילו לא נגרם לתובע במקרה מסויים כל נזק או שנזקו הוא בשיעור הנופל מן המוסכם, זכאי הוא לפיצוי בשיעור המוסכם, באשר סעיף זה יוצר הנחה חלוטה כפולה שאכן סבל התובע נזק, וכי נזק זה הוא בשיעור המוסכם. לפיכך כל התובע פיצוי מוסכם לפי סעיף 15 לחוק, אינו חייב להוכיח כי בפועל נגרם לו נזק ואת שיעורו. (ע"א 795/86, לודאית חב' לבנין בע"מ נגד השקעות שירליב בע"מ ואח’, פ"ד מ"א (3) 645 בעמ' 652). 8. בבוא בית המשפט לשקול באם אכן יש מקום להפחית את שיעור הפיצוי המוסכם, הרי "יש 'להעביר' את ההפרה הקונקרטית על תוצאותיה בכור המבחן של סעיף 15הנ"ל, דהיינו, לקבוע, אם מלכתחילה, בעת כריתת החוזה, עשוי היה המפר לראות את הפיצויים המוסכמים כמשקפים לפי קנה מידה סביר כלשהו את הנזק, העשוי להגרם מאותה הפרה" (ע"א 707/78 ידיד יוסף ואח' נ' פרופ' שמואל קניאל ואח’, פ"ד ל"ה (4) 796 עמ' 800 ב'-ג'). בענינינו מדובר בפיצוי מוסכם בסדר גודל של כ-% .3.5 לנו נראה כי פיצוי מוסכם מראש בסדר גודל כזה, ביחס לעיסקה כזו - הינו סביר עפ"י כל קנה מידה. במשפט סיני - פישל נקבע: "שיעור הפיצוי המוסכם, המגיע לכ-% 10 מסכום החוזה אינו עומד ללא יחס סביר לנזק הצפוי..." (ראה ע"א 532/83, סיני השקעות נגד פישל, מ' (4) 319, 328). 9. לאור כל האמור לעיל, נראה לנו שלא היה מקום להתערב בגובה הפיצוי המוסכם עליו הסכימו הצדדים. מדובר בסכום שאינו מופרז ביחס לנזק הסביר שניתן היה לצפותו כתוצאה מהפרת החוזה (ראה ע"א 748/80 גולדשטיין - גוב-ארי חב' לבנין והשקעות נתניה, פ"ד ל"ח (1) 309, וכן ע"א 630/84, רחמים בוקובזה נגד חיים רוזוליו, פ"ד ל"ט (2) 584 בעמ' 588). בכל מקרה, נטל הטיעון וההוכחה לכך שנתקיימו התנאים להפחתת הפיצוי המוסכם ושיש לעשות כן, הוא על המפר, ואם לא הוכיח המפר העדר יחס סביר כזה, לא יופחתו הפיצויים (א' ידין, חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970, פירוש לחוקי החוזים (ג' טדסקי - תשמ"ה) 133; וכן ראה ג' שלו, דיני חוזים (תש"ן) עמ' 597, וכן ד' קציר, תרופות בשל הפרת חוזה (תשנ"א) עמ' 1060). 10. לאור כל האמור לעיל הוחלט לבטל את פסק דינו של בית המשפט קמא ולקבוע כי המערערים אכן היו זכאים לחלט את דמי הקדימה ששולמו כפיצויים מוסכמים כאמור בסעיף 15(ג) לחוק. המשיבים, במאוחד ובנפרד, ישלמו למערערים שכ"ט עו"ד בסך 500, 7ש"ח בצירוף מע"מ, הפרשי הצמדה ורבית צמודה ומצטברת של 5אחוז לשנה, מהיום ועד לפרעון. הערבות הבנקאית אשר הוגשה - תוחזר לב"כ המערערים. פיצוייםפיצויים מוסכמים