חקירת מומחה רפואי מטעם בית המשפט על גובה אחוזי נכות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חקירת מומחה רפואי מטעם בית המשפט על גובה אחוזי נכות: התובע, יליד 1962, נפגע ב- 18/4/94בתאונת דרכים כנוסע ברכב, בדרכו ממקום עבודתו בקיבוץ כפר עציון לביתו בקריית ארבע. פס"ד זה עוסק בפיצוי נזקיו. הנכות הרפואית המומחה הרפואי שמונה מטעם ביהמ"ש, פרופ' פינסטרבוש, קבע בחוות דעתו הרפואית, כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה, אך העריך את נכויותיו זמניות כדלקמן: % 100למשך שמונה שבועות לאחר התאונה, % 50למשך חודש נוסף, % 20לשלושה חודשים נוספים. המומחה קבע את שיעור נכותו הצמיתה כ- % 0עפ"י סעיף 41(4) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), (להלן תקנות המל"ל) בהתחשב בכך שמדובר בהגבלת תנועה בפרק הכתף מעל לגובה השכם. המומחה מצא כי התובע מוגבל בתנועות הכתף, בזווית הגדולה מ- 110מעלות, דהיינו, מעל גובה השכם. בבית המשפט בדק המומחה את התובע שוב, והתרשם כי יש הבדל קל בין הכתפיים, דבר שהסבירו בהמנעות התובע מביצוע פעולות מסויימות כיוון שהדבר גרם לו כאב. הוא הוסיף (עמ' 4בפרוטוקול, שם) כי לאורך זמן עשוי אי שימוש בשרירים לגרום לדלדולם, דבר העלול להביא לאי סימטריה בין הכתפיים. המומחה העריך, כי אם לא חזרה על עצמה תופעה של נקיעה חוזרת ונשנית של הכתף לאחר התאונה בתוך שלוש שנים (בין התאונה לבין בדיקתו החוזרת בזמן הדיון בביהמ"ש), יש להניח כי לא תתרחש גם בעתיד. המומחה הוסיף בעדותו כי לתובע יש הפרעה בגין כאב בהרמה כלפי מעלה מעל 100מעלות. דבריו: "זה כאב רגעי שחולף אחרי גמר הפעולה אבל לפעמים אם יש מאמץ מרוכז זה יכול להיות כמה שעות, אבל בד"כ זה כאב זמני לכמה דקות". (פרוטוקול מיום 5.3.97, ע"מ 6). בפרק "תלונה נוכחית", בחוות דעתו נכתב: "לפעמים כאשר הוא ישן על צידו הימני מתעור בגלל כאב פתאומי בכתף ימין. לפעמים, לאחר יום עבודה קשה, מחושים בכתף ימין." המומחה נישאל ע"י ב"כ התובע האם אין זה ראוי לקבוע את הנכות ע"פ סעיף 35לתקנות המל"ל העוסק במחלות עצמות או פרקים וקובע נכות של % 10במקרים בהם קיימת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות. המומחה השיב כי ניתן היה לעשות כן אם התובע היה עובד במקצוע הדורש את הרמת היד מעל גובה הכתף. ב"כ התובע טוען כי לתובע פגיעה תפקודית מעשית כזו בשל טיב עבודתו בכפר עציון שבה היה עליו לסדר סחורה על מדפים גבוהים. אלא שלעניין זה לא הונחה תשתית עובדתית נאותה. התובע הצהיר כי עבד במטבח כפר עציון "בעבודות כלליות" בעיקר הכנסת סחורות ובנוסף עבודות הקשורות להכנת הארוחות, ולא פירט מעבר לכך. אני סבורה כי ניתן לראות את עבודותו של התובע בכפר עציון ככזו שכללה - או היתה עשויה לכלול בתוכה - גם את הרמתן של חלק מהסחורות שהתובע עסק בהנחתן על מדפים או במחסנים, ואולם, איני סבורה כי יש בכך כדי להביא לקביעת נכותו ע"פ סעיף 35לתקנות המל"ל. אכן בית המשפט הוא המכריע גם בענין הנכות הרפואית ואולם לא מצאתי טעם לקבוע כי, גישת המומחה בטעות יסודה. לענין זה אוסיף כי מדובר בקביעת דרגת נכות לצמיתות, ולא ניתן לאמר כי מקצועו של התובע הוא עבודה במטבח הכרוכה דווקא בהרמה לגובה מסוים, הגורם לו כאב. גם בתקופה בה עבד בכפר עציון נראה כי ההרמה לגובה לא היוותה חלק משמעותי מעבודתו. הנכות התפקודית מדברי המומחה עלה כי אין לשלול את האפשרות שהתובע סובל מכאבים במצבים מסוימים, ובכלל זה לא נשלו דברי התובע בפרק "התלונה הנוכחית" שהובאו לעיל. עפ"י התצהיר הכאבים מופיעים אחרי הרמת משא כבד, ופעם ביומיים שלושה הוא נתקף כאב חזק הנמשך עד מספר שעות, ובנוסף מופיעים הכאבים לאחר שינה על צד ימין. התובע חסר הכשרה מקצועית והוא מועסק כיום - וכך היה גם לפני התאונה בעבודה פיסית בלתי מקצועית. עובר לתאונה עבד במטבח קיבוץ כפר עציון אך חדל לעשות כן מיום התאונה. התובע לא עבד כלל מיום 19.4.94ועד ל- 23.8.96עת התחיל לעבוד בשמירה בקריית ארבע. ע"פ עדותו, חפץ לחזור לעבודתו הקודמת בקיבוץ אך פוטר. בגין תקופת ההעדרות לא קיבל שכר מכפר עציון, אלא דמי פגיעה מהמלל. כך עלה מעדותו וממכתב הפיטורין שהוגש כראיה מטעמו. לאחר מכן עבד בשמירה בקריית ארבע. כיום הוא עובד במטבח בישיבה בקריית ארבע, בעבודה פיסית קלה, שהמאמץ המרבי הנדרש בה הוא הורדת כסאות פלסטיק מן השולחנות (הוא אינו נדרש למשל להרימם). השוואת שכרו של התובע בתקופה שלפני התאונה לזו שלאחריה, מלמדת כי שכרו כולל שעות נוספות - בעבודה הנוכחית נמוך משכרו - בקיבוץ כפר עציון. בשלושה החודשים שקדמו לתאונה השתכר התובע ברוטו 922, 7ש"ח, 744, 3לחודש. בעבודתו הנוכחית הוא משתכר כ- 650, 2ש"ח. לדברי בא כוחו שכר זה הוא משיג ביותר שעות עבודה. ב"כ התובע נשען גם על עובדה זו ומבקש לקבוע את נכותו התפקודית בשעור של %.20 כאשר מדובר בתובע חסר הכשרה מקצועית, אשר התפרנס לפני התאונה, ואף אחריה, מעבודה פיסית בלתי מקצועית, הרי שיש לתת למגבלה הפיסית המונעת ממנו לעבוד בעבודה הפיסית שבה עבד עובר לתאונה, משקל רב יותר מזה שהיה ניתן לה אילו היה התובע כשיר לעבודה משרדית למשל. בכל הנוגע למגבלה הבאה לידי ביטוי בהרמת היד מעל לגובה של 110מעלה, הרי יכולה היתה להיות לה השפעה משמעותית אילו היה התובע מנקה ארובות או צובע תקרות, כפי שציין המומחה. ברם לא בעבודות שכאלו בחר התובע, ואין סיבה שיבחר בהן בעתיד. אשר לירידה במשכורתו, אין בידי לתרגמה לנכות התפקודית. איני רואה שוני משמעותי בין טיב העבודות - מבחינת השכר ההולם אותן - זו שעבד בה לפני התאונה וזו שהשתלב בה לאחר מכן. מכל מקום, אין הפער בשכר יכול להיות מוסבר ע"י עצם המגבלה הפונקציונלית שנגרמה ע"י הפגיעה בגופו. כאמור המומחה לא סבר שיש לקבוע לו נכות רפואית ואולם בהתחשב בכאבים הפוקדים את התובע מדי פעם ובכלל זה בעת מאמץ אני סבורה כי שעור מגבלתו התפקודית גדול מהרפואית ומגיע כדי %.5 בשעור נכות תפקודית כזה, הולם החישוב הגלובלי, ואולם מאחר שמדובר במגבלה פיסית אצל אדם חסר מקצוע - יש לפצות בחישוב כזה על הצד הגבוה. הפסד שכר בעבר ב"כ התובע קושר בין התאונה לבין פיטוריו של התובע קשר המתבסס גם על האמור "מכתב הפטורים" (מכתב שהופנה למל"ל ע"י המעביד) ובו נכתב כי פוטר בשל הפגיעה בתאונה מאחר ש"אינו מסוגל לבצע את העבודה שביצע לפני תאונת הדרכים", ואולם בעשותו כן מתעלם ב"כ התובע מבעית שינוי החזית שבטיעונו זה. הנתבעת מצביעה בצדק על כך שבכתב התביעה נתבעו רק 500, 2שקל בסעיף זה. אמנם מתצהירו של התובע, ומתלושי השכר שהגיש עם תצהירו (ת/3) עולים נתונים אחרים, אך היה על ב"כ התובע לבקש את תיקון כתב התביעה בהתאם. הדבר לא נעשה, למרות התנגדות הנתבעת להרחבת חזית בכל הנוגע לסעיף 14לתצהירו של התובע (הסעיף הרלוואנטי לעניין זה). יש לקבל לפיכך בנושא זה את עמדת הנתבעת. לכן הפיצוי בראש נזק זה יועמד על 500, 2שקל מ- 95/12(מועד הגשת התביעה). סכום זה הוכח בוודאי בעדות התובע. לאור האמור אני פוסקת לתובע: א. כאב וסבל: לפי % 8נכות, בניכוי גיל ובצירוף ריבית מיום התאונה. ב. עזרת הזולת (בעבר): המומחה הרפואי קבע לתובע נכות זמנית בשיעור %100 למשך שמונה שבועות, % 50למשך חודש, ו- % 20למשך שלושה חודשים. ידו הימנית קובעה לגוף במשך 3שבועות, ואח"כ במתלה יד. בתקופה זו סייעה לו אשתו. בהתחשב בכך אני פוסקת לתובע סכום של 000, 1שקל (מהיום). ג. הפסד השתכרות בעבר: 500, 2ש"ח מ- 12/95, ע"פ ההסבר דלעיל. ד. הפסד השתכרות בעתיד: בהתחשב בשיקולים שפורטו לגבי הנכות התפקודית - סכום המגיע ל-000, 40ש"ח. ה. הוצאות בעבר: התובע מבקש 210שקל על הוצאות נסיעה שהוציא לשם קבלת טיפולים רפואיים בירושלים. בתצהירו הסביר שכל נסיעה עלתה 30שקל, ולא נחקר על כך. ההוצאה תיפסק כמבוקש: 210שקל מ- .6/94 התובע מבקש גם את הוצאות ההתייעצות שערך עם מומחה רפואי נוסף, לקראת חקירתו של המומחה מטעם ביהמ"ש. התובע הביא את פסיקת ביהמ"ש המחוזי בירושלים לעניין זה (ע"א 4008/97 שצורף לסיכומי התובע), שעל פיה אין מניעה להכיר בהוצאה זו כנזק שראוי לפצותו. הצדדים חלוקים בשאלה אם הפניה למומחה הנוסף נשאה פרי, כלומר, האם השתנתה חוות הדעת הרפואית בעקבותיה. שאלה זו אינה בהכרח מכרעת - כפי שעולה מפסה"ד הנזכר אכן קביעת המומחה הרפואי עמדה בעינה חרף חקירות ב"כ התובע, ואולם חקירה זו לא היתה מיותרת ונעשתה כראוי. לאור האמור אני רואה לנכון לפסוק לתובע גם סכום זה (000, 1ש"ח מיום 21.10.96). אציין כי בתיקי פלת"ד התובע תלוי בהוכחת נכותו במומחה מטעם ביהמ"ש ולכן ברורה חשיבות החקירה הראויה שלפי עצם טיבה מחייבת יעוץ הולם. לאור האמור, הנתבעת תשלם את הסכומים שנפסקו לעיל, כן תשלם הוצאות המשפט (מיום הוצאתן, לרבות שכר המומחה שמונה ע"י בית המשפט) ושכ"ט עו"ד בשעור של % 13מהסכומים שנפסקו, בצרוף מע"מ כדין. מאחר שהתובע פנה למל"ל לקביעת נכות - יעוכב סכום של 000, 14ש"ח עד להחלטת המל"ל.מומחהאחוזי נכותחקירה (בבית משפט)מומחה מטעם בית המשפטמומחה רפואימומחה רפואי מטעם בית משפטדיוןנכותרפואהחקירת מומחה