קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עבודות שירות במקום מאסר בעבירות מס: השופט י. צלקובניק: המערער הורשע בבית משפט קמא בעבירות של קיום פנקסי חשבונות כוזבים לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), ותרשומת כוזבת בדוח לפי סעיף 220(2) לפקודת מס הכנסה. על פי העובדות בכתב האישום שהוגש 18.6.2007, המערער הפעיל בשנת 2003, שני עסקים באילת (שירותי מוניות ומוסך), ובכוונה להתחמק מתשלום מס, רכש חשבוניות מס פיקטיביות - סך הכל 12 חשבוניות - בסך כולל של 386,350 ₪, ורשם אותן כהוצאות בפנקסיו. בעקבות ניכוי ההוצאות הפיקטיביות בספריו, דיווח המערער ביום 29.11.2004 לפקיד השומה, על כך שבשנת המס 2003, לא היו לו הכנסות החייבות במס, ואף הצהיר על הפסד מתואם בסך של 84,742 ₪. יצוייין כי ההכנסות ברוטו שהיו למערער בשנת מס זו עמדו על סך של כ- 1,173 מיליון ₪. על המערער הוטל עונש של 10 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר מותנים למשך 3 שנים וקנס בסך 150,000 ₪ או 300 ימי מאסר תמורתו. עונש המאסר עוכב עד מתן החלטה בערעור. בית המשפט קמא קבע בגזר דינו (ניתן ביום 5.11.2009) כי חרף התמשכות ההליכים, ורצונו המוצהר של המערער להסדיר חובו במס הכנסה, טרם הוסרו המחדלים עד יום מתן גזר הדין. צויין כי אין מדובר במעידה חד פעמית, ורכישת החשבוניות מעידה על ביצוע מחושב ומתוכנן של מעשי העבירה, שיש בהם משום גזל הקופה הציבורית. בית המשפט נתן את הדעת לגילו של המערער (יליד 1973), היותו בעל משפחה, והיעדר עבר פלילי. עם זאת נקבע כי אין לפטור את המערער ממאסר ממשי וקנס משמעותי, הנגזר מחומרת המעשים, ומהעונשים אותם קצב המחוקק בגין העבירות בהן הורשע המערער. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש. בנימוקי הערעור צויין על ידי ב"כ המערער, שלא ייצגו בפני הערכאה הראשונה, כי המס המגיע מהמערער בגין ניכוי ההוצאות הפיקטיביות, מגיע לכל היותר ל-50% מהסכום המנוכה, כ- 194,000 ₪, וכי למעשה מדובר בסכום פחות בהרבה, נוכח החזרי מס המגיעים למערער, וכי הפגיעה בקופה הציבורית נוכח כך, אינה רבה. המערער ביקש בינתיים, להסיר את המחדל של אי העברת תשלומי המס עבור שנת 2003, אולם הדבר נמנע בשל מחלוקת עם פקיד השומה, וזאת נוכח הוצאת שומות מופרזות בסך של כ- 1.2 מליון ₪, (עבור שנות מס 2003-2005), ולאחר שלא הודע למערער על השומות שהוצאו, במועד הוצאתן, כאשר פקיד השומה מנע מהמערער דיון ענייני בדרישת המס; עוד נטען כי עומדת למערער הגנה מהצדק, שיש בה כדי להשליך על מידת העונש, נוכח כך שרשויות החקירה לא הבהירו למערער, שלא היה מיוצג על עורך דין, כי עומדת לו זכות ההיוועצות עם עורך דין; כי ניתן בידו לבקש המרת האישום בכופר, על פי הוראת סעיף 221 לפקודת מס הכנסה, וכי לנוכח סכום החשבוניות הפיקטיביות- פחות מ- 500,000 ₪- היה למערער סיכוי טוב להמרת האישום בכופר, על פי אמות המידה הנוהגות; נטען כי שותפו של המערער למעשי העבירה, אדם בשם פאדל טבחי, שסיפק למערער את החשבוניות הפיקטיביות, לא הועמד לדין בגין חלקו בפרשה, ויש בכך משום אפלייה המשליכה על עונשו של המערער; צויין כי העבירות בוצעו בתקופה של 8 חודשים במהלך שנת 2003, ואין לזקוף לחובת המערער את התקופה הנוספת שחלפה עד מועד הדיווח למס הכנסה, כפי שעלה מגזר הדין קמא; עוד נטען כי הקנס שנקבע, והמאסר הנגזר ממנו, אם לא יעמוד המערער בתשלום הקנס, אינם מידתיים, נוכח יכולתו הכלכלית המוגבלת של המערער, וכי הקנס גבוה משיעור סכום הכופר שהיה צפוי להיות מוטל על הנאשם; עוד צויינו הזמן שחלף מאז מועד העבירה, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המערער, כיום אב לארבעה ילדים, (אשתו בהריון), והצורך ליתן משקל ממשי נוסף להודאתו, והבעת חרטתו. בנסיבות אלה, מבקש ב"כ המערער לבטל כליל את עונש המאסר הממשי, ולחלופין להפחיתו ולהורות על ריצויו בדרך של עבודות שירות. בנוסף מתבקשת הפחתת הקנס, ופריסתו ל - 50 תשלומים חודשיים. במסגרת הליך הערעור, ולאחר שניתנו למערער מספר דחיות לצורך כך, שילם המערער למס הכנסה סך העולה על 150,000 ₪ המשקף את חוב המס שנוצר בשנת 2003, עקב ניכוי החשבונות הפיקטיביות. הובהר עוד, כי המערער הגיש בינתיים ערעור לבית המשפט, על החלטות פקיד השומה הנוגעות לחוב המס "האזרחי", והעניין טרם הוכרע. באשר לטענות ב"כ המערער הנוגעות לאי העמדתו של המערער על אפשרות לקיום הליך כופר וזכות ההיוועצות, הרי שמדובר בטענות חדשות שכלל לא הועלו על ידי ב"כ של המערער בפני בית המשפט קמא. עוד יצויין בעניין זה כי על פי הצהרת ב"כ המשיבה (בישיבת 28.6.2010) עניין הכופר אכן הוצע למערער, אולם לא מומש, ואם קיימת מחלוקת עובדתית בעניין זה, היה מקום ללבנה, באמצעות בא כוחו, במסגרת ההליכים בבית משפט קמא, שארכו כשנתיים ומחצה. יש גם לציין כי נוכח הודאתו של המערער במעשים המיוחסים לו, הרי שלא קיימת נפקות לטענה הנוגעת לזכות ההיוועצות, והמערער ויתר בסופו של דבר על טענות הנוגעות לדרך חקירתו, כפי שטען תחילה שייעשה. (פרוטוקול הדיון בבית משפט קמא מיום 11.3.2008). נקבע לא אחת, כי לצורך סיכול עבירות המס, ובכללן אלה הנעברות בדרך של שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות, שרבים מאד מתפתים להן, יש צורך בהטלת ענישה מרתיעה וממשית: כך נאמר בעניין זה ברע"פ 5823/09 עיסאם באשיתי נ. מ"י, (ניתן ביום 17.8.2009): "...בהלכותיו של בית משפט זה הובהר פעמים רבות, כי נוכח פגיעתה הקשה של עבריינות המס במשק, בכלכלה, במגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, ואף בשל הקושי הרב שבחשיפתה, יש לנקוט ביד קשה בטיפול בעבירות אלה ולהעניק משקל מיוחד להיבט ההרתעתי של העבריינים, במסגרת שיקולי הענישה (ראו למשל ע"פ 624/80 חברת וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 211, 218-217 (1981); רע"פ 3137/04 חג'ג' נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 18.4.2004); רע"פ 5779/09 סטבינסקי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.8.2009)). חומרה יתרה נודעת להעלמות מס באמצעות חשבוניות פיקטיביות, הואיל והן מאפשרות לגזול מן הקופה הציבורית סכומי עתק. באופן טבעי, מהוות הוצאתן והפצתן של חשבוניות אלה, מרכיב מרכזי בשרשרת העבריינית ומעשים אלה הפכו זה מכבר למכת מדינה (ראו רע"פ 4903/04 מזור נ' מדינת ישראל..." ב- רע"פ 3272/07 סמיר טאהא נ. מע"מ,( ניתן ביום 17.7.2007), נאמר עוד בעניין זה: "לא למותר להזכיר, כי בית-משפט זה קבע בעבר כי העונש ההולם בגין עבירות פיסקאליות הוא עונש מאסר אשר ירוצה מאחורי סורג ובריח ואין להסתפק בעונש שירוצה בעבודת שירות", ואילו במסגרת רע"פ 254/06 רומל קעדאן נ' מדינת ישראל, ([] ניתן ביום 20.6.2006), נאמר כי טענות הנוגעות לגובה הקנס המוטל, על רקע בעיות כלכליות, משקלן מוגבל: "טענה נוספת אשר בפי המבקש נוגעת לגובה הקנס שהוטל עליו. בהקשר זה, טוען המבקש, כי יתקשה לעמוד בתשלום האמור, הן משום שמצבו הכלכלי הינו בכי רע והן לאור גובה התשלומים החודשיים, שהועמדו על סך של 50,000 ש"ח. אלא, שבית-משפט זה פסק לא פעם, כי בעבירות כלכליות, גובר משקלו של השיקול ההרתעתי על משקלן של נסיבותיו האישיות, ובכללן מצבו הכלכלי של האדם שדינו נגזר. יפים לעניין זה גם הדברים שנאמרו בע"פ 6747/03 (יוסף מלכה נ' מדינת ישראל):  "עבירות המס הכלכליות הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה ומכאן יש מקום ליתן לכך משקל בענישה על הפן ההרתעתי. כך שבבוא בית המשפט לגזור את דינו של אדם אשר הורשע בעבירות מסוג זה, לא ייתן משקל לנסיבות אישיות ולמצוקה כלכלית". העונשים שהוטלו על המערער אינם קלים, אולם לנוכח נסיבות העבירה וצרכי ההרתעה המתוארים, אין לומר כי יש בהם חומרה מובהקת המצדיקה על פניה, התערבות מקלה. תמים דעים אני, עם הנאמר בגזר הדין קמא לגבי אופיים המתוכנן של העבירות, השימוש במספר לא מבוטל של חשבוניות פיקטיביות, בהיקף של מאות אלפי ₪, הדיווח הכוזב לרשות המס בחודש נובמבר 2004, בהתבסס על הכללת חשבוניות אלה בספריו של המערער, והקלות היחסית שבה ניתן לבצע עבירות מעין אלה, שחשיפתן מצריכה משאבי פיקוח וביקורת לא מבוטלים. הטענה הנוגעת לאי העמדתו לדין של מוכר החשבוניות הפיקטיביות לא עלתה אף היא בבית משפט קמא, ואין בידי להתייחס לה, אולם ברי כי מעמדו של המערער בעיסקת העבירה, כמי שרכש את החשבוניות, והיה אמור להפיק את ההנאה הכלכלית המירבית מהתרמית הנוגעת לחשבוניות אלה, מצדיק ענישה ממשית, בלא קשר להליכים שננקטו נגד מפיץ החשבוניות. עם זאת, סבור אני כי לאחר שהמערער עשה מאמצים ראויים, הגם שבאיחור רב, לשלם למס הכנסה החוב (המקורי) הנוגע לחשבוניות אלה, ומשיש ליתן הדעת לזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, מצבו המשפחתי של המערער ועברו התקין, הרי שהגעתי לכלל דעה כי ניתן להקל בעונשי המאסר והקנס שהוטלו. נוכח שיקולי החומרה שצויינו, ובאיזון העונשים, לא מצאתי מקום להורות על ריצוי המאסר בדרך של עבודות שירות. נוכח האמור, סבור אני כי יש להפחית את עונשו של המערער, ולהעמידו על 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל. עונש המאסר המותנה יישאר על כנו, כפי שהורה בית משפט קמא. הקנס יופחת לסך של 100,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים. התשלום הראשון תוך 60 יום מיום שחרורו של המערער ממאסר. לא ישולם אחד התשלומים במועדו, יועמד הקנס כולו לפירעון מיידי. י. צלקובניק - שופט השופטת ר. אבידע: כאמור בחוות דעתו של חברי השופט צלקובניק, המערער הורשע על פי הודאתו, בעבירות של קיום פנקסי חשבונות כוזבים, עבירה לפי סעיף 222(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] ותרשומת כוזבת, עבירה לפי סעיף 202 לפקודה, וזאת בשל כך שבמהלך שנת 2003 בכוונה להתחמק מתשלום מס, ניהל פנקסי חשבונות כוזבים, בכך שרכש חשבוניות מס פיקטיביות בסכום של 386,350 ₪ ורשם אותן כהוצאות בפנקסי החשבונות שלו. בדו"ח שהגיש על הכנסותיו, ציין המערער את הסכום האמור כהוצאות. בית משפט השלום בשיתו על המערער 10 חודשי מאסר, מאסר על תנאי, וקנס בסך 150,000 ₪ או 300 ימי מאסר תמורתם, ציין, בין היתר, כי קיים חוב בסך 1,254,106 ₪ לשלטונות המס. בית המשפט אף עמד על חומרת העבירות, והעובדה כי מדובר בחשבוניות פיקטיביות על סך 386,350 ₪. הדיון בערעור נקבע לראשונה ליום 10.3.10, באותה ישיבה הודיע ב"כ המשיבה כי מדובר בחסר במס של 130,000 ₪ , 140,000 ₪ . הדיון נדחה על מנת לאפשר למערער להסיר את המחדל. המשך הדיון נקבע ליום 28.6.10, שאז הוגש מכתב מפקיד שומה אילת, ממנו עולה כי "סה"כ החוב לשנת 2003 לאחר תיאום ההוצאות הפיקטיביות הינו 157,964 ₪ נכון להיום". ב"כ המשיבה הודיע כי 90% מהחוב הוסדר, ונרשם מפי ב"כ המערער "אם בית המשפט ישלח את המערער לעבודות שירות אנו נתחייב לדיון הבא לשלם את הסכום של 27,000 ₪ על אף שאנו משוכנעים שלא מגיעים לרשויות המס". ב"כ המשיבה הודיע כי לא תסכים למבוקש, תוך אזכור פסיקה עליה הסתמך. בסיום הדיון נדחה המשך הדיון למועד אחר, על מנת לאפשר למערער להסיר המחדל, והוזמנה חוות דעת מטעם הממונה. בדיון שנדחה הודיע ב"כ המערער כי מרשו שילם את יתרת החוב, ועתר להשתת עונש שירוצה בעבודות שירות. כמו כן, ביקש הקלה בעונש הקנס, משלטענתו המס שולם מהלוואות, וכיום, המערער עובד כנהג מונית שכיר, ולא יוכל לעמוד בתשלום הקנס. ב"כ המשיבה טען כי אין לפטור את המערער מריצוי עונש מאסר בפועל. ב"כ המשיבה הפנה לפסיקה אשר לטענתו תומכת בעמדתו. בין יתר הפסיקה שאוזכרה מצינו רע"פ 3641/06 ד"ר מנחם צ'צ'קס נ' מ"י, שם דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור של המבקש, אשר נדון לשנת מאסר בגין עבירות מס שביצע במהלך השנים 1997 - 2001, כאשר המדובר היה באי דיווח הכנסות בסכום של כ- 250,000 ₪, ואי דיווח למע"מ על עסקות בסכום של כ- 248,000 ₪, כאשר דובר שם על מספר רב של עבירות. יצויין כי באותו עניין המערער הסיר את המחדל. בית המשפט בדחותו את הערעור ציין כי "מדובר בביצוע שיטתי, מתוכנן, מתוחכם ולאורך זמן רב, של למעלה מ- 300 עבירות מס חמורות, אשר קיים קושי רב באיתורן...". ב"כ המערער טען כי עניינו של מרשו פחות חמור מהעניין הנדון. סבורתני, כי יש ממש בטענה, וזאת לנוכח היקף העבירות, היינו 300 עבירות מס, כמפורט לעיל. יחד עם זאת הופננו על ידי המשיבה לפסיקה אחרת, חלקה אף נזכרה על ידי חברי, אשר בה הנסיבות היו פחות חמורות מבעניננו, למשל ע"פ 71133/02 (בימ"ש מחוזי ת"א) שם נדחה ערעורו של המערער שנדון לעשרה חודשי מאסר לריצוי בפועל בשל העלמת הכנסות בסכום של 192,000 ₪; ת.פ. 5123/08 בית משפט השלום בבאר שבע, שם הורשע הנאשם בחמש עבירות של השמטת הכנסות, וחמש עבירות של ניהול פנקסי חשבונות כוזבים. לאחר שהנאשם הגיע להסדר עם רשויות המס, שילם את חובותיו והסיר את כל המחדלים, הגיעו הצדדים להסדר טעון לפיו המאשימה תעתור ל- 8 חודשי מאסר, בעוד הנאשם יהיה חופשי בטעוניו. בית המשפט השית על הנאשם 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל, קנס בסך 40,000 ₪ או 150 ימי מאסר תמורתם, ומאסר על תנאי; וכן ת.פ. 6835/05 בית משפט שלום תל אביב, באותו עניין השמיט הנאשם הכנסות בסכום של 415,000 ₪ מדיווחיו למס הכנסה, בית המשפט דן את הנאשם שהיה בן 60 ונתון בקשיים כלכליים, למאסר בפועל של 18 חודשים, מאסרים על תנאי, וקנס של 10,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתם. הייתי מצטרפת בענייננו, בלב שלם, לאמור ע"י חברי השופט צלקובניק בחוות דעתו, דא עקא, שלמקרא פרוטוקולי הדיונים בערכאת הערעור, שקדמו לדיון שהיה בפנינו, לא יכולתי שלא להתרשם שייתכן שהמערער סבר כי עם הסרת המחדל יזכה להקלה בעונש אשר תאפשר לו את ריצוי עונש המאסר בעבודות שירות - כפי שניתן ללמוד מדברי בא כוחו שצוטטו לעיל, למרות שב"כ המשיבה הודיע כי המשיבה לא תסכים לריצוי העונש בעבודות שירות. אך ורק בשל האמור, ומשהמחדל הוסר, לו דעתי תישמע היינו משיתים על המערער עונש מאסר של שישה חודשים שירוצו בעבודות שירות, ואילו את הקנס מעמידים על סכום של 80,000 ₪, או 4 חודשי מאסר תמורתם. הקנס ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.6.11, וכך מידי כל ראשון לחודש. היה ותשלום אחד לא ישולם במועדו, יעמוד הקנס כולו לתשלום מידי. יתר רכיבי הענישה יעמדו בעינם. ר. אבידע - שופטת השופטת נ. נצר: עיינתי בחוות דעתם של עמיתיי, כב' השופטים רות אבידע ויורם צלקובניק. במחלוקת שנתגלעה ביניהם, בחרתי לצרף דעתי, לדעתה של כב' השופטת רות אבידע. אין ספק כלל בדבר חומרתן של העבירות בהן הודה והורשע המערער, פגיעתן הקשה באושיות השלטון ובסדר החברתי, לצד גזל הקופה הציבורית. אולם, לא ניתן לטעמי, להתעלם ממהלך הדיונים בשלב הערעור, העשוי אכן להצדיק האפשרות כי בקרב המערער ניטע הרושם כי עם הסרת המחדלים הוא יזכה להקלה בעונשו, תוך מתן אפשרות להמיר עונש המאסר בעבודות שירות. אך מטעם זה, מצאתי לנכון, כאמור לתמוך בשליחתו של המערער למאסר שירוצה בעבודות שירות. באשר לשיעור הקנס - אף אנוכי בדעה, כי יש להעמידו על סך של 80,000 ₪. נ. נצר - שופטת אשר על כן, הוחלט כאמור, ברוב דעות, בחוות דעתן של השופטות אבידע ונצר.משפט פלילימיסיםעבירות מסעבודות שירותמאסר