פיצוי על תקלה בגיר

התובעת טענה כי הגיר שסופק לה ע"י הנתבעת נתגלה כפגום, ועקב כך המשאית בה הותקן הגיר כאמור התקלקלה בדרכה לקרית מלאכי, והתובעת נאלצה לגררה חזרה למוסכה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי על תקלה בגיר משופץ: 1. התובעת הינה חב' בע"מ העוסקת בתיקון משאיות מסוג וולוו, ואילו הנתבעת הינה חב' בע"מ, והעוסקת בתיקון משאיות מסוג וולוו, מק, וויט, ומורשה מטעם החברות הנ"ל לתת שירות למשאיות אלה. התובעת הגישה תביעה כספית נגד הנתבעת, בה היא טענה כי בתאריך 30.01.92 רכשה התובעת מאת הנתבעת תיבת הילוכים (גיר) משופץ מסוג 62,sr וזאת על מנת להרכיב את תיבת ההילוכים הנ"ל במשאית מסוג וולו שנמסרה לתיקון אצל התובעת. לטענת התובעת תיבת הילוכים זו נרכשה יחד עם אחריות לתקינותה, ולפיכך הורכבה עם רכישתה במשאית שנמסרה לתיקון אצל התובעת. התובעת טענה כי הגיר שסופק לה ע"י הנתבעת נתגלה כפגום, ועקב כך המשאית בה הותקן הגיר כאמור התקלקלה בדרכה לקרית מלאכי, והתובעת נאלצה לגררה חזרה למוסכה. התובעת נאלצה לתקן את כל הליקויים והתקלות שנגרמו למשאית עקב הגיר הפגום שסופק לה ע"י הנתבעת, דבר אשר עלה לה סכום של -718, 16 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה. עקב מעשיה של הנתבעת נפגעה התובעת במוניטין שלה, והיא העמידה את נזקיה באב נזק זה על סך - 000, 10 ש"ח. הנתבעת הגישה כתב הגנה, ובו היא הכחישה את חבותה לשלם לתובעת סכום כלשהו, והיא טענה בין היתר כי התובעת רכשה ממנה גיר משומש ולא משופץ וללא אחריות. 2. בתיק זה נשמעו ראיות, מטעם התובעת העיד מנהלה מר סאלח (להלן "סאלח"), ואילו מטעם הנתבעת העיד גם מנהלה מר יוסף (להלן "יוסף"). שני הצדדים הגישו לי מסמכים שונים. בתום הדיון הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב. 3. לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בטענותיהם ובסיכומיהם ולאחר שבחנתי ושקלתי את מכלול טענותיהם אני קובע כדלקמן: א. השאלה העיקרית והבסיסית בדיון לפנינו היא, האם הגיר אשר רכשה התובעת מאת הנתבעת הינו גיר משומש אשר נועד בדרך כלל לצורכי חלקים או שהגיר שנרכש הינו גיר משופץ אשר נועד לצורכי הרכבה על משאית אחרת? סאלח בעדותו בפני בעמ' 5 לפרוטוקול שורה 6 ואילך: "הגיר שרכשתי הינו גיר לפי דבריו של אחד מבעלי המניות של התובעת (צריך להיות הנתבעת ז. הווארי), בשם חסן שזה גיר שהוא פתח אותו, ואין מה לפתוח כי זה גיר טוב ומשופץ, יש סימנים על הבית של הגיר כאשר פתחתי אותו". בהמשך באותו עמ' שורה 14 אמר: "הגיר שרכשתי ממוסך הנתבעת שימש אותי להרכבה ולא לחלקים". לעומתו יוסף אמר בעדותו בעמ' 9 לפרוטוקול שורה 29 ואילך: "לפני שנכנסנו לתוך המוסך הצבעתי על משאית מדגם nשהיא מושבתת לאחר תאונה, ואמרתי שמהאוטו הזה הגיר יצא, נכנסנו לתוך המוסך והראינו לו את הגיר, והוא אישית פתח את מכסה הגיר והסתכל על גלגלי השיניים אם הם במצב תקין ובאם לא, הוא היה שבע רצון מהמצב של הגיר, ועלינו למשרד עשיתי לו חשבון שתינו קפה יחד, הוא שילם את שני הצ'קים עבור הגיר והעמסנו לו את הגיר על הטנדר". במחלוקת העובדתית הנ"ל אני מעדיף את גירסתו של יוסף על פני גירסתו של סאלח. התרשמתי מעדות יוסף באופן חיובי. עדותו נראית לי מהימנה ולא היו סתירות מהותיות בדבריו. יתירה מזו, עדותו של יוסף הינה הגיונית ומתקבלת על הדעת בנסיבות המקרה. סאלח בעדותו בפני בעמ' 8 לפרוטוקול שורה 10 ואילך אמר: "אני קונה גיר משופץ שמגיע עד - 000, 30 ש"ח ובתנאי שאני מחזיר להם את הגיר שיש לי, תלוי במצבו של הגיר זה יכול להגיע גם עד-.000, 35 ש"ח, הסכומים שנקבתי אחרי ההנחה שמגיעים לי בתור בעל מוסך". מדבריו של סאלח עולה שמחיר גיר משופץ עלול להיות גבוה יותר. מחירו של הגיר הישן עלול להגיע לשווי מקסימלי לסך - 529.48, 14 ש"ח, וזה לפי המחירים שמוכרת וולוו באמצעות "מאיר" חב' למכוניות ומשאיות בע"מ (ראה נ/1). יוצא כי גם לפי גירסת התובעת שווי גיר משופץ בלי החזרת הגיר הישן נע בין -.000, 15 ש"ח 000, 20 ש"ח. השאלה היא, היתכן שהנתבעת תמכור לתובעת גיר משופץ במחיר של - 000, 7 ש"ח? התשובה כאמור הינה שלילית. הדבר הינו אבסורד ובלתי הגיוני, ואינו מתקבל על הדעת כלל וכלל שהנתבעת תמכור גיר משופץ במחצית ששוויו, וזאת גם לפי גירסת התובעת בלבד. יתירה מזו, סאלח בעדותו בפני בעמ' 5לפרוטוקול שורה 9אומר: "במחירים של אז לא ניתן לקנות גיר משופץ מחברת וולוו בסכום של - 000, 7ש"ח". אינני מבין איך יתכן שהנתבעת תמכור לתובעת גיר משופץ במחיר של - 000, 7 ש"ח כשהתובעת בעצמה מודה במפורש שלא ניתן לקנות גיר משופץ במחיר של - 000, 7 ש"ח. לא זו אף זו, הרי אין חולק כי התובעת עוסקת בתיקון משאיות ומומחית בענייני גיר, וסאלח בעצמו בעמ' 7לפרוטוקול שורות 18, 27אמר שהוא מגדיר עצמו כמכונאי מעולה מבחינת גיר, הרי לא יתכן והדבר אינו מתקבל על הדעת שהוא ירכוש גיר אשר שוויו לכל הדעות במחיר של גיר משומש, והוא יחשוב שהמדובר במחיר משופץ ששוויו פי כמה משווי של גיר משומש. לו הנסיבות מתארות מצב של אדם שאיננו מומחה בשטח הזה אשר רכש גיר מהנתבעת ניתן אז לשקול באם נפלה אי הבנה או שהרוכש סבר לתומו שהמדובר בגיר משופץ בעוד שבפועל הוא רכש גיר משומש, אולם במקרה שלפנינו מדובר באדם הבקיא והמומחה בשטח זה, והוא מבחין בין גיר משומש ובין גיר משופץ, ולכן טענתו שהוא רכש גיר משופץ במחיר של - 000, 7 ש"ח אינה מקובלת עלי, ויש לדחות אותה בשתי ידיים. לפיכך ובשל נימוק זה בלבד יש לדחות התביעה, הואיל והיא חסרת עילה כלפי הנתבעת. ב. התובעת טענה בסיכומיה כי בהתאם לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם) התשמ"ג 1983, שהוצא בהתאם לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים תש"ח 1957, קיימת חזקה חלוטה שלפיה אסור לנתבעת למכור גיר משומש כלל וכלל וגם אם לטענתה זהו גיר משומש עליה לתת עליו אחריות לפעילותו התקינה של לפחות 90 יום. טענה זו עם כל הכבוד יש לדחות. לדעתי, צו הפיקוח הנ"ל חל על מסחר בחלקים משופצים שעברו עיבוד והכשרה לשימוש בשנית. הצו נועד בעיקר כדי להבטיח שבעלי מוסך לא יתקנו חלקים משומשים ברכבים השונים אלא לאחר שיעברו עיבוד, בדיקה כדי להכשירם בשנית, ובשל שיקול זה הוטל על בעל המוסך אחריות על כל חלק משופץ שמוכר אותו. כל מטרתו של הצו הנ"ל היא במישור התעבורתי, הבטיחותי כדי להבטיח ככל האפשר שלא יהיו תאונות הנובעות מליקויים מכניים ברכבים השונים. אולם במקרה שלפנינו אין מחלוקת בין הצדדים כי ניתן למכור גיר משומש לצורך חלקים ומכירת גיר כזה אינה מחייבת אחריות, המחלוקת שבין הצדדים היא באם הנתבעת מכרה לתובעת גיר משופץ שעבר בדיקה, עיבוד והכשרה מחדש, ועל זה מוטלת אחריות או שהיא מכרה לתובעת גיר משומש לחלפים, ועל זה אין כל אחריות, ואני כאמור הגעתי למסקנה כי הנתבעת מכרה לתובעת גיר משומש שלא עבר כל עיבוד או שיפוץ, ומכאן שלא מוטלת על הנתבעת אחריות כלשהי. יודגש כי ההגיון שעומד מאחורי המסקנה שהגעתי אליה והיא, כי צו הפיקוח הנ"ל לא חל על מכירת חלקים משומשים שנועדו לחלפים היא בכך שגיר משומש לא נועד להרכבה על מכוניות, הוא נועד לפירוק לחלקים, וכל חלק ממנו אשר מצבו טוב ניתן לעבדו ולהכשירו שוב לשימוש ולהרכבה על גיר אחר, אולם גיר משופץ הוא גיר משומש אשר פורק לגורמים ועבר עיבוד, בדיקה והכשרה לשימוש מחדש, וזה גיר שנועד להרכבה מחדש ועל זה מוטלת האחריות, ומכאן גם הפער במחירים בין גיר משומש ובין גיר משופץ ששוויו כאמור נע בין כפליים ואף יותר ממחיר גיר משומש. יצויין כי סאלח בעצמו בעמ' 7 לפרוטוקול שורה 30 ואילך אומר: "על דעת שמאי רכב החלטתי לקנות גיר משומש. משופץ טוב אבל השמאי ביקש להרכב גיר משומש כי זה פחות כסף משום שחב' הביטוח רוצים לרדת מעלות התיקון". מעדות זו עולה ברורות כי סאלח קנה גיר משומש, וזאת מתוך ידיעה ברורה כי המדובר בגיר משומש ללא כל עיבוד או שיפוץ. אינני מבין עם כל הכבוד איך יכול לבוא לאחר מכן ולטעון שהוא רכש גיר שעבר שיפוץ. טענה זו עם כל הכבוד אין לה כל רגליים או בסיס בחומר הראיות שהובא בפני. ג. כל טענות התובעת בדבר הנזקים שנגרמו לה עקב הפגמים שנתגלו בגיר הנידון אינם רלוונטיים לענייננו, הואיל וכאמור הנתבעת מכרה גיר משומש, והיא אינה אחראית כלל וכלל לתקינות הגיר, ולכן אני דוחה את טענות התובעת בדבר הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהליקוי בגיר הנידון. גם לגופו של ענין יש לדחות את טענת התובעת לגבי הנזקים שהיא תובעת, הואיל והיא לא טרחה להביא בפני ראיה כלשהי המצביעה לי באיזה משאית הותקן הגיר הנידון. לא הביאה בפני מס' המשאית בה הותקן הגיר, לא הגישה כל אסמכתא המעידה על פרטי המשאית בה הותקן הגיר הנידון. התובעת הסתפקה בטענה כי המשאית הינה של חב' ממסי שיווק לשמשות, ולצורך הוכחת טענה זו היא הגישה לי המוצג ת/3, שזו חשבונית מטעם גרר הכרמל המיועדת לתובעת, והיא מתאריך 20.02.92, בעוד שהגיר הנידון נרכש ביום 30.01.92, והתקלה היתה לאחר מספר ימים בתחילת פברואר 1992 (ראה עמ' 8 לפרוטוקול שורות 27,28), יוצא שאין כל קשר בין התקלה שארעה למשאית בתאריך 20.02.92 לבין הפגם שנתגלה בגיר הנידון. יתירה מזו, עיון בת/ 3 עולה כי היא מתארת גרירת משאית מצומת קסטינה למוסך התובעת, בעוד שהתובעת טענה בעדותה כי המשאית נגררה מקרית מלאכי למוסכה (ראה עמ' 9 לפרוטוקול שורה 8). דבר אשר מעורר תמיהות וסימני שאלה באם המדובר הוא במשאית שבה הותקן הגיר הנידון או שמדובר במשאית אחרת לחלוטין. התובעת טענה לאורך כל הדרך כי התקלה שארעה למשאית נעוצה בגיר שרכשה התובעת מאת הנתבעת. התובעת לא הביאה בפני ראיה או שמץ של ראיה אשר מצביעה על הקשר בין הליקוי בגיר הנידון ובין התקלה שארעה במשאית בה הותקן הגיר הנידון. התובעת לא טרחה להביא בפני חוו"ד של מומחה אשר יחווה דעתו על התקלה שארעה במשאית בה הותקן הגיר, וכן יחווה דעתו על הקשר הסיבתי בין התקלה ובין הליקוי בגיר הנידון, וכידוע ענין הקשר הסיבתי בין התקלה במשאית ובין הליקוי בגיר הינו ענין שבמומחיות, ובהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי יש להוכיח ענין שבמומחיות רק ע"י חוו"ד של מומחה, והתובעת למרות שידעה שהמדובר בענין שבמומחיות היא לא טרחה להגיש חוו"ד בענין הנידון. ד. התובעת כאמור טענה כי היא רכשה מאת הנתבעת גיר משופץ, ואין חולק בין הצדדים כי גיר כזה עובר בדיקה, עיבוד והכשרה מחדש, ולכן ניתן להרכיבו מחדש במשאית במישרין ללא כל פירוק, ואם כך הם פני הדברים מדוע דאגה התובעת לפתוח ולפרק את הגיר, ולהכניס חלקים מהמוסך שלה לתוך הגיר (ראה עדותו של סאלח בעמ' 8 לפרוטוקול שורות 31-30). דבר אשר מעיד באופן חד משמעי כי התובעת קנתה מאת הנתבעת גיר משומש לחלפים, והיא דאגה לפרקו, לעבדו ולשפצו מחדש, ולהכניס לו חלקים חדשים, ולכן האחריות לתקינותו של הגיר מוטלת במלואה על התובעת, ואין לה להלין אלא על עצמה. ה. התמונות (ת/2) שהוגשו ע"י התובעת אין להם כל משקל או ערך ראייתי, הואיל ולפי טענת התובעת הם בוצעו ע"י השמאי יוסי מילוא. התובעת לא טרחה להביא את השמאי לעדות, אין בפני ראיה וודאית אשר מוכיחה כי הגיר אשר מופיע בתמונות, הוא הגיר אשר נרכש מאת הנתבעת, ולכן יש להתעלם לחלוטין מתמונות אלה. 4. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אני דוחה התביעה, ומחייב התובעת לשלם לנתבעת הוצאותיה בסך - 000, 3 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק, סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. ביטול עסקה (רכב)תקלה בגיר (רכב)תקלות ברכבפיצויים