שיקום העבריין הוא שיקול שעל בית המשפט לקחת בחשבון, בין יתר שיקולי הענישה, כפי שנקבע בע"פ 1399/01 ליבוביץ נ' מדינת ישראל פ"ד מז(1) 177 "... בנוסף לכל השיקולים האמורים, קיים ועומד השיקול החשוב והמהותי של תיקונו של הנאשם ושיקומו ובהתקיים במקרה מסוים נסיבות מיוחדות ונכונות, ייתכן ששיקול אחרון זה יגבר על השיקולים האמורים האחרים ויקבע באותו מקרה מסוים את מידת העונש וצורתו. ענישתו היא ענישה אינדוידואלית של כל עבריין באשר הוא שם. זאת תורת הגישה האינדוידואלית בתורת הענישה המקובלת, עלינו כקו מנחה בסוגיה קשה וסבוכה זו של ענישה ומטרותיה ואין אנו רשאים להקל על עצמנו ולהחמיר עם הנאשם מתוך הסתמכות על הנימוק והחשש שמא הקלה במקרה מסוים, הראוי לכך, תשמש תקדים למקרים אחרים שאינם ראויים בכך". בית המשפט שהרשיע אדם העובר טיפול למשתמשים בסמים, או שסיים טיפול, רשאי להשתמש בסמכותו לפי סעיף 56 יותר מפעם אחת, אם שוכנע כי לא יהיה זה צודק להפעיל את המאסר על תנאי משום שיש סיכוי לשיקומו של האדם, כי הפעלת המאסר על תנאי תסב לו נזק חמור וכי אין סיכון לשלום הציבור בשל הארכת התנאי". ##קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שיקולי ענישה שיקום עבריין:## 1. בפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת מימון שעשוע) מיום 1.1.12 בת.פ 14694-09-09 ובת.פ 2271/09 (שלום כפ"ס) שצורף אליו, לפיו נגזרו על המערער 22 חודשי מאסר בפועל מהם מאסר בן 18 חודשים בגין התיקים הנ"ל והפעלת 9 חודשי מאסר שהוטלו בת.פ. 1309/03 (בימ"ש שלום בפתח תקווה), חלקם במצטבר חלקם בחופף. כמו כן נגזרו על המערער מאסר על תנאי בן שמונה חודשים בתנאים המפורטים בגזר הדין והפעלת התחייבות מת.פ. 1309/03 (בימ"ש שלום בפתח תקוה). העובדות הצריכות לעניין 2. כנגד המערער הוגשו שני כתבי אישום בת.פ. 2271/09 (שלום כפ"ס) יוחסו לו 6 אישומים של פריצות לכלי רכב, 5 אישומים של חבלה במזיד לרכב ו- 3 אישומים של הונאה בכרטיס חיוב. המערער צירף תיק נוסף (ת.פ. 14694-09-09 מבימ"ש השלום בפ"ת) המייחס לו עבירת התפרצות לרכב וגניבה מתוכו. 3. לאחר הגשת כתבי האישום, במסגרת הליכי המעצר ולאור המלצת שירות המבחן, שולב המערער, ביום 18.11.09, בקהילת "בית אור אביבה" לטיפול בנפגעי סמים (להלן: "הקהילה"). המערער שהה בקהילה במשך כשנה ושלושה חודשים ועבר את כל שלבי הגמילה בהצלחה. בהמשך, התבקש להישאר בקהילה כמדריך ומלווה לנגמלים חדשים והוא מועסק בכך מזה כשנה. 4. תסקירי שירות המבחן שהוגשו לבית משפט קמא סקרו את הדרך השיקומית המוצלחת שעבר המערער ובסופם ניתנה המלצה לראות בשרשרת המעשים בהם הודה המערער, ואשר בוצעו לאורך כחודש ימים, רצף מעשים אחד ולהאריך את המאסר על תנאי שהיה תלוי כנגדו ולחילופין להאריך את המאסר על תנאי על פי סעיף 85 לחוק העונשין, לאור שיקומו המוצלח של המערער. 5. בימ"ש קמא לא קיבל את המלצת שירות המבחן ודן את המערער למאסר בפועל ולמאסר על תנאי, כאמור, ועל כך מוגש הערעור שבפנינו. גזר דינו של בית משפט קמא 6. לאחר סקירת האישומים, עברו הפלילי של המערער, תסקירי שירות המבחן, ההמלצות הכלולות בהם וטיעוני הצדדים, קבע בית המשפט קמא כי המערער עבר תהליך שיקומי וגמילתי ממושך בין השנים 2004-2008, במסגרת הליך פלילי קודם שהתנהל כנגדו. בית המשפט דחה את הדיונים מעת לעת לצורך מעקב אחרי התהליך, בשל הצלחתו זכה המערער להקלה והתחשבות מצד בית המשפט שגזר עליו עונש של שלושה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות בלבד על מסכת של עבירות רכוש, הונאה ועבירות נגד הסדר הציבורי. המערער הועמד במבחן למשך שנה אך הוא הפר את צו המבחן, אשר הופקע. תוך חודשים ספורים התדרדר המערער שוב לסמים והימורים ותוך שנה נוספת ביצע את מסכת עבירות הרכוש נשוא כתב האישום ופגע ברכוש הציבור בששה מקרים שונים. בימ"ש קמא דחה את הטענה כי מדובר ב"מעידה חד פעמית" ומצא כי מדובר בכשלון מתמשך, כשהמערער כבר הכיר את המסגרות הטיפוליות ויכול היה לפנות אליהן מיוזמתו כשהחלה ההדרדרות המחודשת ולא להזקק להליך גמילה רק לאחר שנתפס בכף. אמנם המערער הראה נכונות והתמדה בתהליך הגמילה, תוך כדי ההליך המשפטי, ואף זכה למעמד של מדריך בקהילה הטיפולית, אך המוטיבציה השיקומית אצל המערער פוקעת לאחר שחרב אימת הדין מוסרת מעל ראשו ואין מקום לשוב ולפטור אותו מלשאת בתוצאות מעשיו הפוגעניים ועליו לשלם את חובו לחברה. עוד צוין בגזר הדין כי ניתן משקל לקולא להודאת המערער, לשיתוף הפעולה בחקירה ולהליך הגמילה הנוכחי, שיש לקוות שהפעם ישא פרי לטווח ארוך יותר. טיעוני הצדדים והדיון בערעור 7. ב"כ המערער טענה בהודעת הערעור כי טעה בימ"ש קמא כאשר קבע כי מעידתו של המערער אינה "מעידה חד פעמית" אלא כשלון מתמשך רק בשל העובדה שכבר בשנת 2004 הוא עבר הליך גמילה ונמנע מביצוע עבירות כחמש שנים ואשר בשל משבר בחייו, חזר לשימוש בסם ואף העמיק את התמכרותו גם להימורים. בימ"ש קמא איפשר למערער, כבר בהליך המעצר, לשוב להליך הטיפולי בקהילה מאחר וראה את סיכויי ההצלחה הטמונים בהליך נוסף לחיזוק גמילתו של המערער. שליחת המערער להליך טיפולי יצרה בקרבו ציפייה כי במידה והוא יעמוד בו בהצלחה, תינתן לו הזדמנות נוספת ותינתן עדיפות לאינטרס השיקומי מול העמדה העונשית. לטענת ב"כ המערער בימ"ש קמא שגה בקביעתו שהמערער נזקק להליך הגמילה רק לאחר שנתפס בכף, בעוד שבהחלטה על שליחתו לקהילה צוין כי הוא כבר היה במגעים לקראת חזרה זו עוד בטרם נעצר וכי ביקש להתוודות על כל העבירות שביצע, לרבות אלה שלא היו ידועות למשטרה, מתוך חרטה והבנה כי התדרדר למעשים חמורים ומתוך רצון להתחיל בשינוי ובשיקום. 8. בדיון בפנינו הוסיפה ב"כ המערער כי עברו של המערער אינו מכביד וכי הוא לא ריצה מאסרים בפועל, למעט בהיותו חייל. הוא עבר את העבירות במהלך כחודש ימים (יולי - אוגוסט 2009); עם מעצרו, הוא הודה בחקירתו הראשונה, על מעשיו, אלה שהיו ידועים למשטרה ואלה שלא, לרבות בתיקים בהם לא היו למשטרה ראיות נגדו. המערער ביקש לשוב להליך טיפולי ועבר הליך משמעותי. חלפו כשלוש שנים מאז בוצעו העבירות, במהלכן המערער עשה את כל מה שמצופה ממנו ולאחר הליך שיקומי ארוך ומוצלח ראוי כי בית המשפט יעדיף את האינטרס השיקומי והציבורי לפיו יש לתגמל את אלה שהשקיעו והצליחו בהליך השיקום, שהיה כרוך במאמצים רבים ובהשקעת משאבים של גורמי הקהילה. 9. בדיון שהתקיים בפנינו ביום 20.03.12 התייצבו מנכ"ל העמותה "בית אור אביבה" מר איתן סלע ומנהל הקהילה מר אוהד ברקת, אשר שיבחו את ההליך הטיפולי המוצלח שהשלים המערער ואת השתלבותו כמדריך בקהילה החל מחודש מרץ 2011. הם דווחו כי המערער מוערך מאד על ידי הדיירים, משקיע ועושה עבודה נפלאה. עוד הוסיף מנהל הקהילה:- "מלבד אריק (המערער) שאני חושב מבחינה טיפולית עשה עבודה נפלאה אלא גם מבחינת הדיירים בקהילה, הוא מדריך של כחמישים איש, נהוג שדיירים נשארים בקשר וברגע שיראו שפתאום מדריך שעשה עבודה כל כך נפלאה פתאום יילך למאסר, זה יכול לעשות בעיה מאוד רצינית מבחינת הדיירים" 10. בדיון שהתקיים ביום 20.03.12 טענה ב"כ המשיבה כי למרות עברו המכביד של המערער, הוא זכה בעבר להתחשבות מצד בית המשפט בשל ההליך השיקומי שעבר, כאשר בשנת 2002 הוארך לו מאסר על תנאי בגין 7 אישומים של עבירות רכוש. בשנת 2008 נדון המערער בגין שישה אישומים בעבירות רכוש ל-3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לצד ענישה נלווית וצו מבחן. חודשים ספורים לאחר מתן גזר הדין נתגלו קשיים בקשר של המערער עם שירות המבחן עד כי הוגשה בקשה להפקיע את צו המבחן והמערער מעד וביצע את עבירת הרכוש נשוא ת.פ 14694-09-09 הנ"ל. עוד נטען כי התנאים המנויים בסעיף 85 לחוק העונשין אינם מתקיימים במקרה זה מאחר והמערער הורשע במספר אישומים עד כי המאסר על תנאי שתלוי ועומד נגדו הפך חב הפעלה ולא מתקיים התנאי לפיו לא תישקף סכנה לציבור מהמערער. במקרה זה הסכנה מהמערער עדיין קיימת, לאור חובותיו הכספיים והתמכרותו להימורים, שלא טופלה על ידו. 11. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, לרבות הגורמים הטיפוליים הקשורים להליך הגמילה, מצאנו לנכון להורות על קבלת תסקיר מבחן משלים שיתייחס לבעיית ההימורים ממנה סבל המערער בתקופת ביצוע העבירות נשוא גזר הדין ובאפשרות לשלב אותו בהליך לטיפול בבעיה זו, כמו גם טיפול זוגי שהוצע למערער. מהתסקיר המשלים מיום 25.04.12 עולה כי המערער עבר הליך טיפולי משמעותי מבחינת הגמילה הפיזית והנפשית מסמים ומהימורים, שהטיפול בהם משולב, והוא מנהל אורח חיים ומתפקד ללא שימוש בסמים. קצינת המבחן ציינה כי המערער התחזק במהלך הטיפול ואינו זקוק עוד לטיפול בתחום ההתמכרויות לסמים ולהימורים. עם זאת, לאור השינוי המשמעותי שעבר והאיזון שהופר במערכת היחסים הזוגית עם אשתו, הומלץ על טיפול זוגי שהמערער החל בו עם אשתו ובהמשך, לאור היעדר שיתוף פעולה מצדה, המשיך אותו בעצמו. ההמלצה בתסקיר המשלים היא להטיל על המערער צו של"צ בהיקף נרחב ולהעמיד אותו במבחן. 12. בדיון נוסף שהתקיים בפנינו ביום 19.06.12 נטען על ידי ב"כ המשיבה כי אין דרך חוקית להאריך את המאסר על תנאי, לאור ריבוי האישומים. לטענתה אין לראות את העבירות נושא ששת האישומים שנעברו במשך כחודש וחצי כעבירה אחת מתמשכת ולא ניתן ליישם את סעיף 85 לחוק העונשין מאחר והמערער נגמל מסמים כבר בשנת 2006 ובהליכי המעצר בשנת 2009 נטען על ידו ועל ידי באת כוחו שהוא נקי מסמים (פרוטוקולים מיום 16.09.09 ומיום 26.10.09). ההליך הטיפולי הקודם שעבר המערער הצליח והוא לא שב לסמים אך העתיק את התמכרותו להימורים. נטען כי המערער עושה שימוש ציני בסעיף 85 הנ"ל כדי להתחמק ממאסר שכן מי שנגמל לפני שנים אינו יכול לטעון עתה, בחלוף שנים לאחר הגמילה, כי יש להאריך לו מאסר על תנאי בשל אותו הליך גמילה, שאינו מעניק חסינות לתקופה בלתי מוגבלת. דיון והכרעה 13. מעיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של המערער ומתסקירי שירות המבחן עולה כי המערער החל את דרכו העבריינית בעת שירותו הצבאי, כאשר הורשע בגין עבירות של גניבה מחייל והונאה בכרטיס חיוב בשנת 1996 ונדון בבי"ד צבאי למאסר בפועל בן 4 חודשים ולענישה נלווית. בשנת 2002 הורשע המערער בביצוע 7 עבירות רכוש, סמים ואיומים והמאסר על תנאי שהוטל עליו בבי"ד צבאי הוארך וכן הוטל עליו צו מבחן. בשנת 2008 הורשע המערער בביצוע 6 עבירות רכוש, משחקים אסורים ועבירות נגד הסדר הציבורי שנעברו בשנים 2001-2005 והוא נדון לשלושה חודשי עבודות שירות, לאחר הליך גמילה מסמים שעבר. כמו כן הוטל עליו מאסר על תנאי בן 9 חודשים, אותו הוא ביקש להאריך בהליך הנוכחי ובימ"ש קמא מצא שלא להענות לו. בתיקים נשוא הערעור הורשע המערער בביצוע עבירות של פריצה לרכב וגניבה מיום 25.06.08 (ת.פ 14694-09-09) וכן ב-6 עבירות של פריצה לרכב, גניבה מרכב, חבלה במזיד ברכב והונאה בכרטיס חיוב שנעברו מיום 24.07.09 ועד ליום 03.09.09. 14. עברו הפלילי של המערער אמנם מצביע על אורח חיים עברייני שניהל המערער על פני שנים. בשנת 2001 הוא הופנה לאבחון שירות המבחן שהתרשם ממוטיבציה לשינוי אך לאחר מתן גזר הדין (בשנת 2002), ניתק הקשר שלו עם שירות המבחן, שעתר להפקעת צו המבחן. המערער ביקש הזדמנות נוספת, שניתנה לו, אך במהלך תקופת המבחן נפתחו נגדו שני תיקים נוספים. בשנת 2004 הוא הופנה שוב לשירות המבחן. הליך האבחון בעניינו נמשך עד לשנת 2008 ובתקופה זו הוא השתלב בטיפול גמילה מסמים בקהילה הטיפולית "אילנות" למשך שנה ושהה בהוסטל שלושה חודשים נוספים. בחודש מרץ 2008 נדון המערער למאסר בעבודות שירות, צו מבחן ועונשים נוספים. תקופה קצרה לאחר הטלת הצו חלה התדרדרות במצבו, הוא נמנע מלקיים אחר צו המבחן, לא מסר בדיקות לגילוי סם, ובספטמבר 2008 עתר שירות המבחן להפקיע את הצו וההליכים המשפטיים הותלו בשל אי התייצבות המערער לדיונים. במסגרת הליך המעצר בתיק הנוכחי, בשנת 2009, המערער מסר כי מזה כשנה החל מצבו להתדרדר והוא חזר למעורבות בפלילים, להשתתפות בהימורים, כמו גם לשימוש בסמים (תסקיר מיום 23.05.11). המערער ביקש להשתלב בהליך טיפולי נוסף בקהילה וביום 18.11.09 הוא החל בטיפול בקהילה, וסיים את מסגרת הקהילה וההוסטל בחודש פברואר 2012. התרשמות הגורמים המקצועיים היא כי בניגוד לעבר, המערער התגייס להליך הטיפולי, עמד בנדרש ממנו, ביצע את המטלות במסירות ובאחריות, וגורמי הקהילה מסרו כי המערער נמצא מתאים לעבוד כמדריך בקהילה ומאז הוא מועסק בכך. במאמר מוסגר אציין כי טענת ב"כ המשיבה שהמערער נרתם להליך טיפולי רק כדי לחמוק ממעצר אין לה על מה שתסמוך מאחר והמערער שוחרר למעצר בית בדיון מיום 16.9.09 ובהיותו משוחרר, הוא ביקש להשתלב בקהילה הטיפולית. בתסקיר הנ"ל נכללת המלצה לחזק מחד את מאמציו הנוכחיים של המערער לשינוי ומאידך לשלב ענישה שתחבר את המערער לחומרת מעשיו ולפגיעה בזולת במסגרת הטלת צו של"צ בהיקף 120 שעות וצו מבחן למשך שנה. 15. בימ"ש קמא לא הסתפק בתסקיר זה והורה על קבלת תסקיר משלים בו צוין כי המערער מתמיד בעבודתו כמדריך שיקומי, השתלב היטב בצוות, משקיע בעבודתו ומגלה אכפתיות הן לדיירים והן לקהילה. הוא לקח על עצמו מספר תפקידים ריכוזיים ומבצע עבודתו בצורה יעילה וראויה להערכה. שירות המבחן חזר על המלצתו כאמור לעיל. 16. עתה נדרשים אנו להעביר תחת שבט ביקורתנו את האיזון שעשה בימ"ש קמא בין שיקולי הענישה השונים. מחד, מדובר בשורת התפרצויות לכלי רכב וגניבות מתוכם ובחלק מהמקרים גם עשיית שימוש בכרטיסי חיוב שנגנבו מאותם כלי רכב, שביצוען פוגע בביטחונו של הציבור וברכושו. אמנם עבירות הרכוש הנ"ל אינן ברף העליון של החומרה אך ריבוין ותדירותן, תוך פגיעה חוזרת ומתמשכת, מעיד על חומרתן ועל הצורך בענישה משמעותית, תוך העדפת שיקולי הגמול וההרתעה ובשל הצורך להגן על הציבור מפני עבריינים כדוגמת המערער. זאת ועוד, המערער אכן קיבל הזדמנויות לתקן את דרכיו וזכה לאמון מצד שירות המבחן ובתי המשפט, אך הוא מעל באמון שניתן בו וחזר לסורו מיד לאחר שנגזר דינו. מאידך, המערער עבר הליך טיפולי ממושך קשה ומעמיק, הדורש כוחות ויכולות. הישגיו הטיפוליים והשינויים שערך מרשימים וראויים לחיזוק. אמנם אין זו הפעם הראשונה שהמערער נרתם להליך טיפולי משמעותי ובעבר, לאחר הליך ממושך ועמוק, כשל ושב לסורו, אך כידוע מדובר בהליך קשה ומורכב, רצוף עליות ומורדות, שאך מעטים מצליחים בו לאורך זמן. 17. אין מקום לקבל את טענת ב"כ המערער כי ניתן לראות בששת האישומים שנעברו על פני תקופה של כחודש וחצי כעבירה נמשכת אחת שכן מדובר בעבירות שבוצעו במועדים שונים, במקומות שונים וכלפי מתלוננים שונים, מה גם שהמערער הורשע באישום נוסף נשוא התיק המצורף שעניינו עבירות שנעברו כשנה קודם לכן. 18. אין מקום לקבל את טענות ב"כ המשיבה, אשר הועלו בפנינו בדיון האחרון בלבד, לפיהן ההליך הטיפולי הנוכחי טיפל בגמילה מהימורים בלבד וכי את טיפול הגמילה מסמים השלים המערער בהצלחה עוד לפני ביצוען של העבירות. מדובר בטענה עובדתית שלא נטענה בפני בימ"ש קמא, ואף לא בדיון הראשון בפנינו, והיא עומדת בסתירה לעולה מתסקירי שירות המבחן. אמנם המערער אמר בדיונים בהליכי המעצר ביום 16.09.09 וביום 26.10.09 (ב"ש 4684/09 ות.פ. 2271/09) כי הוא אינו משתמש בסמים אך דבריו אינם עולים בקנה אחד עם העולה מתסקירי שירות המבחן, כאמור. כפי שעולה מהתסקירים שנערכו ע"י שירות המבחן, שהוא הגורם המקצועי המוסמך, הליך הגמילה הקודם לא הניב את התוצאות המקוות ולפני הסתבכותו בעבירות דכאן, שב המערער לשימוש בסמים והעמיק את התמכרותו גם להימורים. בבש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סוויסה (מיום 21.03.11) נקבע בהקשר זה:- "על בית המשפט לסמוך בכגון דא בעיקר על המומחים לדבר, כמו קציני המבחן המנוסים לטיפול בנפגעי סמים ומשמשים 'צינור' דרכו מעבירים הגורמים המקצועיים הנוספים את המידע ואת חוות דעתם לגבי הנאשם העומד בפני בית המשפט. כך, לדוגמא, קצין המבחן מקבל דווח על ממצאי בדיקות השתן של המטופל ועל התקדמותו בהליך הגמילה והוא מעביר את המידע לבית המשפט". זאת ועוד, פרק הזמן הקצר שעבר מאז סיים את ההליך הטיפולי סמוך למועד מתן גזר הדין כנגדו בחודש מרץ 2008, עד להסתבכותו בעבירה נשוא ת.פ. 14694-09-09 ביום 25.06.08 מעיד אף הוא על כי הליך הגמילה הקודם לא גרם לשינוי בדפוסי התנהגותו וחייו של המערער. ועל כך אמר בפנינו מר איתן סלע מנכ"ל עמותת "בית אור אביבה":- "הגמילה הפיזית מסמים היא דבר קצר ולוקח לה שלושה ארבעה ימים והקהילות עוסקות בשינוי חיים כאשר מדובר באנשים שבדרך כלל המעורבות שלהם בסמים, אלכוהול, הימורים ועשייה שחלקה יש בה את ההתרגשות וגם סגנון חיים וגם הצורך למצוא פרנסה למימון הסמים, כאשר אנו מדברים על שינוי סגנון חיים מדובר על כל טווח החיים, כל סגנון החיים של האדם, למודעות, לסכנות, לזהירות, לכל מה שמעורב בעולם העברייני כך שהדברים האלה משולבים לא רק בקהילה שלנו אלא גם בקהילות אחרות ואנחנו מכירים את התופעה של התמכרות לתחומים שונים, הימורים, סמים ואלכוהול וסכנות ולכל דבר אחר". (עמ' 4 ש' 24-30 פרו' מיום 20.03.12). 19. יוצא, איפוא, כי אין תמיכה בתסקירי שירות המבחן לטענת ב"כ המשיבה שהליך הגמילה מסמים הושלם בהצלחה עד שנת 2008 וכי ההליך הטיפולי הנוכחי נועד לגמילה מהימורים בלבד. משכך, הוסר המכשול מהארכת המאסר על תנאי לפי סעיף 85 לחוק העונשין הקובע:- "85.(א) על אף האמור בסעיף 56(ב), רשאי בית המשפט שהרשיע אדם העובר טיפול למשתמשים בסמים, או שסיים טיפול כאמור, להשתמש בסמכותו לפי סעיף 56 יותר מפעם אחת, אם שוכנע כי לא יהיה זה צודק להפעיל את המאסר על תנאי משום שיש סיכוי לשיקומו של האדם, כי הפעלת המאסר על תנאי תסב לו נזק חמור וכי אין סיכון לשלום הציבור בשל הארכת התנאי". 20. עתה יש לבחון אם נתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 85 לחוק העונשין ואם ראוי ונכון לעשות שימוש בסמכות הנתונה לבית המשפט בהתאם לסעיף 85 הנ"ל. 21. לאחר שבחנתי את ההליכים בבימ"ש קמא, לרבות התסקירים שהיו בפניו, התסקירים שהוגשו לנו ושמענו את טיעוני הצדדים, אני סבורה כי שגה בימ"ש קמא שלא העדיף את האינטרס השיקומי של המערער. 22. סעיף 85 הנ"ל מאפשר להאריך מאסר על תנאי יותר מפעם אחת למי שעבר או סיים טיפול למשתמשים בסמים, ובלבד שבית המשפט שוכנע כי מתקיימים שלושת התנאים המנויים בסעיף. התנאי הראשון שלא יהיה זה צודק להפעיל את המאסר על תנאי משום שיש סיכוי לשיקומו של המערער. סיכוי זה קיים לגבי המערער לאור המאמצים הרבים שעשה על פני תקופות ממושכות בהליך הגמילה הקודם ובהליך הנוכחי המצביעים על רצון כן לערוך שינוי בחייו, הגם שבעבר הוא השקיע מאמצים ובסופו של דבר שב לסורו. ניתן לראות בנסיונות השיקום שביצע המערער על פני שנים רבות, מסע ארוך שאף אם כשל ומעד במהלכו, הוא שב אליו ורתם עצמו מחדש ואל יהיה קל הדבר בעיננו. ב"כ המשיבה הציגה את התנהלותו של המערער כמניפולציה שנועדה להביא להקלה בעונשו, כשבכל פעם שעמד לדין הוא נרתם לטיפול. אינני רואה את הדברים כך. המערער עבר תהליך ארוך על פני שנים כאשר לצורך כך הוא עזב את ביתו, אשתו וילדיו ואת סביבתו כדי להלחם על שיקומו. למרות מעידתו והסתבכותו, הוא שב מיוזמתו למסגרת טיפולית סגורה ונוקשה, עמד בה בהצלחה ויש בכך לחזק את סיכויי שיקומו. הפעלת המאסר על תנאי עלולה להסב למערער נזק חמור שכן השמתו בין כתלי בית הסוהר, בסביבה עבריינית, עלולה להחליש אותו ולהוות עבורו מכשלה. תקופת השיקום הארוכה, על פני כשלוש שנים, נותנת פתח תקווה שהארכת המאסר על תנאי לא תסכן את שלום הציבור. 23. שיקום העבריין הוא שיקול שעל בית המשפט לקחת בחשבון, בין יתר שיקולי הענישה, כפי שנקבע בע"פ 1399/01 ליבוביץ נ' מדינת ישראל פ"ד מז(1) 177 "... בנוסף לכל השיקולים האמורים, קיים ועומד השיקול החשוב והמהותי של תיקונו של הנאשם ושיקומו ובהתקיים במקרה מסוים נסיבות מיוחדות ונכונות, ייתכן ששיקול אחרון זה יגבר על השיקולים האמורים האחרים ויקבע באותו מקרה מסוים את מידת העונש וצורתו. ענישתו היא ענישה אינדוידואלית של כל עבריין באשר הוא שם. זאת תורת הגישה האינדוידואלית בתורת הענישה המקובלת, עלינו כקו מנחה בסוגיה קשה וסבוכה זו של ענישה ומטרותיה ואין אנו רשאים להקל על עצמנו ולהחמיר עם הנאשם מתוך הסתמכות על הנימוק והחשש שמא הקלה במקרה מסוים, הראוי לכך, תשמש תקדים למקרים אחרים שאינם ראויים בכך". במקרה זה, יש בחיזוק הליך הגמילה והשיקום והעדפת ענישה חינוכית שיקומית, כדי להעביר מסר לא רק למערער, אלא גם לחניכי הקהילה הטיפולית שהמערער משמש להם מדריך, כמו גם לאחרים שיבחרו בדרך השיקום, כי בית המשפט מכיר בשיקום, מתחשב בו וגומל לעבריין על מאמציו, אם הוא מתרשם שמדובר בהליך משמעותי ואמיתי. במקרה זה העדפת האינטרס האינדווידואלי מתיישבת גם עם האינטרס הציבורי במובנו הרחב, לנסות לשקם גם את מי שפגע בציבור, כדי לקטוע את שרשרת ביצוע העבירות הפוגעניות. במכלול הנסיבות כפי שצוינו שוכנעתי, כי עניינו של המערער נמנה עם אותם חריגים בהם נוטה הכף לכיוון הפן השיקומי מתוך תקווה שזו הפעם, לא נתבדה. 24. לאור כל אלה, דעתי היא כי שגה בימ"ש קמא בכך שלא העדיף את שיקולי השיקום של המערער על פני שיקולי ענישה אחרים, ואציע לחברי לקבל את הערעור, ולהאריך את המאסר על תנאי שהוטל על המערער בת.פ. 1309/03 (שלום פ"ת) למשך שנתיים מהיום וכן להטיל עליו צו של"צ בהיקף של 350 שעות, וצו מבחן למשך שנה, כהמלצת שירות המבחן. עירית וינברג-נוטוביץ, שופטת השופטת זהבה בוסתן: 1. קראתי את חוות דעתה של חברתי כב' השופטת וינברג-נוטוביץ ולא אוכל להצטרף אליה. הרשעת המערער מתייחסת לשישה אישומים שעניינם פריצות לכלי רכב בכוונה לגנוב חמישה אישומים של חבלה במזיד ברכב, שישה אישומים של גניבה מרכב ו - שלושה אישומים של הונאה בכרטיס חיוב וכן אישום נוסף של התפרצות לרכב וגניבה, כל זאת שעה שהיה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי שבעקבות ריבוי העבירות הפך להיות חב הפעלה. על פי האמור באישומים שבר המערער חלון בכלי הרכב אליהם פרץ או נכנס אליהם באופן אחר וגנב מתוכם מכשירי טלפון נייד, כסף, תיקים על תכולתם וכרטיסי אשראי באמצעות חלק מהם אף הצליח למשוך כסף. 2. דרכו העבריינית של המערער החלה בעת שרותו הצבאי כאשר ביצע עבירות של גניבה מחייל והונאה בכרטיס חיוב, סוג עבירות בהן, כפי שפורט לעיל הורשע גם הפעם הזו. בגין עבירות אלה ריצה מאסר בן 4 חודשים. מאז אימץ הנאשם דפוס התנהגות לפיו הוא מבצע עבירות, נרתם להליך טיפולי שממלט אותו מהעונש הראוי לו וכשחרב המשפט חדלה מלהתהפך מעל לראשו מיד חוזר לסורו. כך ארע בשנת 2002 כאשר הורשע בביצוע 7 עבירות רכוש סמים ואיומים וביהמ"ש, שהתבסס על התרשמות שרות המבחן ממוטיבציה לשינוי, הלך לקראתו והאריך את המאסר על תנאי שהוטל עליו בבית הדין הצבאי והטיל עליו צו מבחן, אך מיד לאחר מתן גזר הדין ניתק את הקשר עם שירות המבחן שעתר להפקעת צו המבחן. הזדמנות נוספת שנתנה למערער לסיים את צו המבחן גם כן לא נוצלה על ידו ובמהלך תקופת המבחן נפתחו לו שני תיקים נוספים. דפוס התנהגות זה חזר על עצמו בשנת 2004 עת הופנה המערער פעם נוספת לשירות המבחן לאחר שהורשע בביצוע שש עבירות רכוש, משחקים אסורים ועבירות נגד הסדר הציבורי אותן עבר בשנים 2005-2001. הליך האבחון במקרה זה ארך עד 2008 ובמהלך התקופה השתלב בטיפול גמילה מסמים בקהילה טיפולית למשך למעלה משנה. גם הפעם הלך בית המשפט לקראת המערער והתחשב בהליך הטיפולי הממושך והמוצלח שעבר והטיל עליו, חרף חומרת וריבוי מעשיו, עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות וצו מבחן. זמן קצר לאחר הטלת צו המבחן (6 חודשים!) חלה התדרדרות במצבו של המערער ובספטמבר 2008 עתר שירות המבחן להפקעת הצו. ההליכים כנגד המערער הותלו בשל אי התייצבותו לדיונים. ושוב נעצר המערער במסגרת ההליכים בתיק זה, לאחר שביצע שורה ארוכה של עבירות רכוש, כפי שפורט לעיל, ולאחר שחרורו ממעצר פנה שוב להשתלב בקהילה טיפולית בה הוא משמש היום כמדריך. 3. המערער קיבל מבית המשפט מספר הזדמנויות אותן לא השכיל לנצל ובכל פעם זמן קצר לאחר שמסתיים עניינו ובית המשפט מגלה התחשבות בהליך הטיפולי שעבר ומעדיף את הפן השיקומי על פני האינטרס הציבור והפן העונשי, הוא מועד, מועל באמון שניתן בו, וחוזר לעסוק בפלילים עד שנתפס וחוזר חלילה. 4. אינני מקלה ראש בהליכים הטיפוליים אותם עבר המערער הדורשים כוחות נפש ויכולות להתמיד ולהתמודד עם ההתמכרות. יחד עם זאת כאשר המערער מבהיר בהתנהגותו פעם אחר פעם כי יכולת זו היא קצרת טווח אין לבוא לקראתו פעם נוספת. 5. אני ערה לעובדה כי המערער משמש היום כמדריך במוסד גמילה והטלת עונש בכליאה על המערער יש בה לכאורה כדי להרפות את ידי חניכיו , כאילו בית המשפט אינו מתחשב ואינו גומל לעבריין על מאמציו. אלא שלא כך הדבר. ביהמ"ש התחשב התחשבות מלאה במערער בכל הפעמים הקודמות בהן הטיל עליו עונשים שלא כללו רכיב של כליאה והרכיב העיקרי שבהם היה רכיב צופה פני עתיד ורשת תמיכה באמצעות צו המבחן. גם בעונש שהוטל על המערער על ידי בימ"ש קמא, בפעם הזו, התחשב בית המשפט בהליך שעבר שאם לא כן היה עונשו חמור בהרבה מהעונש שהוטל עליו. 6. לפיכך, לו דעתי תשמע, הייתי דוחה את הערעור ומותירה את גזר הדין של בימ"ש קמא על כנו. זהבה בוסתן, שופטת השופט אברהם טל, אב"ד - סג"נ 1. עיינתי בחוות הדעת של חברותיי הנכבדות למותב, בהודעת הערעור, בפסק הדין של בימ"ש קמא ובחומר שהיה בפניו ובפנינו, לרבות תסקירי המבחן, ואני מצרף דעתי לדעתה של כב' השופטת וינברג-נוטוביץ. 2. אינני מתעלם כלל ועיקר מחומרת התנהגותו של המערער בכל אחת מהעבירות נושא גזר הדין ובהצטרף כולן, שבוצעו תוך זמן קצר ופגעו ברכושם ובבטחונם של בעלי רכב. כך גם אינני מתעלם מהעובדה שאת כל אלה ביצע המערער כשעונש מאסר על תנאי תלוי ועומד כחרב מתהפכת מעל ראשו. אינני מתעלם גם מדרכו העבריינית של המערער כמתואר בסעיף 2 לחוות דעתה של כב' השופטת בוסתן ומכך שלא ניצל את ההזדמנויות שניתנו לו כדי להיטיב את דרכיו והוא המשיך לעבור עבירות, לרבות אלה נושא גזר הדין. 3. חרף כל אלה יש באמור בתסקירי שרות המבחן, כפי שהיו בפני בימ"ש קמא, ובתסקיר המבחן שמונח בפנינו, כדי לתת למערער הזדמנות נוספת לאור התהליך השיקומי המוצלח שעבר עד כדי שהגיע למעמד של מדריך נגמלים מסמים בקהילה הטיפולית, כפי שתואר ע"י גורמי הקהילה שהעידו בפנינו. 4. אינני מקבל טענת ב"כ המשיבה לפיה המערער עושה בטענת השימוש בסמים קרדום לחפור בו כדי להתחמק מהפעלת המאסר על תנאי שכן הדברים נתמכים באמור בתסקירי שרות המבחן. 5. נראה לי כי במקרה חריג זה יש לתת משקל רב להמשך התהליך השיקומי של המערער, שיגדע אם המערער יצטרך לרצות מאסר מאחורי סורג ובריח, גם מבחינתם של חניכיו של המערער בקהילה הטיפולית למען ידעו כי יש שכר משמעותי לפעולותיו של מי שעובר בהצלחה הליך טיפולי, גם אם חטא בעבר ולא ניצל הזדמנויות קודמות כמו המערער. 6. לאור כל האמור לעיל, אני מצטרף לחוות דעתה של כב' השופטת וינברג-נוטוביץ ולתוצאה אליה הגיע. אברהם טל, סג"נאב"ד ההכרעה בדעת רוב, אנו מקבלים את הערעור ומורים על הארכת המאסר על תנאי שהוטל על המערער בת.פ. 1309/03 (בימ"ש השלום בפתח תקווה), למשך שנתיים מהיום ומטילים על המערער לבצע עבודות של"צ בהיקף של 350 שעות במסגרת בית חם לנערים במתן עזרה לילדים ולנוער, בהיקף של כ - 9 שעות שבועיות. אנו מעמידים את המערער בפיקוח קצין מבחן למשך שנה מהיום. המערער יתייצב אצל קצינת המבחן גב' דפנה הירש בשירות המבחן לנוער בפתח תקווה ביום 17.7.12 בשעה 09:00 או בכל מועד סמוך שייקבע על ידה ויחתום על צו המבחן. משפט פלילישיקולי ענישההליך שיקום (עבריין)