להלן פסק דין בנושא הוכחת גניבת רכב לחברת הביטוח:   1. התובע היה בעל רכב אשר היה מבוטח אצל הנתבעת.   2. לטענת התובע נגנב הרכב והוא דרש מהנתבעת לפצותו בגין ערך הרכב וזאת על פי פוליסת הביטוח שערכה לו. לטענתו עליה לשלם לו את ערך הרכב לפי מחירון יצחק לוי. משסירבה - הוגשה התביעה שבפניי.   3. הנתבעת מסרבת לשלם לתובע וטענה בכתב ההגנה שהגישה, מספר טענות:   א. אין כל ודאות כי הרכב אכן נגנב והתובע לא הוכיח כי נגנב.   ב. בפוליסה שהוצאה לתובע היה תנאי לפיו אין ביטוח מפני גניבה ופריצה "כל עוד לא הומצא לחברה (הנתבעת - ה.א.) אישור בכתב ממתקין מוסמך, כי ברכב קיימת ופועלת בשלמותה מערכת המיגון המפורטת ברשימה זו להלן". לטענת הנתבעת לא המציא התובע אישור כאמור ולפיכך אין הוא מכוסה בגין הגניבה.   ג. מערכת האזעקה שהיה התובע אמור להתקין ברכב לא פעלה, ולמצער לא עלה בידי התובע להוכיח כי פעלה, ובשל כך לא נתקיים תנאי מוקדם לכיסוי על פי הפוליסה.   ד. שווי הרכב, עובר לגניבה הנטענת, היה נמוך משמעותית משווי רכב מסוגו במחירון וזאת לאור עברו האמיתי.   אדון בטענות כסדרן.   4. כאמור התובע טען כי הרכב נגנב ואילו הנתבעת הכחישה עובדה זו. ואולם מעבר להכחשה סתמית, לא היה בפי הנתבעת דבר ובפניי גירסת התובע לבדה, שלא נסתרה לפיכך אני קובעת כי אכן הרכב נגנב כדברי התובע.   5. אשר לטענה בדבר הצורך באישור ממתקין מוסמך, בדבר תקינות מערכת האזעקה כתנאי לכיסוי מפני גניבה - כאמור הנתבעת הפנתה בעניין זה לחותמת האדומה שהוטבעה באופן בולט על גבי הפוליסה.   6. ואולם ב"כ התובע טענה כי אין בכך כלום. לטענתה מדובר בפוליסה שהוארכה משנה לשנה, כאשר התובע החל לבטח את רכבו אצל הנתבעת כבר בשנת 1998 (הגניבה ארעה ב - 2.7.01) ותנאי כזה לא היה באף אחת מהפוליסות נשוא התביעה, עד לאחרונה.   7. לטענת ב"כ התובע, לא היה התובע מודע להוספת התנאי לפוליסה מאחר וזו לא נשלחה לו, והגיעה לידיו רק לאחר התאונה כשניגש לקבלה מסוכן הביטוח. לפיכך, לטענתה, אין כל תוקף ומשמעות לתנאי כזה.   8. עוד טענה ב"כ התובע כי מדובר בתנאי שאינו סביר מאחר ודי בהמצאת אישור על התקנת מערכת האזעקה בתחילת ההתקשרות ואין מקום להמציא אישור עדכני בכל שנה ושנה עם חידוש הפוליסה.   9. כפי שיבואר להלן - שאלה זו בדבר סבירות התנאי אינה דורשת הכרעה מאחר וכפי שעולה מהעדויות שהובאו בפניי - אכן לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי התובע קיבל את הפוליסה, ובה התנאי החדש. ודוק - מאחר ומדובר בתנאי חדש - שיש בו משום שינוי ההסכם שבין הצדדים - שומה על הנתבעת להוכיח כי התובע קיבל את הפוליסה באופן שתשלומיו על פיה מהווים הסכמה וקבלה של התנאים שפורטו בה.   10. משלא עלה בידי הנתבעת להרים את הנטל המוטל עליה בעניין זה - אין התנאי מחייב את הנתבע לאחר שהוסף באופן חד צדדי, ללא כל הודעה, ולא הובא לידיעת התובע.   11. התובע העיד בעניין זה וטען כי את הפוליסה עם החותמת קיבל מהסוכן רק לאחר התאונה כשפנה וביקש אותה לצורך הגשת התביעה (פרוט' עמ' 17 שורה 21 ואילך).   12. הנתבעת הביאה מטעמה את סוכן הביטוח, אולם אין בעדותו כדי להועיל לה. הסוכן, מר יונס בדיע, הצהיר בתצהיר עדותו הראשית כי העותק שבידי התובע ואשר צורף לכתב התביעה הינו "עותק למבוטח", אשר נשלח לתובע כבר בדצמבר 2000 - כשבעה חודשים לפני התאונה. לדבריו, עצם העובדה שבידי התובע עותק מקורי של אותו "עותק למבוטח", מעידה כי זה אכן נמסר לו באותו מועד - דצמבר 2000.   13. ואולם במהלך חקירתו הנגדית של מר יונס הסתבר כי אין בידיו כל ראיה לכך שהפוליסה אכן נשלחה לתובע ועדותו מבוססת על השערות והנחות שמקורן בנהלי העבודה הרגילים.   14. בנסיבות אלה נאלץ גם מר בדיע להודות, בסופו של דבר, כי: "אני לא יכול להיות בטוח במאה אחוז, כי זה לא נשלח ברשום אבל לכל המבוטחים אני שולח. אני לא יודע לומר אם הוא (התובע - ה.א.), קיבל את זה או לא (פרוט' עמ' 24 שורה 11-15).   משכך - לא הרימה הנתבעת את הנטל המוטל עליה לעניין זה, ואני דוחה טענתה לפיה בהעדר אישור מעודכן ממתקין מוסמך אין כיסוי לגניבה עפ"י הפוליסה.   15. אשר לטענה בדבר אי תקינות מערכת האזעקה - על פי הפוליסה - אם בעת הגניבה לא פעלה מערכת האזעקה, אם מחמת תקלה ואם מחמת שלא הופעלה ע"י התובע - אין כיסוי עפ"י הפוליסה בגין גניבה ופריצה.   16. הנתבעת, כאמור, טוענת כי האזעקה אכן לא פעלה ומהראיות שהוצגו בפניי - עלה בידה להוכיח טענתה זו. כפי שיובהר להלן - גם היה על התובע לדעת כי ישנה תקלה במערכת האזעקה - לאחר שנורית הביקורת לא פעלה. לפיכך - אין צורך להכריע כאן בשאלה מה היה לו התקלה באזעקה היתה כזו שהתובע לא יכול היה לדעת עליה באמצעים שעמדו לפניו.   17. הוכח בפניי כי שלושה ימים לאחר ארוע הגניבה נפגש עם התובע חוקר מטעם הנתבעת, והתובע מסר באותו מעמד את "השלט רחוק" של האזעקה. מעדות החוקר ומעדות התובע שנגבתה באותו מעמד, עולה כי במועד מסירת השלט לא נדלקה נורית הביקורת.   18. בדו"ח רשם החוקר את הדברים הבאים, מפיו של התובע: "בשלט הנורית לא נדלקת אבל השלט תקין ופועל והוא הפעיל את האזעקה" (ראה נ/4).   19. מאוחר יותר הועבר השלט לבדיקה, הן מטעם הנתבעת והן מטעם התובע.   20. שני המומחים קבעו כי הנורית עצמה תקינה והסיבה לכך שלא נדלקה, מקורה בכך שאספקת החשמל לשלט נותקה עקב שבר מכני (פרוט' עמ' 10 שורה 14 ואילך). בנסיבות אלה העיד גם המומחה מטעם התובע כי: "אם הנורית לא נדלקת והנורית עצמה תקינה, אז השלט לא עובד". (פרוט' עמ' 10 שורה 24).   21. למעשה הן מומחה התובע והן מומחה הנתבע הסכימו כי השלט, במצבו כפי שנמסר להם לבדיקה, לא עבד ולא הפעיל את מערכת האזעקה (עדות מומחה התובע בפרוט' עמ' 11 שורה 28, ועדות מומחה הנתבעת בחוות דעתו וכן פרוט' עמ' 13 שורה 22).   22. כל שהוסיף מומחה התובע היה כי אין במצבו של השלט בעת הבדיקה כדי ללמד, בהכרח, על מצבו ביום הגניבה, וזאת מפאת רגישותו הרבה לנפילות ומכות. ואולם אין בעדות זו כדי להועיל לתובע.   23. ראשית - הוכח כי בעת שנמסר השלט לחוקר לא פעלה נורית הביקורת. התובע לא טען בעדותו כי מצבו של השלט בעת שנמסר לחוקר היה שונה מזה שביום התאונה ואין לשעות לטענות בעניין זה שהועלו לראשונה בסיכומיו. אינני מאמינה לדברי התובע לפיהם פעלה הנורית בעת שנמסר את השלט לחוקר. עדות החוקר לפיה משקף נ/4 את דברי התובע כפי שנמסרו בעת חקירתו, מהימנה עלי והתובע אף אישר את חתימתו בשולי נ/4 שבאה לאשר את התאמת הכתוב לדברים שאמר לחוקר.   24. שנית - מומחה הנתבעת, שעדותו מהימנה עלי, העיד כי שבר כגון זה שנמצא בשלט בעת שנמסר לו לבדיקה, ואשר הביא לנתק החשמלי, אינו מהסוג שנגרם מנפילה (פרוט' עמ' 14 שורה 22).   25. שלישית - הטענה לפיה נפגם השלט רק לאחר שנמסר לנתבעת, ובמהלך התקופה שהיה בחזקתה ו/או בחזקת מי מטעמה היא בגדר השערה - שלא עלה בידי התובע להוכיחה. לעומת זאת הנתבעת הוכיחה כי די במצבו של השלט כפי שנמסר לה (עם נורית תקינה שאינה פועלת עקב נתק), כדי להביא למסקנה כי לא הפעיל את מערכת האזעקה שברכב.   26. כאמור, חשיבות מיוחדת בתיק זה, יש לעובדה שנורית הביקורת לא פעלה - וכי התובע היה מודע לכך. לו הסתבר שהליקוי בהפעלת מערכת האזעקה לא היה ידוע לתובע - והוא גם לא יכול היה להיוודע עליו באופן סביר - ייתכן והתוצאה היתה שונה. ואולם נורית הביקורת כשמה כן היא - ומטרתה לאפשר ביקורת חיצונית לתקינות השלט. משלא דלקה נורית הביקורת, היה על התובע לבדוק את תקינות מערכת האזעקה ולפעול להסדרתה. משלא עשה כן - לא עמד בתנאי המפורט בפוליסה.     27. בנסיבות אלה ומשלא הופעלה מערכת האזעקה שברכב - אין הפוליסה מכסה נזקי גניבה ופריצה והנתבעת פטורה לכן מלשלם לתובע.   28. לאור התוצאה אליה הגעתי אין עוד צורך לדון בטענת הנתבעת לעניין שווי הרכב.   29. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.   התובע ישא בהוצאות הנתבעת וכן בשכ"ט עו"ד, בסכום של 3,500 ₪ ומע"מ.   אני רואה מקום להוסיף כי התובע הגיש סיכומים המשתרעים על 12 עמודים, כשהוא מפר בכך את החלטה מיום 11.6.02 שהגבילה את אורך הסיכומים ל - 5 עמ' בלבד. גם לא הוגשה כל בקשה להתיר חריגה כזו. ראוי היה לקחת עובדה זו בחשבון בעת פסיקת ההוצאות, אולם החלטתי, בנסיבות העניין, שלא לעשות כן. רכבחברת ביטוחגניבת רכבפוליסהביטוח גניבת רכב