##(1) מה הדין בסוגיית שיהוי בהגשת התנגדות לביצוע שטר ?## גישת בית המשפט היא כי יש לקבוע כי במצבים בהם יתברר כי הנושה ניצל לרעה את האפשרות שהלכה למעשה נתונה לו לשלוט במועד מתן אישור מיצוי ההליכים או במצבים בהם יתברר כי הפר את חובת תום הלב, אותה לדידי הוא חב כלפי הערב, למשל בשל שיהוי מצידו בנקיטת הליכי הוצאה לפועל, או בשל שיהוי מצידו בפנייתו לקבלת אישור מיצוי הליכים או בהגשת תביעה נגד הערב לאחר קבלת אישור כאמור, או בשל אי קידומם של הליכי ההוצאה לפועל לאחר שנפתחו - ניתן יהיה לזקוף את הדבר לחובת הנושה, זאת בין כמחסום להגשת התביעה כנגד ערב ובין כעילה להפחתת הריבית שהצטברה בגין החוב או לשלילתה, בהתאם לנסיבות העניין. בחינה של התנהלות זו של הנושה מתווספת לבחינת עמידתו בחובות אחרות המוטלות עליו ביחס לערב יחיד מכוח חוק הערבות או מכוח הוראות אחרות החלות עליו (כגון: הוראות המפקח על הבנקים)." ##(2) טענת שיהוי - כללי:## לבית המשפט סמכות לדחות תובענה מחמת שיהוי בהגשתה, אף אם הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות (ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, פ"ד נז(5) 433). סמכות זו לא תופעל על נקלה, אלא באופן נדיר ובהתקיים תנאים מחמירים, וכך נפסק: "שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית המשפט משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע – שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי... לצורך טענת שיהוי נדרש להוכיח כי בנסיבות המקרה זנח התובע את זכות התביעה העומדת לו, או שבמשך הזמן שינה הנתבע את מצבו לרעה. היו שהוסיפו תנאי חלופי שלישי שענייני שיהוי שנגרם עקב חוסר תום לבו של התובע" (שם, 446). עוד נפסק באותו עניין, כי גם את כוח התביעה יש להפעיל בתום לב, ולמעשה דיני השיהוי הינם חלק מדיני תום הלב (שם, 460). ##(3) פסיקה בנושא התנגדות לביצוע שטר שיהוי:## "השתהות בהגשת תביעה אינה, כשלעצמה, שיהוי כמובנו במשפט. שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית-המשפט משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע – שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי (רע"א 4928/92 עזרא נ' המועצה המקומית תל-מונד; D.W. Oughton, J.P. Lowry, R.M. Merkin Limitation of Actions , at p. 23). לצורך טענת שיהוי נדרש להוכיח כי בנסיבות המקרה זנח התובע את זכות התביעה העומדת לו, או שבמשך הזמן שינה הנתבע את מצבו לרעה. היו שהוסיפו תנאי חלופי שלישי שעניינו שיהוי שנגרם עקב חוסר תום-לבו של התובע (ע"א 403/63 תמיר נ' שמאלי, בעמ' 53; ע"א 410/87 עיזבון המנוחה רבקה ליברמן ז"ל ע"י יורשיה נ' יונגר (להלן – פרשת ליברמן), בעמ' 756-755). הנטל להוכיח את התנאים הנדרשים לקיום שיהוי מוטל על הטוען לכך, קרי הנתבע (ע"א 206/75 סלון 100 בע"מ נ' פנטריסה בע"מ; פרשת ליברמן, בעמ' 756; ע"א 167/51 ברסקי נ' סגל; ע"א 118/75 עזבון מחמד שריידי נ' מנסור, בעמ' 664; ע"א 554/84 החברה לשכון עממי בע"מ נ' מימון, בעמ' 810; ע"א 109/87 חוות מקורה בע"מ נ' חסן; ע"א 5634/90 פינטו נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים).". (מתוך ערעור אזרחי 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה). ##(4) קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התנגדות לביצוע שטר - שיהוי:## טענתו הראשונה של המערער מתיחסת לכך שהשטר הוגש לבצוע כ-4 שנים לאחר מועד פרעונו. האוחז בשטר אינו מחויב להגיש תביעה לפרעונו מיד עם תום זמן הפרעון. אי הגשת תביעה כאמור אין בה כדי לפטור את הערב מערבותו על פי השטר (ראה ע"א 208/61 וגמן נ' פנסי, פס"ד טו ע' 1865). בפנינו ערעור על פסק-דינו של בימ"ש השלום בעכו (כבוד השופט סעב) שניתן בת"א 5470/91 בתאריך 15.1.1997. המשיב הגיש בקשה לבוצע שטר חוב לפי סעיף 81א לחוק ההוצל"פ, תשכ"ז-1967. הסכום הנקוב בשטר הוא 50,000 שקלים ומועד פרעונו היה ב-20.6.1987. השטר הוצא על ידי ש.ח.ל. שירותי תחזור בע"מ כנגד תמורה במזומנים לפקודת המשיב. לחותמת עושת השטרות מצורפות 2 חתימות נוספות של ה"ה דוד שאול ודקל חנוך, וסביר להניח שהורשו על ידי החותמת לחתום ולהתחייב בשמה. המערער נמנה על שלושת הערבים בערבות אוואל לפרעון השטר. המערער הגיש התנגדות לבצוע שטר. בית-משפט קמא דחה את ההתנגדות והתיר למשיב להמשיך בהליכי הוצל"פ כשעל המערער יחד עם הערבים האחרים לפרעו. בימ"ש קמא חייב את המערער בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 שקלים. על פסק-דין זה נסב הערעור שבפנינו. טענתו הראשונה של המערער מתיחסת לכך שהשטר הוגש לבצוע כ-4 שנים לאחר מועד פרעונו. האוחז בשטר אינו מחויב להגיש תביעה לפרעונו מיד עם תום זמן הפרעון. אי הגשת תביעה כאמור אין בה כדי לפטור את הערב מערבותו על פי השטר (ראה ע"א 208/61 וגמן נ' פנסי, פס"ד טו ע' 1865). על פי סעיף 57 (ג) לפקודת השטרות "ערב לשטר חב עם האדם שלחתימתו ערב, ביחד ולחוד". המערער במקרה שבפנינו ערב לעושה השטר, ואם עושה השטר אינו חב, גם הערב אינו חב. מכאן, שאם ערבות החייב העיקרי מותינית בהצגת השטר והתנאי לא נתקיים, מופטר גם הערב בעטיו של מחדל זה. באשר לעושה השטר, הרי שהוא אחראי כחייב העיקרי לכיבוד השטר גם בלא שנתקיימה הצגת השטר, כפי שעולה מסעיף 51 (א) לפקודת השטרות. מעמדו של עושה השטר דומה לזה של הקבל. חל כאן העקרון שעל עושה השטר החייב בפרעונו לחפש את בעל החוב. על פי סעיף 54, על עושה השטר לפרוע את השטר "ככתבו". אין בשטר שבפנינו כל סייג המתלה את פרעונו בכך שהשטר יוצג, ולא נדרשת הצגתו (ראה סעיף 51 (ב) לפקודת השטרות). בעניננו, נקבע בשטר שיהא בר פרעון בהצגה בבנק ברקליס דיסקונט עכו. על פי סעיף 88 לפקודת השטרות חלה חובת הצגה אם המקום המיוחד לפרעון נכתב "בגוף השטר". בעניננו נרשם מקום זה מתחת לחתימת עושה השטר, כך שאין לראות רישום זה כחלק מגוף השטר, אלא כ"תזכורת בלבד" (ראה זוסמן על דיני השטרות מהד' שישית ע' 225). מכאן שרישום זה אינו יוצר חובת הצגת השטר. אין, לכן, לקבל את טענת המערער לעניין חובת ההצגה. סעיף 19 (א) לפקודת השטרות קובע כי לאדם המחזיק בשטר שחסר בו פרט מהותי, יש רשות, לכאורה, להשלים את החסר ככל שנראה לו. שם הנפרע הוא בגר פרט מהותי, משמע, חתימת עושה השטר על שטר לא שלם יש לפרשה כהרשאה להשלמתו, אלא אם יוכח שהרשאה כזו לא ניתנה, והוכחה שכזו לא הובאה. משלא נקבע מועד להשלמת החסר בשטר, הרי שיש להשלימו תוך זמן סביר. ומהו זמן סביר, תלוי במהות ובנסיבות המסמך שהושלם. על פי קביעת פסק-הדין, ניתן השטר כשטר בטחון לפרעון שיקים (ע' 8 לרשומות), ומשלא כובדו, הוגש השטר לבצוע. בנסביות אלה, יש, לכאורה, לראות את זמן הגשת השטר לבוצע כזמן סביר. על כל פנים אין טענה, ולא הוכחה, כי השלמת השטר לא נעשתה תוך זמן סביר (ראה זוסמן על דיני שטרות הנ"ל ע' 170-1). דעתי היא שיש לדחות את הערעור ולחייב את המערער לשלם למשיב את הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מתאריך מתן פס"ד זה ועד לתשלום בפועל. השופט ש. פינקלמן אני מסכים השופט מ. נאמן אני מסכים הוחלט כאמור בסעיף 4 לפסק-דינו של כבוד הנשיא מ. סלוצקי. ניתן היום. 24.7.1997. שיהוישטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר